חומר רקע
פורום נזיקין
יו"ר הפורום:עו"ד דוד אור חן אוחנהעו"ד מטאנס שאער
מ"מ : עו"ד יעקב קורןעו"ד עילית רפאל
סגן : עו"ד משה גולדבלטעו"ד שי פויירינגעו"ד חאלד אחמד זועביעו"ד משה טייבעו"ד אפרים ווגדןעו"ד רמי בן יוסףעו"ד לימור הוכפלד מורדעו"ד יוסי ברכיהעו"ד ענת גינזבורג
ת"א, י"ז באדר א התשע"ד
17/02/2014
MG168017
הצעת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – תיקון 25
נייר עמדה מטעם לשכת עורכי הדין - פורום הנזיקין הארצי
כללי:
אין הצדקה לצמצום מעגל הזכאים להסדר הסוציאלי של החוק
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: הפלת"ד) הינו חוק סוציאלי במהותו, ומטרתו להמציא מזור, ולו מוגבל ככל שכסף יכול להביא, למי שנפגע בדרכים, חלף הפקרתו לגורלו, ללא פיצוי, והפיכתו לנטל על החברה. עם כל הכבוד לרצון לפשט את נוסח החוק – אנינות הטעם המשפטית אינה יכולה לבוא על חשבון נפגעים, רבים מהם קשים, שצמצום הגדרת תאונת דרכים יותיר אותם מחוץ למעגל מקבלי הפיצוי.
למעט הטיעון, השחוק עד זרא, של "מחיר הפרמיות", הנטען ללא כל תימוכין עובדתיים בכל הזדמנות בה מבקשים לפגוע בפיצוי לנפגעי מכת התאונות, גם בדברי ההסבר לחוק לא ניתן להצביע על טעם ממשי וענייני המצדיק עריכת תיקון זה.
אנו מפצירים בכם חברי הכנסת – אל תתנו ידכם למטרה של פישוט נוסח החוק וקיצור ההתדיינות שלדעתנו, לא תושג , על גבם של נפגעים שיהפכו , בהרף עין נורא, לפגועים וחלשים.
תיקון החוק – ירבה התדיינויות
מטרתו המוצהרת של המחוקק הינה קיצור משך ההתדיינות המשפטית, שינוי ההגדרות ישיג תוצאה הפוכה, של ריבוי ההתדיינות כפי שאנו כעו"ד חווינו ב-24 השנים האחרונות, מאז תיקון מס 8- של אין סוף דיונים, עד שזכינו להבהרת התיקון על כל פרטיו בפסיקת ביהמ"ש העליון. האם עכשיו "נשפוך את המים עם התינוק".
הדרך הראויה לקצר את משכו את ההליך השיפוטי, תהיה בקיצור ההליך, בהוספת שופטים ובהקצאת שופטים אשר יתמחו בנושא זה.
כמו כן ברור כי בכל מקרה של "ניסוח קצר וברור" או תיקון כלשהו, הדבר יצמיח פרשנויות חדשות ויביא לשנים רבות של ערעורים ולפגיעה בזכויות של נפגעים– כך שלא יושג קיצור ההליך המשפטי, מחד, ותיגרם פגיעה בזכויות הנפגעים, מאידך.
לגוף ההצעה
סעיף 1(1) להצעה
איננו מסכימים למחיקת הסיפה. אנו סבורים כי שינוי ההגדרה יביא לחוסר ודאות משפטית, ויגרור אחריו שנים רבות של דיונים, בהן נפגעים יוותרו חסרי פיצוי. עדיף מצב של ודאות משפטית יחסית, על פני הגדרה אשר תפתח חזיתות מחלוקת חדשות בין נפגעים למבטחים.
סעיף 1(2) להצעה
בס"ק (3) אנו מתנגדים לתוספת "לאחר תחילת הנסיעה ולשם המשכתה המיידית".
איננו רואים מקום לשלול פיצוי ממישהו שירד מביתו כדי לנסוע ברכב, ובטרם החל בנסיעה ראה שעליו להחליף צמיג. מדוע שהוא לא יקבל פיצוי, אבל אם נכנס לרכב, התניע אותו, וכעבור מספר מטרים עצר אותו כדי להחליף את הצמיג אזי החוק יחול עליו?
פסקה כזו יכולה לגרור תילי תלים של התדיינויות עובדתיות, האם הנסיעה החלה, אם לאו... ובודאי שאין בה כדי להגשים את המטרה הראשונה של החוק – להביא לפיצוי יעיל ומהיר של הנפגעים.
לעניין הפריקה והטעינה – אנו סבורים כי הגיעה השעה לבטל סייג זה. פריקה וטעינה של רכב הינם חלק מהשימוש התחבורתי בו. חשוב להבהיר שבגדרה של הגדרה רחבה זו נכנסים גם מקרים בהם אדם שם בתא המטען שקית קניות, ונפגע תוך כדי פעולה זו. האם יש הצדקה לשלול ממנו את הפיצוי, באשר התאונה התרחשה אגב "טעינה" של הרכב?
איננו רואים לשלול מציבור המשתמשים ברכב, אשר, בין היתר, משנעים באמצעותו מטען אישי או חפצים אישיים, פיצוי במקרה בו הם נפגעו במהלך הכניסה לרכב או היציאה ממנו, תוך שהם "טוענים" או "פורקים" את הרכב מאותם חפצים אישיים.
סעיף 2 להצעה
אין התנגדות לשינוי. עם זאת להערכתנו התיקון המוצע בסעיף 3(ב) לחוק העיקרי, יפתח גזרת דיונים חדשה, בין שני מבטחים, בשאלה האם הנפגע עשה שימוש ברכב אם לאו, וכך יסכל את רעיון ההתדיינות המהירה שעומד ביסוד התיקונים המוצעים בהצעת החוק.
סעיף 3 להצעה
איננו מוצאים מקום לתת לרשות המבצעת את הסמכות לקבוע מהו כלי רכב ומה לא. אנו חושבים שזה תפקידו של המחוקק הראשי. התוספת צריכה להיות חלק מהחוק, ושניתן יהיה לתקנה או לשנותה רק באמצעות חקיקה ראשית.
בנוסף ראוי לציין כי איננו סבורים כי ראוי לצמצם את אמצעי התחבורה המוגדרים ככלי רכב. אנו סבורים כי אופניים עם מנוע עזר וקורקינט חשמלי וכו', הינם כלי רכב לכל דבר ועניין, אשר יש בהם סיכון, לנהג ולצד שלישי (במיוחד שבארצנו אין כמעט נתיבי נסיעה מיוחדים לכלים אלו, דבר שמגדיל את הסיכון) לכן אנו סבורים שראוי להטיל עליהם חובת ביטוח, ולהכפיפם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
ומה שהיה בתזכיר ואינו בהצעה
הגיעה השעה להעלות את הפיצוי "ההיסטורי" המגוחך אשר קבוע בפלת"ד, בגין נזק שאינו נזק ממון (כאב וסבל) בגובה של כ-.170,000 ₪ לנכות בשיעור 100% ,בה בשעה שבתביעת נזיקין רגילה פוסקים בתי המשפט פי שלוש ולפעמים יותר. אשר על כן שילוש גובה הסכום ייצור איזון בין הפיצוי בפלת"ד לבין הפיצוי לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש).