חומר רקע

ט' באדר א תשע"ד 9 בפברואר 2014 אל: ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך רקע לדיון הוועדה בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' ) (שופט עמית) ביום 12.2.14 רקע 1.ההסדר המקורי שנקבע בחוק בתי המשפט ובחוק הדיינים – במסגרת תיקון מס' 42 משנת התשס"ו, הוסף בהוראת שעה סעיף 10א לחוק בתי המשפט. סעיף זה אפשר מינוי שופט של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום שפרש כשופט עמית אשר יכהן כשופט לתקופה של עד 4 שנים, כדי להקל על העומס בבתי המשפט ולאפשר ניצול של כוח אדם שיפוטי בעל ניסיון רב המעוניין להמשיך לתרום למערכת בתי המשפט. (ההצדקות למינוי שופט עמית שהוצגו - פתרון גמיש ומהיר לבעיית העומס בבתי המשפט, מיצוי הניסיון השיפוטי של שופטים שהגיעו לגיל פרישה אך מסוגלים ומוכנים להמשיך ולכהן בתפקידם – או שהגיעו לגיל שרשאים לפרוש ומוכנים להמשיך רק במשרה חלקית, עלויות נמוכות, הסדר שקיים במספר מדינות והניסיון מלמד שיש בו תועלת. מאידך, הועלו חששות לעניין כושר מנטלי או פיסי ירוד , נשמעו טענות שהניסיון הנוכחי עם שופטים בקצבה לא היה מוצלח, השחיקה של אדם בתפקיד שופט או דיין היא מאד גדולה וגיל הפרישה גבוה יותר מבמרבית השירות הציבורי גם כך). ההסדר נקבע כהוראת שעה לתקופה של 4 שנים (מיום 11.4.2006 עד יום 10.4.2010) שבסיומה אמורה הייתה להיערך בחינה מחודשת האם לקבוע הסדר זה כהסדר קבוע. במהלך הדיונים בהצעת החוק עלתה שאלת מינוי שופט עמית גם במערכות המשפט הדתיות. המענה שניתן לשאלה זו היה כי ההסדר בא לענות על קשיים ספציפיים של מערכת בתי המשפט הרגילים. אולם, בעקבות קבלת הסתייגות במליאה – הוכנס סעיף הקובע הסדר מקביל של "דיין עמית" בבתי הדין הרבניים בלבד. 2. חוק בתי המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה)( תיקון) - משנת התשס"ח - קביעת חריג המאפשר מינוי שופט שיצא לקבצה ללא מגבלת גיל כשופט בית משפט לתביעות קטנות או לעניינים מקומיים במקביל לקביעת ההסדר בדבר "שופט עמית" הוחלט לבטל (גם הביטול היה בהוראת שעה ל-4 שנים) את הסעיפים בחוק בתי המשפט ובחוק עזרה משפטית אשר אפשרו עד אז מינוי שופט בקצבה. אולם, במסגרת הצעת חוק ממשלתית שהתקבלה ב- 2008, ביקשה הנהלת בתי המשפט להחזיר את האפשרות למנות שופט בקצבה לעניינים מסוימים- בבתי משפט לתביעות קטנות, בתי משפט לעניינים מקומיים ולפי חוק עזרה משפטית בין מדינות. לעניין שופט בקצבה כאמור לא נקבעה מגבלת גיל וכן, ההוראות לעניין שופט בקצבה קבעו הסדר שונה לחלוטין. יצוין כי סקירת משפט משווה שנערכה ע"י מחלקת המחקר של הכנסת לימדה כי קיימים הסדרים שונים של מינוי שופטים אחרי גיל פרישה במדינות שונות – ושאין גישה אחידה לענין זה. ואולם, ברוב רובם של המקרים יש מגבלת גיל למינוי שופטים כאמור, והגיל המירבי הוא בדרך כלל 75 שנה. 3. חוק בתי המשפט (תיקון מס' 42 והוראת שעה)( תיקון מס' 2) - משנת התשס"ט– קביעת חריג המאפשר מינוי דיין עמית ללא מגבלת גיל בעקבות תיקון הוראת השעה בחוק בתי המשפט, הוגשה הצעת חוק פרטית לתיקון הוראת השעה בחוק הדיינים, אשר ביקשה לאפשר לשר המשפטים למנות דיין עמית, לפי בחירת הוועדה למינוי דיינים, אף אם מלאו לו 75 שנה, וכי הוא יוכל לעסוק בעניינים שיקבעו על ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול, ובלבד שהשר והוועדה למינוי דיינים שוכנעו כי אין מניעה שהדיין ימלא תפקיד של דיין עמית כאמור. בדיון בוועדה נקבעה בתוספת רשימה סגורה של עניינים שבהם מוסמך לדון דיין עמית שגילו עולה על גיל 75. הצעת החוק הנוכחית כעת מוצע להחזיר בהוראת קבע את האפשרות למינוי שופט עמית ולעגן את ההוראות שחלו על שופט עמית במסגרת הוראת השעה כהוראות קבועות. הצעת החוק מבקשת לאפשר מינוי שופט עמית בבית משפט השלום (ובכלל זה בבית משפט לתביעות קטנות ובבית משפט לעניינים מקומיים) או המחוזי וכן לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות. כמו כן, מוצע לאפשר מינוי שופט עמית בבית הדין האזורי לעבודה, אפשרות אשר לא נכללה בהוראת