חומר רקע

DOC 8,139 תווים המסמך המקורי ↗
נוסח לדיון 17 ביוני 2014 הצעת חוק להעמקת גביית המסים והגברת האכיפה (תיקוני חקיקה), התשע"ד–2014 תיקון פקודת מס הכנסה 1. בפקודת מס הכנסה‏1 (להלן – הפקודה) – (1) בסעיף 193, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) לצורך אכיפת תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי פקיד שומה לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)‏2, גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה בסמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה); (ב) פקיד השומה עשה מאמץ סביר ממשי להודיע לחייב, סמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו; היה החייב תאגיד – ייעשה מאמץ סביר להודיע על הכוונה לעקל את הרכב למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד."; (ג) לא מדובר ברכב הרשום במשרד התחבורה כשייך לנכה."; (2) אחרי סעיף 193 יבוא: "ערב לתשלום חוב מס 193א. ניתנה ערובה לפקיד השומה, להבטחת תשלום חוב שאדם חייב לשלם לפי פקודה זו, בשל הארכת המועד לתשלום החוב בהתאם לסעיף 186, על דרך של מתן ערבות, רשאי פקיד השומה לאכוף את מילוי הערבות לפי פקודת המסים (גביה) או באמצעות בית המשפט המוסמך לכך ובלבד שאם האכיפה היא לפי פקודת המסים (גביה) התקיימו כל אלה: (1) פקיד השומה רשאי לגבות את החוב מאת החייב לפי סעיף 193. (2) מדובר בחוב לפי פרק א' בחלק י'. (23) אין מניעה לדרוש את קיום החיוב מהערב לפי הוראות חוק הערבות, התשכ"ז–1967; (34) הוסבר לערב בעל פה ובכתב, בטופס שקבע המנהל ויחתום עליו הערב, כי מילוי הערבות ייאכף בדרך זו."; (3) בסעיף 194 – (1) בסעיף קטן (ג)(2), אחרי "רכושו" יבוא "ואם נוכח שלא ניתן להבטיח כי הרכוש לא יועבר לאחר אלא בדרך של תפיסתוכי קיים חשש סביר שהמס לא ייגבה וכי אין די בעיקול כדי להבטיח את גבייתו – על תפיסת רכושו"; (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ג1) היה הנישום חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, רשאי בית המשפט המוסמך להורות לפי הוראות סעיף קטן (ג)(1) על עיכוב יציאתו מהארץ של כל מנהל פעיל בחברה או מנהל עסקים או חבר המחזיק מניות המזכות אותו ב-25% לפחות מכוח ההצבעה בה או ב-25% לפחות מהונה במקרה של פירוק ובלבד שעיכוב היציאה מהארץ נדרש לצורך ביצוע אחד מאלה:."; (1) גביית מס בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 119א, אם שוכנע בית המשפט כי היציאה מהארץ עלולה לסכל גבייה כאמור וכי לא ניתן להטיל ערובה מתאימה להבטחתה קיומה; (2) חקירה או פעולה אחרת הדרושה להבטחת תשלום המס, ובלבד ששוכנע בית המשפט כי היציאה מהארץ עלולה לסכל חקירה או פעולה כאמור וכי לא ניתן להטיל ערובה מתאימה להבטחת קיומן."; תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) 2. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963‏3 (להלן – חוק מיסוי מקרקעין) - בסעיף 92, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) לצורך גבייה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה) גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה בסמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי רכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה); (ב) המנהל עשה מאמץ סביר ממשי להודיע לחייב, בסמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו; היה החייב תאגיד – ייעשה מאמץ סביר להודיע על הכוונה לעקל את הרכב למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד."; (ג) לא מדובר ברכב הרשום במשרד התחבורה כשייך לנכה."; (2) אחרי סעיף 92 יבוא: "ערב לתשלום חוב מס 92א. (א) ניתנה ערובה למנהל, להבטחת תשלום חוב שאדם חייב לשלם לפי חוק זה, בשל דחיית המועד לתשלום החוב בהתאם לסעיף 91א, על דרך של מתן ערבות, רשאי המנהל לאכוף את מילוי הערבות לפי פקודת המסים (גביה) או באמצעות בית המשפט המוסמך ובלבד שאם האכיפה היא לפי פקודת המסים (גביה) התקיימו כל אלה: (1) המנהל רשאי לגבות את החוב מאת החייב לפי סעיף 92; (2) אין מניעה לדרוש את קיום החיוב מהערב לפי הוראות חוק הערבות, התשכ"ז–1967; (3) הוסבר לערב בעל פה ובכתב – בטופס שקבע המנהל ויחתום עליו הערב, כי הערבות תיגבה ממנו בדרך זו." תיקון חוק מס ערך מוסף 3. בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975‏4 (להלן – חוק מס ערך מוסף) – (1) בסעיף 102, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) לצורך