חומר רקע

נוסח לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביום 28 ביולי 2014 הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס' 8), התשע"ב–2012 תיקון סעיף 15 1. בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991‏1 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 15 – (1) אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) לא ייתן בית משפט צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי יש ראיות לכאורה כי הנאשם עשה את מעשה העבירה שבו הואשם בכתב האישום או שעשה מעשה עבירה אחר, ובלבד שלא מדובר בעבירה שנקבע לה עונש חמור מהעונש הקבוע לעבירה שבה הואשם"; (2) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) (1) בית משפט לא יקבע בצו לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) את תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, ואולם יורה בצו על תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי המרבית לפי הוראות פסקאות (2) ו-(3) (להלן – תקופת האשפוז או הטיפול המרבית). (2) תקופת האשפוז או הטיפול המרבית לא תעלה על תקופת המאסר המרבית, [או על תקופה אחרת שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו]; לעניין זה, "תקופת המאסר המרבית" – הסניגוריה הציבורית: מבקשים להשאיר בידי בית המשפט את שיקול הדעת לקצוב את תקופת הטיפול המקסימלית מראש במקרים שבהם היא קצרה מתקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה מסוימת משרד המשפטים מתנגד משפחות הנרצחים: מבקשים להוסיף תקופת אשפוז מינימלית ולא רק מקסימלית כפי שמופיע. (א) תקופת המאסר הקבועה בחוק לעבירה כאמור בסעיף קטן (א1) או (ב), לפי העניין; (ב) היו כמה עבירות כאמור בפסקת משנה (א) – תקופת המאסר הארוכה ביותר מבין תקופות המאסר הקבועות בחוק לאותן עבירות; (ג) היתה עבירה כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב), עבירה שדינה מאסר עולם חובה – 30 שנה. משפחות הנרצחים: 30 שנה היא התקופה המינימאלית לקציבת עונשו של אסיר עולם, לעתים מאסר עולם נקצב לתקופות מאסר ארוכות מ-30 שנה (רוצים להאריך את התקופה המירבית). הסניגוריה הציבורית: מבקשים לקבוע תקופה מרבית של 20 שנה בעבירת הרצח- יש ללמוד לעניין זה מסעיף 300א לחוק העונשין שעוסק בעונש מופחת בגין רצח בין השאר בשל הפרעה נפשית חמורה של הנאשם. לנסח (3) תקופת האשפוז או הטיפול המרבית תימנה מתחילת האשפוז או מתחילת הטיפול המרפאתי על פי צו בית משפט, לפי העניין, אלא אם קבע בית המשפט במצבים בהם היה הנאשם מאושפז, במסגרת ניהול ההליך כי תחילת תקופת האשפוז תמנה ממועד מוקדם יותר. (ד2) צו כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ייערך בהתאם לנוסח שבתוספת, ויצוינו בו, בין השאר, תקופת האשפוז או הטיפול המרבית והוראות סעיף 15א(ב) בדבר בחינת עניינו של הנאשם לקראת סיום התקופה האמורה" הוספת סעיף 15א 2. אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: "בחינת עניינו של נאשם לקראת סיום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית 15א. (א) שבועיים שלושה שבועות לפני תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית של נאשם, אם הנאשם לא שוחרר קודם לכן, ידווח מנהל או מנהל מרפאה, לפי העניין, לפסיכיאטר