חומר רקע

PDF 17,454 תווים המסמך המקורי ↗
416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 3 מתוך 7 41 יוני 4632 אל ועדת החוקה ,כנסת ישראל – (ע"י מייל [email protected] ) מאת אריאל ינקו– משקיע מהציבור הנידון ועדת חוקה- התייחסות ל הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות ( מספר5 ) ל קראת קריאה שניי ה ושלישית סימוכין : 3 )רשומות , הצעת חוק הממשלה412 43 ינואר4632 . הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות(מס ' 5 ) ( ממשל תאגידי בשותפות מוגבלת ציבורית ,התשע"ד– 4632 ) כללי 3 . מכתב זה מתייחס להצעת ה חוק לתיקון פקודת השותפויות (להלן הצע ת החוק , סימוכין3 ), לקראת הדיון שיתקיים בועדת החוקה ב42 יוני4632 לקראת העלאת החוק לקריאה שניי ה ושלישית. כמשקיעים מהציבור בשותפויות אנו חוזרים ומברכים על הצעת החוק שמטרתה לשפר את כללי הממשל התאגידי בשותפויות . נבקש לציין שהאמור במסמך זה מתייחס להצעת החוק בלבד ולא לשותפות כלשהי . ב נספח ים המצ"ב כלולות הצעות לתיקו ן לש הצעת החוק ,ב נספח א' (' הצעות תיקון ייעודיו ת' ) תיקונים בסעיפים ספציפיים ו ב נספח ב' ('הצעות תיקון כלליות' )תיקונים כלליים . 4 . אבקשכם לכלול את ה הצעות לתיון במסגרת הנקודות לדיון בוועד ה. רקע 1 . להלן ובקצרה הרקע ל שיקולים ל הצעות ל תיקון  פקודת השותפויות נכתבה לפני שנים כש ה נושא היה בחיתוליו לו פני שנצבר ניסיון בהפעלת שותפויות מוגבלות ובעיקר, לפני תגליות הגז הגדולות, ש כנראה לא נצפו בל א שינו את המצב באופן משמעותי . לכן הפקודה לוקה בחסר ומחיבת תיקונים משמעותיים.  האמור לעיל נכון במיוחד כשמדובר בשותפויות נפט ש יש לה ן היקף נכסים עצום ש מחזק את הצורך בניהול זהיר על פי כללים ברורים וגם על א מצעי פיקוח טובים.  בעקרון שותפות כשמה צריכה להיות גוף שנוסד בהסכמה עם איזונים בזכויות וב חובות של השותפים. בפועל נוצרו שותפויות בהן יש חוסר איזון מוחלט בין שותף כללי'מבוצר' שאינו משקיע דבר אך מנהל את השותפות וגם נהנה מכל התנאים(דמי ניהול ,דמי מפעיל ,תמלוגים ) לבין שותף מוגבל(אפשר לומר נכה )ש נוטל את כל הסיכונים ו ממן את השותפות. הציבור שמשקיע במוגבל אינו מעורב בתפקוד השותפות ו גם אין בה ה כלים הנחוצים כדי לשמור על זכויותיו. אפילו על ה זכות הבסיסית וה נכס היחיד שלו, חלוקת רווחים, הוא נאלץ לא פעם י לה אבק.  בין שותפים ו באופן טבעי יכול שיהיו ניגודי עניינים וה בעיה בשותפו ת יו ש אין כ יום מנגנונים פ יקוח ובקרה מתאימים שגם ב ודקים ומטפלים בניגודי עניינים וגם מגנים על הציבור , במיוחד ע ל המשקיעים הפרטיים .מפקח השותפות שזה תפקידו ממונה ע"י הכללי שלמעשה גם קובע את משכורתו וזה מצב בעיתי.  