חומר רקע
השתתפות מדינת ישראל בתוכנית המסגרת
למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי
מוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה
הכנסת
מרכז המחקר והמידע
כתיבה: רועי גולדשמידט
:אישור
יובל וורגן , ראש צוות
ו '
'אדר א ע תש"ד
6
בפברואר0241
,הכנסת
מרכז המחקר והמידע
קריית בן-
גוריון, ירושלים95919
:'טל
1 8 9 4 2 8 9 4 5
-
92
:פקס
1 8 9 1 5 9 6
-
92
www.knesset.gov.il/mmm
4
ת
מצית
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "ה
צטרפות ישראל ל תוכנית
הורייזן
0202
."
1
הדיון מתקיים עם סיומה של תוכנית
המסגרת ה
שביעי למ ת
חקר ופיתוח
)(להלן מו"פ של האיחוד האירופי
ולקראת תחילתה המתוכננת של
תוכנית המסגרת
השמינית–
הורייזן
0202
.
ניהול תוכנית המסגרת
האירופית בישראל
מופקד בידי המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת למו"פ של האיחוד האירופי.
תקציב
המינהלת עומד על כ- 6 מיליו
ני
.שקלים בשנה
תוכנית
המ
סגרת הש
ביעית
פעלה בין השנים0227
–
0241
בתקציב כולל של14
מיליארד אירו.
עלות
השתתפותה של ישראל בתוכנית הייתה כ-
515
מיליו
ן אירו . ההחזר הכספי באמצעות מענקי מחקר לזוכים
מישראל עמד על כ-
012
מיליו
ן
אירו עבור4,400
.הצעות מחקר זוכות01%
מ
המציעים הישראלים ו-
02%
מ הפרויקטים הישראליים שהוגשו במסגרת תוכנית המו"פ
התקבלו ו זכו.במענקים
ת
וכנית המסגרת השמינית- הורייזן
0202
תפעל בין השנים0241
–
0202
בתקציב כולל של כ-
77
מיליארד
אירו ועלות ההשתתפות הישראלית משוערת בכ.מיליארד אירו
ההשתתפות בתוכנית המסגרת מאפשרת חיזוק הקשר התעשייתי והאקדמי עם אירופה, נגישות לתקציבי
מחקר גדולים, לידע חדשני ולמו
דיעין עסקי
בין האתגרים שמציבה ההשתתפות ניתן למנות את ההתמודדות עם ההליך הבירוקרטי הכרוך בהגשת
הבקשות למענקים וכפועל יוצא מכך גם את המי צוי החלקי בלבד של הפוטנציאל של
תוכני
תו המסגרת עבור
התעשייה הישראלית.
5. תכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי
תכנית המ
סגרת למ
ו"פ
של האיחוד האירופי נוסדה בשנת4407
במטרה ליצור שיתוף פעולה מדעי ותעשייתי בין
מדינות באירופה
ולשפר את
כושר
ה
התחרותי של אירופה
באקדמיה ובתעשייה .
התכנית מתקיימת במתכונת
ארבע שנתית
."המכונה "מסגרת
ישראל ה
צטרפה
לתוכנית המסגרת הרביעית באוגוסט4446
במעמ ד של מדינה
נלווית והייתה למדינה הראשונה מחוץ לאיחוד האירופי החברה בתוכנית.
2
( תקציב תוכנית המסגרת הראשונה למו"פ4407-4401
) עמד על
כ שלושה
מיליארד אירו ומאז הוא גדל בהתמדה .
,כאמור
תקציב תוכנית המסגרת הש
ביעי ת למו"פ, שהתחילה בשנת0227
, עמד על14
מיליארד
אירו .ת וכנית
המסגרת השמינית- הורייזן
0202
תפעל בין השנים0241
–
0202
בתקציב כולל של כ-
77
מיליארד אירו ועלות
.ההשתתפות הישראלית משוערת בכמיליארד אירו3
תוכנית המסגרת פועלת במתכונת של הגשת הצעות מחקר בתגובה לקולות קוראים המגדירים את תחומי
המחקר והדגשים בהם מעוניינים יוזמי התוכנית.
1 מסמך זה מעדכן מסמך קודם בנושא באותו שם" ,: מרכז המחקר והמידע של הכנסת השתתפות מדינת ישראל בתוכנית המסגרת
למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי ,"
0
בפברואר0227
.