המחוזי ולשאר הגורמים המנויים בסעיף 28(ד), על כך שהתקופה האמורה עומדת להסתיים. (ב) עם קבלת הדיווח כאמור בסעיף קטן (א), ישקול הפסיכיאטר המחוזי אם יש מקום לתת לגבי הנאשם הוראה לבדיקה כפויה, הוראה לאשפוז כפוי או הוראה לטיפול מרפאתי כפוי, לפי סעיפים 6, 7, 9 או 11, וידווח על החלטתו לגורמים המנויים בסעיף 28(ד)/ ליועץ המשפטי לממשלה" (ג) עם תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית ישוחרר המטופל" תיקון סעיף 21 3. בסעיף 21 לחוק העיקרי, אחרי "סעיף 15(א)" יבוא "או היה מצוי בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי סעיף 15(א) או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי סעיף 28(ב)". הוספת סעיף 21א 4. אחרי סעיף 21 יבוא: הסניגוריה הציבורית: מתנגדת לסעיף (לטענתם מבקש לשנות את אופיו של ההליך הפלילי, הנוהג בעניינה של כלל אוכלוסיית הנאשמים חולי הנפש). סיבות ההתנגדות בקצרה: 1. קיומו של הליך פלילי, במקביל לטיפול הכפוי בחולה במסגרת צו מרפאתי, עלול להשפיע לרעה על כל התהליך הטיפולי שהחולה מצוי בו. 2. יחסי האמון שנוצרים בין החולה לרופא, עלולים להיות מושפעים 3. תיקון זה יוצר מנגנון יקר ומסורבל, אשר יצור עומס רב ומיותר על המערכת המשפטית. 4.הפרוצדורה המוצעת לא ברורה 5. התיקון מיותר שכן גם כיום יכול היועץ המשפטי לממשלה להשפיע על העיתוי לחידוש הליכים בעניינו של חולה המטופל בצו מרפאתי. "העמדה לדין לפני שחרור מטיפול מרפאתי 21א. (א) מצא היועץ המשפטי לממשלה, כי אף שנאשם נמצא בטיפול מרפאתי על פי צו של בית משפט לפי סעיף 15(א) או על פי החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי סעיף 28(ב), יש יסוד סביר להניח כי הוא מסוגל לעמוד לדין, וכי קיים עניין לציבור בהעמדתו לדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין מחמת היותו חולה. (ב) לא יקבע בית המשפט כי נאשם כאמור בסעיף קטן (א) מסוגל לעמוד לדין, אלא לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית וחוות דעת מטעם הפסיכיאטר שמטפל בנאשם, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 15(ג), לפי העניין. (ג) על החלטה של בית משפט לפי סעיף קטן (א( ניתן לערור לבית משפט שלערעור ויחולו הוראות סעיף 15(ו). (ד) הועמד נאשם לדין לפי סעיף זה, ישוחרר מהטיפול מרפאתי; על נאשם ששוחרר כאמור יחולו הוראות סעיף 48(א)(7א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה–מעצרים), התשנ"ו–1996‏2 (להלן – חוק המעצרים). לשקול להוריד את הסעיף (ה) בית משפט הדן באישום כאמור בסעיף קטן (ד), לא יזדקק לטענה בדבר מסוגלותו של הנאשם לעמוד לדין, אלא אם כן חל שינוי בנסיבות מאז שניתנה החלטת בית המשפט בבקשה לפי סעיף קטן (א) או בערר לפי סעיף קטן (ג), לפי העניין. הסניגוריה הציבורית: מתנגדים לסעיף. להבדיל מכשירות מהותית, הכשירות הדיונית נתונה מטבעה וטיבה לשינויים, גם במהלך המשפט, ולא יתכן להגביל, בדרך כלשהי, את היכולת להעלותה כטענה במשפט הפלילי. תיקון סעיף 28 5. בסעיף 28 לחוק העיקרי – (1) בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "או להורות שיקבל טיפול מרפאתי; דינה של החלטת הוועדה להורות על קבלת טיפול מרפאתי, כדין צו בית משפט לטיפול מרפאתי"; (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בדיון לפי