חומר רקע

(מספר פנימי: 543284) הכנסת התשע-עשרה יוזמת: חברת הכנסת עדי קול הצעת חוק השמות (תיקון - שם קטין), התשע"ד-2013 דברי הסבר חוק השמות, התשט"ז–1956, מסדיר, בין השאר, את קביעת השם של קטינים. שמו של אדם מהווה חלק מזהותו, ומכאן כל שינוי בו, בשמו הפרטי או בשם משפחתו הינו בעל השלכה משמעותית על זהותו ועל חייו. על אף השלכה מרכזית זו אין חוק השמות מעניק לילדים כל מעמד או זכות להשתתפות בקשר לשינוי שמם, וזאת בכל גיל שהוא. להורים נתונה זכות בלתי מסויגת לשינוי שמו הפרטי של ילדם הקטין בכל גיל, ולשינוי שם משפחתו, לעיתים על דעת עצמם ולעיתים באישור בית משפט, ואין מוטלת חובה על פקיד משרד הפנים או על בית המשפט לשמוע בעניין זה את דעתו של הקטין שבשמו מדובר. בנוסף החוק אינו מכיר בזכותו של הילד לשנות את שמו, זכות שמטבעה צריכה להכלל במסגרת הזכות לשם. הנושא עלה בוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומה בחקיקה, בראשות השופטת סביונה רוטלווי, והמלצותיו מיושמות בהצעת החוק. תיקון סעיף 4 1. בחוק השמות, התשט"ז–1956, (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 4, המילים "באין הסכמה בין ההורים, רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו ואף אינה ידועה בציבור כאשתו, ניתן לו שם פרטי על ידי אמו בלבד." ימחקו תיקון סעיף 10 2 בסעיף 10 לחוק העיקרי, לאחר המילה " בגיר" יבוא: ", קטין אשר מלאו לו 13 שנים ואף אם לא מלאו לו 13 שנים בהסכמת הוריו" תיקון סעיף 13 3. בסעיף 13 לחוק העיקרי, לאחר המילה "הפרטי" יבוא "בהסכמתו של הקטין" תיקון סעיף 14 4. בסעיף 14 לחוק העיקרי, לאחר המילים "בית המשפט," יבוא "ובהסכמתו של הקטין או של פסול דין"