חומר רקע
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדת החוקה חוק ומשפט
כ"ז סיון תשע"ד
25 יוני 2014
נוסח לדיון הקבוע ביום 30.6.14
העמקת הגבייה בענייני מסים – תיקונים הקשורים למרכז לגביית קנסות והטלת מגבלות נוספות על ידי רשם
1. העברת תיקים למרכז לגביית קנסות – נוסח חילופי לסעיף 194א המוצע:
הערה: בסעיף זה, מוצע לקבוע, כהוראת שעה של שנתיים, כי רשויות המס רשאיות להעביר למרכז לגביית קנסת, אגרות והוצאות, חוב מס לצורך גבייה באמצעות המרכז, וזאת כדי לבחון את ייעול הליכי הגבייה באמצעות המרכז, לעומת הגבייה באמצעות רשויות המס. בנוסף, בסעיף המוצע הבא, מוצע, בהוראה קבועה, לתת סמכות לרשות המסים לבקש מרשם הוצאה לפועל להטיל מגבלות נוספות, המנויות בסעיף 7א(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות, על חייב, בלי להעביר את החוב למרכז לגביית קנסות.
כדי לבחון באמת את יכולת המרכז לגביית קנסות לגבות חובות מס יש לאפשר ניסוי אמתי של כמות מסוימת של תיקים פעילים, שיש סבירות והיתכנות לגבייה בהם. אם, כפי שנמסר לנו, הכוונה היא להעביר למרכז לגביית קנסות רק תיקים ישנים, לאחר שרשויות המס נואשו לחלוטין מהחייב, ולמעשה לא נמצאות עוד בקשר אתו, למעשה "תיקים אבודים", אין כאן באמת "פיילוט" והכישלון צפוי, כך שיש לקבל הסבר מדוע מתבקשת הכנסת לחוקק את הוראת השעה. ההצדקה לפיילוט היא לבחון האם יש יתרון לגבייה על ידי המרכז – ובמצב הדברים כפי שתוארו, לא תהיה דרך לבחון את האפקטיביות ולאפשר השוואה של גבייה על ידי המרכז אל מול גבייה על ידי רשות המסים. בנוסף, אין סיכוי אמתי לפיילוט שכזה אם לא יהיה תמריץ לערוך אותו. לכן, אם יתקבל סעיף 194ב המוצע לפקודת מס הכנסה (ותיקון זהה לחוקי המס האחרים), שלפיו תוכל רשות המסים לפנות לרשמי הוצאה לפועל (המשמשים גם כרשמי המרכז) כדי לקבל אמצעים נוספים נגד החייב, לא ייערך ניסוי אמתי. מאחר שהממשלה הביעה בהצעתה רצון לניסוי, על הוועדה להחליט האם לחוקק כעת את התיקון הקבוע המוצע לסעיף 194ב או להמתין עד לתום הניסוי על מנת לאפשר, לתקופה של שנתיים, השוואה בין המסלולים. בנוסף, הפיילוט צריך לאפשר העברה של תיקים "חיים" למרכז לגביית קנסות ולא רק תיקים "אבודים".
אם הוועדה תחליט לאפשר את ה"פיילוט" המוצע, להלן נוסח מוצע לדיון.
נוסח מוצע לדיון:
[הנוסח המוצע ל"פיילוט" שונה מהנוסח שהופיע בכחול, בכך שהוא ממקם את התיקון בחוק המרכז לגביית קנסות, בדומה להגדרת חוב מס באותו החוק הקיים היום, ובכך יאפשר למרכז לגבות את חוב המס, ובנוסף מתקן את חוקי המס השונים. בנוסף – הנוסח המוצע כעת קובע כי לאחר שהחוב עבר לגבייה על ידי המרכז, החוב לא "יחזור" לידי רשות המסים אלא אם ביקש כך החייב – כך שהחייב לא יצטרך להתנהל מול שני גורמי גבייה בעת ובעונה אחת. ]
א. תיקון לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995 [התיקונים באדום]:
• תיקון סעיף 1. הגדרות
""חוב" - אחד מאלה, לרבות הפרשי הצמדה וריבית, בתוספת פיגורים, שנוספו לו על פי דין, ולמעט חוב המשולם לרשות מקומית –...
