חומר רקע
תמצית
מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ דני דנון, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, ובו עדכון של עיקרי מסמך קודם שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנובמבר 2011, בנושא ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים. במסמך זה יוצגו נתונים עדכניים על מידת ההשתלבות של עובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות ויושוו לנתוני שנים קודמות בנושא זה. הנתונים מבוססים על דוח שנושאו: ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, לשנת 2011, שפרסמה נציבות שירות המדינה בחודש יולי 2012, ועל נתוני רשות החברות הממשלתיות לשנת 2011 על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בכל אחת מהחברות הממשלתיות, שהועברו אליה על-ידי החברות הממשלתיות בהתאם להוראות בתיקון החוק בנושא זה. נוסף על אלה יוצגו במסמך נתונים לשנת 2012 על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בחמש רשויות מקומיות שהשיבו על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה ונתונים על שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים והמועסקים במשטרת ישראל.
הממצאים המרכזיים במסמך:
• בישראל חיים כיום כ-120,000 יוצאי אתיופיה, שהם כ-1.5% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.
• במרס 2011 תוקן החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011. התיקון מחיל את חובת הייצוג ההולם על חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, על תאגידים שהוקמו על-פי חוק, על עיריות ועל מועצות מקומיות.
• חובת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה חלה גם על גופים בשירות המדינה, מכוח תיקון לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
• לפי נתוני נציבות שירות המדינה לשנת 2011, בין שנת 2010 לשנת 2011 חלה עלייה במספרם ובשיעורם של יוצאי אתיופיה שהועסקו במסגרת שירות המדינה, מ-841 בשנת 2010 (1.31%) ל-864 בשנת 2011 (1.35%), אך גם לאחר עלייה זו עדיין היה שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים שהועסקו בשירות המדינה נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה בישראל (כ-1.5%).
• שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים שנקלטו בשירות המדינה בשנת 2011 היה כ-2%, גבוה בהשוואה לשנים 2009 ו-2010, שבהן היה שיעור הנקלטים יוצאי אתיופיה 1.4% ו-1.6% בהתאמה.
• בין שנת 2010 לשנת 2011 חלה עלייה בשיעור האקדמאים בכלל יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה, ובשנת 2011 היה שיעורם כ-19%. בשנים 2009 ו-2010 היה שיעור האקדמאים בכלל יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה כ-17% וכ-18.9% בהתאמה.
• שיעור האקדמאים יוצאי אתיופיה בכלל האקדמאים בשירות המדינה בשנת 2011 היה כ-0.5% בלבד, זהה לשיעורם בשנת 2010.
• בשנת 2011 חלה עלייה מסוימת בשיעור העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה שהם בעלי השכלה תיכונית לכל היותר, מכ-55% בשנת 2010 לכ-57% בשנת 2011. יש לציין כי שיעור בעלי ההשכלה כאמור בכלל המועסקים בשירות המדינה גדל גם הוא בשנים 2011-2010, מכ-37.5% לכ-39%, אולם שיעור זה נמוך יותר משיעור העובדים יוצאי אתיופיה.
• בשנת 2011, כמו בשנת 2010, דורגו כ-62% מכלל יוצאי אתיופיה שהועסקו בשירות המדינה בדירוג המינהלי, שחל על עובדים שאינם מדורגים בדירוג מקצועי, לעומת כ-30.6% מכלל המועסקים בשירות המדינה.
• בשנים 2011-2010 לא חל שינוי של ממש בשיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים ברוב משרדי הממשלה ויחידות הסמך. רק בגופים המפורטים להלן נרשמה עלייה ניכרת (יחסית לגופי ממשלה אחרים) בנתון זה: המשרד לשירותי דת (2.6% בשנת 2011 לעומת 1.4% בשנת 2010) והמשרד לביטחון הפנים (1.7% בשנת 2011 לעומת 0.6% בשנת 2010). יצוין כי במינהלת להקמת מערך הכבאות, שהוקמה לאחרונה, היה שיעור יוצאי אתיופיה כ-3% מכלל המועסקים.
• ב-21 משרדי ממשלה ויחידות סמך לא הועסקו בשנת 2011 עובדים יוצאי אתיופיה כלל, ובהם המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרד הפנים; משרד התיירות ומשרד התקשורת. במשרד להגנת הסביבה, שבשנת 2010 לא הועסקו בו עובדים יוצאי אתיופיה, הועסק בשנת 2011 עובד אחד יוצא אתיופיה.
• אשר להשתלבות יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות נמצא כי בסוף שנת 2011 הועסקו ב-33 חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-50 עובדים 360 יוצאי אתיופיה, שהם כ-0.7% מכלל העובדים המועסקים בהן, שיעור נמוך בערך פי-שניים משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל.
• ברוב החברות הממשלתיות (20 מ-33) הועסקו בסוף שנת 2011 עובדים יוצאי אתיופיה. 13 החברות הממשלתיות שבהן לא הועסקו בסוף שנת 2011 עובדים יוצאי אתיופיה הן חברות המעסיקות בין 50 ל-325 עובדים.
• שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בשבע מ-33 החברות הממשלתיות האמורות זהה לשיעורם באוכלוסייה או גבוה ממנו, ונע מ-1.5% (בחברת דואר ישראל, שמועסקים בה 6,689 עובדים) עד כ-3.8% (בחברת מקווה-ישראל, שמועסקים בה 212 עובדים). שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בתע"ש, שמועסקים בה 3,042 עובדים, גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה (2.1%).
• בהקשר זה יצוין כי רוב החברות הממשלתיות ששיעור העובדים יוצאי אתיופיה בהן זהה לשיעורם באוכלוסייה הכללית או גבוה ממנו (חמש משבע החברות האמורות) הן חברות קטנות יחסית, המעסיקות בין 87 ל-212 עובדים.
• שיעור העובדים יוצאי אתיופיה ב-13 חברות ממשלתיות נוספות המעסיקות עובדים יוצאי אתיופיה נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה, ונע מ-0.1% (בחברת "רפאל", שמועסקים בה 6,153 עובדים) עד 1.4% (בחברת "שחמ מקורות ביצוע", שמועסקים בה 630 עובדים).
• ברוב החברות הממשלתיות המעסיקות יותר מ-1,000 עובדים שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה, פרט לחברת דואר ישראל ולחברת תע"ש, שבהן, כאמור, שיעורם גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה.
• מהשוואת הנתונים על השתלבות יוצאי אתיופיה בשבע חברות ממשלתיות שבידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בהן בתחילת שנת 2011 ובסופה עולה כי בשנת 2011 גדל מספרם ושיעורם של העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בארבע מהן ("מקורות", חברת החשמל, דואר ישראל ורכבת ישראל).
• בסוף שנת 2011 היה שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בחברות "רפאל" ותע"ש 0.1% ו-2.1% בהתאמה. כיוון שאין בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על שיעור יוצאי אתיופיה בחברות אלה בתחילת שנת 2011 אין אפשרות לקבוע אם בשנת 2011 חל שינוי בשיעורם.
