חומר רקע
23 יולי 2014
אל ועדת החוקה, כנסת ישראל – (נשלח במייל [email protected])
לידיעה מר אבי ליכט, מ"מ יוע"מ לממשלה (נשלח במייל)
ליד' גב' אביבה בן משה, הרשות לני"ע (נשלח במייל)
מאת משקיעים מהציבור
הנידון התייחסות לנוסח לדיון בועדת החוקה ב 29.7.14, הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מספר 5) - תמריץ להשתלטות הכללי על השותפות, התערבות בהסכם מסחרי
סימוכין: 1) יוע"מ, נוסח לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום 29.7.14, הצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5) (ממשל תאגידי בשותפות מוגבלת ציבורית), התשע"ד -2014, פורסם 22.7.14
2) משקיעים מהציבור, לדיון ועדת חוקה ב 07 יולי 2014 - התייחסות להצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות), 4.7.14
3) משקיע מהציבור, ועדת חוקה - התייחסות להצעת חוק לתיקון פקודת השותפויות (מספר 5), 23.6.14
מסמך זה מביא את התייחסות לגרסה האחרונה של התיקון לפקודת השותפויות (סימוכין 1) לקראת דיון שיתקיים בוועדה ב 29 יולי 2014. כשבוחנים את כלל הוראות הפקודה עולים נושאים בעיתיים, בחזקת 'השלם גדול מסכום איבריו', מעבר לאלו של כל הוראה בנפרד (סימוכין 2, 3). האמור לעיל היא 'הערכה צופה פני עתיד'.
• הוראות המתערבות ב 'תנאים המסחריים' שנקבעו בין הכללי למוגבל בהסכם השותפות ומעבירות הוצאות גדולות מהכללי אל הציבור (נספח א').
• הוראות שיוצרות כלים חוקיים המאפשרים לשותף הכללי להשתלט על השותפות (נספח ב').
האמור לעיל מתייחס בעיקר לשותפויות הנפט המוכחות (תגליות הגז הגדולות), עבורן מתחייב שיפור ברגולאציה כדי לפקח על נכסי ציבור בשווי עשרות מיליארדי דולרים, ובראש ובראשונה לשותפויות בהן הכללי אינו רק שותף 'מבוצר' (מתוקף הסכמי השותפות) אלא גם שותף 'מוחלט' (שולט במוגבל, אבנר ודלק"ד אחזקה 60%-70%).
לכן בהתייחסויות קודמות התרענו (סימוכין 2, 3 וקודם) שצריך לבחון היטב כל הוראה מחוק החברות לפני שמחליטים להחיל אותו בפקודה כדי שלא להפוך את הכללי גם לשותף 'על' (שיכול לעשות בשותפות כרצונו), נראה שבעניין זה התיקון מחטיא את מטרתו.
תחילה אנו מבקשים לחזור ולדון בסעיף 65ג' בתיקון בשל אי הבנה שנתגלתה בדיון הקודם בו הצגנו הסתייגות להחלת סעיף 307 בחוק שמסמיך את הדירקטוריון להחליט על חלוקת רווחים (עמדתנו שצריך לבטל סעיף זה כיון ששותפות מחויבת כל שנה לחלק את הרווחים וזה לא נתון להחלטת דירקטוריון הכללי). קבלנו תשובה שסעיף 307 לא נכלל בהוראה אלא שבדיקה נוספת מראה שזה לא כך. סעיף 65ג' מחיל את הוראות סימן א' לפרק השלישי בחלק השלישי לחוק וזה מחיל את סעיף 92 לחוק שבו סעיף קטן (10) מחיל את סעיף 307.
הנושא הראשון, בוועדה נאמר שבתיקון הפקודה הרגולטור לא מתערב ב 'תנאים המסחריים' בין הכללי למוגבל, שנגזרים מהסכם השותפות, רק שבפועל ובלי לציין זאת במפורש התיקון מתערב ומעביר אל הציבור (השותף המוגבל), באמצעות מספר הגדרות והוראות, הוצאות גדולות שעד לפני התיקון הם מחויבות של הכללי (נספח א').
הנושא השני בעיתי אפילו יותר, התיקון לא רק צפוי להפוך את הכללי לשותף 'על' אלא גם מעמיד לו כלים 'חוקיים' לסלק את שותפיו מהציבור ולהשתלט על השותפות דה יורה (דה פקטו הוא כבר שולט). דבר זה פוגע ומחליש באופן משמעותי את עמדת הציבור כיוון שבמצב הקיים אין לכללי כלים כאלו ואם ינסה להשתלט על השותפות הוא יידרש לעבור את המפקח וקרוב לודאי גם את בית המשפט.