(13) סכום שיש לשלמו למדינה לפי דין ושפקודת המסים (גבייה) חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים והשר הנוגע בדבר (להלן – השרים) אישרו לגבותו לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; ההודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות; אישרו השרים כאמור, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה);
(14) מס, אגרה, היטל או תשלום חובה אחר שיש לשלמו למדינה לפי דין, שסכומו נקבע בחיקוק, ושפקודת המסים (גבייה) לא חלה עליו, ובלבד ששר המשפטים, בהסכמת השר הנוגע בדבר, קבע אותו בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר שהשרים אישרו לגבותו באמצעות המרכז, לפי הצעת מנהל המרכז וחשב המשרד הממשלתי הנוגע בדבר;
(15) סכום שיש לשלמו למדינה לפי פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, וחוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א) המנהל כהגדרתו בחוקים האמורים, ביקש להעביר את החוב למרכז;
(ב) מנהל רשות האכיפה והגבייה הסכים לכך;
(ג) באותו מועד יועברו למרכז כל החובות הסופיים של אותו חייב לפי החוקים כאמור;
עבר חוב כאמור למרכז, לא ייגבה החוב באמצעות פקודת המסים (גבייה), אלא לבקשת החייב."
[משמעות התיקון המוצע לסעיף 1: חוב יעבור לגבייה על ידי המרכז רק בהסכמת מנהל הרשות האכיפה והגבייה ומנהל המרכז לגביית קנסות – וכאמור, כדי להעביר את החוב למרכז, רשויות המסים יצטרכו לוודא שכל החובות לרשויות המסים עוברים למרכז בצורה מרוכזת; בנוסף, אחרי שהחוב עובר לגבייה במרכז, החייב יעמוד בקשר לעניין הגבייה אך ורק עם המרכז, ולא עם רשויות המס – אולם, אם החייב מבקש "להחזיר" את החוב לרשויות המס, לדוגמא, כי רשות המס מסכימה לבטל או לפרוס את החוב, הוא רשאי לעשות כך.]
* ייקבע כהוראת שעה לשנתיים
* הצעה חדשה: מוצע עוד כי תהיה חובת דיווח לוועדה, 3 חודשים לפני סיום הפיילוט, לגבי מספר התיקים שעברו למרכז, סוגיהם, והיקף הגבייה בפועל על ידי המרכז.
מיום 19.8.2003
תיקון מס' 2
ס"ח תשס"ג מס' 1903 מיום 19.8.2003 עמ' 569 (ה"ח 28)
הוספת סעיף 2א
• תיקון סעיף 3: גביית חוב
"(א) חוב שלא שולם במועדו ייגבה באמצעות גובה שמינה מנהל המרכז.
(ב) חוב ייגבה בהתאם להוראות חוק זה, ובשינויים המחוייבים בהתאם להוראות פקודת המסים (גביה); לענין זה, יראו את החוב כמס וסמכויותיהם של גובה מסים, של פקיד גביה ושל הממונה על הגביה לפי הפקודה האמורה יהיו נתונות בהתאמה לגובה, לסגן מנהל המרכז ולמנהל המרכז.
(ג) מנהל המרכז יקבע מה הם ההליכים שיש לנקוט לשם גביית החוב שהמרכז מופקד על גבייתו, ואת סדר נקיטתם.
(ד) חייב אדם בחובות, מסוגים שונים, כמפורט בהגדרת "חוב" שבסעיף 1, ייזקף כל סכום שישולם לחשבון החוב לפי הסדר הבא: פיצוי כאמור בפסקה (6), סכום כאמור בפסקה (12), קנס בשל בזיון בית משפט כאמור בפסקה (5), קנס בשל עבירה של ברירת משפט כאמור בפסקה (3), קנס מינהלי כאמור בפסקה (2), קנס אזרחי או עיצום כספי כאמור בפסקה (4), קנס לפי מועד תשלומו כאמור בפסקה (1), התחייבות להימנע מעבירה או הערבות לכך כאמור בפסקה (5א), ערובה כאמור בפסקה (5ב), ערובה כאמור בפסקה (5ג), כפל ההוצאות כאמור בפסקה (9), אגרות כאמור בפסקה (7) תשלומים כאמור בפסקה (11), הוצאות כאמור בפסקה (8), והוצאות הרחקה כאמור בפסקה (10), סכום כאמור בפסקה (15).
