חומר רקע
שירותי מערכת החינוך לאוכלוסיית
ילדי הזרים חסרי המעמד האזרחי
מוגש
לוועדה המיוחדת לבחינת
בעיית העובדים הזרים
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה :נטע משה
אישור :שרון סופר ,ראש צוות בכירה
עריכה לשונית :מערכת
"דברי
הכנסת"
כ"ב בשבט תש
"ד ע
32
בינואר3410
,הכנסת מרכז
המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים95919
:'טל
1 8 9 4 2 8 9 4 5
-
92
:פקס
1 8 9 1 5 9 6
-
92
www.knesset.gov.il/mmm
עמוד 3 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תוכן העניינים
5
.רקע – ילדי זרים בישראל 6
2. משרד החינוך – מדיניות ונתונים 8
2.5
. מדיניות משרד החינוך 1
2.2
. נתונים 7
6. רשויות מקומיות – אתגרים בשילוב ילדי זרים במערכת החינוך 9
6.5
. תל-אביב–יפו 9
6.2
. ירושלים
55
6.6
. אילת
56
6.8
. ערד
51
6.1
. אשדוד
51
8
.נקודות לדיון
51
מקורות
57
עמוד 2 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מסמך זה נכתב לקראת דיון
ב
וועדה לבחינת
,בעיית העובדים הזרים בהשתתפות שר החינוך שי פירון
והוא עוסק
בשירותי מערכת החינוך לילדי הזרים. חוק לימוד
חובה, התשע"ט-
1101
,
חל על כל ילד
ש גר
בישראל , יהיה אשר יהיה מעמדו האזרחי .או מעמד הוריו במרשם האוכלוסין בישראל
ב מסמך זה
ת יבחן
החלת החוק על
ילדי הזרים, ובה ם ילדים לעובדים זרים, מבקשי מקלט, מסתננים
ו תיירים שאשרתם
פגה. יוצגו נתונים על מספר ילדי הזרים הלומדים במערכת החינוך ואחריהם תו
צג ה התמודדות עם
הנושא של כמה רשויות מקומיות שמתגוררים בהן ילדי זרים רבים–
תל-אביב, ירושלים, אילת, ערד
ו אשדוד. מסמך זה אינו
עוסק ב
ילדים של דיפלומטים זרים ו
ב
ילדי
ם
.בהליכי עלייה שטרם התאזרחו
5. רקע – ילדי זרים בישראל1
בישראל שוהות קבוצות
ד אח ות
של ילדים זרים חסרי מעמד אזרחי;
חלקם נולדו בישראל וחלקם הגיעו
אל ישראל
כחוק או שלא כ חוק. כפי שהוצג בדוח מבקר המדינה ממאי3412
על ה טיפול בקטינים חסרי
,מעמד אזרחי בישראל אין בישראל גורם רשמי המחזיק בנתונים מלאים ועדכניים על מספר הקטינים
חסרי המעמד השוהים בה,
2
ובכלל זה ,מספרם, חלוקתם לקבוצות גיל מדינות מוצא שלהם או של
הוריהם
ו מקום
ה מגורים
ה נוכחי שלהם
בישראל. באוכלוסיית ילדי הזרים
יש
שתי
,קבוצות עיקריות
ומסמך זה יעסוק בה
ן :
א.
ילדים לעובדים זרים –
ככלל, עובדים זרים המועסקים בישראל אינם רשאים להביא עמם
ילדים ובני משפחה אחרים. בעבר עובדת זרה בעלת אשרה שהייה שילדה בישראל נדרשה לצאת
.מהמדינה עם תינוקה, והורשתה לחזור לעבוד בישראל ללא הילד3
בשנת3411
ביטל בג"ץ נוהל
זה,
4 ועל-
פי הנוהל המעודכן היום, עובדת זרה שטרם השלימה32
חודשי עבודה בישראל רשאית
להישאר בארץ עם
תינוקה
עד לתום תקופת ,האשרה שלה
והילד מקבל רישיון
לישיבת ביקור
/ב3
.לתקופה זו5
נוסף
לע ילדים אלו השוהים עם א
המי ,ותיהם בארץ ברישיון שוהים כאן ילדים
רבים
לש עובדות זרות שנולדו בארץ וש
ל הוריהם או
ל
ילדים עצמם אי
ן רישיון שהייה . מדינות
,המוצא של ילדי העובדים הזרים מגוונות אך יש קבוצה גדולה למדי של ילדים לעובדות זרות
.בתחום הסיעוד שמוצאן מהפיליפינים
ב.
ילדי מסתננים ומבקשי מקלט – ב
גל הכניסה של מ הגרי עבודה לא חוקיים ומבקשי מקלט דרך
הגבול הדרומי עם מצרים (המוגדרים בחוק"מסתננים"
6
) נכנסו אל ישראל גם קטינים, חלקם
עם הוריהם וחלקם
בלי ליווי .
כמו כן יש בישראל קבוצה לא מבוטלת של ילדים למסתננים
,ומבקשי מקלט שנולדו בארץ ו
בהם מי שהגיע
ו
.לגיל חינוך חובה רוב המסתננים באו
מ
אריתריאה ו
מ
א סוד.ן ישראל נוקטת כלפיהם בעת הז
את מדיניות של "אי-
"הרחקה זמנית
(אריתריאה) או "הימנעות מ
ה חזרה ישירה" (סודאן), ולא ברור כמה זמן יישארו .בישראל
1
אם לא
צוין אחרת ה מונח ""ילדים זרים נוגע במסמך זה לקבוצות ילדי הזרים שהוריהם הם מהגרי ,עבודה, עובדים זרים
מסתננים, מבקשי מקלט ו
תיירים שאשרתם פגה, ו לא נכללים בו ילדי דיפלומטים.וילדים בהליכי עלייה שטרם קיבלו אזרחות
2
,מבקר המדינה דוח שנתי32
לשנת3413
ולחשבונות שנת הכספים3411
,
פרק חמישי, חוות דעת לפני סעיף31
(א) לחוק
מבקר המדינה, התשי"ח-
1191
[נוסח משולב], הט יפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, מאי3412
.
3
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט בישראל ,, כתיבה: ד"ר גלעד נתן13
בדצמבר3414
,
:תאריך כניסה19
באוקטובר3412
.
4
בג"ץ11023/49
קו לעובד ואח 'נ'' משרד הפנים ואח .
5
,רשות האוכלוסין וההגירה
נוהל טיפול בעובדת זרה בהיריון ובעובדת זר ה שילדה בישראל9.2.4432
:, תאריך עדכון34
במאי
3412
.
6 חוק למניעת הסתננות, התשי"ד-
1190
.
עמוד 0 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
נוסף על כך
שוהים בארץ ילדים זרים שהוריהם הגיעו למטרות ,לימודים, אנשי דת, מתנדבים ילדי
דיפלומטים, ילדים למשפחות בהליכי עלייה וילדים שנולדו להורה ישראלי ו
ל הורה זר
ו מעמדם עדיין לא
( הוסדר .)לעתים בשל הצורך להוכיח אבהות או להוכיח קשר בין ההורים בזמן ההיריון
ילדי זרים, בין שנולדו בישראל ובין שהגיעו אליה, חווים קשיים רבים
ומורכבים, ה
משפיע
ים
על
צו
רכיהם.
,הילדים והוריהם סובלים מקשיי הגירה כמו ,מהגרים באשר הם ובכלל זה ילדי עולים
:חדשים
אי-ידיעת ה ,שפה הבדלים
תרבות
יים
, קשיי
ם חברתיים
וקשיי .התאקלמות של ההורים
אוכלוסיית הזרים בארץ מתאפיינת על-
פי
רוב במ
עמד סוציו-
,אקונומי נמוך והם סובלים מחוסר ביטחון
,תעסוקתי מחוסר קביעות
במקום המגורים מו
מיעוט עוגנים משפחתיים
.וסביבתיים תומכים ,כמו כן
ילדים שאין להם
אשר
ת שהיי
ה בישראל מתמודד
ים
עם חוסר ודאות
בנוגע ל
עתיד
ם ול
עתיד משפחת,ם
ו יודעים שהם נתונים .בסכנת הגירוש
נוסף על כך ,סביר להניח ש
ילדים שהגיע
ו דרך הגבול עם מצרים
סבלו מתלאות רבות בדרך ואלו הותירו בהם את רישומן , ואפשר שחלקם היו עדים או קורבנות לתופעות
קשות של אלימות, עינויים ו
סחר בבני-
.אדם7
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד משנת5949, שישראל חתומה עליה,
8
קובעת כי כל ילד מתחת לגיל11
הנמצא בשטח שיפוטן של המדינות , ללא תלות במעמדו או בכל מאפיין אחר, זכאי לזכויות בסיס, ובהן
הזכות לחינוך, לבריאות, לביטחון סוציאלי, להגנה ו
ל.טיפול9 חוק לימוד חובה, התש"ט-
5989
,
מטיל על
המדינה חובה לתת חינוך לכל ילד (שגילו12-2ל ) ו כל נער (שגילו13-10
.)
כמו כן החוק מטיל חובה על
הורים לילדים ולנערים בגיל חינוך חובה לרשום אותם ללימודים ולוודא שהם לומדים באופן סדיר
.במוסד חינוכי מוכר10
על-פי רוב, שירותי רווחה ובריאות ניתנים לילדי זרים במצבי חירום;
מדינת
ישראל נותנת לילדי זרים
שירותי בריאות במצבי חירום רפואיים על
סמך
חוק זכויות החולה,
"התשנ
ו-
1113
, ומאפשרת להורים לרכוש
ב
עבורם פוליסת ביטוח באמצעות קופת-
החולים"מאוחדת"
, אך לא
מחייבת זאת.
11
משרד הרווחה נותן."טיפול והגנה לקטינים במצב של "סיכון ממשי לחייהם12
2.
משרד החינוך–
מדיניות ונתונים
מדיניות משרד החינוך נגזרת כאמור מחוק לימוד חובה, הקובע כי חובת החינוך ואופן מימושה המוגדר
בחוק חלים על ילדים
ישראלים וילדי
ם זרים כאחד . בכך משרד החינוך נבדל
מיתר משרדי הממשלה,
שהחוקים בתחומי הפעילות שלהם נוגעים
לתושבים ו
ל
אזרחים ו אינם מחייבים הכלה של זרים במערכות
הציבוריות. עם זאת, השילוב של ילדי זרים במערכת החינוך
בכל רשות ורשות שונה. על כן מסמך זה
יתמקד בבחינת יישום
המדיניות ובהצגת קשיים וכשלים העולים מן השטח ודורשים טיפול .מערכתי
7
מתוך תשובות של משרד החינוך ושל הרשויות המקומיות שיובאו בהרחבה בהמשך, ומתוך שיחות עם נציגים של ארגוני
,סיוע לזרים: רותם אילן, מנכ"לית "ילדים ישראלים", שיחת טלפון1
באוקטובר3412
; אורית מרום, רכזת פעילות ציבורית
,בעמותת א.ס.ף, שיחת טלפון19
באוקטובר3412
.
8 העצרת הכללית של האו"ם אימצה את האמנה ב-
1111, והיא נכנסה לתוקף ב-
1114
. בישראל נכנסה האמנה לתוקף לאחר
חתימה ואשרור ב-
1111
. מתוך
אתר האו
"ם ,, מאגר האמנותConvention on the Rights of the Child
:, תאריך כניסה13
באוקטובר3412
.
9
סעיפים2
,
30
,
33
ו-
31
,באמנה; ראו אתר משרד החינוך
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד
, תרגום רשמי על-
פי נוסח של
:משרד המשפטים, תאריך כניסה13
באוקטובר3412
.
10
,""חובת לימוד סדיר
סעיף0 לחוק לימוד חובה, התש"ט-
1101
.
11
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שי
רותי בריאות לעובדים זרים ולח
סרי מעמד אזרחי ,, כתיבה: נטע משה11
ביוני3412
.
12
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שירותי
רווחה לעובדים זרים ולחסרי מעמד אזרחי– מדיניות והיקף השירותים,
:כתיבה
,נטע משה1
ביולי3412
.
עמוד 9 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בפרק
זה נדון בהרחבה ב
התמודדות המערכתית של משרד החינוך עם פירוש המדיניות ו עם יישומה, וכן
.יובאו נתונים על ילדי הזרים
רוב
ה ילדים
ה
זרים מש
ולבים במסגרות החינוך שבעיריות וברשויות המקומיות על-
.פי מקום מגוריהם
מיעוטם שוהים בכפרי הנוער של המינהל לחינוך התיישבותי ולומדים בהם או שוהים במתקני
משמורת ו מקבלים בהם
שירותי חינוך.
13
בחלק מהרשויות המקומיות פעלו או פועלים גנים נפרדים
וכיתות נפרדות, ו אחרות
נו ,קטות רמות שונות של שילוב ובכלל זה
שילוב יזום בבתי-
ספר
ש בהם ילדי
זרים מעטים .
כמו כן יש
ילדים הלומדים בקבוצות רב-
גילאיות וילדים
המשולבים בכיתות רגילות על-
פי
ם גיל.. במינהל לחינוך התיישבותי משולבים היום תלמידים בתשעה כפרי נוער14
בכפרים אלו שוהים בין
היתר קטיני
ם בלתי מלווים אשר מופנים בצו בית-
משפט. כפי שפורט ב"נוהל הטיפול בקטינים זרים לא
מלווים", שעודכן ביולי3411
, משרד החינוך התחייב לקלוט עד144
.קטינים לא מלווים בפנימיות15
2.5
.
מדיניות משרד החינוך
ב-1
ביוני3414
פרסם משרד החינוך את
חוזר
מנכ"ל
תשס/
14
)(א
החלת חוק חינוך חובה גם על ילדי
עובדים זרים בישראל.
( חוק חינוך חובה התש"ט5989) חל על כל ילד הגר בישראל, ללא קשר למעמדו
במרשם האוכלוסין במשרד הפנים. הוראה זו חלה גם על ילדי עובדים זרים בגיל
חינוך חובה השוהים בישראל, ללא קשר למעמד הפורמלי של הוריהם .
משרד
הח
ינוך, הרשויות המקומיות ומנהלי בתי-הספר יעניקו לתלמידים אלה את מלוא
חינוכם על-פי צורכיהם; לדוגמה, שירותים פסיכולוג
י ים, מסגרות המשך, ביקור
ס
דיר ,
חינוך חובה חינם לגילאי8-6
וי
ום חינוך ארוך
במקומות שחוקים אלה חלים
בהם ועוד. מנהל בית-הספר ידווח למשרד החינוך על
תלמידים אלה ב"מצבת
התלמידים" בהתאם להנחיות המתפרסמות מדי שנה על-ידי משרד החינוך.
16
ב"נהלים למימוש הזכות חינוך –
,"ילדים זרים שהתפרסמו באתר משרד החינוך
ב יוני3441
,
הביא
המשרד נהלים הנוגעים לרישום הילדים ול.תשלומי ההורים הזרים וזכויות נוספות17
כל ילד בגיל חי
נוך חובה ה שוהה בישראל
יותר מ שלושה חודשים זכאי ללמוד במוסד רשום
ה
מוכר למשרד החינוך. תימ
ו כין לפרק זמן זה מצאנו גם בתשובה שמסר מחוז דרום של משרד
13
ב מתקן המשמורת גבעון יש מספר קטינים
ב
גילאי תיכון שמקבלים שירותי חינוך.
במתקן משמורת סהרונים שבנגב
ו שה
ילדים
עד
לנובמבר3412
בגילאים שונים ובפרקי זמן משתנים, ובהם
ש
נמצאו עם אימהותיה
ם וכן קטינים בלתי מלווים
ש
המתינו
להעברתם למתקנים ייעודים ופנימיות. משרד החינוך
יל פע ה
,כיתות לימוד בסהרונים על פי קבוצות רב גילאיות
במהלך חמישה ימים בשבוע ,חמש שעות ביום. מ
תוך תשוב
ו ת משרד החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא
שילוב ילדים חסרי מעמד אזרחי במערכת ,החינוך בישראל19
באוקטובר3412
,
32
בינואר3410
.
14
תשובת משרד החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שילוב ילדים חסרי מעמד אזרחי במערכת החינוך
,בישראל19
באוקטובר3412
.
15
רש ,ות האוכלוסין וההגירה נוהל הטיפול בקטינים זרים לא מלווים14.1.4413
:, עדכון1
ביולי3411
:, תאריך כניסה13
באוקטובר3412
.
16
/משרד החינוך, חוזר מנכ"ל תשס14
,)(א
החלת חוק חינוך חובה גם על ילדי עובדים זרים בישראל ,
1
ביני3444
, תאריך
:כניסה13
באוקטובר3412
.
17
,משרד החינוך
נהלים למימוש הזכות חינוך –
ילדים זרים :, תאריך עדכון14
ביוני3441
:, תאריך כניסה24
באוקטובר
3412. על-פי תשובת השלמה של משרד החינוך מ-
12
בנובמבר3412
,
בעקבות,פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת
לא חלו
שינויים
ב
נהלים לקליטת ילדי זרים המוצגים
.באתר ומובאים לעיל
עמוד 3 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
.החינוך18
יש לציין כי בחוק לימוד חובה לא
נדרשה
שהייה מינימלית של שלושה חודשים
בישראל.כתנאי להחלתו
שילוב הילדים בכי
תות י יעשה
לפי תאריך הלידה של הילד. על סמך
החלטה של מועצה פדגוגית
בבית-
הספר אפשר
להוריד את הילד בשנה אחת לכל היותר .
