חומר רקע
י"ז תמוז, תשע"ד
15 יולי, 2014
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח ורקע לדיון בהצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים) (פ/2113/19) – הכנה לקריאה ראשונה
הצעת החוק הוגשה על ידי חברי הכנסת איילת שקד, דוד צור, יריב לוין, רוברט אילטוב, ישראל חסון, אורית סטרוק, שולי מועלם-רפאלי ומרדכי יוגב.
הצעת החוק המקורית בקשה לטפל בשני עניינים. ראשית, להחמיר את עונשו (בפועל) של מי שנדון לרצח אם בית משפט קבע כך. ההנחה הייתה שבית משפט יקבע כך רק לגבי רוצחים שבצעו רצח בנסיבות חמורות במיוחד. שנית, למנוע מנשיא המדינה לתת חנינה לאדם שבית משפט קבע כך לגביו, ובעיקר למנוע שחרור מוקדם של רוצחים כאלה בעסקאות על רקע מדיני-בטחוני. בינתיים, עברה בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת שמטפלת בעסקאות של שחרור אסירים על רקע מדיני-בטחוני ומוציאה עניין זה מטיפולו של נשיא המדינה. לפיכך, אחרי תיאום בין גורמי הממשלה ובית הנשיא לבין חה"כ שקד, הוחלט שעניין עסקאות של שחרור אסירים על רקע מדיני-בטחוני יטופל במסגרת הצעת החוק השנייה והצעת החוק שבנדון תעסוק בעניין הראשון על דרך של תיקון חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001, שמטפל במנגנון הקציבה של אסירי עולם.
התיקון המוצע – הוספת סעיף 30ב בחוק שחרור על תנאי ממאסר
מוצע לקבוע בחוק שחרור על תנאי ממאסר את ההסדר הבא:
1. מתן הסמכה לבית המשפט לקבוע שמי שהורשע ברצח ביצע את המעשה בנסיבות יוצאות דופן בחומרתן;
2. קביעת מסלול מיוחד של קציבה לגבי אדם שנקבעה לגביו קביעה כזו: ועדת השחרורים המיוחדת לא תדון בבקשה לקציבת עונשו בטרם חלפו לפחות 15 שנים ולא תקצוב את העונש לתקופה הפחותה מ-40 שנים.
הערות
1. ההסדר המתואר בפסקה (2) לעיל דומה למוצע בהצעה הממשלתית למאבק בטרור שנדונה בימים אלה בוועדת החוקה חוק ומשפט, בעניין מאסר עולם בלתי קצוב על רקע של טרור; וכן דומה להצ"ח שטרם עברה קריאה טרומית של חה"כ דוד צור, איילת שקד ואח' (פ/2491/19).
2. על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק ממשלתית בעניין עבירות ההמתה הקשורה לעניין, שעתידה להידון בקרוב במליאת הכנסת בקריאה ראשונה (הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 119) (עבירות המתה), התשע"ד-2014 (מ-880)). אף בה מובע הרעיון של דרגות שונות לעבירת הרצח.
3. מציעי הצעת החוק חתומים גם על הצעת חוק הממשלה (תיקון – שחרור אסירים משיקולים מדיניים או ביטחוניים), התשע"ד-2014 (פ/2568/19) של חה"כ אלקין, איילת שקד, דוד צור וקבוצת חברי הכנסת, שעברה קריאה טרומית ותידון בוועדת החוץ והביטחון. הצעת החוק הנ"ל קובעת כי הממשלה תהיה מוסמכת לשחרר קבוצת אסירים מטעמים מדיניים-ביטחוניים ותהיה לה סמכות לעניין זה כך שלא יפנו לנשיא המדינה. מכאן, שאין צורך לתקן, במסגרת הצעת החוק שעל שולחן ועדת החוקה חוק ומשפט, את חוק-יסוד: נשיא המדינה, לעניין עסקאות לשחרור אסירים ביטחוניים אלא לקבוע בהצעת החוק שנדונה בוועדת החוץ והביטחון את התנאי שלפיו הממשלה לא תכלול בהסכמיה לשחרור אסירים, כאלה ששופט קבע שרצחו בנסיבות שחומרתן יוצאת דופן. לפיכך, התיקון כאן הוא לחוק שחרור על תנאי ממאסר, והתנאי בדבר עסקאות על רקע מדיני ייכלל בהצעת החוק השנייה.
