חומר רקע
תאריך:
י"א אב תשע"ג
18 ביולי 2013
תיק:
סימוכין:
578974
אל:
מר משה אשר
מנהל רשות המסים
הנדון: הטלת חובת דיווח לרשות המסים על נותני שירותי מטבע במסגרת חוק ההסדרים
הטלת חובת דיווח לרשות המיסים על נותני שרותי מטבע במסגרת חוק ההסדרים, התבקשה במטרה להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת ההכנסות ע"י עברייני מס.
פעילות רשות המסים בשנים האחרונות מלמדת על כך שמעלימי מס נוהגים לפעול במקרים רבים תוך שימוש בשירותי נותני שירותי מטבע (להלן: "נש"מ"), ובאופן זה, מקשים על גילוי העלמות המס ובכך על גביית מס אמת .
יצוין כי הטלת חובת הדיווח התבקשה בנוגע לנש"מים ולא לבנקים, הן בשל הנתונים אשר יפורטו להלן, מהם עולה חשד לפעילות עבריינית בסכומי עתק המבוצעת בתחום המס תוך שימוש בנש"מים והן בשל העובדה שלרשות המסים יכולת בקרה על פעילות עוסקים ונישומים בבנקים באופן שאינו קיים כאשר הפעילות מבוצעת במסגרת נש"מ.
מפאת גודלם הנש"מ הם סקטור חשוב שמהווה תחרות עם הבנקים (בתחום המרת המטבע ובתחום העמדת אשראי- נכיון שיקים)- דבר שאנו כממשלה מעוניינים לעודד! מה שמוצע כאן הוא העברת מידע לגבי לקוחות הנש"מ- מתוך הנחה שהנש"מ ברובם מדווחים כדין ודווחו כדין על לקוחותיהם יחד עם זאת הנש"מים הינם סקטור בסיכון, המושך אליו לקוחות מעלימי מס, מהסיבות שפירטתם ובנוסף משום ש:
1. אינם מוסד פיננסי טעון רשוי הנתון לרגולציה מחמירה
2. אין בהם מנגנונים מפותחים של ביקורת פנים וקציני ציות
3. מדובר בעיקר בלקוחות מזדמנים
4. אין הליכי רישוי מסודרים כולל fit and proper לגבי בעלי השליטה בהם
5. מערכות המחשוב שלהם פשוטות יותר משל הבנקים
6. אינם מנהלים פיקדונות ואינם מנהלים סיכוני אשראי- מכירים את לקוחותיהם פחות טוב מהבנקים.
כך לדוגמא, עוסק ונישום הנרשם אצל רשויות המס נדרש ליתן מספר חשבון בנק כולל בנק הדואר, נתון זה נמצא בידי רשות המסים ובין השאר יכול לשמש לבקרה שוטפת, בעוד שנתוני ופרטי נש"מ אינם נמסרים ע"י נישום או עוסק לרשות המסים ואין כל דרך מעשית לברר היכן מתבצעת הפעילות באופן רגיל.
בנוסף, המערכת הבנקאית מקושרת בין סניפה. כך, לא משנה באיזה סניף בנק ביצע אדם הפקדה, ניתן לראות את כל הפעילות שלו באופן מרוכז. לעומת זאת, נש"מים פועלים באופן עצמאי ואין קשר בניהם. כך, אדם יכול לפעול במספר נש"מים שונים כדי להקשות את התחקות אחר פעולותיו ונכסיו.
על פי נתוני רשם נותני שירותי מטבע, מר יואב צבר, כיום רשומים כ- 2100 נותני שירותי מטבע.
להערכתו של הרשם, מחזור פעילותם של כלל הנש"מים הינו כ- 101 מיליארד ₪ בשנה.
יצויין כי מבדיקה שערך הרשם על הפקדות בסכום כולל של כ – 20 מיליארד ₪ אצל מספר נותני שירותי מטבע עלה כי 35% מסכום ההפקדות לא דווחו כנדרש לפי החוק לאיסור הלבנת הון.
