חומר רקע
ירושלים , ט' באדר א התשע"ד
09 בפברואר 2014
לכבוד,
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
הכנסת
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – ייצוג לנשים ברשימות מועמדים), התשע"ג–2013 של של ח"כ יפעת קריב ואח', מס' פ/1656/19
ו- הצעת חוק הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד ייצוג הולם לנשים), התשע"ג–2013 של ח"כ חנין זועבי ואח' מס' פ/1422/19
בתוקף סמכותה וחובתה של הרשות לקידום מעמד האישה, על פי חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 וחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998, מוגשת חוות-דעת מגדרית זו.
אין ספק, ואיש לא יחלוק על העובדה כי מערכת השלטון המקומי אינה שוויונית במהותה, ובהרכבה. נוכח זאת, יש לברך על הצעה החוק שבנדון שמטרתה שילוב נשים בפוליטיקה המוניציפאלית. השגת שוויון מגדרי בתחום המוניציפאלי מהווה יעד נחוץ לדמוקרטיזציה מגדרית של הפוליטיקה בשלטון המקומי בו מוקנות סמכויות רבות המשפיעות על חיי הנשים באופן מיוחד.
ייצוגן של הנשים בקרב נבחרי הציבור במישור המוניציפאלי בישראל הוא כ- 12% בלבד, וייצוגן בראש רשות מקומית הוא כ- 2% בלבד. בית המשפט העליון בבג"ץ 2671/98 קבע כי שילובן של הנשים בעמדות בכירות במשק ובמדינה חיוני לביעור תפיסות חברתיות מפלות ומדכאות ולשינוי בדימוי האישה, ולכן יש לעשות כל שניתן כדי להביא לייצוג הולם של נשים בגופים הציבוריים. נוסף על כך, הנשים מהוות יותר מ- 50% מהאוכלוסייה, ולכן קבע בית המשפט העליון שייצוג "הולם" יש לפרש כייצוג שוויוני. 1
מטרתו של המתווה הרעיוני המוצע בסעיף 7 לשתי הצעות החוק שבנדון, הוא צמצום פערי הייצוג ומשכך הוא ראוי לשבח ולהערכה ועל כך אין להכביר במלל נוסף. שוויון כיום, חייב לבוא לידי ביטוי גם במעש אקטיבי יזום בדומה לזה המוצע. חיובה של סיעה או רשימה למינוי אישה אחת לפחות בכל שלישיית מועמדים ברצף, הוא הכרח בל יעבור אחרת יופחת סכום המימון שסיעה זו זכאית לקבל ב-15% או אף ב- 30%. חיוב שכזה ברשימת הסיעה למען הגדלת ייצוגן של נשים בשלטון המקומי עד לכדי ייצוג באופן הולם הוא דוגמא למעש יזום ויש לתמוך בו. בצד חיוב זה, הרשות ממליצה להנהיג תמריץ כספי לרשימות אשר יעודדו נשים להתמודד ברשימות מתוך כוונה לחתור לייצוג הולם של בני שני המינים ברשויות המקומיות. מגמה זו מקובלת כידוע במדינות נוספות בעולם, בהן ניתן תמריץ כספי חיובי, במטרה להגדיל את ייצוג הנשים בפרלמנט. מודל הוליסטי זה, קרי, תמריץ שלילי בצד תמריץ חיובי, מתחשב יותר באוטונומיה הרחבה של הרשימות ובמקביל הוא מהווה מודל מתמרץ לעידוד ייצוגן של הנשים מתוך כוונה לחתור לייצוג הולם של שני המינים בכל רשימה.
בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה (מס' 1.1503) רוכזו העקרונות מן החקיקה ומהפסיקה כדי להטמיעם ולממשם במדיניות ובעשייה השלטונית, וכדי להביא לידי ביטוי את חלקן ואת תרומתן של הנשים בכול תחומי החיים.
זוהי העמדה המקצועית של הרשות לקידום מעמד האישה, ואין בה בהכרח כדי לייצג את עמדתו של משרד ראש הממשלה.
ב ב ר כ ה,
ורד סויד
מנהלת הרשות
העתק:
עוה"ד אייל ינון, היועץ המשפטי לכנסת.
גב' ירדנה מלר- הורוביץ, מזכירת הכנסת.