חומר רקע

'‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 0‏ רקע לדיון ב הצעת חוק 'לתיקון פקודת השותפויות (מס5 ) (ממשל תאגידי בשותפות מוגבלת ציבורית), התשע"ד- 4102 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית מסמך‏זה‏כולל‏את‏ העניינים ‏ שפורטו‏במסמך‏ההכנה‏מיום‏44.6.02,‏והתייחסות‏ל נקודות‏נוספות‏ בעניינים‏אלה:‏רואה‏חשבון‏מבקר‏(ס'‏9‏ במסמך‏להלן ),‏מפקח‏(ס'‏00),‏עניין‏אישי‏בעסקאות‏(ס'‏ 01),‏תיקון‏חוק‏ניירות‏ערך‏(ס'‏43 .) ר קע כללי בתיקון‏שבפניכם‏.מבוקש‏להחיל‏חובות‏של‏ממשל‏תאגידי‏על‏שותפויות‏מוגבלות‏ציבוריות1 שותפות ‏היא ‏צורת ‏התאגדות ‏משפטית ‏המאפשרת ‏לצדדים ‏שהתקשרו ‏באמצעותה ‏לנהל ‏את‏ עסקיהם ‏במשותף. ‏שותפות ‏מוגבלת ‏היא ‏ שותפות ‏ בה ‏ישנו ‏שותף ‏כללי ‏אחד ‏שחב ‏בכל ‏חיובי‏ השותפות‏ושותף‏מוגבל‏אחד‏לפחות‏שאחריותו‏מוגבלת ‏ לסכום‏ההון‏שהשקיע.‏ שותפות‏מוגבלת‏ נסחרת ‏היא ‏שותפות ‏מוגבלת ‏שיחידות ‏ההשתתפות ‏שלה ‏הונפקו ‏כניירות ‏ערך ‏בבורסה, ‏כך‏ .שהציבור‏יכול‏להחזיק‏בהן‏באופן‏מפוזר ‏ לשותפות‏מוגבלת‏שנסחרת‏בבורסה‏יש‏מבנה‏מיוחד:‏ השותף הכללי ‏ בה‏הוא‏בדרך‏כלל‏תאגיד‏ פרטי‏בבעלות‏היזמים ‏ של‏הפעילות ,‏ והוא‏האחראי‏הבלעדי‏על‏ניהולה‏של‏השותפות ‏ (להלן‏–‏ חברת‏ )השותף‏הכללי .‏ השותף המוגבל ‏ הוא‏לרוב‏תאגיד‏פרטי,‏שמחזיק‏במרבית‏זכויות‏ההון‏בשותפות.‏ .לפי‏פקודת‏השותפויות,‏השותף‏המוגבל‏אינו‏רשאי‏להשתתף‏בניהול‏עסקי‏השותפות2‏ המסחר‏ בבורסה‏בניירות‏הערך‏של‏השותפות‏מתבצע‏באמצ עות‏הנפקת‏יחידות‏השתתפות‏בשותף‏המוגבל‏ אותן‏מחזיק‏הציבור.‏כדי‏לפקח‏על‏ניהולם‏התקין‏של‏עסקי‏השותפות,‏תקנון‏הבורסה‏מחייב‏את‏ השותפות‏למנות‏ מפקח ‏.שאחראי‏על‏פעילותם‏התקינה‏של‏השותף‏הכללי‏והשותף‏המוגבל מתן‏האפשרות‏לשותפויות ‏מוגבלות‏להיסחר‏בבורסה ‏אינו ‏דבר‏מובן‏מאל יו ‏והוא‏ יוצר ‏ קשיים‏ שונים ‏ שנובעים‏מהמבנה‏המשפטי‏הייחודי‏של‏צורת‏התאגדות‏זו. ‏‏ מסיבה ‏זו, ‏ הדין ‏הקיים ‏היום ‏אינו ‏מאפשר ‏לכל ‏שותפות ‏מוגבלת ‏להיסחר ‏בבורסה, ‏ונקבע ‏כי ‏ שותפות‏מוגבלת‏יכולה‏להירשם‏למסחר‏ בבורסה‏ רק‏אם‏היא‏עוסקת‏באחד‏משני‏תחומי‏פע ילות‏–‏ חיפוש נפט גז ו או הפקת סרטים. 3‏ קביעתם ‏של ‏תחומים ‏אלה ‏נעשתה ‏מתוך ‏רצון ‏לעודד ‏השקעה ‏בהם , ‏ומתוך ‏הכרה ‏בכך ‏שמבנה‏ הפעילות‏בתחום‏חיפושי‏הגז‏והנפט‏אינו‏כדאי‏בדרך‏כלל‏עבור‏היזם‏תחת‏מבנה‏משפטי‏של‏חברה‏ ועל‏כן‏אם‏לא‏יאפשרו‏צורת‏התאגדות‏מיו חדת‏עבור‏תחום‏זה,‏ייתכן‏שלא‏תהי ה‏בו‏ פעילות‏ כ.‏ לל הכוונה ‏היא ‏לכך ‏שענף ‏חיפושי ‏הנפט ‏והגז ‏הוא ‏בעל ‏מאפיינים ‏ייחודיים ‏–‏ הליך ‏החיפוש ‏עשוי‏ לארוך ‏תקופה ‏ארוכה ‏בה ‏לא ‏תתקבלנה ‏הכנסות ‏בשותפות, ‏ ומנגד, ‏הוצאות ‏החיפוש ‏והקידוח‏ 1 התיקון‏יחול‏על‏שותפות‏ציבורית‏–‏ בין‏אם‏ניירות‏הער ך‏שלה‏נסחרים‏בבורסה‏ובין‏אם‏לאו,‏בדומה‏להגדרה‏של‏ חברה ‏ציבורית ‏בחוק ‏החברות, ‏אך ‏התופעה ‏המרכזית ‏שאיתה ‏מבקש ‏התיקון ‏להתמודד ‏היא ‏קיומן ‏של ‏שותפויות‏ .שנסחרות‏בבורסה‏ומחזיקים‏בהן‏בעלי‏מניות‏מפוזרים‏מקרב‏הציבור 2 סעיף‏60‏.לפקודת‏השותפויות 3 פרק‏י"ז‏לתקנון‏הבורסה,‏ סעיף‏0.‏ הפעילות‏בתחום‏הפקת‏הסרטים‏היא‏זניחה,‏ועל‏כן‏ההתייחסות‏ שתוצג‏להלן‏ תהיה ‏ מכוונת‏בעיקר‏לגבי ‏ השותפויות‏העוסקות‏ב.תחום‏חיפושי‏נפט‏וגז :אל חברי‏ועדת‏החוקה,‏חוק‏ומשפט‏ :מאת הייעוץ‏המשפטי‏לוועדה '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 4‏ גבוהות‏מאוד‏ומגיעות‏למאות‏מיליוני‏שקלים‏כך‏שנדרשת‏השקעת‏הון‏משמעותית.