המשקיעים למדו מניסיון של שנים שבמקרים רבים המפקח פועל ב צורה פסיבי ת ומגיב כשמשקיעים פונים אליו ולא תמיד מנס ה לאתר ניגודי עניינים ובעיות . נוצר מצב מעוות שמשקיעים בשותף המוגבל נאלצים להסתייע ולממן אורגנים פרטיים(עו"ד ,רו"ח וכד' ) ואילו הכללי נ תמך ע" י עובדי השותפות ש ממומנים למעשה ע"י המוגבל .  בחלק מהשותפויות ה מצב מעוות עוד יותר , בעניין שכנראה לא נצפה כ שנכתבה הפקודה , כשהשותף הכללי השתלט על המוגבל(רכש אחוז גבוה של יחידות) . כך הופך הכללי בנוסף להיותו מנהל מוחלט של השותפות גם לקובע בלעדי של מה שקורה בה ו יכול להעביר באסיפה כל החלטה המסווגת'רגילה ' או אפילו'מיוחדת ,' גם אם יש ניגודי עניינים לכאורה עם המוגבל , גם א ת ההחלטות המעטות הנוגעות בזכויות של הציבור במוגבל.  העיקרון המנחה ב הכנת הצעת החוק של התאמת ההוראות ב שותפות מוגבלת לאלו שב חוק החברות הוא נכון ביסודו. קר ש ישום הע י קרון מחיבת בדיקה פרטנית ומדוקדקת של כל תיקון ב גלל יחסי הכוחות שכבר נוצרו בשותפויות הותיקות בין הכללי למוגבל ו ודאי כשמתחשבים בנכסים העצומים ש להן. 416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 4 מתוך 7 ב חינה מדוקדקת נדרשת די כ ש כוונו ת טובות לא יובילו בסוף ל תוצאה בעיתית שבה נוצר 'שותף על' , שותף כללי מבוצר ומשוריין ב זכות מעמדו ב פקודת השותפויות ש עכשיו גם יזכה ל יתרונות נוספים כתוצאה מהחלת חוק החברות(דוגמא ,ה אפשרות הניתנ ת לכללי לכפות באופן חד צדדי הצעת רכש על המוגבל ו כך נפתח פתח לסלק מהשותפות א ת המשקיעים לאחר שנוצרו נכסים).  מוצע ש תיקון ההוראות ב הצעת החוק י עשה על במך קריטריון נוסף של'הוראה סבירה', הוראה ששותף סביר (מחזיק יחידות מהציבור ) היה מסכים מרצון להוסיף אותה להסכם קיים( כזו שלא תיפגע בזכויותיו ולא במעמדו מול הכללי .) עקרון זה חשוב במיוחד בשותפויות הותיקות בהן לכללי יש גם שליטה מוחלטת במוגבל.  מספר נושאים ח שובים (ראה למטה ) שיכולים להגן על זכויות השותף המוגבל בכלל ומשקיעים מהציבור בפרט נמצאים כיום בהסכמי השותפות והנאמנות ובתקנון הבורסה ו לא ב פקודה .אלו מסמכים ש יחסית קל לשנות , במיוחד התהליך של שינוי ההסכמים ב הובלה של הכללי . לכן מוצע לעגן ב פקודה ,ל כל הפ חות ברמת הע י קרון, את הנושאים הקריטיי ם לשותף המוגבל ולמשקיעים כך ש יהיה קשה מאד לשנות אות ם .  להלן מ ספר נושאים החשובים למשקיעים מהציבור  חיזוק של מנגנון הפיקוח בשותפות ושיפור היכולת להגן על זכויות הציבור, בין השאר ע" י שימוש באורגנים חיצוניים.  סיווג של כל החלט ה (רגילה\ מיוחדת\בעלי עניין )העול ה להצבעה באסיפה י ש ל ו קב ע ע" י המפקח( שגם יבחן עם יש ניגודי עניינים בין הכללי למוגבל, לא המצב הקיים שכל החלטה מסווגת'רגילה' מלבד בודדות המצוינות בפקודה.)  שמירה על מטרות השותפות שהן חיפוש הפקה ומכירה של נפט כך שלא יהיה ניתן לשנות אותן.  