[משמעות התיקון המוצע לסעיף 3: כאשר לאדם מספר חובות שנגבים על ידי המרכז, והוא משלם סכום מסוים למרכז שאינו מכסה את כל חובותיו, עולה השאלה – איזה גורם יקבל את הכסף ששולם? בסעיף 3 לחוק נקבע סדרי עדיפויות לתשלום, ויש לקבוע את מיקומו של חוב המס בסדר שנקבע. לכן מוצע כעת כי התשלום ייזקף לחוב מס אחרי החובות האחרים. יוער כי משרד המשפטים עובד על תיקון חקיקה לסעיף זה, שכן יש רצון לעשות חשיבה מחודשת על הרשימה הקבועה כיום, ועל ההשלכות של סדרי העדיפויות שקבוע בחוק. אולם, עד שהתיקון הכולל יבשיל כדי הצעת חוק שתדון בכנסת, מוצע להסדיר את מיקומו של חובות המס שייגבו על ידי המרכז, גם לפי הפיילוט.]
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בדרכי גביה אחרות הקבועות בחיקוק אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק."
• תיקון 7א. הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז
(א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין; ולעניין סכום כאמור בפסקה (15) להגדרה "חוב" – בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הועבר החוב למרכז לגביית קנסות, אם עברה שנה מהמועד שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה לתשלום לפי פקודת המסים (גבייה).
[משמעות התיקון המוצע לסעיף 7: אם החוב הועבר מרשויות המס למרכז לאחר שהיה ניסיון לגבות את החוב במשך יותר משנה לפי פקודת המסים (גבייה), אין צורך לחכות עוד שנה לפני שהמרכז יוכל לגבות את החוב; אולם, לאחר שהחוב עבר למרכז, יש לאפשר לחייב זמן מסוים כדי להיות בקשר עם המרכז ולסדר את החוב, אם ברצונו לעשות כן, ולכן מוצע לחכות שלושה חודשים על להטלת הגבלות נוספות.]
ב. תיקון לפקודת מס הכנסה (וסעיף דומה יחוקק בחוקים האחרים – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב–1952, וחוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958):
"העברת חוב מס לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
194א. (א) העביר המנהל חוב מס לגבייה בידי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, כאמור בפסקה (15) להגדרת "חוב" בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995, ישלח פקיד השומה הודעה לנישום.
(ב) על אף הוראות סעיף 231(א), הועבר חוב מס לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל למסור למרכז כל מידע הדרוש לו לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה.
(ג) העברת החוב לגבייה כאמור לא תגרע מזכות הקיזוז של רשות המסים לפי חוק קיזוז מסים, התש"ם–1980".
[ייקבע כהוראת שעה לשנתיים]
2. פניה של רשויות המס לרשם הוצאה לפועל לצורך הטלת מגבלות (ס' 194ב המוצע)
הערות:
מוצע בסעיף זה, בהוראה קבועה, לתת סמכות לרשות המסים לבקש מרשם הוצאה לפועל להטיל מגבלות המנויות בסעיף 7א(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות על חייב, כאשר היום אין אפשרות להטילן לפי פקודת המסים (גבייה): הגבלת החייב מלקבל או להחזיק דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, הגבלת החייב כלקוח מוגבל, הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, הגבלת החייב מלייסד או להיות בעל עניין בתאגיד, וכן הגבלת החייב מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה.
כהחלטת מדיניות, יש לדון בשאלה העקרונית (וזו השאלה שעומדת בפני הוועדה) של ההצדקה לערבוב כלים בין חוקי המס לחוק המרכז לגביית קנסות. יש לקבל הסבר מדוע לא מספיקים לרשויות המס הכלים הקיימים שיש בחוקי המס כדי לגבות חובות, ונדרש, בנוסף לכך, להפעיל אמצעים נוספים הקיימים בחוק אחר. בנוסף, יש לשאול איך אפשר להבטיח שאחרי שהרשם בחן את הדברים ונתן החלטה הכוללת אמירות לגבי יכולתו של האדם, לא תהיה, לאחר מכן, פעולה נפרדת, שלא מתחשבת בכך, על ידי רשויות המס, לפי חוק אחר.
ועוד יש לברר האם ההסדר הזה יגרום לעומס יתר על רשמי ההוצאה לפועל, שיגרע מהשירות שנותנים רשמי ההוצל"פ לאזרחי המדינה?
