חומר רקע

416162 -המפקח-ונושאים-נוספים-לדיון-ועדה- 42אוק62 עמוד 6 מתוך 1 41 אוקטובר 1024 אל ועדת החוקה ,כנסת ישראל – ( נשלח במייל[email protected] ) מאת משקיעים מהציבור הנידון מוסד המפקח ונושאים נוספים – לדיון ה ועדה ב82 אוקטובר8102 סימוכין : 6 ) דיון ועדה42024162 4 )מכתב נו לוועדה, 4427262 , 227262 , 4421262 4 )שותפות אבנר , הסכם נאמנות(נוסח משולב) ,תיקון מ 42724164 2 מבוא המסמך מתייחס לשני נושאים שנידונו בישיב ת הועדה שהתקיימה ב4 לספטמבר ( סימוכין6 ) – הצורך במפקח בשותפות וההצעה להפוך את השותפות לחברה 2 הצורך במוסד המפ קח נידון בהרחבה כש עו" ד ונושאי משרה בשותף הכללי מציגים את עמדת ו ש בשותפות מוגבלת אין צורך ב מוסד המפקח וצריך לבטלו בטיעון שאורגנים ונושאי משרה ב חברת ה שותף הכללי(דירקטורים ,ועדת ביקורת ,רו"ח וכד' )הם תחליף ראוי למפקח2 עמדת הכללי מנוגדת, ו לא בפעם הראשונה ולא רק בנושא זה , לעמדת ה ציבור (ש מושקע בשותף המוגבל ) הטוענת ש כיוון הש ש ליט ה של השותף הכללי בשותפות היא מבוצרת ו לפעמים גם מוחלטת מתחייב מוסד מפקח יעודי עצמאי ובעיקר כזה ש אינו מחובר לכללי שתפקידו לפקח ולהגן על זכויות הציבור ( עשרות מיליארדי דולרים בשותפויות המוכחות שמחזיקות בתגליות הגז הגדולות) 2יתרה מכך ,ש אסור להשאיר בפקודה פתח שיאפשר לסלק את המפקח בכל דרך שהיא (בתיקון זה מתאפשר באמצעות האסיפה , הוראה16יז ' (ד)) כיון שאם זה יתאפשר אז בסוף המפקח יסולק2 הוועדה דנה גם ב הוראות הקובעות 'חובת ההגינות של בעל שליטה בחברת ה שותף הכללי' ( 16יד' )ו 'חובת זהירות ו חובת אמונים של חברת השותף הכללי ו של נושאי משרה בה כלפי השותפות' ( 16יא') . לגבי חובת הזהירות והאמונים גם הוסבר שהוראת ה פקודה שאומרת 'נושאי המשרה בחברת השותף הכללי יעדיפו את טובת השותפות המוגבלת הציבורית על פני טובת חברת הש ותף הכללי' חמור ה אפילו מהדרישה בחוק החברות 2 בהמשך נתייחס לעניין המפקח ולחובות ההגינות הזהירות והאמונים2 בדיון הציגו נציגי ם ב שותפים הכלליים ב דלק קידוחים ואבנר( בהן בעל ה שליטה בכללי מחזיק 11-71% בשותף המוגבל) את המטרה האמיתי ת אליה הם מכוונים ,להפוך את השותפ ויות לחברות (כש הסופית היא כנראה גם לאחד את השותפויות ולהפוך אותן ל חברה אחת)2 מטרה זו, שעלתה גם בהזדמנויות אחרות, גם היא מנוגדת לעמד ת ה ציבור ש עד התגליות מימן את השותפויות ונשא ב כל הסיכונים וההפסדים, זאת למרות הפיתוי להסכים להצעה תמורת הויתור של הכללי על תמל וג העל (ה הנחה שזו כוונתו שהרי בחברה לא קיים תמלוג כזה 2) לא צריך להרחיק לעתיד כדי להבין מה עלול לקרות כש השותפויות הנ"ל תהפוכנה לחברה\ות , אפשר ללמוד זאת כאן ועכשיו כש בוחנים את מה שקורה ב דלק אנרגיה ב ה