חומר רקע
1
61
,בפברואר4162
לכבוד
ועדת חוקה חוק ומשפט
כנסת ישראל
ירושלים
:הנדון
חוות דעת בנושא הצעת חוק הטרור
,חברי הועדה הנכבדים
לאחר עיון ובחינת הצעת חוק הטרור העומדת לדיון בפני הועדה מצאתי לנכון
להפנות את תשומת לבכם להסתייגויות שיש לי מסעיפים
מרכזיים
בחוק זאת תוך
.בחינת החוק מזווית ראיה של מומחה לטרור וללוט"ר וראוי לומר לא כמשפטן
כמי שחוקר את תופעת הטרור בישראל ובעולם ואת הדילמות הקשורות
( בהתמודדות עם תופעה זו
דו עב ת הדוקטורט שלי עסקה בהתמודדותה של ישראל
עם הטרור ו)בנושא זה אף כתבתי מאמרים וספרים רבים,
אני כמובן מודע לאיזון
העדין הנדרש בין מתן כלים הנדרשים לכוחות הביטחון לשם התמודדות אפקטיבית
עם
הטרור
ובין השמירה על הערכים הליבראלים–
,דמוקרטיים בלוחמה בטרור
(להלן: "הדילמה הדמוקרטית בלוחמה בטרור"). ההתעלמות מהמתח
הנובע
מהדילמה הדמוקרטית
הינה מסוכנת מש
ו ם שהיא עלולה להביא להעלמת עין
מ שאלות ערכיות, מוסריות ומשפטיות בחתירה לאפקטיביות לוט"ר או לחילופין
ל
הצרה מסוכנת של מרחב הפעולה של כוחות הביטחון בבואם ל התמודד עם תופעת
הטרור וזאת לכאורה בשם עקרונות וערכים ליבראלים–
דמוקרטיים. משימת
החקיקה בתחום הלוט"ר הינה
לפיכך מ
ה
מורכבות, הבעייתיות
והנדרשות ביותר
מבין אבני החוק והמשפט .
חוק הטרור המוצע הינו חוק חשוב ונדרש והוא נוצר בין השאר עקב הצורך לאחד
,סוגי חקיקה שונים הנוגעים לטרור
ולענות על ה צרכים אופרטיביים של גורמי
י הב .טחון הישראלים בהתמודדותם עם תופעת הטרור אולם ישראל, כמדינה
הסובלת יותר ממדינות דמוקרטיות–
ליבראליות אחרות מתופעת הטרור (ואשר גם
מואשמת לרוב שלא בצדק חדשות לבקרים בהפרה של החוק ההומניטרי
הבינלאומי, שימוש באמצעים אסורים ופגיעה בערכים ליבראליים ובזכויות אדם
במלחמתה בטרור), נדרשת ליתר הקפדה וזהירות בתהל.יך החקיקה בתחום הטרור
לאור האמור
נראה כי בכמה סעיפים
מרכזיים
מפר
ה הצעת החוק
את האיזון העדין
הנדרש ב ין אפקטיביות הלוחמה בטרור לשמירה על הערכים הליבראליים–
דמוקרטיים ועלול
ה
,להביא לתוצאה בעייתית ולביקורת ציבורית ובינלאומית רבה
.)(גם כאשר לכאורה דבר החקיקה הישראלי נסמך על חוקים של מדינות אחרות
ה
מרכז הבינתחומי הרצליה | בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה |
ICT
–
המכון למדיניות נגד טרור
חברה לתועלת הציבור .ת.ד161
,הרצליה06164
|
www.idc.ac.il
|
:טל 09 9527277
|
:פקס 09 9513073
|
[email protected]
2
לפיכך מצאתי לנכון להפנות את תשומת ל ב חברי הועדה
ל שלוש סוגיות מרכזיות
שהינן בעייתיות ביותר בעיני
במסגרת ה
חוק המוצע והן עוסקות בשלוש שאל ות
?היסוד: מיהו טרוריסט ?מיהו ארגון טרור?מהי עבירת טרור
6.
?מיהו טרוריסט -
על פי הצעת החוק טרוריסט הוא בין השאר "
מי שהציג
את עצמו לפני אחר כחבר בארגון טרור, חזקה כי הוא נמנה עם ארגון
"טרור .
קביעה זו מחמי רה ביותר והינה בלתי סבירה בעליל. כך למשל
במידה ונער בן61
או אולי אף צעיר יותר מתפאר בפני חבר כי הינו חבר
בחמאס או לחילופין בתנועת כ"ך, הרי שמאותו רגע ואילך דינו מאסר חמש
שנים כחבר בארגון טרור "מכוח דבריו שלו". סעיף דרקוני זה ראוי שיימחק
.מהצעת החוק
4.