• בשנת 2011, כמו בשנת 2010, לא הועסקו עובדים יוצאי אתיופיה בחברת נמלי ישראל, שמועסקים בה 128 עובדים.
• אשר לייצוג יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות יצוין כי ב-28 באוגוסט 2012, שנה וחמישה חודשים לאחר קבלת החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, בכנסת, פרסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל – מס' 2/2012, המביא לידיעת הרשויות המקומיות את הוראות החוק האמור הרלוונטיות להן. חוזר זה קובע בין השאר כי דוחות הרשויות המקומיות בעניין ייצוג הולם של בני העדה האתיופית יועברו למשרד הפנים עד סוף שנת 2012. הבקרה על העברת הדוחות ועל תוכנם תיעשה על-ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.
• מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נמסר כי עם קבלת הדוחות האמורים היא תבחן את הנתונים ותשקול המשך פעילות מול הרשויות המקומיות ומול החברות הממשלתיות בהתאם לנסיבות ולנתונים וכפוף לתוכנית האסטרטגית לשנים 2013-2012.
• בחוות הדעת שפרסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה באוקטובר 2011 בנושא ייצוג בני העדה האתיופית ברשויות המקומיות בכלל, ובשאלה מה אחוז הייצוג ההולם שעל הרשויות המקומיות להגיע אליו לפי החוק האמור בפרט, צוין בין היתר כי אחוז הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה בעירייה, ברשות או במועצה צריך להיות מ-1% לכל הפחות עד 10%, בהתאם לשיעור התושבים יוצאי אתיופיה בכלל התושבים המתגוררים ביישוב.
• שלוש רשויות מקומיות (באר-שבע, חדרה ואשדוד) מתשע הרשויות שהשיבו על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציינו כי הן אינן עורכות רישום של מוצא העובדים בהן. מעיריית ירושלים נמסר כי היא מעסיקה כעשרה עובדים יוצאי אתיופיה, אולם שיעורם בכלל העובדים ברשות לא נמסר.
• אשר לחמש הרשויות המקומיות הנותרות (עפולה, רמלה, נתניה, אשקלון וחיפה), מהשוואת הנתונים על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בכל אחת מהן בשנים 2011 ו-2012 עולה כי גם בשנת 2012, כמו בשנת 2011, שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בכל אחת מהרשויות האמורות קרוב מאוד לשיעורם בכלל האוכלוסייה בישראל ובחלקן הוא אף גבוה ממנו.
• בשלוש מחמש הרשויות המקומיות שהשיבו על פנייתנו (רמלה, נתניה ואשקלון) שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים נמוך בהרבה משיעורם באוכלוסיית הרשות. עם זאת יצוין כי שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בעיריית אשקלון גדל מ-2.1% בשנת 2011 ל-2.7% בשנת 2012.
• בשנים 2012-2011 לא חל שינוי בשיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים/ המועסקים במשטרת ישראל, ושיעורם נותר כ-2%, גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל.
• בין שנת 2011 לשנת 2012 נוספו 875 איש למשרתים ולמועסקים במשטרת ישראל, כלומר גידול של כ-3.2% במספרם. מספר המשרתים/ המועסקים יוצאי אתיופיה גדל בתקופה זו מ-554 ל-574, כלומר בכ-3.6%.
• בין השנים 2010 ו-2011 גדל מספר השוטרים יוצאי אתיופיה מ-378 ל-442, כלומר, חל גידול של כ-17% במספרם. שיעור השוטרים יוצאי אתיופיה בכלל השוטרים גדל מ-1.8% בשנת 2011 ל-2.1% בשנת 2012.
• אשר לייצוג יוצאי אתיופיה בדרגות הבכירות במשטרת ישראל ובמשמר הגבול נמצא כי אין כיום יוצאי אתיופיה בארבע הדרגות הבכירות ביותר במשטרת ישראל מתחת לדרגת רב-ניצב, כלומר מתחת למפכ"ל המשטרה.
• בדרגת רב-פקד, שהיא הדרגה הגבוהה ביותר במשטרת ישראל שמשרתים בה כיום יוצאי אתיופיה, שיעור יוצאי אתיופיה הוא כ-0.16% מכלל בעלי דרגה זו במשטרת ישראל (שלושה יוצאי אתיופיה) וכ-0.41% מכלל בעלי דרגה זו במשמר הגבול (יוצא אתיופיה אחד).
• נציין כי אין בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על התפקידים שיוצאי אתיופיה ממלאים בחלק מהגופים שנסקרו, ועל כן אין אפשרות להציג תמונת מצב בתחום זה או לבחון את השינוי שחל בו בתקופה שנבחנה.
• כמו כן, סמיכות הזמנים היחסית בין סקירה זו לסקירה הראשונה שנערכה בנושא זה על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנובמבר 2011, והעובדה שהגופים שנבחנו עומדים בשלבים שונים של יישום הוראות החקיקה בדבר ייצוג הולם של יוצאי אתיופיה, אינן מאפשרות עדיין להצביע על שינויים משמעותיים בתחום זה.
• בהקשר זה יש להדגיש כי בבחינת השתלבות יוצאי אתיופיה בשוק העבודה בישראל בכלל ובשירות המדינה ובגופים ציבוריים בפרט יש להתייחס לחסמים שעלולים לעכב את השתלבות יוצאי אתיופיה בגופים אלו; בין החסמים חוסר במשאבי תעסוקה פורמליים; קושי בהתמודדות עם מבחני נציבות שירות המדינה וחוסר מודעות של חלק מן המעסיקים לפוטנציאל של עובדים יוצאי אתיופיה ולאפשרות לגייסם לעבודה. לפיכך יש לשים לב גם לצעדים הננקטים לקידום הסרת החסמים העומדים בפני אוכלוסיית יוצאי אתיופיה.
1. רקע
בישראל חיים כיום כ-120,000 יוצאי אתיופיה,1 שהם כ-1.5% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל.2 במרס 2011 תוקן החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, שהחיל את חובת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית על חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, על תאגידים שהוקמו על-פי חוק, על עיריות ועל מועצות מקומיות. חובת הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה חלה גם על גופים בשירות המדינה, מכוח תיקון לסעיף 15א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959.
בין היתר נקבע בחוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, כי בגופים המוזכרים לעיל יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוג של מי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה. עוד נקבע בחוק זה כי הגופים האמורים ידווחו אחת לשנה על ייצוג יוצאי אתיופיה בקרב העובדים בהם לממשלת ישראל, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה3 ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת.
לפי ממצאי המסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2011 בנושא השתלבות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה ובגופים ציבוריים, בשנת 2010 גדל שיעור יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה,4 אך גם לאחר עלייה זו שיעורם בכלל המועסקים בשירות המדינה באותה שנה היה כ-1.3%, אף ששיעורם בכלל האוכלוסייה הוא כ-1.5%.5
לפי המסמך האמור, שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בחברות הממשלתיות שהשיבו על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2011 היה שונה מאוד מחברה לחברה, ונע מ-0.5% (בחברת החשמל) ל-6.4% (בחברת "פרזות").