אפשר להניח שהדברים שנאמרו בועדת ששינסקי בעניין הדרת הציבור הכללי שלא הסתכן והשקיע בשותפויות מנכסי הנפט של המדינה ודאי כוללים את ציבור המשקיעים הפרטיים שנשאו בכל הסיכונים ובזכותם התגליות.
בהסבר לתיקון נכתב שאחת המטרות החשובות היא ל 'שפר את מעמדו בשותפות של הציבור' שנחות לחלוטין בכל היבט, אז ממש לא מובן איך כוונה זו מתיישבת עם הוראות שצפויות לגרום לתוצאה הפוכה. אפשר לשאול מי מהציבור רוצה וביקש לבטל את תפקיד המפקח, לבטל את המחויבות לחלוקת רווחים, לאפשר לכללי להעביר באסיפה ברוב 'רגיל' כמעט כל החלטה כולל תיקונים בהסכמי השותפות, לאפשר לדלל את שותפיו מהציבור (הקצאות שלא ע"י זכויות) או לאפשר לכללי להשתלט על השותפות ברכש כפוי?
אם מי שיש לו עניין בהוראות אלו הם עו"ד או נציגים אחרים של השותפות כדאי לזכור שהם מיצגים רק את הכללי ולא את הציבור.
במונח 'ציבור' כדאי גם להבחין בין משקיעים פרטיים שבדרך כלל מעורבים בפעילות בשותפויות לבין המוסדיים הפסיביים שבד"כ לא ממש מתעמקים ולא פועלים להגן על זכויות הציבור (ראה [אי] מעורבותם בוועדה חשובה זו) ועלולים לספק משיקוליהם חותמת כשרות ציבורית לכללי גם בנושאים בהם המשקיעים הפרטיים זועקים חמס.
אז נשאלת השאלה האם הרגולאטור מעוניין שכך תראה שותפות מוגבלת ציבורית
נכסי ציבור של עשרות מיליארדי דולרים, שותף כללי כל יכול מול שותף ציבורי שכמעט חסר זכויות וללא מפקח שנגיש לציבור ומגן על זכיותיו, אבל עם עו"ד ונושאי משרה שממומנים ע"י הציבור אך פועלים (גם בוועדה זו) להרחיב את זכויות הכללי על חשבון הציבור (שנאלץ לשכור מכספו אנשי מקצוע. אין לנו טענות לעובדים שעושים את שמורה להם מי ששכר אותם אך זו בעיה שראוי שהרגולטור יתמודד איתה וסילוקו של שומר הסף המפקח ודאי אינו הפתרון המתבקש).
שותפות בה הכללי יכול לשנות את ההסכמים גם בעניינים שיש לו עניין גם את המחויבות לחלוקת רווחים (הנכס היחיד של הציבור), יכול כשיעלה רצון מלפניו לסלק את שותפו הציבורי ולהשתלט עליה (לאחר שהציבור יישא בסיכונים ובשותפות יצטברו נכסים), שותפות בה אפשר לשנות הסכם מסחרי בין השותפים ולחייב את הציבור לשלם את החלק של הכללי.
אם כך השותפות אמורה להראות אנו כציבור מעדיפים לוותר על התיקון ולהישאר עם ההסכמים הקיימים ועם הפקודה כפי שהיא, זאת למרות שכמשקיעים ציפינו לתיקון שיסדיר את מעמדו הבעייתי של הציבור.
אפשר גם אחרת והצענו פתרון פשוט, להפריד בתיקון בין שותפויות קימות לחדשות. בשותפות קיימת יש לשמור על תנאי ההסכם כפי שהם, שהרי אלו התנאים שעל פיהם הציבור הסתכן והשקיע, ואת הנושאים החשובים לציבור צריך לעגן בפקודה. נושאים לפקודה כוללים גם כאלו שהסכם השותפות מתייחס (כמו קיום של מוסד מפקח, מחויבות לחלוקת רווחים, הקצעות רק בזכויות וכד') וגם כאלו שאין להם התייחסות בשום מקום (הרחבת תפקידי המפקח, סיווג החלטות לאסיפה ע"י המפקח, לא לאפשר לכללי להשתלט על השותפות וכד'). ההכללה בפקודה של הנושאים החשובים לציבור נועדה לתת צהם הגנה רגולאטורים כך שלא יתאפשר לשותף דומיננטי לשנות אותם בהסכם השותפות.