חיוב השותפות לחלק כל שנה את הרווחים שהוא הנכס העיקרי שלא לומר היחיד של בעל י ה יחידות.  חיוב השותפות לפעול לגייס הון קודם כל ב שיטה שלא מ דללת את בעלי היחידות הקיימי ם (זכויות , הלוואות מ בנקים ,אג"ח ) ולא בשיט ה ש מדללת אותם בוודאו ת (הנפקות לציבור ,הקצאות למוסדיים ו פרטיות).  למנוע מ צב המאפשר ל כללי לה שתלט על המוגבל(לפחות בשותפויות בהן זה עדין לא קרה).  לא לאפשר לכללי ל כפות הצעת רכש וע" י כך לסלק את הציבור לאחר תגליות. 416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 1 מתוך 7 נספח א': הצעות תיקון ייעודיו ת להלן הצעות לתיקון סעיפים ב הצעת החוק ( סימוכין3 .) סימן ה' :מפקח בשותפות מוגבלת ציבורית  הצעה :ב סעיף 65יז ' ('חובת מינוי מפקח') לבטל את ס"ק (ד) ה מאפשר לאסיפה להחליט כי' לתקופות שכל אחת לא תעלה על שלוש שנים ממועד קבלת ההחלטה ,לא ימונה מפקח' הסבר : המפקח הוא אורגן קריטי והיחיד שיכול להגן על זכויות הציבור בשותפות במצב הקיים של ניגודי עניינים וחוסר האיזון ביחסי הכוחות בין ה כללי למוגבל . מה שקורה היום ב חברות ציבוריות רק מוכיח ש דירקטורים ,גם לא חיצוניים, ו ודאי ש לא כ אלו שמכהנים בחברת השותף הכללי , אינם מסוגלים להגן על הציבור . ולעניי ן זה יש לזכור של שותפויות נפט יש כיום או יכול שיהי ו בעתיד היקף נכסים עצום וזה לבד מחייב ומצדיק פיקוח הדוק של גורם יעודי ו עצמאי שאינו קשור לאחד השותפים. פתח בחוק המאפשר את סילוק המפקח , ולו לתקופה מוגבלת( אבל ארוכה) לא רק ש אינו הדבר ה נכון אל מהווה גם ת מריץ לקומבינות ומשחק בזכויות של המוגבל. וברוח ימים אלו ,החלטה לאפשר שותפות ללא מפקח דומה הל חלטה ל נהל את משחקי המונדיאל עם שופטי קו וללא שופט.  הצעה: ב סעיף65כ' להוסיף בס" ק(ב) ('חובות המפקח') דרישה למפקח שבנושאים חשובים(ראה למטה ) הוא יהיה אחראי ויטפל ב הם ב אופן אקטיבי וע" נ י יצול אורגנים עצמאיים . בטיפול בנושאים אלו יש לדרוש מהמפקח גם'תפוקת פעילות' (דיווח). נושאים מהותיים(ודאי יש עוד כמה): סיווג ההחלטות ל אסיפ ות ,תיקונים ב הסכמי השותפות והנאמנות , חלוקת רווחים , בדיקת הצורך ב גיוסי הון ,רכישה מאולצת של יחידות. הסבר : בשותפות יש נושאים חשובים שיש בהם גם פוטנציאל לניגוד אינטרסים בין הכללי למוגבל .בהרבה מ י קרים בעבר המפקח פעל רק באופן פסיבי( מגיב רק כאשר משקיעים פונים ) וגם אז בד" כ הוא ה סתייע באורגנים(עו"ד ,רו" ח וכד' )של השותף הכללי שאינם אובייקטיביים. משקיעים מהציבור במוגבל ש רצו לקבל ד סע נאלצ ו לא פעם לשכור אורגנים מ כספם, למרות שלמעשה המוגבל ממן את האורגנים בכללי. לכן יש ל חייב את ה מפקח בש נושאים חשובים בכלל ,כ אלו עם פוטנציא ל לניגוד עניינים בפרט ,ה וא י פעל בצורה אקטיבי ת ו גם יפעיל ר או גנים עצמאיים ככל שידרשו . להלן נושאים חשובים כאלו  סיווג של ה חלט ה לאסיפה(רגילה\ מיוחדת\ בעלי עניין ) וכאשר הכללי מחזיק גם רוב במוגבל עלול לקבוע אם תעבור או תדחה ולכן לא סביר שמי שמסווג הם הכללי ועובדיו ,ודאי כשיש חשש לניגוד עניינים בין השותפים.  