חומר רקע
נוסח מעודכן מטעם ח"כ שטרן
לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ביום 29 בינואר 2014
הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב עיר ומועצה מקומית), הגיור
התשע"ד–2014
שטרן: לדיון – האם התיקון יבוצע במסגרת פקודת ההמרה או כחוק נפרד.
בן דהן: מציע לכתוב סעיף מטרה לחוק.
הגדרות
1.
בחוק זה –
"בית דין מיוחד לגיור" – בית דין שדייניו מתמנים לפי חוק זה;
"דיין גיור" – מי שמונה לדיין גיור בבית הדין המיוחד לגיור לפי חוק זה;
"המועצה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980;
"הפקודה" – פקודת העדה הדתית (המרה);
"חייל" – כהגדרתו בסעיף 1(1) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955;
"רב עיר" – כל אחד מאלה:
(1) רב עיר, כהגדרתו בסעיף 15(א)(2) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971;
(2) רב יישוב ורב אזורי, כהגדרתם בסעיפים 7(3) ו-(4) לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980, בהתאמה;
יעקבי: יש להגדיר בנפרד רב עיר לעומת רב יישוב ורב אזורי, ולא לקרוא לרב יישוב או רב אזורי בשם רב עיר.
"הרב הראשי לישראל" – הרב הראשי לישראל המכהן בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול לפי סעיף 17 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980.
"תושב זר" – מי שאינו אזרח ישראלי או אינו בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–1952 או אינו זכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי חוק השבות, התש"י-1950;
משרד הפנים: החרגת זכאי חוק השבות מהגדרת "נתין זר" מקובלת עלינו, בתנאי שבכללים שיקבעו מכוח סעיף 13 כפי שניסחנו אותו, יקבע גם איך תקבע הזכאות או מי מוסמך לאשר את הזכאות.
מערך הגיור הממלכתי
2.
(א) השר לשירותי דת יקים במשרד לשירותי דת מערך גיור ממלכתי (להלן – מערך הגיור), שבראשה יעמוד ראש מערך הגיור.
(ב) תפקידי מערך הגיור הם:
(1) טיפול שוטף בתיקי גיור, ובכלל זה הענקת שירותי מילה, טבילה והכשרה לגיור למתגיירים;
(2) מתן כל שירות אחר הנדרש למתגייר לצורך גיורו;
(3) הנפקת תעודת אישור לפי סעיף 2(2) לפקודת העדה הדתית (המרה);
(4) גביית אגרות;
לדיון: האם יש לאפשר למערך הגיור להתעסק גם ברישום לנישואין של מתגיירים.
ראש מערך הגיור
3.
(א) כשיר להתמנות ראש מערך הגיור מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא כשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים, התשט"ו–1955 (להלן – חוק הדיינים);
(2) הוא כשיר להתמנות כרב עיר.
יעקבי: רק מי שכשיר להתמנות כדיין גיור.
(ב)
(1) ראש מערך הגיור יתמנה על ידי הממשלה לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור.
יעקבי: ראש מערך הגיור יתמנה על ידי השר לשירותי דת בהסכמת נשיא ביה"ד הרבני הגדול.
(2) ואלה חברי הוועדה לאיתור ראש מערך הגיור:
(א) הרב הראשי לישראל – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(ב) נציב שירות המדינה או נציגו מקרב העובדים הבכירים של משרדו;
(ג) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת או נציגו מקרב העובדים הבכירים של משרדו;
(ד) נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שימונה על ידי המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה;
(ה) נציג ציבור או עובד מדינה בכיר בעל ידע ומומחיות בתחום הגיור, שימונה על ידי נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת.
כשירות דיין גיור
4.
