חומר רקע
נשירה סמויה וביקורים לא סדירים
במערכת החינוך
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה: אסף וינינגר
:אישור יובל וורגן, ראש צוות
'י ב
תמוז תשע"ד
8 ביולי
4102
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים95919
:'טל
1 8 9 4 2 8 9 4 5
-
92
:פקס
1 8 9 1 5 9 6
-
92
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 4 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, יושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד
של
הכנסת . במסמך תיסקר מדיניות ופעילות משרד החינוך למניעת נשירה, ובכלל זה אופן התמודדותו עם
מאפייני הנשירה הסמויה. לצד זה יוצגו במסמך נתונים
אשר רלוונט.יים לסוגיה
5. רקע – נשירה ממערכת החינוך
נשירה של בני נוער ממערכת הלימודים הפורמאליים
היא
תופעה מוכרת
בארץ ו ,בעולם והיא נחשבת
.אחד הגורמים המרכזיים המזינים ומשמרים פערים חברתיים הנשירה היא תופעה מורכב ת, המושפעת
מגורמים רבים הקשורים
בתלמיד, במשפחתו, בסביבתו הח
ברתית הקרובה והרחוקה ובבית-
הספר שבו
הו
א לומד. לתופעה יש סימנים רבים והיא מקבלת ביטוי בהתנהגו.יות שונות בקרב אוכלוסיות שונות
הפנים השונות של התופעה מקשות מאוד על העוסקים בה להגדיר.ה באופן אחיד ומוסכם
אחת הדרכים
המקובלות כיום לתיאור
התופעה היא
באמצעות שני מו:שגים "נשירה גלויה" ו"נשירה סמויה".
1
נשירה גלויה מתארת מצב של ניתוק פיזי של הנער והנערה ממערכת החינוך המיועדת לבני גילם
,(כלומר
)תלמידים שאינם רשומים במערכת החינוך .בין הנושרים ניתן לזהות שלוש תת-
קבוצות בולטות: בני
נוער שהחליטו על ניתוק ממערכת החינוך והם מ פסיקים לחפש חלופות חינוכיות; בני נוער שלאחר
תקופת זמן קצרה של ניתוק ממערכת החינוך מחפשים דרך להשתלב בחזרה במערכת; ובני נוער שבגלל
.נסיבות חיים, שאינן תלויות בהחלטתם, נשארים מחוץ למערכת החינוך
נשירה סמויה
מתארת אוכלוסייה
שנעדרת בתכיפות ממערכת החינוך או שנוכ חת בכיתה בצורה פסיבית
ואינה חווה תהליך של למידה משמעותית –
"תופעה זו מתוארת גם כתופעת "נוכח נפקד .
ניתן לזהות
כמה תת-
:קבוצות של בני נוער הנמצאים בסיכון לנשירה סמויה בני נוער הנעדרים בתכיפות גבוהה
"ולתקופות ארוכות; בני נוער שמתייצבים בבוקר ללימודים ו"מבריזים
באמצע היום (ולעיתים כבר
)בתחילתו ; ובני נוער שמגיעים לכיתה, מתיישבים, אך בעצם אינם מתחברים לתהליך
החינוכי-
לימודי
.המתרחש בכיתה מעבר לכך מאופיינת אוכלוסייה זו בתחושת ניכור כלפי בית-
הספר ובבעיות התנהגות
ובעיות חברתיות בבית-
.הספר
משרד החינוך משתמש גם הוא
ב
שני מושגים אלו לצורך הגדרת תופעת הנשירה. על-
פי חוזר
מנכ"ל
המשרד שפורסם בשנת0992
ואשר מסדיר
את אופן טיפול המשרד בתופעת הנשירה , "נשירת תלמידים
ממערכת החינוך היא תהליך שראשיתו ב"נשירה סמויה"; דהיינו: התלמיד אינו משתתף השתתפות
מלאה בתהליך החינוכי-הלימודי בבית-הס.פר, ואינו מפיק תועלת משמעותית מן הלימודים
כתוצאה
מהפער ההולך וגדל בין "הנושר הסמוי" ובין התלמידים האחרים בידע ובמיומנויות הלימודיות הנרכשות
נוצר תהליך של התנתקות הדרגתית של הנושר מבית-
הספר, עד לוויתור הדדי על ציפיות להיותו תלמיד
מן המניין, הן מצדו של התלמ."יד והן מצד מערכת החינוך2
1 מיכל טרומר, ד"ר יעקב בר-
( זוהר ופרופ' דרורה כפיר4112). התמודדות עם נשירה סמויה בקרב תלמידים בסיכון בבתי-
,ספר
:בתוך( מניתוק לשילוב58
)
', הוצאת מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ירושלים, עמ99-99
;
( חיים להב4104
.)
מ"נשירה
"סמויה" ל"נשירה גלויה
:ומה שביניהם, בתוך( מניתוק לשילוב51
)
,, הוצאת מינהל חברה ונוער, משרד החינוך ירושלים
'עמ94-2
.
2
משרד החינוך, חוזר המנכ"ל הכללי, חוזר מיוחד ז' (התשנ"ה), מניעת נשירה–
הגברת כוח ההתמדה וההצלחה של
התלמידים בבית-
הספר, דצמבר0992
.
על-פי החוזר מקובל להבחין בין ,: "נשירה סמויה" של תלמידים, הנוכחים פיזית בכיתה אך אינם מתפקדים לימודית
מתנתקים מהמסגרות הקיימות וחשים ניכור כלפי הכיתה ובית-
;הספר
"ביקור לא סדיר" של תלמידים המאופיין בנוכחות
לא קבועה בבית-
;הספר, באיחורים תכופים ובהיעדרויות רבות וממושכות שאינן מוצדקות "נ ו שירה גלויה", שמשמעותה
אי-ביקור בבית-
.הספר שיכול להתפתח לעזיבת המערכת
עמוד 9 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תפיסת הנשירה כתהליך דינאמי
מקובלת גם בקרב
חוקרים בתחום
, וכיום מקובל לראות בנשירה תהליך
הדרגתי המ
תהווה לאורך זמן
, שיכול להגיע לעזיבה מוחלטת ש ל מערכת החינוך או להיעצר בהישארות
פורמאלית במערכת החינוך, תוך כדי התנתקות ממשית מהלמידה
ומהפעילות הבית-ספרית.