בהקשר זה יש לציין שאין לנש"מ כל מניע שלא לדווח דיווחי אמת, שכן, אין לדיווח כל השלכה לגביו, האינטרס היחיד הוא טובתו של לקוח המבקש להימנע מדווח כאמור, מה שבהכרח קשור גם להעלמת מס שכן, גם אם המדובר בכספים או רווחים הנובעים מפעילות פלילית אחרת, הרי שקיימת גם לגביהם חובת דיווח ותשלום מס.
מתוך ניתוח הנתונים המצויים בידי רשות המסים מאז שנת 2010 עולה כי בכ – 320 פרשיות מתוך כ- 2400 פרשיות שנחקרו, כשבכל אחת מהן מעורבים מספר חשודים, נעשה שימוש ע"י החשודים בשירותי נש"מ כחלק מביצוע העבירות ולצורך הסוואתם.
הסכום הכולל של הפעילות שבוצעה אצל הנש"מ בתיקים אלה הינו בסך של כ- 7 מיליארד.
מדובר בכספים החשודים ככספים שבוצעה בהם עבירת מס.
עפ"י הנתונים מתוך תיקי הפרשיות שלעיל, נמצא כי הפעילות בוצעה באמצעות כ- 380 נש"מים, מתוך 2,100 הרשומים.
באשר לשאלה בנוגע ליחס שבין הנשמ"ים הרשומים ואלה שאינם רשומים, או בנוגע לדיווחיהם לרשות המס, עפ"י חוק, אין בידי רשות המסים נתונים מדויקים שכן חלקם אינם נרשמים תחת הענף הכלכלי הרלבנטי בעת פתיחת התיק אצל רשות המסים וכך לא ניתן לזהותם כנש"מ ולנתח התנהלותם.
ויודגש כי מאחר ואין סמכות חוקית להעברת מידע מרשם הנשמ"ים ומהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים, אלא במקרים מיוחדים, המידע לוקה בחסר.
בנוסף במהלך שנים אלה הוגשו כתבי אישום כנגד כ- 180 נאשמים אשר עשו שימוש בנש"מים לצורך פעילותם העבריינית.
באשר לשאלה כמה מתוך המחזור העסקי אצל הנש"מים חשוד ע"י רשויות אכיפת החוק ככסף המעורב בפשיעה כלכלית כזאת או אחרת, הרי שמטבע הדברים בידי רשות המסים נתונים הנוגעים לעבירות מס בלבד, בכל הקשור לעבירות מס נמצא כי סך של כ-7 מיליארד של מסך המחזור העסקי של הנשמ"ים חשוד כמעורב בעבירות מס.
הטיפול בנש"מים עבריינים ימשיך במקביל בלי קשר לתיקון החוק המוצע.
יחד עם זאת, כידוע, בשנים האחרונות הפכה רשות המסים לציר מרכזי הלוקח חלק חשוב במלחמה בפשיעה הכלכלית, במסגרת זו מתבצעות חקירות משותפות עם משטרת ישראל כאשר השימוש הנעשה בנשמ"ם ע"י חשודים בתיקים אלה קיים במרבית התיקים ובחלקם אף עולה מעורבות עקיפה או ישירה של הנש"מים בביצוע העבירות.
באשר לחשש שחובת הדיווח תבריח לקוחות מהנשמ"ם לגופים שעליהם לא חלה חובת הדיווח, הרי שטיעון זה אינו ענייני, כאמור, מטרת חובת הדיווח הינה להלחם בתופעת העלמות המס ולהעמיק את הגביה, תוך תקווה שחובת הדיווח תסייע לגלוי העלמות אלה או תרתיע את כלל הציבור מביצוען.
אין סיבה שלקוחות שומרי חוק של הנש"מים ידירו רגליהם מהנש"מ בשלה. באשר לעברייני מס, יתכן ואלה יחפשו דרכים נוחות וחדשות להסוות את פעילותם אך בוודאי שזו איננה סיבה עניינית להתנגד לחובת הדיווח.
ב ב ר כ ה ,
אבי ארדיטי