חומר רקע
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
,ירושלים
ה' ב
תשרי ע תש"ה
92
ב
ספטמבר
9214
מידע לקראת דיון בנושא"
בריונות ברשת
ו 'השימוש באפליקציית 'סיקרט"
המידע שלהלן נכתב לקראת דיון ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא "בריונות ברשת והשימוש
באפליקציית 'סיקרט' (המאפש רת אנונימיות מוחלטת של הכותב)", לבקשת הוועדה ולבקשת ח"כ יפעת
.קריב, יוזמת הדיון1
רקע
בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט לאמצעי תקשורת מרכזי הצובר דומיננטיות הולכת וגוברת, אשר
באה לידי ביטוי בעלייה מתמשכת בשיעור הגולשים, בגידול בזמן הגלישה ובמשאבים הפרטיים
והצ ,יבוריים המופנים להעלאה ולקידום תכנים ברשת. במקביל להכרה באפשרויות הרבות הגלומות ברשת
מתבררות גם הסכנות הפוטנציאליות להן נחשף הגולש באינטרנט, ובפרט ילדים ובני נוער, וניכר הצורך
הגובר בחינוך, אכיפה ופיקוח על השימוש באינטרנט, ובהדרכה של ילדים, הורים ומורים ע ל האפשרויות
.והסכנות ברשת
רשת האינטרנט היא בעיקרה תשתית וככזו–
כלי, שאת התוכן שלו יוצקים בני האדם ולכן היא איננה
."רעה" או "טובה". הרשת נתונה להשפעות של החברה ולבחירות שלנו מה לעשות איתה ובאמצעותה
עם זאת, המעבר בין המרחב הממשי למדיום האינטרנטי משפיע על ד פוסי התנהגות אלימה ויוצר לעיתים
.הסלמה בהתנהגויות פוגעניות
1. אינטרנט וחופש הביטוי
השימוש היומיומי הרווח ברשת האינטרנט הופך אותה לכמעט מובן מאליו מבחינת המשתמשים, אך
לשימוש זה מיוחסת השפעה רבה על מימושם של ערכים דמוקרטיים כמו חופש ביטוי וגישה חופשית
.למידע
ע ל פי הפרופ' ניבה אלקין קורן"מבחינה טכנית-
,טכנולוגית יכול כל אדם, באמצעות השימוש באינטרנט
לממש את חופש הביטוי שלו באופן מלא ואבסולוטי. לחופש ביטוי זה שתי פנים: החופש הנתון לאדם
.להשמיע את דעתו בציבור ולהשפיע, והחופש להיחשף למידע אשר אדם מעוניין להיחשף אליו
בכך באה
לידי הרחבה גם זכות הציבור לדעת, שהרי כל אדם מן הציבור יכול להיחשף למידע שמעניין אותו. בשל
מאפיינים אלו, יש הרואים את האינטרנט כ"כיכר עיר" מודרנית, היוצרת מרחב ציבורי וירטואלי, בו
1 תודה לעו"ד אייל לב ארי היועץ המשפטי של ועדת המדע והטכנולוגיה
.של הכנסת על הערותיו למסמך זה
2
יוכל כל אחד מן הפרטים ליטול חלק פעיל בשיח הציבורי, אם כי יש המתנגדים
וטוענים כי מדובר
".במיתוס בלבד2
שופט בית המשפט העליון , מישאל חשין הגדיר את העצמתו של חופש הביטוי בעקבות חדירת האינטרנט
כך" :
... רשת האינטרנט, שלא כרדיו
וכטלוויזי
ה , פותחת פתח רחב לפני היחיד לקחת חלק בשיח
הפוליטי ולומר את דברו במישרין. אם עד-כה לא היה היחיד
יכול להשמיע את קולו אל רבים, אלא אם
אמצעי התקשורת מקובל–
הרדיו או
הטלוויזי
ה –
הואיל בטובו לאפשר לו להשמיע את קולו, הנה כיום
נפתחה הבמה בפני הכול, והיחיד יכול שיהיה גם מאזין גם דובר. יהיו אף מי שיאמרו כי זוהי
הדמוקרטיה בגאונה: שכל יחיד יוכל לומר את דברו ו."להשפיע על חברו ועל מי שאינו חברו3
1.1
. ערכו של הביטוי האנונימי
חופש הביטוי מוכר במשפט הישראלי כזכות יסוד חשובה4
, אולם נראה כי חופש הביטוי האנונימי עודנו
שנוי במחלוקת כפי שיוצג בקצרה להלן ,. האינטרנט מעורר את שאלת חופש הביטוי האנונימי ביתר שאת
עקב הנורמות והאפש .רויות הטכנולוגיות של השתתפות בשיח מקוון אנונימי
בפסיקה בנושא זה ניכרות כמה גישות, ובהן ייחוס חשיבות שונה לאפשרות של ביטוי אנונימי. לדברי
השופט רמי אמיר ,
"
האנונימיות באינטרנט איננה משהו ערכי או אידיאולוגי–
אלא נתון או תוצר שנובע
גם מהעדר הנורמה האוסרת, א ך בעיקר מהאופי הפיזי של ריחוק מאחורי מחשבים ומסכים ומהקושי
הטכני לחשוף את הזהות האמיתית של הגולש. אך כשם שאין באנונימיות הזו כל ערך מוגן כאמור, כך אין
גם להקים לה הגנות מלאכותיות יש מאין."
5
מהאמור עולה כי השופט אמיר רואה באנונימיות ברשת
מצב נתון
אך
לא ערך . לדידו אין "הסכמה
,מכללא", היינו הנחה מובלעת המקובלת על המשתתפים בקבוצות הדיון באינטרנט, המחייבת אנונימיות
ולכן חשיפת שמו האמיתי של משתמש (יצירת זיהוי בין הכינוי האינטרנטי ובין בעליו בעולם האמיתי) אינה
אסורה. יתר על כן, היכולת של גולשים להפר את האנונימיות
של גולשים אחרים נתפסת בעיניו כאמצעי
לשימור סדר חברתי.
השופטת מיכל אגמון-
גונן, לעומת זאת, רואה ערכים המגולמים באנונימיות ברשת, ולדבריה האנונימיות
,מאפשרת לבחון את עמדותיו ודעותיו של הדובר לגופן, ולא על רקע מאפיינים כגון דת, גזע או מין. לפיכך
,לדבריה "ראוי"לשמור על פרטיותו של הדובר באינטרנט ככלי להגשמת חופש הביטוי האנונימי.
6
עם
זה, בהתייחסות לדברי השופט אמיר השופטת אגמון-
גונן גורסת כי לחופש הביטוי האנונימי לא נודעת
.בישראל חשיבות מרובה, בייחוד לא כאשר האנונימיות משמשת לרעה
שופט בית המשפט העליון אליעזר
ריבל
ין כותב ב
פרשת
:מור כך"
השמירה על האנונימיות משרתת
תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי. האנונימיות היא לעיתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות
.להתבטא, ופעמים האנונימיות היא גם חלק מן המסר הגלום בביטוי..