2
" ,מרכז המחקר והמידע מסגרות שיתוף פעולה בין-
,"לאומי בתחום המדע והמו"פ התעשייתי ,עוגן גולדמן7
ביוני0225
.
מרכז
" ,המחקר והמידע תוכנית המסגרת השישית של האיחוד ,"האירופי ,דורון אהרון00
בפברואר0221
.
3
מידע שנתקבל ממרסל שטאון, מנכ"לISERD
-
המינהלת הישראלית לתוכנית המסגרת האירופית למו"פ, דוא"ל04
בינואר
0241
.
חלק מן ההחלטות על ההשתתפות בתוכניות המסגרת מעוגנות בהחלטות ממשלה בהן:
החלטת
ממשלה מס'
0141
/(מט42) מיום 4 ב נובמבר0222; ה
חלט
ת ממשלה
.מס1124
מיום 1
בדצמבר0220
.
0
בעוד מבנה התוכנית מוצע על ידי נציבות האיחוד האירופי ונידון על ידי הפרלמנט ומועצת השרים של
האיחוד–
דיונים בהם אין לישראל מעמד, הרי שמשלב הגדרת הנושאים באמצעות הקולות הקוראים ואילך
.ישראל שותפה מלאה בתהליך ההחלטות על אופי המחקרים4
בהמשך מתב צעת
הערכה של ההצעות המתקבלות ו בחינת התאמתן למטרות שהוגדרו ולבסוף תקצוב
לתוכניות הזוכות
ו המשך מעקב אחר צוותי המחקר
הזוכים . המחקרים מבוצעים על ידי קבוצות מחקר
.בינלאומיות (קונסורציומים) המתאגדים לצורך המחקר
התועלת הגלומה בהשתתפות בתוכנית עבור חוקרים ישראלים מצויה בשיפור ההכרות והנגישות לשוק
האירופי, ביצירת קשרים חדשים עם קולגות, לקוחות, ספקים ומתחרים, בנגישות לידע חדשני,
בהשתתפות
.בקביעת סטנדרטים, ביכולת לקחת חלק בפרויקטים גדולים במיוחד ובקבלת מענקים כספיים למחקר5
5.5
. המינהלת
הישראלית לתוכנית המסגרת למו"פ
של האי
חוד האירופי
ניהול תוכנית ה מסגרת האירופית בישראל
מופקד בידי המינהלת
הישראלית לתוכנית המסגרת למו"פ של
האיחוד האירופי,
Israel Europe R&D Directorate
-
ISERD
.המינהלת
מהווה למעשה גוף מתווך בין
הגורמים השונים במטרה לעודד השתתפות של
גופים ישראליים העוסקים במו"פ לקבל מענקי מחקר
לפרויקטים ולהשתלב בתעשיות, במחקר ובידע האירופי . המינהלת עוסקת
בניהול משא ומתן
מול האיחוד
,האירופי ביחס להשתתפות ישראל תוך ניסיון לקדם את האינטרס הישראלי בתוכנית המסגרת בייצוג
התוכנית
מול משרדי הממשלה ובשיווק התוכנית לתעשייה ולאקדמיה בישראל.
המינהלת
פועלת כיום במימון( הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה52%
),
משרד
( הכלכלה15%
,)
משרד המדע
הטכנולוגיה והחלל (
42%
)
( ומשרד האוצר5%
).
6
גופים אלה גם מתקצבים את
.)עלות ההשתתפות בתוכנית המסגרת (על פי אותו יחס
כיו"ר ועדת ההיגוי של
המינהלת
משמש המדען
הראשי של משרד ה
כלכלה
, מר אבי חסון ו מנכ"ל
המינהלת
.הוא מר מרסל שטאון
תקציב המינהלת עומד על כ-6
.מיליון שקלים בשנה
במינהלת חמישה
עשר
עובדים
מתוכם תשעה תקנים
,קבועים שניים באמצעות תקנים פרוי
י
קטליים ו ארבעה
באמצעות תקציבים מן האיחוד האירופי בהם זוכה
.המינהלת בהתמודדות על תמיכות בתוכנית המסגרת7
העובדים באמצעות תקנים מועסקים על ידי מתימו"פ
ש היא
עמותה ממשלתית הכפופה למדען הראשי של ה
כלכלה.
8
4
מרסל שטאון, מנכ"לISERD
,, שיחת טלפון1
,בפברואר0241
.