3
מחקרים שנערכו מצביעים על
כמה
סיבות בולטות בדרך לנשירה: היעדרויות תכופות מלימודים, בעיקר
בכיתה ט' או י', מלוות בציונים נמוכים מאוד במקצועות היסוד, שיוצרים פער גדול בין התלמיד לבין בני
גילו בהמשך דרכם; אירועים חיצוניים (ללמידה ולבית-הס פר), שמשפיעים מאוד על חייהם של
התלמידים. מדובר באירועים
( הקשורים בתלמידים עצמם
הס'תבכות עם החוק, יציאה לעבודה וכו ), או
בכאלו שקשורים בבני משפחתם של התלמידים (אבל, גירושין, מחלה, הגירה וכו'), המוציאים אותם
ממסלול הלמידה ולפעמים מטילים עליהם תפקידים הקשורים.בהמשך תפקוד תקין של המשפחה כולה4
כפועל יוצא של הקושי בהגדרת תופעת הנשירה
,על סוגיה
,כאמור
יש קושי גם ב כימות ובמדידה של
ממדי התופעה. מדי שנה מפרסמים משרד החינוך והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים שנתיים
הנוגעים לנשירה הגלויה במערכת החינוך(כלומר, עזיבה של תל מידים שהיו רשומים ללימודים במסגרת
חינו,)כית מוכרת אך אינם רשומים בה עוד
אולם נתונים הנוגעים לנשירה הסמויה במערכת החינוך
אינם מ
תפרסמים בדרך דומה ,
ונראה כי הסיבה לכך היא
הקושי המתודולוגי בניטור התופעה.
מעבר לכך, בתחום הנשירה הגלויה לבדה
יש שיטות.מדידה שונות
,לדוגמה
לצד הגדרה מרחיבה של
שיעורי הנשירה (שאפשר לכנותה נשירה "ברוטו"), הכוללת את כל מי שנשרו מלימודים במסגרת
שבפיקוח משרד החינוך, גם אם עברו למסגרת מוכרת אחרת, יש הגדרה מצומצמת יותר של שיעורי
הנשירה (שאפשר לכנותה נשירה "נטו"), הכוללת רק את מי שנשרו מלימו דים ואינם שייכים למסגרת
.חלופית מוכרת זה המקום לציין
כי במהלך השנים האחרונות חלה ירידה עקבית בשיעור הנשירה
.הגלויה במערכת החינוך בישראל
,לדוגמה
שיעור התלמידים בחינ
וך העל-יסודי
'(כיתות ז-
)י"ב
שנשרו
מבתי-ספר שבפיקוח משרד החינוך ואינם לומדים במסגרת חלופית מוכ
רת עמד בשנת
( תשע"ג4104109
)
על0.8%, בהשוואה ל-
0.9%
בשנת
( תשע"א4101100
,)
4.9%
( בשנת תשס"ח4112118) ו-
4.2%
בשנת
( תשס"ו4112119
.)
5
נדגיש
כי מדובר ב
מ
דידה של נשירה ב
מעבר בין שנת לימודים אחת לשנייה או ב מהלך
שנת לימודים מסוימת ולא בשיעורי נשירה
מצט
ברים (המכונים
גם
שיעורי "אי-למידה").
בכנסת החמש-עשרה החליטה ועדת הכנסת על הקמת ועדה מיוחדת לנושא הנשירה מבתי-
,הספר
בראשות חברת הכנסת לשעבר תמר גוז'נסקי. ועדה זו הג ישה את הדוח המסכם של עבודתה בשנת4114
.
6
מסקנות הוועדה והמלצותיה התבססו בין השאר על דוח מחקר בנושא הנשירה הגלויה והסמויה בקרב
בני-נוער שהוכן על-ידי ג'וינט-
,מכון ברוקדייל
ב
ליווי וב
פיקוח
.מרכז המחקר והמידע של הכנסת7
לאחרונה הזמין מרכז המחקר והמידע מחקר ה
מש
ך ב נושא הנשירה הסמויה וממצאיו
יפורסמו
.בנפרד
3 על-פי: מרים כהן-נבות, שרית אלנבוגן-
,פרנקוביץ ותמר ריינפלד הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער–
דוח מחקר ,
ג'וינט-
מכון ברוקדייל– המרכז לילדים ולנוער, בליווי ובפיקוח מרכז המחקר והמידע של
הכנסת, יוני4110
.
4 על-
:פי( חיים להב4104
.)
:מ"נשירה סמויה" ל"נשירה גלויה" ומה שביניהם, בתוך( מניתוק לשילוב51
)
, הוצאת מינהל
'חברה ונוער, משרד החינוך ירושלים, עמ94-2
.
5
נתוני שנת תשע"ג התקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בתאריך4
ביולי4102; נתוני השנים תשע
"א ותשס"ו על-
:פי
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, דוח פני החברה
בישראל מספר9 (
4109
), לוח2.09; נתוני שנת תשס"ח על-
:פי דוח פני
החברה בישראל מספר9 (
4101
), לוח2.4
.
6 הכנסת, הוועדה המיוחדת לנושא הנשירה מבית-
,הספר
מסקנות הוועדה והמלצותיה , יולי4114
.
7 מרים כהן-נבות
, שרית אלנבוגן-
,פרנקוביץ ותמר ריינפלד הנשירה הגלויה והסמויה בקרב בני נוער– דוח מחקר
, ג'וינט-
מכון
ברוקדייל–
המרכז לילדים ולנוער, בליווי ובפיקוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, יוני4110
.
עמוד 2 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
לבקשת חברת הכנסת
תיסקר
במסמך זה
מדיניות ופעילות
משרד החינוך למניעת
ה
נשירה , ובכלל זה
אופן התמודדותו עם מאפייני הנשירה הסמויה .
לצד זה יוצגו במסמך נתונים רלוונטיים אשר יכולים
לשפוך אור נוסף על היקף
תופעת הנשירה הסמויה
.במערכת החינוך בישראל
2. מדיניות ופעילות
משרד החינוך למניעת
נשירה
ב"חוק לימוד חובה, התש
ט-
5989
)(להלן: חוק לימוד חובה
נק בע כי לימוד חובה כולל כל ילד בישראל
מגיל9
ועד גיל02
.
8
בסעיף2 לחוק נקבע כי
הורי הילד מחויבים .לדאוג ללימודיו הסדירים כמו כן, נקבע
בסעיף ז ה כי
מנהל מוסד חינוך מחויב לדווח להורים ולרשות החינוך המקומית
על ילד או נער שנעדר
מלימודיו ללא סיבה מספקת, לעתים תכופות עד שיש בכך משום הפרעה רצינית ללימודיו, או שהוא נעדר
מלימודיו שבעה ימי
.לימוד רצופים ב
תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך), ה"תשס
ה-
2998
נקבעו אופן הדיווח ומועדי הדיווח על לימוד בלתי סדיר, על היעדר רישום לשנת הלימודים הקרובה
ועל אי-
.הגעה ללימודים
המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה הפועלת במסגרת אגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה) ב משרד
החינוך היא
הגורם הממשלתי
האחראי על הפעלת מערך הביקור הסדיר ומניעת הנשירה
במערכת
החינוך.