השעה משנת 2006. בהתאם להסדר המוצע, שר המשפטים יוכל למנות, לפי בחירת הוועדה לבחירת שופטים, שופט בית המשפט המחוזי או השלום, שיצא לקצבה, כשופט עמית לתקופה של ארבע שנים. מוצע כי לא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75 שנים. [יצוין כי לפי הוראת השעה לא ניתן היה למנות כשופט או כדיין עמית מי שפרש מחמת מצב בריאותו או שפרש לבקשתו בטרם התקיימו בו תנאי הפרישה הרגילים (שהם שילוב של גיל וותק שיפוטי). כלומר – ניתן למנות רק מי שיצא לקצבה בגיל 70 או בגיל 60 אחרי שכיהן 20 שנה או שיצא לקצבה בגיל 65 אחרי שכיהן 15 שנה (וכן שופט שלום שיצא לקצבה בגיל 50 או 55 לאחר שכיהן 15 / 20 שנה בהתאמה)]. כעת מוצע לאפשר למנות גם מי שיצא לפרישה מוקדמת בנסיבות אחרות, אם הנסיבות שבשלן יצא לקבצה לא מונעות ממנו לכהן כשופט עמית]. עוד מוצע לקבוע כי שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, קרי, יחולו עליו כל אותם כללים החלים על שופטים, לרבות ייחוד העיסוק וכיוצ"ב. בנוסף, מוצע לקבוע כהוראת קבע אפשרות למנות דיין עמית בבתי הדין הרבניים האזוריים לפי חוק הדיינים, התשט"ו–1995, ולהחיל עליו הוראות דומות להוראות המוצעות לעניין שופט עמית. מיום 3.7.1985 תיקון מס' 1 ס"ח תשמ"ה מס' 1149 מיום 3.7.1985 עמ' 138 (ה"ח 1709) (ד) בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים. עוד מוצע לקבוע הוראת מעבר לעניין שופטים בקצבה המכהנים כיום בבתי המשפט. סוגיות לדיון 1. מוצע לדון במסקנות מתקופת הוראת השעה- כמה שופטים / דיינים עמיתים מונו בתקופת הוראת השעה? האם יש מסקנות מתפקודם ומתרומתם להקלת העומס במערכת המשפט? 2. מוצע לדון בדרך המינוי של שופטים עמיתים ובתקופת מינויים. יצוין כי האיזונים שקבעה הוועדה בעבר בעניינים אלו - קדנציה סבירה באורכה, גיל מקסימאלי בו השופט יכול לכהן, הבאת העניין בפני הוועדה למינוי שופטים- נועדו לענות על הקשיים המתעוררים במודל זה הקובע חריג להסדר ולעקרונות הרגילים החלים לעניין שופטים. 3. מוצע, בהסכמת משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט, לבטל את ההסדר הנפרד הקיים למינוי "שופט בקצבה" שאינו שופט עמית (הסדר הקיים כאמור לעניין בתי המשפט לתביעות קטנות, בבתי המשפט לעניינים מקומיים ולפי חוק עזרה משפטית בין מדינות. ההבדלים בין ההסדרים מבטאים עניינים מהותיים שלא נכללו בהסדר של שופט בקצבה אך שהמחוקק סבר שהם מבטיחים איזונים חשובים ולכן נכללו במינוי שופט כ"שופט עמית"- לא הייתה הגבלת גיל על מינוי שופט בקצבה, מינוי שופט בקצבה נעשה ע"י שר המשפטים ונשיא בימ"ש עליון (ללא מעורבות הוועדה לבחירת שופטים), על שופט בקצבה לא החילו את ההוראה שלפיה רואים אותו כשופט לכל דבר ועניין, ולכן לא הוחלו עליו כל ההוראות החלות על השופטים ובהן בין היתר, ייחוד העיסוק המחמיר החל על שופטים ועוד). אנו סבורים כי אין מקום לקיום שני הסדרים נפרדים, שמטרתם מינוי שופט שפרש, הנבדלים זה מזה בעניינים משמעותיים כגון הליך המינוי, מגבלת הגיל, הכללים החלים על השופטים וכיוצ"ב. 4. במטרה למנוע שינוי באופי המערכת השיפוטית, הוסכם בעת אישור הוראת השעה בוועדת חוקה חוק ומשפט, כי שיעור השופטים העמיתים יוגבל ל- 15% ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי המשפט השלום והמחוזי. הסכמה זו גובתה בהתחייבות כתובה של הנהלת בתי המשפט. מוצע על ידי הוועדה כי הגבלה זו, בדומה להוראה הקיימת בנושא בחוק הדיינים, שנועדה כאמור למנוע שינוי באופי מערכת המשפט, תעוגן בחוק במסגרת הוראת הקבע בנושא. 5. מוצע לדון בהסדר הראוי להוראת מעבר שתחול לעניין שופטים בקצבה המכהנים כיום. מחד, נדרש לתת למערכת זמן להתארגן לפעול בדרך אחרת, אולם תקופה זו צריכה להיות לפרק זמן סביר. יצוין בהקשר זה כי גם שופט שפורש משלים את כתיבת פסקי הדין בתוך 90 ימים מיום פרישתו. 6. מוצע לדון בשאלה האם ישנה הצדקה לקבוע הסדר למינוי שופט עמית בבית הדין האזורי לעבודה, אשר כאמור, לא נכלל במסגרת הוראת השעה, וכאשר המבנה של בית הדין שונה והשופט מכהן כאב בית הדין באופן קבוע.