חומר רקע

הפורום לתיקון הרשעות שווא בישראל 22 ביוני 2014 לכבוד ח"כ דוד רותם, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט חברי ועדת חוקה חוק ומשפט נכבדינו, הנדון: הצעת חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד – 2014 אנו הח"מ, חברי הפורום לתיקון הרשעות שווא מבקשים להביע את דאגתנו העמוקה, ואת התנגדותנו להצעת החוק, העומדת בימים אלה לבחינתכם, לשיקולכם ולהצבעתכם. הפורום לתיקון הרשעות שווא הינו גוף המאגד מספר משרדי עורכי דין, מהמובילים בתחום הפלילי בישראל, אשר הוקם במטרה לסייע לסניגוריה הציבורית באיתור הרשעות שווא וביטולן. ישנם רגעים שבהם הכנסת, על חבריה, עומדת למבחן – מבחן השמירה וההגנה על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר של החברה שלנו. זהו אחד מהם. שיטת האכיפה הפלילית, אם ברצונה להיקרא צודקת, חייבת לתת לנאשמים את ההזדמנות ההוגנת להגן על עצמם. יישלח נאשם שהורשע למאסר, ואפילו לשנים ארוכות, אך ידע הוא, ונדע אנו כולנו, כי ניתנה לו הזדמנות הוגנת להגן על עצמו. כי ניתנה לו האפשרות לבחון את מערך הראיות העומד לחובתו ושנאסף בעניינו. אין אנו עוסקים ברגולציה מינהלית, או בסנקציה ביטחונית מניעתית. ענייננו בשימת אות קין פלילי על אדם. בשליחתו למאסר מאחורי סורג ובריח. המטרה של האכיפה הפלילית אינה מקדשת את כל האמצעים. חומר החקירה חייב לעמוד לרשות הנאשם כדי שיוכל לכלכל את הגנתו, וגם חומר חקירה רגיש ומסווג צריך לעמוד לעיונו אם יש ביכולתו לסייע בהגנתו. מי שמעוניין לצמצם את האפשרות של שליחת חפים מפשע למאסר, מי שמעוניין להילחם בהרשעות שווא, חייב להקפיד על קיומן של ערובות היסוד המבטיחות דיון פלילי הוגן והגון. כדי להתרשם מחשיבותם של עקרונות יסוד אלה אין אנו נדרשים להפליג למחוזות רחוקים. די אם נפנה למקורות שלנו השואלים "האף תספה צדיק עם רשע"? ומטילים עלינו חובה קדושה להימנע "מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים." הצעת החוק העומדת בימים אלה לעיונכם מידתה רעה. היא מתעלמת ממושכלות יסוד. היום הזה חומר מודיעיני הרלוונטי לחקירה ולאישום מהווה איבר מאברי חומר החקירה. בחומר זה יכול להימצא הבסיס להערכת הראיות שבידי המדינה המאשימה, והמפתח לזיכוי או להגדרה נכונה יותר של האחריות הפלילית, שיש לייחס לנאשם. החוק שלנו, על פי הדין הנוהג, אינו מפקיר את האינטרס הציבורי בהגנה על חומרים מודיעיניים. כידוע, ניתן להוציא תעודת חיסיון, אך מדובר בשטר ששוברו בצידו. ניתן להוציא תעודת חיסיון אך ורק אם קיים אינטרס ציבורי בהוצאתה, ונקבעו מנגנונים המבטיחים את העברת החומר לשם הגנת הנאשם, וזאת כאשר הצורך לגלות את הראיות "לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש שלא לגלותה" (סעיף 45 לפקודת הראיות). אכן, עניין זה מצריך השקעת משאבים מצד גורמי אכיפת החוק. עליהם להחליט על איזה חומר להוציא תעודת חיסיון; עליהם להצדיק את אי מסירת החומר, כשהכלל הוא שיש לגלות, אם הראיה יכולה לסייע בהגנת הנאשם. אולם זהו מחיר שמערכת אכיפה פלילית, המתיימרת להיות צודקת, חייבת להיות מוכנה לשלמו. אם היא רוצה למלא אחר כללי יסוד של מתן הזדמנות נאותה להתגונן, עליה לעשות זאת במלוא הרצינות והאחריות. כעת, לפי הצעת החוק די יהיה בסיווג חומר כחומר מודיעיני כדי לאפשר את אי מסירתו, ללא מנגנון הבקרה של הוצאת תעודת חיסיון. ההגדרה המוצעת לחומר מודיעיני (בסעיף 2 של הצעת החוק) היא רחבה מני ים. רק ראיות חיוניות להגנת הנאשם תהיינה חייבות להימסר לו, וגם זאת רק אם הצורך בגילוי הראיה עולה באופן ממשי על הפגיעה הצפויה באינטרס הציבורי נוכח הגילוי. זוהי נסיגה חמורה לאחור. ומה אם אין מדובר בראיה חיונית אלא ב"סתם" ראיה העשויה לסייע להגנת הנאשם? מוצע כאן שלא ניתן יהיה להורות על גילוי הראיה אם יש בה כדי לחשוף חומר מודיעיני, וזאת אף אם בית המשפט מצא כי מידת התועלת להגנת הנאשם עולה על האינטרס שלא לגלותה (סעיף 47א(טז)). כך ממש. האם באופן זה יצומצם הסיכון להרשעת חפים או יגדל? התשובה ברורה מאליה. בנוסף, נוצר מנגנון מסורבל לבדיקת אמות מידה דרקוניות אלה, באופן שיקשה על הנגישות של נאשמים רבים, שאינם אוחזים במשאבים שיאפשרו להם לשאת בהוצאות להגנתם. מצעד הליקויים הוא ארוך, וקצרה היריעה למנות את כולם. די אם נפנה לכך שרוב חברי הוועדה לסדר דין פלילי וראיות, שחברים בה נציגים מכל הגורמים המעורבים במערכת הצדק הפלילי (שופטים ופרקליטים), התנגדו לה. חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אוסר על נטילת חירותו של אדם אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש (סעיפים 5 ו – 8 לחוק היסוד). הוא מחייב הגנה על כבוד האדם ועל חירותו (סעיף 1א לחוק היסוד). הוא מטיל בראש ובראשונה על הכנסת את החובה לעמוד על משמר זכויות יסוד אלה, ועל קידום ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנו מקווים שהכנסת תעמוד במבחן ההגנה על ערכי היסוד הבסיסיים ביותר שלנו, ועל קידומם. נציג מטעמנו ישמח לפרט את עמדתנו בפניכם אף בעל-פה. על החתום, בעז בן צור, עו"ד ד"ר גרשון גונטובניק, עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, עו"ד בעז בן צור ושות', משרד עורכי דין ד"ר י. וינרוט ושות' פרופ' קנת מן, עו"ד עו"ד נוית נגב, עו"ד משרד ליבאי-מן ושות' שינמן-נגב-ניב, משרד עורכי דין אייל רוזובסקי, עו"ד נבות תל-צור, עו"ד עורכי דין צלרמאיר-פילוסוף-רוזובסקי ושות' משרד כספי ושות'