יש מצבים שבהם אדם שלא יוכל
2 יבה נ אלקין-
,קורן
"המתווכים החדשים ב'כיכר השוק' הווירטואלית ,"ממשל ומשפט (ו9
,)
181
.
3
תב"מ1009221
'ש"ס התאחדות ספרדים עולמית שומרי תורה נ' פינס ואח, בתוך
: בש"א (י-
)ם4224024
'פלונית (קטינה) נ
"בזק בין-לאומי" בע"מ ,תק-
של9220
(1
,)
11482
.
4 מ
רכז המחקר והמידע
,של הכנסת גבולות חופש הביטוי ואמצעי אכיפת החוק בהקשר לשימוש באינטרנט ,, יפעת הולנדר7
במאי9221
.
5 תא' (כפר-
)סבא7812022
בורוכוב נ' פורן ,(
94.7.9229
), פור"סם ב"נבו
6 בש"א (י-
)ם4224024
פלונית (קטינה) נ' "בזק בין-לאומי" בע"מ ,תק-
של9220
(1
,)
11482
.
3
לדבוק באלמוניותו–
.לא יתבטא כלל כך, למשל, בשל תחושות אישיות כמו בושה או מבוכה, או בשל
לחצים חיצוניים וחששות מפני תגובת הסביבה. יתכנו בהחלט מצבים שבהם המסרים החשובים ביותר–
לאדם עצמו או לאחרים זולתו–
יהיו עצורים בתוך האדם פנימה, ורק היכולת לומר את הדברים באופן
אנונימי תוכל לפרוץ את החסמ ים. ממילא, האנונימיות היא לפעמים פתח לחופש ביטוי. האנונימיות היא
לעיתים חלק מהמסר עצמו. היא נועדה לחדד את המסר, לתמוך בו או למנוע העמסת הנחות מסוימות על
תוכנו של הביטוי. האנונימיות היא גם חלק מן הזכות לפרטיות–
מן החשובות שבזכויות...
אין ספק כי
יש לראות ב אנונימיות מרכיב חשוב בזכות לפרטיות שכן היא מאפשרת לאדם "להיעזב לנפשו" ולהימנע
מחשיפה אישית וממסירת מידע אודותיו שאינו מעוניין שיימסר."
7
מדבריו של השופט ריבלין ניכר כי הוא מייחס
חשיבות רבה לאנונימיות כחלק ממימושו של חופש הביטוי
והזכות לפרטיות .
למרות זאת מ
ת
ייחס השופט ריבלין בעניין מור גם להשלכות השליליות של האנונימי
ות" :
האנונימיות
אינה חזות הכול. האינטרנט אינו "מערב פרוע" ואין לראות בו מסגרת שבה אין דין ואין דיין .
..
,בענייננו
מחיר האנונימיות מתבטא בהעלאתם לרשת של פרסומים דיבתיים ללא אפשרות להגיש תביעה לפי ח וק
,איסור לשון הרע. אין ספק שהקלות שבפרסום במסגרת האינטרנט עלולה להרבות בפרסומי לשון הרע
בבחינת "הקלות הבלתי-
נסבלת של הדיבה". האנונימיות עלולה לשמש מפלטו של מפיץ הדיבה. מאחורי
.פרגוד האלמוניות קל יותר להשתלח בזולת ולשחרר את חרצובות הלשון מבלי לשאת באחריות בכך
עלולה להתאפשר פגיעה חמורה בזכות לשם טוב–
זכות יסוד בעלת משקל רב במשטר חוקתי המכיר
בכבוד האדם."
8
2. בריונות רשת9
אלימות היא תופעה חברתית עתיקת יומין
ו האינטרנט הוא ברוב המקרים לא זירה יחידה או בלעדית אלא
.זירה נוספת של הפעלת אלימות
קיימים ביטויים שונים של
אלימות באינטרנט: שיח אלים–
בטוקבקים, בפורומים, בצ'טים, ברשתות חברתיות או בכל אתר אחר; הטרדה, פגיעה מינית ופדופיליה–
הפצת תמונות פורנוגרפיות של קטינים, שימוש במדיה חברתית ליצירת קשר עם קטינים ועוד; פגיעה
מקוונת-
Cyber bullying, דוגמת הטרדה; השפלה, השמצה ועוד.
יש הגורסים כי רשת האינטרנט מאפשרת העצמה של תופעות אלימות והצקה, בין השאר, כיוון שהיא
מרחיבה אותן לא רק לשעות בית הספר או העבודה ול ;מפגשים החברתיים, אלא גם לשעות הגלישה ברשת
כיוון שהיא יוצרת זמינות ונגישות גבוהות; תפוצה גבוהה; צמצום מנגנוני פיקוח חבר תי הקיימים בעולם
.הממשי ועוד
מאידך,
גורסים אחרים כי היחס הציבורי–
תקשורתי לאלימות באינטרנט משקף "פאניקה
,מוסרית" מאמצעי תקשורת חדשים, כזו שאפיינה בעבר גם יחס לתופעות תרבותיות אחרות כמו הרדיו
.הטלוויזיה, הקומיקס ועוד
7
רע"א4447027
רמי מור נ' ברק אי .טי.סי [
1224
( ] החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ94.1.9212
", פורסם ב"נבו :. להלן
פרשת מור)
, פסקה11
.לפסק הדין של כב' השופט ריבלין
8
,פרשת מור
פסקה17
.לפסק הדין של כב' השופט ריבלין ריבלין מפנה בדבריו לפס"ד דנ"א7194024
'ידיעות אחרונות בע"מ נ
(קראוס, פ"ד נב1
)
1
,
74
).
9
,להרחבה ראו: מרכז המחקר והמידע ,"אלימות מקוונת בקרב בני נוער", רועי גולדשמידט11
במאי9214
.
4
2.1
.