תיקונים בהסכמי השותפות והנאמנות ודאי צריכים להיות בהובלת גורם ניטראלי שגם יידר ש לקבל יעוץ מגורמים עצמאי ים ( ולא מהאורגנים ב כללי) .  חלוקת רווחים הוא הנכס היחיד של השותף המוגבל בכלל וה משקיעים מהציבור בפרט ולכן החלטה על חלוקה צריכה להיות בהובלת המפקח .  גיוסי הון הם בניגוד עניינים מוב הק בין המוגבל שמ שלם לבין הכללי שנהנה ולכן צריך שיהיה בהובלת המפקח( שיבדוק גם את הצורך בגיוס ו גם את ההיקף) .  רכישה מאולצת של יחידות ע" י הכללי(אם סעיף זה לא יבוטל ) ודאי עלולה לפגוע בצורה חמורה בציבור המשקיעים ולכן צריכה להיות בהובלת המפקח . תפוקות פיקוח (דוחות של המפקח )נדרשות כדי להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים הן לגבי השיקולים להחלטות והן לתוצאות. סימן ו': אסיפה כללית של מחזיקי יחידות השתתפות  הצעה :ב סעיף65לב' להוסיף ש סיווג ההחלטות ל אסיפה(רגילה או מיוחדת או' בעלי עניי ן') תעשה ע"י המפקח. 416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 2 מתוך 7 הסבר : סעיף65לב' ('תחולת הוראות חוק החברות לעניין אסיפה כללית' )מפנה להוראה 55 בחוק החברות שקובע את סיווג ההחלטות ' החלטות באסיפה כללית יתקבלו ברוב רגיל , אלא אם כן נקבע רוב אחר בחוק או בתקנון' . הניסיון באסיפות לימד את המשקיעים שהחלטות רבות הן בתחום האפור לגבי פוטנציאל ל ניגודי עניינים בין הכללי למוגבל(גיוסי הון ,תיקונים בהסכמים וכ ו' )ולמרות זאת ההחלטות סווגו באופן אוטומטי'רגיל ות' למרות התנגדות של משקיעים שגם פנו למפקח . ברור שהחלטות כאלו יתרו את ההצבעה ועברו אוטומטית בשותפויות בהן יש לכללי רוב במוגבל( או אפילו רק אחזקה גדולה.) זה מצב בעיתי המחייב תיקון בפקודה ו לכן מוצע לקבוע , בגלל הפוטנציאל הקיים בנושאים רבים לניגוד עניינים, ש סיווג של כל החלטה יתבצע ע"י המפקח (שישמע את התייחסו ת המשקיעים ויחליט אם אכן קיים ניגוד עניינים) . סימן ט' :עסקאות עם נושאי משרה ובעלי עניין ומדיניות תגמול  הצעה : בסעיף65מח ' ('הסכם תגמול עם נושא משרה שאינו דירקטור') לבטל את ס" ק(ד ) ובסעיף65מט' ('הסכם תגמול עם מנהל כללי') את ס" ק(ג) . סעיפים אלו מאפשר ים לועדת התגמול+ הדירקטוריון לעקוף התנגדות אסיפה לתגמול לנושא משרה. הסבר :בגלל יחסי הכוחות שמאד לא שקולים בין הכללי למוגבל , במיוחד בשותפויות בהן הכללי גם שולט במוגבל , אסור לתת ל כללי כלי נוסף ה מאפשר לעקוף את הציבור המצביע ב אסיפה. מה שקורה היום בחברות בבורסה ודאי לא תומך בהחלטה כזו ולא מצביע על ה כישורים של ועד ו ת תגמול ו דירקטוריו נים לטפל בבעיי ת התגמול לנושאי משרה (והאמור לעיל לא משתנה גם כש בתיקון ה פקודה דירקטוריון חברת הכללי נדרש לגלות נאמנות עודפת לשותפות המוגבלת על זו לכללי . זו הצהרה שספק רב עם ניתן לייש ם).  