חומר רקע

29 May 2026 29 May 2026 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לדיון הקבוע ליום י"א בחשוון התשע"ד (15.10.2013) תקנות המאבק בתכנית הגרעין של איראן (מתן הודעות וסדרי עבודה), התשע"ג-2013 ביולי 2012, חוקקה הכנסת את חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב­–2012 (להלן: החוק, או חוק המאבק בתכנית הגרעין) אשר מבטל ומחליף את חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן, התשס"ח–2008. הצעת החוק הייתה פרי עבודתה של ועדה בין-משרדית שהוקמה בהחלטת ממשלה (החלטה מס' 3160 מיום 17.4.2011) במטרה להמליץ לממשלה על מדיניות סנקציות להרחבת המאבק בתוכנית הגרעין של איראן. ההצעה עברה בקריאה הראשונה במליאת הכנסת ביום 18.6.2012, נידונה בישיבת וועדת החוץ והביטחון ביום 10.7.2012, ועברה בקריאה השנייה והשלישית ביום 25.7.2012. מטרת החוק הייתה להסדיר את משטר הסנקציות על גורמים המסייעים לאיראן, כחלק מההתמודדות של מדינת ישראל עם התפתחות תכנית הגרעין של איראן. החוק קובע הסדר לפיו ניתן להכריז על גורם זר (שיכול שיהיה הן יחיד שאינו אזרח או תושב ישראלי והן חבר בני אדם כגון תאגיד שאינו רשום בישראל) כגורם שנותן סיוע לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית, או כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן. כל פעילות כלכלית מול הגורם המוכרז מהווה עבירה פלילית, ובכלל זה השקעה בתאגיד על ידי מוסד פיננסי. בנוסף, נקבעה חובה על אדם שיש לו חשד סביר כי התבקש לקיים פעילות כלכלית עם גורם זר מוכרז, לדווח על הפעילות למשטרה. העונש על קיום פעילות כלכלית כאמור עומד על שלוש שנים וקנס של 904,000 ₪, וכפל הקנס אם נעברה העבירה על ידי תאגיד, ועל השקעה אסורה כאמור – שנת מאסר וקנס של 678,000 ₪ (וכפל הקנס לתאגיד) (סעיף 29 לחוק). בנוסף, בית המשפט יצווה על חילוט הרכוש הקשור לעבירה, או רכוש שווה ערך. נזכיר כי חוק המאבק בתכנית הגרעין מסדיר רקאת הסנקציות "העקיפות" על איראן. קיים חוק אחר האוסר על מסחר "ישיר" עם גורמים איראניים, דהיינו פקודת המסחר עם האויב. צו שהוציא שר האוצר בשנת 2011, צו המסחר עם האויב (אויב לצורך הפקודה), התשע"א–2011, הבהיר (למען הסר ספק) כי איראן היא מדינת אויב לפי הפקודה, וכן כלל רשימה של גורמים איראניים אשר המסחר איתם אסור לפי אותו חוק. לאור ההשלכות המרחיקות לכת של הכרזה על גורם כגורם מסייע, קובע החוק מנגנון הכרזה מפורט, הן לגבי יחיד והן לגבי תאגיד. ועדת שרים, בה יושבים שר האוצר, שר החוץ, שר האנרגיה והמים, שר התמ"ת, שר המשפטים, ושר הביטחון, רשאית לקבוע בהכרזה כי גורם זר נותן סיוע לאיראן או מקיים קשר עסקי עם איראן בהתקיים הקריטריונים בחוק (סעיף 3 לעניין גורם זר מסייע וסעיף 9 לעניין תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן). לפני ההכרזה, תשלח הוועדה לגורם הזר הודעה על הכוונה להכריז (סעיף 12) והוא רשאי להגיש בקשה שלא להכריז עליו לוועדה המייעצת (סעיף 13), בה יושבים שלושה חברים שימונו על ידי שר המשפטים (סעיף 24). הוועדה המייעצת תמסור לוועדת השרים את המלצתה בבקשה, שתחליט האם להכריז על הגורם הזר. יש לציין כי גם אם מתקיימים התנאים להכרזה על הגורם הזר, רשאית ועדת השרים שלא להכריז על הגורם הזר אם "קיים אינטרס ציבורי שלא לעשות כן" (סעיפים 3(ג) ו-9(ד)). ועדת השרים עוד רשאית לתת היתר לאדם לקיים פעילות כלכלית עם גורם זר שהוכרז אם קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר (סעיפים 4 ו-10). לבסוף, החוק הקים את מטה הסנקציות (סימן ג' לפרק ב'), אשר מורכב מוועדת היגוי הכוללת 10 נציגיםממשרדי המדינה (סעיף 27(ג)), וכן עובדי המטה שיבצעו את עבודה המטה השופטת. ועדת ההיגוי אחראית לגבש את עמדת מטה הסנקציות לעניין הכרזות והיתרים, שמובאת מפני ועדת השרים לפני החלטתה, וכן אחראית לכוון את פעילותו הכללית של מטה הסנקציות. מטה הסנקציות גם "מתווך" בין הגורם הזר לבין הוועדה המייעצת. סעיף 42 לחוק קובע כי תחילתו של החוק תהא רק לאחר התקנת התקנות לפי סעיף 37(א)(1) לעניין הדרכים והמועדים למתן הודעות על הכרזות לפי החוק (הוראות פרק ג' לגבי הקמת ועדת השרים, הוועדה המייעצת ומטה הסנקציות, והוראות סעיף 40, שתיקן את פקודת המסחר עם האויב, נכנסו לתוקף מיד עם פרסום החוק). סעיף 37 קובע את הנושאים שבהם רשאי שר האוצר להתקין תקנות, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה (נעיר כי לא ברור מדוע נקבע כי התקנות יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, כאשר הדיון בהצעת החוק התקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת): "37. ביצוע ותקנות (א) שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים אלה: (1) הדרכים והמועדים למתן הודעות לפי סימן ג' בפרק ב'; (2) סדרי העבודה של מטה הסנקציות; (3) סדרי הדיונים של הוועדה המייעצת, אם לא נקבעו לפי חוק זה. (ב) שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בעניין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי לפי הוראות פרק ד', וכן בעניין הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, עיון חוזר וערעור, והדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש." לכן מבקש שר האוצר מוועדת החוקה לאשר את התקנות המוצעות ובכך ייכנס החוק לתוקפו. התקנות המוצעות מסדירות את דרכי ההודעה על הכוונה להכריז על גורם זר; דרכי הבקשה שלא להכריז או לבטל הכרזה; סדרי העבודה של הוועדה המייעצת; וכן דרכי הבקשה לקבלת מידע מגורמים ממשלתיים. מצ"ב נוסח התקנות המוצעות, והערות פרטניות לסעיפים המוצעים.