?מהו ארגון טרור -
על פי הצעת החוק ארגון טרור הוא בין השאר"
חבר בני
אדם המבצע מעשה טרור או עבירת טרור חמורה כהגדרתה בסעיף24, א ו
הפועל לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור או עבירה כאמור."
כשם שיש
להבדיל בין עבירת טרור לבין עבירה של"סיוע לטרור"
, יש להבדיל בין ארגון
טרור המבצע טרו ר לבין ארגון"המסייע לביצוע עבירת טרור ."
העדר הפרדה
כזו יוצרת זילות של עבירת הטרור ו אף
עלולה ל היות מנוצלת להגדרת
א רגונים פוליטיים שאינם מבצעים טרור ואולי אפילו
לא תומכים ביודעין
.בטרור כארגון טרור
)מעבר לכך הגדרת ארגון שניוני (המסייע לארגון טרור
כארגון ט רור עלולה לגרום לאנשים המעורבים בפעילות הארגון השניוני
.להיות למעשה שותפים למעשה טרור בלא ידיעתם לאור האמור מומלץ
,לייחד את הגדרת ארגון הטרור רק לארגון שעוסק בייזום, תכנון, הכנה
הכוונה וביצוע של פיגועי טרור. ארגון שמבצע פעילויות אחרות הקשורות
לטרור כגון: ה סתה, העברת כספים, תמיכה וכו' צריך להיות מוגדר כארגון
.המסייע או תומך בביצוע טרור (עבירה בפני עצמה) ולא כארגון טרור
בפרק ב של הצעת החוק–
"הכרזה על ארגון טרור ועל פעיל טרור" נקבע
בסעיף3
" (א) כי
שר הביטחון רשאי
להכריז לפי
הוראות סימן ז ה, כי חבר
בני אדם שהוא אחד מאלה הוא ארגון טרור...". (בסעיף קטן4
נקבע שוב כי
לעניינו של סעיף זה ארגון טרור הוא "חבר בני אדם המקדם או המאפשר
את פעילותו של ארגון טרור "
–
.)שוב חזרה לעקרון ארגון הטרור השניוני
...הצעת החוק אמנם קובעת כי "לא יכריז שר הביטחון . אלא אם כן הוגשה
לו בקשה מנומקת לכך בכתב מאת ראש רשות הביטחון...". אולם עדיין
להערכת כותב מסמך זה נותנת הצעת החוק סמכות מופרזת בידיו של שר
הביטחון, סמכות שצריכה להיות בידי הממשלה בלבד או לכל הפחות ועדת
.שרים לענייני ביטחון ההכרזה על ארגון כארגון טרור אינ ה דבר של מה
בכך, כפי שמפורט בהצעת החוק להכרזה שכזו יש השלכות מרחיקות לכת הן
על הארגון עצמו והן על החברים במסגרתו. יתירה מכך, הכרזה של ארגון
כארגון טרור אינה אירוע תכוף, לעיתים רחוקות "נוצר" ארגון טרור חדש
ובדרך כלל אין דחיפות גבוהה בהכרזה מידית לצורך סיכול
פיגוע שהוא
בבחינת "פצצה מתקתקת" ולרשות המערכות הממשלתיות עומד הזמן
.הנדרש לבחינת הנושא טרם ההכרזה גם מסיבה זו יש לקבוע כי הסמכות
להכרזה על ארגון טרור תהיה בידי הממשלה זאת על מנת שלא להפקיד
.סמכות כה חשובה בידיו של שר אחד
3
3.
מעשה טרור -
"מעשה טרור–
מעשה המהווה עבירה
או איום בעשיית מעשה
כאמור שמתקיימים לגביהם
כ ."...ל אלה הקביעה כי
ה איום בעשיית מעשה
.כמוה כמעשה טרור הינה הרחבה מסוכנת של החוק אין להתייחס לאיום
לבצע פיגוע
טרור כפיגוע בפני עצמו. אמנם לפרסום של איום לביצוע פיגוע
עלולות להיות השלכות חמורות
והדבר עלול לגרום לפחד וחרדה בקרב ציבור
גדול, אולם
.השלכות האיום שונות וקטנות במשמעותן מהפיגוע לכשעצמו
לפיכך יש לייחד לפעולה זו עבירה בפני עצמה-
עברה של איום בביצוע טרור
ולא לכלול את פעולת האיו
ם כביצוע מעשה טרור לכשעצמו .
אשמח לעמוד לרשותכם לצורך כל הב ,הרה או שאלה
,בכבוד רב
דר' בועז גנור
מנכ"ל המכון למדיניות נגד טרור
סגן דיקן בי"ס לאודר לממשל אסטרטגיה ודיפלומטיה
המרכז הבינתחומי, הרצליה
(*) האמור בחוות הדעת משקף את עמדת הכותב בלבד ולא בהכרח את עמדת המכון למדיניות נגד טרור.