הצעה : בסעיף65 נא('עסקאות חריגות .. ' ).לבטל את ס"ק (ב() 1 ) ('הצעה פרטית') המאפשרת הקצאות פרטיות של יחידות השתתפות. הסבר : כל גיוס שמתבצע בשותפות שלא בזכויות לבעלי היחידות גורמת כמעט בוודאו ת לדילול שלהם , מי שנפגע הם בעיקר בעלי היחידות הפרטיים מהציבור. גם ה מסלול המוצע בחוק שכולל אישור של ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפה (בהחלט ה ה מסווגת כ ' בעלי עניי ן') אינה מגנה בצורה מספקת על המשקיעים מ הציבור, שהסתכ נו בתחילת הדרך כשהסיכוי לתגליות היה נמוך, מימ נו את כל הוצאות השותפות , בהרבה מקרים גם הפסיד ו , והנה כשיש תגליות מנסים ל דלל אותם. בכל מקרה ,כ אשר בעלי יחידות לא רוכשים את הזכויות הן בלאו הכי עוברות לציבור ולכל מי שמעוניו לרכוש. לכן יש לאסור בכלל הקצאות שלא בדרך של זכויות וודאי לאסור 'הצעה פרטית' שנותנת פתח ואפילו תמריץ לקומבינות שונות. סימן י' :הוראות שונות  הצעה :לבטל את סעיף65נו' ('מכירה כפויה של מניות' ) המאפשר לכללי לאלץ את ציבור המשקיעים בשותף המוגבל למכור את חלקו וע" י כך להשתלט על השותפות. הסבר : מאחורי הסעיף ה תמים לכאורה, להחיל את 'הוראות סימן א 'לפרק השלישי בחלק השמיני לחוק החברות' מסתתר ת האפשרות לשותף הכללי לנשל את המשקיעים מהציבור י שמ מנו את התגליות . כך נוצרת גם האפשרות שבסוף יום יעברו נכסי הנפט במדינה ,שהיום הציבור שותף להם דרך המשקיעים , לידי גורמים בודדים . להלן ההצדקות לביטול הסעיף  . מכירה כפויה בשותפות היא ' הוראה לא סבירה ' בעליל שכן ספק רב אם אדם סביר היה מסכים להיות שותף בשותפות בה יש שותף מבוצר ,שלא משקיע אבל נהנה מההון המושקע ,וגם יכול לסלק אותו בניגוד לרצונו( קרוב לודאי אחרי שנלקחו ה סיכונים וההפסדים וכשהשותפות צוברת נכסים.) כך ש הצ יבור ה סתכן ו השקיע בשותפות כשותף מרצון וב הנחה שיהיה שותף גם לנכסים(אם יהיו כאלו) ולא בידיעה שהוא מועמד לנישול לאחר ה תגליות .  הוראה כ זו לא היית ה קימת מלכתחילה בפקודה שמתייחסת(פרק ו' 'שותפות מוגבלת ' סעיפים55 ו06 ) . רק ל אפשרות ששותף מוגבל יהפוך לכללי או להיפך אך לא שהשותף הכללי יהיה גם המוגבל. כלומר הפקודה לא צפתה ולא רצתה לייצר מצב כזה. 416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 5 מתוך 7  אם החוק היה רוצה לאפשר 'הצעת רכש' בדומה לחוק החברות, מדוע לאפשר זאת רק לכללי בהחל ה של רק 'הוראות סימן א'' (רכש ע"י בעל שליטה) ולא להחיל גם את 'הוראות סימן ב'' (לכל 'אדם 'זכות לרכש מלא)'? לכן זו הוראה חד צדדית ו לא הוגנת ה נותנת תמריץ לכללי להשתלט על השותפות לאחר תגליות.  