אשר לייצוג יוצאי אתיופיה ברשויות המקומיות, לפי המסמך האמור, בכל הרשויות שהשיבו על הפנייה (תשע מ-17) היה שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים קרוב מאוד לשיעורם בכלל אוכלוסיית ישראל (1.5%), וברובן אף גבוה ממנו. עם זאת, שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה ברוב הרשויות האמורות (כולן פרט לחיפה ועפולה) היה נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בכל אחת מהן.
במשטרת ישראל היה שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים/ המועסקים בשנת 2011 כ-2%, גבוה משיעורם בכלל האוכלוסייה.
במסמך זה יוצגו נתונים עדכניים על השתלבות יוצאי אתיופיה בעבודה בשירות המדינה ובחברות ממשלתיות, המבוססים על הדוח ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לשנת 2011, שפרסמה נציבות שירות המדינה ביולי 2012, ועל נתוני רשות החברות הממשלתיות לשנת 2011 על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בכל אחת מהחברות הממשלתיות, שהועברו לרשות על-ידי החברות הממשלתיות על-פי החוק האמור. נוסף על אלה יוצגו להלן נתונים לשנת 2012 על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בחמש רשויות מקומיות שהשיבו על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה, וכן על שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים/ המועסקים במשטרת ישראל.
2. שירות המדינה
ממצאי דוח נציבות שירות המדינה (להלן: הנציבות) לשנת 2011 בנושא: ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, שפורסם, כאמור, על-ידי הנציבות ביולי 2012, מצביעים על המשך מגמת העלייה ההדרגתית בשיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בשירות המדינה. בשנים 2011-2010 חלה עלייה הן במספר יוצאי אתיופיה שהועסקו במסגרת שירות המדינה – מ-841 בשנת 2010 ל-864 בשנת 2011, והן בשיעורם בכלל העובדים בשירות המדינה – מ-1.31% ל-1.35% בהתאמה. יש לציין שגם לאחר עלייה זו עדיין היה שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בשירות המדינה בשנת 2011 נמוך משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל (כאמור, כ-1.5%).
אשר להיקף הקליטה של עובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה עולה מדוח נציבות שירות המדינה האמור כי שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים שנקלטו בשירות המדינה בשנת 2011 היה כ-2%, לעומת 1.4% בשנת 2009 ו-1.6% בשנת 2010.6
לפי נתוני נציבות שירות המדינה בטבלה שלהלן על התפלגות העובדים יוצאי אתיופיה במשרדי הממשלה ויחידות הסמך בשירות המדינה, בין השנים 2010 ו-2011 לא חל ברוב הגופים האמורים שינוי ניכר בשיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בהם. רק בשניים מהגופים האלה נרשמה עלייה של ממש בשיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים: המשרד לשירותי דת (2.6% בשנת 2011 לעומת 1.4% בשנת 2010) והמשרד לביטחון הפנים (1.7% בשנת 2011 לעומת 0.6% בשנת 2010). יצוין כי במינהלת להקמת מערך הכבאות שהוקמה לאחרונה היה שיעור יוצאי אתיופיה 3% מכלל המועסקים.
נוסף על האמור יש לשים לב לכך שבשנים 2011-2010 הצטמצם שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, מ-2.7% בשנת 2010 ל-2.3% בשנת 2011. ירידה חלה גם בשיעור העובדים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בשירותים הווטרינריים, מ-3.4% בשנת 2010 ל-3% בשנת 2011.
עוד עולה מן הטבלה שלהלן כי ב-21 משרדי ממשלה ויחידות סמך לא הועסקו בשנת 2011 עובדים יוצאי אתיופיה, ובהם המשרד לפיתוח הנגב והגליל; משרד הפנים; משרד התיירות ומשרד התקשורת. במשרד להגנת הסביבה, שבשנת 2010 לא הועסקו בו עובדים יוצאי אתיופיה, הועסק בשנת 2011 עובד יוצא אתיופיה אחד.
טבלה מס' 1: התפלגות העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לפי משרדים ויחידות סמך
2011-20107
3.
משרד
שנת 2010
שנת 2011
כלל העובדים
עובדים יוצאי אתיופיה
שיעור יוצאי אתיופיה
כלל העובדים
עובדים יוצאי אתיופיה
שיעור יוצאי אתיופיה
המשרד לקליטת העלייה
503
23
4.6%
467
23
5%
המינהלת להקמת מערך הכבאות
-
-
-
274
8
3%
השירותים הווטרינריים
264
9
3.4%
263
8
3%
המשרד לשירותי דת
70
1
1.4%
78
2
2.6%
רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
1,701
44
2.7%
1,767
41
2.3%
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
2,917
60
2%
2,892
65
2.2%
מערכת הבריאות הממשלתית (כולל משרד הבריאות
29,412
571
1.9%
28,883
571
2%
המינהל לחינוך התיישבותי ועל-יסודי
371
7
1.9%
374
7
1.9%
משרד ההסברה והתפוצות
52
1
1.9%
54
1
1.8%
המשרד לביטחון הפנים
177
1
0.6%
180
3
1.7%
משרד המדע והטכנולוגיה
174
3
1.7%
185
3
1.6%
משרד ראש הממשלה
910
14
1.5%
931
13
1.4%
אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין
3,313
31
0.9%
3,299
38
1.1%
רשות התעופה האזרחית
109
1
0.9%
110
1
0.9
בתי-הדין הרבניים
261
2
0.8%
252
2
0.8%
שירות עיבודים ממוכנים
286
1
0.3%
292
2
0.7%
אגף המכס והמע"מ
1,930
10
0.5%
1,904
13
0.7%
רשות האכיפה והגבייה
564
3
0.5%
587
4
0.7%
משרד התחבורה
877
4
0.4%
895
5
0.6%
משרד התשתיות הלאומיות
176
1
0.6%
171
1
0.6%
נציבות שירות המדינה
201
1
0.5%
210
1
0.5%
מינהל המחקר החקלאי
733
3
0.4%
741
4
0.5%
משרד המשפטים
3,199
15
0.5%
3,158
15
0.5%
משרד החינוך
1,998
9
0.4%
2,063
9
0.4%
הטלוויזיה החינוכית
222
1
0.4%
220
1
0.4%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
852
2
0.2%
1,020
3
0.3%
משרד האוצר
1,010
2
0.2%
1,025
3
0.3%
מינהל מקרקעי ישראל
768
2
0.3%
758
2
0.3%
משרד הבינוי והשיכון
689
2
0.3%
697
2
0.3%
משרד החקלאות ופיתוח הכפר
596
1
0.2%
602
1
0.2%
משרד התמ"ת
1,292
7
0.5%
1,265
3
0.2%
הנהלת בתי- המשפט
3,992
7
0.2%
3,936
7
0.2%
המשרד להגנת הסביבה
550
0
0
557
1
0.2%
משרד החוץ
1,198
2
0.2%
1,208
1
0.08%
המשרד לפיתוח הנגב והגליל
44
0
0
43
0
0
המטה לביטחון לאומי
56
0
0
64
0
0
לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם)
40
0
0
37
0
0
נתיב
75
0
0
77
0
0
המדפיס הממשלתי
68
0
0
63
0
0
המשרד לנושאים אסטרטגיים
22
0
0
23
0
0
המשרד לאזרחים ותיקים
39
0
0
36
0
0
המשרד לשיתוף פעולה אזורי
20
0
0
23
0
0
הרבנות הראשית
67
0
0
66
0
0
נציבות המים
208
0
0
201
0
0
שירות ההדרכה והמקצוע
146
0
0
143
0
0
רשות ההגבלים העסקיים
81
0
0
77
0
0
משרד הפנים
947
0
0
1,031
0
0
השירות המטאורולוגי
84
0
0
87
0
0
משרד התחבורה - נמל חדרה
7
0
0
6
0
0
מינהל מחקר למדעי האדמה והים
113
0
0
113
0
0
רשות החשמל
34
0
0
37
0
0
המרכז למיפוי ישראל
252
0
0
252
0
0
המינהל לבנייה כפרית
1
0
0
1
0
0
משרד התיירות
234
0
0
225
0
0
משרד התקשורת
157
0
0
156
0
0
סך הכול
64,062
841
1.3%
64,079
864
1.35%
הנתונים שבטבלה לעיל על מספר המועסקים בכל אחד ממשרדי הממשלה ויחידות הסמך בשנים 2010 ו-2011 מצביעים על כך שבחלק מהם חלו שינויים הן בהיקף המועסקים בכלל והן בשיעור המועסקים יוצאי אתיופיה מהם. נדגיש כי אף שאין אפשרות ללמוד משינויים אלו על מגמות ארוכות טווח בהשתלבות של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, דוגמאות אלה נותנות נקודת מבט נוספת על השינויים שחלו במספר המועסקים יוצאי אתיופיה בגופי שירות המדינה בין שנת 2010 ושנת 2011.