.הילד אינו זכאי לשיעור עזר בכל תחום שהוא, גם לא בשפות
ה
רישום למוסד לימודים י
יעשה
בעירייה באמצעות דרכונים של ההורה והילד, חוזה שכירת
דירה ומספר חשבון
ארנונה. בהיעדר תעודה מזהה יש למצוא בעזרת בית-
הספר פתרונות
.חלופיים
תשלומי ההורים כוללים אגרת חינוך שנתית (ובה גם ביטוח תאונות אישיות) ותשלום בית-
ספרי
ב
עבור סל תרבות, טיולים ופעילויות שונות;
תשלום זה שונה בכל .מוסד
ילדי זרים אינם זכאים
לזכויות ולתמיכות שמקבלים תלמידים עולים , אף אם
ה
קשיים ו
ה צרכים שלהם
.דומים
עולים הם מי שבאו
עם משפחת
ם
.לפי חוק השבות או חוק הכניסה לישראל19
תלמידים עולים
זכאים לתמיכות פדגוגיות וסוציאליות מגוונות:
הקצאת שעות לימוד לשיפור השפה העברית והשלמת
פערים במקצועות ה
לימ
וד
, השתתפות בתוכניות לטיפול בהיבטים חינוכיים, רגשיים,
חברתיים
ותרבותיים, סל קליטה למימון חלק מהוצאות החינוך ועוד. משרד החינוך הוציא מסמך סטנדרטים
,העוסק בתהליכי קליטה של תלמידים עולים
ו מפקחים ומרכזים מטעם המשרד ממונים על קליטת
.עולים20
חלק מהתכנים וההנחיות באגף לקליטת עולים מותאמים למדינות מוצא של התלמידים
העולים, ו יש בהם התייחסות נרחבת ונפרדת לקליטת ילדים
מ משפחות שמוצאן מאתיופיה. התכנים
השונים וההנחיות הברורות
ש
לצד
ם
.אינם חלים כאמור על ילדי זרים
מבקר המדינה
עסק בדוח ממאי
2956
ב לימוד השפה העברית בקרב ילדי
הזרים וקבע:
"על משרד החינוך לקבוע כללים בדבר הקצאת
."שעות ללימוד עברית לתלמידים חסרי מעמד, ולהקצותן בהתאם21
על-פי הידוע למרכז המחקר והמידע של הכנסת, וכפי שיוצג בפרק הבא
, העוסק ב התמודדות של הרשויות
,המקומיות
חסרים תכנים פדגוג
י
ים והנחיות מערכתיות לשילוב של יל
די זרים . ההחלטה על אופן
השילוב וההכרעה בשאלות פדגוגיות סבוכות מתקבלות ברשויות המקומיות על-
פי המאפיינים כל רשות
ועל-
פי
משאביה .ב
דוגמאות ש
יובאו בהמשך יש מנעד
רחב של
אפשרויות:
,גנים נפרדים או משולבים
כיתות קלט, כיתות של ילדי
ם ישראלים, שילוב מוכוון בבתי-
ספר
שה אוכלוסייה בהם חזקה, יצירת
ריכוזים גדולים של ילדי זרים בבתי-
ספר, לימודים בשפה הערבית בגנים ובשפה העברית
בבתי-
,ספר מתן
הדרכה לצוותי הוראה במוסדות מסוימים, פרסום להורים בשפות זרות ועוד. לא אחת משתנה המדיניות
שרשות נוקטת
בעקבות הפקת לקחים, שינויים בתקציב או הת
ערבות משפטית, למשל ה התערבות של
בג"ץ באילת . באילת למדו ילדי זרים תושבי העיר
ב,משך שנים במסגרת נפרדת בקיבוץ אילות
מחוץ
לעיר. ב
תשוב
ה
על
עתירה של הורים לילדי זרים שנדונה בבית-המשפט המחוזי בבאר-
שבע ולאחר מכן
18
תשובת משרד החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שילוב ילדים חסרי מעמד אזרחי במערכת החינוך
,בישראל19
באוקטובר3412
.
19
משר
ד
,החינוך/חוזר מנכ''ל תשעג14
,)(א קליטה ושילוב של תלמידים עולים ושל תלמידים תושבים חוזרים ,
3
ביוני3412
.
20
,משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, אגף לקליטת עולים
תהליכי קליטה של תלמידים עולים :, תאריך כניסה33
באוקטובר
3412
.
21
,מבקר המדינה דוח שנתי32
לשנת3413
ולחשבונות שנת הכספים3411
, פרק חמישי, חוות דעת לפני סעיף31
(א) לחוק
מבקר המדינה, התשי"ח-
1191
[נוסח משולב], הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, מאי3412
.
עמוד 3 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בבית-
המשפט העליון טען משרד החינוך ביוני3413
כ י טובת
הילדים היא לימוד במסגרות נפרדות ו בשפה
הערבית,
,וכי "הניסיון של משרד החינוך לשלב ילדי מסתננים או ילדי מבקשי מקלט במערכת הרגילה
."כשל22
הסדר שהושג בין הצדדים ב-
33
באוגוסט3413
הוביל לשילוב ילדי הזרים במסגרות חינוך
רגילות בעיר אילת, חלקם בכיתות קלט וחלקם בכיתו.ת רגילות23
חלק מ
ילדי הזרים
שוהים
בישראל שנים אחדות
, ו
מכיוון שאת חלקם אי-אפשר
להחזיר למדינות
,מוצאם מן הראוי לבחון גיבוש נהלים ותוכניות עבודה כדי לסייע לרשויות ,המקומיות
ל
בתי-
הספר
ול
צוותי ההוראה להתמודד עם קליטת
ם ועם שילובם
. סקירה של הקשיים ו של
הצרכים ש הרשויות
המקומיות
מציגות תובא .בפרק הבא
2.2
. נתונים24
ל משרד החינוך אין
נתונים על ילדים זרים שהם ילדים למהגרי עבודה, מסתננים ומבקשי מקלט ,אלא
על ילדים הרשומים במערכת באמצעות מספר הדרכון הזר
שלהם:
14,001
תלמידים זרים
ב שנת
הלימודים ת
ש
ע"ד. ואולם, המשרד מציין בתשובת ו כי נתון זה
לא בהכרח מלמד על
מספר ילדי העובדים
הזרים,
25
אלא
הוא
מעיד על מספר ה
ילדים ש אין
ל הם
מספר זהות ישראלי ו לכן
הם רשומים על-
פי מספר
ה.דרכון הזר26
אפשר ש
ב נתון זה נכללים
ילדי דיפלומטים וילדים בהליכי עלייה שטרם קיבלו אזרחו
ת ,
ו אפשר ששולבו במערכת החינוך
ילדי זרים
שאין להם
דרכון
, למשל ילדים שנולדו בארץ לזרים , והם
אינם.נכללים בנתון זה
אשר לילדים זרים חסרי מעמד שהם ילדים למהגרי עבודה, מסתננים ומבקשי מקלט, ממשרד החינוך
נמסרו נתונים רק על המצב במחוזות ובערים
ש בהם ריכוזי אוכלוסייה גדולים
של ילדי זרים (דרום, ת
ל-
אביב וה חינוך
ה התיישבותי), וגם בהם לא תמיד .)דווח על שנת הלימודים הנוכחית (תשע"ד
גם בדוח מבקר המדינה ממאי3412
צוין כי לא היו
ל משרד החינוך נתונים מרוכזים. מנתונים שאסף
מבקר המדינה מהמחוזות עולה כי בשנת הלימודים
תשע"ב היו מוכרים למערכת החינוך3,403
קטינים
.חסרי מעמד אזרחי27
ה רשויות העיקריות שיש
בהן ריכוזי ילדי זרים.
להלן יוצגו נתונים על מספר התלמידים הזרים בערים
ש יש בהן
ריכוזי ילדי זרים –
תל-אביב–יפו, ירושלים, אילת ו
ערד, ו כן .במינהל לחינוך התיישבותי
ב
רשויות שהתקבל
עליהן מידע יוצגו גם נתונים על
שנים קודמות ו
ב
חלוקה על-
.פי שלבי חינוך
22
עת"מ31112-43-11
אטוש מאג 'ד
מאנג
'אן ואח' נ'
עיריית אילת, מדינת ישראל– משרד החינוך , תגובה משלימה מטעם
,מדינת ישראל ומשרד החינוך2
ביוני3413
, התקבלה מעו"ד ענת בן דור, הקליניקה לזכויות פליטים, הפקולטה למשפטים
באוניברסיטת תל-
,אביב, דוא"ל10
באוקטובר3412
.
23
עע"ם3133/13
, עע"ם3313/13
עיריית אילת, מד
ינת ישראל –
משרד החינוך נ'
אטוש
מאג 'ד
מאנג''אן ואח ,
הודעה
מוסכמת מטעם באי כוח בעלי הדין
, נחתמה ב-
33
באוגוסט3412, מתוך אתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-
,אביב
תאריך
:כניסה31
באוקטובר3412
.
24
אם לא ציין אחרת הנתונים מתבססים על תשובת
משרד החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא
שילוב
,ילדים חסרי מעמד אזרחי במערכת החינוך בישראל12
באוקטובר3412
.
25
תשובות השלמה של משרד החינוך
על
פניית מרכז המחקר והמידע של
הכנסת,
12
בנובמבר ו-
31
באוקטובר3412
.
26
מפירוט מדינות המוצא עולה כי כ-
2,444
ילדים מוצאם מארה"ב, כ-
144
–
מבריטניה וכ-
044
–
,מצרפת
ו רק94
מוצאם
מאריתריאה ו שניים–
.מסודן
27
,מבקר המדינה דוח שנתי32
לשנת3413
ולחשבונות שנת הכספים3411
, פרק חמישי, חוות דעת לפני סעיף31
(א) לחוק
מבקר המדינה, התשי"ח-
1191
[נוסח משולב], הטיפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי בישראל, מאי3412
.