המערך פועל כסמכות מרכזית אשר אחראית על החלת חוק לימוד חובה על כלל התלמידים
חייבי הלימוד והוא
ה
משמש
גורם מתאם בכל הקשור בפעילות למניעת נשירה מבחינה פדגוגית, ארגונית
.וביצועית המערך פועל בשיתוף ובתיאום עם כלל הגורמים הנוג
ע ים בדבר במשרד החינוך ובממשק עם
רשויות החינוך המקומיות
ו.משרדי ממשלה שונים9
מערך הביקור הסדיר ומניעת הנשירה מבוזר ומתוקנן ברמת המטה, ברמת המחוזות, ועד לרשויות
המקומיות. המערך פועל באמצעות מפקחים על הביקור הסדיר ומניעת הנשירה במחוזות ובאמצעות
מנחים פדגוגיים
המופעלים על-ידם; מפקחים כוללים על בתי-
;הספר
כ-
911
תקנים של קציני ביקור
סדיר )(להלן קב"סים
ברשויות החינוך המקומיות
הפועלים במוסדות
ה חינוך, החל מגן הילדים ועד
לכיתה י"ב בחטיבה העליונה.
10
המחלקה לביקור סדיר במשרד החינוך, באמצעות הקב"סים ברשויות המקומיות, אחראי ת על איתור
התלמידים שאינם מבקרים ביקור סדיר בבית-הספר
(ובכלל זה תלמידים הנמצאים בסכנת נשירה
)ותלמידים בעלי מאפיינים של נשירה סמויה,
.ומסייעת בהחזרתם למעגל הלומדים
גורמים שונים במשרד החינוך (אגף שח"ר, שפ"י, האגף לקידום נוער, מנהל חברה ונוער ועוד) מפעילים
תכ
ניות התערבות ומניעה המיועדות לתלמידים הנמצאים בסכנת נשירה מבתי-
הספר ולילדים ונוער
.)בסיכון (ראו בנספח פירוט של חלק מן התכניות
בהקשר זה נציין כי באתר האינטרנט של אגף שח"ר
מפורסמים קריטריונים
לתקצוב תכניות למניעת נשירה בבתי-ספר על-יסודיים
"השייכים ל"בעלויות
על
מוסדות החינוך
.)(הן רשויות מקומיות והן בעלויות פרטיות11
על-ידי כך מעוניין המשרד לעודד בעלויות
8
החלת חוק חינוך חובה לגילאי2-9
ולכיתות י"א-
י"ב
נעשית בהדרגה באמצעות צו
ים ו.
9 על-
,פי אתר האינטרנט של משרד החינוך אגף שח"ר– המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה :, תאריך כניסה9
ביולי4102
;
10
"ד"ר אייל גבאי, ממונה תחום מידע באגף שח ר, משרד החינוך, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת90
בדצמבר4109
.
11
רבים ממוסדות החינוך העל-יסודי הארבע-
'שנתי (כיתות ט-
'י"ב) והחטיבה העליונה (כיתות י-
י"ב) נמצאים בבעלות של
.הרשויות המקומיות ושל רשתות חינוך ומלכ"רים
עמוד 2 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אלה להפעיל במסגרת מוסדות
החינוך שבבעלותן תכניות למניעת נשירה, תוך השתתפות חלקית
בעלות
( התקציבית הכרוכה בהפעלתן41
שעות שבועיות בתקצוב משרד החינוך ו-
49
שעות שבוע יות בתקצוב
הבעלות; שווי שעה שבועית– כ-
9,111
.)ש"ח12
בשנת
0992
פרסם משרד החינוך חוזר מנכ"ל בנושא "מניעת נשירה–
הגברת כוח ההתמדה וההצלחה
של התלמידים בבית-הספר"
)(להלן: החוזר13
, ה משמש כמסמך המסגרת המרכזי המסדיר את מדיניות
משרד החינוך בתחום נשירת תלמידים
ממערכת החינוך ואת אופן הטיפול
.בה14
החוזר כולל נהלים
לאיתור תלמידים נושרים ונהלי דיווח ו .בקרה
כמו כן כולל החוזר את פירוט תפקידו של הק ב"ס ואת
תפקידם של שאר עובדי מערכת החינוך בנושא הביקור הסדיר (מנהל בית-
הספר, מחנך הכיתה, המורה
למקצוע, היועץ החינוכי, הפסיכול
וג, העובד הסוציאלי, אחות בית-הספר והצוות הבין-
.)מקצועי
על-
פי החוזר
אחזקת התלמידים הלומדים בבתי-הספר היסודיים והעל-
יסודיים עד גמר כיתה י"ב
.ושילובם מחדש של הנושרים הם מעיקרי המדיניות החינוכית של מערכת החינוך במדינת ישראל
על
בית-הספר היסודי מוטלת האחריות להב
יא להתמדתו של התלמיד בבית-
הספר, עד שיסיים אותו בסוף
כיתה ו' בבית-ספר שש-שנתי או בסוף כיתה ח' בבית-ספר שמונה-שנתי, ועל בית-הספר העל-
יסודי
.מוטלת האחריות להביא להתמדתו של התלמיד עד סוף כיתה י"ב
:הדרכים להשגת יעדי המדיניות הם
יצירת תנאים חינוכיים לימודים המאפ שרים לתלמיד השתלבות
בבית-
הספר ברמה ובהיקף המתאימים ליכולתו והמסייעים לו לממש את יכולתו האישית בתחום
;האינטלקטואלי, הרגשי והחברתי מניעת נשירה של תלמידים, בין נשירה סמויה ובין נשירה גלויה, על-
ידי פיתוח מודעות בקרב כלל עובדי מערכת החינוך להקפדה על שמירת ההורא
ות המחייבות ועל-
ידי
;פיתוח ויישום של תכניות מיוחדות לנושא זה שמירה על קשר הדדי בין בית-
;הספר לבית ההורים
ו
יצירת מערכת תמיכה בקהילה לצורך איתור, אבחון והשמה של נוער שנשר והתנתק ממערכת החינוך.
15
משרד החינוך שוקד בימים אלו על הכנת חוזר מנכ"ל
מעודכן
בנושא
מניעת
הנשירה (כאמור, חוזר
המנכ"ל התקף כיום פורסם בשנת0992
.)על-
פי המשרד החוזר החדש יתמקד בנקודות הביקורת של דוח
מבקר המדינה שפורסם לאחרונה בנושא "טיפולן של רשויות מקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרות
."לימודים16
בדוח המבקר נבדק באופן מדגמי
הטיפול של שלוש רשויות מק
ומיות (אשדוד, באקה אל-
גרבייה ופתח תקווה) בבנ .י נוער מנותקים ממסגרות לימודים
ה מבקר מצא
ליקויים ב אופן עבודתן של
הרשויות ב.איתור תלמידים נושרים ובטיפול בבני נוער מנותקים בין השאר נמצאו ליקויים ב אופן
הטיפול של הקב"סים בתלמידים המתגוררים מחוץ ל
יישוב17
; ב
דיווח על
תלמידים שלא למדו באופן
12
אתר האינטרנט של משרד הח ,ינוך אגף שח"ר– המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה :, תאריך כניסה9
ביולי4102
.
