חומר רקע
(מספר פנימי: 541251)
הכנסת התשע-עשרה
יוזמים: חברי הכנסת פנינה תמנו-שטה
קארין אלהרר
מיכל רוזין
אלעזר שטרן
עדי קול
שולי מועלם-רפאלי
אברהם מיכאלי
הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון-השעיית עובד חינוך או עובד שירות) התשע"ג 2013
הוספת סעיף 18 (א2) 2. (א2) בסעיף קטן זה –
"אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין,
התשל"ז – 1977 (בסעיף זה – חוק העונשין);
"עבירת מין או אלימות חמורה" – עבירה לפי סעיפים 203ב, 300, 298,
347, 346, 345, 335, 333, 329, 305א, 368, 351, 348ב, 368ג ו-377א לחוק
העונשין.
תיקון סעיף 18(ב) 2. בחוק העיקרי, בסעיף 18(ב), אחרי המילים "כאמור בסעיף-קטן (א)"
יבוא:
ובסעיף-קטן (א1)
הוספת סעיף 22(א1) 3. בחוק העיקרי, אחרי סעיף 22(א) יבוא:
(א1) המנהל הכללי ידרוש מאת בעל רישיון כי יישעה עובד שירות אשר הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור, וכי לא יגרם נזק לקטין או לחסר הישע .
הוספת סעיף 22(א2) 2. (א2) בסעיף קטן זה –
"אחראי על קטין או חסר ישע", "עבירת מין או אלימות חמורה", כהגדרתם בסעיף 18 (א2).
דברי הסבר
הצעת חוק זו עניינה הסדרת הליך העסקתו של עובד חינוך והליך השעייתו של עובד שירות (קרי, עובד בית הספר אשר אינו עובד חינוך) אשר עברו עבירת מין או עבירת אלימות חמורה, נוכח העובדה שעבירות אלו יש בהן כדי לסכן את שלומם וביטחונם של תלמידים.
עד היום סוגיית השעיית מורים שהוגש נגדם כתב אישום הוסדרה רק כלפי עובדי חינוך שהינם עובדי מדינה, באמצעות חוק שירות המדינה (משמעת) תשכ"ג – 1963. לגבי עובדי חינוך שאינם מועסקים דרך משרד החינוך, כמו גם עובדי שירות, הנושא פרוץ, ותלוי ברצונו הטוב של מנהל בית הספר.
הצעת חוק זו מבקשת להסדיר את סמכות ההשעיה של עובד חינוך או עובד שירות שאינם עובדי מדינה, שהוגש נגדם כתב אישום בגין ביצוע עבירות מין או אלימות.
אומנם, על פי הדין הפלילי בישראל אדם הוא בחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת. עם זאת, הליכים פליליים עשויים להמשך חודשים ארוכים ואף שנים - ובשל מאפייני אוכלוסיית התלמידים, מוטלת עלינו החובה להבטיח את שלומם ואת רווחתם. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר העבירה בוצעה כלפי תלמיד, אשר אמור לפגוש את העובד הפוגע, ולהתמודד עימו מדי יום במוסד החינוכי בו התרחשה הפגיעה. הדבר מגדיל את מצוקת התלמיד הנפגע, ולעיתים אף גורר אי הגעתו לבית הספר. בכך הקורבן משלם פעמיים על דבר הפגיעה בו. לפיכך, מוצדקת הפגיעה המזערית בחופש העיסוק של מי שחשודים בביצוע עבירות מין או אלימות חמורה.
בנוסף, הצעת חוק זו באה להגן על תדמיתה ורמתה המוסרית של מערכת החינוך והעובדים בה, האמורים להוות מודלים לחיקוי.
הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/461/18) ועל שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/442/17) ועל שולחן הכנסת החמש-עשרה על ידי חבר הכנסת זבולון אורלב (פ/752/15).
הוספת סעיף 18 (א1) 1. בחוק פיקוח על בתי ספר התשכ"ט – 1969, (להלן "החוק העיקרי") אחרי סעיף 18(א) יבוא:
(א1) המנהל הכללי יתלה אישור לפי סעיף 16 של עובד חינוך, אשר הוגש נגדו כתב אישום בחשד לביצוע עבירת מין או עבירת אלימות חמורה בקטין או בחסר ישע אשר עליו הוא אחראי או היה אחראי במסגרת עבודתו, אלא אם כן שוכנע כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שלא להתלות את האישור, וכי לא יגרם נזק לקטין או לחסר הישע.