עמוד 1 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
טבלה
'א : ילדי זרים ברשויות מקומיות
ש
בהן ריכוזי ם גדולים
של זרים
, תשע"ד
תל-אביב–יפו ירושלים מינהל לחינוך התיישבותי אילת
ערד
מספר
ה תלמידים
ה
זרים1,130
כ-
194
33
31
23
:מקור משרד החינוך, עיריית תל-אביב–
.יפו, עיריית ירושלים, עיריית אילת, עיריית ערד28
טבלה
'ב : תלמידים זרים
במערכת החינוך ב
חלוקה על-פי שלבי חינוך
, תשע"ד
תל-אביב–יפו ירושלים מינהל לחינוך התיישבותי אילת ערד
גני-ילדים
333
כ-
39
-
32
10
יסודי
113
כ-
39
-
30
19
על-יסודי
309
33
10
2
:מקור משרד החינוך, עיריית תל-אביב–
.יפו, עיריית ירושלים, עיריית אילת, עיריית ערד
מהטבלאות לעיל עולה כי
הרוב ה גדול ,של ילדי הזרים יותר
מ-
41%, לומדים בתל-אביב–יפו
. ריכוזי ם
,קטנים יותר של ילדי זרים נמצאים בירושלים
ב
ערד ו
ב .אילת
בבחינת
פילוח התלמידים על-פי שלבי חינוך ע
ו
לה כי כ-
49%
מהתלמידים הזרים הם בגיל הגן ובגיל
בית-ספר יסודי
, ב
קבוצות דומות בגודלן. מספר הלומדים בבתי-ספר על-יסודיים קטן יותר .
מובן שאם
הילדים יתבגרו בארץ יגדל שיעור תלמידי העל-
,יסודי אולם על חלקם מופעל לחץ לנשור מהלימודים
ולהשתלב ב .עבודה
להלן יובאו נתונים רב-
שנתיים על שילוב ילדי זרים במערכת החינוך ,באילת
ב
ערד בו חינוך
ה .התיישבותי
לא התקבלו ממשרד החינוך
נתונים רב-
שנתיים על
תל-אביב–יפו ו על .ירושלים
אילת
)(חבל אילות –
מ
תשס"ט
עד
תשע"ד ירד מספר הילדים הזרים במערכת החינוך באילת בכ-
04%
. נתונים אלו נוגעים לילדי זרים שגרו באילת, אם כי
ב
שנים תשס"ט-
תשע"ב תלמידי היסודי
והעל-
יסודי( למדו בחבל אילות ראו .)בפרק הבא
טבלה
'ג
: תלמידים זרים ב
אילת
ובחבל
אילות
, תש
ס"ט-תשע"ד
תש
ס"ט
תש"ע
תשע"א
תשע"ב תשע"ג
תשע"ד
מספר
ה תלמידים
ה זרים140
149
31
94
)(ללא גנים
91
31
:מקור
.)משרד החינוך, עיריית אילת (תשע"ד
28
עלמה שירן, מנהלת המח
לקה לרווחה ושיקום בחינוך בעיריית תל-אביב–
,יפו, דוא"ל2
בנובמבר3412
; צחי גולן, ממונה על
,פיתוח חינוכי וטיפול בפרט בעיריית ירושלים, שיחת טלפון12
באוקטובר3412
; ד"ר גניאל דרורי, המשנה למנכ"ל עיריית
אילת וראש מינהל שח"ק (שירותים חברתיים, חינוך, ספורט, אקדמיה ,, וקהילה), שיחת טלפון13
באוקטובר3412
;
רחלי
,אברמזון, מנהלת מחלקת החינוך בעיריית ערד, דוא"ל בנושא שירותי חינוך לאוכלוסיית ילדי הזרים19
באוקטובר3412
.
עמוד 1 מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
ערד–
בשנת הלימודים תשע"ב הגיע מספר הילדים הזרים במערכת החינוך בערד לשיא–
133
.ילדים
לאחר מכן חלה ירידה דרסטית במספרם,
ובשנתיים האחרונות יש
כ-
24
תלמידים זרים בכל שלבי
.החינוך
טבלה
'ד : תלמידים זרים
בערד
, תש
ס"ט-תשע"ד
תש
ס"ט
תש"ע
תשע"א
תשע"ב
תשע"ג
תשע"ד
מספר
ה תלמידים
ה זרים39
99
114
133
23
23
:מקור
.)משרד החינוך, עיריית ערד (תשע"ד
ה חינוך
ה )התיישבותי (תשע"ד
טבלה
'ה
: תלמידים זרים בכפ
ר ה י נוער
של המינהל לחינוך התיישבותי, תשע"א-תשע"ד
תשע"א תשע"ב תשע"ג תשע"ד
מספר
ה תלמידים
ה זרים19
142
109
33
:מקור
.משרד החינוך
כאמור, לא התקבלו נתונים רב-שנתיים על תל-אביב–
.יפו ועל ירושלים
6.
רשויות מקומיות– אתגרים בשילוב ילדי זרים במערכת החינוך
ב פרק זה נסקור את ההתמודדות של כמה ערים
ש שוהה בהן קבוצה גדולה של ילדי זרים– תל-אביב–
,יפו
ירושלים, אילת, ערד ואשדוד. כפי שיוצג
להלן ,
עם השנים כל רשות סיגלה לעצמה דרכי התמודדות
ושילוב משלה. עם זאת, הצרכים הכללי
י
ם של ילדי הזרים והקשיים של הצוותים החינוכיים
ושל
הרשויות דומי
ם בכל הרשויות .
6.5
. תל-אביב–יפו29
מרבית ילדי הזרים מרוכזים במסגרות חינוך בדרו
ם תל-אביב, סמוך למקום מגוריהם. כיום (שנ ת
הלימודים תשע"ד) לומדים במערכת החינוך1,130
תלמידים זרים :
333
גני ב-ילדים ,
113
בבתי-
ספר
יסודיים
ו-
309
.בתיכון
רוב הילדים לומדים ב
שני בתי-ספר :
"הירדן"
בשכונת התקווה"ו ביאליק
רוגוזין" (עירוני ו') בנווה-שאנן
. בבי
ת-
" הספר
ביאליק רוגוזין"
יש גם
חטיבה העליונה. שני בתי-
ספר אלו
הם אזוריים,
וקולטים את התלמידים ללא תהליך מיון. ילדי הזרים לומדים בכיתות רגילות
ו מחולקים
להקבצות לימוד בחטיבה העליונה. בגיל היסוד כ י-
144
ילדים משולבים בכעשרה בתי-
,ספר אחרים
במרכז העיר
ובצפו
נה
. בחינוך העל-
יסודי
מספר קטן של ילדי זרים לומדים בבתי-ספר אחרים ,': עירוני ט
אורט סינג
א
לובסקי, עירוני י"א והגימנסיה העברית;
גם שם ילדים אלו לומדים.בכיתות רגילות
במסגרות החינוך המיוחד
בעיר לומדים
כ-
194
ילדים זרים, מגיל
ה גן ועד כיתה .י"ב
29
עלמה שירן, מנהלת המחלקה לרווחה ושיקום בחינוך בעיריית תל-אביב–
,יפו, דוא"ל2
בנובמבר3412
; תשובת משרד
,החינוך על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שילוב ילדים חסרי מעמד אזרחי במערכת החינוך בישראל12
באוקטובר3412
.
עמוד
14
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
הבעיות ה עיקריות ,שמאפיינות אוכלוסייה זו הן לקויות למידה מורכבות קשיי
ה שפ ובעיות רגשיות. על-
פי נתונים שנמסרו מעיריית תל-
אביב, שיעור התלמידים הזרים במסגרות חינוך מיוחד מקרב כלל ילדי
הזרים בעיר הוא
כ-
11%
– יותר מפי-שנ יים( מהשיעור העירוני הכללי9%
.)
