חומר רקע
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת:
סימוכין: 01975014
הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין), התשע"ג–2013*
הוספת סעיף 14ג
1.
בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–19711 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 14ב יבוא:
"איסור קבלת תמורה בעד עריכת נישואין
14ג.
(א) בסעיף זה –
"רב אזורי", "רב יישוב" ו"רב שכונה" – כהגדרתם בסעיף 7(3), (4) ו-(5) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19802, בהתאמה;
"רב עיר" – כהגדרתו בסעיף 15(א)(2).
(ב) רב עיר לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת בעד נישואין שערך.
(ג)
(1) השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, יקבע הוראות בדבר מספר טקסי הנישואין ותחום עריכתם, שיערוך רב, שהוא עובד מועצה דתית או רשות מקומית שאין בה מועצה דתית, ובכלל זה רב אזורי, רב יישוב ורב שכונה.
(2) רב המנוי בפסקה (1) למעט רב עיר, לא יקבל כל תמורה או טובת הנאה אחרת, לבד משכרו, בעד נישואין שערך לפי תקנות כאמור באותה פסקה לבני זוג שנרשמו לנישואין במועצה הדתית או ברשות המקומית שהוא עובד שלה; ואולם, לא נקבעו תקנות כאמור, לא יקבל רב המנוי בפסקה (1) כל תמורה או טובת הנאה אחרת, לבד משכרו, בעד נישואין שערך לבני זוג כאמור.
(ד) מידע בעניין זכויות בני זוג שנרשמו לנישואין, לרבות זכותם לשירותי עריכת טקס נישואין ללא מתן תמורה או טובת הנאה אחרת, יוצג במקום בולט במשרדי הרב רושם הנישואין, בשפות עברית, אנגלית, רוסית ואמהרית.
תחילה
2.
תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו.
יש לקבוע סנקציה אפקטיבית על אי קיום הוראות החוק בדומה לדוגמא לקנס שנקבע בחוק שירותי הדת היהודיים על רכישה ומכירה של חלקות קבר או החלת הוראות חוק הגנת הצרכן.
דברי הסבר
עריכת חופה וקידושין לבני זוג הנרשמים לנישואין בגדר תחום אחריותה של מועצה דתית נמנית על כלל תפקידיהם של רבני ערים, רבני שכונות ורבנים אזוריים (להלן: רבנים עובדי ציבור), והם זכאים לשכר בגין כך.
כיום, הנושא של קבלת תמורה בעד עריכת חופה וקידושין, נוסף על שכרו של רב, אינו מוסדר בחקיקה ראשית. בעקבות טענות שהושמעו בציבור על תשלום שניתן לרבנים עובדי ציבור בגין עריכת חופה וקידושין, אישרו מועצת הרבנות הראשית, בשיתוף עם משרד המשפטים והשר לשירותי דת, כללים לרבנים עובדי ציבור בנושא עבודה פרטית בכלל וקבלת תמורה עבור עריכת חופה וקידושין בפרט. הכללים אוסרים על רבני ערים, על רבנים עובדי ציבור לקבל תמורה עבור עריכת חופה וקידושין כאשר אחד מבני הזוג או שניהם גרים בתחום הרשות המקומית או השכונה. זאת למעט החזר הוצאות ודמי ביטול זמן לפי הוראות שנקבעו בכללים.
אלא שכללים אלו אינם מסדירים את הנושא באופן המניח את הדעת, שכן גם על פי הכללים רשאי עורך החופה והקידושין לגבות תשלום עבור עריכת החופה, גם כאשר הוא עובד המועצה הדתית או הרשות המקומית שבה נרשמו בני הזוג לנישואין. כללים אלו אף נקבעו טרם תוקנה פקודת הנישואין והגירושין (רישום) אשר פותחת את אזורי הרישום לנישואין ולכן אינם תואמים את השינויים שנעשו בפקודה. יתרה מכך, בדו"ח מבקר המדינה 63ג, עלה כי המשרד לשירותי דת והרבנות הראשית לא פעלו ליישום הכללים שנקבעו כאמור.
ההצעה מסדירה את הנושא בחקיקה ראשית וקובעת איסור מוחלט על רבני עיר לקבל תמורה עבור עריכת חופה וקידושין במסגרת תפקידו, לרבות החזר הוצאות ודמי ביטול זמן מבני זוג שנרשמו לנישואין במועצה דתית או ברשות מקומית שבה הרב עובד, בשל העובדה כי אגרת רישום הנישואין משולמת לרשות בה בני הזוג נרשמים לנישואין ועל כן אין הם צריכים לשלם תשלום נוסף לתשלום זה. כן קובעת הצעת החוק כי השר לשירותי דת יקבע בתקנות את מספר טקסי הנישואין שהרב חייב לערוך ואת האזור הגיאוגרפי בו הוא מחויב לערוך טקסי נישואין אלו ללא קבלת תמורה. יובהר כי לאחר שייקבעו תקנות אלו, רב שהוא עובד מועצה דתית או רשות מקומית, יוכל לגבות שכר מבני זוג שנרשמו לנישואין במועצה הדתית או הרשות המקומית שבה הרב עובד, אם לא מדובר במסגרת תפקידו, בכפוף לקבלת אישור על עבודה פרטית
מוצע, כי המידע בדבר זכויות בני זוג שנרשמו לנישואין, לרבות הזכות לקבל שירותים של עריכת טקס נישואיהם ללא תמורה יוצגו במקום בולט על מנת לעודד ולהבטיח את יישומם של הוראות חוק זה.
יוזמים: חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מרדכי יוגב