‏כך,‏נוצר‏מצב‏ בו‏יזם‏שיכנס‏להשקעה‏כזו‏ תחת‏ מבנה‏ התאגדות‏ של‏חברה,‏ייאלץ‏עם‏השנים‏לערוך‏גיוסי‏הון‏ משמעותיים‏שידללו‏את‏אחוז‏ההחזק ה‏ שלו‏ב הון‏ה חברה,‏וכך‏גם‏את‏יכולתו‏לשלוט‏בפעולותיה.‏ יזם‏כזה‏על ול‏להדיר‏רגליו‏מהשוק‏מסיבה‏זו.‏להבדיל‏מכך,‏המבנה‏של‏שותפות‏מוגבלת‏נסחרת‏ נועד ‏לאפשר ‏ הפרדה בין השליטה ‏ (שנשארת ‏בידי ‏השותף ‏הכללי) ‏ לבין ההון ‏ (שמגיע ‏מציבור‏ המשקיעים‏בבו רסה‏שרוכשים‏יחידות‏השתתפות‏ב שותף‏המוגבל) 4.‏ באופן‏כזה‏ה יזם‏ יכול‏ לשמור‏ על‏השליטה‏המעשית‏בפעילות‏ השותפות,‏לצד‏האפשרות‏לגייס‏הון‏ממ.קורות‏חיצוניים5 כתוצאה ‏ ממתן ‏ ה אפשרות ‏לשותפויות ‏ ה מוגבלות ‏להיסחר ‏בבורסה ‏נוצר ‏מצב ‏אנומלי ‏ מבחינה‏ משפטית ‏–‏,מצד ‏אחד ‏ מדובר ‏בתאגידים ‏שבניירות ‏הערך ‏שלהם ‏ מחזיקים ‏ משקיעים ‏ מקרב‏ הציבור,‏אך‏ מצד‏שני,‏ בשל‏המבנה‏המשפ טי‏בו‏הם‏התאגדו‏(כשותפות‏ולא‏כחברה)‏לא‏חל‏עליהם‏ .חוק‏החברות,‏ואיתו‏כל‏הוראות‏הממשל‏התאגידי‏הקבועות‏בו6 כללי‏ממשל‏תאגידי‏קובעים‏הוראות‏מסוגים‏שונים‏ שמגדיר ‏ ות כיצד‏ראוי‏שארגון‏יתנהל‏מבחינת‏ היבטים‏של‏פיקוח‏ובקרה ,‏ הן‏מבחינת‏היבטי‏פיקוח‏ובקרה‏פנימיים‏בתאגיד‏(כדו גמת‏הפרדה‏בין‏ האורגנים)‏והן‏מבחינת‏היבטים‏נוספים‏שנועדו‏להגן‏על‏משקיעים,‏נושים‏וקבוצות‏אחרות‏בעלות‏ אינטרסים‏בתאגיד‏(כדוגמת‏חובת‏דיווח ‏ ושקיפות ).‏ הקושי ‏בהיעדרם ‏של ‏מנגנוני ‏הממשל ‏התאגידי ‏הקבועים ‏בחוק ‏החברות ‏מתעצם ‏נוכח ‏המבנה‏ המיוחד‏של‏השותפות,‏שעלול‏ליצור‏ ניגודי‏אינטרסים‏מובנים‏חריפים‏מהרגיל‏בין ‏ ציבור‏מחזיקי‏ יחידות‏ההשתתפות‏לבין‏השותף‏הכללי .‏מבנה‏ההתאגדות‏של‏שותפות‏מוגבלת‏ציבורית ‏ מביא‏לכך‏ ששליטתו של השותף הכללי בשותפות אינה מותנית בשיעור ההון שהשקיע בה ‏ (זאת‏בניגוד‏ למבנה‏משפטי‏של ‏חברה, ‏שם‏גם‏כשיש‏בעל‏שליטה ‏ע דיין‏יש‏זהות‏אינטרסים‏בינו ‏לבין‏בעלי‏ )מניות‏המיעוט‏בשל‏האינטרס‏ההוני‏המשותף‏שלהם‏בחברה .‏בנוסף‏לכך,‏פקודת‏השותפויות‏לא‏ קובעת ‏הסדרים ‏שמאפשרים ‏לשותפים ‏המוגבלים ‏להחליף ‏את ‏השותף ‏ ה כללי ‏ועל ‏כן ‏הוא ‏יכול‏ ט ‏ ולשל בפעילות ‏השותפות ‏ ללא ‏סיכון ‏השתלטות, ‏גם ‏אם ‏הוא ‏לא ‏מנהל ‏את ‏ עסקי ‏השותפות‏ (ביעילות‏ בעל שליטה מבוצרת ).‏ בנוסף‏לכך,‏על‏השותף‏הכללי‏שהוא‏למעשה‏גם‏בעל‏השליטה‏ בשותפות‏וגם‏המנהל‏שלה,‏לא‏חלות‏חובות‏נושאי‏המשרה‏הקבועות‏בחוק‏החברות ‏ כגון‏חובת‏ אמונים‏וחובת‏זהירות ,‏וכן‏לא‏חלה‏עליו‏חוב ת‏ בעל‏שליטה‏לנהוג‏ ההגינות .‏חוב ו ת‏השותף‏הכללי ‏ לפי‏פקודת‏השותפויות‏אינן‏כה‏ברורות7ו‏ קיימת‏אי‏ודאות‏באשר‏ל היקף‏האחריות‏של‏השותף‏ הכללי, ‏נושאי ‏המשרה ‏בו ‏ובעלי ‏השליטה ‏בו ‏ כלפי ‏ה מחזיקים ‏מהציבור.‏ מעבר ‏לכל ‏זאת,‏ בשותפויות ‏הנסחרות ‏לא ‏קיימים ‏מנגנוני ‏הבקרה ‏הפנימיים ‏ המצויים ‏ בחברות ‏ציבוריות ‏כגון‏ 4 בשותפויות‏הקיימות‏כיום‏רכישת‏יחידות‏ההשתתפות‏ נעשתה ‏ בחברת‏השותף‏המוגבל,‏אך‏אין‏מניעה‏כי‏יחידות‏ ההשתתפות‏שיונפ ק ו‏יהיו‏יח.ידות‏השתתפות‏בשותפות 5 יצוין‏כי‏מצדם‏של‏המשקיעים,‏אמנם‏ההשקעה‏בשותפות‏כזו‏היא‏ספקולטיבית‏מאוד‏ועשוי‏לחלוף‏זמן‏רב‏בטרם‏ יוכלו ‏ליהנות ‏מפירות יה , ‏אך ‏דיני ‏המס ‏מעניקים ‏יתרונות ‏מס ‏מפליגים ‏לבעלי ‏יחידות ‏השתתפות ‏בשותפויות ‏ אלה ‏ .