אותו בעל שליטה, ש מחזיק אחוז גבוה בחברה , מנסה ב משך שנים ו במהלכים חוזרים לבצע השתלטות עוינת כנגד משקיעים פרטיים מהציבור (שהשקיעו בחברה הרבה לפני התגליות ו לטענתם ההצע ה הכפוי ה ה אינ הוגנת ,הם אפילו הגישו תביעה משפטית בעניין) 2 אז מדוע בכלל צריך ל אפשר שהציבור שהשקיע בשותפויות ייגרר למצב כזה? בהמשך נתייחס ל כוונה לה פוך את השותפות לחברה2 נחזור על שהצגנו לוועדה בהתייחסויות קודמות ( סימוכין4 ) , כציבור אנו מעוניינים לקדם ממשל תאגידי בשותפויות ו מאמינים שתיקון הפקודה נועד למטרה זו 2אם זאת אנו מבקשים ל נקוט זהירות רבה ב הוראות בש לא לה תכוון עלולות לפגוע בזכויות הציבור שעליו הן נועדו להגן ו אפילו עלולות לסלול דרך לכללי להשתלט על השותפויות בניגוד לרצונו2 רוב ה הוראות ב תיקון הן כלליות ו רק מיעוטן מתייחס לנושאים שהם ייחודי ים ל שותפו יות ובאמצעותן הרגולטור יכול וחייב להגן על הציבור 2 הוראות אלו מונעות מ שותף כללי מבוצר ו מתוגמל (בשותפויות ד לק"ד ואבנר גם שולט במוגבל) שניצב מול ציבור חלש לשלוט בכל ענייני ה שותפות ולבצע פעולות בניגוד לעמדת הציבור כמו למשל, ל קבוע ול אשר כרצונו את רוב רובן של ההחלטות 416162 -המפקח-ונושאים-נוספים-לדיון-ועדה- 42אוק62 עמוד 4 מתוך 1 ב אסיפה , לבטל חלוקת רווחים(הנכס היחיד של הציבור) , לתקן כמעט לרצונו את הסכמי השותפות והנאמנות ,לכפו ת הצעת רכש ו לסלק את הציבור, לפעול כדי להפוך את השותפות לחברה וכד'2 לגבי אותן הוראות ייחודיות לשותפויות אנו חוזרים על הצעתנו , בכל מקום בו הדבר נדרש אפשר להפריד בהוראה ין ב שותפויות חדשות ל קימות2 לשותפות חדשה אפשר להגדיר את ההוראה ככל שיוחלט 2 לשותפות קיימת יש לשמור את המצב הבסיסי כפי שהוא(שהרי אלו היו התנאים שעמדו בפני הציבור כשהסתכן והשקיע בשותפות )כדלהלן 2  לשמור על מוסד המפקח ולקבוע שהמפקח יבחר ע" י אסיפה בהצבעה שתסווג'בעלי עניין ' (קולות בעלי עניין לא נספרים)2 לבטל כל הוראה המאפשרת להפסיק את פעולת המפקח או לסלקו 2  לעדכן (לא להרחיב ) את ההגדרה של תפקיד המפקח כך שיהיה מעורב בנושאים ש יש בם אפשרות ל ניגוד עניינים בין הכללי למוגבל(ראה בסעיף הבא2)  לשמור על המחויבות של השותפות לחלק כל שנה את כל הרווחים הראויים( הרווחים הם הנכס היחיד של הציבור)2  לקבוע שסיווג החלטו ת ( רגילה\ מיוחדת\ בעלי עניין) המובאות ל אסיפה , למעט החלטות שכבר מסווגות במקום אחר כ 'בעלי עניין', יעשה ע"י המפקח (ב שונה מחוק החברות שם החלטה מסווגת 'רגילה 'אלא אם מוגדר אחרת)2  לקבוע שכל התיקונים בהסכמי השותפות והנאמנות הם באחריות המפקח (תיקון הפקודה מאפש ר לכללי , שב אבנר ודלק" ד יש לו כאמור רוב מוחלט במוגבל, להעביר באסיפה כמעט כל נושא אם הוא מסווג