כשיר להתמנות דיין גיור מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא כשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים;
(2) הוא כשיר להתמנות כרב עיר או מכהן בפועל כרב עיר;
יעקבי: א) רק רב עיר; ב) בחינה בכתב +בעל פה; ג) הבחינה תהיה על גיור+מילה, וגם על הלכות דיינים והלכות עדות;
(3) רב שהוסמך לרבנות על ידי המועצה או שהמועצה אישרה את הסמכתו לרבנות, ועבר בחינה בכתב בנושא גיור ומילה על ידי המועצה או שהמועצה פטרה אותו מבחינה כאמור;
יעקבי: א) רק רב עיר; ב) בחינה גם בעל פה; ג) הבחינה תהיה גם על הלכות דיינים והלכות עדות; ד) תהיה בחינה בהלכות נוספות לפי כללים שתקבע המועצה; ה) רב שהוסמך לרבנות (יורה יורה).
מינוי דיין גיור
5.
(א) דיין גיור יתמנה על ידי השר לשירותי דת, על פי המלצת ועדה לאיתור דייני גיור.
יעקבי: מועצת הרבנות הראשית תמנה דייני גיור.
(ב) ואלה חברי הוועדה לאיתור דייני גיור:
(א) הרב הראשי לישראל – והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(ב) נציב שירות המדינה או נציגו;
(ג) ראש מערך הגיור או נציגו;
(ד) נציג שיבחר הרב הראשי לישראל, באישור נציב שירות המדינה והיועץ המשפטי לממשלה; הנציג לא יהיה כפוף לרב הראשי לישראל מבחינה ארגונית.
(ה) המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת.
כהונה מכוח תפקיד
6.
רב עיר יהיה דיין גיור בתוקף תפקידו.
יעקבי: מתנגד. לדעתו רב עיר צריך להתמנות לדיין גיור כמו כל גורם אחר.
קביעת מותבים
7.
(א) כל אחד מהגורמים הבאים רשאי לקבוע מותבים של בתי הדין המיוחדים לגיור:
יעקבי: מתנגד. לדעתו רק ראש מערך הגיור צריך לקבוע הרכבים.
(1) ראש מערך הגיור;
(2) רב עיר;
(3) הרב הצבאי הראשי – אם המתגייר הוא חייל;
(ב)
(1) רב עיר או הרב הצבאי הראשי המבקשים לקבוע מותב, יגישו בקשה לראש מערך הגיור.
(2) מצא ראש מערך הגיור כי המותב המוצע תואם את הוראות חוק זה, יאשר ראש מערך הגיור את הקמת המותב.
(3) בתוך 30 ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בפסקה (1), ייתן ראש מערך הגיור תשובה לרב העיר או לרב הצבאי הראשי.
הרכבים
8.
(א) בית דין מיוחד לגיור ידון במותב של שלושה דייני גיור.
(ב) בכל מותב של בית הדין המיוחד לגיור שקבע ראש מערך הגיור, לפי סעיף 7(א)(1), ישב לפחות דיין גיור אחד הכשיר להתמנות כדיין לפי חוק הדיינים, והוא יהיה ראש ההרכב.
יעקבי: בכל הרכב חייב להיות לפחות דיין גיור אחד הכשיר להתמנות לדיין לפי חוק הדיינים ואב"ד ההרכב יתמנה בידי נשיא ביה"ד הגדול – הכול בהתאם לכללים החלים עתה.
(ג) בכל מותב של בית הדין המיוחד לגיור שקבע רב עיר יהיה רב העיר שקבע את המותב ראש ההרכב, והוא ייבחר את שני חברי ההרכב הנוספים, לפי הפירוט הבא:
(1) דיין גיור;
(2) מי שהוא כשיר להיות דיין גיור.
(ד) בכל מותב של בית הדין המיוחד לגיור שקבע הרב הצבאי הראשי, יישב דיין גיור אחד שייבחר על ידי ראש מערך הגיור, והוא יהיה ראש ההרכב, ושני רבנים צבאיים הכשירים לכהן כדייני גיור, שימונו על ידי הרב הצבאי הראשי.
יעקבי: מתנגד. לדעתו רק ראש מערך הגיור יכול לקבוע הרכבים.
הליך הגיור
9.