""אפליקציית סיקרט
להלן יוצג
מידע תמצי תי אודות אפליקציית סיקרט, אשר דפוסי שימוש פוגעניים בה ניצבים ברקע לקיומו
של הדיו
ן האמור בוועדה
. יש להבהיר כי דפוסים אלה אינם ייחודיים דווקא לאפליקציה מסוימת זו , וכן
יש להניח כי.אפליקציה זו משמשת לשימושים רבים שאינם פוגעניים באופיים
""סיקרט(Secret)
היא אפ
ליקציה הנית
נת להורדה חינמית למכשיר הטלפון הנייד ו מאפשרת
למשתמשים בה להעלות תכנים– טקסט קצר או תמונה, ללא צורך בחשיפת פרטי מעלה התוכן . התוכן
המועלה נגיש לצפייה לחברים בפייסבוק ולאנשי הקשר בטלפון הנייד במידה וגם הם התקינו את
.""סיקרט
סימון "לייק" לתוכן המוע לה מאפשר גם.לחברים של מי שסימן לייק לצפות בתוכן
,בנוסף
בחלק מן המקרים מחליטים מפעילי האפליקציה להעלות "פוסט" (תוכן) שפורסם כך שיהיה נגיש ל חלק או
.כלל משתמשי האפליקציה ולא רק לחברים10
על פי האמור באתר
המשרד לביטחון פנים
, מטרתה של האפליקציה היתה לאפשר לשוח ח באנונימיות על
דברים שמשתמשים ,לא היו מוכנים לחשוף ברשתות החברתיות: בעיות בנישואין ובזוגיות, מחלות, קשיים
.דעות פוליטיות וכדומה
עם זאת ,בשל
האופי האנונימי של
האפליקציה
היא מאפשרת גם להפיץ תכנים
פוגעניים ושקריים ללא נטילת אחריות – שימוש שיכול להגיע עד ל
כדי
.עבירות פליליות11
על פי תשובת המשרד לביטחון פנים ,לפנייתנו במשטרת ישראל נתקבלו22
תלונות של אזרחים בהן
."אוזכרה האפליקציה "סיקרט
לדברי נציג המשטרה נתון זה אינו נתון סופי, אך הוא מספק אינדיקציה
באשר לתופעה. לדבריו, בכל תלונה בנושאים אלה, המשטרה בוחנת האם נ עברה עבירה או שמדובר
בבריונות רשת שאינה מהווה עבירה. במידה ומסתבר כי בוצעה עבירה, המשטרה פועלת בהתאם: הוצאת
.צווים מבית המשפט על מנת לקבל נתונים ממפעילת האפליקציה אודות זהות וביצוע פעולות חקירה12
על פי תשובת נציג המשטרה, "מבדיקות שבוצעו על ידי היחידות עד כה , עולה כי החברה המפעילה את
האפליקציה איננה שומרת נתונים מעבר ל-
22
שעות ועל כן הסבירות שהמשטרה תגלה את הפוגע קטנה
."בצורה משמעותית
על פי מידע שנמסר
מהמרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט
"המפעיל "קו חם לטיפול בפניות
בנושאי בריונות רשת, פרופילים מזויפים, הטר
דה וכדומה,
בחודש יולי נתקבלו במרכז כ-
142
פניות שעסקו ברובן
בנושאי הסתה ברשת; בחודש אוגוסט
נתקבלו כ-
122
"פניות מתוכן כמחצית ביחס ל"סיקרט
ו
בחודש ספטמבר נתקבלו עד כה כ-
942
פניות-
."כשליש מהן ביחס ל"סיקרט
מאז תחילת שנת הלימודים מתקבלות כ-9- 1
פניות מידי יום
מיועצות או מחנכות בבתי ספר
ביחס
לסיקרט.
רוב הפונים למרכז לאינטרנט בטוח ביחס לסיקרט הם הנפגעים עצמם או פונים .בשמם
הנפגעים מסיקרט הם מכל הגילאים ומכל המינים, אך ישנן יותר פניות לעזרה מצידן של נפגעות
)(נשים או בנות –
נתון שלא ניתן לומר אם הוא מצביע על יותר
נפגעות או על יותר דיווח בקרב
.נשים
10
אורנה היילינגר, מנהלת
,המרכז לאינטרנט בטוח, איגוד האינטרנט, דוא"ל91
,בספטמבר9214
; אתר אפליקצייתSecret
,
שאלות נפוצות :, כניסה91
בספטמבר9214
.
11
" ,אתר המשרד לביטחון פנים
כל מה שרציתם לדעת על הסיקרט :", כניסה91
בספטמבר9214
.
12
רפ"ק ירון שטרן, ראש חוליית סייבר, משטרת ישראל, דוא"ל מלשכת ,השר לביטחון פנים98
בספטמבר9214
.
5
מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח משערת כי האפליקציה איננה גורמת לגידול משמעותי בהיקף
"הפגיעות אלא בעיקר מהווה זירה חדשה שאליה "מהגרים .מפלטפורמות או יישומים אחרים
לטענתה סביר כי אחוזים בודדים בלבד מן הפוגעים לא היו פוגעים בהיעד .ר אותה אנונימיות
ומאידך, היא גורסת כי היעדר הזהות דווקא עשוי "לש
עמ.ם את הפוגע" ולגרום לו לעבור הלאה
כפי שיובהר להלן, השימוש ב"סיקרט" כמו גם האנונימיות שאפליקציה זו מאפשרת אינם תופעה חדשה
"לגמרי ומבחינות רבות הם בבחינת "אותה הגברת בשינוי האדרת. ה אנונימיות באינטרנט היא תופעה
הקיימת מזה זמן רב ו בנוסף, גם בהיעדרה של אותה אנונימיות, דפוסי בריונות רשת(Cyber bulling)
"באינטרנט באמצעות רשתות חברתיות ומסרים מיידיים ("וואטסאפ למשל),
הם תופעה .שאיננה חדשה
,עם זאת
הזמינות של טלפונים חכמים ויישומים דוגמת
"סיקרט" עשויי ם להעצים את מידת החשיפה
.והזמינות של ביטויים פוגעניים בשל הצמידות של מכשירים אלה למשתמשים ברוב שעות היממה
,לדברי עו"ד חיים ויסמונסקי
ראש תחום
,משפט וטכנולוגיה בפרקליטות המדינה בשונה מחברות
ישראליות הכפופות לדין הישראלי, "סיקרט" איננה פועלת מישראל
ולכן יכול ת האכיפה של
ה רשויות
בישראל ביחס
הילא מוגבלת . לשם טיפול במקרים שונים–
בהם כאלה שהם עבירה פלילית, נדרש הליך
"פורמאלי של "בקשה לעזרה משפטית–
.המופנה לרשויות בארצות הברית עם זאת, במידה ומופנה אל
החברה צו שיפוטי מתאים, ככ
ל
ל ניתן לקבל מהם מידע הנאגר בשרתים שלה ם–
.ככל שהוא מצוי ברשותם
לדברי ויסמונסקי, בניגוד לחברות אחרות דוגמת"גוגל" ו"פייסבוק"
איתן התפתחו
ערוצי שיתוף פעולה א-
פורמאליים, מול "סיקרט" שיתוף הפעולה איננו מפותח וגם במקרים של חשש לעבירות אלימות או לפגיעה
.עצמית נדרשת פנייה רשמית13
באשר לאפשרות לחסום א ת הגישה ל'סיקרט' ציין ויסמונסקי כי עמדת הגורמים המקצועיים במשרד
המשפטים היא כי אין צידוק בחסימתו של שירות שלם שהוא כשלעצמו ניטרלי ואינו מעודד ביצוע עבירות
מעצם הגדרתו. לבד מן העובדה כי על פי פסיקתו של בית המשפט העליון בעניין רמי מור ישנו ערך לביטוי
אנונימי ולכן ברור כי אין בעצם האנונימיזציה מעשה שלי
ל,י
ההנחה היא כי ישנם עוד שירותי אנונימיזציה
.רבים ולכן גם האפקטיביות של חסימה כזו מוטלת בספק14
3.
חקיקה ופסיקה
בנושא
.להלן יוצגו הצעות חוק, חוקים שנתקבלו ופסקי דין רלבנטיים לנושא
יש לציין כי הצעות החוק
המאוזכרות ב
מסמך זה אינן כוללות את כלל הצעות החוק בנושא זה.