להלן כמה דוגמאות למשרדי ממשלה ויחידות סמך שעל-פי נתונים בטבלה למרות הירידה במספרם של כלל העובדים בהם בין השנים האמורות לא פחת בהם מספר המועסקים יוצאי אתיופיה, ובחלק מן המקרים הוא אף גדל:
• אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין: מספר כלל העובדים פחת מ-3,313 בשנת 2010 ל-3,299 בשנת 2011, ואילו מספר העובדים יוצאי אתיופיה גדל בתקופה זו מ-31 ל-38.
• אגף המכס והמע"מ: מספר כלל העובדים פחת מ-1,930 בשנת 2010 ל-1,904 בשנת 2011, ואילו מספר העובדים יוצאי אתיופיה גדל מעשרה ל-13.
• משרד הרווחה והשירותים החברתיים: מספר כלל העובדים פחת מ-2,917 בשנת 2010 ל-2,892 בשנת 2011, ואילו מספר העובדים יוצאי אתיופיה גדל מ-60 ל-65.
• המשרד לקליטת העלייה: מספר כלל העובדים פחת מ-503 בשנת 2010 ל-467 בשנת 2011, ואילו מספר העובדים יוצאי אתיופיה נותר בעינו, 23.
מנגד עולות מן הטבלה שלעיל כמה דוגמאות למשרדי ממשלה ויחידות סמך שהגידול במספר העובדים המועסקים בהם לא הביא לגידול במספר העובדים יוצאי אתיופיה, ובחלק מן המקרים מספר העובדים יוצאי אתיופיה פחת. למשל:
• רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול: מספר כלל העובדים גדל מ-1,701 בשנת 2010 ל-1,767 בשנת 2011, ואילו מספר העובדים יוצאי אתיופיה פחת בתקופה זו מ-44 ל-41.
• משרד החינוך: מספר כלל העובדים גדל מ-1,998 בשנת 2010 ל-2,063 בשנת 2011, ואילו מספר העובדים יוצאי אתיופיה נותר בעינו, תשעה בלבד.
אשר לשיעור העובדים יוצאי אתיופיה במשרדי הממשלה וגופי הסמך בכלל העובדים המועסקים בהם, לפי הטבלה שלעיל בגופים המפורטים להלן שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בשנת 2011 היה קרוב לשיעורם באוכלוסייה או גבוה ממנו: המשרד לקליטת העלייה (5%); השירותים הווטרינריים (3%); המינהלת להקמת מערך הכבאות (3%); המשרד לשירותי דת (2.6%); רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (2.3%); משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2.2%); מערכת הבריאות הממשלתית (2%); המינהל לחינוך התיישבותי ועל-יסודי (1.9%); משרד ההסברה והתפוצות (1.8%); המשרד לביטחון הפנים (1.7%); משרד המדע והטכנולוגיה (1.6%) ומשרד ראש הממשלה (1.4%).
מדוחות קודמים של נציבות שירות המדינה בנושא ייצוג יוצאי אתיופיה בשירות המדינה עולה כי הנציבות רואה חשיבות מיוחדת בקליטת אקדמאים יוצאי אתיופיה.8 בהמשך לעלייה בשיעור האקדמאים מכלל יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה בשנים קודמות (בשנים 2009 ו-2010 היה שיעור האקדמאים יוצאי אתיופיה כ-17% וכ-18.9% מכלל יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות המדינה בהתאמה), בשנת 2011 חלה עלייה נוספת בשיעורם, לכ-19%. יצוין כי שיעור האקדמאים בכלל העובדים בשירות המדינה גדל גם הוא בשנת 2011, לכ-49%, לעומת כ-47% בשנת 2010.9 בטבלה שלהלן מפורטת התפלגות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה בשנים 2010 ו-2011 לפי רמת השכלה.
טבלה מס' 2: התפלגות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לפי רמת השכלה, 2011-201010
רמת השכלה
שנת 2010
שנת 2011
יוצאי אתיופיה
שיעור מכלל העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה
כלל העובדים בשירות המדינה
שיעור מכלל העובדים בשירות המדינה
יוצאי אתיופיה
שיעור מכלל העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה
כלל העובדים בשירות המדינה
שיעור מכלל העובדים בשירות המדינה
יסודית
110
13.1%
1,141
1.8%
110
12.7%
1,115
1.8%
תיכונית
356
42%
22,866
35.7%
383
44.3%
22,955
37.2%
על- תיכונית
128
15.2%
9,450
14.7%
119
13.7%
7,240
11.7%
תואר ראשון
128
15.2%
15,398
24%
129
14.9%
15,380
24.9%
תואר שני
30
3.6%
9,425
14.7%
33
3.8%
9,480
15.4%
תואר שלישי
1
0.1%
5,347
8.3%
2
0.2%
5,211
8.4%
השכלה תורנית
5
0.6%
269
0.4%
5
0.6%
143
0.2%
אחר/לא ידוע
83
9.9%
166
0.3%
83
9.6%
176
0.3%
סך הכול
841
100%
64,062
100%
864
100%
61,700*
100%
* מנציבות שירות המדינה נמסר כי במספר זה לא מיוצגים כל סוגי ההשכלה הקיימים בקרב עובדי שירות המדינה כיוון שחלקם אינם ברשות יוצאי אתיופיה המועסקים בשירות (לדוגמה, השכלה אקדמית חלקית), ועל כן מספר עובדי המדינה כאן קטן ממספרם הכולל בשנת 2011 (64,079).11 אשר למספר כלל העובדים בשירות המדינה בשנת 2010, לפי דוח נציבות שירות המדינה בנושא, ייצוג הולם לבני קהילת יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לשנת 2010, במספר זה נכללים כל העובדים בשירות המדינה.