13
משרד החינוך, חוזר מיוחד ז' (תשנ"ה) דצמבר0992
–
מניעת נשירה–
הגברת כוח ההתמדה
וההצלחה של התלמידים
בבית-
.הספר
14
על-
פי משרד החינוך לצד חוזר זה נוספו הבהרות ונהלים שהופצו לכלל הגורמים המעורבים במסגרת יישום צו הרחבת חוק
לימוד חובה לתלמידי כיתות י"א-
.י"ב ביישובי הצו החל משנת תש"ע
15
.שם
16
משרד מבקר המדינה, ביקורת על השלטון המקומי לשנת4109
,
טיפולן של רשויות מקומיות בבני נוער מנותקים ממסגרות
לימודים ,
44
בינואר4102
.
17
על-
" :פי המבקר
תלמידים רבים לומדים במוסדות חינוך שממוקמים מחוץ ליישוב מגוריהם. בעיריות אשדוד ופתח-
תקווה
לומדים אלפי תלמידים במוסדות חינוך כאלה; אולם לקב"סים בעיריות אלה לא היה כל מידע לגבי ביקוריהם הסדירים
של רוב תלמידי החוץ בבתי-הספר שלהם, וממילא לא ק יימו כל מעקב אחר הופעתם הסדירה של התלמידים. כן נמצא כי
משרד החינוך לא הנחה את הקב"סים כיצד עליהם לבצע את תפקידם במוסדות החינוך החיצוניים".
עמוד 9 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
סדיר18
;ב בדיקה של יומני הנוכחות
הבית-
ספריים
על-
ידי הקב"סים ושימוש באמצעי זה כדי לאתר
;תלמידים שנשרו
בעיכוב משמעותי במתן טיפול לתלמידים שאותרו19; ו בהפסקות גדולות בין המפגשים
שעורכים הקב"סים עם התלמידים המטופלים20
.
בעקבות פרסום הדוח התקי ים דיון בנושא בוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ובו
נטען על-
ידי
גורמים הנוגעים בדבר כי בכל הנוגע למגזר היהודי
רוב הליקויים
המצוינים בדוח המבקר מתייחסים
.לאופן הטיפול בתלמידים חרדים כמו כן, עלה בדיון כי יש מחסור בקב"סים
ברשויות המקומיות,
וכן
קושי בגיוס קב"סים חדשים (בעיקר עבור ה
מגזר החרדי)
.
לטענת דוברים שונים הקושי בגיוס נובע בין
השאר
מרמת השכר הנמוכה של הקב"סים (כ-
6,999
)ש"ח למשרה מלאה .
לדברי נציגת משרד החינוך
בדיון המשרד נמצא בתהליך(
באמצעות )ועדה משותפת למשרד החינוך ומשרד האוצר כדי לשפר את
שכר הקב"סי ם, וכן כדי.להגדיל את מספר התקנים21
6. נתונים
משרד החינוך באמצעות מנהל תקשוב ומערכות
"מידע מפעיל מערכת "מניעת נשירה ובה איסוף מידע על
תלמידים הנמצאים בטיפולם של
הקב"סים
הפועלים ברשויות החינוך המקומיות ברחבי הארץ. מידע זה
נשלח על-
ידי הקב"סים ומהווה תיעוד של
עבו דתם במערכת מידע מקומית (ממ"ר) בתקשורת מאובטחת
.למערכת של משרד החינוך המידע המתועד והמועבר כולל את מאפייני התלמידים שהופנו בדרך כלל על-
ידי מנהלי בתי-הספר בעקבות ביקור לא סדיר של התלמיד בבית-
.הספר
להלן יוצגו נתוני משרד החינוך
על תלמידים המטופלים על-ידי קב"סי:ם22
18
על-פי המבקר: "מנהלי בתי-הספר בבאקה אל-גרבייה וחלק ממנהלי בתי-הספר בפתח-
תקווה לא נהגו לדווח בכתב על
תלמידים שלא למ
דו באופן סדיר, זאת שלא בהתאם להוראות חוק לימוד חובה, התש"ט-
0929
. מנהלי מחלקות החינוך
בעיריות אלה לא התרו בכתב במנהלי בתי-הספר שלא דיווחו ואף לא הודיעו זאת למשרד החינוך. מעבר לאי-
עמידה
בהוראות הדין, אי-דיווח על היעדרות מלימודים מונע ממערכת החינוך אמצעי חיונ י לאיתור תלמידים נושרים בסמוך
".למועד נשירתם, מונע את האפשרות לעקוב אחר כל התלמידים הנושרים ומקשה על הניסיון להחזירם למסגרת לימודים
19
בעיריית באקה אל-גרבייה נמצא כי הטיפול ב-
02
מבין92
מטופלי הקב"סים שתיקיהם נבדקו החל זמן רב לאחר מועד
איתורם: הטפול בשישה ת למידים נושרים החל חודשיים או שלושה לאחר מועד האיתור, והטיפול בשמונה נושרים נוספים
.החל רק שנה עד שנתיים לאחר מועד האיתור; במקרה אחד חלפו שלוש שנים מיום האיתור עד לתחילת הטיפול
20
בעיריית אשדוד נמצא כי בשבעה מבין02
מטופלי הקב"סים שתיקיהם נבדקו לא התקיים טיפ ול רצוף וחלו בו הפסקות
שנעו בין שלושה לשבעה חודשים בין מפגש אחד למשנהו. בעיריית פתח-תקווה נמצא כי ב-
02
מבין91
מטופלי הקב"סים
.שתיקיהם נבדקו לא התקיים טיפול רצוף וחלו בו הפסקות שנעו בין ארבעה לשמונה חודשים בין מפגש אחד למשנהו
21
'פרוטוקול מס88
מישיבת הוועד ,ה לענייני ביקורת המדינה48
בינואר4102
.
22
ד"ר אייל גבאי, ממונה תחום מידע באגף שח"ר, משרד החינוך, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת90
בדצמבר4109
.
עמוד 2 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים5
.מספר ה
ת
למידים בבתי-
'ספר (כיתות א-
)י"ב
המטופלים על-
ידי קציני ביקור סדיר
ונמצאים בסכנת נשירה ושיעורם מכלל התלמידים במערכת החינוך ,
2999
-
2958
23
* בסוגריים– שיעורם מכלל התלמידים במערכת החינוך.
** בשנת הלימודים תשע"ד (
4109102
)
הנתונים
הם חלקיי ם ונכונים לתאריך90
בנובמבר4109
.
