חומר רקע

פרופ' סמי סמוחה, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אסעד גאנם, בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה ד"ר נוהאד עלי, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, המכללה האקדמית גליל מערבי נייר עמדה המוגש לועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, בישיבתה שתדון באחוז החסימה ובהסכמי עודפים בין מפלגות במסגרת הצעת חוק המשילות, ביום 10.2.2013 אחוז החסימה והסכמי העודפים והאוכלוסייה הערבית בישראל המצב היום בבחירות לכנסת ה-19 (22.1.2013) נמנו5,656,705 בעלי זכות בחירה, שמהם כ-800,000 ערבים, שמהווים 14%. שיעור ההצבעה של הערבים היה 56% לעומת שיעור ארצי של 68%. אם ננכה את בעלי זכות הצבעה שאינם חיים דרך קבע בארץ, יש להניח ששיעורי ההצבעה היו 57% ו-75% בהתאמה. לכנסת נבחרו 7חברים במפלגות ערביות (4 ברע"מ ו-3 בבל"ד), 3 במפלגה הערבית-יהודית חד"ש (ועוד ח"כ יהודי), 1 במרצ ו-1 בליכוד-ביתנו, בסך הכל 12ח"כים ערבים. במצב היום יש תת-השתתפות בבחירות ותת-ייצוג בכנסת של האזרחים הערבים. העלאת אחוז החסימה השלכות צפויות של העלאת אחוז החסימה על האוכלוסייה הערבית הן: העלאת שיעור ההצבעה: העלאת אחוז החסימה תכפה על האוכלוסייה הערבית ללכד שורות ולרוץ ברשימה משותפת. בכל הסקרים שביצענו בקרב הציבור הערבי בעשר השנים האחרונות הסתמן רוב ברור בעד רשימה ערבית משותפת ועלה אחוז המתכוונים להצביע לכנסת. למשל, בסקר שנערך לקראת הבחירות לכנסת ה-19 תמכו 76% מהנשאלים הערבים ברשימה ערבית משותפת ו-28% אמרו שלא יצביעו כלל אם לא תוקם רשימה כזאת. על כן יש לצפות לגידול בשיעור ההצבעה של הערבים. העלאת הייצוג: העלאת שיעור ההצבעה של הערבים תגדיל את ייצוגם בכנסת. אם שיעור הצבעת הערבים יעלה לשיעור הצבעת היהודים, עשוי ייצוגם בכנסת לעלות מ-12 ל-16 או 17 מטעם רשימה משותפת ועוד 2-1 מטעם רשימות יהודיות. בפועל זה לא יקרה מסיבות שונות, אך צפויה עלייה מסוימת בייצוג הערבי בכנסת. אי-פגיעה בשיעור ההצבעה הכנה: הצבעה בעד רשימה ערבית משותפת לא תפגע בהצבעה כנה משום שלא קיימים היום הבדלים אידיאולוגיים של ממש בין המפלגות הערביות וגם אין הבדלים בעמדות של מצביעים ערבים למפלגות ערביות שונות. גם ניסיון העבר מראה שחיבורים ופיצולים בין מפלגות ערביות לא נעשו על בסיס אידיאולוגי.על כך מעידה העובדה שבבחירות האחרונות המפלגה הערבית הדמוקרטית (רע"מ) רצה עם התנועה הערבית לשינוי (תע"ל) והתנועה האסלאמית ברשימה הערבית המאוחדת (רע"מ-תע"ל); תע"ל רצה בעבר עם החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש), ברית לאומית-דמוקרטית (בל"ד) ורע"מ; בל"ד התחילה את דרכה במערך עם חד"ש. לא צפויה בעייה מיוחדת לערבי להצביע לרשימה ערבית משותפת גם אם נכלל בה קומוניסט, איש התנועה האסלאמית, או יהודי, בתנאי שבתוכה יהיה נציג אחד או יותר שהוא מזדהה איתו. הסכמי עודפים במצב הקיים: אם רק הקולות של מפלגות שעברו את אחוז החסימה יימנו בהסכמי עודפים, הסיכוי שתוקם רשימה ערבית משותפת יגדל כי מפלגות ערביות יחששו לרוץ לבד ומצביעים ערבים יחששו לאבד את קולם. במצב של שינוי החוק לאפשר העברת קולות של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה למפלגות שעברו: מצב חדש זה יבטיח התחשבות בקולות הערבים, גם של אלה שהצביעו למפלגות ערביות שלא עברו את אחוז החסימה אך התקשרו בהסכם עודפים עם מפלגה ערבית שעברה את אחוז החסימה. המיעוט ההונגרי בסלובקיה הניסיון של המיעוט ההונגרי בסלובקיה יכול לשמש תקדים חיובי עבור המיעוט הערבי בישראל. בסלובקיה חי מיעוט הונגרי של כ-9% מהאוכלוסייה. עם המעבר למשטר דמוקרטי, ההונגרים יוצגו בפרלמנט על-ידי מספר מפלגות אתנו-לאומיות, אך לאחר שרף החסימה הועלה ל-5%, הן התאחדו ורצו ברשימה הונגרית משותפת בלי לאבד משיעור ייצוג המיעוט ההונגרי בפרלמנט ותוך שמירה על הסיעות השונות במפלגה. המפלגה ההונגרית המשותפת השתתפה ברוב הקואליציות הממשלתיות שהוקמו בסלובקיה. המלצות 1. אנו תומכים בהעלאת אחוז החסימה ל-3% עד 5%. היא לא רק שלא תפגע בייצוג של האוכלוסייה הערבית אלא גם עשויה להטיב עימה.זה נכון גם אם שיטת הסכמי העודפים בין מפלגות לא תשתנה. 2. אנו מצדדים בשינוי סעיף הסכמי העודפים כדי לאפשר מנייה של קולות מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. זאת כדי שלא יהיה אובדן של הקול הערבי אם הערבים ירוצו בשתי מפלגות שיהיו קשורות בהסכם עודפים ורק אחת מהן תעבור את אחוז החסימה. 3. יישום של שתי ההמלצות הללו יגדיל את ההשתתפות של האוכלוסייה הערבית בבחירות לכנסת ויעלה את ייצוגה.