נוסח לדיון
פרק ה': קציבת עונש מאסר עולם והקלה בעונש בידי נשיא המדינה
מיום 10.1.2012
תיקון מס' 11
ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.1.2012 עמ' 106 (ה"ח 617)
פרק ה': קציבת עונש מאסר עולם והקלה בו והקלה בעונש בידי נשיא המדינה
29. (א) ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11 (ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה (בחוק זה – קציבת עונש) לאחר שחלפו לפחות שבע שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים.
(ב) אסיר עולם הנושא עונש של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, לבקשתו, להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו של האסיר לאחר שחלפו לפחות חמש עשרה שנים מהיום הקובע, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים, שתימנה החל ביום הקובע; בסעיף זה, "היום הקובע" – היום שבו החל אסיר עולם לשאת את מאסרי העולם שנגזרו עליו בגזר דין אחד או היום שבו נגזר עליו בערכאה ראשונה מאסר העולם האחרון, המוקדם מביניהם.
(ג) סברה ועדת שחרורים מיוחדת שאין מקום להמליץ לפני הנשיא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תשוב ותדון בענינו של האסיר מדי שנתיים מהמועד שבו סברה כאמור, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בענין לפני תום השנתיים.
(ד) לשם גיבוש המלצתה לנשיא המדינה בשאלה האם לקצוב עונש מאסר עולם של אסיר ולאיזו תקופה, תשקול ועדת שחרורים מיוחדת שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, וכן לנסיבותיו האישיות של האסיר. ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, במקרים חריגים, לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו לפניה, לשם גיבוש המלצתה כאמור.
(ה) קצב נשיא המדינה עונשו של אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, לבקשתו של האסיר, להמליץ לפני הנשיא להקל בעונש פעמים נוספות, ובלבד שתקופת המאסר שיהיה על האסיר לשאת אם תתקבל המלצת הועדה לא תפחת מ-30 שנים, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על גיבוש המלצה לפי סעיף קטן זה.
(ו) בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 8(ב).
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ז מס' 2075 מיום 1.1.2007 עמ' 38 (ה"ח 246)
29. (א) ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו של האסיר להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11 (ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה (בחוק זה – קציבת עונש) לאחר שחלפו לפחות שבע שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים.
(ב) אסיר עולם הנושא עונש של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, לבקשתו, להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו של האסיר לאחר שחלפו לפחות חמש עשרה שנים מהיום הקובע, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים, שתימנה החל ביום הקובע; בסעיף זה, "היום הקובע" – היום שבו החל אסיר עולם לשאת את מאסרי העולם שנגזרו עליו בגזר דין אחד או היום שבו נגזר עליו בערכאה ראשונה מאסר העולם האחרון, המוקדם מביניהם.
(ג) החליטה סברה ועדת שחרורים מיוחדת שלא שאין מקום להמליץ לפני הנשיא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תשוב ותדון בענינו של האסיר מדי שנתיים ממועד ההחלטה מהמועד שבו סברה כאמור, ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בענין לפני תום השנתיים.
(ד) לשם ההחלטה אם להמליץ לנשיא המדינה לקצוב עונש מאסר עולם ולאיזו תקופה להמליץ לקצוב את העונש לשם גיבוש המלצתה לנשיא המדינה בשאלה האם לקצוב עונש מאסר עולם של אסיר ולאיזו תקופה, תשקול ועדת שחרורים מיוחדת שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, וכן לנסיבותיו האישיות של האסיר. ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, במקרים חריגים, לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו לפניה, לשם גיבוש המלצתה כאמור.
(ה) קצב נשיא המדינה עונשו של אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, לבקשתו של האסיר, להמליץ לפני הנשיא להקל בעונש פעמים נוספות, ובלבד שתקופת המאסר שיהיה על האסיר לשאת אם תתקבל המלצת הועדה לא תפחת מ-30 שנים, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו גם על יחולו, בשינויים המחויבים, גם על גיבוש המלצה לפי סעיף קטן זה.
(ו) בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם לענין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 8(ב).
30. (א) לענין אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, בכל עת, על פי פניה של נשיא המדינה או שר המשפטים, להמליץ בענין הפעלת סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה.