מן הטבלה שלעיל עולה כי בשנת 2011 היה שיעור האקדמאים יוצאי אתיופיה כ-0.5% בלבד מכלל האקדמאים בשירות המדינה, שיעור זהה לשיעורם בשנת 2010.
ממצא נוסף, העולה מהטבלה שלהלן, הוא שבשנת 2011, כמו בשנת 2010, היו רוב העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה בעלי השכלה תיכונית לכל היותר (כ-57%), שיעור גבוה מעט מהשיעור בשנת 2010 (כ-55%). יש לציין כי שיעור בעלי ההשכלה התיכונית לכל היותר בכלל המועסקים בשירות המדינה גדל גם הוא בין השנים 2011-2010, ובשנת 2011 הוא היה כ-39%, לעומת כ-37.5% בשנת 2010, אולם כאמור, שיעור זה נמוך בהשוואה לשיעור המקביל בקרב העובדים יוצאי אתיופיה.
יש לציין כי בשונה מן הפורמט בדוח נציבות שירות המדינה לשנת 2010 על אופן ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה,12 בדוח הנציבות העדכני לשנת 2011 אוחדו שתי קטגוריות ההשכלה "תיכונית" ו"בגרות" לקטגוריה אחת, "תיכונית". האחדה זו של הקטגוריות אינה מאפשרת כיום להבדיל בין העובדים יוצאי אתיופיה בעלי תעודת בגרות לאלה שאינם בעלי תעודה, ואילו לפי נתוני שנת 2010 כ-7% מהמועסקים יוצאי אתיופיה היו בעלי תעודת בגרות וכ-35% מהם בעלי השכלה תיכונית ללא תעודת בגרות. 13
מנתוני דוח נציבות שירות המדינה האמור על התפלגות יוצאי אתיופיה בשירות המדינה לפי דירוגים עולה כי בשנת 2011, כמו בשנת 2010, דורגו כ-62% מכלל יוצאי אתיופיה שהועסקו בשירות המדינה בדירוג המינהלי, שחל על עובדים שאינם מדורגים בדירוג מקצועי, לעומת כ-30.6% מכלל המועסקים בשירות המדינה.14 עוד עולה מנתוני הנציבות כי בשנת 2011, כמו בשנת 2010, רק כ-6% מכלל המועסקים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה דורגו בדירוג המח"ר (מדעי החברה והרוח), וכ-17% דורגו בדירוג אחיות. בטבלה שלהלן נתונים על מספרם ושיעורם של יוצאי אתיופיה בדירוגי שירות המדינה בשנים 2010 ו-2011.
טבלה מס' 3: התפלגות העובדים יוצאי אתיופיה בשירות המדינה בשנים 2010 ו-2011 לפי דירוגים15
דירוג
יוצאי אתיופיה
שיעור יוצאי אתיופיה בכלל יוצאי אתיופיה המועסקים
יוצאי אתיופיה
שיעור יוצאי אתיופיה בכלל יוצאי אתיופיה המועסקים
שנת 2010
שנת 2011
מינהלי
518
61.6%
533
61.7%
טכנאי רנטגן מוסמך
3
0.3%
2
0.2%
שירות חוץ
1
0.1%
1
0.1%
מח"ר (מדעי החברה והרוח)
49
6%
53
6.1%
מהנדסים
2
0.2%
2
0.2%
טכנאים
6
0.7%
6
0.7%
פרקליטים
2
0.2%
2
0.2%
עובדים סוציאליים
15
1.8%
14
1.6%%
סניגורים ציבוריים
0
0
לא צוין
-
רופאים
1
0.1%
1
0.1%
וטרינרים
1
0.1%
לא צוין
-
ביוכימאים/ מיקרוביולוגים
4
0.5%
5
0.6%
רוקחים
0
0
לא צוין
-
אחיות בריאות הציבור
9
1%
11
1.3%
אחיות
146
17.3%
144
16.7%
סטודנטים
0
0
לא צוין
-
עובדי הוראה
1
0.1%
1
0.1%
עובדים פארה-רפואיים
7
0.8%
4
0.5%
פיזיותרפיסטים
1
0.1%
לא צוין
-
מרפאים בעיסוק
4
0.5%
2
0.2%
סטודנטים לפי שעה
14
1.7%
14
1.6%
משפטנים מתמחים
4
0.5%
5
0.6%
עובדים חיוניים
1
0.1%
1
0.1%
חוזים מיוחדים
1
0.1%
1
0.1%
בלנים
3
0.3%
2
0.2%
מפקחים נספח ב'
1
0.1%
1
0.1%
מפקחים נספח ד'
2
0.2%
2
0.2%
מפקחים נספח ה'
לא צוין
-
1
0.1%
שכר כולל – מאבטחים
1
0.1%
1
0.1%
כלכלנים נבחרים
1
0.1%
1
0.1%
עובדי מעברי הגבול
8
0.9%
9
1%
עובדי משטרת ההגירה
7
0.8%
7
0.8%
חניכים בכבאות
לא צוין
-
7
0.8%
חוזה בכירים חדש
1
0.1%
1
0.1%
לשכות שרים
6
0.7%
6
0.7%
עובדים חיוניים
17
2%
22
2.5%
שכר כולל – צוערים
1
0.1%
לא צוין
שכר כולל – משפטנים
3
0.3%
2
0.2%
סך הכול
841
100%
864
100%
4. חברות ממשלתיות
במאי 2011 פרסמה רשות החברות הממשלתיות חוזר המביא לידיעת החברות הממשלתיות (97 במספר כיום)16 את עיקרי התיקון בחוק החברות הממשלתיות בדבר הרחבת הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה.17 בין היתר נקבע בחוזר האמור כי "אחת לשנה, בחודש ינואר, יגיש מנכ"ל החברה לרשות החברות הממשלתיות דין-וחשבון לגבי ביצוע הוראת החוק ובו יפורטו, בין השאר, מספר עובדי החברה שנקלטו בשנה החולפת אשר הם או אחד מהוריהם נולדו באתיופיה ותפקידיהם בחברה, וכן המספר הכולל של עובדי החברה שהם או אחד מהוריהם נולדו באתיופיה, ותפקידיהם בחברה".18
בטבלה שלהלן מפורטים נתוני רשות החברות לשנת 2011 על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים ב-33 חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-50 עובדים, שהן, כפי שעולה ממידע שקיבלנו מרשות החברות הממשלתיות, כלל החברות הממשלתיות החייבות בדיווח זה.19 יצוין כי אין בידינו מידע על תפקידיהם של יוצאי אתיופיה המועסקים בחברות אלה.