בשותפויות חדשות אפשר (אבל ממש לא מומלץ) להחיל בפקודה הוראות ככל שהרגולטור יחליט כך שכל מי בציבור שירצה להשקיע יהיה מודע להן.
לעניין דברים שמושמעים מידי פעם ע"י נציגי הכללי בעניין תיקון הפקודה 'אנחנו מוותרים בנושאים ...', דעתנו שאין באמירה זו ממש, זו טענה שכיחה שנוהג להשמיע צד בחוזה כשבאים לתקן סעיף לא ברור או להוסיף נושא שאינו מופיע. דעתנו שגם בעניין זה הרגולטור 'עושה טובה' לכללי בכך שמייצר לו כללי התנהלות חוקיים ברורים וחוסך ממנו ומגן עליו מתביעות עתידיות (שודאי תגענה כשמדובר בנכסים כל כך גדולים).
נושא נוסף שעולה מידי פעם בהשראת 'מי יודע מי' להפוך שותפות לחברה, רעיון מצוין אם היה מתבצע לפני תגליות הגז או לפחות לפני שהכללי השתלט על המוגבל. עכשיו פעולה כזו תנשל את הציבור מהנכס היחיד שלו המחויבות לחלוקת רווחים מה שיגרום לבריחת משקיעים ואי כניסה של חדשים ולירידה במחיר היחידות ואם נוסיף את ההוראות האחרות (נספח ב') ההפיכה לחברה תכשיר את ההשתלטות של הכללי על השותפות\חברה (זאת אפשר ללמוד ממה שקורה בחברת דלק אנרגיה כשבעל עניין נחוש פועל כבר מספר שנים להשתלט על החברה בניגוד לרצון המשקיעים הפרטיים מהציבור שנמצאים בה שנים רבות).
תפוצה
משקיעים
נספח א': שינוי תנאים ההסכם המסחרי
הסכם השותפות מגדיר באופן ברור את התקבולים ואת ההוצאות של השותף הכללי (שלא השקיע בשותפות) כדלהלן. התקבולים, בשותפות מוכחת הרבה מיליארדי דולרים, כוללים תמלוגים דמי מפעיל דמי ניהול וכיסוי של הוצאות ישירות (שרשומות באופן פרטני בהסכם). במהלך השנים וביוזמת הכללי הורחבו ההוצאות הישירות ונוספה הרשאה להעסיק בשותפות במישרין עובדים (רק כאלו שיתנו לשותפות שירותים מסוג אלו אשר בגינם הכללי זכאי להחזר הוצאות).
ההוצאות של הכללי כוללות את כל השאר כמו תשלומים לנושאי משרה, מנהל כללי, דירקטורים, וכד'.
ההסכם אינו מבחין בין תקבולים והוצאות לפני תגליות ואחריהן כלומר למרות שגם הכללי שכתב את ההסכם וגם הרגולטור ציפו שתהיינה תגליות הם הניחו שהתקבולים שמקבל הכללי ויגדלו מאד לאחר תגליות יכסו את ההוצאות שתגדלנה גם הן (התקבולים גדלים הרבה מאד יותר מההוצאות).
התיקון מתערב בתנאים המסחריים שבהסכם באמצעות הגדרות (דמי יוזמה, נושאי משרה, עסקת החזר הוצאות) והוראות (65ג' דירקטוריון, 65ו' ועדת תגמול, 65ז' המנהל הכללי, 65ח' נושאי משרה, 65מה' מדיניות תגמול לנושאי משרה וכד') בכך שמשייך את כל ההוצאות ל 'שותפות' כלומר לציבור וכך, בלי לציין זאת באופן מפורש, הוא משנה משמעותית ולטובת הכללי את התנאים המסחריים בכך שמעביר לציבור את ההוצאות שלו שנקבעו בהסכם שותפות.
מהלך זה של התערבות בתנאי ההסכם המסחרי בין הכללי למוגבל עומד בניגוד למה שנאמר בוועדה (כמענה לפניה של משקיעים באחת השותפויות שביקשו מהוועדה להתערב ולהפחית את התמלוג לכללי) שהרגולטור לא מתערב בתנאים המסחריים עליו הסכימו השותפים (הכללי ביצירת ההסכמים והציבור במוגבל ברכישת היחידות).