כהחלטה'רגילה ' או אפילו'מיוחדת'2 זאת כשברור שבהרבה נושאים יש לכללי עניין כולל גיוסים ,חלוקת רווחים ועוד)2  לקבוע (כפי שמוגדר בהסכם הנאמנות) שהנפקות תהינה רק בזכוי ות לבעלי היחידות ( לא הנפקות לציבור וודאי לא הנפק ות פרטי תו ,שמאפשרות לדלל בכוח את בעלי היחידות לאחר שלשותפות נוצרו נכסים)2  לקבוע שכול החלטה בשותפות שיש לה תג מחיר מחייבת את אישור האסיפה ( שהרי השותף המוגבל\ הציבור הוא זה שמממן את כל הפעילויות בשותפות ) ואת סיו וג ההצבעה לאסיפה צריך כאמור לקבוע המפקח 2 בהוראות אלו צריך גם לבטל את האפשרות הניתנת ל אורגנים בחברת השותף הכללי לעקוף את החלטות האסיפה(למשל ב תשלומים ו באישור תנאים לאורגנים ול מנכ"ל ,לבעלי משרה בחברת השותף הכללי וכד' 2) המפקח בהסכם הנאמנות כדי להכיר את תפקי די המפקח ולהבין את חשיבותו בשותפות מוגבלת צריך לעיין בהסכם הנאמנות( סימוכין4 )מצ ש"ב בנספח א' 2 הבולטת ביותר היא חובתו ה בסיסית של המפקח להתחשב קודם כול ומעל לכול בטובתם של בעלי היחידות'המפקח ימלא את תפקידיו על פי הסכם זה וישתמש בסמכויותיו בהתחשבות בטובתם של בעלי היחידות בלב ד 'ו למטרה זו ההסכם מעמיד לרשותו את כל הכלים הדרושים לביצוע ה תפקיד וגם נדרש ממנו להשתמש בהם 'המפקח ינקוט את כל האמצעים הסבירים , משפטיים ואחרים ,על מנת לגרום לכך שהשותף הכל לי ימלא א ת חובותיו על פי הסכם השותפות המוגבלת'. יתרה מכך ,הרגולטור מטיל על המפקח אחריות מפורשת להגן על בעלי היחידות 'המפקח יהיה אחראי לנקיטת כל הצעדים הסבירים, משפטיים ואחרים, להבטחת זכויותיהם של בעלי היחידות על פי הסכם זה ולשמירת הזכויות המוחזקות על ידי הנאמן עבור בעלי היחידות על פי הסכם השותפות המוגבלת, לשמירת הנכסים שהנאמנות חלה עליהם וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה'. עמדה זו נתמכת גם בדברים של עו" ד חיים אינדיג ,גורם מוביל בתהליך של יצירת שותפויות , שנאמרו בישיבת הועדה ב4 לספטמבר שתפקיד המפקח בשותפות נוצר כדי להגן על השותף המוגבל ולוודא שזכויותיו נשמרות2 כל האמור לע יל מצביע על דבר אחד, ש כבר בזמן הקמת השותפויות לפני למעלה מעשרים שנה ו הרבה לפני תגליות הגז הגדולות שרק העצימו את הבעיות ,הרגולטור היה מודע היטב לבעיו ת המובנות ב שותפות מוגבלת ו רגיש לעניין הפיקוח ולכן גם יצר מוסד פיקוח יעודי חזק ובעל סמכויות ומחויבויות שיגן ע ל זכויות הציבור 2 זאת עד כדי כך שאפילו ירד לפרטים והגדי ר את המפקח(ס ' 6226 סימ ' 4 ) 'כיושב ראש אסיפה כללית ישמש נציג המפקח'. לכן לאחר תגליות שיצרו ל שותפויות המוכחות נכסי עתק מה שדרוש זה לחזק את מוסד המפקח ולשפר את הגדרתו תי פקדו ומחויבותו כדי שיוכל להגן על ה ציבור ולא לסלק או להחליש אותו 2עניין זה נכון על אחת