(ב) (1) אסיר ששוחרר ממאסרו בטרם סיים לשאת את כל תקופת המאסר, לפי החלטת נשיא המדינה מכוח סמכותו לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, יראו אותו כאילו שוחרר על-תנאי, ויחולו עליו הוראות חוק זה החלות לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי, ובכל זה הוראות סעיפים 13(א) ו-20, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בפסקה (2), והכל אלא אם כן קבע הנשיא אחרת בהחלטתו;
(2) לעניין אסיר ששוחרר כאמור בפסקה (1) תהיה תקופת התנאי כמפורט להלן, לפי העניין:
(א) לגבי אסיר שאינו אסיר עולם, ולגבי אסיר עולם שעונשו נקצב בידי נשיא המדינה – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אלמלא שוחרר כאמור;
(ב) לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, למעט אסיר כאמור בפסקה (3) – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-40 שנים;
(ג) לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, והנושא עונשי מאסר עולם מצטברים– יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-50 שנים;
(3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אסיר עולם ששוחרר ממאסרו לאחר שסיים לשאת את מלוא תקופת המאסר שנקצבה לו בידי נשיא המדינה.
מיום 10.1.2012
תיקון מס' 11
ס"ח תשע"ב מס' 2330 מיום 10.1.2012 עמ' 106 (ה"ח 617)
המלצה לפי בקשת הנשיא או שר המשפטים וקביעת תקופת התנאי על ידי ועדת שחרורים מיוחדת ומעמד אסיר ששוחרר לפי החלטת נשיא המדינה
30. (א) לענין אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים מיוחדת, בכל עת, על פי פניה של נשיא המדינה או שר המשפטים, להמליץ בענין הפעלת סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה.
(ב) אסיר עולם, ששוחרר ממאסרו מכוח סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, רואים אותו כאילו שוחרר על-תנאי, והוא יובא, בטרם שחרורו, לפני ועדת שחרורים מיוחדת לשם קביעת אורך תקופת התנאי ותנאי השחרור, אלא אם כן קבע נשיא המדינה אחרת בהחלטתו.
(ב) (1) אסיר ששוחרר ממאסרו בטרם סיים לשאת את כל תקופת המאסר, לפי החלטת נשיא המדינה מכוח סמכותו לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, יראו אותו כאילו שוחרר על-תנאי, ויחולו עליו הוראות חוק זה החלות לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי, ובכל זה הוראות סעיפים 13(א) ו-20, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בפסקה (2), והכל אלא אם כן קבע הנשיא אחרת בהחלטתו;
(2) לעניין אסיר ששוחרר כאמור בפסקה (1) תהיה תקופת התנאי כמפורט להלן, לפי העניין:
(א) לגבי אסיר שאינו אסיר עולם, ולגבי אסיר עולם שעונשו נקצב בידי נשיא המדינה – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אלמלא שוחרר כאמור;
(ב) לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, למעט אסיר כאמור בפסקה (3) – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-40 שנים;
(ג) לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, והנושא עונשי מאסר עולם מצטברים – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-50 שנים;
(3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אסיר עולם ששוחרר ממאסרו לאחר שסיים לשאת את מלוא תקופת המאסר שנקצבה לו בידי נשיא המדינה.
30א. מצאה ועדת שחרורים מיוחדת שאסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה פעל ממניע פוליטי- אידאולוגי, יראו לענין סעיף 29 כאילו המליצה הועדה שלא לקצוב את עונשו של האסיר, ולענין סעיף 30 כאילו המליצה שלא להפעיל את סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק- יסוד: נשיא המדינה; הוראות סעיף 29(ג) לא יחולו לענין זה.
30ב. המלצה לענין אסיר עולם שהורשע ברצח יוצא דופן בחומרתו
(א) בית משפט שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין סעיף זה, שהוא ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן.
(ב) קבע בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף 29 בשינויים אלה:
(1) לעניין סעיף קטן (א), ועדת שחרורים מיוחדת לא תדון בעניינו של אסיר העולם בטרם חלפו לפחות 15 שנים מהיום שבו החל לשאת את מאסרו ולא תמליץ על קציבת תקופה שתפחת מ- 40 שנים;
(2) לעניין סעיפים קטנים (ב) ו-(ה), במקום "(30)" יבוא "(40)".