בתי-
הספר"ביאליק רוגוזין" ו"ירדן"
מקבלים משאבים
הן מה עירייה
והן ממשרד החינוך ל שם צמצום
.הפערים הלימודיים
כל המורים משתתפים ב
השתלמות בית-
,ספרית בליווי אקדמי של מרכז הפסג"ה
)(המרכז לפיתוח סגלי הוראה
ובאישור
משרד החינוך , המתמקדת.במורכבות העבודה עם ילדים אלו
בשני בתי-
הספר
מ שקיעים
בתהליך הלימודי עבודה רבה על השפה , שכן לרבים מהילדים אין שפת אם
מושרשת;
המורים מקבלים הכשרה
בית-
ספרית
מיוחדת לצורך זה
בתמיכת מדריכי משרד החינוך. כל
הטפסים
הנשלחים מבית-
הספר להורים יוצאים
בשלוש שפ
ות: עברית, אנגלית וערבית. בבתי-
הספר
עובדים מתנדבים רבים מהקהילה
ו
משמשים מתווכים ומתרגמים ב
שעת
.הצורך
התלמידים הזרים מקבלים את מערך הסיוע שמקבלים תלמידים אחרים בעיר, ונוסף על כך
בתי-
הספר
ש יש בהם קבוצה גדולה של
תלמידים זרים
מקבלים
סל שעות סיוע מה עירייה
וממש .רד החינוך
התלמידים מקבלים סיוע רגשי, שפתי, התפתחותי ובריאותי, וכן מקבלים בבתי-הספר הזנה –
לעתים
כמה
ארוחות ביום לכל ילד. מעיריית תל-אביב–
יפו נמסר כי ברבות מהמסגרות הפורמליות מוארך יום
הלימודים עד שעות הערב כדי ,לאפשר לילדים לשהות בסביבה בטוחה וכך לסייע לצמצום הפערים
ולהרחקת הילדים ממצבי סיכון ומצוקה. בתשוב
ת מחוז תל-
אביב של
משרד החינוך נמסר כי
יש קשר
הדוק בין רשויות החינוך ל
רשויות ה
רווחה. לרשות בתי-
הספר עומדים אנשי
ה שירות
ה
פסיכולוגי-חינוכי
וה שירות
ה
פסיכולוגי-ייעוצי, מדריכי רווחה, מתנדבים, קציני ביקור סדיר , מועדוניות נוער ועובדות
.רווחה
תשלומי ההורים הנגבים מהילדים הם תשלומי ההורים הרגילים המקובלים בבתי-
,הספר באישור
עיריית תל-אביב,
משרד החינוך וועד ההורים. לא נדרש תשלום נוסף בגין תגבור ושיעורי .עזר רוב
ההורים אינם משלמים את הסכום הנדרש, ויש מערך תמיכה
בעב
ורם ,
המבוסס בין היתר על כספי
תרומות ו מופעל.בסיוע מתנדבים מעיריית תל-
אביב נמסר כי המימון העירוני השנתי לילדי הזרים הוא
כ-
1
מיליון ,ש"ח
ו נכלל בו בין היתר מימון של33
גני ילדים, העסקת פסיכולוגים בשירות הפסיכולוגי-
חינוכי בהיקף של3.9
משרות
ב ,עבור ילדי הזרים
מימון הזנה לכ-
944
ילדים בבתי-
ספר"ביאליק רוגוזין"
ו"ירדן", הפעלת פנימיות יום ו פנימיות עירוניות והוצאות על חינוך מיוחד, שירותי הסעות והוצאות
כלליות של תפעול וכוח אדם בבתי-
.הספר המרכזיים
העירייה מסרה עוד כי קליטת ילדי מבקשי המקלט
והעובדים הזרים מקשה ומעמיסה
על המערכת, ו נדרשים תקציביים תוספתיים כדי לסייע לאוכלוסייה
זו, הנ תונה.בסיכון מתמיד
האתגרים בעבודה עם התלמידים הזרים במחוז תל-אביב
התמודדות עם חסכים רגשיים ועיכובים התפתחותיים,
שנובעים בין השאר מהשהייה של הילדים
"במסגרות ה"בייביסיטרים30
–
על הצוות החינוכי
להשקיע מאמצים רבים בקליטת הילדים ו לסייע
להם במעבר .ממסגרות הקהילה הפרטיות למסגרות העירוניות
ל ילדים יש
קשיים ניכרים ב שפה
ובתחום ,המוטורי
והם סובלים מבעיות התנהגות, מבעיות התפתחות ומ חסכים רגשיים. כאשר
מאותר ילד
הסובל מ
עיכוב התפתחותי לא תמיד הורי
ו
יכולים
ל
ממן
בעבורו את הטיפול .הנדרש
30
מסגרות לגיל הרך בניהול אנשי הקהילה, ללא כל פיקוח. על-
פי רוב הפעילות הדידקטית בהם לא מספקת והתנאים הפיזיים
קשים: אנשי הצוות מעטים וחסרי ה
כשרה חינוכית והמבנים צפופים ולא בטיחותיים .
עמוד
11
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
אתגר הוראתי ודיאלוגי–
לרבים מהילדים אין שפת אם מושרשת, והדבר מקשה על הצוות לנהל
דיאלוג יומ
יומי הן עם הילדים והן עם הוריהם. בין השאר
, הצוות מתקשה בהעברת מידע להורים,
בקבלת מידע מהם ובבירור ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד. נוסף על כך מתעוררים קשיים
ב
תהליכי הוראה ולמידה ו
ב
הקניית השפה העברית.
פערי תרבות והשכלה –
ה
ילדים ו
ה הורים מתקשים לפענח את
הקודים התרבותיים הישראל
י ים
ו מתקשים בהתמודדות עם
ה
מעבר לחברה מערבית
. ל הורים חסרה
הש כלה ,בסיסית
ו לעתים הם אף
אינם יודעים קרוא וכתוב בשפת המקור שלהם.
מעמד סוציו-אקונומי נמוך ביותר – הדבר מתבטא ב
מגורים ארעיים ,ב תנאי
מחיה ירודים ו בתזונה
לקויה.
חוסר
מודעות ל חשיבות
ה
פנייה ל
יש רותי
ה
בריאות בשעת הצורך.
חששות וחרדות תמידיים
מפני גירוש.
קשיים
פסיכולוגיים, בין ה
שאר
בשל חוויות טראומטיות
מ
נדודים ממושכ
ים
ואובדן בני משפחה
וחברים בדרך לישראל או ב מדינת.המוצא
.בעיות אלו אינן מטופלות
6.2
. ירושלים31
בתחומי עיריית ירושלים לומדים היום כ-
194
ילדים זרים, מחציתם בגיל
ה
גן ומחציתם ביסודי, ו אחדים
בגילי
על ה-יסודי. ב
עיריית ירושלים נהוגה מדיניות של רישום פתוח,
ועל כן באופן טבעי ילדים אלו
מרוכזים ב כמה
מוסדות חינוך הקרובים לאזור מגוריהם ב שכונות
לב העיר: נחלאות ומחנה יהודה ,
מוסררה (מורשה) ו רחביה. כפי שיפורט בהמשך, בשנה האחרונה נעשה ניסיון יזום לשלב ילדי זרים
בבתי-
ספר יסודיים .המרוחקים מהמרכז
גני ילדים –
בירושלים פועל
גן אחד נפרד לילדי זרים, בעיקר מאפריקה, בתוך אשכול גנים,
בשיתוף גני
חיי"ם בית-
.שמואל והתנועה ליהדות מתקדמת
כמו כן ב גן אחד בנחלאות
ה
ילדי ם הם רובם ככולם ,זרים
אך
הוא לא הוגדר גן ייעודי לזרים
. ב חמישה גנים
נוס פים יש ריכוזים גדולים של ילדי זרים. לדברי מר
צחי גולן, הממונה על פיתוח חינוכי וטיפול בפרט בעיריית ירושלים, העירייה
ערה ליתרונות ולחסרו
נו ת
שבכל אחת מצורות הפעולה של הגנים:
,גן נפרד מאפשר ריכוז מענים לאוכלוסייה ובכלל זה הסברה
מרוכזת להורים, הדרכ
ה לצוות החינו ,כי, גיוס משאבים ומתנדבים אולם יש חשיבות
ב
שילוב הילדים
,בכלל האוכלוסייה ועל כן הוחלט ש רוב
הגנים יהיו גנים משולבים. לדבריו,
העירייה מכירה בחשיבות של
טיפוח הילדים בגילים המוקדמים, כדי לאפשר להם שילוב טוב יותר ב
בית-הספר
היסודי. חלק מהילדים
סובלים מ
פערים התפתח
ותיים ו
מ
חסך בגירויים, ו מהצוות החינוכי בגנים נדרשת עבודה
מאומצת יותר .
הדבר .יוצר לא אחת עומס על המערכת ועל הצוות
בתי-
ספר
יסודיים –
זה כמה שנים יש
ריכוזים גדולים של ילדים זרים בשני בתי-
" ,ספר בירושלים פולה
בן גוריון" ובית-הספר הניסויי; בכל אחד מ הם24-34
ילדים זרים
. בשל ריכוז היתר בשני בתי-
ספר אלו
,ובשל חוסר שביעות רצון של חלק מההורים הישראלים החלה השנה (תשע"ד) יוזמה לשילוב ילדי זרים
31
,צחי גולן, ממונה על פיתוח חינוכי וטיפול בפרט בעיריית ירושלים, שיחת טלפון12
באוקטובר3412
.
עמוד
13
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בבתי-
ספר מרוחקים יותר–
"הנרייטה
לד אס
" ש
בקטמון הישנה
"ו"בית הכרם . להורי הילדים הזרים
הוצע בעת הרישום לשלוח את ילדיהם לבתי-הספ .ר הללו כיום יש
קבוצה של כעשרה ילדים בבית-
הספר
"בית הכרם" ו ילדים אחדים
בבתי-
ספר אחרים. אחד
הגורמים ה
מונעים שילוב של הילדים בבתי-
ספר
מרוחקים ממקום מגוריהם,
בעיקר ,בכיתות הנמוכות הוא
ה קושי להגיע
אליהם .