ומכאן,‏בין‏היתר,‏הכדאיות‏בהשקעה ‏ ראו‏לענ יין‏זה:‏תקנות‏מס‏הכנסה‏(כללים‏לחישוב‏המס‏בשל‏החזקה‏ומכירה‏ של ‏יחידות ‏השתתפות ‏בשותפות ‏לחיפושי ‏נפט), ‏התשמ"ט- 0911; ‏תקנות ‏מס ‏הכנסה ‏(ניכויים ‏מהכנסות ‏משקיעים‏ בסרט‏ ישראלי)‏(הוראת‏שעה),‏התש"ע- 4339 . 6 במקום ‏זאת ‏ ישנן ‏הוראת ‏ ממשל ‏תאגידי ‏חלקי ות ‏במסגרת ‏הסכמי ‏השותפות, ‏הת חייבויות ‏בתשקיפים ‏ובתקנון‏ הבורסה. 7 סעיף‏49‏ לפקודת‏השותפויות‏קובע‏אמנם‏כי‏חובתם‏של‏שותפים‏היא‏לנהל‏את‏עסקי‏השותפות‏לתועלת‏משותפת‏ ולהיות‏ישרים‏ונאמנים ‏איש‏עם ‏רעהו,‏אבל‏לצד‏זאת,‏סעיף‏03‏ לפקודה‏קובע‏כי‏הזכויות ‏והחובות‏ההדדיות‏של‏ השותפים‏ניתנים‏לשינוי‏בהסכמת‏כ.ל‏השותפים '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 0‏ פיקוח‏הדירקטוריון‏על ‏ ההנהלה,‏ועדת‏ביקורת,‏ועדת‏תגמול,‏מינוי‏דירקטורים‏חיצוניים‏ומבקר‏ .פנימי בבורסה ‏לני"ע‏בתל‏אביב‏רשומות‏למסחר‏נכון‏להיום ‏04‏ שותפויות‏מוגבלות‏ה פועלות ‏ בתחום‏ חיפושי‏הגז‏והנפט‏ושותפות‏אחת‏שעיסוקה‏הפקת‏סרטים.‏יחד‏עם‏זאת,‏ולמרות‏מספרן‏המועט ‏ של ‏השותפויות ‏העוסקות ‏בכך , ‏תחום ‏חיפושי ‏הגז ‏והנפט ‏בישראל ‏תפס ‏נפח ‏משמעותי ‏ בעשור‏ האחרון ,‏וכיום‏חברות ‏ושותפויות‏העוסקות‏ בענף ‏ זה ‏מרכזות‏נתח ‏נכבד‏מגיוסי ‏ההון ‏ומהיקפי‏ .המסחר‏בבורסה8‏.מכאן‏חשיבותו‏של‏התיקון‏המוצע התיקון המוצע ונקודות לדיון בתיקון ‏מוצע ‏להחיל ‏ על ‏שותפויות ‏מוגבלות ‏ציבוריות ‏כללי ‏ממשל ‏תאגידי ‏הקבועים ‏בחוק‏ החברות.‏ התיקון‏בנוי‏כך‏שמרבית‏ הוראותיו‏מחילות‏את‏הוראות‏חוק‏החברות,‏ העוסקות‏ב חברה‏ ציבורית,‏על‏השותפות‏הציבורית.‏ עם‏זאת,‏ במספר‏נקודות,‏מוצע‏ בתיקון‏ להחיל‏כללים‏שונים ‏ ומחמירים ‏יותר ‏ מאלו ‏שחלים ‏על ‏חברות ‏ ציבוריות.‏ בנקודות ‏אלה ‏מוצע ‏לשמוע ‏הסבר ‏מפורט‏ ממשרד‏המשפטים‏ומרשות‏ניירות‏ערך‏באשר‏לצורך‏בהחמרת‏הממשל‏התאגידי,‏בשים‏לב‏למבנה‏ .המשפטי‏המיוחד‏של‏השותפות :בתמצית,‏מוצע‏לקבוע‏את‏התיקונים‏הבאים 0. חברת השותף הכללי : ‏ קביעה ‏כי ‏חברת ‏השותף ‏הכללי ‏בשותפות ‏הציבורית ‏תהיה ‏ חברה‏ פרטית‏שהתאגדה‏בישראל .‏ על‏חברת‏השותף‏הכללי‏תוטל‏מגבלה‏כך‏שעיסוקה‏הבלעדי‏יהיה‏ ניהול ‏עסקי ‏השותפות ‏(כלומר, ‏היא ‏ תחויב ‏ להיות ‏SPC‏–‏Special Purpose Company).‏ מג בלה ‏ זו ‏אינה ‏קיימת, ‏מטבע ‏הדברים, ‏בחוק ‏החברות, ‏ומוצע ‏להחילה ‏כדי ‏לצמצם ‏את‏ האפשרות ‏שייווצרו ‏ניגודי ‏אינ טרסים ‏לחברת ‏השותף ‏הכללי, ‏וכדי ‏שתוכל ‏להשקיע ‏את ‏כל‏ .מרצה‏בפעילות‏לטובת‏השותפות 4. האורגנים בחברה : ‏ בחברת ‏השותף ‏הכללי ‏ יכהנו ‏ האורגנים ‏הקיימים ‏בחברה ‏ציבורית‏ (דירקטוריון,‏ יו"ר‏דירקטוריון,‏ועדת‏ביקורת,‏ועדת‏תגמול,‏מנכ"ל)‏ והם‏ימלאו‏את‏תפקידם‏ גם‏כלפי‏חברת‏השותף‏הכללי‏.וגם‏כלפי‏השותפות‏הציבורית 0. נושאי משרה :‏ על‏נושאי‏המשרה‏בחברת‏השותף‏הכללי ‏ ובשותפות‏יוחלו‏ההוראות‏החלות‏על‏ נושאי‏משרה‏בחוק‏החברות,‏כדוגמת‏כהונת‏דירקטור,‏הגבלות‏על‏מינויים‏ופקיעת‏כהונה. 2. דחצ"ים : ‏ על ‏חברת ‏השותף ‏הכללי ‏יוחלו ‏ההוראות ‏העוסקות ‏במינוי ‏דירקטורים ‏ חיצוניים‏ (דח"צים)‏ כ דוגמת‏החובה‏למנות‏דח"צים,‏כשירות‏למינוי ‏ ואיסור‏מינוי‏דח"צים‏מקורבים ,‏ הצהרת‏מועמד‏לכהונת‏דח"צ,‏גמול‏והחזר‏הוצאות,‏משך‏כהונה‏והפסקתה,‏ ועוד.‏בהקשר‏זה‏ ,מוצע‏לסטות‏מהוראות‏חוק‏החברות‏לעניין‏הרוב‏הדרוש‏למינוי‏דח"צ.‏לפי‏חוק‏החברות ‏ במינוי‏ראשון‏ של‏דח"צ‏דרושה‏הסכמה‏הן‏של‏בעל‏השליטה‏והן‏של‏המיעוט.