15
נר אה כי בהכללה ניתן לסמן שני
דפוסים עיקריים לניסיונות של המחוקק להתמודד עם הפגיעות
(לשון
הרע, פגיעה בפרטיות ועוד), הנלוות לחופש הביטוי המועצם באינטרנט
או לתכנים מזיקים מסוגים שונים
(אלימות; פורנוגרפיה ועוד)
:
חקיקה
שמטרתה צמצום האנונימיות או הגדרת אחריות משפטית למי שנותן במה לפרסומי תוכן
;אנונימי
חקיקה שמטרתה לחסום או לסנן אתרים.או תכנים פוגעניים
13
עו"ד חיים ויסמונסקי, ראש תחום משפט וטכנולוגיה
,בפרקליטות המדינה, שיחת טלפון91
בספטמבר9214
.
14
.שם
15
בין השאר הוגשו גם הצעת חוק מסחר אלקטרוני-
9228
,וכן הצעת חוק ברוח דומה של חה"כ מאיר שטרית. ראו: אונגר9219
.
6
בקטגוריה הראשונה ,של חוקים שמטרתם לצמצם אנונימיות או להגדיר אחריות משפטית למפרסם התוכן
ניתן לציין שתי הצעות חו ק של :חה"כ ישראל חסון
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון–
זיהוי מגיבים באתרי אינטרנט), התשס"ז-
2002
16
,
שעניינה הטלת חובה על ספקיות האינטרנט לזהות את הגולשים המגיבים. הצעת החוק התבססה על
ההנחה כי האנונימיות הקיימת כיום באינטרנט והקושי
היחסי לחשוף גולשי
ם, בשל
הצורך לפנות
לערכאות משפטיות, מדרדרים את תרבות הדיון ומביאים לתגובות פוגעניות שלא לגופם של דברים. הצעת
חוק זו הוסרה על-
.ידי המגיש
בהצעת חוק אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי הגולשים המגיבים באתריהן
(תיקוני חקיקה), התשס"ח-
2002
17
,ה
וצע להט
יל אחריות פלילית
ואזרחית על כותב תוכן פוגעני (בלשון
הצעת החוק: "האדם שהביא את הדבר לאתר וגרם בכך לפרסומו"), על עורך אתר האינטרנט ועל מי
,שהחליט בפועל על פרסום תוכן פוגעני באתר. נוסף על כך
ה וצע להטיל אחריות פלילית על מפעיל אתר ועל
מתפעל אתר. כל האמור, באמצע
ות תיקונים של חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-
1204
, ושל חוק הגנת
הפרטיות, התשמ"א-
1281
. ה
צעה זו נידונה בכנסת ה-
17
בוועדת המדע והטכנולוגיה ונעצרה בשלב ההכנה
לקריאה ראשונה
בעקבות הסכמה של חה"כ המציע שלא לקדם את החקיקה ולאפשר לאתרי האינטרנט
ולאיגוד האינטרנט לקדם מה לך של כללי הסדרה עצמית של תוכן גולשים– בפרט טוקבקים.
18
ב
קטגוריה השנייה של חקיקה שמטרתה לסנן או לחסום אתרים או תוכן פוגעני ניתן לציין
את הצעות
החוק הללו:
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון–
חסימת שיחות אירוטיות ואיסור פרסומות בעלות אופי
מיני במכשירי טל
פון), התשס"ט–
2002
.של חה"כ זבולון אורלב19
הצעה זו לא עלתה להצבעה (הונחה
;)לפני דיון מוקדם
'הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס11
) (שירות סינון של תכנים בלתי הולמים לקטינים
באינטרנט), התשס"ח-
2002
.
20
הצעה זו נידונה בכנסת ה-
17
בוועדת הכלכלה ונעצרה בשלב ההכנה
.לקריאה שנייה ושלישית
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון– חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ג–
2013
של חה"כ
אמנון כהן ואברהם מיכאלי21
הונחה לפני דיון מוקדם באפריל9211
והפכה להצעה לסדר היום ביוני
9211
.
22
חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון 'מס12), הת
ש
ע"א–
2011
של חה"כ אלכס מילר וקבוצת חברי
.כנסת התקבל והפ
ך לחוק בכנסת ה-
18
.
23
16
0פ1017017
17
0פ1171017
.
18
ראו
פרוטוקול
ים של ועדת המדע והטכנולו
גיה של הכנסת מיום
11
במאי9228
ומ
יום ה-2
ביולי9228
:, כניסה98
בספטמבר
9214
.
כללי הסדרה כאמור מופיעים ב
אתר איגוד האינטרנט
, אך לא ברור עד כמה הם מ :יושמים בפועל ועל ידי אילו אתרים, כניסה
98
בספטמבר9214
.
19
0פ1124018
20
0פ829017
21
0פ1111012
22
,אתר הכנסת"
הצעת החוק לפיה ספקי האינטרנט יחויבו לסנן תוכן פוגעני וליידע טלפונית את מנוייהם על האפשרות לסנן
אתרים ללא תשל
ום הפכה להצעה לסדר ,"
12
ביוני9211
.
23
0פ440018
תיקון 'מס42
לחוק התקשורת מחייב יידוע ומתן אפשרות לסינון תכנים חינמי.
מעניין לציין כי משרד התקשורת מטיל עיצומים
כספיים על חברות תקשורת שאינן עומדות בתנאי החוק. ביולי9214
פורסם כי משרד התקשורת הטיל עיצומים כ ספיים בסך
כולל של כ-
412
אלף ₪
" על חברת "סלקום" ועל חברת211
–
נטוויז'ן בע"מ" בשל העובדה כי במרבית המקרים שנבדקו, נציגי
7
'חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון מס
10
,)
התשע"ד-
2011
24
של חה"כ יפעת קריב וקבוצת חברי כנסת
התקבל והפ
ך לחוק בכנסת ה-
12
" ,. על פי החוק פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד
,במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום " יהיה
בגדר הטרדה מינית
ו
עונשה הוא עד חמש שנות מאס.ר
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב ביחס לרקע
" להצעת החוק כי
בשנים האחרונות, עם ההתפתחות הטכנולוגית, הולכת ומתפשטת תופעה של
פרסום
תצלומי
ם, סרטים או הקלטות בעלי אופי מיני, שלא בהסכמת המצולמים".
25
למרות שהמידע דלעיל
,איננו ממצה, ניתן לראות כי עד כה
רוב הניסיונות לח
קיקה מגבילה ש
מטרתה
לחסום אתרים או תכנים
כמעט ו
לא צלחה.