5
.שם
6
:בתוכנית המסגרת השביעית מומנה עלות ההשתתפות של ישראל בתוכנית כך15%
משרד התמ"ת-
;הכלכלה15%
;ות"ת42%
.משרד המדע והטכנולוגיה
7 מר מרסל שטא ון, מנכ"לISERD
,, שיחת טלפון0
בפברואר0241
.
8
,מתימו"פ: מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח
היא עמותה ממשלתית הפועלת מכוח החלטת ממשלה מה- 0
ביולי0221
.
העמותה אחראית
.על יצירה ושימור של קשרי חוץ בתחום המו"פ ראו: אתר
מתימו"פ ; אתר
לשכת המדען הראשי
במשרד
.הכלכלה
1
5.2
. השוואה בין תוכניות המסגרת השונות
לוח4
שלהלן מציג נתונים נבחרים על
ארבע
תוכניות המסגרת הקודמות למו"פ של האיחוד האירופי. יש
לציין כי ב
תוכנית ה ,)מסגרת הרביעית (הראשונה בה השתתפה ישראל
נשאה
ישראל
ב עלות השתתפות מלאה
למרות שלמעשה נטלה חלק פעיל רק בחלק מן התוכנית והייתה עדיין בשלבי למידה של העבודה עם המערכת
.ומכאן גם הפער בין עלות ההשתתפות לבין ההכנסות
לוח5. נתונים נבח רים על
תוכניות המסגרת הקודמות9
המסגרת שנות
פעילות
תקציב
כולל*
(במיליוני
)אירו
עלות
השתתפות
לישראל
(במיליוני
)אירו
החזר
כספי
באמצעות
מענקים
(במיליוני
)אירו
מספר
מציעים
ישראלים
שהגישו
משתתפים
ישראלים
מספר
פרויקטים
בהשתתפות
ישראלית
עלות
כוללת של
פרויקטים
בה שתתפות
ישראלית
)(במיליוני אירו
8
4440-4446
41,402
422
51
4,222
176
067
1
0220-4440
45,222
450
460
1,255
746
140
4,400
1
0226-0220
47,022
444
021
1,447
701
576
1,552
7
0241-0227
14,222
515
012
0,704
0,442
4,400
42,267
* התקציב הכולל המוצג הוא לאחר הור.דת תקציבי מחקר האטום בהם ישראל איננה נוטלת חלק פעיל
כפי שניתן לראות בטבלה לעיל:
משך תוכניות המסגרת עלה משנתיים בתוכנית הרביעית ל .שבע שנים בתוכנית השביעית
התקציב הכולל כמו גם עלות ההשתתפות הישראלית גדלו בצורה משמעותית .
שיעור ההחזר הכספי במענקים מכלל על ות ההשתתפות
עלה מכ-
51%
בתוכנית הרביעית
לכ-
457%
.בתוכנית המסגרת השביעית
מניתוח הנתונים עולה כי קיימת שונות בשיעורי ההצלחה
של המגישים הישראלים
(זכיות מתוך
)הגשות
: כ-
10%
בתוכנית הרביעית; כ-
06%
בחמישית; כ-
44%
בשישית וכ-
01%
.בשביעית
בעוד מספר המציעים הכולל בתוכנית המסגרת השביעית עומד על0,704
ומספר המציעים שהצעותיהם
התקבלו הוא0,442
–
שיעור של01%
מציעים שהתקבלו, הרי ש מספר הגשות הפרויקטים בתוכנית המסגרת
השביעית הוא5,401
ומספר הפרויקטים שהתקבלו הוא4,400
- שיעור מימון פרויקטים של כ-
02%
.
מספר
9
הנתונים נתקבלו ממרסל שטאון מנכ"לISERD
ומטוני לוי אחראית על מודיעין עסקי, מאגרי מידע, ו-
Web
מ-
ISERD
, דוא"ל
04
בי נואר0241
.
1
הגשות הפרויקטים נמוך ממספר ההשתתפויות שכן פרויקט אחד כולל לעיתים מספר השתתפויות של
.ישראלים
2.
