חומר רקע

66.2.6.22 לכבוד ,יושב ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט חה”כ דוד רותם וחברי הוועדה הנדון: הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד- 4102 ,לקראת הדיון שיתקיים מחר61.2.22 בהצעת החוק שבנדון, אנו מבקשים להתנגד .להצעה 2 . הממשלה מבקשת לחולל שינוי רדיקלי בכל הנוגע ,לחשיפת חומר מודיעיני בפני הנאשם כחלק מחומר החקירה. לא יכולה להיות מחלוקת כי ההצעה מרעה את מצבם המשפטי של נאשמים, מקשה על הגנתם, פוגעת בעקרון שוויון הכוחות ובהוגנות ההליך ויוצרת סכנה .להרשעתם של חפים ?האם למרות כל אלה היא מוצדקת 6 . מתבקשת בחינה של ההצעה בשני:שלבים האם מונח ביסוד ה צורך ממשי המקים תכלית .ראויה ?בהנחה שכן, האם ההצעה מידתית 1 . אשר לשלב הראשון - ההצעה נסמכת על בעיה שהועלתה לראשונה .לפני כעשור יש להניח שאם אכן קיימת בעיה , מאז שנוצרה מודעות אליה נאספו.ממצאים ברורים אודות קיומה לדעתנו, נדרש במקרה זה ש וועדת החוקה, חוק ומשפט או וועדת משנה מטעמה תבחן במו עיניה אם יש בסיס עובדתי מוצק לצורך הנטען על ידי הממשלה - ,לעצם הצורך .להיקפו ולחריפותו 2 . גם אם מתקיים צורך כ,זה ותכלית ההצעה הינה ראויה יש לבחון האם היא מצדיקה הסדר משפטי המשתרע על מלוא החזית של העבירות הפ ליליות או שמא מתבקשת תפירה .הדוקה יותר שתגביל את ההסדר לעבירות שעניינן פשיעה במסגרת ארגון פשיעה לכאורה, החלופה השנייה היא הפוגענית פחות ויש להעדיפה. ככל שההצעה מנומקת בשיקולים של חיסכון בכל הנוגע למאמץ הכרוך בהו צאת תעודות חיסיון, ההסדר המוצע יהיה כרוך בבז בוז זמן ניכר של בתי המשפט ומי שמופיעים בפניהם. תהא זו טעות לראות רק את צד החיוב שבהצעה מבחינה זו, מבלי לבחון את צד השלילה, ש על פני הדברים נראה.כבד יותר 5 . ,זאת ועוד, וזה העיקר על פניה ההצעה לוקה בחוסר מידתיות מובהק וקיצוני, ביצירת נורמה לפיה לא ת י חשף ראיה שעשויה להועיל להגנת הנאשם אם יש בה כדי להביא לחשיפת אחד מ רוב סוגי החומר המודיעיני (סעיף24 )א (ו להצעה- ההגדרה של "מידע )"שנמסר על ידי מקור מידע. לא אחת קורה שראייה לטובת נאשם שאינה מכריעה את הכף לטובתו כשלעצמה הופכת לכזו כאשר מצטרפים אליה ראייה נוספת או .חיזוק אחר :אולם הראייה הזו היא קצה החוט שמאפשר להגיע לתימוכין נוספים. במלים אחרות .ראייה כזו היא, לעתים, המפתח להפרכת בסיס האישום או לפחות להיווצרות ספק סביר אם מונעים חשיפת הראייה לנאשם, נחסמת דרכו לזיכוי. התוצאה עלולה להיות הרשעה של חפים מפשע. אין זה מתקבל על הדעת שתהיה בעניין זה הכרעה נורמטיבית כללית וגורפת, לפיה האינטרס הציבורי בחיסוי חומר מודיעיני מן הסוגים הרלבנטיים לעניין זה עולה תמיד בחשיבותו על זכותו של הנאשם להליך הוגן ועל זכותו של חף מפשע שלא .להיות מורשע על לא עוול בכפו לא כל שיטות האיסוף המו דיעיני הינן סודיות מלכתחילה "באותה מידה. חלק מהן שהיו סודיות הפכו עם הזמן ל"סוד לכל ברוד (כלשונו של השופט זילברג). לא ניתן בשו ם פנים לקבוע באופן נחרץ וללא איזון של האינטרסים הקונק רטיים במקרה נתון כי שמירת הסוד חשובה יותר מזכויותיו של הנאשם. אפילו זהותו של מקור אינה בעלת ערך קבוע- יש מקורות שכבר נשרפו בינתיים או שהם קרובים מאד לכך או שהם קרובים למיצוי הפעילות שלהם וניתן להקדים את הוצאתם מ.ן הארון ,הוא הדין גם .למשל, בנהלים והנחיות עבודה של רשות מודיעין ואף במידע שהגיע מרשות מודיעין זרה אין מנוס מאיזון בין אינטרסים קונקרטיים., כמקובל בשיטת המשפט שלנו 2 . להסדר משפטי כזה השלכות רוחב חמורות במיוחד .בשל חוסר ההוגנות הטבוע בו הוא מרופף את מחויבותה של השיטה המשפטית לעיקרון, שלפיו מעדיפה החברה במובהק זיכוי של אשם על פני הרשעה של חף . זהו ה עיקרון ממנו נובע הכלל הגדול שאין מרשיעים .אלא מי שהוכחה אשמתו מעבר לספק סביר .זהו אחד מאדניה היסודיים של מדינת חוק להצעה מע י ן זו, יאה האמרה, לפיה אין לירות ב.תותח על פשוש .לכן, יש להתנגד לה אנו מאמי נים כי וועדת החוקה, חוק ומשפט של כנסת ישראל לא תיתן ידה להצעה במתכונתה .זו ,בברכה פרופ' מרדכי קרמניצר סגן נשיא , המכון הישראלי לדמוקרטיה