חומר רקע
נוסח לדיון 24 ביוני 2014
הבהרות:
1. הנוסח המצ"ב הוא נוסח חלופי ואופציונאלי לנוסח של הצעת החוק הממשלתית, וזאת כחלק ממתווה פשרה שבמסגרתו אמור להיקבע כלל אתיקה רלוונטי שיחול על עורכי הדין ורואי החשבון.
2. הנוסח המוצע הוא בהתאם להנחיות שניתנו על ידי יו"ר הוועדה בדיון הקודם.
3. מסומן בצהוב התייחסויות של משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון.
הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' ...), התשע"ב-2012 – נותן שירות עסקי
הוספת סימן ג' לפרק ג'
1.
בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 8א לחוק יבוא:
"סימן ג': חובות המוטלות על נותן שירות עסקי
הטלת חובות על נותן שירות עסקי
8ב.
(א) בפרק זה –
"גוף מדווח" – גוף החייב בדיווח לפי פרק ג';
"מוסד ציבורי" – כל אחד מאלה: גוף מדווח, המוסדות הלאומיים ורשויות מקומיות;
"המוסדות הלאומיים" – ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל;
הקלות ל"מוסדות ציבוריים" – שלושת ההגדרות הנ"ל נוגעות למתן פטור ל"מוסדות ציבוריים". משרד המשפטים מתנגד ליצירת פטור קטיגורי למוסדות ציבוריים במסגרת החוק, אך מוכן לאפשר הסדר אחר מקל למוסדות מעין אלה במסגרת הצו (ראו להלן).
"לקוח" – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו; היה הלקוח תאגיד – מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
"נותן שירות עסקי" – עורך דין או רואה חשבון, הפועל במסגרת מתן שירות מקצועי מטעמו ללקוח, לגבי אחת או יותר מהפעולות הבאות, שהוא מבצע או מתבקש לבצע עבור לקוחו: שנותן ללקוח שירות עסקי;
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים (1) עד (4) ו-(6) לתוספת השלישית;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר;
"פעולות בפיקוח בית משפט" – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב) לחוק החברות, התשנ"ט–1999, אפוטרופסות או ניהול עיזבון.
"שירות עסקי" – אחת או יותר מהפעולות הבאות שנותן שירות עסקי מבצע או מתבקש לבצע עבור לקוחו במסגרת מתן שירות מקצועי מטעמו;
(1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי;
(2) קנייה או מכירה של עסק;
(3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים בפרטים (1) עד (4) ו-(6) לתוספת השלישית;
(4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד;
(5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר;
(ב) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי –
(1) לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה זו יכול שתכלול את ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, "שליטה" – כהגדרתה בסעיף 7(א)(1)(ב);
(2) יבצע הליך של הכרת הלקוח ויקיים בקרה שוטפת אחרי פעולות הלקוח;
הוספה רוחבית של "הכרת הלקוח" גם בגופים מדווחים ובסוחרים באבנים יקרות – עמדת משרד המשפטים היא כי אין צורך בקביעת הסמכה לביצוע הליך של הכרת הלקוח, משום שהליך זה הוא חלק מהליך הזיהוי. הוספת הכרת הלקוח עלולה לעורר בעייתיות בפרשנות הצווים הקיימים לגבי מוסדות פיננסיים אחרים המצוינים בחוק וההוראות הנוגעות להכרת הלקוח בצווים אלו.
(3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה:
(א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1);
(ב) פרטי הכרת הלקוח, כאמור בפסקה (2);
(בג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה.
(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכל צו לפי אותו סעיף קטן, נותן שירות עסקי לא יהיה חייב בחובות האמורים, במקרים הבאים:
(1) פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה, או למשרד ממשלתי או למוסד ציבורי;
הקלות ל"מוסדות ציבוריים" – משרד המשפטים מתנגד ליצירת פטור קטיגורי למוסדות ציבוריים במסגרת החוק, בשל המסר הבעייתי (לשיטתו) שפטור זה משדר, אך הוא מוכן לאפשר הסדר חלופי במסגרת הצו שעיקריו הם: (א) דרישה כי נותן שירות עסקי יוודא כי נציג המוסד הציבורי מוסמך לפעול מטעמו של המוסד הציבורי; (ב) אישור היועץ המשפטי באותו מוסד ציבורי לביצוע הפעולה.
(2) פעולות בפיקוח בית משפט;
(3) פעולות המבוצעות על ידי נותן השירות העסקי עבור מעבידו, שהוא נותן שירותים פיננסיים עליו מוטלות חובות מכוח סעיף 7 או סוחר באבנים יקרות עליו מוטלות חובות מכוח סעיף 8א.
(ה) נותן שירות עסקי לא יקבל כספים במזומן בסכום הקבוע בתוספת החמישית.