נתונים על
תכנית המסגרת השביעית10
דוח שהוכן על ידי חברת הייעוץ פארטו עבור לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה במטרה לבחון את
התועלות והכדאיות של תוכניות המסגרת, העלה בין השאר את הממצאים הב אים על תוכנית המסגרת
:השביעית
ישראל הייתה במקום ה-
51
מתוך67
;מדינות בשיעור בקשות המענקים שאושרו
ישראל הייתה במקום ה-
9
מתוך67
מדינות בהיקף המענקים שהשיגו משתתפים ממדינות שונות
;ביחס לתמ"ג
בשל השיעור הגבוה יחסית של ההוצאה הלאומית
על מו"פ בישראל
, שיעור המענ קים מתוכנית
.המסגרת מתוך כלל ההוצאה על מו"פ נמוך יחסית למדינות אחרות
המדינות האירופיות עמן קיימו
משתתפים ישראלים
את מרבית שיתופי הפעולה בפרויקטים אשר
זכו
במענקי
תוכנית המסגרת השביעית
( כוללות את: גרמניה5,726
השתתפויות ,)אנגליה (
5,614
השתתפויות( ), איטליה5,291
השתתפויות)
( , צרפת5,545
)השתתפויות
ו( ספרד5,998
.)השתתפויות11
על פי נתונים עדכניים, שיעור
המענקים לפי סקטורים משתתפים מצביע על דומיננטיות של
האקדמיה בישראל
עם כ-
14%
מכלל המענקים לעומת כ-
28%
בלבד בתעשייה ועוד כ-
4%
;בסקטורים אחרים12
כחלק מתוכנית המסגרת נית נים גם מענקי מועצת המחקר האירופית(ERC)
.
13
על פי נתוני ות"ת
המתייחסים לתקופה
שבין אוקטובר2999
ל בין ספטמבר2952
,
שיעור
הזכיות של
האוניברסיטאות בישראל במענקיERC
עמד על כ-
69%
מתוך כלל הזכיות במענקי תוכנית
המסגרת השביעית בתקופה האמורה.
14
האקדמיה הישראלית ממוקמ ת במקום השני מבין67
מדינות בשיעור המענקים שהשיגה,
ומאידך
התעשייה הישראלית ממוקמת במקום ה-
28
מבין67
מדינות בשיעור המענקים שהשיגה
מכלל
תקבולי המדינה – נתונים המצביעים גם כן על יכולת גבוהה בהשגת מענקים מצידה של האקד מיה
10
: המידע בפרק זה מבוסס על,קבוצת פארטו
,""בחינת השפעת תוכניות המסגרת של האיחוד האירופי אוגוסט0240
, מחקר
.שבוצע עבור לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה, למעט במקרים שמצוין אחרת
11
"סיכום מנהלים: השלכות הפסקת שיתוף הפעולה במסגרת תכנית המו"פ של האיחוד האירופי
", מסמך שהתקבל מ מנכ"ל
ISERD
מרסל שטאון, דוא"ל04
בינואר0241
.
12
על פי נתונים שהתקבלו מ-
ISERD
.לצורך מסמך זה
13
ה-
ERC
הוקמה בשנת0227
והיא קרן תחרותית למחקר בכל תחומי המדע (כולל מדעי הרוח) וההנדסה. בניגוד לרוב מסלולי
התמיכה האחר
ים בתוכנית המסגרת, מ
ענקי ה-
ERC
הם פתוחים ולא מבוססים על הגדרה מדויקת של תחום או סוגיה
הדורשת פתרון אלא ""מונעי סקרנות(Curiosity driven). להרחבה, ראו באתר ה-
ERC
:. כניסה4
בפברואר0241
.
14
אמיר גת, ממונה תחום תקצוב אוניברסיטאות וקרנ ,ות מחקר, המועצה להשכלה גבוהה, דוא"ל6
בפברואר0241
.