כמה בשותפויות כמו אבנר ודלק"ד בה הכללי השתלט גם על המוגבל2 416162 -המפקח-ונושאים-נוספים-לדיון-ועדה- 42אוק62 עמוד 4 מתוך 1 אז מדוע צריך לשקול ,בתמיכת השותף הכללי המפוקח שהוא בעל עניין מובהק בהחלשת הפיקוח ,ל סלק את המפקח ול החליף אותו בדירקטורים ונושאי משרה שקשורים לכללי 2דירקטורים הם אורגן 'סטנדרטי 'בחבר ה ו הניסיון שנצבר בשוק ההון מלמד שהפיקוח שלהם ל א ממש הגן על זכויות הציבור (העיתונות מלאה בדוגמאות וניתוחים) ,מצב ש וודאי לא צפוי להשתפר בגוף מסובך בהרבה כמו שותפות מוגבלת2 האמור לעיל לא ישתנה משמעותית גם אם הדירקטורים החיצו ניים יבחרו ע"י האסיפה2 דירקטוריון ושאר האורגנים ונושאי המשרה ב חברת ה שותף הכללי הם לא גוף פיקוח מכוון מטרה שייעודו העיקרי להגן הציבור (השותף המוגבל) מפני אותו גורם בו הם משרתים ו אין כלפיהם הדרישות ו המחויבויות שקיימים בהסכם הנאמנות כלפי המפקח, שתפקידו החד מש מעי הוא להגן על בעלי היחידות מהציבור 2 מקומם אפילו לחשוב שזה אמור להיות התחליף הראוי להגנת הציבור2 אנו חוזרים על עמדתנו כציבור שלא רק שאין לבטל את מוסד המפקח אלא שאסור בכלל לאפשר את ביטולו ע"י האסיפה (או בכל דרך אחרת)2 זה נושא חשוב מידי מכדי להשאיר פתח למני פולאציות בשותפויות קיימות בכלל באלו ש צברו נכסי ם גדולים בפרט ואסור לאפשר זאת בשום מצב ב שותפויות בהן הכללי שולט במוגבל 2 מה שדרוש זה לעגן את מוסד המפקח בפקודה כפי שמציע התיקון ולבטל את הסעיף המאפשר את סילוק המפקח2 מה ש עוד דרוש זה לעדכן את הגדרת החובות התפקיד ים והסמכויות של המפקח 2 מדובר בעניין לא מאד מסובך שצריך להיגזר מההגדרות ב הסכם הנאמנות (בניגוד ממה שמנסים להציג , המפקח מ תערב רק ב נושאים ב הם יש נגיעה לשותף המוגבל ו לציבור ולא בניהול השותפות 2)עדכון תפקיד המפקח צריך שי עשה ע"י הרגולאטור בסיוע גורמים ניטראליים ( לא ע" י עו" ד ונושאי מ י שרה ב שותף הכללי שהם בעלי עניין ולכן לא אמורים להציע איך יתבצע הפיקוח)2 בעדכון תפקיד המפקח אפשר להבהיר , עניין שביקש הכללי, שהוא לא אמור ולא נדרש להתערב בניהול השותפות ( סמכות שאין לו גם כיום ו ככל שאנחנו יודעים ממעורבות ארוכת שנים זה גם ל א קרה רק שנציגי הכללי חוזרים ומציגים מצבים היפותטיים כאילו הוא עלול ל התערב בנושאים טכניים וניהוליים ,טיעון שיכול לתמוך ב סילוקו 2) לסיכום ,מה שנדרש זה להגדיר בפקודה את תפקידו הייעודי של המפקח כפי ש הוא מוגדר בהסכם הנאמנות ,ל הגן על המעמד של בעלי היחידות מ הציב ור ולוודא שזכויותיהם ונכסי הם נשמרים 2 כמו כן צריך להעביר בפקודה לאחריות המפקח את ה הוראות\ נושאים בהם יש ניגוד עניינים מובנה בין השותף הכללי לבין המוגבל כולל(ו לא רק, ככל שיעלו נושאים נוספים)  סיווג ההצבעה