פעילות פדגוגית–
מתוך הכרה בצרכים של ילדי הזרים
הקצתה עיריית ירושלים תקציב לשם גיבוש
והעברה של תכנים פדגוגיים
מיוחדים בעבורם
. בתי-
הספר שיש בהם ריכוז גדול של ילדי זרים קיבלו
תקציבים עירוניים, ובתי-
הספר היו אחראיים לשכירות מורות להוראה מתקנת ומורות בעלות הכשרה
ב חינוך מיוחד לשם
טיפול בילדים הזרים. מורות א לו דאגו לגיבוש תוכניות לימודים פרטניות
וקבוצתיות , ובכלל זה
אבחון לא פורמלי לילדים ומתן שעות תגבור
, אם
במקום שעות לימוד בכיתות
הרגילות
ואם
בסוף יום הלימודים. בחינוך הקדם-
יסודי ניתנה
הדרכה לצוות החינוכי, הו תגבור ניתן
לילדים באופן מעט שונה: העירייה מעסיקה סטו 'דנטיות שנה ד
ב ,חינוך מיוחד ממכללת דוד ילין והן
נותנות לצד .הגננות שעות לימוד פרטניות לילדים כמו כן מועברים תקציבים לחמישה גנים לפעילויות
,העשרה שנתיות ובכללן חשיפה שפתית. הגן בבית שמואל
קיבל
בעבר שעת ליווי והדרכה שבועית מצוות
השירות הפסיכולוגי. במינהל החי נוך ערים
לצורך ל
תת
הדרכה דומה לצוות החינוכי בגנים אחרים, אולם
טרם נמצא לכך תקציב. בשנה שעברה פעל מרכז למידה במרכז העיר פעמיים בשבוע אחר הצהריים
ב
עבור ילדי בית-
הספר בהדרכת
מורים וסטודנטים מתנדבים ,בשיתוף עיריית ירושלים ומשרד החינוך.
ה צרכים של מינהל החינוך
בירושלים בהתמודדות עם ילדי הזרים
תמיכה תקציבית–
בשנת הלימודים תש
ע "ד השקיעה
עיריית ירושלים עד כה כ-
144,444
ש"ח
במתן
ה מענ ותמיכ
ה ל .ילדי הזרים
לא די ב
תקציב עירוני זה לספק את הצרכים ה רבים
של הילדים ו
של ה צוות
החינוכי שמלווה אותם. במינהל החינוך מדגישים את הצורך בהגדלת התקציב
שמעביר
משרד החינוך,
וב כלל זה מתן סל קליטה לילדי הזרים שיאפשר תגבור בתחום
ה
רגשי וה
לימודי ובתחום השפה .
כמו כן
,נדרש סיוע במימון אבחונים ללקויי למידה
ב
מימון הדרכות לצוות החינוכי ו
ב הפעלת מסגרות לימודים
משלימות בשעות אחר הצהריים,
כגון
מרכזי למידה
.וצהרונים
מענה מערכתי של משרד החינוך
לע צרכים פדגוגים ותרבותיים – כאמור ,
מינהל החינוך בירושלים גיבש
בהדרגה את דרכי הטיפול בילדי הזרים לאור הניסיון שנצבר עם השנים
ובהתחשב במגבלות התקציב .
ה תהליך התנהל
בהתייעצות עם גורמי מקצוע בתחום הפדגוגי והתרבותי, בשיתוף
השירות הפסיכולוגי
ו בעזרת ארגוני סיוע לקהילה הזרה. לדברי מר גולן, התמיכה הפדגוגית שקיבל מינהל החינוך במהלך
השנים הי יתה מצומצמת ,ביותר והיה ראוי לצור פתרון מערכתי מטעם
משרד החינוך
שיובאו בו בחשבון
הקשיים, הלבטים וה
אפשרויות
. לדבריו, נדרש סיוע במציאת אנשי מקצ וע מומחים ,בשילוב ילדי זרים
וב עיקר .אנשי מקצוע דוברי השפות הרלוונטיות
הקשר עם
שירותי הרווחה –
ככלל, ילדים זרים זכאים לקבל שירותי רווחה רק במצבי סיכון ממשי
לחייהם, ולכן רובם אינם משולבים במסגרות אחר הצהריים של משרד הרווחה כמו ,מועדוניות אף שהם
זקוקים להן .
למינהל החינוך בעיר אין יכולת לדאוג לרווחתם בשעות אחר הצהריים באמצעות מסגרת
לימודית תומכת
ו
משלימה, ו הדבר פוגע .במאמצי השילוב שנעשים במסגרות החינוך הפורמליות
עמוד
12
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
6.6
. אילת32
אילת משמשת
זה שנים יעד זמני או קבוע לזרים המגיעים מאפריקה,
הן
בשל קרב
ת ה לגבול מצרים והן
בשל
הזמינות של
מקומות עבודה ב ענף
התיירות בתחומה
. בשנת הלימודים הנוכחית (תשע"ד)
פוקדים31
.ילדי זרים את מסגרות החינוך באילת33
מ אז
שנת הלימודים תשע"ג ילדי הזרים משולבים במסגר
ו ת
החינוך הרגילות באילת, על-פי הס
דר
שהושג בבג"ץ לאחר עתירה של הורים זרים הגרים באילת
,שילדיהם נשלחו למסגרת חינוך נפרדת לזרים מחוץ לעיר אילת בקיבוץ.אילות34
גן הילדים –
באילת פועל כמה "שנים גן "יותם המיועד
לילדי מסתננים ומבקשי מקלט מ כמה
מדינות .
הגן ,מתנהל בשפה הערבית
ו
שוהים בו כ יום32
ילדים זרים. הגן צמוד"לגן ילדים אחר. לדברי ד ר גניאל
דרורי, המשנה למנכ"ל עיריית אילת וראש מ
י
נהל שח"ק (שירותים חברתיים ורווחה, חינוך ספורט ,
אקדמ
הי ו קהילה), מטרת הגן היא ליצור בסיס מינימלי משותף שיאפשר לילדים ללמוד במערכת החינוך
הרגילה. לדבריו,
,מספר הילדים בגן קטן יחסית
ו
יכולים
לשהות בו יותר
מ-
24
ילדי ם. בגן מועסקות גננת
.דוברת ערבית וסייעות דוברות ערבית
בתי-
ספר יסודיים–
כיום ארבעה ילדי זרים לומדים
בכיתה א' בבתי-הספר בעיר בכיתות רגילות על-
פי
,מקום מגוריהם
ו-
34
ילדי זרים מכיתה ב' ומעלה לומדים
בכיתות קלט רב-גילאיות בשני בתי-
ספר
יסודיים בעיר: כיתה אחת ל תלמידי'ב-
'ג ובה13
ילדים בבית-
"הספר "היובל;
כיתה אחת
ל תלמידי'ד-
'ה-
'ו ובה שמונה
תלמידים בבית-
הספר "מצפה ים". כיתות הקלט מאפשרות לימוד בקבוצות קטנות
לילדי הזרים בשיעורים העיוניים, לצד השתתפות בפעילויות ספורט, תרבות ואמנות עם כלל תלמידי
בית-
.הספר
על-פי ה
התק דמות הפדגוגית של הילדים
נקבע א ם יישארו בכיתת הקלט או ישתלבו
בשיעורים מסוימים בכיתות רגילות. מאז שנת הלימודים הקודמת (תשע"ג) כל ילדי
הזרים בגיל בית-
ספר יסודי
למדו בבתי-
הספר באילת ולא יצאו ללימודים בחבל אילות. בתשע"ג התכנסו שתי מועצות
פדגוגיות במ
י
נהל שח"ק בע ירייה כדי לדון בהם, ובין השאר נמסרו בהן דיווחים פרטניים
על
הילדים
ו נערכה התייעצות על .אופן שילובם
ה חינוך
על ה-יסודי –
11
תלמידים זרים לומדים בבית-ה ספר
ה"תיכון "רבין
בעיר בכיתות רגילות, בדרך
כלל על-פי גילם . כמו כן ביחידה לקידום נוער מנותק
משתתפות שתיים-שלוש
תלמידות
ב לימודי היל"ה
,)(השלמת יסוד ולימודי השכלה ובכלל זה
לימודים פרטניים ופעילויות שאינן מתקיימות בבתי-
הספר
העל-
.יסודיים
32
,ד"ר גניאל דרורי, המשנה למנכ"ל עיריית אילת וראש מינהל שח"ק, שיחת טלפון13
באוקטובר3412
; תשובת משרד
החינוך על פניית ,מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא שילוב ילדים חסרי מעמד אזרחי במערכת החינוך בישראל12
באוקטובר3412
.
33
.ראו טבלה ג' בפרק הנתונים
34
ב-
33
באוגוסט3412
הסתיים מאבק משפטי ממושך של כמה הורים זרים
מאילת שעתרו בסיוע הת
ו כנית לזכויות פליטים
בפקולטה למשפטים באוניברס
יטת תל-אביב נגד עיריית אילת ומשרד החינוך על ק יום מסגרות נפרדות בעבור ילדיהם בקיבוץ
.אילות
במשפט הביע משרד החינוך את עמדתו שהמסגרות הנפרדות עולות בקנה אחד עם טובת התלמידים הזרים, וכי "מעבר
התלמידים למסגרת רגילה ושילובן בה עלולים להעמיק את רמת התסכול וליצור קושי רב בהרבה מזה הקיים היום
לתלמידים". לעומת זאת, לדברי עו"ד ענת בן דור, שייצגה את הורי התלמידים, "באילת יצרו מסגרת במיוחד לצורך הפרדה
והיא נפלה ברמה מבחינת השירותים. באף שלב מסגרת זו לא תפקדה כבית-
."ספר רגיל ולא עמדה בתקנים בהסדר שהצדדים
הסכימו עליו
לאחר התערבות בית-
המשפט העליון נקבע כי התלמידים המתגוררים בתחום
ה שיפוט של העיר אילת ישולבו
במסגרות החינוך הרגילות בעיר, חלקם בכיתות קלט רב-
.גילאיות וחלקם בכיתות רגילות
:מקורות
עת"מ31112-43-11
אטוש מאג'ד מאנג'אן ואח' נ'
עיריית אילת, מדינת ישראל– משרד החינוך ,
תגובה משלימה
,מטעם מדינת ישראל ומשרד החינוך2
ביוני3413
, התקבלה מעו"ד ענת בן דור, הקליניקה לזכויות פליטים, הפקולטה
למשפטים באוניברסיטת תל-
,אביב, דוא"ל10
באוקטובר3412
; עע"ם3133/13
, עע"ם3313/13
עיריית אילת, מדינת ישראל
–
משרד החינוך נ '
אטוש מאג'ד מאנג'אן'ואח ,הודעה מוסכמת מטעם באי כוח בעלי הדין
, נחתמה ב-
33
באוגוסט3412
,
מתוך אתר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-
:אביב, תאריך כניסה31
באוקטובר3412; ע
ו"ד ענת בן-
דור, הקליניקה
לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-
,אביב, שיחת טלפון10
באוקטובר3412
.