5
ומאידך על יכולת בינונית בלבד של התעשייה הישראלית לממש את המקורות התקציביים של
.תוכנית המסגרת לקידום מו"פ תעשייתי
ל וח2. החזר ההשקעה לפי מקור מימון
, במיליוני אירו15
השתתפות ישראל
תקבולים מהתוכנית
יחס עלות: תועל
ת ישירה
סה"כ
161
489
5.1:5
תעשייה014
021
2.0:4
אקדמיה014
571
0:4
אחר
51
61
הגופים אינם מקבילים
כפי שניתן לראות בלוח2 דלעיל, ההשתתפות הישראלית מסבה ככלל תועלת של יותר מ-
5.1
ש"ח על כל
5 ש"ח עלות. עם זאת, בעוד המימון של ות"ת מחזיר את עצמו ביחס כפול,
המימון של משרד הכלכלה לא
החזיר עצמו ועל כל 5
₪נתקבל רק מעט יותר מ-
9.4
.₪ייתכן וממצאים אלה היוו שיקול בהחלט
ה
לשנות
את תמהיל מימון ההשתתפות בתוכנית המסגרת הנוכחית לעומת זו הקודמת :
הקטנת חלקו של המדען
הראשי במשרד הכלכלה מ-
81%
ל-
61%; הגדלת חלקה של ות"ת מ-
81%
ל-
19%
ומימון נוסף בשיעור של
1%
מתקציבי מ
שרד האוצר (חלקו של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל לא השתנה ועומד, כאמור לעיל,
על
59%
.)
16
איור5
. פילוח תחומי המחקר בתעשייה במסגרת
נושא
""שיתוף פעולה
בתוכנית המסגרת השביעית17
כפי שני תן לראות באיור4
,מימין
הדומיננטיות של התעשייה ה ישראלית
בתחומי טכנולוגיות המידעICT
באה
לידי ביטוי בשיעור
גבוה (
10%
) יחסית
של
תקציבי מענקים בתוכנית המסגרת
השביעית, תחת הנושא של שיתוף פעולה,
לחברות בתחומים אלה. בפער ניכר
מתחת לתחום ה-
ICT
ניצב תחום
כ
עם
הביטחון-
40%
מכלל סכום
.המענקים
15
הטבלה מבוססת על מחקר פארטו אך מכילה נתונים מעודכנים יותר. כאמור לעיל בתוכנית המסגרת השביעית מומנה עלות
:ההשתתפות של ישראל בתוכנית כך15%
משרד התמ"ת-
;הכלכלה15%
;ות"ת42%
משרד המדע והטכנולוגיה
16
על פי
,תשובת סגנית המדען הראשי במשרד הכלכלה לידיה לזנס,
עד שנת0222
חלקה של לשכת המדען הראשי היה12%
,
חלקה
של
ות"
ת היה52%
ו חלקו של משרד המדע היה42%
.
מאחר ובאותה התקופה
המשרד מצא
כי חלקה של התעשייה בתוכנית
היה גבוה, החלוקה שונתה ל-
15%
מדע ,ן ראשי15%
ות"ת ו-
42%
.משרד המדע
,לדבריה
כיום עם הבדיקה החדשה,
ומאחר
והשתתפותה של האקדמיה בתוכנית גבוה
ה
ביחס לתעשייה, בוצע השינוי בהתאם– דהיינו הקטנת חלקה של לשכת המדען ב-
42%, הגדלת חלקה של וות"ת ב-
5%
, וה-
5%
הנותרים.אמורים להגיע ממקורות האוצר
17
,קבוצת פארטו "בחינת השפעת תו ,"כניות המסגרת של האיחוד האירופי אוגוסט0240
, מחקר שבוצע עבור לשכת המדען
'הראשי במשרד הכלכלה, עמ00
.
6
לדברי נציגת התאחדות התעשיינים, הנתונים המצביעים על
שיעורי הצלחה גבוהים יותר של האקדמיה
בהשגת
מענקי מחקר מתוכניות המסגרת
מוכרים לאנשי ההתאחדות,
והם פועלים באפיקים שונים כדי
לעודד את השתתפות גופי
התעשייה הישראלים . ההתאחדות מפיצה באמצעות האיגודים המקצועיים
הפועלים תחתיה מידע על קולות קוראים בהתאם לתחומי עיסו
קם של האיגודים וכן יוזמ
ת
שיתופי פעולה
בין תעשייה ואקדמיה באמצעות מיזם הרשת האירופאיתEurope Network)
(Enterprise
שהיא גוף
בינלאומי הפועל לתיאום ועידוד שיתופי פעולה . בנוסף, מקבלת ההתאחדות בקשות של חברות וגופים מחו"ל
לשיתופי פעולה עם חברות ישראליות ויוצרת תי ,אום בינן לבין חברות ישראליות. לדברי נציגת ההתאחדות
