חומר רקע

DOC 3,047 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת י"א באדר א' תשע"ד (9.2.2014) אל: חברי ועדת המדע והטכנולוגיה מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה מסמך הכנה לקראת הדיון בהצעת חוק פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר, תשס"ט-2009 רקע כללי החל משנת 2005 מתקיימת תכנית פיקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על תנאי ממאסר. מטרת התכנית לפיקוח אלקטרוני, היא להוות חלופת כליאה לעצורים ואסירים שמפאת מסוכנותם לא ניתן היה לאפשר את שחרורם ממעצר או ממאסר בדרך אחרת. ודוק - תכנית הפיקוח אינה מיועדת להוות חלופת מעצר עם אמצעי בקרה נוסף למי שבית המשפט מצא כי מתאימה לו חלופת מעצר. עד סוף אוקטובר 2013 השתתפו בתכנית 7,277 מפוקחים מתוכם 692 אסירים ו6,585 עצירים. לפי הנחיית מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים מספר המפוקחים בכל רגע נתון הוגדל ל-750. יוער, כי בעבר נשמעו דעות לפיהן ראוי להקצות מכסות גדולות יותר לאוכלוסיית האסירים המשוחררים, זאת מאחר ששחרור מפוקחים לאיזור לא עברייני ופיקוחם מקטין את אחוזי הרצידיביזם על ידם באופן משמעותי (ל-15%, לעומת האוכלוסיה הכללית בקרב האסירים העומדת על 42%)1. זאת, בנוסף ליתרונות של חסכון בעלות הפיקוח המוערכת בכ-1/3 מעלות מאסר וההקלה בצפיפות המאסר. הפיקוח מבוצע באופן בו מוגדרים למפוקח "גבולות גזרה" (בית) בהן הוא צריך להישאר. אם יצא המפוקח מהגבול – מתקבלת התרעה על החריגה. נכון להיום אמצעי הפיקוח המופעלים בישראל אינם מאפשרים מעקב אחר המפוקח מרגע שיצא מאותן גבולות. יוער, כי בעבר נשמעה ביקורת על היות המערכת מופעלת באמצעות קו בזק ולא באמצעות מערכת GPS (שגם תאפשר גישה רחבה יותר לאיזוק למי שאין בביתו קו בזק). הפיקוח יכול להתבצע משך 24 שעות, או עם "חלונות פיקוח" (באופן חד-פעמי או קבוע) לצרכים שונים ובהם יציאה לעבודה, קבלת טיפול רפואי וכו'. החקיקה בשנת 2009 נחקקה הוראת שעה כללית ביותר בנושא הפיקוח האלקטרוני. הוראת השעה מגדירה מיהם משוחרר בערובה ומשוחרר על תנאי ממאסר, ומהו פיקוח אלקטרוני. בנוסף מסמיכה הוראת השעה את שירות בתי הסוהר לבצע פיקוח אלקטרוני, ופעולות בקרה. הוראת השעה הוארכה מאז מספר פעמים, ותוקפה נכון להיום עד ליום כ"ט באדר א' התשע"ד (1 במרס 2014). הארכה נוספת מתבקשת עתה, לשנה נוספת לצורך סיום הליך החקיקה של הצעת החוק לתיקון מקיף של נושא הפיקוח האלקטרוני, היא מ-835 (להלן – הצעת החוק המקיפה). הצעת החוק המקיפה התעכבה זמן ממושך בממשלה, מסיבות שונות ובהן, בין היתר, מחלוקת בין ממשלתית בנושא תקצוב התכנית, ובפרט תקצוב תסקירי המבחן שנדרשו לפי תזכיר ההצעה (בסופו של דבר הוסכם על חובת תזכיר מצומצמת יותר). הצעת חוק זו אינה נשוא הדיון הקבוע ליום 12.2.2014 אך יוער כי בהצעה מוצע להסדיר באופן כולל את מעמדו המשפטי של הפיקוח האלקטרוני ואת המנגנון בו ייושם, לרבות הבניית שיקול הדעת לשימוש בפיקוח ולהפסקת השימוש בו וסמכויות גורמי שב"כ. בין היתר מוצע לקבוע בהצעה כי הפיקוח האלקטרוני על עצורים לאחר הגשת כתב אישום לא ייחשב עוד חלופת מעצר, אלא מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. במקרה זה ייחשב המפוקח עצור והפסקת תכנית הפיקוח בשל הפרה, לדוגמא, צפויה בדרך כלל להוביל את המפוקח למשמורת, ולא לחלופת מעצר נוספת. על פי ההצעה הפסקה כאמור תבוצע על ידי ממונה (רשות מינהלית) ותובא לאישור בית המשפט בתוך מספר ימים. עוד מוצע להבהיר כי חלק מהפעולות הקשורות לתכנית הפיקוח יכול שיבצעו על ידי גופים אזרחיים, וכן כי מעצר בפיקוח אלקטרוני מותנית בהסכמתו של העצור ובבחינה מוקדמת של בית המשפט להיתכנות תכנית הפיקוח (לרבות מבחינת מכסת תקני הפיקוח ותנאים פיזיים מתאימים).