חומר רקע

? ישראל מאין ולאן ׀ 6 'פני החברה בישראל מס 108 ? לאן- הביטחון הסוציאלי בישראל3.2 תיבה סמנכ״ל מחקר ותכנון, המוסד לביטוח לאומי-1דניאל גוטליב כללי .1 מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל הוקמה שנים ספורות לאחר קום המדינה כשזו עדיין לא התאוששה ממלחמה ומקליטה המונית של עולים. למדינה היה עוז לעצב מערכת של ביטחון סוציאלי המבוססת על אחווה וערבות הדדית. ענפי הביטוח התהוו בהדרגה במהלך העשורים הראשונים של המדינה והתהליך הבשיל באמצע את ביטוחי הזיקנה והשאירים, נפגעי העבודה לעובדים ואימהות, 1954 שנות השמונים. המערכת כללה מאז הונהגה קצבת 1959- צורפו גם העצמאים לביטוח נפגעי עבודה וב1957-אשר מומנו על ידי דמי ביטוח. ב הורחב הביטוח הלאומי וכלל קצבאות נכות ונכות ילדים וכן 1974- וב1973-ילדים. ביטוח האבטלה הוחל ב התווספה הגנת השכירים מפני נזקי פשיטות רגל. תגמול מילואים החל 1975-תשלומי שירותים מיוחדים. ב . מערכת הביטחון הסוציאלי של ישראל הגיעה לתצורתה הנוכחית באמצע 1979-, וביטוח תאונות ב1977-ב ותחילת גביית דמי ביטוח עבורו, כאשר תשלום גמלאות 1980-שנות השמונים עם הוספת הביטוח הסיעודי ב . לכן נוח להתייחס לאמצע שנות השמונים כאל נקודת המוצא לניתוח 1988-הסיעוד התחיל להיות משולם ב מצב הביטחון הסוציאלי בישראל. תקופה זו מסמלת את הבשלת מערכת הביטחון הסוציאלי של ישראל. שנתית, -בתיבה זו, אדון בתקבולים ובתשלומים של המוסד לביטוח לאומי ובמידת האיזון ביניהם בראייה רב בהרכבים של הקצבאות והתקבולים, ואסיים במסקנות העולות מהנתונים. שנתית-תקציב הביטוח הלאומי בפרספקטיבה רב .2 70.8- בסך של כ2 2013 היקף תשלומי הקצבאות המבוצעים על ידי המוסד לביטוח לאומי מוערך בתקציב הממומן על ידי מבוטחי הביטוח הלאומי ועל - מיליארדי ש״ח והיקף התקבולים למימון הביטחון הסוציאלי מיליארדי ש״ח. תקציב הביטוח הלאומי הוא אפוא אחד התקציבים 76.2- מסתכם בכ- ידי אוצר המדינה הגדולים הקיימים במדינה וככזה הוא משפיע על תושבי ישראל מהיבטים רבים. עיקר התשלומים הם על (. מימון 1 זיקנה ושאירים, נכות כללית ומעבודה, קצבאות ילדים, אבטלה, סיעוד ועוד )תרשים א3:קצבאות הקצבאות הוא בעיקר על ידי דמי ביטוח חובה של הציבור, הקצבת אוצר המדינה לביטוח הלאומי, מימון ישיר מאוצר המדינה של פעילות ממשלתית שהביטוח הלאומי מבצע בשליחות הממשלה והכנסות מריבית על יתרת (.2הנכסים )תרשים א הדעות המובאות כאן הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח עמדות רשמיות של המוסד לביטוח לאומי. תודה לאביבה 1 ,גייבל, אסתר טולדנו, רבקה פריאור, מרים שמלצר, דמיטרי רומנוב וענבר סבאג על הערות מועילות. כמובן שטעויות ככל שיש, הן באחריות המחבר. .2013 לפני השפעת הקיצוץ בקצבאות הילדים בחוק ההסדרים של 2 מיליארדי ש״ח לשנה, ומהווה למעשה נטע זר2.3- לכ2012-יוצא דופן הוא תשלום