איסור שימוש במזומן – משרד המשפטים מתנגד למחיקת האיסור על שימוש במזומן וסובר שיש לחוקק את האיסור ללא קשר לוועדה הממשלתית שדנה בעניין, בשל העובדה שמדובר ברציונאלים שונים. לשיטתו, האיסור המתגבש על שימוש מזומן אמור לחול על עסקאות במתן שירות ולא על כל העברת מזומן לנותן שירות עסקי כפי שמוצע בהצעת החוק הממשלתית.
(ה) נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי אותו סעיף, וכן יפקח על מילוי החובות.
(ו) אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971.
משרד המשפטים מבקש להוריד פסקה זו מאחר שהיא מיותרת ומשדרת כי אם לא היתה הוראה כזו אז ניתן היה לפגוע בחיסיון. כן עלולה הוראה זו ליצור הסדר שלילי בעניינים אחרים. לא בכדי סעיף 24(ג) לחוק מתייחס לסודיות ולא לחיסיון.
תיקון סעיף 11יג
2.
בסעיף 11יג לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), אחרי פסקה (8) יבוא:
"(9) לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים;";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "פסקאות (5) ו-(7)" יבוא "פסקאות (5), (7) ו-(9)".
הוספת סעיף 11יג1
3.
אחרי סעיף 11יג לחוק העיקרי יבוא:
"העברת מידע
11יג1.
(א) הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצידם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו:
(1) לשכת עורכי הדין – לגבי עורכי דין;
(2) מועצת רואי החשבון – לגבי רואי חשבון.
(ב) לצורך מילוי תפקידו רשאי גורם מהגורמים המנויים בפסקאות (1) עד (2) שבסעיף קטן (א), לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק ה', בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא בעל מקצוע המנוי לצד אותו גורם בפסקאות האמורות.
תיקון סעיף 11יד
4.
בסעיף 11יד לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), היה הגוף שבפיקוח נותן שירות עסקי, לא תהיה למפקח סמכות להיכנס למשרד נותן השירות העסקי אלא אם היה למפקח חשש כי נותן השירות העסקי הפר את הוראות סעיף 8ב או את הוראות הצו שהוצא מכוחו;
(2) כניסה למשרד נותן השירות העסקי לפי פסקה (1), תבוצע, למעט במקרים חריגים, לאחר מתן הודעה לנציג הלשכה המקצועית אליה משתייך נותן השירות העסקי, זמן סביר מראש, כדי לאפשר לנציג הלשכה להתלוות למפקח; נותן שירות עסקי רשאי להודיע למפקח, בעת כניסה למשרדו, או בהודעה כללית מראש בכתב לממונה, כי הוא אינו מעוניין בליווי נציג הלשכה המקצועית;
(3) בפסקה (2), "נציג הלשכה המקצועית", לעניין נותן שירות עסקי שהוא רואה חשבון – נציג שמינה יושב ראש מועצת ראוי החשבון, בהתייעצות עם לשכת רואי החשבון.
תנאים לשימוש בסמכות המפקח להיכנס למשרדו של נותן השירות העסקי – משרד המשפטים מתנגד להגבלת סמכויות הפיקוח של המפקחים במסגרת החוק, אך מוכן לעשות זאת במסגרת נוהל פנימי, שטיוטה של עקרונות עתידיים שלו הונחה על שולחן הוועדה.
"(ב12) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח, נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים."
תיקון סעיף 13
5.
בסעיף 13(א) לחוק העיקרי, אחרי "נגיד בנק ישראל" יבוא "שר המשפטים".
תיקון סעיף 33
6.
בסעיף 33 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) שר המשפטים רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית."
הוספת תוספת חמישית
7.
אחרי התוספת הרביעית יבוא:
"התוספת החמישית
(סעיף 7(ב1)(3))
תשלום במזומן בסכום של 50,000 שקלים חדשים או יותר."
איסור שימוש במזומן – משרד המשפטים מתנגד למחיקת האיסור על שימוש במזומן וסובר שיש לחוקק את האיסור ללא קשר לוועדה הממשלתית שדנה בעניין, בשל העובדה שמדובר ברציונאלים שונים (ראו לעיל).
תיקון חוק איסור מימון טרור
86.
בחוק איסור מימון טרור, התשס"ה–2005, בסעיף 48(א), במקום "7 או 8א" יבוא "7, 8א או 8ב".
תחילה והוראות מעבר
97.
(א) תחילתו של חוק זה, ביום כניסתו לתוקף של צו לפי סעיף 8ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה (להלן – יום התחילה).
(ב) על אף הוראות סעיף 14 לחוק העיקרי, בשנה שמיום התחילה, לא יוטל עיצום כספי על המפר הוראות לפי סעיף 8ב לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, אלא תישלח לו הודעה בכתב על ההפרה בלבד.