לטענת משרד החינוך
לעת עתה
לא ניתן לספק נתונים.עדכניים יותר
מהנתונים בתרשים עולה כי( בשנת תשע"ב4100104
) חלה ירידה במספר ובשיעור התלמידים
שטופלו על-
ידי .קב"סים, בהשוואה לשתי השנים שקדמו לה
בשנת תשע"ב טופלו על-
ידי
קב"סים
29,219
תלמידים,
שהיוו9.4%
מכלל התלמידים במערכת החינוך, בהשוואה ל-
22,228
( תלמידים בשנת תש"ע4119101
,)
שהיוו9.8%
.מכלל התלמידים במערכת החינוך( בשנת תשע"ג4104109
) חלה עלייה במספר ובשיעור
התלמידים שטופלו על-
ידי קב"סים–
22,292
תלמידים, שהיוו9.2%
מכלל התלמידי.ם במערכת החינוך
במערכות המידע של המשרד יש מידע על מאפייני התלמידים המטופלים על-
ידי קב"סים. במסגרת זו
קיימות שלוש קטגוריות על-
:פיהן מאופיינים התלמידים;ביקור לא סדיר; נשירה סמויה נשירה
.גלויה
"כל התערבות של קב
סים מקורה בבעיית ביקור סדיר שנוצרה אצל תלמיד. ת למידים שאופיינו
כנושרים סמויים
הם תלמידים
ש התגלו אצלם
מאפיינים נוספים
של נשירה סמויה (אחד או יותר
:מהמאפיינים הבאים פערים
משמעותיים
;בהישגים לימודיים; התנהגויות סיכון, בעיות חיברות
וקשיים משפחתיים). תלמידים שאופיינו כנושרים גלויים הם תלמידים
שנשרו בפועל
ממערכת החינו ך
ו אינם מגיעים
עוד לבית-
הספר, אולם הרישום שלהם במערכת כנושרים טרם התעדכן והם עדיין רשומים
.כתלמידים במערכת החינוך
23
הנתונים על שיעור התלמידים מבוססים על
נתוני התלמידים במערכת החינוך שהופקו ממערכת המידע האינ טרנטית של
" משרד החינוך במבט רחב–
מספרים על חינוך"
:, תאריך כניסה9
ביולי4102
;
נתוני שנת4109102
התקבלו ממשרד
החינוך בתאריך4
ביוני4102
.
57,778
(3.8%)
57,533
(3.8%)
49,406
(3.2%)
54,497
(3.4%)
**41,998
(2.6%)
-
10,000
20,000
30,000
40,000
50,000
60,000
70,000
2009/10
2010/11
2011/12
2012/13
2013/14
עמוד 8 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תרשים2
. תלמידים
בבתי-
'ספר (כיתות א-
)י"ב
המטופלים על-
,ידי קציני ביקור סדיר, לפי מאפיין
( תשע"ג2952456
)
מהנתונים בתרשים עולה כי כ-
29%
מהתל
מידים שטופלו על-
( ידי קב"סים בשנת תשע"ג4104109
) אופיינו
כתלמידים שיש להם בעיות של ביקור סדיר; כ-
09%
מהתלמידים אופיינו כתלמידים שיש להם מאפיינים
של נשירה סמויה; וכ-
2%
מהתלמידים אופיינו כתלמידים שנשרו ממערכת החינוך ואינם מגיעים עוד
.ללימודים
תרשים6. תלמידים בבתי-
'ספר (כיתות א-י"ב) המטופלים על-ידי קציני ביקור סדיר
ושיעורם מכלל
התלמידים , לפי
שלב חינוך( , תשע"ג2952456
)
24
* בסוגריים–
שיעורם מכלל התלמידים.בשכבת הגיל
24
הנתונים על שיעור התלמידים מבוססים על נתוני התלמידים במערכת החינוך שהופקו ממערכת המידע האינטרנטית של
" משרד החינוך במבט רחב– מספרים על חינוך"
:, תאריך כניסה9
ביולי4102
.
15,217
(1.8%)
18,115
(4.6%)
21,165
(6.1%)
-
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
א-ו ז-ט י-יב
עמוד 9 מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מהנתונים בתרשים עולה כי
בעיות ביקור סדיר ונשירה סמויה
נפוצות יותר בכיתות הגבוהות. בשנת
( תשע"ג4104109) טופלו על-
ידי קב"סים40,092
'תלמידים בכיתות י-
י"ב, שהיוו9.0%
מכלל תלמידי
;שכבת הגיל08,002
'תלמידים בכיתות ז-
ט', שהיוו2.9%
מתלמידי שכבת הגיל; ו-
02,402
תלמידים
'בכיתות א-
ו', שהיוו0.8%
.מתלמידי שכבת הגיל
חשוב לציין כי על-פי משרד החינוך הנתונים על מ
ספר התלמידים המטופלים על-
ידי קב"סים אינם
מהווים שיקוף מלא של תופעת הנשירה הסמויה במערכת החינוך. להערכת המשרד כ-
69%
מכלל
הילדים ובני-
הנוער הם בעלי מאפיין אחד
או יותר
.ממאפייני הנשירה הסמויה25
באתר האינטרנט של
אגף שח"ר מצוין כי
נוסף על התלמידים המטופלים על-יד י קב"סים יש במערכת החינוך
עוד כ-
519,999
.תלמידים נוספים בדרגות סיכון נשירה שונות26
כאמור, מחקר המשך מקיף בנושא הנשירה הסמויה הוזמן על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת
וממצאיו יפורסמו בנפרד . מחקר זה בוחן את התופעה בעיקר
על סמך דיווחי
ם
של תלמידים בסקרים
בינלאומ
יים על תפקודם במ ,ערכת החינוך
ובהתבסס
על שלושה מדדי ניתוק–
ניתוק התנהגותי
(היעדרויות מרובות ואיחורים), ניתוק רגשי (תחושת ניכור וחוסר שייכות לבית הספר) וניתוק קוגניטיבי
.)(התייחסות שלילית ללמידה ואי הכרה של משמעות הלמידה
אחת
השיטות הנוספות ל
הגדרת נשירה סמוי ה הנה של תלמידים השוהים במערכת החינוך עד סיום
"כיתה י
ב, אבל אינם מצליחים בסופו של התה ליך להשיג את תעודת הסיום–
תעודת הבגרות, שיכולה
.להקנות להם כרטיס כניסה למקומות רבים בעולם המבוגרים בהמשך דרכם27
להלן
יוצגו
נתונים
מחמירים אף
יותר
אודות תלמידים שסיימו כיתה
י"ב
ל לא
שניגשו ולו ל
בחינת בגרות אחת
במהלך
לימודיהם
במערכת החינוך (לא כולל תלמידים חרדים ,
נבחנים אקסטרניים
ו תלמידים
שלמדו במ סגרות
שאינן בפיקוח משרד החינוך,
דוגמת מערכת החינוך המקצועי
שבפיקוח משרד הכלכלה).
תרשים8
.
תלמידים בכיתה י"ב שלא נבחנו כלל
בבחינות בג ,רות5994
-
2955
28
25
ד"ר ,אייל גבאי, ממונה תחום מידע באגף שח"ר משרד החינוך, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת90
בדצמבר4109
.