‏במינוי‏המשך‏של‏ 8 לפי ‏דברי ‏ההסבר ‏להצעת ‏החוק, ‏בשנת ‏4304‏ גייסו ‏תאגידים ‏העוסקים ‏בתחום ‏הנפט ‏והגז ‏כ- 103‏ מיליון ‏ש"ח,‏ המהווים‏כ- 46%‏ מסך‏ההנפקות‏ו- 6.6%‏ מסך‏ההקצאות‏של‏מניות‏והמירים‏בבורסה.‏מחזור‏המסחר‏בניירות‏ערך‏של‏ תאגידים‏בענף‏הנפט‏היווה‏קרוב‏ל- 03%‏ ממחזור‏המסחר‏של‏כלל‏המניות‏וההמ ירים‏בבורסה‏לשנת‏4304 . '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 2‏ דח"צ‏מכהן‏קיימת‏דרישה‏מחמירה‏יותר‏לפיה‏לא‏נדרשת‏הסכמת‏בעל‏השליטה‏למינוי.‏כאן‏ מוצע ‏לקבוע ‏כי ‏כבר ‏בעת ‏ מינויו ‏של ‏דח"צ ‏לראשונה ‏ באסיפה ‏הכללית ‏ יידרש ‏רוב ‏מקרב‏ המיעוט‏בלבד‏כדי‏למנות‏את‏הדח"צ‏ולא‏תיד.רש‏הסכמת‏בעל‏השליטה‏למינוי לדיון:‏,בהקשר‏של‏מינוי‏דח"צ ‏ נטען‏כי‏אין‏מקום‏לקבוע‏חובה‏ מוגברת‏מעבר‏לחובה‏הקבועה‏ .בחוק‏החברות.‏מוצע‏לדון‏בטענה‏זו 1. מגבלה על העברת שליטה :‏ בשונה‏מהקבוע‏בחוק‏החברות,‏מוצע‏בתיקון‏לקבוע‏מגבלה‏על‏ יכולתו ‏של ‏השותף ‏הכללי ‏ ושל ‏בעל ‏השליטה ‏בו ‏ להעביר ‏את ‏השליטה ‏לאחר. ‏העברה ‏כזו‏ .תתאפשר‏רק‏באישור‏אסיפה‏כללית‏של‏מחזיקי‏היחידות לדיון:‏ מדובר ‏בחובה ‏חדשה ‏שאינה ‏קיימת ‏בדין ‏הקיים ‏כיום. ‏ גורמי ‏המקצוע ‏סבורים ‏כי‏ הייחודיות‏של‏מבנה‏השותפות,‏ בה‏ישנה‏שליטה‏מבוצרת‏ובעל‏השליטה‏אינו‏חייב‏להיות‏בעל‏ אינטרס ‏הוני ‏בשותפו ת,‏ מצדיקה ‏קביעת ‏מגבלה ‏זו. ‏ עוד ‏ לעמדתם, ‏ההגבלה ‏נועדה ‏להגן ‏על‏ זכויות‏בעלי‏היחידות‏מקרב‏הציבור,‏שהעניקו‏ליזם‏זכויות‏ניהול‏בלעדיות‏על‏עסקי‏השותפות‏ .בהתבסס‏על‏הכישורים,‏הידע‏והניסיון‏המיוחדים‏שלו ‏ על‏הוועדה‏לשקול‏מנגד‏את‏הפגיעה‏ ,בקניין ‏ובחופש ‏החוזים ‏של ‏בעל ‏השליטה ‏ שייאלץ ‏לקבל ‏את ‏אישור ‏המיעוט ‏אם ‏ברצונו‏ להפסיק ‏לשמש ‏כשותף ‏כללי ‏בשותפות. ‏בהקשר ‏זה ‏ניתן ‏להקשות ‏ולשאול ‏האם ‏יהיה ‏זה‏ לטובת‏מחזיקי‏היחידות‏אם‏חברת‏השותף‏הכללי‏תמשיך‏לנהל‏את‏הפעילות‏אף‏שהיא‏אינה‏ חפצה‏בכך?‏ האם‏לא‏קיימות‏גם‏חברות‏ציבוריות‏שבהן‏מתעוררים‏קשיים‏דומים‏ אך‏שם‏לא‏ ?הוחלט‏להטיל‏מגבלות‏על‏השליטה ‏ האם‏מוצדק‏להטיל‏חובה‏זו‏על‏שותפות‏שבה‏השותף‏ הכללי‏כן‏מחזיק‏גם‏יחידות‏השתתפות‏בשיעור‏גבוה?‏,בנוסף ‏ ניתן‏לבקש‏נתונים‏באש ר‏לנעשה‏ במדינ.ות ‏אחרות ‏בשאלה ‏זו ‏ ככל ‏שיוחלט ‏שאכן ‏קיים ‏צורך ‏ב הטלת ‏המגבלה, ‏ דומה ‏כי ‏יש‏ מקום‏לקבוע‏מנגנון שי ‏ פחית‏את‏הפגיעה‏כגון‏מתן‏אפשרות‏לחברת‏השותף‏הכללי‏לפנות‏לבית‏ המשפט‏בבקשה‏לאשר‏את‏מכירת‏השליטה,‏גם‏אם‏האסיפה‏הכללית‏סירבה‏לאשרה ,‏ואף‏ לשקול‏מתן‏אפשרות‏פנייה‏לבית‏המשפט‏כאמור‏כחלופה‏לפנייה‏לאסיפה‏הכללית. ‏ 6. חובות נושאי משרה:‏ מוצע ‏להטיל ‏על ‏חברת ‏השותף ‏הכללי ‏ועל ‏ נושאי ‏המשרה ‏בה ‏ או‏ בשותפות ‏ חובות‏זהירות‏ואמונים‏כלפי‏השותפות.‏ חובות‏ אלה‏ מוטלות‏לפי‏חוק‏החברות‏ על‏ נושאי ‏משרה ‏בחברה ‏ כלפי ‏החברה . ‏בנוסף, ‏ מאחר ‏שנושאי ‏המשרה ‏בחברת ‏השותף ‏הכללי‏ חבים‏בחובות‏אלו‏גם‏כלפי‏השותפות‏אך‏גם‏כלפי‏חברת‏השותף‏הכללי‏בה‏הם‏מכהנים,‏ מוצע‏ להבהיר‏ ‏ כי.עליהם‏להעדיף‏את‏טובת‏השותפות‏על‏פני‏טובת‏החברה ‏ מטבע‏הדברים‏הוראה‏זו‏ .חורגת‏מהוראות‏חוק‏החברות,‏שכן‏במבנה‏המשפטי‏של‏חברה‏לא‏מתעוררת‏חובה‏כפולה‏כזו 6. חובות בעל שליטה ובעל כוח הכרעה :‏חוק‏החברות‏מטיל‏חובת‏הגינות‏על‏בעל‏שליטה‏ועל‏ בעל‏מניות‏שיש‏לו‏ כוח‏כלפי‏החב רה. 9‏ מוצע‏ להחיל‏חובת‏הגינות‏כאמור‏כלפי‏השותפות‏על‏ בעל‏שליטה‏ בחברת‏השותף‏הכללי ‏ו על‏בעל‏מניה‏בחברת‏השותף‏הכללי‏ שיש‏לו ‏כוח‏כלפי‏ החברה‏או‏כלפי‏השותפות.