שתי
הצע
ו ת החוק
שעברו הן אחת המחייבת יידוע
ואספקת
שירות יעיל לסינון אתרים
ותכנים פוגעניים ברשת האינטרנט בחינם–
.ללקוחות המעוניינים בשירות זה
והשנייה שעוסקת בניסיון להטיל אחריות על מפרסם סרטונים מיניים בעלי הקשר מבזה. למרות
,שבמקרה של החוק השני ישנו ניסיון להגביל את הפצתם של תכנים פוגעניים אין המדובר בחסימה
כוללת של אתרים, אלא ב .הטלת אחריות על מפרסם של תכנים ספציפיים
"לדברי עו ד אייל לב ארי
היועץ המשפטי של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת,
לחקיקה בדבר חסימה
או הגבל
ה של
תכנים עשויה להיות השפעה מצננת על חופש הביטוי שהוא
עיקרון יסוד של השיטה
הדמוקרטית
, ככל שהצעה כזו תובא לדיון הרי שה יא תצטר
לעמוד בפסקת ההגבלה של חוק יסוד כבוד
.האדם וחירותו26
יש לציין כי הכנסת
אישרה בקריאה ראשונה את
הצעת חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע
עבירות
'(תיקון מס2) התשע"ד-
2011
– ראו פירוט להלן .
שני פסקי דין שניתנו בבית המשפט העליון בשנים האחרונות נוגעים
ישירות להיבטים האמורים של
חשיפת פרטי גולשים ושל חסימת אתרי א:ינטרנט
חשיפת פרטי גולשים
בפס"ד ב
פרשת
רמי
מור
שניתן במרץ9212
קבע בית המשפט העליון שבהעדר מסגרת דיונית הקבועה בחוק
לשם פנייה לחשוף את פרטי המעוול, אין בית המשפט מוסמך לעסוק בפנייה מסוג זה.
27
בניגו ד לעמדתו של
בית המשפט המחוזי בחיפה28
קבע כי בית המשפט העליון כי עד שנושא
זה לא יוסדר בחקיקה ראשית,
אין
בסמכות בית ה
משפט להורות על חשיפת פרטי כתובת
IP
שתאפשר לקשור בין הודעה או תוכן מועלה
.לבין משתמש קצה
בשל פסיקת בית המשפט העליון ב
פרשת רמי מור הגיש חה"כ זב ולון אורלב את הצעת חוק איסור לשון
הרע (תיקון– חשיפת פרטי מעוול), התש"ע-
2010
.
29
הצעת החוק מתמקדת בחשיפת פרטי מי שהפיץ לשון
השירות הסכימו לספק אך ורק תוכנות הגנה בתשלום בניגוד להוראות החוק המחייבות אספקת שירותי סינון חינמיים. משרד
" :התקשורת, הודעה לעיתונות
משרד התקשורת הטיל עיצומים כספיים בסך כולל של כ-
412
אלף ₪
על חברת 'סלקום' ועל
' חברת211
'נטוויז'ן בע"מ ,
14
ביולי9214
:, כניסה99
בספטמבר9214
.
24
פ0
287012
25
דברי הסבר להצעת חוק למניעת הטרדה מינית
'(תיקון מס2
,)) (פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניותו של אדם
התשע"ג-
9211
,, נוסח לקריאה ראשונה הצעות חוק הכנסת–
410
,
11
ביולי9211
.
26
,עו"ד אייל לב ארי
יועץ משפטי לוועדת המדע והטכנולוגיה של
,הכנסת, שיחת טלפון92
בספטמבר9214
.
27
הלשכה המשפטית של הכנס ,ת"חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט- סקירה משווה"
,, עו"ד ירון אונגר14
בפברואר9219
.
:כניסה92
בספטמבר9214
.
28
)'ברע (חי
842020
'רמי מור נ
ידיעות אינטרנט ואחרים (
99.4.9227
)
", פורסם ב"נבו .
29
פ0
9470018
8
הרע על הזולת ברשת האינטרנט. על פי ההצעה, מי שחש עצמו נפגע יוכל להביא לחשיפת זהותו של המעוול
באמצעות פניה לבית המשפט כדי שיורה לספק האי.נטרנט לחשוף את זהותו של המעוול30
בעקבות
דוח שפניץ31
ובפרט בשל פסיקת בית המשפט העליון בעניין רמי מור,
פרסם משרד המשפטים
תזכיר להצעת חוק חשיפת פרטי מידע של משתמש ברשת תקשורת אלקטרונית, התשע"א-
2011
.
32
עיקרו של ההסדר
המוצע בתזכיר החוק, כפי שמוסבר במסמך של הלשכ
ה המשפטית של הכנסת,
33
הוא
"
.ביצירת שני מסלולים לחשיפת זהותו של המעוול מסלול אחד הוא מהיר, ולא דורש קיום הליכים בבית
,"המשפט, אך מאידך גיסא, אין הוא מאפשר זיהוי ממשי של המעוול, אלא רק לקבל עליו "נתון מזהה
שהוא "נתון טכנולוגי שהינו חלק מפרוטוקול התקשורת בין מ חשבים, המסייע לאיתור של מחשב או רשת
מחשבים שמהם הועלה תוכן לרשת תקשורת אלקטרונית". על פי ההצעה, אם "פנה מבקש לספק השירות
שבאמצעותו הועלה או הופץ התוכן האמור לשם קבלת הנתון המזהה במועד הפצת התוכן האמור, ימסו
ר
."לו הספק את הנתון המזהה, ככל שהוא מצוי ברשותו
,לעומת זאת, אם מבקש אדם לקבל "פרטי מידע", כגון שמו המלא של הפוגע, מענו, מספר תעודת הזהות שלו
שם חברה ומספר הרישום של חברה, עליו "לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה לספק השירות לחשוף את
פרטי המידע של המנוי", והמנוי יוכל להתנגד לבקשה זו. בית המשפט יכריע בבקשה, בהת חשב בשלושה
גורמים :
א.
תום לב –
;"על בית המשפט להשתכנע שהבקשה הוגשה "כדי לאפשר למבקש להגיש תביעה
ב.
עילה לכאורה –
על בית המשפט להשתכנע ש"קיים חשש ממשי, בהתבסס על ראיות לכאורה
שהציג המבקש, שהתוכן שלגביו הוגשה הבקשה מהווה עוולה כלפי המבקש או הפרת זכות קניין
רוחני;"שלו
ג.
סיכויי התביעה – על בית המשפט להשתכנע שקיימים סיכויים שהתביעה תוכרע לטובת המבקש.
חסימת אתרי אינטרנט
במקרה אחר, עתר איגוד האינטרנט כנגד משטרת ישראל בשל צווים שהוציאה המשטרה לשם הגבלת גישה
.לאתרי הימורים באינטרנט
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדתו של איגוד האינטרנט ופסק שיש לבטל
את הצווים המורים על חסימת אתרי הימורים. מ
שטרת ישראל ערערה בעניין זה לבית המשפט העליון,
והאחרון קבע במרץ9211
כי "למפקדי המחוזות במשטרת ישראל לא נתונה כיום הסמכות ליתן צווים
לספקיות הגישה לאינטרנט המורים לחסום גישה לאתרי הימורים
. למחו".קק הפתרונים34
,כאמור, על שולחן הכנסת מונחת לאחר קריאה ראשונה
הצעת חוק
הגבלת שימוש במקום לשם מניעת
ביצוע עבירות
'(תיקון מס2) התשע"ד-
2011
.
