חומר רקע

ירושלים, ‏‏‏‏‏‏‏‏‏‏י"א סיון תשע"ד ‏ ‏‏09 יוני 2014 לכבוד, חה"כ דוד רותם, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט [email protected] הכנסת שלום רב, הנדון: הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצוי לניזוק מעבירה שהיה קטין בעת שנפגע מהעבירה), התשע"ד–2014 של חה"כ מרדכי יוגב ואח', מס' פ/2126/19 בתוקף סמכותה וחובתה של הרשות לקידום מעמד האישה, על פי חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 וחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998, מוגשת חוות-דעת מגדרית זו. סעיף 3א לחוק המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות קובע כי, הורה בית המשפט לחייב עבריין לפצות את מי שניזוק מהעבירה בשל הנזק שגרם לו, בסעיף 77 לחוק העונשין ובסעיף 38 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), בסעיף 26(8) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 או בסעיף 11(1) ו-(3) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ"ט-1969, והניזוק הוא קטין בעת ההחלטה, המרכז לגביית קנסות ישלם את סכום הפיצוי, עד לתקרה של 10,000 שקלים. מאידך, קטין אחר שנפל קורבן לעבירת מין ושהחלטת בית המשפט בעניינו התעכבה עד לבגרותו, כי אז לא יהיה זכאי לקבל פיצוי ראשוני ומהיר שכזה לצורך סיוע בהליך שיקומו. הצעת החוק הנ"ל מבקשת להתמודד עם חוסר השוויון הבלתי מובן הזה וזאת ע"י שינוי התבנית שבסעיף 3א "שביום החלטת בית המשפט" ומקומה תבוא התבנית "שבעת ביצוע העבירה". במילים אחרות, הצעת החוק מבקשת לאפשר גם לקבוצה של נפגעי עבירת מין בעת קטנותם לעשות שימוש במנגנון הקיים כיום, וזאת גם לאחר שבגרו, ובכך לסייע להם ככל האפשר בהליך שיקומם. עבירות המין הינן עבירות ייחודיות מכל מדרג העבירות הפליליות הקיימות, הן ייחודיות באכזריותן ובממדי ההרס שהיא זורה בנפגע/ת ועקב כך נדרשת התערבות מהירה ככל האפשר מצד המדינה לצורך סיוע בהליך השיקום הממושך. מכאן נחיצותה של הצעה זו. לנוכח כל האמור, הרשות לקידום מעמד האישה תומכת בהצעת החוק הנ"ל. זוהי העמדה המקצועית של הרשות לקידום מעמד האישה, ואין בה בהכרח כדי לייצג את עמדתו של משרד ראש הממשלה. ב ב ר כ ה, ורד סויד מנהלת הרשות העתק: עוה"ד אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת. גב' ירדנה מלר- הורוביץ, מזכירת הכנסת.