סעיף זה תשקול הוועדה, את מצבו הנפשי של החולה ומסוכנותו וכן בין השאר, את השיקולים האלה: מצבו הנפשי של החולה, סיכויי החלמתו והתנאים לכך, הטיפול הדרוש לו והתנאים לשיקומו, מסוכנותו, נסיבות העבירה שבשלה ניתן צו האשפוז או הטיפול המרפאתי, עברו הפלילי של החולה ומשך הזמן שחלף מאז תחילת האשפוז או הטיפול המרפאתי."; משפחות נרצחים- מן הראוי להבדיל לעניין החופשות בין נאשם בר עונשין (שהיה אחראי על מעשיו בזמן הרצח או ההריגה), לבין נאשם שלא היה אחראי למעשיו. אין הצדקה במתן חופשות בזמן האשפוז של נאשמים שהיו אחראים על מעשיהם. הסניגוריה הציבורית: מתנגדים לסעיף. סעיף זה אמור לחול על כלל אוכלוסית הנאשמים חולי הנפש ולא רק על מי שמואשם בעבירות רצח וניסיון רצח, ולכן צריך להיזהר במיוחד. התיקון עלול להפוך את בתי החולים למסגרות כליאה ולא למסגרות טיפול. נוסח חלופי מוצע לסעיף: סעיף 28 (ב1 ) "שוכנעה ועדה פסיכיאטרית, על סמך בדיקה פסיכיאטרית, כי נתמלאו באדם התנאים שבסעיף 7 (1) ו (2) לחוק, רשאית היא להורות על הארכת האשפוז. בדיון לפי סעיף זה תיקח הועדה בחשבון, בין היתר, את מצבו הנפשי של החולה, סיכויי החלמתו והתנאים לכך, הטיפול הדרוש לו והתנאים לשיקומו, מסוכנותו, נסיבות העבירה, עברו הפלילי של החולה, העונש לו היה צפוי החולה לו הורשע בדינו, ומשך הזמן שחלף מאז תחילת האשפוז או הטיפול המרפאתי." (3) בסעיף קטן (ד), אחרי "של החולה" יבוא "או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי", אחרי "מועד השחרור" יבוא "או על מתן ההוראה לקבלת טיפול מרפאתי" ובסופו יבוא "החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, תודיע על כך לפרקליט המחוז או לראש יחידת התביעות במשטרת ישראל, שבתחומם הוגש כתב האישום ולסנגוריה הציבורית"; (4) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ה) שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות והשר לביטחון הפנים, יקבעו נהלים לעניין מסירת הודעות כאמור בסעיף קטן (ד). (ו) החליטה הוועדה על מתן חופשה לחולה, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים מיום המצאת ההחלטה; החליטה הוועדה על שחרורו של חולה או שהורתה שהחולה יקבל טיפול מרפאתי, רשאית היא לדחות את ביצוע ההחלטה לתקופה שלא תעלה על 14 ימים מיום המצאת ההחלטה, והכל בתנאי שתקופת העיכוב לא תחרוג מתקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור בסעיף 15(ד1)." הסניגוריה הציבורית: מתנגדת לקביעת פרקי הזמן הארוכים לעיכוב ביצוע החלטת הועדה. מוצע לתקן את פרקי הזמן באופן שיאפשרו עיכוב ביצוע החלטת שחרור לחופשות ל – 48 שעות ועיכוב ביצוע החלטת שחרור ל- 5 ימים. הוספת סעיפים 28א עד 28ו 6. אחרי סעיף 28 לחוק העיקרי יבוא: מוצע לבחון את זמינות הוועדה, היכן תשב ובאיזו תדירות- כך שמצבו של נאשם ברצח וניסיון רצח לא יורע באופן משמעותי ביחס לנאשם שעניינו נדון בוועדות הרגילות "ועדה פסיכיאטרית מיוחדת 28א. (א) השר ימנה ועדה פסיכיאטרית מיוחדת, אחת או יותר (בחוק זה – ועדה מיוחדת), ואלה הם חבריה: (1) שופט מחוזי בדימוס שימונה מתוך רשימה שערך שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש; (2) שני פסיכיאטרים שאחד מהם בשירות המדינה והשני אינו בשירות המדינה, שהם בעלי ניסיון של 10 שנים לפחות בתחום הפסיכיאטריה, מתוך