טבלה מס' 4: מספר המועסקים יוצאי אתיופיה ב-33 חברות ממשלתיות המעסיקות יותר מ-50 עובדים ושיעורם בכלל העובדים בכל אחת מהן, 201120
החברה
מספר העובדים
מספר יוצאי אתיופיה ושיעורם בכלל העובדים
מקווה-ישראל
212
8
(3.8%)
"תדמור"
87
3
(3.4%)
שירותי איכות הסביבה
154
5
(3.2%)
תע"ש (תעשייה צבאית)
3,042
66
(2.1%)
"עשות"
409
7
(1.7%)
תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה)
187
3
(1.6%)
דואר ישראל
6,689
104
(1.5%)
"שחמ מקורות ביצוע"
630
9
(1.4%)
הכפר-הירוק
228
3
(1.3%)
רכבת ישראל
2,416
27
(1.1%)
"עמידר"
536
4
(0.75%)
החברה לחינוך ימי
276
2
(0.7%)
"מקורות"
1,644
11
(0.7%)
"ענבל"
151
1
(0.7%)
חברת החשמל
12,665
82
(0.6%)
חברת המתנ"סים
369
1
(0.3%)
נמל חיפה
1,118
2
(0.3%)
נמל אשדוד
1,312
2
(0.15%)
התעשייה האווירית
13,008
14
(0.1%)
"רפאל"
6,153
6
(0.1%)
החברה לפיתוח עכו
72
0
המכון הגיאופיזי
104
0
חברת נמלי ישראל
128
0
חקר ימים ואגמים
160
0
כפר-הנוער מאיר שפיה
113
0
מדרשת שדה-בוקר
153
0
מע"צ
325
0
נמל אילת
129
0
נתיבי גז
94
0
נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים)
106
0
"ערים"
50
0
קנ"ט (קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ)
71
0
"רותם תעשיות"
145
0
סך הכול
53,236
360
0.7%
הממצאים המרכזיים העולים מן הטבלה:
• בסוף שנת 2011 הועסקו ב-33 החברות הממשלתיות המפורטות בטבלה 360 עובדים יוצאי אתיופיה, שהיו כ-0.7% מכלל העובדים המועסקים בהן, כלומר שיעור נמוך ביותר מפי-שניים משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל.
• ברוב החברות הממשלתיות המפורטות לעיל (כ-61% מהן, 20 מ-33) הועסקו בסוף שנת 2011 עובדים יוצאי אתיופיה.
• מן הטבלה עולה כי בסוף שנת 2011 היו שבע חברות ממשלתיות שבכל אחת מהן שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים היה כשיעורם באוכלוסייה או גבוה ממנו; ב-13 חברות אחרות שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה היה נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה וב-13 חברות אחרות לא הועסקו עובדים יוצאי אתיופיה כלל, כמפורט להלן:
• שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בשבע מ-33 החברות הממשלתיות המפורטות בטבלה זהה לשיעורם באוכלוסייה או גבוה ממנו ונע מ-1.5% (בחברת דואר ישראל, שמועסקים בה כ-6,689 עובדים) עד כ-3.8% (בחברת מקווה-ישראל, שמועסקים בה 212 עובדים). יצוין כי שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בתע"ש גבוה משיעורם בכלל האוכלוסייה, כ-2.1% מכלל העובדים בחברה (המעסיקה 3,042 עובדים).
• רוב החברות הממשלתיות ששיעור העובדים יוצאי אתיופיה בהן זהה לשיעורם באוכלוסייה הכללית או גבוה ממנו (חמש משבע) הן חברות המעסיקות בין 87 ל-212 עובדים.
• שיעור העובדים יוצאי אתיופיה ב-13 חברות ממשלתיות המעסיקות עובדים יוצאי אתיופיה נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה ונע מ-0.1% (בחברת "רפאל", שמועסקים בה 6,153 עובדים) עד 1.4% (בחברת "שחמ", שמועסקים בה 630 עובדים); 1.1% בחברת רכבת ישראל (2,416 עובדים) ; 0.75% בחברת "עמידר" (536 עובדים); 0.7% בחברת "מקורות" (1,644 עובדים) ו-0.6% בחברת החשמל (12,655 עובדים).
• ברוב החברות הממשלתיות המעסיקות יותר מ-1,000 עובדים שיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים נמוך משיעורם בכלל האוכלוסייה, פרט לחברת דואר ישראל ולחברת תע"ש, שבהן, כאמור, שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה.
• ב-13 מ-33 החברות הממשלתיות המפורטות בטבלה (כ-39% מכלל החברות המעסיקות כ-3% מהעובדים ב-33 החברות) לא הועסקו בשנת 2011 עובדים יוצאי אתיופיה. יצוין כי חברות אלה מעסיקות בין 50 עובדים (חברת "ערים") ל-325 עובדים (חברת מע"צ).
כדי לבחון אם חל שינוי בשיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בחברות ממשלתיות שונות בין תחילת שנת 2011 לסופה נציג בטבלה שלהלן השוואה בין נתונים על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בשבע חברות ממשלתיות שתשובותיהן התקבלו במרכז המחקר והמידע של הכנסת לצורך כתיבת המסמך הראשון בנושא זה, בתחילת שנת 2011, לנתונים על חברות ספציפיות אלה שנמסרו לרשות החברות הממשלתיות בסוף שנת 2011. יצוין כי אין בידינו נתונים על שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בחברות "רפאל" ותע"ש בתחילת שנת 2011.
טבלה מס' 5: מספר העובדים יוצאי אתיופיה ושיעורם בכלל העובדים בשבע חברות ממשלתיות, תחילת שנת 2011 לעומת סוף שנת 201121
החברה
מספר העובדים יוצאי אתיופיה בתחילת שנת 2011 ושיעורם בכלל המועסקים בחברה
מספר העובדים יוצאי אתיופיה בסוף שנת 2011 ושיעורם בכלל המועסקים בחברה
"מקורות" (כולל "מקורות ייזום")
11
12
0.6%
0.7%
חברת החשמל
70
82
0.5%
0.6%
דואר ישראל
86
104
1.3%
1.5%
רכבת ישראל
22
27
1%
1.1%
חברת נמלי ישראל
0
0
"רפאל"
עד לחקיקת חוק הייצוג ההולם לא התנהל רישום של יוצאי אתיופיה המתקבלים לעבודה
בשנת 2011 נקלטו שישה עובדים ואין רישום על שנים קודמות
0.1%
תע"ש
60
66
לא נמסר
2.1%
הממצאים המרכזיים העולים מן הטבלה:
• בשנת 2011 גדל מספרם ושיעורם של העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים המועסקים בארבע משבע החברות הממשלתיות האמורות (כ-57%).
• שיעור גבוה במיוחד של מועסקים יוצאי אתיופיה נרשם בסוף שנת 2011 בתע"ש (2.1%), גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה (כאמור, כ-1.5%). כיוון שאין בידינו נתונים על שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בתע"ש בתחילת שנת 2011, אין אפשרות לומר אם חל שינוי בשיעורם בתקופה האמורה. נוסף על כך יצוין כי בחברת דואר ישראל גדל שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים מ-1.3% ל-1.5%.