‏כן‏מוצע‏להטיל‏חובה‏זו‏על‏מחזיק‏יחידות‏ השתתפות‏שהוא‏בעל‏ .כוח‏הכרעה 9 סעיף‏090‏ לחוק‏החברות‏;קובע‏חובת‏הגינות‏כלפי‏החברה‏על‏בעל‏שליטה‏בחברה ‏ על‏ בעל‏מניה‏שיודע‏שקולו‏יכריע‏ בהחלטת‏אסיפה;ו‏ על‏ בעל‏מניה‏שלפי‏הוראות‏התקנון‏יש‏לו‏כוח‏למנות‏או‏למנוע‏מינוי‏של‏נושא‏משרה‏בחברה‏או‏ .כוח‏אחר‏כלפי‏החברה '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 1‏ 1. זכויות דירקטור ים ונושאי משרה : ‏מוצע ‏להקנות ‏ לדירקטור ‏בחברת ‏השותף ‏הכללי ‏זכות‏ .לקבל ‏מידע ‏וזכות ‏תביעה ‏גם ‏כלפי ‏השותפות ‏ כן ‏ מוצע ‏להחיל ‏על ‏נושאי ‏המשרה ‏בחברה‏ .ובשותפות‏את‏ההוראות‏העוסקות‏במתן‏פטור‏שיפוי‏וביטוח‏כמו‏בחברה‏ציבורית 9. מבקר פנימי ‏ ורואה חשבון מבקר:‏ מוצע‏להחיל‏על‏חברת‏השותף‏הכללי‏חובה‏למנות‏מבקר‏ פנימ.י‏שיבקר‏גם‏את‏התנהלות‏השותפות,‏בדומה‏לחובה‏הקיימת‏בחברה‏ציבורית ‏ בנוסף,‏במסגרת‏הכנת‏הצעת‏החוק‏לדיון,‏הוחלט‏להציע‏ להחיל‏על‏חברת‏השותף‏הכללי‏חובה‏ לדאוג‏למינוי‏רואה‏חשבון‏שיבקר‏את‏פעולות‏השותפות‏ויהיה‏כפוף‏להוראות‏חוק‏החברות‏ לעניין‏מבקר‏פנימי‏(למשל‏–‏ הוראות‏בדבר‏אי-תלות‏של‏רואה‏החשבון‏המבקר,‏הוראות‏סיום‏ כהונתו‏ועוד).‏ לדיון :‏בהקשר‏זה‏עלתה‏שאלה,‏מי‏יהיה‏הגורם‏שממנה‏את‏רואה‏החשבון‏המבקר .‏האם‏ ימונה ‏על ‏ידי ‏האסיפה ‏הכללית ‏של ‏חברת ‏השותף ‏הכללי ‏או ‏על ‏ידי ‏האסיפה ‏הכללית ‏של‏ מחזיקי‏יחידות‏ההשתתפות ‏ (הגורם‏הממנה‏יוכ ל‏גם‏לפטר‏את‏רואה‏החשבון‏המבקר‏ולקבוע‏ )את‏שכרו .‏ לפי‏המידע‏שנמסר‏לנו‏ממשרד‏המשפטים,‏המצב‏היום‏בשותפויות‏הוא‏שחברת‏ השותף‏הכללי‏ממנה‏את‏רואה‏החשבון.‏להבדיל‏מכך,‏ב חברה ‏ ציבורית ,‏ רואה‏החשבון‏המבקר ‏ ממונה‏על‏ידי‏האסיפה‏הכללית‏של‏בעלי‏המניות.‏ על‏פני‏הדברים‏דומה‏כי‏ אין‏מקום‏לסטות‏ מההסדר‏הקבוע‏בחוק‏החברות‏לעניין‏זה.‏.מוצע‏לקבל‏התייחסות‏של‏גורמי‏המקצוע‏לשאלה 03 . ועדות לאישור דוחות:‏ מוצע‏להחיל‏על‏דירקטוריון‏חברת‏השותף‏הכללי‏חובה‏למנות‏ועדה‏ לאישור ‏הדוחות ‏הכספיים, ‏בדומה ‏לחובה ‏הקיימת ‏בחברה ‏ציבורית. ‏בנוסף, ‏מוצע ‏להרחיב‏ חובה‏זו‏ג ם‏למינוי‏ועדה‏לאישור‏דוחות‏נוספים.‏הרחבה‏זו‏מוצעת‏מאחר‏שבשותפויות‏הגז‏ והנפט‏יש‏צורך‏לערוך‏ולבחון‏דוחות‏מקצועיים‏.שדורשים‏התייחסות‏נפרדת ‏ 00 . מפקח:‏ בשונה ‏מחברה ‏ציבורית, ‏מוצע ‏בתיקון ‏להשאיר ‏את ‏החובה ‏הקיימת ‏היום ‏למנות‏ מפקח ‏בשותפות. ‏מוצע ‏להבהיר ‏מה ‏יהיו ‏חובותיו ‏וסמכויותיו ‏ולקבוע ‏הסדרים ‏ברורים‏ לכשירותו,‏למינויו‏–‏ שייעשה‏על‏ידי‏האסיפה‏הכללית‏של‏מחזיקי‏היחידות ‏ ברוב‏שאינו‏דורש‏ את‏הסכמת‏בעל‏השליטה ,‏ לפקיעת‏כהונ.תו‏ועוד ‏ בתמצית,‏תפקידו‏של‏המפקח‏ יהיה‏ לפעול‏ לטובת‏המחזיקים‏שאינם‏חברת‏השותף‏הכללי‏או‏בעל‏השליטה‏בה,‏ובין‏היתר,‏עליו‏לוודא‏ ציות‏להסכמי‏השותפות ‏ והנאמנות.‏.סמכויות‏ותפקידים‏נוספים‏יוגדרו‏בתקנות לדיון: ‏ א. בהקשר‏זה‏עלתה‏טענה‏כי‏לאחר‏תיקון‏הפקודה‏והכנסת‏הוראות‏הממ של‏התאגידי‏ ניתן‏ לבטל‏את‏מוסד‏המפקח.‏לפי‏טענה‏זו,‏ השארת ‏ המפקח‏תיצור‏כפל‏פיקוח‏שמשמעותו‏ סרבול‏יתר‏וכפל‏הוצאות‏שיגולגלו‏על‏בעלי‏היחידות.‏ לעומת‏זאת,‏יתכן‏שבשל ‏ הנחיתות‏ המובנית‏בה‏נמצאים‏מחזיקי‏היחידות,‏ הנובעת‏מ המבנה‏הייחודי‏של‏השותפות,‏ מוצדק‏ להשאיר ‏ את‏המפקח ‏ ואף‏להרחיב‏את‏תחומי‏אחריותו.‏.מוצע‏לדון‏בעניין‏זה ב. בנוסף, ‏מוצע ‏לדון ‏בתיקון ‏שנערך ‏בתנאי ‏הכשירות ‏לכהונה ‏כמפקח. ‏כיום, ‏כשיר ‏לכהן‏ כמפקח‏רו"ח‏(לבד‏או‏ביחד‏עם‏חברה‏או‏שותפות‏רו"ח)‏ועו"ד‏(לבד‏או‏ביחד‏עם‏שותפות‏ או‏חברה‏של‏עו"ד).‏בתיקון‏מוצע‏לק בוע‏כי‏ כשירות‏של‏יחיד‏ לכהן‏כמפקח‏תהיה‏לגבי‏כל‏ '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 6‏ .מי‏שעומד‏בתנאי‏כשירות‏להיות‏דירקטור‏בעל‏מומחיות‏חשבונאית‏ופיננסית10‏ כשירות‏ זו‏מאפשרת‏גם‏לרו"ח‏וגם‏לעו"ד,‏כיחידים,‏לכהן‏כמפקחים ,‏אם‏הם‏עומדים‏בתנאים‏ שנקבעו . ‏עם ‏זאת ‏בתיקון ‏מוצע ‏לקבוע ‏כי ‏כשירות ‏של ‏תאגיד ‏לכהן ‏כמפקח ‏תינתן ‏רק‏ ל שותפות‏או‏ח ברת‏רו"ח‏ולא‏לשותפות‏או‏חברת‏עו"ד.‏מוצע‏ לשמוע‏את‏ההסבר‏לתיקון ,‏ שכן‏על‏פני‏הדברים‏אין‏מקום‏לגרוע‏מ ה אפשרות‏ הקיימת‏גם‏כיום‏כי‏עו"ד‏יכהן‏כמפקח‏ ביחד‏עם ‏ שותפות‏או‏חברת‏עו"ד. ‏ ג. באשר ‏לסמכויותיו ‏של ‏המפקח, ‏מוצע ‏להעניק ‏למפקח ‏אפשרות ‏לדרוש ‏כינוס ‏ישיבת‏ דירקטוריון‏וכינוס‏ ישיבת‏ועדת‏ביקורת,‏בדומה‏להסדר‏הקיים‏היום‏לגבי‏רואה‏חשבון‏ מבקר‏ומבקר‏פנימי.‏כמו‏כן,‏מוצע‏לבחון‏ אם‏יש‏מקום‏לקבוע‏כי‏ המפקח‏יהיה‏רשאי‏ להשתתף‏בישיבות‏ועדת‏הביקורת.‏ 04 . ‏ אסיפה כללית :‏מוצע‏להחיל‏ בשותפות‏ את‏הוראות‏חוק‏החברות‏העוסקות‏באסיפה‏כללית‏ וביניהן ‏–‏ קביעת ‏סדר ‏היום ‏באסיפה, ‏אפשרות ‏הצבעה ‏באסיפה ‏הכללית ‏באמצעות ‏כתב‏ ,הצבעה ‏ואף ‏באמצעות ‏מערכת ‏הצבעה ‏אלקטרונית11‏ כללים ‏לכינוס ‏האסיפה ‏לדרישת‏ .דירקטורים‏או‏בעלי‏יחידות‏השתתפות‏ועוד 00 . מרשם מחזיקי יחידות השתתפות : ‏מוצע ‏לקבוע ‏חובה ‏על ‏השותפות ‏לנהל ‏מרשם ‏מחזיקי‏ יחידות‏שיהיה‏.פתוח‏לעיון‏הציבור,‏בדומה‏למרשם‏בעלי‏מניות‏בחברה 02 . זכויות וחובות של מחזיק יחידות השתתפות :‏ מוצע‏לקבוע‏חובות‏וזכויות‏של‏מחזיק‏יחידות,‏ בדומה‏לאלו‏הקבועות‏לגבי‏בעלי‏מניות‏בחברה,‏כגון‏זכות‏למידע‏ועיון‏במסמכי‏השותפות,‏ זכות‏לקבל‏דוחות‏כספיים,‏זכות‏לפנות‏לבית‏המשפט‏ במקרה‏של‏קיפוח,‏זכות‏להגיש‏תביעה‏ נגזרת,‏חובת‏ תום‏לב‏שתחול‏על‏ בעל‏יחידות‏השתתפות ‏ וחובת‏הגינות‏שתחול‏עליו‏אם‏הוא‏ בעל‏כוח‏כלפי‏השותפות ‏.ועוד 01 . עסקאות עם נושאי משרה ובעלי עניין ומדיניות התגמול:‏ מוצע ‏להחיל ‏את ‏ההסדרים‏ הקיימים ‏היום ‏בחוק ‏החברות ‏על ‏השותפות ‏ועל ‏חברת ‏השותף ‏הכללי ‏ביחס ‏לשותפות.‏ השינויים ‏שנעשו ‏הם ‏התאמות ‏שנובעות ‏מהמבנה ‏המורכב ‏של ‏שותפות, ‏בה ‏נושאי ‏המשרה‏ יכולים ‏לכהן ‏הן ‏בחברת ‏השותף ‏הכללי ‏והן ‏בשותפות ‏עצמה. ‏ כך ‏למשל, ‏דירקטוריון ‏חברת‏ השותף‏הכללי‏י קבע‏מדיניות‏תגמול‏לעניין‏תנאי‏כהונה‏והעסקה‏של‏נושאי‏משרה‏הן‏בשותפות‏ והן‏בחברת‏השותף‏הכללי‏ויחולו‏על‏אישורה‏הכללים‏הקבועים‏בחוק‏החברות.‏ עסקאות‏עם‏ נושאי ‏משרה, ‏עם ‏דירקטורים ‏ועם ‏המנכ"ל ‏יעברו ‏אישורים ‏בהתאם ‏לקבוע ‏בחוק ‏החברות‏ (ועדת‏ביקורת,‏ועדת‏תגמול,‏דירקטוריון‏ ואסיפה‏כללית‏–‏ הכל‏לפי‏העניין).‏ לגבי ‏עסקאות ‏עם ‏בעל ‏שליטה ‏–‏"מוצע ‏להחריג ‏ עסקת החזרת הוצאות " ‏מגדר ‏העסקאות‏ הדורשות‏אישורים‏מיוחדים,‏מאחר‏שמדובר‏ בעסקאות‏שוטפות‏שעורך‏השותף‏הכללי‏לצורך‏ 10 תנאי‏הכשיר(ות‏נקבעו‏בתקנות‏החברות‏ תנאים‏ומבחנים‏לדירקטור‏בעל‏מומחיות‏חשבונאית‏ופיננסית‏ולדירקטור‏ בעל‏כשירות‏מקצועית),‏התשס"ו- 4331 ":‏0.‏ דירקטור‏בעל‏מומחיות‏חשבונאית‏ופיננסית‏הוא ‏מי‏שבשל‏השכלתו,‏ ניסיונו‏וכישוריו ‏ הוא‏בעל‏מיומנות‏גבוהה‏והבנה‏בנושאים‏עסקיים‏–‏ חשבונאיים‏ו דוחות‏כספיים‏באופן ‏ המאפשר‏לו‏ להבין‏לעומקם‏את‏הדוחות‏הכספיים‏של‏החברה‏ולעורר‏דיון‏בקשר‏לאופן ‏ הצגתם‏של‏הנתונים‏הכספיים;‏הערכת‏ מיומנותו ‏החשבונאית ‏והפיננסית ‏של ‏דירקטור ‏ תיעשה ‏בידי ‏הדירקטוריון, ‏ויובאו ‏במכלול ‏השיקולים, ‏בין ‏השאר,‏ השכלתו,‏ניסיונו,‏וידיעותיו‏בנושאים ‏:אלה ‏(0)‏ סוגיות‏חשבונאיות‏וסוגיות‏בקרה‏חשבונאית‏האופייניות‏לענף‏שבו‏ פועלת ‏החברה ‏ולחברות ‏בסדר ‏הגודל ‏והמורכבות ‏של ‏החברה(; ‏4) ‏ תפקידיו ‏של ‏רואה ‏החשבון ‏המבקר ‏והחובות‏ המוטלות‏עליו(;‏0)‏ הכנת‏דוחות‏כספיים‏ואישורם‏לפי‏החוק‏ולפי‏חוק‏ניירות‏ערך." 11 בהתאם‏לתיקון‏10‏,לחוק‏ניירות‏ערך ‏ התשע"ד- 4300 ,‏ שטרם‏נכנס‏לתוקפו,‏בעלי‏יחידות‏ההשתתפות‏יוכלו‏להצביע‏ .באסיפות‏הכלליות‏של‏השותפות‏מהבית‏באמצעות‏מערכת‏ממוחשבת‏של‏רשות‏ניירות‏ערך '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 6‏ ניהול‏השותפות‏ואין‏הצדקה‏לדרוש‏לגביהן‏אישור‏מיוחד‏רק‏מאחר‏שמבנה‏השותפות‏גור ם‏ לכך‏ש במסגרתן ‏.יעברו‏כספים‏בין‏השותפות‏לשותף‏הכללי ‏ בנוסף ,‏מוצע‏להחיל‏את‏הכלל‏ (מחוק ‏החברות ‏הקובע ‏כי ‏עסקה ‏עם ‏בעל ‏שליטה ‏ העומדת ‏ב תנאים ‏נוספים) ‏צריכה ‏לעבור‏ "אישור‏מחדש‏כל‏שלוש‏שנים.‏מוצע‏להחריג‏מכלל‏זה‏עסקה‏של‏תשלום‏ דמי יוזמה"‏–‏ שהם‏ תמלוגים‏שמ קבל ‏השותף ‏הכללי ‏ מהשותפות ,‏מאחר‏שסכומים‏אלה‏אינם‏משולמים‏בעבור‏ שירות‏שוטף‏ שהוא‏מבצע ,‏אלא‏ מדובר‏.בזכויותיו‏של‏השותף‏הכללי‏שנקבעו‏בעת‏ההתאגדות הבדל ‏נוסף ‏,מהמצב ‏כיום ‏ הוא ‏מתן ‏אפשרות ‏לשותפות ‏לערוך ‏הצעה ‏פרטית ‏של ‏יחידות‏ השתתפות ‏(ו באופן‏כזה‏להנפיק‏יחידות‏השתתפות‏באופן‏פרטי‏מבלי‏ שניתנה‏לבעלי‏היחידות‏ )הקיימים‏הזדמנות‏להשתתף‏בהנפקה ,‏אך‏רק‏באישור‏של‏ מחזיקי ‏ היחידות‏מקרב‏המיעוט‏ ב.אסיפה‏הכללית ‏ לדיון :‏ א. "בהקשר‏זה‏עלתה‏טענה‏כי‏יש‏להחריג‏מהגדרת‏"עניין‏אישי12‏ עניין‏אישי‏שנובע‏מהזכות‏ לדמי יוזמה .‏הכוונה‏היא‏למנוע‏אפשרות‏ שתעלה‏טענה‏לפיה‏דמי‏היו זמה‏יוצרים‏עניין‏ אישי‏מובנה‏לשותף‏הכללי,‏כך‏שלמעשה‏הוא‏נגוע‏בעניין‏אישי‏לגבי‏כל‏עסקה‏או‏החלטה‏ .של‏השותפות.‏מוצע‏לדון‏בשאלה‏זו ב. בנוסף,‏ עלתה‏טענה‏כי‏יש‏להחריג‏מהגדרת‏"עניין‏אישי"‏כאמור‏גם‏עניין‏אישי‏שנובע‏ מהזכות‏ לדמי מפעיל .‏דמי‏המפעיל‏הם‏סכום‏ שמקבל‏היום‏השותף ‏ הכללי,‏ שנקבע‏כא חוז‏ מההוצאות ‏של ‏השותפות ‏בפעילות ‏ העסקית. ‏בתיקון ‏אין ‏התייחסות ‏לדמי ‏המפעיל‏ והמשמעות‏היא‏ שככל‏שמדובר‏בעסקה‏של בעל‏ שליטה‏יש‏בה‏עניין‏אישי,‏הרי‏ש יש‏לקבל‏ לצורך‏כך‏אישור‏האסיפה‏ברוב‏מיוחד .‏על‏כך‏נטען,‏כי‏ פנייה‏לאסיפה‏הכללית‏לאישור‏של‏ כל‏פעולה‏ופעולה ‏ שבגינה‏תהיה‏חברת‏השותף‏הכללי‏זכאית‏לדמי‏מפעיל‏אינה‏אפשרית,‏ והדבר‏ישתק‏את‏פעילות‏השותפות.‏ מוצע‏לדון‏בשאלה‏זו‏ולבחון‏פתרונות‏אפשריים.‏יש‏ לזכור‏כי ‏פקודת‏השותפויות‏ חלה ‏על‏כל ‏השותפויות ‏באופן‏כללי, ‏ועל‏כן‏ככל‏שמדובר‏ בעניין‏נקודתי‏שנוגע‏לשותפויות‏גז‏ונפט‏ייתכן‏ש.יש‏לשקול‏מתן‏פיתרון‏במסגרת‏תקנות ‏ 06 . הוראות שונות נוספות :‏בתיקון‏מוצע‏להחיל‏הוראות‏נוספות‏מחוק‏החברות‏כדוגמת‏ ההסדר‏ של ‏חלוקה ‏מותרת ‏וחלוקה ‏אסורה ‏הקובע ‏מתי ‏תהיה ‏השותפות ‏רשאית ‏לחלק ‏רווחים;‏ וההסדר‏של‏הצעת‏רכש‏מלאה‏ שמאפשר‏לבעל‏השליטה‏לקנות‏את‏מניות‏המיעוט‏ולהפוך‏א ת‏ .השותפות‏לפרטית 06 . עיצום כספי:‏ בדומה‏להסדר‏בחוק‏החברות,‏ מוצע‏לקבוע‏ שורה‏של‏הפרות‏שיאפשרו‏הטלת‏ עיצום ‏כספי ‏על ‏ידי ‏רשות ‏ניירות ‏ערך ‏על ‏המפר. ‏ סכום ‏העיצום ‏זהה ‏לסכום ‏הקבוע ‏בחוק‏ ניירות‏ערך‏ועומד‏על‏סך‏של‏6,333‏ ש"ח ‏ ליחיד,‏ולגבי‏תאגיד‏הסכום‏משתנה‏בהתאם‏להון‏ העצמי‏של‏התאגיד‏(כאן‏השותפות)‏ונע‏בין‏עיצום‏בסך‏03,333‏ ש"ח‏ על‏שותפות‏שהונה‏העצמי‏ עד‏01‏ מיליון‏ ש"ח‏לעיצום‏בסך‏133,333‏ ש"ח‏לשותפות‏שהונה‏העצמי‏מעל‏413‏.מיליון‏ש"ח 12 ב תיקון ‏ המוצע ‏ לא‏הוכנסה‏הגדרה‏מיוחדת‏של‏עניין‏אישי,‏כך‏שתחול‏ההגדרה‏הקיימת‏בחוק‏החברות,‏בשינויים‏ ה מחוייבים:‏" "‏ן עני אישי"‏-י ענ ‏ ן‏אישי‏של‏אדם‏בפעולה‏או‏בעסקה‏של‏חברה,‏לר ב ות‏ ע נין‏אישי‏של‏קרובו‏ושל‏תאגיד‏ אחר‏שהוא‏א ו‏קר ובו‏הם‏בעלי‏ענין‏בו,‏ולמעט‏ענין‏אישי‏הנובע‏מעצם‏החזקת‏מניות‏בחברה,‏לרבות‏עניין‏אישי‏של‏ אדם‏המצביע‏על‏פי‏ייפוי‏כוח‏שניתן‏לו‏מאת‏אדם‏אחר‏אף‏אם ‏ אין‏לאחר‏עניין‏אישי,‏וכן‏יראו‏הצבעה‏של‏מי‏שקיבל‏ ייפוי‏כוח‏להצביע‏בשם‏מי‏שיש‏לו‏עניין‏אישי‏כהצבעה‏של‏בעל‏העניין‏אישי,‏והכל‏בין‏אם‏שיקול‏הדעת‏בהצבעה‏הוא‏ ."בידי‏המצביע‏ובין‏אם‏לאו '‏ ה‏‏‏ תמוז ‏ תשע"‏ ד ‏‏30‏ יולי ‏4302 1‏ 01 . תקנות:‏ בעניינים ‏שבהם ‏הוחלו ‏הוראות ‏חוק ‏החברות ‏שקבועה ‏ בהן ‏הסמכה ‏לשר ‏להתקין‏ תקנות‏–‏ ברירת‏המחדל‏היא‏כי‏ יחולו‏התקנות‏הקיימות.‏ לצד‏זאת,‏בתיקון‏מוצע‏להסמיך‏את‏ שרת ‏המשפטים ‏להתקין ‏תקנות ‏מיוחדות ‏לגבי ‏שותפויות ‏ציבוריות ‏כדי ‏לאפשר ‏ עריכת‏ .התאמות‏כאשר‏יש‏בכך‏צורך.‏התקנות‏יובאו‏לאישור‏הוועדה 09 . הסמכת בית המשפט הכלכלי:‏ מוצע‏לערוך‏תיקון‏עקיף‏לחוק‏בתי‏המשפט‏ ו להסמיך‏את‏בית‏ המשפט‏הכלכלי ‏ לדון‏בעניינים‏שונים‏העולים‏מהוראות‏התיקון ‏ לפקודה ,‏בדומה‏לקבוע‏לגבי‏ .חברות 43 . תיקון חוק ני"ע:‏ נכון ‏להיום, ‏המגבלה ‏על ‏סוגי ‏השותפויות ‏המוגבלות ‏שניתן ‏להן ‏אישור‏ להיסחר‏בבורסה‏קבועה‏בתקנון‏הבורסה.‏ כוונת‏משרד‏המשפטים‏ורשות‏ניירות‏ערך‏ היתה ,‏ להוסיף‏תיקון‏עקיף‏ל חוק‏ניירות‏ערך ‏ במסגרת‏התיקון‏הנוכחי‏לפקודת‏השותפויות ,‏ולעגן‏בו‏ .מגבלה‏זו ‏ לדיון :‏ לקראת‏הדיון‏בוועדה‏ביום‏6.6.02,‏הודיע‏משרד‏המשפטים‏כי‏הוחלט‏להשאיר‏את‏ .המגבלה‏על‏סוגי‏השותפויות‏בתקנון‏הבורסה ‏ על‏פני‏הדברים,‏ מאחר‏שמדובר‏בעניין‏מרכזי‏ ביותר,‏ דומה‏כי‏יש‏לעגנו‏בחוק‏ניירות‏ערך.‏ מוצע‏לקבל‏הסברים‏לעניין‏זה‏ולשמוע‏מגורמי‏ המקצוע‏ מדוע‏לעמדתם‏אין‏מקום‏לעגן‏מגבלה‏זו‏בחקיקה.‏ 40 . לדיון – אי החלת התיקון על פשרה והסדר לפי חוק החברות:‏ בחוק‏החברות‏נקבעו‏הוראות‏ שנוע דו‏להסדיר‏את‏המקרים‏שבהם‏ייערכו‏פשרה‏או‏הסדר‏בין‏החברה‏לבין‏נושיה‏או‏בעלי‏ מניותיה‏–‏ בין‏אם‏מדובר‏בפשרה‏או‏הסדר‏שמטרתם‏הבראת‏החברה,‏ובין‏אם‏מדובר‏בפשרה‏ או‏הסדר‏שמטרתם‏שינוי‏מבנה‏או‏מיזוג.‏על‏פני‏הדברים,‏פרק‏זה‏הוא‏חשוב‏שכן‏הוא‏קובע ,‏ ,בין‏השאר ‏ כיצד‏יטופלו‏מצבים‏בהם‏ נערכים ‏ הסדרי‏חוב,‏ומעניק‏הגנות‏שונות‏לבעלי‏המניות‏ במקרים ‏כאלה. ‏ פרק ‏זה ‏ עשוי ‏ להיות ‏רלוונטי ‏ביותר ‏לשותפויות ‏הציבוריות ‏מאחר ‏שההון‏ המושקע‏בהן‏הוא‏רב.‏ מנגד,‏נכון‏לשלב‏זה,‏התיקון‏מטפל‏במספר‏מועט‏ביותר‏של‏שותפויות‏ קיימות, ‏ואין ‏תקדים ‏למצב ‏בו ‏ עלה ‏הצורך ‏לעשות ‏שימוש ‏במנגנון ‏זה. ‏מוצע ‏אם ‏כן ‏לקבל‏ הסבר ‏ממשרד ‏המשפטים ‏מדוע ‏הוחלט ‏להותיר ‏את ‏הנושא ‏של ‏הסדרי ‏חוב ‏בשותפויות‏ ציבוריות‏ללא‏הסדרה‏בפקודה,‏ומה י‏ לעמדתם‏הפרשנות‏של‏הדין‏נכון‏להיום‏במקרה‏שיוחלט‏ שלא‏להחיל‏הוראות‏כאלה ‏ באופן‏ישיר‏במסגרת‏התיקון. 44 . הוראות תחי לה ותחולה והוראת מעבר : ‏ מוצע ‏לקבוע ‏הוראות ‏תחילה ‏ומעבר ‏שיאפשרו‏ .לשותפויות‏הקיימות‏להיערך‏לשינויים‏המוצעים