(א) אדם המבקש לעבור הליך של גיור (להלן – המתגייר) לפי הוראות הפקודה, יפנה למערך הגיור לפתיחת תיק גיור.
(ב) המתגייר רשאי לעבור את הליך הגיור בפני כל בית דין לגיור, בלא קשר למקום מגוריו.
יעקבי: מתנגד. לדעתו, צריך שיהיה לפי אזורים כמו בכללי הגיור.
(ג) החליט בית הדין המיוחד לגיור לגייר את המתגייר, יעביר בית הדין את תיק הגיור שלו לראש מערך הגיור להשלמת הליך הגיור.
(ד) בתוך 30 ימים מיום שהועבר לו תיק גיור לפי סעיף קטן (ג), יבדוק ראש מערך הגיור, או נציג מטעמו, כי תיק הגיור מכיל את כל המסמכים והאישורים הנדרשים.
(ה) מצא ראש מערך הגיור, או נציג מטעמו, כי תיק הגיור מכיל את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, יופנה המתגייר על ידי מערך הגיור להשלמת הליך הגיור.
(ו) מצא ראש מערך הגיור כי תיק הגיור אינו מכיל את כל המסמכים והאישורים הנדרשים, ינחה את המתגייר, בתוך 7 ימים, כיצד לפעול באשר להשלמת המסמכים והאישורים הנדרשים.
(ז) בתוך 7 ימים מיום שהשלים המתגייר את הליך הגיור, ייתן ראש מערך הגיור למתגייר תעודת אישור המעידה שעבר הליך גיור; יראו תעודת אישור כאמור כתעודת אישור שניתנה על ידי ראש העדה הדתית לפי סעיף 2(1) לפקודה.
יעקבי: מתנגד. לדעתו, צריך לאפשר רק לראש העדה לתת תעודת אישור.
(ח) בתוך 7 ימים מיום שהונפקה תעודת אישור לפי סעיף קטן (ו), ראש מערך הגיור ייתן למתגייר תעודת אישור לפי סעיף 2(2) לפקודה.
ערעור
10.
(א) ראש מערך הגיור, בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל, ימנה ערכאת ערעור מיוחדת של שלושה דייני גיור.
יעקבי: ערכאת הערעור צריכה להיות בית הדין הרבני הגדול.
(ב) החליט בית הדין המיוחד לגיור כי המתגייר אינו ראוי לעבור הליך של גיור, רשאי המתגייר, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה, לערער על ההחלטה בפני ערכאת הערעור.
פנייה לבית דין נוסף
11.
(א) החליט בית דין מיוחד לגיור (להלן – ההרכב הראשון) כי המתגייר אינו ראוי לעבור הליך של גיור, רשאי המתגייר, לאחר תקופה של חצי שנה מיום קבלת ההחלטה של ההרכב הראשון, לפנות למערך הגיור בבקשה לעבור הליך של גיור בפני הרכב אחר של בית הדין המיוחד לגיור (להלן – ההרכב השני).
יעקבי: מבקש הגיור רשאי לערער על כך לבית הדין הגדול ואם התקבל הערעור יחליט בית הדין הגדול מי ימשיך לדון בבקשת הגיור. בכל מקרה אחר אין החלפת הרכב ללא אישור נשיא ביה"ד הגדול.
(ב) מערך הגיור יודיע להרכב השני על החלטת ההרכב הראשון ונימוקיה, ויעביר לו עותק ממנה
סוגיות לדיון:
(1) פיקוח על ביה"ד לגיור: מי אמור לפקח על ביה"ד. יעקבי: ביה"ד הרבני הגדול. אפשרויות נוספות: בימ"ש לעניינים מנהליים; בג"צ.
(2) סמכויות לדרישת מידע: האם יש להקנות לביה"ד המיוחד לגיור סמכויות לדרוש מידע, ואם כן מה היקף הסמכויות הנדרשות, והאם יש מקום להבחין בין תושבים זרים למי שאינם כאלה?
דין משמעתי
12.
חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963, יחול על דיין גיור, בשינויים המחויבים, כאילו היה עובד המדינה, גם אם אינו עובד המדינה.
גיור של תושבים זרים
13.
שר הפנים ושר הדתות, יקבעו כללים לפתיחת הליך גיור לפי הפקודה, של תושבים זרים.
נוסח משרד הפנים: "על אף האמור בסעיף 9, לא ייפתחו הליכי גיור לנתין זר, לא יופנה ללימודים בגוף המכין לקראת גיור, ולא יגויר בידי בית הדין, אלא בנסיבות מיוחדות ובדרך שייקבעו שר הפנים והשר הדתות לשירותי דת". לדברי משרד הפנים, זהו הנוסח הקבוע היום בכללי הדיון בבקשות לגיור, אשר אושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה ונחתמו ע"י הרב הראשי, ומשקפים למעשה את עמדת הממשלה כפי שהיא מבוטאת גם בהחלטות הממשלה הקודמות, וגם בהליכים בבית המשפט העליון.
משרד הפנים: (1) האם להוסיף גם את הניסוח של סעיף 9 – "לא יפתח תיק גיור"?
(2) האם רק השרים או גם בהסכמת הרב הראשי/נשיא בית הדין הרבני הגדול כפי שהיום קבוע בכללים שנחתמו על ידו?
נפקות הגיור
14.
נפקותו של גיור לפי חוק זה תהיה לעניין הוראות הפקודה.
ביצוע, תקנות וכללים
15.
(א) השר לשירותי דת ממונה על מערך הגיור, והוא רשאי, בהתייעצות עם הרב הראשי לישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצוע חוק זה, בעניינים הבאים:
(1) כללים להענקת פטור מבחינות כאמור בסעיף 4(2), (3) ו-(4) על ידי המועצה; כללים לפי פסקה זו יהיו בהסכמת המועצה.
(2) אגרות שייגבו מהמתגייר.
משרד הפנים: תקנות לפי סעיף 13 צריכות להיות בהסכמת שר הפנים.
(ב) ראש מערך הגיור יקבע את סדרי המנהל הנוגעים לבתי הדין המיוחדים לגיור, בהתאם להנחיות הרב הראשי לישראל.
(ג) הרב הראשי לישראל, בהתייעצות עם השר לשירותי דת, רשאי לקבוע כללי אתיקה לדייני גיור.
(ד) השר לשירותי דת, בהסכמת שר האוצר, רשאי להחליט על תשלום גמול והחזרי הוצאות לחברי בית דין לגיור שאינם עובדי המדינה, בשיעור שיקבע.
תחילה ותחולה
16.
תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על הליכי גיור שהחלו ביום התחילה או לאחריו
הוראות מעבר
17.
(1) יראו את מערך הגיור ובתי הדין המיוחדים לגיור שהוקמו ערב תחילתו של חוק זה מכוח החלטת הממשלה מס' 3613 מיום 7 באפריל 1998, כאילו הוקמו כדין לפי הוראות חוק זה.
(2) יראו את דייני הגיור שהתמנו ערב תחילתו של חוק זה מכוח החלטת הממשלה מס' 3613 מיום 7 באפריל 1998 והחלטת ממשלה מס' 3155 מיום 14 בפברואר 2008, וכן את דייני הגיור שפעלו במסגרת מנהל הגיור כאילו התמנו כדין לפי הוראות חוק זה.
הצעות לתוספות
הצעת יעקבי:
(1) לקבוע שגיור ייערך לפי דין תורה;
(2) לקבוע שבתי הדין לגיור יפעלו על פי ההנחיות ההלכתיות של הרבנות הראשית לישראל
(3) שנשיא בית הדין הרבני הגדול עומד בראשות בתי הדין המיוחדים לגיור.
(4) לקבוע שהגיור ייערך בבית דין מיוחד לגיור או בבית הדין הרבני;
(5) יש לקבוע הוראות לעניין אישור גיור שנערך ע"י בתי דין פרטיים וכן הוראות לעניין בירור שאלות על תוקפו של גיור.