• בשנת 2011, כמו בשנת 2010, לא הועסקו בחברת נמלי ישראל עובדים יוצאי אתיופיה.
5. רשויות מקומיות
כאמור, החוק להרחבת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי (תיקוני חקיקה), התשע"א-2011, מחיל את חובת הייצוג ההולם בין היתר על עיריות ועל מועצות מקומיות, כמפורט בסעיף 173ב (א) לפקודת העיריות: "בקרב עובדי עירייה, בכלל המשרות והדירוגים, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוג של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה". עוד נקבע בסעיף 173ב (ה) לפקודת העיריות, כי "העירייה תגיש לשר הפנים, אחת לשנה, דין-וחשבון לגבי ביצוע ההוראות לפי סעיף זה, ובו יפורטו, בין השאר, נתונים על פעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים על ייצוג הולם בקרב עובדים. שר הפנים יגיש לממשלה, לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כמשמעותה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1998, ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, אחת לשנה, דין-וחשבון בהתאם לנתונים שהתקבלו באותה שנה לפי סעיף קטן (ה) על ייצוג הולם בקרב עובדי העיריות". חובת הדיווח חלה לפי חוק זה גם על מועצות מקומיות.
באוקטובר 2011 פרסמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, הנכללת, כאמור, בהוראות החוק האמור כאחד הגופים שאליהם יועברו דיווחי הגופים הרלוונטיים לעניין ביצוע ההוראות הקבועות בו,22 חוות דעת בנושא ייצוג בני העדה אתיופית ברשויות המקומיות בכלל, ובשאלה מהו אחוז הייצוג ההולם שאליו הרשויות המקומיות מתבקשות להגיע במסגרת דרישות החוק האמור בפרט, ולפיה "על אחוז הייצוג ההולם להיקבע לפי אחוז התושבים בני העדה האתיופית בכל אחת ואחת מהעיריות/ רשויות/ מועצות. אחוז הייצוג ההלם אליו עירייה/רשות/מועצה תתבקש להגיע ייקבע כפוף לנתונים והמספרים הספציפיים לכל רשות".23
עוד צוין בחוות הדעת האמורה כי שיעור הייצוג ההולם של יוצאי אתיופיה בעירייה/ רשות/ מועצה יהיה 1%–10%, בהתאם לשיעור התושבים בני העדה האתיופית המתגוררים ביישובים אלה: "במקרים שבהם אחוז בני הקהילה ברשות נמוך מ-1%, משמעו של ייצוג הולם יהא לכל הפחות 1%, כייצוגם באוכלוסייה הכללית. בכל מקום אחר, כאמור, משמעו של אחוז הייצוג ההולם יהא כאחוז בני הקהילה הקיים ברשות המקומית הספציפית. במקרים שבהם אחוז בני הקהילה ברשות הוא מעל ל-10%, משמעו של ייצוג הולם יהא 10%". עוד הדגישו בנציבות כי יש לתת לייצוג ההולם ביטוי במגוון המשרות והדרגות בגופים האמורים.24
בפברואר 2012, כמעט כשנה לאחר חקיקת החוק האמור, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למשרד הפנים בבקשה לקבל מידע על יישום הוראותיו ונתונים על ייצוג יוצאי אתיופיה בקרב העובדים ברשויות המקומיות, נתונים שלפי הוראות החוק על הרשויות המקומיות למסור למשרד הפנים.
במענה על פנייתנו במרס 2012 ציין מר מוני מעתוק, סגן מנהל אגף כוח-אדם ושכר ברשויות המקומיות שבמשרד הפנים, כי "בימים אלו העביר האגף נוסח מוצע לפרסום בחוזר המנכ"ל הקרוב לאחר שאושר על-ידי הלשכה המשפטית של המשרד וכן על-ידי מרכז השלטון המקומי... לאחר שיפורסם ובתום שנה זו [כלומר סוף שנת 2012] נוכל לעדכן לעניין הנתונים שהועברו".25
ב-28 באוגוסט 2012, שנה וחמישה חודשים לאחר קבלת החוק האמור בכנסת, פורסם חוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 2/2012, המביא לידיעת הרשויות המקומיות את הוראותיו, שלפיהן הרשויות המקומיות נדרשות "להגיש אחת לשנה דין-וחשבון על הצעדים שנקטה הרשות לקידום ייצוג הולם (של יוצאי אתיופיה) בקרב עובדיה, וזאת עד סוף השליש האחרון בכל שנה, לגבי השנה הקודמת. דוח הרשות המקומית כאמור יוגש, כמופיע בנספח ב', לאגף כוח-אדם ושכר ברשויות המקומיות עד המועד שנקבע. האגף יעביר דוחות אלה לכלל הגורמים האחראים, כנדרש בחוק. על הרשויות המקומיות לפעול בהתאם לאמור בחוק זה ובחוזר זה מיום פרסומם"26 (את טופס הדוח שעל הרשויות המקומיות למלא על-פי החוזר האמור ראו בנספח).
לפי המענה שהתקבל ממשרד הפנים, על הרשויות המקומיות והמועצות להגיש את הדוח האמור עד סוף שנת 2012,27 ובין היתר עליהן יכלול בו נתונים על הצעדים שננקטו להבטחת הייצוג ההולם של בני העדה האתיופית בהן, נתונים על תפקידם ודירוגם של העובדים יוצאי אתיופיה המועסקים בהן ופירוט יעדיהן ליישום החוק בשנה התקציבית הבאה.28 עוד נמסר ממשרד הפנים כי הוא אחראי רק לקבלת דוחות הרשויות, והבקרה על העברת הדוחות ועל תוכנם תיעשה על-ידי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.29
מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה נמסר כי "עם קבלת הדוחות נציבות השוויון תבחן את הנתונים ותשקול המשך פעילות מול הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות, בהתאם לנסיבות, הנתונים, וכמובן כפוף לתוכנית האסטרטגית של נציבות השוויון לשנים 302013-2012".31 עוד נמסר מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כי דוחות הרשויות המקומיות לעניין ייצוג הולם (וכן דוחות החברות הממשלתיות) אמורים להיות מוגשים לנציבות בתחילת שנת 2013.32
כיוון שאין כיום בידי משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי נתונים מרוכזים על מספר יוצאי אתיופיה המועסקים בכל אחת מהרשויות המקומיות, פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת ל-17 רשויות מקומיות, שעל-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2010 בכל אחת מהן התגוררו אז יותר מ-2,000 תושבים יוצאי אתיופיה. יצוין כי מדובר ברשויות המקומיות שמרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אליהן בתחילת שנת 2011 לצורך כתיבת המסמך הראשון בנושא זה.