כפי שכתבנו לעיל, התיקון עלול לפגוע בתמריץ לערוך את הניסוי נושא הוראת השעה.
אם תחליט הועדה לתקן כמוצע, להלן נוסח שהוא פרי של שיחות הכנה בינינו לבין נציגי הממשלה:
נוסח מוצע לדיון: [כתיקון לפקודת מס הכנסה ולחוקי המס האחרים, בהתאמה]:
[הנוסח המוצע שונה מהנוסח שהופיע בכחול, בשני היבטים עיקריים: א. הנוסח מבהיר כי לא ימונו רשמים מיוחדים אך ורק לענייני מסים, וכי אין צורך שהרשם יהיה מומחה בתחומי המס, אלא הוא רשות מעין-שיפוטית שמומחית בגבייה, יהא החוב אשר יהא; ב. מובהר כי יש לשמור על ריכוז חובות המס נגד החייב – אם רשויות המס רוצות לפנות לרשם לבקש הגבלה נוספת, יש לרכז את כל החובות של החייב ולפנות במרוכז לרשם.]
"194ב. בקשה לרשם הוצאה לפועל להטלת הגבלות
(א) החלו הליכים לפי פקודת המסים (גבייה), לגביית סכום שאדם חייב לשלם לפי פקודה זו (בסעיף זה – חוב מס) רשאי המנהל לפנות לרשם הוצאה לפועל כמשמעותו בסעיף 6א לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995, במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כאמור בסעיף 7א(ג) לחוק המרכז לגביית קנסות, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7א(א) לחוק האמור, בשינויים המחויבים, ובלבד שבמועד הבקשה יובאו בפני הרשם כל חובות המס הסופיים של אותו חייב לפי פקודה זו, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, פקודת המכס, חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב– 1952 , חוק הבלו על הדלק, התשי"ח–1958, והחלטת הרשם תחול על כולם.
(ב) על בקשת המנהל להטיל הגבלה כאמור בסעיף קטן (א) ועל החלטות, הליכים וסדרי דין לעניין הגבלה כאמור, יחולו סעיפים 7א עד 7ו לחוק המרכז לגביית קנסות, בשינויים המחויבים.
(ג) על אף הוראות סעיף 231(א), רשאי המנהל למסור לרשם כל מידע הדרוש לו לצורך הפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה."
3. תיקון לסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981:
הערות:
נציגי הממשלה מבקשים להוסיף תיקוף עקיף לחוק שיקים ללא כיסוי, שלא הוצע בנוסח המקורי של הצעת החוק. בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, על הבנק להודיע למי שחשבונם הוגבל על ידי רשם ההוצאה לפעול. נטען כי אם תתקבל ההצעה לתת סמכות לרשות המסים לבקש מרשם הוצאה לפועל להטיל מגבלות נוספות על חייבי רשות המסים, כולל הגבלה בחשבון הבנק, יתווסף נטל על הבנקים שיידרשו לשלוח הודעות לכל החייבים של רשות המסים שהוטלה עליהם הגבלה בחשבון הבנק לפי ההסדר המוצע.
לאור זאת מבקשים נציגי הממשלה לפטור את המפקח על הבנקים משליחת הודעה לחייב שהוטל עליו את ההגבלה, ולהקל על הנטל התפעולי של הבנקים בשליחת ההודעות למי שחשבונו הוגבל.
מוצע עוד לקבוע במפורש כי חייב שהרשם לענייני המרכז הטיל עליו הגבלה כזו, ייחשב ללקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
יוער כי לאחר שהוטלה ההגבלה על ידי הרשם, נשלחת הודעה לחייב על ידי המרכז/רשם הוצל"פ, לפי העניין,1 ולכן נדמה כי אין צורך בהודעה נוספת. יובהר, כי המפקח ימשיך לשלוח הודעה כאמור למיופה הכוח ולמורשה החתימה בחשבון.
"הודעה על הגבלה
3א. (א) הבנק יודיע בכתב על חשבון מוגבל או על לקוח מוגבל לכל אחד מאלה: למפקח, לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
(ב) המפקח יודיע על לקוח מוגבל חמור לבעל החשבון, למיופה הכוח ולמורשה החתימה.