בשותפויות ותיקות שכבר צברו נכסים עצומים ודאי שאסור לאפשר מכירה כפויה , דבר שעלול לייצר תמריץ לכללי להוציא בכפיה את בעלי היחידות מהציבור ,זה נכון במיוחד בשותפות בהן הכללי כבר שולט במוגבל. סימן י"ב :הגבלת תכולה והסמכה להתקין תקנות לפי פקודת השותפויות  הצעה : בסעיף4 בס" ק(ב() 3 ) ('תחילת ותחולה' )לקצר מ22 ל4 חודשים את מועד ההחלה של סעיף65יז' ('חובת מינוי מפקח' ( )במיוחד את ס" ק(ג ) הדורש את מינוי המפקח ע" י האסיפה.) לשקול גם את ביטול סעיף65יח' ('כשירות לכהונת מפקח' .) הסבר : בתקופה הקרובה צפויים לקרות בשותפויות רוב האירועים החשובים(השקעות ,קידוחים ,חלוקת רווחים , תיקוני הסכמים )ולכן נדרש מפקח שמונה ע" י השותף המוגבל וישמור על זכויותיו. בחירת מפקח לא צפויה לייצר קשיים ב שותפויות הקימות ש כבר מאורגנות ופועלות היטב. 416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 0 מתוך 7 נספח ב': הצעות תיקון כלליות להלן נושאים שבשל חשיבותם מחד והבעייתיו ת במבנה השותפ ו ת המוגבלת מאידך צריך לדעתנו שימצא להן ביטוי , לכל הפחות ברמת העיקרו ן, גם בפקודת השותפויות . חלוקת רווחים  הצעה :לעגן בפקודה את ההוראות(שנמצאות בהסכם השותפות ) על חובת השותפות לחלק כל שנה את הרווחים הראויים לחלוקה . מוצע גם לציין את המקרים החריגים המאפשרים להימנע מחלוקה( שימוש ברווחים ל קידוחי אקספלוראציה, לפיתוח תגלית על סמך תוכניות עבודה מאושרות) .ב לק וע גם ש את המקרים החריגים תאשר האסיפה הכללית בסיווג'בעלי עניין ' (ברוב בו לא ימנו קולות השותף הכללי). הסבר: המחויבות לחלוקת הרווחים כל שנה היא הנכס היחיד של משקיעים מ הציבור בשותפות המוגבלת שנשאה בכל ההוצאות וזו הכנסתם היחידה(בהתעלם ממשחקים בבורסה), כל החלטה של הכללי להימנע מחלוקה היא קריטית ומשאירה אותם למעשה בידיים ריקות. לכן מוצע לעגן בפקודה את המחויבות לחלוקת הרווחים כל שנה. כמו כן ובגלל חשיבות החלוקה מוצע גם לציין את המקרים החריגים בהם מותר להימנע מחלוקה ( שימוש לאקספלורציה ,לפיתוח מאגרים ) ולקבוע שאישור שלא לחלק רווחים יהיה באסיפה ו בהחלטה שסיווגה יהיה' בעלי עניין'. אחזקות הכללי במוגבל  הצעה :להגביל את אחזקות הכללי במוגבל כדי למנוע ממנו להפוך'שליט על 'בשותפות. הערה :לא מוצע להכיל את ההצעה רטרואקטיבית. הסבר: במצב הקיים ה כללי יכול לרכוש יחידות במוגבל ככל שירצה ובכך להפוך ,מצב שמתקיים היום בחלק מהשותפויות , לא רק'מבוצר ' אלא שותף מוחלט עם שליטה אבסולוטית בניהול ו גם בהעברת ה ה חלטות בשותף המוגבל. ככל ה נראה אפשרות זו לא נצפתה שכשהקימו את השותפויות ולכן לא ניתן לה ביטוי בפקודה(ואכן