עמדתנו שיש לשנות עניין זה בתיקון ולהותיר את הגדרת התקבולים וההוצאות של הכללי כפי שנקבעה בהסכם השותפות.
נספח ב': כלים להשתלטות הכללי על השותפות
הפקודה מעמידה לכללי כלים, ודאי כשהוא גם שותף 'מוחלט' (מחזיק מעל 50% כמו בדלק"ד ואבנר), להשתלט באופן חוקי על השותפות (צפוי לקרות לאחר שהציבור נשא בסיכונים והשותפות צוברת נכסים) ע"י הפעלה של מספר הוראות בתיקון. להלן התרחיש (מט בחמישה מסעים).
ארבעת המסעים הראשונים (הסדר אינו משנה)
• סילוק המפקח – ללא שומר סף למשקיעים מהציבור אין כתובת והדרך פתוחה.
• שינוי הסכמים – רוב רובן של ההחלטות לאסיפה מסווג 'רגיל' כך שהכללי ששולט במוגבל יכול להעביר כמעט כל החלטה.
• פגיעה במחויבות לחלקת רווחים – המשקיעים בורחים חדשים לא נכנסים ומחירי היחידות יורדים.
• גיוס שלא באמצעות זכויות\ הקצאה פרטית – אפשר לדלל את המשקיעים ה 'בעיתיים' כדי שיפסיקו להיות רלבנטיים.
ולבסוף המסע החמישי (שח-מט)
• הצעת רכש כפויה – רק הכללי יכול ועל פי חוק.
למי שלא ראה את ההתייחסויות הקודמות (סימוכין 2, 3) נחזור ונתייחס להוראות
• סילוק המפקח
סעיף 65נד' ס"ק (ד) מאפשר לאסיפה לסלק את המפקח בהחלטה 'רגילה' (בגרסה הקודמת סווגה הוראה זו, לדעתנו פסולה ללא קשר לסיווג, כ 'הצבעת בעלי עניין' כשקולות הכללי לא נספרים ואילו בגרסה הנוכחית אפילו סיווג זה בוטל?!). כך הכללי ששולט במוגבל יכול לסלק את המפקח מתי שיחליט (זה נכון גם אם ההצבעה תסווג 'מיוחדת' ואפילו סיווג 'בעלי עניין' לא ממש ישנה כיון שיש סיכוי שהמוסדיים, שהם רוב במוגבל, ישתפו פעולה עם הכללי שלא לטובת הציבור בתירוץ של 'חיסכון').
תמוהה מאד ההחלטה לאפשר את סילוק המפקח דווקא עכשיו כשהשותפויות צברו נכסי עתק ששיכים לציבור ועליהם הוא נדרש להגן. לסלק את שומר הסף והגורם היחיד בשותפות שנגיש לציבור, זאת למרות ניסיון של שנים שלימד את המשקיעים, כל פעם מחדש, עד כמה חשוב מוסד פיקוח יעודי ועצמאי בשותפות בה יש ניגודי עניינים מובנים בין הכללי, מנהל עתיר זכויות מתוגמל ודומיננטי, לבין ציבור (המוגבל) חלש ושממנו מנסים לגזול מידי פעם עוד נתח מהזכויות המזעריות שיש לו.
סילוק המפקח בטענה המגוחכת של 'חיסכון בהוצאות', לחסוך את מעט הכסף שנועד לשומר סף שמגן על נכסי ציבור של עשרות מיליארדי דולרים, זאת כשהשותף כללי שלא השקיע מתוגמל ע"י השותפות במיליארדי דולרים (שחלקם ממן את נושאי המשרה שדואגים לשמור ולשפר את זכויותיו, והיום גם את ההוצאה הזו רוצים להעביר לציבור).
אם יובן שטענת החיסכון, ממש עלבון לאינטליגנציה, לא רלבנטית עלולה לצוץ טענה חדשה שהמפקח 'מכביד על התנהלות השותפויות' לכן נקדים מספר דברים. ראשית, כשהוקמו שותפויות מוגבלות הרגולטור הבין את הבעייתיות המובנת בין השותפים ולכן קבע מוסד מפקח, הניסיון הרב שהצטבר מאז רק הוכיח עד כמה צדק.