הצעה לדיון מטעם משרד המשפטים (מבקשים שהוועדה תדון בקביעת סייג ל-40 השנים): ואולם, רשאית ועדת השחרורים המיוחדת, במקרים חריגים ומסיבות מיוחדות שיירשמו, להמליץ לפני נשיא המדינה על תקופת קציבה שתפחת מ- 40 שנים, ובלבד שתקופת הקציבה שתומלץ על ידה לא תפחת מ- 30 שנים.
מיום 30.12.2001
תיקון מס' 1
ס"ח תשס"ב מס' 1817 מיום 30.12.2001 עמ' 47 (ה"ח 3046)
הוספת סעיף 30א
31. בהפעלת סמכות ראש המטה הכללי לפי תקנה 55 לתקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945, לענין אסיר עולם, יחולו הוראות סעיף 30, בשינויים המחויבים.
רקע – שחרור על תנאי ומנגנון הקציבה
1. כללי
עונש מאסר עולם, משמעו בישראל מאסר של 20 שנה.1 לעומת זאת, עונש מאסר עולם חובה אינו קצוב בזמן ולבית המשפט כלל אין סמכות לקצוב אותו בשנים.2
הסמכות לקצוב את העונש מצויה תחת סמכות החנינה של נשיא המדינה כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה. הנוהג בישראל הוא כי אסיר עולם פונה בבקשת חנינה אל הנשיא, והוא מעניק לו הקלה בעונש, שמשמעותה המרת מאסר העולם שהוטל עליו, בעונש מאסר הקצוב למספר מוגדר של שנים.
תהליך קציבת העונש על ידי הנשיא הוא תהליך המשלים את פעולתה של מערכת המשפט. אמנם מבחינה פורמלית מדובר בהליך עצמאי מהליך קביעת העונש, אך באופן מהותי מדובר בחלק בלתי נפרד מיישומו. שופט המרשיע אדם בעבירה שהעונש בגינה הוא מאסר עולם חובה, אינו מוסמך לגזור עונש אחר. כפועל יוצא מכך, השופט אינו רשאי לשקלל בגזר הדין שיקולים שונים שנלקחים בדרך כלל בחשבון, כגון נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של הרוצח בעת ביצוע העבירה וכיוצא באלה. מנגנון הקציבה מאפשר לתת לשיקולים אלה ביטוי, באמצעות קציבת העונש באופן שהולם את נסיבותיו של כל מקרה.
עד לחקיקת חוק שחרור על תנאי ממאסר, הליך קציבת עונשם של אסירי עולם הוסדר כולו בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה, אשר מעניק לנשיא סמכות שבשיקול דעת לכך.3 כתוצאה מזאת, נוצר מצב של חוסר אחידות בקציבת עונשי מאסרי עולם, שנקצבו ללא אמות מידה ברורות.4 בעבר, נשיא המדינה נהג לקצוב עונשי מאסר עולם לתקופה של 24 שנים כעניין שבשגרה. בעת שעזר ויצמן כיהן כנשיא המדינה, הוא התנגד נחרצות לקציבה קבועה זו. עתירה שהגיש אסיר נגד סירובו של הנשיא ויצמן לקצוב את תקופת מאסרו ל-24 שנים כפי שהיה נהוג עד אותה עת נדחתה בבית המשפט העליון.5
2. חוק שחרור על תנאי
חקיקת פרק ה' בחוק שחרור על תנאי ממאסר, העוסק בקציבת עונשי מאסר עולם והקלה בעונש בידי נשיא המדינה, ביקשה להתמודד עם מצב דברים זה, אך זאת מבלי לגרוע מסמכותו של הנשיא, שנשאר בעל הסמכות לקבל את ההחלטה. כך, על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, הוקמה ועדת שחרורים מיוחדת הפועלת כגוף מייעץ לנשיא המדינה, וממליצה לו לעניין קציבת עונשם של אסירי עולם. בראש הוועדה יושב שופט מחוזי, וחברים בה שופט נוסף, אדם שהוא מומחה בתחומים רלוונטיים והממונה על מחלקת חנינות במשרד המשפטים.6 מהדיון בוועדת החוקה בדיונים בהצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר עולה, כי נשקלה האפשרות להעביר את סמכות קציבת העונש לוועדת השחרורים. ואולם, נוכח עמדת נשיא המדינה דאז הוחלט להשאיר את הסמכות בידי הנשיא, ולהקים ועדה מייעצת בלבד.7 כאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הטעם להקמת ועדת השחרורים המיוחדת היה המורכבות והרגישות הציבורית הכרוכים בשחרורם של אסירי עולם והצורך לקבוע מדיניות שתסתמך על תבחינים גלויים, אחידים ושוויוניים.8 בדיונים בוועדת החוקה נאמר כי הפרוצדורה של קציבת העונש, להבדיל מההחלטה הסופית, צריכה להיות מעוגנת בדין, וכי יש מקום להקים מנגנון מקצועי בעל מדיניות ברורה שיטפל בכך.9
נוכח מטרה זו, הוקמה ועדת השחרורים המיוחדת ונקבעו גבולות ברורים לסדרי עבודתה. סעיפים 29 ו-30 לחוק שחרור על תנאי ממאסר קובעים את ההסדר לקציבת עונש מאסר עולם.