לאישור החלטות ב אסיפ ה (רגילה ,מיוחדת ,בעלי עניין2)  פיקו ח על חלוקת רווחים2  אחריות , וככל שיידרש גם הפעלה של גורמים מקצועיים חיצוניים ,ל תיקון הסכמי השותפות2  בחינת שיקולי השותפות והנתונים עוצי לב גיוסים (האם הגיוס מאושר ומול תוכנית עבודה מאושרת , האם היקף הגיוס והעיתוי תוא מי ם את הפרויקט ים המאושרים 2)  בחינת היבטים הקשורים להצעת רכש כפויה (האם לא מתבצעות פעולות הפוגעות בזכויות הציבור2) צריך להעמיד למפקח סמכויות הכלים הדרושים לביצוע תפקידו כולל(ולא רק ,ככל שיעלו נושאים נוספים)  הרשאה ומימון להפעיל גורמים מקצועיים בכול ה נושאים שידרש ו לדעתו 2  זכות להשתתף ב ישיבות דירקטוריון , ועדת ביקורת וכל אורגן או גוף מקצועי אחר בשותף הכללי להם הפקודה מקנה חובות ו\ או סמכויות כלפי השותפות 2  זכות לפנות לכל אורגן\ בעל מקצוע בכללי שנתנו לו בפקודה חובות ו\או סמכויות כלפי ה שותפות2  זכות לעיין בכל מסמך של ה שותפות2  אחר ככל שיידרש לבסוף בתשובה לשאלה של מ"מ יו" ר הוועדה מה הייתה עמדתנו כציבור לו היינו נאלצים לבחור בין מוסד מפקח לבין דירקטורים חיצוניים שנבחרים ע"י האסיפה, התשובה החד משמעית ש היינו בוחרים במפקח. אם זאת אנו עדיין חושבים שלשני הגופים יש מקום בשותפות , המפקח פועל אך ורק כדי להגן על זכויות הציבור במוגבל והדירקטורים ש הם אורגנים של חברת השותף הכללי נוגעים גם בענייני השותפות2 416162 -המפקח-ונושאים-נוספים-לדיון-ועדה- 42אוק62 עמוד 2 מתוך 1 על מוסד המפקח חובת הגינות זהירות ואמונים של השותף הכללי ונושאי משרה בטיעוניו לביטול מוסד המפקח השותף הכללי מתייחס להוראות בפקודה המעבירות לכאורה את תפקידי ו ל אורגנים ונושאי משרה בחברת השותף הכללי2 עמדתנו ש אין צורך לערוך ניסויים בשותפו ת יו (עשרות מיליארדי דולרים כספי ציבור ,אמרנו) ו להמתין כדי לבדוק מה תהיינה ה משמעויות , אז זה יהיה מאוחר מידי לציבור , אנו מבקשים מהרגולטור לבחון זאת כבר כאן ועכשיו 2 האם הדרישה של הכללי ונושאי משרה בו לבטל את מוסד המפקח שומר הסף של הציבור או עמדת ם להפוך את השותפות לחברה בניגוד ל הסכמי השותפויות ולעמדת הציבור עונים על המחויבות לזהירות ושמירת אמונים של חברת השותף הכללי ושל נושאי משרה בה והעדפת טובתה של השותפות על זו של הכללי? האם דריש ות אלו הם הדוגמא ל מחויבות של בעל השליטה בכללי להגינות כלפי ציבור המשקיעים? האם בכלל פעילותם החד צדדית לטובת הכללי בוועדה של עו"ד ו של נושאי משרה של השותפות עונים על הדרישה לחובת זהירות ואמונים והעדפת טובת השותפות על זו של חברת הכללי 2 חזרנו למצב עליו התרענו בפניות לוועדה ( סימוכין4 ) ש גורמים בשותפות הקשורים ל כללי ,עליהם רוצים להחיל את חובת ההגנה על הציבור ,פועלים למעשה כדי