26
,אתר האינטרנט של משרד החינוך
אגף שח"ר – המחלקה לביקור סדיר ומניעת נשירה :, תאריך כניסה9
ביולי4102
.
27
( ראו: חיים להב4104
:). מ"נשירה סמויה" ל"נשירה גלויה" ומה שביניהם, בתוך( מניתוק לשילוב51
)
, הוצאת מינהל חברה
'ונוער, משרד החינוך ירושלים, עמ94-2
.
28
מקור הנתונים: השנתונים הסטטיסטיים של הלשכה
.המרכזית לסטטיסטיקה בשנים הרלוונטיות
על-
פי הגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה "ניגשים לבחינות בגרות" הם תלמידים שנבחנו במועד הראשי או המשני
)(קיץ או חורף.בבחינת בגרות אחת לפחות, בלי קשר לתוצאות הבחינה
11,221
(14.7%)
9,576
(12.0%)
9,311
(10.8%)
8,495
(9.4%)
7,309
(8.4%)
7,149
(8.2%)
6,563
(7.3%)
6,832
(7.8%)
-
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
12,000
14,000
1998
2000
2002
2004
2006
2008
2010
2011
עמוד
01
מתוך
01
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
* בסוגריים –
שיעורם מכלל.תלמידי כיתות י"ב
מהנתונים בתרשים עולה כי לאורך השנים חלה ירידה במספר תלמידי כיתה י"ב שלא ניגשו לאף
ל
בחינ ת
בגרות–
9,894
בשנת4100, בהשוואה ל-
00,440
בשנת0998
(ירידה של כ-
99%). לצד הירידה במספר ם
חלה ירידה משמעותית גם בשיעו רם מכלל תלמידי כיתה י"ב–
כ-
8%
בשנת4100, בהשוואה לכ-
02%
בשנת0998
.
עם זאת, יש לשים לב כי בשנת4100
חלה עלייה קטנה במספר ובשיעור התלמידים שלא
ניגשו ל בחינות הבגרות, לעומת שנת4101
.
יש לציין כי מבין
תלמידי כיתה י"ב שלא ניגשו לבחינות בגרות יש תלמידים שניגשו ל בחינות גמר של
משרד החינוך . כך לדוגמה, בשנת4100
נבחנו בבחינות גמר4,044
תלמידים שלא
ניגשו ל בחינות בגרות
.)(לא כולל תלמידים חרדים29
עוד נציין כי הנתונים
כוללים
תלמידים הלומדים במסגרות החינוך
,המיוחד ואין בידינו נתונים על חלקם בקבוצת תלמידי כיתה י"ב
שלא ניגשו לבחינות בגרות,
ועל חלקם
בקבוצת ההתייחסות של כלל תלמידי כיתה י"ב על-
פיה חושבו
נתוני
.הניגשים לבחינות בגרות30
נדגיש
כי בשל מגבלות אלה יש צורך בבדיקה מעמיקה יותר של הנתונים אודות התלמידים שסיימו כיתה י"ב
.ללא שניגשו לבחינות בגרות
זה המקום לציין גם
כי
לשאלתנו האם נתון זה יכול להוות מדד לזיהוי היקף הנשירה הסמויה במערכת
החינוך, השיב משרד החינוך כי "שיעור תלמידי כיתות י"ב שלא ניגשו ולו לבחינת בגרות אחת הוא
תוצאה של תהליך שראשיתו בפערים לימודיים, חינוכיים וחברתיים שמקורם במספר גורמים (ביקור
לא סדיר, בעיות
רגשיות, מצב סוציו-
אקונומי, משפחתיות מורכבת–
תפקוד הורי לא תקין, התנהגויות
."לא נורמטיביות, ניכור, בידוד). לכן לא ניתן להשתמש רק במדד זה לזיהוי היקף הנשירה הסמויה31
( בשולי הדברים נוסיף כי החל משנת הלימודים תש"ע4119101
)
"הורחב חוק לימוד חובה לכיתות י
א-
.י"ב
הרחבה זו מתבצעת באופן הדרגתי באמצעות צווים שמוציא שר החינוך מדי שנה. בשנת הלימודים
( תשע"ד4109102
)פועלות
במתכונת הצו029
רשויות מקומיות (מתוך422
.)רשויות מקומיות בישראל
בתי-
ספר שביישובי הצו
אינם יכולים
להנשיר תלמידים אלא
מחויבים
למצוא
לכל תלמיד
מסגרת
חינ.וכית שתאפשר לו לסיים שתיים עשרה שנות לימוד32
הרחבת חוק לימוד חובה בכיתות י"א-י"ב
עשויה לצמצם את שיעורי הנשירה הגלויה, אולם מנגד היא עלולה להגדיל עוד יותר את היקפי הנשירה
הסמויה במערכת החינוך , שכן הנושרים הגלויים עשויים להיכנס
פורמ
א
לית לתוך הרישום
, אולם
לא
בטוח שיתפקדו כתלמידים סדירים.
להלן יוצג בנספח פירוט תכניות ההתערבות שמפעיל משרד החינוך לצורך מניעת נשירה של תלמידים
ממערכת החינוך. החלוקה של התכניות היא על-
פי שלב החינוך אליהן הן מיועדות ולכן
חלק מה תכניות
יכולות
להופיע כמה פעמים בטבלה בכל אחד משלבי החינוך בהן
הן מיושמ
ו.ת
29
מקור הנתונים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הנתונים התקבלו
,מגברת יפה שיף אגף א–
חינוך, השכלה וכוחות
הוראה , בתאריך9
ביולי4102
.)
30
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תלמידי כיתה י"ב הניגשים לבחינות בגרות מתבססים על קבצים מינהליים של
משרד החינוך. על-
פי הגדרת משרד החינוך מסיימי י"ב הם תלמידים שלמדו בכיתה י"ב
בבתי-ספר המגישים לבחינות,
הנמצאים בפיקוח משרד החינוך בלבד (לא כולל נבחנים אקסטרניים או תלמידים הלומדים במסגרות שאינן בפיקוח
.)משרד החינוך
על-
( פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים תשע"א4101100
) למדו בחינוך המיוחד4,289
תלמידים בכיתה י"ב (לא כולל
.)תלמידים חרדים על-
:פי" מערכת המידע האינטרנטית של משרד החינוך במבט רחב– מספרים על חינוך"
:, תאריך כניסה
9
ביולי4102
.
31
ד"ר אייל גבאי, ממונה תחום מידע באגף שח"ר, משרד החינוך, תשובה על בקשת מידע של מרכז המחקר והמידע של
,הכנסת90
בדצמבר4109
.
32
על-
פי: אתר האינטרנט
של
משרד ,החינוך, על סדר היום""שר החינוך מרחיב את צו חוק חינוך חובה.