בזמנו הכללי החזיק בד"כ אחוזים בודדים במוגבל והתפרנס מדמי ניהול ,דמי מפעיל ו ה תקווה לתמלוגים.) למרות תיקון הפקודה ה שותפות אינה חברה ואסור לאפשר מצב של שליטה מוחלטת של הכללי ולכן מוצע לעגן בפקודה מגבלה על אחוז האחזקה ק המ סימאלי של הכללי במוגבל . תיקונים בהסכמי השותפות והנאמנות  הצעה : לקבוע ש תיקונים בהסכמי השותפות ו הנאמנות יתבצעו באופן ישיר ע"י המפקח ובאחריות ו ולדרוש שהמפקח ייעז ר לעניין זה בגורמים מקצועיים עצמאיים. הסבר : הסכמי השותפות והנאמנות הם ה בסיס לשותפות כך שכל תיקון בהוראה עלול לפגוע במעמדו הבעייתי ממילא של הציבור שמשקיע במוגבל .לכן מתחייב שביצוע תיקונים יתבצע ע"י גורם ניטראלי , שגם יסתייע לצורך כך באורגנים חיצוניים לשותפות. פקודת השותפויות מתייחסת רק להיבטים פורמאלי ים של תיקון ה הסכמים ולא למהותם ולכן ה הוראות ל תיקון נמצאות בהסכמים עצמם .אלו הוראות כלליות ש ודאי אינן משקפות את מה שנדרש בחברות בשווי עשרות מיליארדי דולרים . כדוגמא , הסכם הנאמנות בשותפות מסוימת קובע ש 'הסכם השותפות והסכמים אחרים' יתוקנו' או בהסכמה בין המפקח והנאמן או באישור האסיפה בהחלטה מיוחדת' .בכל התיקונים שבוצעו בחר המפקח , כנראה גם כדי להגן על עצמו, באפשרות של 'אישור האסיפה'. ב מצב זה יכול שותף כללי ששולט גם במוגבל להעביר כל תיקון שמסווג החלטה 'רגילה ' (ו כך מסווגים רוב התיקונים ) או'מיוחדת' ( חלק קטן מהתיקונים) . מהאמור לעיל ברור הצורך ש עניין כל כך חשוב כמו תיקון הסכמים יוגדר באופן ברור וחד משמעי באחריות ה מפקח ש גם יסתייע בג ורמים מקצועיים עצמאיים(לא עובדי הכללי.) 416032 -ועדת-חוקה-התיחסות-להצעת חוק-לתיקון-פקודת-השותפויות-לקריאה4-1 עמוד 7 מתוך 7 שינוי מבנה השותפות  הצעה : לקבוע אי סור לשנות את ה מבנה של שותפות מוגבלת . הסבר : שותפות בכלל ו שותפות נפט בפרט יכול שתהיה בעלת נכסים רבים מידי מכדי שיתאפשר לשנות את המבנה שלה ש לא על פי כללים מוגדרים וחד משמעיים .לא סביר שהציבור רוכש יחידות בשותפות בידיעה שיש לה מבנה נתון ולאחר שנכסיה גדלו ותפחו מישהו מחליט ל נסות ו שנות את חוקי המשחק ועל פי רוב גם להרע את מצבו של בעל יחידות שלא היה מודע לכך בזמן שהשקיע. שינוי מטרות השותפות  הצעה: לאסור שינוי של מטרות השותפות שהן חיפוש נפט\ גז הפקתו ומכירתו. הסבר :הציבור משקיע בשותפות נפט בידיעה שמטרתה חיפוש הפקה ומכירה של גז\נפט ,ש זה תחום מסוכן העלול לגרום לו ל הפסדים משמעותיים , אבל גם בידיעה ש אם תהיה תגלית הוא יתוגמל בחלוקת רווחים . לכן מוצע לעגן בפקודה שאסור ל נסות ל שנות את מטרות השותפות ( עניין שכבר התרחש בשותפויות) ,כמו למשל שתפעל בתחומים נוספים לאלו שהוגדו בהקמתה ,מה שעלול למנוע את חלוקת רווחים ובכך לשמוט את הבסיס לפיו בוצעה ההשקעה.