להגדיל את זכויות הכללי על חשבון הציבור2 אפשר להמשיך ולבח ון את חובות ההגינות הזהירות ושמירת האמונים גם לגבי נושאים אחרים שעלו או י עלו בוועדה ו שבהם עמד ת הכללי מ תנגשת עם ז ו של הציבור (חלוקת רווחים ,סיווג של הצבעות , השתלטות כפויה על השותפות וכד') והמסקנה רק תתחזק , ל א ניתן לדרוש מגורמים שקשורים לכללי להגן על זכויות הציבור כפי שעושה המפקח 2 נחזור ונא מר שהאמור לעיל אינה טענה עו ל" ד או ל מי מבעלי התפקידים בכללי אלא פנייה לרגולטורים לוודא שתיקון הפקודה אינו יוצר מצב ים בלתי אפשרי ים2 הפקודה מקבע ת שני שותפים ל א שווים בכוחם ו לא בזכויותיהם, שבאופן מובנה יש ביניהם גם נושאי ם של אי הסכמה שמעצימים כשעל הפרק נכסי ציבור בשווי עשרות מיליארדי דולרים ,כך ש מתחייב גוף ניטראלי ויעודי שיגן על הציבור שלא יישאר לחסדי הכללי2 כוונת הכללי להפוך את השותפות לחבר ה בישיבה הקודמת( 420262 ) ה וצגה המטרה הסופית של ה שותף ה כללי באבנר ודלק"ד שחותר להפוך את השותפו יו ת לחבר ות 2גם את ה עמדה זו ה (שהייתה ידועה ועליה התרענו גם קודם, סימוכין4 ,מכתב נו מ4427262 ) הכללי מקדם בוועדה( וקרוב לודאי שפעל גם לפני כן) ב ניגוד לעמדת ציבור בעלי היחידות2 מי שרצה חברה היה יכול לעשות זאת מראש בהקמה ולא לפעול בדרך העקלקלה , הקמת שותפות שמעבירה לציבור בשותף המוגבל את כל ההשקעות ו הסיכונים ולשותף הכללי את השליטה המוחלטת את התנאים המופלגים ה רווחים ( גם כאשר השותפות והציבור מפסיד ים ) וגם לא מונעת ממנו להשתלט על המוגבל 2ולבסוף ,ל אחר שהסיכונים נעלמים ונוצרים נכסים גדולים לאפשר לכללי להפוך את השותפות לחברה וכך לשלול מהציבור את הנכס היחיד חלוקת ה רווחים, ו כך גם לאפשר לכללי בסופו של יום להשתלט על ה חברה ועל הנכסים 2 בהזדמנויות קודמות נשמעו טענות, שמקורן כנראה בכללי, שמבנה של שותפות הוא בעיתי, למשל כ אשר היא מנסה לפעול בשווקים לגיוס הלוואות2 אז נבחן את מה שקרה בשותפויות דלק" ד אבנר וישראמקו ומיד נ ווכח שלא כצעקתה והטיעון אינו מחזיק מים 2כבר בשנת 4116 אבנר ודלק"ד גי יסו כ641 מיליון דולר בכל שותפות עבור פרויקט ים טתיס, באותו זמן סכום ענק ביחס לגודל הפרויקט ובהתחשב שפיתוח הגז בישראל היה בחיתוליו 2ה המשך היה לא פחות מ רשים כש במספר הזדמנויות אשרו בנקים מה מובילים בעולם ה לואות גדולות ל שתי השותפויות ל פיתו ח תמר ו לפעילויות בל יו ויתן ואחרות 2גולת הכותרת היתה לפני מספר חודשים כש כל שותפות גיסה מיליארד דולר באג" ו ח בריבית נמוכה(עם אופציה להגדיל את ההלוואה בעוד611 מיליון דולר) 2 גם שותפות ישראמקו גייסה כמיליארד דולר מבנקים ומגופים מוסדיים לפיתוח תמר2 המצב הקיים ,ה יתרה מ הלוואת המי ליארד לאבנר ודלק"ד ( לאחר שחלקה שימש ל