על אף תזכורות חוזרות ונשנות התקבל עד מועד הגשת המסמך מענה מתשע רשויות מקומיות בלבד, והמידע שהתקבל מחמש מהן יובא בטבלה שלהלן. מהרשויות באר-שבע, חדרה ואשדוד נמסר כי הן אינן מבצעות רישום של מוצא העובדים ולכן אין באפשרותן להציג נתונים על שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בהן.33 מעיריית ירושלים נמסר כי היא מעסיקה כעשרה עובדים יוצאי אתיופיה בתחומי הרווחה, החינוך ועוד, אך לא פורט שיעור העובדים יוצאי אתיופיה בכלל העובדים שהיא מעסיקה.34
להלן נתונים על מספר ושיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בחמש רשויות מקומיות בהשוואה לנתוני אשתקד, שלפיהם שיעור יוצאי אתיופיה בהן בשנת 2012 נותר דומה למדי לשיעורם בשנת 2011. רק בעיריית אשקלון גדל שיעור המועסקים יוצאי אתיופיה מ-2.1% מכלל המועסקים בשנת 2011 ל-2.7% בשנת 2012.
טבלה מס' 6: מספר העובדים יוצאי אתיופיה ושיעורם בכלל העובדים בחמש רשויות מקומיות 2012-201135
6.
7. עיר
שנת 2011
שנת 2012
שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסיית הרשות
מספר העובדים ברשות
מספר יוצאי אתיופיה המועסקים ברשות ושיעורם
שיעור יוצאי אתיופיה באוכלוסיית הרשות
מספר העובדים ברשות
מספר יוצאי אתיופיה המועסקים ברשות ושיעורם
עפולה
8.1%
490
58
8.2%
490
58
11.8%
11.8%
רמלה
5.4%
862
12
5.5%
900
12
1.4%
1.3%
נתניה
5.4%
1,732
61
5.3%
1,815
6636
3.5%
3.6%
אשקלון
4.7%
970
2137
4.5%
1,012
27
2.1%
2.7%
חיפה
1.4%
6,073
94
1.6%
6,504
112
1.5%
1.7%
מהטבלה עולה כי בדומה לממצאי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2011, גם בשנת 2012 שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המועסקים בכל אחת מהרשויות המקומיות שהשיבו על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת קרוב לשיעורם בכלל אוכלוסיית ישראל ואף גבוה ממנו. עם זאת, בשלוש מחמש הרשויות המקומיות (נתניה, רמלה ואשקלון) שיעור יוצאי אתיופיה המועסקים נמוך במידה ניכרת משיעורם בכלל אוכלוסיית הרשות, ומצב זה אינו תואם את ההמלצות שבחוות הדעת של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לעניין ייצוג הולם, שפורטו לעיל.
8. משטרת ישראל
מהשוואת הנתונים על מספר ושיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים/ המועסקים במשטרת ישראל בשנת 2012, לעומת שנת 2011, שהתקבלו ממשטרת ישראל במענה על פנייתנו, עולה כי שיעור יוצאי אתיופיה בכלל המשרתים/המועסקים במשטרת ישראל לא השתנה בתקופה זו, ונותר כ-2%, גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל.
עוד עולה מנתוני משטרת ישראל כי בשנים 2012-2011 גדל מספר המשרתים/ המועסקים במשטרת ישראל ב-875 איש, כלומר בכ-3.2%. מספר המשרתים/ המועסקים יוצאי אתיופיה גדל בתקופה זו ב-20, מ-554 משרתים/ מועסקים בשנת 2011 ל-574 משרתים/ מועסקים בשנת 2011, כלומר גידול של כ-3.6%.
עיקר הגידול במספר יוצאי אתיופיה המשרתים במשטרת ישראל הוא בקרב השוטרים, מ-378 שוטרים בשנת 2011 ל-442 שוטרים בשנת 2012, כלומר גידול של כ-16% במספר השוטרים לעומת אשתקד. שיעור השוטרים יוצאי אתיופיה בכלל השוטרים גדל מ-1.8% בשנת 2011 ל-2.1% בשנת 2012, שיעור גבוה משיעור יוצאי אתיופיה בכלל האוכלוסייה בישראל.
ממצא נוסף שעולה מנתוני משטרת ישראל הוא ירידה ניכרת, של כ-31%, במספר השוטרים יוצאי אתיופיה בשירות חובה, מ-161 בשנת 2011 ל-111 בשנת 2012. יצוין כי ירידה במספר השוטרים בשירות חובה במשטרת ישראל חלה גם בכלל המשרתים, שמספרם פחת בכ-16%, מ-5,572 בשנת 2011 ל-4,713 בשנת 2012. יצוין כי אין בידינו הסבר להתמעטות השוטרים בשירות חובה במשטרת ישראל ובתוך כך להתמעטות השוטרים יוצאי אתיופיה בשירות חובה.
אשר לייצוג יוצאי אתיופיה בדרגות הבכירות במשטרת ישראל ובמשמר הגבול עולה מנתוני משטרת ישראל כי אין כיום יוצאי אתיופיה המשרתים במשטרת ישראל בארבע הדרגות הבכירות שמתחת לדרגת רב-ניצב, כלומר למפכ"ל המשטרה. דרגת רב-פקד היא הדרגה הגבוהה ביותר במשטרת ישראל שבה משרתים כיום יוצאי אתיופיה, ומנתוני משטרת ישראל עולה כי יוצאי אתיופיה הם כ-0.16% מכלל בעלי דרגה זו במשטרת ישראל (שלושה יוצאי אתיופיה) וכ-0.41% מכלל בעלי דרגה זו במשמר הגבול (יוצא אתיופיה אחד).38
*
מן הנתונים שהוצגו במסמך עולה כי ככלל חלה בשנים האחרונות מגמת עלייה אטית במספר יוצאי אתיופיה המועסקים בגופי שירות המדינה ובגופים ציבוריים ובשיעור יוצאי אתיופיה בכלל העובדים בחלק מהגופים האלה. עם זאת אין בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על התפקידים שיוצאי אתיופיה ממלאים בחלק מן הגופים שנסקרו, ועל כן אין אפשרות להציג תמונת מצב בתחום זה או לבחון את השינוי שחל בו בתקופה שנבחנה. כמו כן, סמיכות הזמנים היחסית בין סקירה זו לסקירה הראשונה בנושא זה, שנערכה על-ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2011, והימצאות הגופים שנבחנו בשלבים שונים של יישום הוראות החקיקה בנושא זה, אינן מאפשרות עדיין להצביע על שינויים משמעותיים בתחום זה.
יש לשים לב לכך שבבחינת ההשתלבות של יוצאי אתיופיה בשוק העבודה בישראל בכלל ובשירות המדינה ובגופים ציבוריים בפרט יש להתייחס לחסמים שעלולים לעכב את יישום הוראות החוק, ובהם חוסר במשאבי תעסוקה פורמליים; קושי בהתמודדות עם מבחני נציבות שירות המדינה וחוסר מודעות של חלק מן המעסיקים לפוטנציאל הטמון בעובדים יוצאי אתיופיה ולאפשרות לגייסם לעבודה.39 לפיכך, דיון בנושא ייצוגם של יוצאי אתיופיה מצריך גם התייחסות לצעדים הננקטים להסרת החסמים העומדים בפניהם.
נספח: טופס להגשת דוח הרשות המקומית בעניין ייצוג הולם של בני העדה האתיופית40