רשימה שערך השר בהתייעצות עם ראש שירותי בריאות הנפש; (ב) תקופת הכהונה של חברי ועדה מיוחדת ושל יושב ראש ועדה מיוחדת תהיה שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות, בדרך שבה התמנו. (ג) הודעה על מינוי ועדה מיוחדת ועל מענה, תפורסם ברשומות. (ד) ועדה מיוחדת תהיה מוסמכת לדון, במקום הוועדה הפסיכיאטרית, בעניינו של מי שהואשם בעבירה על סעיפים 300 או 305 לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏3, והוטל עליו צו לפי סעיף 15, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 25, 26, 27, 28 29 ו-29א, בשינויים המחויבים, ובשינויים כאמור בסעיפים 28ב עד 28ד. פסיכיאטרים: מציעים להרחיב את סמכויות הוועדה הפסיכיאטרית כך שתחול כלפי נאשים בכל עבירת אלימות חמורה כולל הריגה, אלימות קשה, עבירות מין חמורות וכו' נוכחות בדיון בוועדה מיוחדת והשמעת טענות 28ב. (א) בא כוח היועץ המשפטי לממשלה יהיה נוכח בדיון של ועדה מיוחדת וישמיע את טענותיו לפניה. הסניגוריה הציבורית: מציעים לתקן כך שב"כ היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להופיע בוועדה משפחות הנרצחים: מבקשים לתקן את סעיף 24 לחוק ולקבוע שבוועדה הפסיכיאטרית המחוזית יצויין במפורש כי בעניינו של מאושפז על פי צו בית משפט ימונה גם נציגו של היועמ"ש כאחד החברים בוועדה. כן מבקשים כי יתוקן סעיף 26 וייקבע כי בוועדה המחוזית הדנה בעניינו של מאושפז על פי צו בית משפט ישמיע גם נציג היועמ"ש את טענותיו. (ב) נפגע עבירה שביקש שתימסר לו הודעה על מועד הדיון בוועדה מיוחדת, כאמור בפרט 9 לתוספת הרביעית של חוק נפגעי עבירה, יהיה רשאי להביע את עמדתו בכתב לפני הוועדה, ואולם הוא לא יהיה רשאי לעיין במידע רפואי של הנאשם; לעניין זה – "חוק זכויות נפגעי עבירה" – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001‏4; "נפגע עבירה" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק זכויות נפגעי עבירה. משפחות הנרצחים: מבקשים כי בסעיף 26(ד) לחוק ייקבע שהוועדה תהיה רשאית להרשות את נוכחותו של נפגע עבירה נציגו בא כוחו בדיון. סמכויות ועדה מיוחדת 28ג. (א) בלי לגרוע מן האמור בסעיף 28, בדיון כאמור באותו סעיף מוסמכת ועדה מיוחדת לאשר לנאשם חופשות, לתקופה ובתנאים שתקבע, או לשחררו מאשפוז או מטיפול מרפאתי, בתנאים שתקבע. (ב) תנאים לפי סעיף קטן (א) (להלן – תנאי שחרור ופיקוח) – לבחון תיקון של הסעיף האם נכון כי הגבלה על מגורים תהיה בסמכות הוועדה? רצוי לקבוע רשימה סגורה של מגבלות שהוועדה תוכל להטיל- לדג' נשיאת נשק, שימוש בסמים וכיוצ"ב (1) יכול שיכללו, בין השאר, חיוב של הנאשם להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית או לקבל טיפול במקום שקבעה הוועדה, או תנאים לעניין מקום מגוריו; הסניגוריה הציבורית: סבורים כי יש להוסיף את החובה של המדינה לספק את התנאים הנדרשים לשיקומו של החולה, בכלל ולספק מקום מגורים חליפי, בפרט. (2) יעמדו בתוקפם לתקופה שתקבע הוועדה אשר לא תעלה על שנה, ואולם רשאית הוועדה להאריך את התקופה האמורה לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שישה חודשים, ובלבד שסך כל התקופות, לרבות תקופת האשפוז או הטיפול המרפאתי, לא יעלה על תקופת האשפוז או הטיפול המרבית כאמור בסעיף 15(ד1). הסניגוריה הציבורית: מציעים ללמוד מחוק שחרור