שנית, בשותפויות עם נכסים ציבוריים כל כך גדולים ומבנה כל כך בעיתי יש חובה לקיים מוסד פיקוח יעודי ועצמאי שיגן על השותף החלש, לא חשוב בכלל אלו טענות 'אופרטיביות' יועלו ע"י השותף הדומיננטי שאין זה תפקידו לקבוע איך תפוקח השותפות.
אחרון, אפשר להבחין בשינוי ההתייחסות של הכללי לפני ואחרי התיקון, לפני התיקון וכל עוד המפקח היה בשליטת הכללי הוא היה יקיר השותפות כיון שבין השאר שימש גם תעודת כשרות להחלטות. עכשיו כשהתיקון מעביר את מוסד הפיקוח למקום הטבעי, הציבור שעל זכויותיו הוא שומר, הופך המפקח להוצאה מיותרת שאפשר לוותר עליו ולהחליפו בתחליף הלא ראוי של דירקטוריון שמחובר לשותף הכללי.
הניסיון להציג את דירקטוריון השותף הכללי כתחליף למפקח (בטענה שמינוי דירקטורים חיצוניים מתבצע ע"י האסיפה) אינו ראוי והוא כשלון ידוע מראש. מאירועים בחברות ציבוריות כבר נלמד שהדירקטוריון אינו 'כיפת ברזל' להגנה על זכויות הציבור, וודאי כשהוא מחובר לשותף החזק והעשיר אין זה טבעי ולא נכון שישמש שומר לזכויותיו של שותף ציבורי חלש. אז מדוע להחיל ולנסות עניין זה כשמדובר בנכסי ציבור בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, כדי לחסוך מעט כסף שמשלמים לשומר הסף?
הצעה: (סימוכין 2 ו 3) לבטל את ס"ק (ד) ולקבוע שבשותפויות הקימות מוסד המפקח הוא חובה. הצעתנו גם להרחיב את סמכויות המפקח ולחייב אותו גם לפעילות אקטיבית בנושאים חשובים שיש בהם ניגוד אינטרסים בין הכללי למוגבל (חלוקת רווחים, גיוסים, סיווג החלטות לאסיפה וכד').
• סיווג החלטות לאסיפה \ שינוי הסכמי השותפות והנאמנות
סעיף 65לב' (החלת סעיף 85 לחוק החברות) קובע שהחלטות באסיפה 'יתקבלו ברוב רגיל' אלא אם נקבע אחרת ויש מעט מאד ההחלטות (בחוק החברות, בפקודת השותפויות או בהסכמים של השותפויות שאותם בכל מקרה די פשוט לשנות) הנוגעות לשותפות שלגביהן 'נקבע אחרת'. המשמעות הברורה שרוב רובן של ההחלטות יאושרו באסיפה ברוב 'רגיל' ובשותפויות כמו דלק"ד ואבנר בהן הכללי מחזיק אחוז מרבי במוגבל זה אישור אוטומטי של ההחלטות (גם סיווג החלטה 'מיוחדת' לא משנה).
לכן הוראה מאפשרת לכללי ששולט במוגבל לתקן כרצונו 'על פי חוק' את רובן של עשרות ההוראות בהסכמי השותפות והנאמנות, גם כאשר השינויים הם לטובתו ולרעת הציבור. האמור לעיל נכון הן להוראות 'פשוטות' כמו אלו הנוגעות בניהול אסיפה וכלה בהוראות משמעותיות בהן יש לכללי עניין ברור כמו חלוקת רווחים, גיוסים, הוצאות, הצעת רכש כפויה וכו'
השונה בין התיקון לבין מה שקיים, היום יש הרבה נושאים לא ברורים בהסכמים שאמנם יוצרות אי הבנות וויכוחים אבל כיון שגם תיקון ההסכמים נמצא ביניהם הכללי נזהר בד"כ מלהעביר בכוח תיקונים בעיתיים ע"י הפעלת הרוב שיש לו (למרות שלפעמים ניסה). זאת בין השאר כיון שהמפקח, בד"כ בלחץ של משקיעים מהציבור ולהגנתו שלו, לא מאשר באופן אוטומטי נושאים בעיתיים אלא מעל אותם לאסיפה שבה אכן מתחוללים מידי פעם 'מאבקים' בין הכללי למשקיעים.
הצעה: (סימוכין 2 ו 3) במסגרת הצעתנו להרחיב את סמכויות המפקח יש לקבוע שהוא יסווג את ההחלטות לאסיפה.