35
הצעת החוק הממשלתית מבקשת להחיל על את החוק
הקיים המתייחס ל"מקום" גם על האינטרנט ובכך לאפשר חסימתם של אתרים שונים המ שמשים לשם
30
" ,הלשכה המשפטית של הכנסת
חשיפת זהותו של מעוול אנונימי ברשת האינטרנט- סקירה משווה ,", עו"ד ירון אונגר14
בפברואר9219
.
31
ועדה הבין-משרדית ברא
שות גב' טנה שפניץ, שמונתה על-
ידי שר המשפטים כדי לבחון סוגיות שונות הקשורות
במסחר אלקטרוני-
.הוועדה לבדיקת בעיות משפטיות הכרוכות במסחר אלקטרוני הוועדה פרסמה דו"ח
ב מאי
9224
ובעקבותיו גם נידונה בוועדת המדע והטכנולוגיה הצעת חוק מסחר אלקטרוני- התשס"ח-
9228
.
32
לנוסח התזכיר ודברי ההסבר ראו
כאן .
33
" ,הלשכה המשפטית של הכנסת
חשיפת זהותו של מעוול אנוני
מי ברשת האינטרנט- סקירה משווה ,", עו"ד ירון אונגר14
בפברואר9219
.
34
עע"ם1901789
מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל
'ואח
'נ איגוד האינטרנט הישראלי. באתר
איגוד האינטרנט :, כניסה
98
בספטמבר9214
.
35
עברה קריאה ראשונה ב-
12
בפברואר9214
והועברה להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק משפט.
9
ביצוע עבירות בהם: הימורים בלתי חוקיים של ארגון פשיעה; פרסום תועבה המציג קטינים (פדופיליה) או
מכירת סמים מסוכנים (למעט קנביס). חסימת האתרים האמורים יכולה על פי הצעת החוק להתבצע
באמצעות קצין משטרה מוסמך ובכיר- לזמן מוגבל ובאמצעות צו של בית המשפט לה .פוך את הצו לקבוע
מעניין לציין כי על פי הצעת החוק גם "אתרים מעורבים" המשמשים גם לפעילות חוקית וגם לפעילות
בלתי חוקית יכולים להיחסם וזאת בהינתן צו המורה כי הגבלת הגישה תהיה, ככל הניתן, רק לגבי החלק
.המשמש לביצוע עבירות36
1.
חסימת אתרים ותכנים– דוגמאות מה
ם עול
להלן יוצגו מספר דוגמאות לחוקים או רגולציה שמטרתה הגבלת גישה לתכנים שונים באינטרנט (בהם:
,הימורים בלתי חוקיים פורנוגרפיה, פדופיליה ואלימות). בשל מגבלות זמן הסקירה שלהלן הינה ראשונית
.בלבד ואיננה ממצה את הנושא הסקירה מהווה אינדיקציה בלבד לדפוסי חסימה וסינון תכנים , ככל שאלו
קיימים. מדינות רבות שאינן מסננות כלל תוכן או שקיימים בהם הסדרים שונים ביחס לחלק מן הסוגיות
.לא נסקרות במסגרת זו
1.1
. אוסטרליה
אוסטרליה נחשבת לאחת המדינות המערביות שמנהלות מדיניות אינטרנט מגבילה בי ותר ולהלן יוצגו
.עיקרי מדיניותה בעניין37
החוקה האוסטרלית מקנה לממשלה מחד את הזכות להסדיר(Regulate)
,את שירותי התקשורת השונים
בתוכם האינטרנט ומאידך לא מעגנת במפורש את חופש הביטוי. רשות התקשורת האוסטרלית(ACMA)
.היא הגוף המוסמך להסדיר תכנים באינטרנט
הרשות מ קבלת תלונות מאזרחים על תוכן אסור ומוסמכת
להוציא צווים להורדתם של אתרים מהרשת וכן לפתוח בחקירה בחשד לפרסום תוכן אסור גם בהעדר
תלונה. הגדרתו של תוכן כאסור תלויה בסיווג של התוכן-
.סיווג המוגדר בחוק
התכנים האסורים(Prohibited Content)
מוגדרים ב-1
:קטיגוריות
R18
-
תוכן שסביר כי יפריע או יפגע בצעירים מתחת לגיל18
. תוכן כזה איננו אסור, אך לשם
.החזקתו באתר נדרש כי האתר יפעיל מערכת לזיהוי גיל המאושרת על ידי רשות התקשורת
X18
–
תוכן מיני, לא אלים, בין בגירים ובהסכמה. תוכן כזה יכול שיוסר על ידי הרשות במידה
והוא מצוי על
.שרתים בתחומי השיפוט של המדינה
RC
-
תוכן אסור, כולל פורנוגרפיית ילדים; סטיות מיניות (פטיש) ותיאורים מפורטים של פשיעה–
.תוכן זה אסור באתרים שעושים שימוש בשרתים המצויים באוסטרליה
בהתאם להגדרות האמורות, רשות התקשורת יכולה לטפל בתוכן המופיע באתרי אינטרנט באוס טרליה–
כולל, כאמור, הורדת האתר. באשר לתכנים פוגעניים באתרים שאינם אוסטרלים–
לא מתארחים על גבי
שרתים באוסטרליה–
הרשות מכריעה באשר לסיווג התוכן ומודיעה לחברות המספקות שירותי סינון
ומוצרי סינון מאושרים עבור האינטרנט, כך שהאתר יסונן על ידי החברות. ספקיות האי נטרנט מחויבות
36
לעיון בנוסח הצעת החוק ראו באתר
משרד המשפטים :, כניסה98
בספטמבר9214
.
37
המידע בנוגע למדיניות באוסטרליה ובניו-
זילנד מבוסס בין השאר על: סקירה על מדיניות סינון תכנים באינטרנט באוסטרליה
ובניו-
זילנד, באתר"
Open Net Initiative
"
:, כניסה98
בספטמבר9214
.
(ALRC
n and Convergent Media"
Content Regulatio
—
"Classification
Australian Law Reform Commission,
Report 118), March 2012, Chapter 12: Prohibiting Content, accessed: June 13, 2013.
01
להציע לגולשים אמצעי סינון "ידידותי למשפחה", אך הלקוחות אינם מחויבים לעשות שימוש באמצעי
הסינון. הממשל האוסטרלי הכריז בשנת9220
"כי יממן פרויקט ל"הגנה על המשפחות האוסטרליות ברשת
בעלות כוללת של כ-
110
מיליוני דולרים אוסטרליים– רוב המימון נועד לח .לוקה חינמית של תוכנות סינון
באשר לסינון תכנים ברמת ספקיות האינטרנט, ב-
9227
הכריז שר התקשורת על מדיניות חדשה לפיה
ספקיות האינטרנט הם אלו שיידרשו לבצע סינון של תכנים. על פי התוכנית, הוצע כי מי שירצה לצרוך
פורנוגרפיה יצטרך לבקש לשנות את ברירת המחדל לפיה התו כן מסונן–
זאת בניגוד למצב שטרם התוכנית
.שבו כאמור, ברירת המחדל היא תוכן לא מסונן
בדצמבר9222
הכריזה ממשלת אוסטרליה כי בכוונתה להציג תיקוני חקיקה שיחייבו ספקיות אינטרנט
לחסום או לסנן תכנים המוגדרים כאסורים(RC)
. ביולי9212
דיווחה הממשלה כי חלק מספקיות
האי נטרנט הסכימו לסנן תוכן פוגעני–
בדגש על פדופיליה ופורנוגרפיית ילדים ובעקבות הליכי הסדרה
.עצמית של הספקיות מופעל סינון בהתאם לרשימה של אתרים פוגעניים שמפרסם האינטרפול
בנובמבר9219
הודיע שר התקשורת האוסטרלי כי לא יבוצע סינון תכנים ברמת ספקיות האינטרנט–
זאת
.למעט הסינון שמבצעות הספקיות בהתאם לרשימת האינטרפול, כאמור לעיל38
עוד יצוין כי על פי ארגון
""יוזמת הרשת הפתוחה(Open Net Initiative)
הסוקר את הצנזורה ברשת, למרות
שניו- זילנד
מפעילה
שיטות דומות לאלה של אוסטרליה (בתוכן שימוש בסיווג תכנים; ורשות הממונה על הנוש א) היא איננה
נוקטת מדיניות מחמירה כמו אוסטרליה (למשל, אין לה מנגנוני הורדת אתרים) וההסדרים הנהוגים בה
מובְ נים באמצעות הסדרה עצמית על ידי התעשייה ואיגוד האינטרנט של ניו-
זילנד. כפועל יוצא הרשות
( העוסקת בנושאDIA
.) ממקדת את פעילותה בחסימת פורנוגרפיית ילדים39
ע ל פי האמור בפס"ד של בית המשפט המחוזי בעניין חסימת אתרי הימורים בישראל, באוסטרליה נחקק
בשנת9221
חוק ה-
Gambling Law"
"Interactive
על פיו מוטל על ספקיות הגישה לאינטרנט לחסום
את הגישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים במידה והם מקבלים דרישה מפורשת לכך מ.רשות התקשורת
עם
זאת, על פי החוק, ספקיות הגישה לאינטרנט מוסמכות להחליט באילו אמצעים טכנולוגיים לחסום את
הגישה והעלות הכספית הכרוכה בחסימה היא שיקול לגיטימי ביחס להחלטה על חסימה.
40
1.2
. ארצות הברית
בארצות הברית נחקק בשנת9220
חוק פדראלי ביחס להימורים לא חוקיים באינטרנט
"Unlawful
Internet Gambling Enforcement Act
,"
41
"החוק אסר על הימורים באינטרנט והורה לבנקים, חברות
האשראי ומוסדו ת פיננסים אחרים לחסום
טרנס
א
קציות
כספיות הנעשות בין אזרחים הנמצאים בארה"ב
לבין אתרי הימורים. עוד נקבע, כי ספקיות הגישה יחסמו
גישה לאתרי הימורים בלתי חוק יים במידה
ויקבלו צו מתאים, אך הוצבו שורה של תנאים להו צאת הצו: א. הצו יוצא רק על ידי בית המשפט. ב. יינתן
לספקיות הגישה זכות שימוע. ג. ל א תוטל על ספקיות הגישה כל חובה לפקח כי חסימת הגישה הינה
38 Department of broadband, Communication and the Digital Economy, "Mandatory filtering legislation not
proceeding", November 9, 2012, Accessed: June 13, 2013.
39
סקירה על מדיניות סינון תכנים באינטרנט באוסטרליה ובניו-
זילנד, באתר"
Open Net Initiative
"
:, כניסה11
ביוני9211
.
40
עע"ם1901789
מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואח' נ' איגוד האינטרנט הישראלי (
94.1.11
) פורסם באתר איגוד
האינטרנט ;עת"מ 45606-10-10 איגוד האינטרנט הישראלי 'נ ניצב מפקד מחוז תל אביב ואח' (
99.4.19) פורסם בנבו.
41
לעיון בנוסח החוק ראו כאן ', עמ02
:, כניסה91
בספטמבר9214
.
00
אפקטיבית, או ליזום
חסימה של אתרים המציעים פעילות
הימורים בלתי חוקי ת. ד. לספקיות הגישה
.תהיה חסינות בפני תביעות"
42
שופט בית המשפט העליון עו
זי
פוגלמן קובע בפסק דין בעניין חסימת אתרי הימורים כי קיימת שונות רבה
בין מד ינות בארצות הברית ביחסן להימורים ומציין כי במדינת
מינ סוטה הוגשה תביעה בעקבות הוראה
של הרשויות לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה של התושבים לכ-
922
.אתרי הימורים באינטרנט
בתביעה נטען כי החסימה פוגעת בחופש הביטוי ובמסחר. בשל התביעה וההליך המשפטי חזרו בהן רשויות
.האכיפה במינסוטה מדרישת חסימת האתרים האמורה43
חוק
פדראלי נוסף, עוסק ב
הגבלת הגישה של ילדים לתוכן מגונה או פוגע
ני באינטרנט
. ה-
Children's
Internet Protection Act
או בקיצורCIPA
שחוקק בשנת9222
קובע הסדרים החלים על ספריות ובתי
ספר המקבלים הנחות על אספקת גישה לאינטרנט או חיבור לאינטרנט באמצעות תוכנית ייעודית לנושא
(E-rate program). על פי ההסדרים, בתי ספר וספריות המקב לים הנחות כאמור חייבים שתהיה להם
או סינון תכנים: תמונות0מדיניות אינטרנט בטוח הכוללת אמצעים טכנולוגיים לחסימה ו
""מגונות
(obscene)
; פורנוגרפיית ילדים; תוכן מזיק לקטינים–
.במקרה של מחשבים הנגישים לקטינים
,בנוסף
מדיניות האינטרנט הבטוח של המוסדות חייבת לכלול ניטור הפעילות של קטינים באינטרנט וכן תוכניות
.חינוכיות לקטינים על התנהגות הולמת בסביבה המקוונת44
במדינת
קליפורניה
עבר בסנאט בספטמבר9211
חוק שמטרתו להגן על פרטיותם של קטינים באינטרנט.