על תנאי ממאסר לעניין זה, ולהגביל את סך כל תקופת הפיקוח שניתן להטיל על החולה לתקופה של שליש מהתקופה בה שהה באשפוז. (ג) ועדה מיוחדת תאשר לנאשם חופשה לפי סעיף זה, רק אם סברה כי חל במצבו הנפשי של הנאשם שינוי יסודי, בסיסי ורציף, לאורך זמן, אשר יש בו כדי לשלול ברמת ודאות גבוהה את מסוכנותו של הנאשם לשלום הציבור, לאנשים מסוימים או לעצמו. הסניגוריה הציבורית: צירוף הביטוי "שלילה" ל"רמת ודאות גבוהה" מהווה מבחן שספק אם ניתן לעמוד בו. מציעים כי הסעיף יתוקן באופן שהשינוי היסודי הבסיסי ולאורך זמן שיחול במצבו של החולה יהיה בו כדי לצמצם באופן משמעותי את מסוכנותו..... או כל נוסח אחר שיבחר, ובלבד שיגלם עיקרון מידתי זה. בנוסף, מציעים כי לסעיף תוסף פיסקה, שתבטא את העיקרון לפיו ניתן יהיה לשחרר לחופשות חולה, אשר ניתן לאיין את מסוכנותו הלכאורית על ידי הטלת מגבלות ופיקוח, אשר יפחיתו ויצמצמו את מסוכנותו. כך למשל, אין דומה המסוכנות הנשקפת מאדם המשוחרר ממעצר ללא תנאי מגביל, לבין אחר המשוחרר ממעצר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני. (ד) לשם קבלת החלטה בדבר שחרור או מתן חופשה לפי סעיף זה, רשאית ועדה מיוחדת להורות למנהל להגיש לה חוות דעת או תכנית לטיפול בנאשם ולשיקומו, ובהחלטה לעניין מתן חופשה – גם חוות דעת לגבי הצורך בפיקוח על הנאשם בתקופת היותו בחופשה ודרכי הפיקוח הנדרשות. הפרת תנאי שחרור ופיקוח שקבעה ועדה מיוחדת 28ד. (א) הפר נאשם תנאי מתנאי השחרור והפיקוח שקבעה לגביו ועדה מיוחדת, רשאית הוועדה לשנות או לבטל את תנאי השחרור והפיקוח ואף להורות על אשפוזו של הנאשם אם היא סבורה שלא ניתן להבטיח את הטיפול בו שלא בתנאי אשפוז ושהוא עלול לסכן את זולתו; לא תקבל הוועדה החלטה כאמור, אלא לאחר שקיימה דיון שאליו יוזמן הנאשם ובא כוחו; לא התייצב הנאשם, רשאית הוועדה להורות על התייצבותו לדיון נוסף, ואם לא התייצב – רשאית היא לקבל החלטה בהעדרו. הסניגוריה הציבורית: מתנגדים להשארת שיקול דעת מלא לועדה הפסיכיאטרית לאשפז מחדש חולה ששוחרר רק בגלל שהיא "סבורה שלא ניתן להבטיח את הטיפול בו שלא בתנאי אשפוז..." מציעים לסייג את סמכות הועדה לאשפז, כך שתוכל להשתמש בסמכות האשפוז רק אם יתמלאו התנאים לפי סעיף 15(ה) לחוק טיפול בחולי נפש, או כל נוסח אחר, שידרוש כתנאים לאשפוז את קיומן של מחלת נפש פעילה ומסוכנות. מציעים גם להוסיף לסעיף זה כי דיון יתקיים בהעדר הנאשם רק לאחר שהועדה בדקה כי הוא זומן כדין. (ב) נודע לפסיכיאטר המחוזי כי נאשם הפר תנאי מתנאי השחרור והפיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא – (1) לזמן את הנאשם לבדיקה כפויה מיוחדת מטעמו, אף אם לא התמלאו בנאשם התנאים המנויים בסעיפים 6 או 7, ולהורות על אשפוזו של הנאשם לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, אם הדבר דרוש לצורך עריכת הבדיקה, נוכח מצבו הנפשי והסיכון הצפוי ממנו; הסניגוריה הציבורית: מבקשים לסייג את סמכות הפסיכיאטר המחוזי למתן הוראה לאשפוז, כך שיוכל לעשות בה שימוש רק אם יתמלאו התנאים הקבועים בחוק בסעיפים 6-7 שבו, או לחילופין לתקן את הסיפא של הסעיף "נוכח מצבו הנפשי", כך שיקבע בו העיקרון לפיו האשפוז דרוש בשל מצבו הנפשי האקוטי של החולה ומסוכנותו. בנוסף, יש לקבוע בחוק זכות ערר על החלטה זו של הפסיכיאטר המחוזי, וכן להוסיף