(ג) המפקח יודיע לכל הבנקים על חשבון מוגבל, על לקוח מוגבל או על לקוח מוגבל חמור.
לקוח מוגבל מיוחד
3ג. (א) חייב שראש שרשם ההוצאה לפועל הטיל עליו הגבלה לפי סעיפים 66א(3) או 69ד(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יהיה לקוח מוגבל בנסיבות מיוחדות (להלן – לקוח מוגבל מיוחד).
(א1) חייב שבית משפט הכריז שהוא פושט רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א2) אדם שבית דין רבני נתן נגדו צו הגבלה לפי סעיף 2(6) לחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (הוראת שעה), התשנ"ה-1995, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(א3) חייב שהרשם לענייני המרכז כמשמעותו בסעיף 6א(א) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן – הרשם לענייני המרכז), הטיל עליו הגבלה לפי סעיף 7א(ג)(3) לחוק האמור, יהיה לקוח מוגבל מיוחד.
(ב) דינו של לקוח מוגבל מיוחד כדין לקוח מוגבל חמור, למעט לענין סעיף 14(ב), ולענין סעיף 3(א)(2) לא יראוהו כלקוח מוגבל.; ואולם לא תישלח לבעל החשבון שהוא לקוח מוגבל מיוחד לפי סעיפים קטנים (א) ו-(א3) הודעה מהמפקח כאמור בסעיף 3א(ב).
(ג) תקופת ההגבלה של לקוח מוגבל מיוחד ושל חשבונותיו תהיה כפי שקבעה הרשות המוסמכת, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים; לא קבעה הרשות המוסמכת תקופה כאמור, תהיה התקופה בת שנה אחת. בסעיף קטן זה, "הרשות המוסמכת" – ראש ההוצאה לפועל, רשם ההוצאה לפועל, הרשם לענייני המרכז, בית משפט או בית דין רבני.
מהות ההגבלה
4. (א) לקוח מוגבל לא יפתח חשבון.
(ב) לא ימשוך אדם שיק על חשבון מוגבל.
(ג) לקוח מוגבל חמור לא ימשוך שיק על שום חשבון."
סעיפים רלבנטיים לדיון מתוך חוק המרכז לגביית קנסות:
הטלת הגבלות בידי הרשם לענייני המרכז
7א. (א) מנהל המרכז רשאי לפנות לרשם לענייני המרכז במחוז שבו נמצא מקום מגוריו או מקום עסקו של החייב, בבקשה להטיל על החייב הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג), אחת או יותר, לשם גביית החוב, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובלבד שלא יגיש בקשה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) מנהל המרכז שוכנע כי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, בשים לב בהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב;
(2) החוב לא נפרע בתוך שנה מהיום שבו הומצאה לחייב בהמצאה מלאה דרישה נוספת לתשלום, לפי הוראות סעיף 5, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – בתוך שלושה חודשים מיום מתן גזר הדין;
(3) החייב לא הגיש בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, או שבקשתו כאמור נדחתה, או שהחייב אינו עומד, בלא הצדק סביר, בתשלומים שנקבעו לו לפי הסעיפים האמורים;
(4) החוב או החובות במצטבר של החייב, העומדים בתנאים הקבועים בפסקאות (2) ו-(3), עולים על 5,000 שקלים חדשים, ולעניין פיצוי כאמור בפסקה (6) להגדרה "חוב" – פיצוי בסכום של 2,000 שקלים חדשים לפחות.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התקופות והסכומים הקבועים בסעיף קטן (א)(2) ו-(4).
(ג) שוכנע הרשם לענייני המרכז שאליו הפנה מנהל המרכז בקשה לפי סעיף קטן (א), לאחר שניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו לפניו, כי מתקיימים לגבי החייב התנאים האמורים באותו סעיף קטן וכי הטלת ההגבלה על החייב מוצדקת בנסיבות העניין, בהתחשב במידת הפגיעה בחייב, בשים לב להליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, ומצא כי אין אפשרות לנקוט הליכים אחרים לגביית החוב שמידת פגיעתם בחייב פחותה, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לבקשת מנהל המרכז, והכל לתקופה ובתנאים שיקבע, ובלבד שלא יטיל הגבלה כאמור אם נוכח כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב:
(1) הגבלת החייב מלקבל דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, מלהחזיק דרכון או תעודת מעבר כאמור או מלהאריך את תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לצורך שיבה לישראל; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחתו התלוי בו;
(2) עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז שהיציאה מישראל דרושה מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלויה בו;
(3) הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;
(4) (א) הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה כרטיס החיוב בהודעת החייב; הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת ההודעה את מועד סיום החוזה;
(ב) לא יראו הגבלה כאמור בפסקת משנה (א) כסיום חוזה בהודעת החייב, לעניין הוראות בחוזה שלפיהן הלקוח חייב בתשלום כלשהו בשל עצם קיצורה של תקופת השימוש בכרטיס החיוב, כגון חיוב החייב בתשלום בעבור מתנות מותנות שימוש שקיבל מהמנפיק;
(5) הגבלת החייב מלייסד תאגיד או מלהיות בעל עניין בתאגיד, במישרין או בעקיפין, לרבות יחד עם אחר או באמצעות אחר, ואם השתתף החייב בייסוד תאגיד או היה בעל עניין בתאגיד – מתן הוראות לעניין הפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד; אין בהוראות לפי פסקה זו או בהפרתן כדי לגרוע מתוקפה של התאגדות או פעולה משפטית של תאגיד שבו היה החייב מייסד או בעל עניין כאמור; לעניין זה, "בעל עניין" – כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ולגבי תאגיד שאין לו הון מניות – מי שהוא חבר בתאגיד או חבר הוועד או המינהלה של אותו תאגיד;
(6) הגבלת החייב מלקבל, מלהחזיק או מלחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע הרשם לענייני המרכז כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.
(ד) לא תוטל הגבלה כאמור בסעיף קטן (ג) אלא לאחר שהחייב הוזמן לדיון בעניין, בהזמנה שנשלחה בדואר רשום, וניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם ולהגיש את ראיותיהם לפני הרשם לענייני המרכז; בהזמנה לדיון יצוין כי מנהל המרכז ביקש להטיל על החייב הגבלה, אחת או יותר, אלא אם כן ייפרע החוב וכן כי החייב רשי לבקש, לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים.
(ה) טען החייב בדיון או בטענותיו בכתב כי אין לו יכולת לשלם את החוב, או ביקש פריסה או דחייה של תשלום החוב או פטור מתשלום תוספת פיגורים, יחולו הוראות סעיף 7ד, בשינויים המחויבים.
סייג להגבלה על כרטיס חיוב
7ב. (א) הגבלה לפי סעיף 7א לא תחול על כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986, שהערך הכספי שנטען בו הוא רק של גמלה או תשלום אחר מהמפורטים להלן, שלפי כל דין אינם ניתנים לעיקול כלל או שאינם ניתנים לעיקול למעט לשם תשלום חוב מזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו לפי פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט או בית דין מוסמך, או שקיימת לפי דין מניעה או הגבלה על עיקולם:
(1) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(2) גמלת כסף או תשלום אחר המשולמים על ידי מוסד אחר ממוסדות המדינה, שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) חלה על גמלה או על תשלום אחר כאמור בסעיף קטן (א) מניעה לגבי עיקול לפרק זמן מסוים לפי כל דין, יחולו ההוראות לעניין המניעה גם על תשלום של הגמלה או התשלום האחר באמצעות כרטיס חיוב כאמור, בשינויים המחויבים.
ביטול הגבלות
7ג. (א) נפרע החוב או נוכח הרשם לענייני המרכז כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה הרשם על ביטול הגבלה שהוטלה על החייב לפי הוראות סעיף 7א.
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יורה הרשם לענייני המרכז על ביטול הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, אם נוכח כי החייב עומד בתשלומים שנקבעו לו כדין.
(ג) (1) בוטלה הגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הרשם לענייני המרכז להטילה מחדש, מיוזמתו או לבקשת מנהל המרכז, אם נוכח כי החייב הפסיק לעמוד בתשלומים כאמור;
(2) הגבלה שהוטלה מחדש וטרם חלפה שנה מיום ביטולה, תיכנס לתוקף בלא צורך במשלוח הזמנה לדיון לפי סעיף 7א(ד) או במשלוח התראה לפי פסקה (3); הודעה בדבר חידוש ההגבלה תישלח לחייב בדואר רשום ותיכנס לתוקף בתום 15 ימים מיום שנשלחה;
(3) חלפה שנה מיום ביטול ההגבלה, תישלח לחייב התראה בדואר ובה יצוין כי הרשם לענייני המרכז הטיל מחדש את ההגבלה וכי היא תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב או שהרשם או מנהל המרכז ישוכנע, על יסוד בקשה לפי סעיף 5ב, 5ג או 7ד, כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב או כי מתקיימות נסיבות אחרות לפריסה או לדחייה של תשלום החוב או לפטור מתשלום תוספת פיגורים או כי יש סיבות אחרות לביטול ההגבלה או לשינויה, או שתינתן החלטה אחרת בידי הרשם.
(ד) הרשם לענייני המרכז רשאי לבטל הגבלה שהטיל לפי הוראות סעיף 7א, מיוזמתו או לבקשת הצדדים, ורשאי הוא להתנות את הביטול בתנאים שיקבע, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ה) בוטלה הגבלה שהוטלה על חייב, לפי הוראות סעיף זה, ימציא מנהל המרכז, מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטולה, הודעה על כך לגורמים הנוגעים בדבר, לפי העניין, וכן ישלח הודעה על כך לחייב; בהודעה לחייב יצוין כי אם החייב יפסיק לעמוד בתשלום כאמור, רשאי הרשם לענייני המרכז להטיל את ההגבלה מחדש ללא צורך בהזמנה לדיון או במתן התראה בהתאם לאמור בסעיף קטן (ג).
סמכות הרשם לענייני המרכז לפרוס חוב, לדחות את המועד לתשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים
7ד. (א) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור בסעיף 7 או 7א וטרם התקבלה החלטתו בבקשה, או החליט הרשם בבקשה כאמור למנות כונס נכסים או להטיל הגבלות והמינוי או ההגבלות עומדים בתוקפם או החליט להטיל הגבלה מחדש לאחר שבוטלה בהתאם להוראות סעיף 7ג(ג), הוא רשאי, לבקשת החייב, לפרוס את החוב, לדחות את מועד תשלומו או ליתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, בהתאם להוראות סעיף 5ב או 5ג, בשינויים המחויבים; הגיש החייב לרשם לענייני המרכז בקשה כאמור ונוכח הרשם כי החייב אינו בעל יכולת לשלם את החוב, יורה על פריסת החוב, על דחיית מועד תשלומו או על מתן פטור מתשלום תוספת פיגורים, לפי העניין.
(ב) הוגשה לרשם לענייני המרכז בקשה לפריסת החוב, דחיית מועד תשלומו או לפטור מתשלום תוספת פיגורים כאמור בסעיף זה, הוא רשאי, לחקור במצבו הכלכלי של החייב, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה, יציאותיו מישראל וכניסותיו לישראל, חובותיו והוצאותיו כדי לברר את יכולתו של החייב לשלם את החוב; לשם ביצוע סעיף זה, יהיו נתונות לרשם סמכויות כאמור בסעיף 6; בדיקת יכולתו של חייב תיעשה בפומבי או בדלתיים סגורות, כפי שיורה הרשם.
סדרי דין לפני הרשם לענייני המרכז
7ה. שר המשפטים יקבע את סדרי הדין לפני הרשם לענייני המרכז; לא הותקנו תקנות לפי סעיף זה, בעניין מסוים, יפעל הרשם לענייני המרכז באותו עניין בדרך הנראית לו הצודקת והמועילה ביותר.
ערעור על החלטות הרשם לענייני המרכז
7ו. (א) החלטות הרשם לענייני המרכז ניתנות לערעור לפני בית משפט השלום, ברשות הרשם או שופט בית משפט שלום; ואולם החלטות שניתנו לפי סעיף 7 לעניין כינוס נכסים של דירת מגורים לפי סעיף 7א(ג)(1) או (2) או לפי סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, כפי שהוחל בסעיף 7(ה), ניתנות לערעור בזכות.
(ב) הוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור לפי סעיף זה, אין בכך כדי לעכב הליך לפי חוק זה, ואולם, הרשם לענייני המרכז או בית המשפט שהערעור או בקשת רשות הערעור הוגשו לפניו רשאי להורות על עיכוב ההליך, והוא רשאי להתנות את העיכוב במתן ערובה להנחת דעתו.