45
החוק עוסק:בהיבטים שונים של הגנה על קטינים הגבלות על פרסו
מים מסוימים המנ ויים בחוק (משקאות
)אלכוהוליים, כלי נשק ועוד ב
אתרים
, אפליקציות או יישומים אחרים ש
עיקר המשתמשים שלהם קטינים ;
'הגבלות על איסוף מידע ושימוש במידע על קטינים וכן על מסירתו של מידע כאמור לצד ג . בנוסף, החוק
מגדיר תנאים שבהם יצטרך מפעיל אתר, אפליקציה וכדומה לאפשר ל משתמש קטין למחוק או להסיר את
המידע שהוא עצמו העלה לאתר; ליידע אותו על זכותו לבקש הסרת תוכן כאמור
או לספק לו הנחיות0ו
ברורות על אופני הסרת מידע. כמו כן האתר נדרש לציין בפני המשתמש הקטין כי הסרת המידע לא בהכרח
ת
מנע כל הצגה של המידע (בשל מגבלות טכנולוגיות ואח רות). יש לציין, כי הסרת התוכן האמורה תקפה
רק ביחס לתוכן שהמשתמש עצמו פרסם ולא חלה על פי החוק על תוכן שפרסם צד שלישי –
מי שאיננו
הקטין עצמו. בנוסף, מפעיל האתר יכול לחלופין לבצע אנונימיזציה של התוכן כך שלא ניתן יהיה ל
זה ות את
מקורו (מי הכותב או מי מוצג בו לדו .גמא) במקום להסיר את התוכן
1.3
. איטליה
ב פס"ד העליון
ב
עניין חסימת אתרי הימורים,
צוין כי
באיטליה סמכות
ן של ה רשויות להורות לספקי הגישה
לחסום גישה לאתרי הימורים בלתי חוקיים–עוגנ
ה ב חוק התקציב לשנת9227
ש
קבע את סמכות
ו
של
גוף
של
משרד האוצר האיטלקי (ה-
AAMS
), להורות ב
צו לגופי תקשורת לפעול
להסרת אתרי הימורים בלתי
42
עת"מ 45606-10-10 איגוד האינטרנט הישראלי 'נ ניצב מפקד מחוז תל אביב ואח' (
99.4.19) פורסם בנבו.
43
עע"ם1901789
מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואח' נ' איגוד האינטרנט הישראלי ,(
94.1.11
) פורסם באתר איגוד
האינטרנט ', עמ17
פסקה12
.
44
לסקירה של החוק ראו אתר רשות התקשורת הפדראלית של ארה"ב– ה-
FCC, כנ :יסה91
בספטמבר9214
.
45 SB-568 Privacy: Internet: minors.(2013-2014), accessed: September 28, 2014.
02
חוקיים
.ואף להטיל עליהם קנס מנהלי לפי נתוני ה-
AAMS
המעודכנים לחודש אוקטובר9212
, כ-
9,422
אתרים נכללו במסגרת "הרשימה השחורה", ומדי חודש מצורפים לרשימה זו מאות אתרים נוספים.
46
1.1
. מדינות נוספות
לאחרונה פורסם כי שו פט
בברזיל הורה לחברות גוגל ואפל להסיר "מהחנו
יו
ת הווירטואליו
ת " את
האפליקציה סיקרט.
"לחברת מיקרוסופט הורה השופט על הסרת תוכנה דומה בשם "קריפטיק(Cryptic)
מהחנות הווירטואלית שלה. בנוסף הורה השופט לחברות להסיר את האפליקציות האמורות גם
מהטלפונים הניידים של משתמ.שים שכבר יש ברשותם את התוכנה47
זמן קצר לאחר מכן פורסם כי חברת
אפל, אכן הסירה את האפליקציה מה-"אפ-
.סטור" בברזיל48
עוד פורסם לאחרונה כי סינגפור תיקנה את חוק זכויות היוצרים שלה ועל פי החוק החדש שנכנס לתוקפו
ב סוף אוגוסט9214
ניתן לחסום אתרי אינטרנט ה
מ
פרים זכוי .ות יוצרים בהינתן תנאים מסוימים החסימה
אמורה להתבצע בעקבות פנייה של בעלי זכויות היוצרים שיגישו בקשה לבית המשפט הגבוה להורות לספק
( שירותי הגישהISP
) לחסום אתרים מפרים. על בית המשפט הגבוה יוטל לבחון האם
מטרתו העיקרית של
האתר היא הפרת זכויות יוצרים; האם האתר מנגיש תיקיות או מציע אינדקס של תכנים המפרים זכויות
;יוצרים; האם הבעלים או מפעיל האתר מתעלם מזכויות יוצרים האם האתר נחסם במקומות אחרים בשל
.הפרת זכויות יוצרים עוד49
על פי שמידט וכהן
בסין
:חוסמות רשויות המדינה פלטפורמות שלמות שפופולאריות מאוד בעולם דוגמת
פייס בוק, טוויטר וטמבלר(Tumblr)
. לדבריהם, סין אף הצהירה על גישת הצנזורה של האינטרנט באופן
רשמי וציינה כי "חוקים ותקנות אוסרים בבירור על הפצת מידע המכיל תוכן החותר תחת כוחה של
."המדינה ומערער את הלכידות הלאומית או מפר את הכבוד והאינטרסים הלאומיים50
עוד מציינים שמידט וכהן כי
באיראן
הכריזו הרשויות בשנת9211
על הקמתו של "אינטרנט חלאל" (חלאל
הם חוקי הכשרות האסלאמיים), ואף החלו בהקמתו של אתר אינטרנט לשיתוף תכני וידיאו (בדומה
ליוטיוב) המאושרים לצפייה על ידי הממשלה. המטרה של הרשויות באירן היא להקים רשת אינטרנט
סגורה ומ.פוקחת שהתכנים בה יהלמו את חוקי השריעה
מתנגדי הסינון הגורף מציינים את "טענת המדרון החלקלק" הגורסת כי השימוש בטכנולוגיית הסינון
ברמת המדינה–
ברגע שנעשה עבור מטרה אחת–
צמצום הפורנוגרפיה, יכול שייעשה גם עבור מטרות
אחרות- למשל מניעת ביקורת על השלטון. נטען כי
מדינות דוגמת סין, איראן ואחרות עושות שימוש
46
עע"ם1901789
מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואח' נ '' איגוד האינטרנט הישראלי, עמ18
פסקה92
לדברי השופט
פוגלמן.
47 ENGADGET, "Brazilian Judge Tells Apple and Google to Pull Secret from People's Devices", John Fingas,
August 20, 2014; EFF, "Too Many Secrets: A Court Ruling Spells Bad News for Anonymous Speech in Brazil",
Eva Galperin, August 26, 2014, accessed: September 28, 2014
48 ENGADGET, "Apple Blocks Access to Secret in Brazil After Anti-Bullying Ruling", Daniel Cooper, August
22, 2014, accessed: September 28, 2014
49 The Center for Internet and Society, Stanford Law School, "Singapore's Amended Anti-Piracy Copyright Act
Enables Streamlined Site-Blocking", Bolin Zhang, July 29, 2014, accessed: September 28, 2014.
50Eric Schmidt and Jared Cohen, "The New Digital Age: Reshaping the Future of People, Nations and
Business", 2013, In: The Guardian, "Web censorship: the net is closing in", April 23, 2013, accessed:
September 28, 2014, "[China's] laws and regulations clearly prohibit the spread of information that contains
contents subverting state power, undermining national unity [or] infringing upon national honor and interests."
03
בטכנולוגיות סינון תוכן ובטכנולוגיות מעקב כדי לצמצם את פעילותם של מי שנתפסים בעיניהם כמתנגדי
.שלטון או כאלה העוברים על חוקי המדינה או חוקי הדת51
כתיבה: רועי גולדשמידט
:אישור
יובל וורגן ,ראש צוות
51 Ibid.