נספח–
תכניות משרד החינוך
למניעת נשירה33
שם תכנית מעיקרי התכנית אגף גילאים
מאפיין
אוכלוסייה
התחום הנושא
איזור
פעילות
מגזר זרם סוג חינוך
טיפול בפרט ע
ל-
ידי קב"סים
איתור ומיפוי אוכלוסיית התלמידים הנמצאים
בסיכון ובסכנת נ שירה באמצעות טיפול ממוקד
פרט ע
ל-ידי הקב"סים.
שח"ר
ילדי
גן
בגילאי9-9
ילדים ונוער
בסיכון לנשירה
גלויה1סמויה
רווחתי-רגשי
טיפול
בפרט
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
מנ"ע-
מניעת
נשירה עכשיו
מענים ייחודי
ים
ממוקדי צורכי הפרט
לתלמ
ידים הנמצאים בסכנת נשירה מיידית.
שח"ר
ילדי גן
בגילאי9-9
ילדים ונוער
בסיכון לנשירה
גלויה1סמויה
רווחתי-רגשי
טיפול
בפרט
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
טיפול בפרט ע
ל-
ידי קב"סי
ם
איתור ומיפוי אוכלוסיית התלמידים הנמצאים
בסיכון ובסכנת נ שירה באמצעות טיפול ממוקד
פרט ע
ל-ידי הקב"סים.
שח"ר
'כיתות א-
'ו
ילדים ונוער
בסיכון לנשירה
גלויה1סמויה
רווחתי-רגשי
טיפול
בפרט
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחי נוך
מיוחד
מועד
ו נית
משפחתית
,סביבה חמה ותומכת הכוללת סיוע לימודי
העשרה והזנה לאחר שעות הלימודים.
שח"ר
'כיתות א-
'ו כלל האוכלוסייה רווחתי-רגשי
מסגרת
חינוכית
תומכת
בתום יום
הלימודים
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
מל"א ביסודי
(מרחב למידה
)אחר
מרחב למידה אחר הנותן מענה ממוקד פרט
לתלמידים שאותרו כתלמידים מתקשים
ובסיכון.
שח"ר
'כיתות ד-
'ו
ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
מנ"ע-
מניעת
נשירה עכשיו
מענים ייחודיים ממוקדי צורכי הפרט
לתלמידים הנמצאים בסכנת נשירה מיידית.
שח"ר
'כיתות א-
'ו
ילדים ונוער
בסיכון לנשירה
גלויה1סמויה
רווחתי-רגשי
טיפול
בפרט
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מ
יוחד
מקפצה
תכנית מערכתית לעבודה עם תלמידים במצבי
סיכון במטרה לקדמם ולצמצם התנהגויות
'אגף א
לחינוך
'כיתות א-
'ח
ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
מחוז צפון
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
33
המידע הועבר על-
ידי משרד החינוך בתאריך49
בינואר4102
.
שם תכנית מעיקרי התכנית אגף גילאים
מאפיין
אוכלוסייה
התחום הנושא
איזור
פעילות
מגזר זרם סוג חינוך
סיכו.ן יסודי
חינוכי
כולל
וצ'רקסי
מרח"ב (מענה
רווחתי חינוכי
)בבית הספר
תכנית המספקת מענה רווחתי-
חינוכי לילדים
ונוער בסיכון.
שפ"י
'כיתות א-
'יב ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
רווחת הפרט התכנית נועדה לסייע בהרחבת המ ענים
הניתנים לתלמידים תת-משיגים בסיכון.
שפ"י
'כיתות א-
'יב ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
אמ"ץ תכנית התערבות חינוכית-לימודית
המייצרת
חוויה חיובית, המשפיעה על תודעת המסו גלות
והמאפשרת לקבל תעודת בגרות.
שח"ר
'כיתות י-
'יב
ילדים מרקע
סוציו-
אקונומי
נמוך
לימודי
לקראת
בגרות-
בכל
המקצועות
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
אתגר יכ
תות ייעודיות
לתלמידים בעלי חסכים
לימודיים חינוכיים וחברתיים.
שח "ר
'כיתות י-
'יב
ילדים מרקע
סוציו-
אקונומי
נמוך
לימודי
לקראת
בגרות
טכנולוגית
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
ת בי-
ספר
יצירתי ייחודי
.מסגרות חינוך לתלמידים נושרים בקצה רצף
המסגרות החינוכיות מהוות מסגרות חינוך
אלטרנטיב יות לטיפול בנוער בסיכון, המסגרות
מבוססות על טיפול בתלמידים בתחום
,הטיפולי, בתחום החברתי, בתחום המשפחה
ובתחום הלימודי. המסגרות בעלות תפיסה
חינוכית ייחודית ועם מגמות י
י :חודיות כגון
ימאות, אמנות, טיפול
בבעלי-חיים
.ועוד
שח"ר
'כיתות ט-
'יב ילדים מרקע
סוציו-אקונ ומי
נמוך
לימודי
לקראת
בגרות
במקצועות
ייחודיים
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
'ממ
חינוך
רגיל
בתי-
ספר במעבר
(לשעבר
)תעשייתיים
מסגרות חינוכיות-טיפוליות תומכות לנושרים
עם מאפיינים התנהגותיים רב-
,בעייתיים
בעיות סוציו-
.אקונומיות ופערים לימודיים
המ
סגרו ת מאפשרות סביבה חינוכית
שיקומית1טיפולית
תוך שילוב של לימודים
עיוניים וטכנולוגיים.
שח"ר
'כיתות ח-
'יב תלמידים בסיכון
לנשירה
גלויה1סמויה
לימודי
לקראת
בגרות-
בכל
המקצועות
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
גשרים תכנית ליווי חינוכית-השכלתית וחברתי ת
לבוגרי חממת שילוב, במסגרת בית-הספר
הקולט.
קידום
נוער
'כיתות י-
'יא
ילדים מרקע
סוציו-
אקונומי
נמוך
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
שם תכנית מעיקרי התכנית אגף גילאים
מאפיין
אוכלוסייה
התחום הנושא
איזור
פעילות
מגזר זרם סוג חינוך
היל"ה תכ נית להשלמת השכלה לנוער שנשר ממערכת
החינוך.
קידום
נוער
'כיתות ח-
'יב ילדים ונוער
בסיכון
לימודי
לקראת
בגרות-
בכל
המקצעות
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
חדרי שלווה
מסגרת תרפויטית לאיתור, לטיפול ולמעקב
אחר יל
דים בעלי קשיי התנהגות.
שפ"י
'כיתות א-
'יב בעלי קשיים
התנהגותיים
רווחתי-רגשי
טיפול
התנהגותי
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
ח-ן ברחוב
התכנית כוללת מערך סיורים בשעות הערב
והלילה בזירות בהן בני נוער עולים מתגודדים
ויצירת קשר
.ראשוני עימם
קידום
נוער
'כיתות ח-
'יב עולים: נוער
בסיכון בדגש על
עולים מאתיופיה
רווחתי-רגשי
נוער
בסיכון
בכל הארץ יהודי ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
חממת שילוב
תכנית לשילוב מחדש של נוער המצוי בנשירה
גלויה וסמויה.