מענק האשפוז, שהגיע ב 3 בתשלומי הביטוח הלאומי עקב תמיכה של מבוטחי הביטוח הלאומי בתקציב בתי החולים. בהמשך המאמר אתעלם מאנומליה זו ותשלומי הביטוח הלאומי יכונו גם ״קצבאות״ או ״גמלאות״. שירותי רווחה ׀ 3 פרק פרק 109 תשלומי הביטחון הסוציאלי, ומימונם ]תרשים א א תרשים התפתחות התשלומים והתקבולים )תרשים ב( לאורך זמן מגלה כי בכל שנות קיומו של המוסד לביטוח לאומי העודף הגיע 2001- ב4.תקבוליו היו גדולים מתשלומיו, כך שהמוסד לביטוח לאומי תמיד היה בעודף שוטף אחוז תוצר לשנה. צמצום מתמשך 1 אחוזי תוצר בלבד ומאז התאושש ונע בין כחצי אחוז עד0.2-לשפל של כ זה בעודף נבע בעיקר מירידה בתקבולים ולא מגידול בקצבאות. חשוב להבדיל בין העודף השוטף לבין האפשרות של גירעון אקטוארי. האחרון מתייחס לעודפים/גירעונות עתידיים 4 :ומותנים בהנחות שונות לגבי ההתפתחות הדמוגרפית והכלכלית במסגרת החוק הקיים. ראו http://www.btl.gov.il/Publications/aktuaria/Documents/2010Triennial%20Report.pdf .58-45 ‘, עמ2010 ,וגם המוסד לביטוח לאומי, סקירה שנתית . http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/2010/Documents/2010.pdf . תשלומי הביטחון הסוציאלי1 . מימון הביטחון הסוציאלי2 נכות כללית 19% גבייה מהציבור 46% זיקנה ושאירים 37% הבטחת הכנסה 4%שירות מילואים 2% אימהות 8% 9 מימון לפי סעיף ולפי חוקים והסכמים אחרים 15% סיעוד ואחרים 8% ריבית על השקעות 10% נפגעי עברה 7% שיפוי האוצר )עלות העבודה( 3% אבטלה 4% ילדים 11% הקצבת האוצר 26% ʸʥʡʩʶ 4 ? ישראל מאין ולאן ׀ 6 'פני החברה בישראל מס 110 הסיבה המרכזית לצמצום בתקבולים הייתה החלטה ממשלתית באמצע שנות השמונים לוותר על תשלומי דמי על ידי אוצר 5הביטוח של המעסיקים. הוויתור לווה תחילה בהשלמת תקבולי הביטוח הלאומי באמצעות שיפוי המדינה, אך זה הופחת מאוחר יותר בהדרגה תוך הגדלת דמי הביטוח של השכירים. א. יתרת הנכסים, הסולידריות במימון הביטוח הלאומי והאתגר הדמוגרפי ארוך הטווח2 2011 העודפים הצטברו במהלך השנים לקרן נאה שמושקעת באופן שוטף באוצר המדינה והיא הגיעה בסוף אחוזי תוצר. נכס זה שייך למבוטחי הביטוח הלאומי. במיוחד 20 עד18- ומסתכמת בכ6 מיליארדי ש״ח192-לכ בשנותיה הראשונות נזקקה המדינה למקורות פיננסיים לצורך מימון השקעות תשתית בסיסיות, ואילו תשלומי הקצבאות של המוסד לביטוח לאומי עדיין היו צנועים לנוכח המשקל הגבוה של צעירים באוכלוסייה. באותם ימים השתרש הרגל באוצר לרשום את עודפי תקציב הביטוח הלאומי כהכנסות שוטפות לכל דבר כך שהן הפכו למקור מימון נוח להוצאות שוטפות במקום שיצטברו בקרן לטובת מבוטחי הביטוח הלאומי הקיימים והעתידיים, בהתאם לתכלית של קרן מסוג זה. במקביל נרשם החוב לביטוח הלאומי כמלאי של אגרות חוב לא סחירות ובריבית ראלית נדיבה. אם בעבר כספים אלה הושקעו במגוון מיזמים של פיתוח תשתיות, כיום חשוב לשמור את היתרה לצרכים ההולכים וגדלים כעתודה למימון תביעות עתידיות הנגזרות מהזדקנות האוכלוסייה. אך חשוב לצבור עתודות כדי OECD-תהליך ההזדקנות אמנם איטי יותר מהקצב של אותו תהליך במדינות ה שניתן יהיה לשמור על רמת הקצבאות הקיימת. החלק מהיתרה שהושקע במיזמים שאינם קשורים לביטוח הכנסות ממסים.- הלאומי מניב כיום תשואה למשק זוהי אפוא תרומה מתמשכת של הביטוח הלאומי לשגשוג המשק ויש לראותה כמשקל כנגד מימון הקצבת האוצר, שהיא הביטוי לסולידריות מצד משלם המסים. הסולידריות מושגת כתוצאה מהעובדה שההכנסות ממסים הן פרוגרסיביות, גם אם זו הלכה ופחתה בשנים האחרונות עם הרפורמה במיסוי ועם הגדלת משקל המע״מ בהכנסות ממסים. מימוש חלק מהיתרה אינו פוטר את המדינה ואת המוסד לביטוח לאומי ממציאת פתרונות יציבים לעומס על תקציב הביטוח הלאומי, לנוכח העלייה בתוחלת החיים. עלייה בתוחלת החיים באה לידי ביטוי בגידול במשקל אוכלוסיית הזקנים בכלל האוכלוסייה, ומכאן שמשקל תשלומי הזיקנה והסיעוד בתקציב הביטחון הסוציאלי ילכו ויגדלו. אחד הפתרונות המקובלים בעולם הוא העלאה מסוימת של גיל הפרישה. חישובים שבוצעו במינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי מראים שהוצאת מענק האשפוז מתקציב הביטוח הלאומי והגדלה מתונה יביאו לאורך זמן להתייצבות יתרת הנכסים יחסית 7,של גיל הפרישה לנשים, כפי שהיא מתוכננת בלאו הכי 8.( שנות כיסוי3 עד2) לתשלום הקצבאות, ברמה דומה לזו הקיימת כיום .תשלום שאדם מקבל מחברת ביטוח וכד׳ כדי לכסות דמי נזיקין ששילם מכספו לנפגע 5 ,2011 לדצמבר31 ,ראו: המוסד לביטוח לאומי, מאזן ודוח כספי 6 .http://www.btl.gov.il/Publications/Financial%20reports/Documents/MaazaPart1.pdf מיליארדי2.3- והעברת מימון מענק האשפוז בסך כ64 לגיל62 מגיל2017- שנים החל מ5 עד3 הגדלה במהלך 7 .ש״ח לשנה לתקציב הבריאות, שאליו סעיף זה שייך באופן טבעי משמעותו שהיתרה מספיקה לממן תשלום 2 שיעור הכיסוי מבטא את יחס היתרה לסך הקצבאות. שיעור של 8 קצבאות במשך שנתיים גם אם אין כל הכנסות. זהו מדד פשוט להערכת האיתנות הפיננסית. מקובל לחשוב שיחס .3- ל2 זה צריך להיות בין שירותי רווחה ׀ 3 פרק פרק 111 2012-1984 ,התפתחות לאורך זמן של תשלומי ותקבולי הביטחון הסוציאלי ]תרשים ב ב תרשים המצוי והרצוי מבחינת רמה והרכב- הביטחון הסוציאלי בראייה היסטורית .3 תשלומי הקצבאות כוללים את סוגי הקצבאות השונים על פי חוק הביטוח הלאומי )דהיינו למבוטחים( וכן קצבאות למי שאינו בהכרח מבוטח )עולים, אסירי ציון, נפגעי איבה ועוד(. הגמלאות על פי חוק הביטוח הלאומי מכלל התשלומים.85%- מכלל התשלומים וכיום הן מהוות כ100% עד94% בלבד היוו בתחילת הדרך כדי לבחון את השאלה לגבי היקף הביטחון הסוציאלי הרצוי מול המצוי נבהיר קודם מושג מקובל בקרב כלכלנים: מוצרים ושירותים נחלקים לשלוש קבוצות: מוצרים רגילים, מוצרים נחותים ומוצרי יוקרה. החלוקה נקבעת בהתאם ליחס שבין השינוי בביקוש של הצרכן למוצר לבין השינוי בהכנסתו. אם הביקוש למוצר עולה בקצב דומה לעלייה בהכנסה, המוצר נחשב ”רגיל״. אם הביקוש עולה בקצב מהיר יותר, המוצר נחשב למוצר ”יוקרה״ ( ואם הביקוש הוא פחות מהגידול בהכנסה המוצר נחשב ”נחות״. ביטוח סיכונים נחשב superior good) ללא ספק למוצר יוקרה, שכן אנשים אמידים מעוניינים ומסוגלים בדרך כלל להוציא סכומים גדולים יותר על ביטוחים מאשר בעלי הכנסה נמוכה. וכאן טמון קושי בסיסי של הביטוח הלאומי: מאחר שהביטוח הלאומי נועד לצמצם סיכוני פרנסה בסיסיים לכל האוכלוסייה, מהעני ועד לעשיר, אין ברירה אלא לחייב כל פרט וכל משפחה לבטח עצמם בביטוח זה, אחרת עניים רבים לא יבטחו את עצמם עקב עלות גבוהה מדי או בגלל לעשירים עלול להיות תמריץ שלילי מעצם העובדה שמכריחים אותם להיות 9.חוסר מודעות לחשיבות העניין מבוטחים בביטוח הלאומי, זאת במיוחד לנוכח העובדה שהתמורות שיצמחו להם עקב מימוש הסיכונים יהיו בהכרח מינימליות, מתוך השאיפה שהביטוח לא יהיה יקר מדי. סביר להניח שהמבוטח העשיר גם מודע לכך שהסולידריות החברתית גובה ממנו דמי ביטוח גבוהים יותר )מבחינה אבסולוטית( מהתמורה שהוא עשוי לקבל בחזרה דרך קצבאות. מחד גיסא, חובת הביטוח ודרישת הסולידריות הם כלים הכרחיים כדי להבטיח כיסוי מלא של הביטוח ומאידך גיסא, שני מאפיינים אלה משבשים את תחושת ה״ביטוחיות״ של המבוטח וגם את תחושת היוקרה של הביטוח. לפיכך, שיפור המוצר הביטוחי בעת עלייה ברמת החיים )קרי צמיחה כלכלית מתמשכת( כלכלית על ידי קובעי המדיניות לאורך זמן. אילו הממשלות השונות היו -חייב להתקבל כהחלטה חברתית דואגות לעדכן את רמת הקצבאות באופן שיטתי בהתאם לעלייה ברמת החיים, ולא רק לעליית המחירים, אזי ההוצאה על קצבאות ביחס לתוצר הייתה לפחות יציבה יותר לאורך זמן ואולי אף עולה. מתרשים ב מתקבל כי .ביטוח-ביטוח של האוכלוסייה עלול בסופו של דבר להביא לנזקים לחברה ולא רק לפרט שנמצא בתת-מצב של תת 9 .לכן ביטוח נאות כדאי לחברה לא רק מהשיקול האלטרואיסטי אחוזי תוצר 0 2 4 6 8 10 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 תקבולי ביטוח לאומי וחוקים והסכמים אחרים סה"כ גמלאות (9 )כולל סעיף תקבולים לפי חוק ביטוח לאומי גמלאות לפי חוק ביטוח לאומי עודף תקבולים על תשלומים לפי חוק ביטוח לאומי מגמה מקורות: הרבעון הסטטיסטי של הביטוח הלאומי ונתוני הלמ"ס. עיבוד הנתונים: מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי. ? ישראל מאין ולאן ׀ 6 'פני החברה בישראל מס 112 בתקופה10.הקצבאות עלו לאט יותר מן התוצר, כך שיחס התוצר של הקצבאות ירד באופן הדרגתי לאורך זמן לשנה לנפש. 2%- לשנה וכ4.3%-הנסקרת העלייה הממוצעת בתוצר )דהיינו בהכנסות הלאומיות( הייתה כ המשמעות של עלייה מתונה יותר של הקצבאות לעומת צמיחת התוצר )”ההכנסות הלאומיות״( מעלה את הסוגיה של יחסם של קובעי המדיניות לחשיבות האספקה ההולמת של מוצר "יוקרה״ זה. פירוש אפשרי לקשר השלילי בין שיעור הגידול של הקצבאות לבין הצמיחה הוא שבפועל, הביטחון הסוציאלי לא זוכה אפילו להיות מוצר ”נורמלי״ אלא שהוא נתפס כמוצר ”נחות״, שכן התשלומים עולים בקצב איטי יותר מהתוצר או מההכנסות. היבט נוסף שעלול לפגוע באטרקטיביות של הביטוח הלאומי בעיני המבוטחים הוא התפתחות הרכב הקצבאות. ניתן לחלק את הקצבאות לשני סוגים: קצבאות קיום וקצבאות ביטוחיות. קצבאות הקיום הן בהכרח קצבאות סלקטיביות, שניתנות ל״נזקק״ לאחר שעבר מבחן הכנסה שמוכיח שהוא אכן נזקק. לסוג זה שייכות קצבאות הקצבאות הביטוחיות, שקבלתן לא מחייבת 12. וקצבת הסיעוד11כגון הבטחת הכנסה, דמי מזונות, נכות כללית קצבאות מחליפות שכר )כגון דמי אבטלה, פגיעה ונכות מעבודה - קבוצות-מבחן הכנסה, נחלקות לשתי תת וכן דמי לידה( וקצבאות אוניברסליות )כגון קצבת הזיקנה הבסיסית וקצבאות ילדים(. בעוד שמטרתן של קצבאות הקיום, להוות רשת ביטחון סוציאלית לאנשים שמתקשים להתפרנס באופן זמני או באופן קבוע, הקצבאות מחליפות השכר מגנות על רמת החיים שאליה התרגל האדם העובד ומשפחתו, לפני שנפגעה יכולתו להתפרנס. הקצבאות האוניברסליות מהוות מעין רשת ביטחון סוציאלית בסיסית לכל אדם באשר הוא, ללא תלות במבחן הכנסה או ביכולת השתכרות. תרשים ג מציג את מגמות ההתפתחות של סוגי הקצבאות השונים: בקצבאות מחליפות השכר חלה ירידה על ידי מדיניות של צמצום בשיעור המובטלים, 2000-לאורך השנים. מגמה זו הועצמה בתחילת שנות ה הזכאים לקצבת אבטלה. קצבת זיקנה, היא קצבה אוניברסלית מרכזית המיועדת לבטח את כלל הציבור מפני סיכון הפרנסה בעת זיקנה, וודאות לגבי היכולת להתפרנס ועקב תוחלת החיים המתארכת בקצב מהיר. קצבת הילדים גם היא -לנוכח האי שוויון ולחיזוק הכלכלי של אנשים שנמצאים אמנם מעל -קצבה אוניברסלית הקשורה יותר למאבק בעוני ובאי קו העוני אך לא רחוק ממנו. מבחני הכנסה בקצבת הילדים, במיוחד במדינות שבהן אין דיווח הכנסה כללי שוטף, 13.לא מוכיחים עצמם ככלי יעיל לחיסכון תקציבי ( בתרשים ב. דרך מדויקת יותר- 0.0217) ראו את השיפוע השלילי של הקו המקווקו ומקדם הרגרסיה השלילי10 לאמוד את מקדם הגמישות היא באמצעות רגרסיה בין הלוגריתם של יחס התוצר לבין הלוגריתם של הוצאת הביטחון (, B/Y)=A*Y(b-1)*ε :הסוציאלי, זאת כדי להתחשב גם בסטיות מקריות. המשוואה במקרה זה היא הוא b . הוא משתנה מקריε- הוא מקדם קבוע וA , הוא התוצר הראליY , הוא ההוצאה על ביטחון סוציאליB כאשר מוצגת בנספח שאינו מופיע בתיבה זו 2012 עד1984 הגמישות לשינוי הראלי בתוצר. תוצאת רגרסיה זו לשנים .1 מהערך של7%-, דהיינו קטנה בכ0.93 וניתן לקבלו מהמחבר. מניתוח זה ניתן לראות כי הגמישות היא בנכות כללית מבוצע מבחן של כושר השתכרות, שבוחן לא את ההכנסה בפועל אלא את פוטנציאל ההכנסות של 11 .התובע. לא נכללה בקטגוריה זו קצבת השאירים של גברים, למרות שגם בה מופעל מבחן הכנסה יצוין שמבחן ההכנסה בקצבת הסיעוד הוא ״רך״ יותר באופן משמעותי מהמבחן בהבטחת הכנסה למשל, כך שקצבה 12 .זאת פחות סלקטיבית מקצבת הבטחת ההכנסה ראו: 13 The Paradox of Redistribution and Strategies of Equality: Welfare State Institutions, Inequality, and Poverty in the Western Countries; Walter Korpi; Joakim Palme, American Sociological Review, .Vol. 63, No. 5. (Oct., 1998), pp. 661-687 שירותי רווחה ׀ 3 פרק פרק 113 2012-1984 ,קצבאות קיום, קצבאות מחליפות שכר וקצבאות אוניברסליות ]תרשים ג תרשים ג הרמה הרצויה של קצבאות הקיום היא המינימום למחייה בכבוד של מקבל הקצבה ובני משפחתו. הקביעה מהו אותו מינימום למחייה בכבוד אינה פשוטה כלל וכלל, אך די בעובדה שרמת הקצבאות של הבטחת ההכנסה )כולל קצבאות אוניברסליות לאותה משפחה( נמצאת משמעותית מתחת לקו העוני הרשמי שמבטא סוג של מינימום למחייה בכבוד. אילו הממשלה הייתה מוכנה להצמיד את קצבאות הקיום למושג יחסי של מינימום למחייה בכבוד )כמו למשל קו העוני הרשמי(, כי אז סביר להניח שלאורך זמן היחס שבין סך קצבאות הקיום ככל שגדלים ממדי העוני גם יגדל רכיב קצבאות הקיום בסך הקצבאות. אין להמעיט 14. לבין התוצר היה מתייצב בחשיבותו של הרכיב הסלקטיבי אך כאשר הוא הולך וגדל על חשבון הרכיבים הביטוחיים, נוצרת סכנה למערכת הביטחון הסוציאלי, שכן היא עלולה להפוך עם הזמן ל״שירות לעניים״ במקום להוות מערכת ששומרת על החוסן החברתי של כלל האוכלוסייה. ככל שציבור הלקוחות רחב וכללי יותר כך גם מובטח שצרכני השירות ידעו לעמוד על זכותם לקבל שירות איכותי. תרשים ג מצביע על כך שמשקלם בתוצר של שני הרכיבים הביטוחיים הלך והצטמצם לאורך השנים ועל חשבונם גדל משקלו של רכיב קצבאות הקיום. הירידה הייתה דרמטית שוויון ועוני בחברה, שבהן ישראל -במיוחד בקצבאות האוניברסליות, שמהוות כלי חשוב לצמצום ממדי אי ניצבת בראש המדינות המפותחות, במובן השלילי. עלייה במשקל בתוצר עשויה כמובן לנבוע לא רק מהרחבת מעגל מקבלי קצבת הקיום, אלא גם מהפיכת קצבאות14 .אוניברסליות אט אט לקצבאות המחייבות מבחן הכנסה, בפרט אם מטרת הפעלת המבחן היא בעיקר חיסכון תקציבי 0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5 4.0 4.5 5.0 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 , אחוזי תוצר קצבאות - אוניבירסליות ילדים, זיקנה, שאירים, קבורה קצבאות קיום קצבאות מחליפות שכר מקורות: הרבעון הסטטיסטי של הביטוח הלאומי ונתוני הלמ"ס. עיבוד הנתונים: מינהל המחקר, המוסד לביטוח לאומי. הקצבאות כוללות, בנוסף לקצבאות הקיום, גם את הקצבאות הממומנות באופן מלא על ידי אוצר המדינה. ? ישראל מאין ולאן ׀ 6 'פני החברה בישראל מס 114 הרכב התקבולים של הביטוח הלאומי .4 הרכב התקבולים שהוא היחס בין המימון התקציבי לבין המימון על ידי דמי ביטוח, חשוב בעיקר מבחינת תפיסת הציבור את הביטוח הלאומי כביטוח סיכונים. תרשים ד מתאר את תוצאות הוויתור על דמי ביטוח למעסיקים, החלפתו בשיפוי מקופת אוצר המדינה והצטמקותו בהמשך, תוך העלאה מסוימת של דמי הביטוח של הפרטים עקב כך. בסך הכל התקבולים התייצבו על רמה נמוכה יותר )ראו גם תרשים ב(. הקצבת האוצר, שמבטאת כאמור את הסולידריות של משלם המסים, הייתה יחסית יציבה. הרכב דמי הביטוח הלאומי ושיפוי האוצר כאחוז מסך התקבולים, לפי חוק הביטוח ]תרשים ד 2012-1984 ,הלאומי תרשים ד אחוזים 0 1 2 3 4 5 6 7 1984 1985 1986 1987 1988 1989 1990 1991 1992 1993 1994 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 דמי ביטוח לאומי הקצבת האוצר תקבולים לפי הסכמים וחוקים אחרים תקבולי ריבית שיפוי האוצר שירותי רווחה ׀ 3 פרק פרק 115 סיכום ומסקנות .5 :הביטחון הסוציאלי בישראל נפגע במהלך השנים מכמה היבטים הצמיחה הכלכלית של המשק הישראלי מאז אמצע שנות השמונים אפשרה חלוקה שוויונית יותר של ■ שבהן היה קיצוץ2000-פירות הצמיחה. פגיעה בביטחון הסוציאלי בולטת במיוחד מאז תחילת שנות ה בכל סוגי הקצבאות – קיום, מחליפות שכר ואוניברסליות. הדגש ההולך וגדל שהושם במהלך השנים על קצבאות הקיום בהרכב הקצבאות טומן בחובו סכנה של ■ 15 .פיחות מתמשך במהות הביטוחית של הביטוח הלאומי ושל הגברת רכיב הסעד שלו ניתן לעצור מגמה זו על ידי עיגון העצמאות של המוסד לביטוח הלאומי, כפוף למחויבות לעמוד ■ בסטנדרטים של איתנות פיננסית. בדומה לעיגון המעמד העצמאי של בנק ישראל כיועץ הכלכלי לממשלה, יש חשיבות בהגברת מעמד עצמאי של המוסד לביטוח לאומי כיועץ החברתי לממשלה. כפי שהמשק יצא נשכר מכך שיש לו בנק מרכזי עצמאי ששומר על יציבות מחירים כך המשק ייצא שוויון. אפשר לחזק -נשכר מכך שיהיה מי שישמור על היציבות החברתית, מבחינת ממדי עוני ואי את עצמאות הביטוח הלאומי באמצעות מספר צעדים פשוטים יחסית: בדומה לחובת פרסום דוח בנק ישראל על פי חוק, אפשר לעגן את פרסום דוח ממדי העוני והפערים החברתיים בחוק הביטוח הלאומי. צעד זה יגביר את המחויבות של הממשלה לעקוב אחר המצב החברתי ולטפל בזמן אמת בהפרות היציבות. בדומה למעמד העצמאי של היועץ הכלכלי, אשר תקופת כהונתו ארוכה יותר מזו של הממשלה, כך יועצם גם מעמדו של היועץ החברתי, שכן תלותו במי שבחר בו תקטן. לעומת זאת, משמעות המשך המגמות הקיימות של היעדר יועץ חברתי פורמלי ושל ביטוח לאומי פחות עצמאי היא שהחברה הישראלית עלולה להיקלע למדרון חלקלק של המשך היחלשות הביטחון הסוציאלי וגלישה למערכת שממוקדת בעיקר בסעד לעניים – עניים שמספרם הולך וגדל ושמשך עוניים מתארך. עם זאת יש לחזק את הקשר שבין קצבאות הקיום לבין המינימום למחייה בכבוד. נושא זה נדון בפרק הראשון של15 .( )טרם פורסם2012 ,דוח הביטוח הלאומי