• מחויבות לחלוקת רווחים
סעיפים 65נד' (החלת סעיף 301 לחוק החברות)ו 65ג' (החלת סעיף 307) ב 'תיקון' קובעים "חברה רשאית לבצע חלוקה ...' וגם ש 'החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה' שהופכות על פי פקודה רגולטורית את המחויבות המעוגנת בהסכם השותפות לחלק כל שנה את כל הרווחים לרשות הנתונה להחלטת הכללי.
גם אם לכאורה ההסכם גובר על הפקודה הרי שלמעשה פקודה של הרגולטור שאינה נגישה לכללי חזקה בהרבה מההסכם בין השותפים שאותו הוא יכול בקלות לשנות, ודאי כשהוא מחזיק ברוב מוחלט במוגבל.
המחויבות לחלוקת רווחים היא הנכס (הזכות) היחיד שיש לציבור בשותפות כך שפגיעה בו (ביטול או מגבלות על המחויבות לחלוקה, שימוש ברווחים כרצון הכללי וכד') תנשל למעשה את הציבור מ 'זכויותיו' תגרום לבריחת משקיעים ולירידה במחיר היחידות ותכשיר את הדרך להשתלטות הכללי על השותפות.
לאורך השנים נעשו שינויים בסעיף החלוקה שבהסכם השותפות והיו גם ניסיונות של הכללי לשנות בכלל את המחויבות, פעולות שנבלמו בהתערבות המשקיעים, בהפעלת המפקח, לפעמים בסיוע הרשות ובמקרים קיצוניים באמצעות עו"ד (שמומנו מכספי המשקיעים).
הצעה: לכלול ב 'תיקון' את המחויבות לחלוקת רווחים (או לקבוע בתיקון שהשותפות מחויבת למדיניות טרום התיקון של חלוקת רווחים).
• הנפקת זכויות \ הצעה פרטית
סעיף 65נא' ס"ק (ב)(1) מאפשר לשותפות לבצע גיוסים שלא באמצעות זכויות למחזיקי היחידות. גיוסים כאלו בכלל (לציבור, לגופים מוסדיים וכד') והקצאה פרטית בפרט מאפשרת לדלל את המשקיעים מהציבור שנטלו את כל הסיכונים וההשקעות ולאחר שהשותפות צוברת נכסים. גם אישור הגיוס במסלול שכולל את ועדת הביקורת והדירקטוריון שקשורים לכללי והאסיפה בה יש לכללי רוב אינם יוצרים הגנה ממשית על זכויות הציבור.
הוראה זו מנוגדת להסכם השותפות שקובע שגיוס בשותפות יתבצע באמצעות זכויות לבעלי היחידות אבל כבר אמרנו שהפקודה של הרגולטור חזקה ואת ההסכם קל לשנות, ודאי כשהכללי מחזיק רוב במוגבל.
הוראה מסוג זה גם פותחת דלת לקומבינות להעברת זכויות לגורמים שונים ולנישול המשקיעים לאחר תגליות בטענות כאלו ואחרות.
הצעה: לקבוע בתיקון את שנקבע בהסכם שגיוס בשותפות צריך שיתבצע אך ורק בזכויות (או שגיוס יתבצע כפי שקובע ההסכם טרום תיקון), זכויות שאם לא מנוצלות הן בלאו הכי עוברות לציבור ולכל מי שמעוניין לרכוש.
• מכירה כפויה
סעיף 65נו' (החלת סימן א' לחוק החברות) הוא המהלך הסופי שמאפשר לכללי לסלק את הציבור ולהשתלט על השותפות בכפיה. הוראה זו היא לא רק חד צדדית, כיון שבחוק יש גם סימן ב' המאפשר לכל אדם להשתלט על חברה, אלא מהווה גם שינוי משמעותי לגבי הסכם ואפילו לפקודה טרום התיקון בהם לא הייתה כל התיחסות לכך שהכללי יכול להשתלט על השותפות.
אם הציבור שהשקיע ב 'שותף המוגבל' היה יודע מלכתחילה ששותפו המבוצר המתוגמל והדומיננטי יכול לסלק אותו לאחר שתהיינה תגליות ונכסים ספק רב אם היה נוטל עליו את כל הסיכונים וההשקעות בשותפות.
הצעה: לבטל בכלל סעיף זה ולא לאפשר לכללי להשתלט על השותפות.