סעיף 29 עוסק בהמלצת ועדת שחרורים בעניין קציבת עונש מאסר עולם:
בסעיף נקבעו כמה עקרונות חשובים:
• הסעיף קובע, כי התקופה שתמליץ הוועדה לקצוב בה את מאסר העולם לא תפחת מ-30 שנים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי הומלץ כך לאור חומרתן הרבה של העבירות שנקבע לגביהן עונש מאסר עולם חובה. מגורמי המקצוע נמסר לנו, כי בפועל, הרף של 30 השנים משמש בתור רף מינימום, ובמקרי הרצח החמורים הוועדה ממליצה לקצוב את העונש לתקופה ארוכה מכך ולעיתים אף ממליצה לא לקצוב כלל.
• הסעיף קובע עוד, כי אסיר עולם רשאי לפנות אל הוועדה בבקשה שתקצוב את עונשו רק בחלוף תקופה מסוימת של ריצוי מאסר בפועל (7 שנים לאסיר עולם שנושא מאסר עולם אחד ו-15 שנים לאסיר עולם שנושא עונש של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר). גם לעניין זה, לפי גורמי המקצוע בתחום, לרוב פרק הזמן של 7 או 15 שנים הוא פרק הזמן המינימלי, שלאחריו נפתחת בפני האסיר האפשרות לפנות אל הוועדה בבקשה כי ייקצב עונשו. אך ברמה המעשית, בחלק גדול מן המקרים החלטת הקציבה אינה ניתנת בסמוך למועד זה.
• המחוקק אף קבע מה תהיינה אמות המידה שיהיה על הוועדה לשקול לשם גיבוש המלצתה לנשיא, כך שעליה לשקול "שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העבירה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, וכן לנסיבות האישיות של האסיר".10
• אם הוועדה החליטה להמליץ לא לקצוב את העונש, היא תשוב ותדון בעניין כל שנתיים.11
• אסיר שעונשו נקצב לתקופה העולה על 30 שנים, יכול לשוב ולבקש מהוועדה להמליץ לנשיא להקל בעונשו מעבר לתקופה שנקצבה, אך הוועדה לא תמליץ להפחית את תקופת המאסר מתחת ל-30 שנים12.
• המלצת הוועדה לפי סעיף 29 תינתן לבקשתו של אסיר העולם.13
סעיף 30 לחוק שחרור על תנאי ממאסר עוסק בהמלצת הוועדה לפי בקשת הנשיא או שר המשפטים ובמעמד אסיר ששוחרר לפי החלטת נשיא המדינה:
• הסעיף עוסק בסמכות הוועדה לתת המלצה נוכח פנייה של נשיא המדינה או שר המשפטים.
• אסיר ששוחרר לפי החלטת הנשיא ייחשב כאסיר ששוחרר על-תנאי, כך שניתן להתנות את שחרורו בתנאים שונים (למשל – שלא יעבור עבירה נוספת, ישתתף בתכנית טיפולית או שיקומית, יתייצב אצל קצין מבחן וכיוצא באלה), וניתן להחזיר אותו לשאת ביתרת תקופת מאסרו, בין השאר, אם עבר עבירה נוספת בתקופת השחרור או אם לא עמד בתנאי השחרור.14