עמוד
10
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
תמיכה כספית של העירייה ושל משרד החינוך– לדבי ד"ר דרורי, העירייה עומדת בקשר ישיר ו ממושך
עם מחוז דרום של משרד החינוך , והמחוז מקצה
באו פן מסודר תקציב לעירייה בגין תשלומי הורים שלא
.שולמו רוב ההורים הזרים אינם משלמים אגרת חינוך מלאה, והמחוז משפה את העירייה כמעט על כל
ההוצאות. עם זאת,
יש הוצאות שהעירייה
נושאת בהן , כמו
השתתפות ב פעילויות קרן"קרב " והוצאות
על .התאמת מבנים כמו כן העירייה רוכשת
במרוכז ספרים וציוד לימודי בעבור ילדי הזרים .
קשיים בשילוב ילדי זרים באילת ,
לדברי
ד"ר דרורי, ראש מינהל שח"ק:
פערים תרבותיים,
לימודיים ושפתיים
ו
קשיים סוציו-
אקונומיים–
יש פערים עצומים בין התלמידים
הזרים לבין הישראלים ו כן בתוך קבוצת
התלמידים הזרים.
חלקם לא
למדו שנים אחדות . הילדים
,דוברים מגוון שפות ויודעים עברית ברמות שונות בדרך כלל טוב יותר
מהורי
םה . יש קושי רב לקיים
קשר עם ההורים
. הקשיים הסוציו-
אקונומיים של המשפחות עמוקים, ומכיוון שמדובר באוכלוסייה
בעלת רקע שונה .נדרש זמן רב לצבור את הכלים להתמודדות עמה
גי בוש תוכניות חינוך מתאימות–
עם השנים עלו שאלות בדבר השילוב המיטבי
של ה
ילדים ו
ה תכנים
.שיש ללמדם
משרד ה חינוך לא
השיב עליהן .המ שאלות
שעלו במינהל שח"ק:
מהי שפת הלימוד
המיטבית? האם ללמד את הילדים על-פי תוכנית ה לימוד
הישראלי
ת ה
יהודי
ת
או שמא מוטב לגבש
ב
עבורם תכני
ם שתומכים בתרבותם ובמורשתם?
כמו כן שבה ועולה השאלה אם כדאי להכין את
הילדים באופן יזום לאפשרות שיעזבו את ישראל , ואם כן–
,כיצד
ו
כיצד להכי
נם לחיים במדינות
מוצא .ם
מחסור באנשי מקצוע דוברי שפות רלוונטיות –
חסרים
פסיכולוגים, יועצים, מאבחנים ו מורים דוברי
,השפות הרלוונטיות
וקשה להשלים את ה .מחסור עקב הריחוק של אילת מהמרכז שלא כמו בערים
אחרות, ן בה ש
אפשר להסתייע
ביוצאי אתיופיה דוברי אמהרית ו
ת יגרינית, יש באילת קבוצה קטנה
של יוצאי אתיופיה דוברי השפות
ל הא ,ה.ולכן גם ערוץ זה מצומצם יותר
ילדים בעלי קשיי ם פסיכולוגיים, צרכים מיוחדים ולקויות למידה–
רבים מהילדים שהגיעו לאילת
עברו חוויות קשות עד שהגיעו לישראל, ובהיעדר צוות מקצועי של פסיכולוגים ויועצים שיכול
ים
לתקשר עמם קשה לטפל בהם ולזהות בקרבם את מי שזקוק להתערבות מוגברת או אף להכרה כבעל
.צרכים מיוחדים כמו כן, קשה לערוך לילדים הנזקקים אבחונים של לקויות למידה בגלל פערי שפה
ומחסור באנשי מקצוע שמכירים אוכלוסייה זו
על
תרבות
ה
ויכולים
להתאים לה את המבחנים .
לפיכך,
לא תמיד מתקבלות אבחנות מדויקות על
לקויות למידה ו על.צרכים מיוחדים של הילדים
לדברי ד"ר דרורי, עיריית אי
לת שבעת רצון מה קשר עם מחוז דרום של משרד החינוך ומסתייעת בו לקבל
תמיכ
ה
כספית ושיפוי לעירייה. עם זאת, בעירייה מעידים כי חסרים
כלים פדגוגיים,
מערך
ה סיוע לילדי
הזרים לוקה בחסר,
ודרושה .הסדרה ארצית של הנושא לדברי,ד"ר דרורי
"הסוגיות העקרוניות לא
נדונו, והעיריות
נאלצו להתמודד לבד. זו סוגיה ארצית עם התנגשות ערכים קשה מאוד שהעיריות נאלצו
למצוא לה פתרונות. מלבד זאת, עלינו כמחנכים לראות איך מצד אחד עוזרים להם להתקדם ומצד שני
."איך לעזור להם לקראת יציאה אפשרית לארצותיהם
בתשובה שהתקבלה ממשרד החינוך לצור
ך
הכנת מסמך זה נמסר כי במחוז
ה דרום לא מוכרים ילדים
"בעלי צרכים מיוחדים, וכי "לפי שעה לא זוהה כל צורך בקיום הכשרה מרוכזת למורים.
עמוד
19
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
6.8
. ערד35
מאז שנת3443
התרכזה בערד קהילה גדולה של מבקשי מקלט ומסתננים, אולם בשנתיים האחרונות ירד
מספרם
במידה ניכרת ,
שכן
רבים מהם חזרו ל
מדינות מוצאם . כיום לומדים בערד23
ילדי זרי ם במוסדות
החינוך בעיר–
10
,בגני ילדים19
בארבעה בתי-
ספר
יסודי
ים ושלושה בחינוך ה
על-יסודי ,; בשנת תשע"ב
לעומת זאת, למדו בעיר133
ילדי זרים .בכל שלבי החינוך לדברי גב' רחלי אברמזון, מנהלת מחלקת
,החינוך
המדיניות העירו נית
היא קליטה של הילדים הזרים במערכת החינוך ככל ילד
י ה
עיר ו מתן מלוא
השירותים הניתנים לכל ילד. הילדים משולבים באופן מלא בכיתות הרגילות ובכל
שאר
,מערכי הפעילות
התמיכ
ה
והתגבור במוסדות החינוך. נוסף
על
כך יש תמיכה ייחודית של שעות שבועיות מטעם משרד
החינוך לבתי-ה ספר
ש לומדים
בהם ילדי זרים . מחלקת החינוך בעירייה עומדת בקשר רציף והדוק עם
.מנחה מטעם הג'וינט המלווה את הקהילה בערד
העירייה מסייעת להורים זרים שמתקשים לשלם את תשלומי ההורים כפי שהיא מסייעת להורי
תלמידים ישראלים
ת המ קשים בכך, שכן נקבע כי אין לקשור בין תשלומי ההורים לשיתוף הילדים
בפעילויות
ב
בתי-
הספר– מסגרות לימוד בשעות אחר הצהריים, סל תרבות, טיולים, מסיבות וכ
ו
'. בית-
הספר והרשות דנים בכל מקרה לגופו ומוצאים :פתרונות
סבסוד מלא או הנחות על-פי מבחן הכנסה
וקריטריונים אחרים. במחלקת החינוך מציי
נים כי
משפחות זרים מעטות
משלמות אגרה מלא
ה '. גב
אברמזון מציינת כי בעבר נתן משרד החינוך תמיכה תקציבית נוספת למוסדות החינוך שלמדו בהם
ילדי
זרים
, ויש מקום לשקול לחדש תמיכה זו.
גב' אברמזון מציינת קשיים אחדים בשילוב ילדי זרים בערד:
ליווי לא מספק של אנשי מקצוע– פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ו קציני ביקור סדיר. הליווי ניתן
,מתוך המערך העירוני ללא תגבור נוסף
וה
דבר מכביד על המערכת,
בשל
ה צרכים
המיוחדים של
.קהילת מבקשי המקלט והמסתננים
.קושי ביצירת קשר רציף עם חלק מהמשפחות
מצב רפואי –
מכיוון ש הילדים אינם רשומים
במרפאות
ואצל רופאים קבועים, מוסדות החינוך
מתקשים ל עקוב אחר הצהרות
ה
בריאות שלהם .
,כמו כן ההנחיות לטיפול בילדים שמתגלים אצלם
מצבי בריאות חריגים אינן בהירות די הצורך.