פיסקה כי על החלטה זו יש להודיע לב"כ החולה ולסניגוריה הציבורית (ע"פ 2060/97 וילנצ'יק נ' הפסיכיאטר המחוזי) (2) לאשפזו לתקופה שלא תעלה על 48 שעות, לצורך הבטחת התייצבותו לפני ועדה מיוחדת. (ב1) הפסיכיאטר ימסור לוועדה המיוחדת עדכון לגבי פעולות שנקט לפי בסעיף קטן זה. (ג) לעניין סעיף קטן (ב), לא יבואו במניין השעות, שבתות ומועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–1948‏5. (ד) שר המשפטים, בהסכמת שר הבריאות, רשאי להתקין תקנות לעניין סעיף זה, ובכלל זה לעניין דרכי הבאת נאשם לפני ועדה מיוחדת ולעניין דרכי הדיווח לפסיכיאטר המחוזי ולוועדה על הפרה של תנאי שחרור ופיקוח. עיון חוזר בהחלטות ועדה מיוחדת 28ה. נאשם או בא כוחו, מנהל או בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לפנות לוועדה מיוחדת בבקשה לעיון חוזר בהחלטת הוועדה לפי סעיפים 28ג או 28ד, אם נתגלו עובדות חדשות או שנשתנו הנסיבות. נאשם ברצח או בניסיון לרצח שהועמד לדין לאחר שחרור 28ו. נאשם כאמור בסעיף 28א(ד), אשר הועמד לדין לאחר שחרורו לפי הוראות סעיף 21, לא תהא הוועדה המיוחדת מוסמכת עוד לדון בעניינו ותנאי שחרור ופיקוח שקבעה לגביו לא יחולו עוד, ואולם בהחלטות לפי חוק המעצרים ישקול בית המשפט, בין השאר, גם את החלטות הוועדה המיוחדת שניתנו לגבי הנאשם, ורשאי הוא לבקש את עמדת הוועדה המיוחדת לעניין תנאי מעצר או תנאי שחרור בערובה." הסניגוריה הציבורית: מתנגדים לסעיף. אין לתת מעמד מיוחד, בהליכי המעצר, לוועדה אשר אינה מומחית בתחום מעצרו של אדם ובהליך הפלילי, רק משום שמדובר בחולי נפש. תיקון סעיף 42 7. בסעיף 42 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי בית משפט להתיר פרסום פרטים מזהים של נאשם או עצור אשר ברח ממסגרת אשפוז שבה הוא נמצא על פי צו אשפוז או צו אשפוז לצורך בדיקה והסתכלות שניתן לפי סעיפים 15 או 16, לרבות בריחה במהלך תקופת חופשה שניתנה לו לפי סעיפים 28או 28ג." הסניגוריה הציבורית: מבקשים להוסיף לסעיף את הדרישה כי הדיון בעניין פרסום הפרטים, יתקיים במעמד סניגורו של הנאשם ואם אין לו, ימנה לו בית המשפט סניגור. תיקון סעיף 45 8. בסעיף 45 לחוק העיקרי – (1) בפסקה (2), אחרי "בסעיף 21" יבוא "21א(א), 28ב(א) ו-28ה"; (2) בפסקה (3), אחרי "הראשי" יבוא "וכאילו במקום "הציבורית" נאמר "הצבאית""; (3) אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) בסעיף 28(ה) – כאילו במקום "השר לביטחון הפנים" נאמר "שר הביטחון;""; (4) אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) בתוספת לחוק – כאילו במקום "פרקליט מחוז" נאמר "הפרקליט הצבאי הראשי"". הוספת תוספת 9. אחרי סעיף 50 לחוק העיקרי יבוא: "תוספת (סעיף 15(ד29) בבית משפט .............................................. ערעור פלילי מס'................................. ב.................................................................. תיק פלילי מס'........................................ ..................................................המאשימה / המערער/ת* נ ג ד .....................................................הנאשם / המשיב/ה* צו אשפוז / צו לטיפול מרפאתי (בהתאם לסעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991) אל: הפסיכיאטר המחוזי, מחוז ................................ ניתן בזה צו אשפוז / צו לקבלת טיפול מרפאתי *, לגבי הנאשם: ............................. ....................... ....................... ..................................... שם משפחה שם פרטי שם האב מספר תעודת זהות או תעודת זיהוי ומספרה מענו של הנאשם או מקום החזקתו של הנאשם במשמורת חוקית (לרבות מוסד או בית חולים): ............................. ............................. ............................. ............................. שם הרחוב מספר שם היישוב המיקוד ❏ אשר אינו מסוגל לעמוד לדין בהתאם להוראות סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991, ואשר יש ראיות לכאורה לכך שעשה את מעשה העבירה שבו הואשם בכתב האישום או מעשה עבירה אחר, הכל כמפורט להלן**: ❏ אשר עשה את מעשה העבירה שבו הואשם, כמפורט להלן, ואולם אין הוא בר–עונשין בהתאם להוראות סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991**: העבירה/ות..................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................... סעיף/י העבירה/ות ............................................................................................................................................... (החיקוק ומספר הסעיף או התקנה)   הריני להביא לידיעתך, כי בהתאם לסעיף 15(ד1) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), התקופה המרבית לאשפוז/לטיפול מרפאתי של הנ"ל לא תעלה על תקופת המאסר הקבועה בחוק לצדה של העבירה הנ"ל, או של תקופת המאסר הארוכה מבין תקופות המאסר הקבועות בצדן של העבירות הנ"ל, שהיא ....................................... שנים (החל מיום ביצוע צו בית המשפט) ואם היתה העבירה כאמור, עבירה שדינה מאסר עולם חובה - 30 שנה.   לפי החוק יש להביא את עניינו של הנאשם, אם הוא עדיין מאושפז או נתון בטיפול מרפאתי, שבועיים לפחות לפני תום תקופת האשפוז או הטיפול המרבית, כאמור, לפני הפסיכיאטר המחוזי, לצורך קבלת החלטתו כאמור בסעיף 15א לחוק, וכן להודיע ליועץ המשפטי לממשלה, לפרקליט המחוז ולמשטרת ישראל על כך שהתקופה האמורה עומדת להסתיים.   צו זה ישמש אסמכתא לכל מי שמוסמך לבצע את האשפוז / הטיפול המרפאתי האמור. ................................. .......................................... ......................................... תאריך חותמת בית המשפט חתימת השופט" _______________________ * מחק את המיותר ** סמן את המתאים תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) 10. בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בסעיף 48(א), אחרי פסקה (7) יבוא: "(7א) לעניין נאשם שהועמד לדין לפי סעיף 21א לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א–1991, או נאשם שחל עליו סעיף 28א(ד) לאותו חוק והוא הועמד לדין לפי סעיף 21 לאותו חוק - חובה להתייצב לבדיקה פסיכיאטרית או לקבל טיפול במקום שיקבע הפסיכיאטר המחוזי." תיקון חוק סדר הדין הפלילי 11. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982‏6, בתוספת השלישית, בפרט (1), בטור ב', בפסקה (ב), אחרי "21" יבוא "ו-21א". תיקון חוק זכויות נפגעי עבירה 12. בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001‏7, בתוספת הרביעית, אחרי פרט 8 יבוא: