חומר רקע

לשכת היועצת המשפטית ‏ כ"ו בשבט, התשע"ד 27 בינואר 2014 סימוכין: 00037914 לכבוד נועה ברודסקי-לוי, עו"ד הלשכה המשפטית של הכנסת וועדת חוקה שלום רב, הנדון: מעקב אחר יישום הוראות פרק ב' 3 לתקנות ההוצאה לפועל - חוקרי ההוצאה לפועל בהמשך לזימון לוועדה לצורך מעקב אחר יישום הוראות פרק ב' 3 לתקנות ההוצאה לפועל - חוקרי ההוצאה לפועל, אני מתכבדת להשיב לך על שאלותייך אשר הועברו אליי: 1. מה כולל הלכה למעשה הדיווח והממצאים המועברים בסוף הבדיקה לרשם ההוצאה לפועל? סמכות החוקרים היא סמכות מצומצמת המסתכמת בארגון הנתונים (עובדות ומסמכים) שמוצגים בפניהם בבדיקה (בין מהמסמכים ובין משאלות הנשאלות תוך כדי הבדיקה) ועריכתם בצורת דו"ח שבו יוצג מאזן ההכנסות, ההוצאות, הרכוש והזכויות של החייב, וזאת מבלי שהחוקרים מוסמכים להמליץ בדו"ח על צו תשלומים או לקבוע ממצאים של מהימנות או של התרשמות או של הכרעה בשאלת עמידת החייב בנטל ההוכחה המוטל עליו. החוקרים מוסמכים לציין בדו"ח אם החייב השיב, או לא השיב לשאלות אותן היפנו אליו במהלך הבדיקה, וזאת כדי שתהיה בפני רשם ההוצאה לפועל אינדיקציה לגבי מידת שיתוף הפעולה לה זכה החוקר מהחייב בבדיקה, כאשר ביחס לכך מפעיל הרשם את שיקול דעתו ביחס לצורך בבדיקה או חקירה נוספת. למעשה, תפקידם של חוקרי ההוצאה לפועל הוא ביצוע עבודת הכנה שתשמש כתשתית להפעלת שיקול דעתו המהותי של רשם ההוצאה לפועל. מצ"ב טופס סיכום בדיקת יכולת, שחוקרי ההוצאה לפועל עושים בו שימוש, מצ"ב כנספח א. 2. האם חוקר ההוצאה לפועל מדווח לרשם על מהימנות החייב? האם החוקר מחליט בדבר קבילות מסמכים וכו'? האם חוקר ההוצל"פ מחווה דעתו על יכולת ההשתכרות של החייב ואומדן ההוצאות שלו? חוקרי ההוצאה לפועל אינם מורשים לדווח לרשם על מהימנות החייב. החוקרים הונחו בהתאם לתקנות ההוצאה לפועל, כי כל שהם יכולים לציין הוא- האם החייב השיב לשאלות שנשאל או סירב להשיב לשאלות שנשאל. חוקרי ההוצאה לפועל, אינם מחווים דעתם על יכולת ההשתכרות של החייב או על אומדן ההוצאות. החוקרים משקפים את הנתונים שנמסרו להם בדבר ההכנסות וההוצאות. 3. האם מונו חוקרים נוספים מאז הדיווח הראשון ואיזו הכשרה הם עברו? מה תקופת המינוי בדרך כלל? מאז הדיווח הראשון לא מונו על ידי שרת המשפטים, חוקרי הוצאה לפועל נוספים. הוועדה הממליצה מכח סעיף 68א המליצה מתוך מחשבה תחילה, על מספר רב של חוקרים, מכמה סיבות- א. להבטיח מענה לצרכים שיתעוררו. ב. להביא לגיבוש רשימה רחבה, שתאפשר גמישות בעת הפעלת החוקרים. (חוקרים שיעזבו, חוקרים שימצאו כלא מתאימים חוקרים שימצאו בחופשה או מילואים, וכד') ג. תהליך המיון והבחירה היו על פי קול קורא והוועדה סברה כי עדיף להמליץ על מאגר רחב כדי לא להידרש שוב לתהליך. כפי שצוין בדו"ח הראשון, כ- 135 חוקרים נכחו ביום עיון שכלל סקירה על ידי היועצת המשפטית של הרשות ביחס לסעיף 68א לחוק ופרק ב1 לתקנות תוך הסברת אופן מהותו של תפקיד חוקר ההוצאה לפועל והעניינים להם הוא מחויב מכח החוק והתקנות. רשם ההוצאה לפועל, הסביר על מהותה של חקירת היכולת וטכניקות לביצועה מנקודת מבטו של רשם. ניתנה על ידי הסמנכ"ל המקצועי של הרשות סקירה על מבנה רשות האכיפה והגבייה ועיקרי חוק ההוצאה לפועל, וכן הוסבר תהליך העבודה המצופה מול חוקרי ההוצאה לפועל שימונו שעניינו אופן עריכת הבדיקה כתיבת פרוטוקול ודו"ח מסכם המועבר לרשם. מספר מצומצם של חוקרים שלא יכלו להגיע ליום העיון קיבלו תדריך בן 6 שעות שכלל את התכנים שלעיל. תקופת המינוי של 135 החוקרים שמונו הינה עד 27.4.2014, ותקופת מינוים של 4 החוקרים הנוספים שמונו הינה עד ליום 25.7.2011. גם מינויה של הוועדה הממליצה פג. בימים אלו, מקודם הליך של מינוי וועדה חדשה. הוועדה החדשה, תצטרך לדון בדבר, אופן גיבוש המלצותיה בפני שרת המשפטים על רשימת חוקרי הוצאה לפועל. יצוין כי לאחר תקופה של ביצוע חקירות בסבב מחזורי הוגן, ממנים רשמי ההוצאה לפועל כ- 20 חוקרי הוצאה לפועל, מבין אלו המופיעים ברשימה, בפיזור בין המחוזות השונים. במחוז הצפון לא הופעל מערך חוקרי ההוצאה לפועל, בשל החלטתם של רשמי ההוצאה לפועל במחוז חיפה והצפון שלא להעביר חקירות יכולת לביצוע על ידי חוקרי ההוצאה לפועל. יובהר כי עפ"י סעיף 68 א(ד) לחוק ההוצאה לפועל מינוי חוקר הינו בהתאם ועל פי החלטת רשם. 4. מהם הקריטריונים של הוועדה בבואה להמליץ על מבקש? האם ניתן לערער על החלטתה? הוועדה פרסמה קול קורא, בעקבותיו פנו כ 730 מועמדים. המועמדים מילאו שאלון ראשוני והוועדה בישיבתה החליטה לשלוח למועמדים שלא נפסלו (וותק, וכד') שאלון מורחב. לאחר מכן נעשו ראיונות אישיים על ידי חברי הוועדה, פרמטרים לסינון המועמדים היו על פי החלטת הוועדה, זמינות של המועמד, קבלת ציון של 7.5 ומעלה בראיון בע"פ ואי קיומם של תיקי הוצאה לפועל. לא קבועה פרוצדורה לתקיפת החלטת הוועדה, יוזכר כי מדובר בוועדה ממליצה בלבד, כאשר סמכות המינוי היא של שרת המשפטים. מכל מקום, אם מועמד יבקש לערור כנגד החלטת הוועדה שלא לכוללו ברשימה, בשלב זה, דרך התקיפה הינה בבג"צ. 5. מה כוללת ההכשרה שמקבלים חוקרי ההוצאה לפועל? החוקרים עברו יום עיון כפי שתוכנו כפי שפורט לעיל בס' 3. 6. איזה מידע נמסר מלשכת ההוצאה לפועל לחוקרי ההוצאה לפועל? האם יש להם גישה למחשבים של ההוצל"פ? האם ישנם מקרים בהם מתעורר קושי בשל היקף המידע שחוקר ההוצאה לפועל יכול לקבל (שהינו מצומצם יותר מזה שיכול רשם הוצאה לפועל לדרוש)? המידע שנמסר לחוקר הינו- שאלון שמילא החייב, מסמכים שצורפו לו, כתב ויתור על סודיות, צילום ת.ז. חייב, שאילתת תיקים ארצית לפי ת.ז. של החייב , מידע ממאגרי מידע על הכנסות ונכסים שהגיעו לאותו תיק ספציפי של החייב ושבגינו הוא נחקר, כל ההגבלות הקיימות נגד החייב ברמה ארצית. לחוקר אין גישה למחשבי ההוצאה לפועל . לא ידוע לנו על קושי שהתעורר בשל כך שלרשם ההוצאה לפועל יש גישה למידע רחב יותר. 7. כיצד מתנהלת הבקרה על חוקרי ההוצאה לפועל? עם הפעלת מערך חוקרי ההוצאה לפועל וכמתואר בדוח הראשון בוצעו במקביל לביקורות השוטפות ביקורות גם על ידי יו"ר הוועדה כב' השופט בדימוס רוני בודסקי, וכן על ידי אגף הוצאה לפועל ארצי. בהמשך הפעלת חוקרי ההוצאה לפועל ובלשכות בהם הופעלו החוקרים, מונה עובד שאמון על תחום חוקרי ההוצל"פ ועל עריכת הביקורות. כאשר במסגרת הביקורות נבדקת איכות החקירה. יש לזכור כי במקביל לפיקוח המנהלי, מקבל רשם ההוצאה לפועל אשר מינה את חוקר ההוצאה לפועל את דו"ח החקירה ומבצע אף הוא בקרה על הנאמר בדו"ח. 8. האם החייבים מקבלים הלכה למעשה את הפרוטוקולים של חקירת היכולת אצל חוקר ההוצל"פ? החייבים מקבלים את הפרוטוקול. חוקר ההוצאה לפועל לאחר ביצוע הבדיקה עורך את הפרוטוקול, מעביר עותקים מהפרוטוקול ללשכה, אשר משגרת עותק מהפרוטוקול אל החייבים. 9. כמה מהחייבים או הזוכים פנו לרשם ההוצאה לפועל בבקשה לערוך חקירת יכולת חדשה לפי תקנה 37כא' לאחר שנערכה חקירה על ידי חוקר הוצאה לפועל?   כמה בקשות לרשם לערוך חקירה חדשה נענו? בכמה מהתיקים בהם נערכה חקירה חדשה התוצאה בסופה הייתה שונה מזו שהתקבלה על ידי חוקר ההוצאה לפועל? קיימות בקשות בודדות של חייבים אשר ביקשו במהלך 2013 להיחקר בפני רשם. לא נערכה על ידנו בקרה לגבי תוצאת החקירה החדשה והאם היה שוני בין צו החיוב בתשלומים שניתן לאחר הבדיקה לעומת צו החיוב בתשלומים לאחר חקירה בפני הרשם. 10. אלו קשיים מתעוררים בשל כך שהרשם אינו מתרשם באופן ישיר מהחייב? לשאלה זו אשיב, כי אותם רשמים שסברו כי יש להתרשם באופן ישיר מהחייב, בחרו שלא למנות חוקרי הוצאה לפועל, כך למשל במחוז הצפון ובלשכות נוספות בהן לא מופעל חוקר. רשמים אחרים אינם רואים כל קושי ומסתמכים על הבדיקה שנערכת. העובדה כי יש רק בקשות מועטות של חייבים או זוכים, לביצוע חקירה חוזרת, יכולה לדבר בעד עצמה. 11. לעניין חוקרי ההוצאה לפועל שהוגשו נגדם תלונות- במה התמקדו אותן תלונות? התלונות התמקדו ב: בדיקות וסיכומי בדיקות שנערכו בצורה רשלנית, לא ממוקדת, דוחו"ת לא מסודרים ולא מאורגנים. באחד המקרים עלתה בעיה אתית של ניגוד עניינים, באחד המקרים עלה כי החוקר נתן ייעוץ משפטי תוך כדי הבדיקה לחייבים. הגשת דוחות הבדיקה ללשכה בשיהוי רב. התנסחות בעייתית בלשון כלפי החייבים. אי דיווח במועד על אי הגעה לבדיקות. 12. מדוע היו שביקשו לבטל את מינויים כחוקרים? חוקרים שגילו קושי לבצע בדיקה אפקטיבית, ללא קלדנית. חוקרים שהגיעו למסקנה כי התמורה אינה שווה את טרחתם. יצוין , כי עובר למועד כינוס וועדה זו שדנה בתלונות שהצטברו, נשאלו חוקרי ההוצאה לפועל על רצונם להמשיך להיכלל ברשימה ואלו שהודיעו כי אינם רוצים להיכלל, הוסרו גם אם לא נתנו טעם לכך. 13. מי נושא בפועל בשכר חוקר ההוצאה לפועל? מאחר ובשל תיקון 29 לחוק נוספו הוראות שבגינן עלה הצורך לקיים חקירת יכולת לחייב בטרם נקיטה באמצעים שהחוק מעמיד לרשות הזוכה ו/או הרשם, נוצר "צוואר בקבוק", ממנו, עלה מועדי חקירות יכולת נקבעים גם בטווח של 12 חודשים ממועד הגשת הבקשה לביצוע חקירת יכולת בשל העומס הכבד שנוצר על יומני רשמי ההוצאה לפועל, הוסכם בין מערכת ההוצאה לפועל לבין אגף תקציבים באוצר, כי תשלום השכר לחוקר ההוצאה לפועל לא יושת על הזוכה או החייב אלא על מערכת ההוצאה לפועל. השכר המצוין בצו, צו ההוצאה לפועל (קביעת שכר של חוקר הוצאה לפועל), התש"ע -2010 נקבע בתיאום עם לשכת עורכי הדין ומועצת רואי החשבון. בכבוד רב, ענת הר אבן היועצת המשפטית העתק: דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה אריה כהן, סמנכ"ל מקצועי, רשות האכיפה והגבייה