החזר ההלוואות לתמר) בתוספת ההכנסות השוטפות מתמר צפויים לכסות חלק נ יכר מההשקעה לפיתוח ליוו יתן שזה עי קר ההשקעה שהשותפות תידרש לו 2 מ האמור לעיל מסתבר ש מה ש חשוב למלווים ,ויש לזכור שמדובר בבנקים ובגופים מהגדולים בעולם שודאי שוקל ים היטב כל הלוואה , הם הנכסים ו הפרויקטים של השותפות ו וודאי גם הניהול וכנראה הרבה פחות העובדה שזו שותפות ולא חברה 2 ברור גם שלשותפויות המוכחות לא היו בעיות בשוק ההון שמצדיקות דרישה להפוך אותן לחברות על חשבון הציבור 2 416162 -המפקח-ונושאים-נוספים-לדיון-ועדה- 42אוק62 עמוד 6 מתוך 1 א אז ולי יש כוונות אחרות מאחורי הדרישה להפוך את השותפו יו ת לחבר ות ו גם בעניין זה לא צריך לנחש כיון שהן עלו בהזדמנויות קודמות רק שכוונות כאלו ,אם קיימות, מנוגדות למטרות ולתנאים ש נקבעו ב הקמת השותפויות ו פוגעות בזכויות ה ציבור2 אפשרות אחת, להנפיק את החברות\שותפויות בחו"ל ,עניין שכב ר ניס ו לעשות( בצורה לא ישירה ,לפצל את חברת דלק לשתיים ולכלול את השותפויות בחברה שתונפק ב חו"ל) והרי ה ציבור שהשקיע בשותפות , שיעדה הוגדר במפורש כמי ש פועלת בתחומי מדינת ישראל , לא התכוון להשתתף ב פעילויות של הכללי בחו"ל 2היום לאחר עשרות שנים של הפסדים הציבור רוצה לקבל את הרווחים שמגיעים לו( כל ש מי ירצה יוכל לצאת אם הכללי לחו" ל דרך חברת דלק או חברה אחרת שיקים ולא לה י גרר לשם שלא לרצונו דרך השותפות) 2 אפשרות שנייה, כוונה להשתלט על השותפות לאחר ש זו תהפוך לחברה, זה כנראה פשוט יותר משפט ית ( בחברה מתאפשרת הצעת רכש כפויה) ו אולי גם זול יותר מאשר להשתלט על שותפות 2לאחר ששותפות תהפוך לחברה ין אש לה מחויבות לחלק רווחים ו בעיקר כזו ש הכללי מחזיק בה רוב מוחלט ,ה ניסיון מלמד שהציבור עלול לה פסיק להשקיע בה וכך ירדו מחירי היחידות ומכאן קצרה הדרך להצעת רכש כפוי ה 2ג ב ם עניין זה לא צריך להמתין ל תיקון ה פקודה ו מה שקורה בחברת דלק אנרגיה יכול ללמד על הצפוי ( בעל העניין בכללי מחזיק את רוב המניות ב חברה ו מנסה זה מ מספר שנים לכפות הצעת רכש על משקיעים פרטיים מהציבור2 בעניין זה כאמור הוגשה תביעה משפטית ע" י משקיעים)2 אפשרות שלישית, כוונה להשתמש ברווחי החברה לביצוע השקעות אחרות במקום לחלק אותם לבעלי היחידות כפי שהשותפות מחויבת 2 גם עניין זה כבר קרה לפני מספר שנים כ שהכללי ניסה להעביר באסיפה את'הסכם דוראד 'יש אפשר להשתמש ברווחים להשקעה בפרויקטים נ וספים מלבד ח יפושי נפט 2החלטה זו ,שעמדה בניגוד למחויבויות בסיסית שנקבעה בהסכם השותפות ,נפלה בסופו של יום בגלל התנגדות נחרצת של בעלי היחידות ו עכשיו אפשר שיש כוונה להחזיר אותה בדלת האחורית 2אז נחזור ונאמר , בעלי היחידות מהציבור השקיעו בשותפות כדי לקבל רווחים אם