מחסור ב
שי
רותי רווחה –
,כידוע מחלקות הרווחה
אינ ן עוסקות במניעת מצבי סיכון בקרב ילדי
הזרים, ופועל
ות ר ק כשמתגלה סיכון
ממשי לחייהם. כך נוצר לעתים עומס על המערכת החינוכית ,
שכן היא נדרשת להתמודד עם ילדים נזקקים רבים יותר .ובמצבים סבוכים יותר
6.1
. אשדוד36
ממינהל החינוך באשדוד נמסר כי לעירייה מוכרים
עשרה
ילדי זרים המתגוררים באשדוד ומוצאם
,מאפריקה
ו
שישה מהם רשומים ב :מוסדות החינוך בעיר שניים
בבתי-ספר יסודיים ו
ארבעה
.בגנים עד
דצמבר3412
ארבעה ילדים אחרים
עדיין לא נרשמו ללימודים ב.מוסדות החינוך לשנת הלימודים תשע"ד
35
,רחלי אברמזון, מנהלת מחלקת החינוך בעיריית ערד, דוא"ל בנושא שירותי חינוך לאוכלוסיית ילדי הזרים19
באוקטובר
3412
.
36
מינהל החינוך בעיריית באשדוד, תשו ,בה על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת, דוא"ל33
בדצמבר3412
.
עמוד
13
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
8.
נקודות לדיון
ב מסמך זה נסקרו
שירותי מערכת החינוך לילדי הזרים, מדיניות משרד החינוך בנושא ויישומה ב כמה
ערים מרכזיות והאתגרים העולים מהשטח בהתמודדות עם ילדי הזרים. להלן סוגיות מרכזיות ביישום
חובת
ה :חינוך לילדי הזרים
מחסור ב
נתונים על ילדי הזרים – כפי שהוצג בדוח מבקר המדינה ועלה גם ב מהלך ,הכנת מסמך זה
משרד החינוך אינו מחזיק בנתונים מלאים על ילדי זרים שאין להם מעמד אזרחי (ילדים למהגרי
עבודה, מסתננים ומבקשי מקלט), אלא רק בנתונים על
ילדים שנרשמו במערכת על-
פי מספר
ה
דרכו ן
שלהם . בהיעדר מאגר נתונים בסיסי עולה השאלה כיצד אפשר
למפות ביעיל
ות
צרכים מקומיים
וארציים וכיצד אפשר ,לגבש אם
יוחלט על כך, נהלים לקליטה ו
ל שילוב של ילדים זרים לפי
וצ .רכיהם
תמיכה תקציבית –
הטיפול בילדי
ם הזר
ים
,מצריך משאבים ייעודיים לטיפול בילדים עצמם
להדרכת צוותי ההוראה, ליצירת מסגרות שילוב מתאימות ולהעסקת אנשי מקצוע ייעודיים ודוברי
.השפה
מכיוון ש ילדי הזרים אינם מוכרים
כילדים הזכאים לסיוע מיו
חד ומשפחות
יהם
אינן מקבלות
תמיכה סדירה מ
מחלק
ו ת הרווחה, עלויות רבות .נופלות על כתפי הרשויות המקומיות בכמה רשויות
ניתן
שיפוי או תמיכה כספית ייעודית, אולם הם חלקיים ו
נתונים לשינויים .
תמיכה חינוכית ורגשית בילדים – רוב ה
ילדי
ם הזרי
ם מגיעים למערכת החינוך עם פערים
,חינוכיים
קשיים רגשיים ו
קשיי התאקלמות ושפה, ומ
עמדם ה
סוציו-
.אקונומי נמוך
אף על פי כן
הם אינם
זכאים לתגבור ייעודי להשלמת
ה
פערים. היעדר ההכרה המערכתית בצ
ו רכיהם מקשה על מוסדות
החינוך במאמציהם לשלב את הילדים הזרים ולחנכם .
פתרונות מערכתיים פדגוגיים– משרד החינ וך לא פרסם לרשויות המקומיות ולצוותים החינוכיים
מידע, הנחיות או המלצות בדבר השילוב הראוי של הילדים הזרים
והתכנים הלימודיים שיש ל הקנות
להם .
למעשה המשרד השאיר את ההתמודדות לרשויות בהנחה שירצו ויוכלו להשקיע משאבים
כספיים ופדגוגי
י
ם במציאת הפתרונות ההולמים. הסוג
יות העיקריות ש לטענת הרשויות המקומיות
דורשות ליבון: בחירה בין הפרדה, שילוב חלקי ושילוב מלא
;של ילדי הזרים
שפה הלימוד המיטבית
לילדים; ריכוז הזרים בבתי-
ספר מסוימים
לעומת פיזור יזום; ההתמודדות עם אפשרות הגירוש;
התאמת תכנים לתרבותם ובשפת הוריהם;
.ההתמודדות עם ההורים
עמוד
13
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
מקורות
,חקיקה
פסיקה ואמנות
אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד
, תרגום רשמי על-פי נוסח של משרד המשפטים.
בג"ץ11023/49
קו לעובד ואח 'נ'
'משרד הפנים ואח .
האו
"ם ,, מאגר האמנותthe Child
Convention on the Rights of
.
חוק לימוד חובה, התש"ט-
1101
.
,חוק למניעת הסתננות
ה
תשי"ד-
1190
.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-
1110
.
חוק ביטוח לאומי[נוסח משולב], התשנ"ה-
1119
.
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-
1113
.
עע"ם3133/13
, עע"ם3313/13
עיריית אילת, מדינת ישראל – משרד החינוך נ'
אטוש
מאג 'ד
מאנג 'אן
'ואח ,הודעה מוסכמת מטעם באי כוח בעלי הדין , נחתמה
ב-
33
באוגוסט3412
.
עת"מ31112-43-11
אטוש מאג 'ד
מאנג
'אן ואח' נ'
עיריית אילת, מדינת ישראל–
משרד החינוך ,
תגובה משלימה מטעם מדינת ישראל ומשרד החינוך, ניתנה
ב-2
ביוני3413
.
מסמכי הכנסת ומבקר המדינה
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
ילדי עובדים זרים ומבקשי מקלט בישראל ,, כתיבה: ד"ר גלעד נתן
13
בדצמבר3414
.
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שרותי בריאות לעובדים זרים ולחסרי מעמד אזרחי , כתיבה: נטע
,משה11
ביוני3412
.
,מרכז המחקר והמידע של הכנסת
שירותי רווחה לעובדים זרים ולחסרי מעמד אזרחי –
מדיניות
והיקף השירותים,
,כתיבה: נטע משה1
ביולי3412
.
,מבקר המדינה דוח שנתי32
לשנת3413
ולחשבונות שנת הכספים3411
, פרק חמישי, חוות דעת לפני
סעיף31(א) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-
1191
[נוסח משולב], הט יפול בקטינים חסרי מעמד אזרחי
בישראל, מאי3412
.
משרדי
ם ממשל
תיים
משרד החינוך,
/חוזר מנכ"ל תשס14
,)(א החלת חוק חינוך חובה גם על ילדי עובדים זרים בישראל ,
1
ביני3444
.
שם ,
/חוזר מנכ''ל תשעג14
,)(א קליטה ושילוב של תלמידים עולים ושל תלמידים תושבים חוזרים ,
3
ביוני3412
.
שם
, המינהל ה ,פדגוגי
ה ,אגף לקליטת עולים
תהליכי קליטה של תלמידים עולים .
,רשות האוכלוסין וההגירה
נוהל הטיפול בקטינים זרים לא מלווים
14.1.4413
:, עדכון1
ביולי3411
.
שם ,
נוהל טיפול בעובדת זרה בהיריון ובעובדת זרה שילדה בישראל9.2.4432
:, עדכון34
במאי3412
.
מכתבים ו
שיחות טלפון
,אברמסון רחלי מנהלת מחלק החינוך ב עיריית ,ערד
דוא"ל ,
19
באוקטובר3412
.
אילן רותם ,, מנכ"לית "ילדים ישראלים", שיחת טלפון1
באוקטובר3412
.
עמוד
11
מתוך
11
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
בן דור ענת , הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים
ב
אוניברסיטת תל-
אביב, שיחת טלפון10
באוקטובר3412
.
,גולן צחי ממונה על פיתוח חינוכי וטיפול בפרט ב ,עיריית ירושלים, שיחת טלפון12
באוקטובר3412
.
,דרורי גניאל המשנה למנכ"ל עיריית אילת וראש מ
י ,נהל שח"ק, שיחת טלפון13
באוקטובר3412
.
מינהל החינוך בעיריית באשדוד, תשובה על פניית מרכז המ חקר
והמידע של הכנסת, דוא"ל,
33
בדצמבר3412
.
מרום אורית
, רכזת פעילות ציבו
רית בעמותת א.ס.ף, שיחת טלפון,
19
באוקטובר3412
.
משרד החינוך,
תשובה
על פניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא
שילוב ילדים חסרי מעמד
אזרחי במערכת ,החינוך בישראל19
באוקטובר3412
:, תשובות השלמה31
באוקטו ,בר0
,בנובמבר
32
בנובמבר3412
,
32
בינואר3410
.
שירן עלמה, מנהלת המחלק
ה לרווחה ושיקום בחינוך ב
עיריית תל-אביב–יפו, דוא"ל, 2
בנובמבר3412
.