קידום
נוער
'כיתות ט-
'י
ילדים מרקע
סוציו-
אקונומי
נמ
וך
לימודי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
טיפול בפרט ע
ל-
ידי קב"סים
איתור ומיפוי אוכלוסיית התלמידים הנמצאים
בסיכון ובסכנת נש ירה באמצעות טיפול ממוקד
פרט ע
ל-
ידי
הקב"סים
שח"ר
'כיתות ז-
'יב
ילדים ונוער
ב סיכון לנשירה
גלויה1סמויה
רווחתי-רגשי
טיפול
בפרט
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
מועדונית
למתבגרים
מסגרת חינוכית הפועלת בשעות
אחר הצהריים
בקהילה ונותנת מענה לבני נוע
ר בסיכון
הסובלים מחסכים רגשיים
לימודיי ם
וחברתיים ונמצאים בסכנת נשירה עקב קשיים
.בתפקוד משפחתם
שח"ר
'כיתות ז-
'יב
ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
מל"א בחט"ב
(מרחב למידה
)אחר
מרחב למידה אחר הנותן מענה
ממוקד פרט
לתלמידים שאותרו כתלמידים בסיכון לנשירה
גלויה וסמויה.
שח"ר
'כיתות ז-
'ט
ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
מניפ"ה
תכנית התערבות למניעת נשירה ולשיפור
זכאות
לבגרות.
שח"ר
'כיתות י-
'יב
ילדים ונוער
בסיכון
לימודי
לקראת
בגרות-
בכל
המקצועות
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
מנ"ע-
מניעת
נשירה עכשיו
מענים ייחודיים ממוקדי צורכי הפרט
לתלמידים הנמצאים בסכנת נשירה מיידית.
שח"ר
'כיתות ז-
'יב
תלמידים בסיכון
לנשירה
גלויה1סמויה
רווחתי-רגשי
טיפול
בפרט
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
שם תכנית מעיקרי התכנית אגף גילאים
מאפיין
אוכלוסייה
התחום הנושא
איזור
פעילות
מגזר זרם סוג חינוך
מפתנים מסגרות חינוכיות-טיפוליות
תומכות לנושרים
לצורך ר
כישת מקצוע העשרה ובגרות חלקית ,
זכאות ל-
04
שנות לימוד, תעודת בגרות
ו.תעודה טכנולוגית
שח"ר
'כיתות ז-
'יב
נוער בסיכון לימודי
מסגרת
חינוכית-
טיפולית
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
מצ"ע
תכנית להעצמת בני נוער בסיכון ולשילובם
במעגל החיים הנורמטיבי.
קידום
נוער
'כיתות י-
'יב יל דים ונוער
בסיכון
חברתי-ערכי
העצמה
חברתית
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
מקפצה
תכנית מערכתית לעבודה עם תלמידים במצבי
סיכון במטרה לקדמם ולצמצם התנהגויות
סיכו.ן
'אגף א
לחינוך
יסודי
'כיתות א-
'ח
ילדים ונוער
ב
סיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
במחוז
צפון
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
מרח"ב (מענה
רווחתי חינוכי
)בבית הספר
תכנית המספקת מענה רווחתי-
חינוכי לילדים
ונוער בסיכון.
שפ"י
'כיתות א-
'יב ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רוו
חתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
מרכזי חינוך
ונוער
מסגרות לימוד לתלמידים שנשרו מהמסג רות
הרגילות או שלא התקבלו לבת
י-ספר
מקיפים
והבאתם ללמידה משמעותית, לתעודת בגרות.
שח"ר
'כיתות י-
'יב
תלמידים בסיכון
לנשירה
סמו גלויה1יה
לימודי
מסגרת
חינוכית
חלופית
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
מרכזי חינוך
טכנולוגיים
)(מח"טים
מסגרות לימוד לתלמידים שנשרו מהמסג רות
הרגילות או שלא התקבלו לבת
י-ספר
מקיפים
והבאתם ללמידה משמעותית ,לת עודת בגרות
או תעודת טכנאי או הנדסאי במכללה1ו
'טכנולוגית אחרי כיתה יב.
שח"ר
'כיתות י-
'יב
תלמידים בסיכון
לנשירה
גלויה1סמויה
לימודי
מסגרת
חינוכית
חלופית
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
נחשו"ן-
נחישות
התע
קבוצתית1רבות פרטנית במסגרת הבית-
,ספרית בתחום הלימודי, טיפולי וחברתי
,הנחיית הורים, הכשרות לצוותים המקצועיים
.מרתונים לימודיים, סדנאות שטח ועוד
שח"ר
'כיתות ז-
'ט
תלמידים בסיכון
לנשירה
גלויה1סמויה
לימודי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
במחוז
דרום
,יהודי, ערבי
ב דואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
וחינוך
מיוחד
סיירת למניעת
נשירה
תכנית לצמצום מימדי הנשירה הגלויה
והסמוי.ה
קידום
נוער
'כיתות ז-
'י
ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ יהודי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
סל"ע
תכנית
מה ציעה לנערות המצויות במצבי סיכון קידום'כיתות ז-
'יב
ילדים ונוער
רווחתי-רגשי
מענה
בכל הארץ יהודי
ממ', ממ"ד חינוך
שם תכנית מעיקרי התכנית אגף גילאים
מאפיין
אוכלוסייה
התחום הנושא
איזור
פעילות
מגזר זרם סוג חינוך
שונים מענה משלים בקהילה.
נוער בסיכון רווחתי-
חינוכי
כולל
וחרדי רגיל
עוגן תכנית למניעת
נשירה של תלמידים עולים
בחטיבת-הביניים.
קליטת
תלמידים
עולים
'כיתות ז-
'ט
עולים חדשים
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווחתי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ יהודי
ממ', ממ"ד
וחרדי
חינוך
רגיל
רווחת הפרט
התכנית נועדה לסייע באיתור ובהרחבת
המענים הניתנים לתלמידים תת-
משיגים
בסיכון.
שפ"י
'כיתות א-
'יב ילדים ונוער
בסיכון
רווחתי-רגשי
מענה
רווח
תי-
חינוכי
כולל
בכל הארץ
,יהודי, ערבי
בדואי, דרוזי
וצ'רקסי
ממ' וממ"ד
חינוך
רגיל
שרשרת (חדר
)משלכן
תכנית להעצמת נערות לתפקידי מנהיגות
ולתמיכ
ה במצבי קושי והסתגלות במרחב בית-
ספרי ייחודי.
שפ"י
'כיתות ז-
'יב
נערות בסיכון רווחתי-רגשי מגדר בכל הארץ יהודי
"ממ' וממ
ד
חינוך
רגיל