וכאשר יהיו ולא כדי ל השתתף בהשקעות אחרות2 416162 -המפקח-ונושאים-נוספים-לדיון-ועדה- 42אוק62 עמוד 1 מתוך 1 נספח א': חובות המפקח וסמכויותיו ( סימוכין4 2מספור הסעיפים לפי הסימוכין ,ההדגשות שלנו) 61 2חובות המפקח והנאמן, סמכויותיהם ואחריותם 10.1 המפקח 10.1.1 המפקח ינקוט את כל האמצעים הסבירים, משפטיים ואחרים, על מנת לגרום לכך שהשותף הכללי ימלא את חובותיו על יפ הסכם השותפות המוגבלת, וכי הנאמן ימלא את חובותיו הקבועות בהסכם זה. מבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל ,יבדוק המפקח בעת פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים כי עיקר ההוצאות שהוציאה השותפות המוגבלת היו"הוצאות חיפוש ופיתוח" כמשמעות מונח זה בתקנות מס הכנסה( כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט) התשמ"ט 1988- 2) 10.1.2 ה מפקח ימלא את תפקידיו על פי הסכם זה וישתמש בסמכויותיו בהתחשבות בטובתם של בעלי היחידות בלבד. 10.1.3 המפקח יהיה אחראי לנקיטת כל הצעדים הסבירים, משפטיים ואחרים, להבטחת זכויות יהם של בעלי היחידות על פי הסכם זה ולשמירת הזכויות המוחזקות על ידי הנאמן עבור בעלי היחידות על פי הסכם השותפות המוגבלת לשמירת הנכסים שהנאמנות חלה עליהם וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה. 10.1.4 המפקח מוסמך לעשות את כל הדרוש למילוי תפקידיו והוא רשאי בכל עת לאצ ול מהכוחות, ההרשאות והסמכויות הנתונים לו על פי הסכם זה, כולם או מקצתם, לאחר או לאחרים ובתנאים והוראות (לרבות רשות למורשה למנות מורשה) שהוא ימצא למתאימים אך אין באצילת סמכויות כאמור כדי לשחרר אותו מאחריות שהיתה מוטלת עליו אלמלא אצילת הסמכויות. 10.1.5 המפקח יהיה רשאי להעסיק אדם או תאגיד שהוא ימצא אותם מתאימים לכך כפי שימצא לדרוש למטרות הסכם זה ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל יהיה רשאי לפעול בתחום תפקידו על פי חוות דעת מקצועית כגון חוות דעת של עורך דין, רואה חשבון ויועצים אחרים אשר למיטב ידיעתו הינם בקיאים בתח ום שבו ניתנת חוות דעתם –ולהסתמך בפעולתו על חוות דעת כאמור. 10.1.6 במילוי תפקידיו ינהג המפקח באמונה ובשקידה כפי שמפקח סביר היה נוהג באותן נסיבות. 10.1.7 המפקח רשאי לבקש מבית המשפט הוראות והוא לא ישא באחריות אם פעל בתום לב לפי הוראות בית המשפט או באישורו. 10.1.8 המפקח יהיה פטור מאחריות בכל מקרה שבו יפטור אותו בית המשפט מאחריות ובמידה שפטר. 10.1.9 המפקח ו/או עובדיו ו/או מנהליו לא יהיו אחראים כלפי בעלי היחידות על כל מעשה, לרבות גם מחדל, שנעשו במסגרת הסמכויות שהוענקו לו בהסכם זה או הסכם השותפות המוגבלת או על פיהם או על פי דין, ושקיבלו אישור בהחלטה מיוחדת של אסיפת בעלי היחידות על פי הסכם זה.