אכיפת המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה) גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין: (1) הרכב חונה בסמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים גבייה; (ב) המנהל עשה מאמץ סביר ממשי להודיע לחייב, בסמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו; היה החייב תאגיד – ייעשה מאמץ סביר להודיע על הכוונה לעקל את הרכב למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד."; (ג) לא מדובר ברכב הרשום במשרד התחבורה כשייך לנכה."; (2) אחרי סעיף 102 יבוא: "ערב לתשלום חוב מס 102א. (א) ניתנה ערובה למנהל כתנאי להארכת מועד לתשלום חוב שאדם חייב לשלם לפי חוק זה, בהתאם לסעיף 116, על דרך של מתן ערבות, רשאי המנהל לאכוף את מילוי הערבות לפי פקודת המסים (גביה) או באמצעות בית המשפט המוסמך, ובלבד שאם האכיפה היא לפי פקודת המסים (גביה) התקיימו כל אלה: (1) המנהל רשאי לגבות את החוב מאת החייב לפי סעיף 102; (2) אין מניעה לדרוש את קיום החיוב מהערב לפי הוראות חוק הערבות, התשכ"ז–1967; (3) הוסבר לערב בעל פה ובכתב – בטופס שקבע המנהל ויחתום עליו הערב, כי הערבות תיגבה ממנו בדרך זו." (3) בסעיף 115 112א(ג), בסעיף קטן (א)בפסקה (2), אחרי "רכושו" יבוא "ואם נוכח שלא ניתן להבטיח כי הרכוש לא יועבר לאחר אלא בדרך של תפיסתוכי קיים חשש סביר שהמס לא ייגבה וכי אין די בעיקול כדי להבטיח את גבייתו – על תפיסת רכושו"; תיקון חוק הבלו על הדלק 4. בחוק הבלו על דלק, התשי"ח–1958‏5, בסעיף 7, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) הוראות סעיפים 102(ב) ו-102א לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, יחולו לעניין גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים." תיקון פקודת המכס 5. בפקודת המכס6 ‏ - (1) בסעיף 231א, אחרי "100" יבוא "102א"; (2) בסעיף 231א1, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) הוראות סעיף 102(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א)." תיקון חוק מס קנייה (טובין ושירותים) 6. בחוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952‏7– (1) בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) הוראות סעיף 102(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א)."; (2) בסעיף 29ד, אחרי "1א" יבוא "102א." תיקון חוק ההוצאה לפועל 7. בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–19678 – (1) אחרי סעיף 21 יבוא: "עיקול רכב 21א. ציווה רשם ההוצאה לפועל לעקל את רכבו של החייב, והיה הרכב חונה ברשות הרבים, יבוצע העיקול במקרים הבאים ובהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי העניין: (1) אם הרכב חונה בסמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי הרכב והומצאה לחייב הודעה על כך; מישכן החייב את הרכב לטובת החוב שבשלו מבוצע העיקול – לא תחול הדרישה האמורה; (ב) מנהל לשכת הוצאה לפועל עשה מאמץ סביר ממשי להודיע לחייב, סמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו; היה החייב תאגיד – ייעשה מאמץ סביר להודיע על הכוונה לעקל את הרכב למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשות של התאגיד." (ג) לא מדובר ברכב הרשום במשרד התחבורה כשייך לנכה."; (2) בסעיף 22(א) – (א) בפסקה (4), במקום "מכונות ומיטלטלין אחרים" יבוא "מכונות, מיטלטלין אחרים לרבות רכב". (ב) בפסקה (5), במקום "מכונות, מיטלטלין אחרים ובעלי חיים" יבוא "מכונות, מיטלטלין אחרים לרבות רכב, וכן בעלי חיים". תיקון חוק המרכז לגביית קנסות 8. בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-19959, בסעיף 3, אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: "(ו) ביקש גובה, מכוח סעיף קטן (ב), לעקל רכב של חייב החונה ברשות הרבים, יבוצע העיקול במקרים הבאים ובהתאם להוראות המפורטות להלן, לפי העניין: (1) אם הרכב חונה בסמוך לחצריו של החייב; (2) אם הרכב אינו חונה בסמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של כלי הרכב ונשלחה לחייב הודעה על כך; (ב) הגובה עשה מאמץ סביר ממשי להודיע לחייב, סמוך לפני העיקול, על הכוונה לעקל את רכבו; היה החייב תאגיד – ייעשה מאמץ סביר להודיע על הכוונה לעקל את הרכב למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד;." (ג) לא מדובר ברכב הרשום במשרד התחבורה כשייך לנכה."; ***************************************************************************************