התועלות מההשתתפות בתוכניות המסגרת היא
גדולה ואיננה מתמצה בהיותה מקור מימון חשוב,
אלא
בעצם יצירת הקשר הישיר עם חברות וארגונים אירופיים ש
מביאה
לעיתים קרובות לשיתופי פעולה גם מחוץ
.לתוכניות המסגרת18
6. התועל
ות הגלומות בהשתתפות הישראלית בתוכניות המסגרת האירופית למו"פ19
,כאמור לעיל( עבור ההשתתפות בתכנית המסגרת השביעית למו"פ של האיחוד האירופיFP7
,)
שילמה ישראל סכום של כ-
515
מיליוני אירו. סכום המענקים שהוענקו לגופים ישראלים אשר זכו
בפרויקטים במסגרת התכנית השביעית הוא כ012
מיליון אירו –
"רווח" של למעלה ממיליארד
שקלים אשר הוענקו לקהילת המחקר בארץ (אקדמיה, תעשי
י ,ה, משרדי ממשלה, בתי חולים
.)מלכ"רים ועוד
עבור האקדמיה בישראל, מהווה תכנית המסגרת האירופית למו"פ את מקור המימון התחרותי
.הראשון בהיקפו ובסכום המענקים חוקרי ה אקדמיה הישראלית מתחרים מול חוקרים מהשורה
הראשונה מאירופה והעולם והזכי
י ה במענקי המחקר הללו
היא נקודת ציון ו "תו איכות" עבור
.חוקרי האקדמיה הישראלית
ההשתתפות בתכנית המסגרת האירופית למו"פ מאפשרת לגופים ישראלים גישה להלוואות
מסובסדות מהבנק האירופי להשקעות (
European Investment Bank =EIB
.)
בניגוד ל
ערך המימוני שהוא סכום הכסף הניתן כמענק לחברה לביצוע חלקה ב
פרויקט מחקר,
'ערך
'הידע
.מופק מביצוע הפרויקט כולו ועומד לרשות החברה הישראלית
''ערך הידע–
הוא התשובה
לשאלה: "אילו היית צריך להשיג את הידע הרלבנטי לצרכי החברה (בכו חות עצמך או ברכישה
"?ממקור חיצוני) כמה זה היה עולה לך
משום שיש שונות בערך הידע שמפיקות החברות הישראליות
,מהשתתפותן בפרויקטים
מעריכים א
נשי
המינהלת את
ערך הידע לפ י ממוצע של12%
מהערך הכולל
של ה
פרויקטים.
( ערך הידעIP
) שהתקבל כתוצאה מהשתתפות חברות ישראליות בפרויקטים
אירופיים בתכנית המסגרת השביעית
מוערך בכ-
2
.מיליארד אירו
מחקרים שונים מצביעים על הערך התוספתי של תוכניות המסגרת, היינו על הערך המוסף –
הפיננסי
והאחר הגלום בתוכנית, אשר לא ניתן למימוש באותו אופן באמצעות מסלול י תמיכה אחרים. בין
18
סימה אמיר, מנהלת המחלקה לפיתוח עסקי
,בינלאומי ,התאחדות התעשיינים ,שיחת טלפון5
בפברואר0241
.
19
"סיכום מנהלים: השלכות הפסקת שיתוף הפעולה במסגרת תכנית המו
"פ של האיחוד האירופי ", מסמך שהתקבל ממנכ"ל
ISERD
מרסל שטאון, דוא"ל04
בינואר0241
;
,קבוצת פארטו
,""בחינת השפעת תוכניות המסגרת של האיחוד האירופי
אוגוסט0240
., מחקר שבוצע עבור לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה
7
השאר מצביעים המחקרים והסקרים על
היקפי מימון מוגדלים ,
,על הגדרת יעדים שאפתנית יותר
על
ריבוי שותפים למחקר
.ועוד
בנוסף, משערים החוקרים כי תוכנית המסגרת גם הגדילה את מספר
שיתופי הפעולה בכתיבת פרסומים מדעיים עם חוקרים אירופאיים.
בנוסף לתועלו ת
המימוניות
ולהעמקת הידע הקיים בישראל, להשתתפות ישראל בתכנית המו"פ
:האירופית תועלות נוספות
נגישות לשוק האירופי- שווקים חדשים;
חשיפה ושותפות לטכנולוגיות
חדישות; מעורבות בקביעת סטנדרטים ;
נרמול היחסים עם אירופה ותרומה לתדמית הישראלית
באירופה ;הדברות עם גורמים אירופיים, כולל מתווי מדיניות המו"פ ;
מודיעין עסקי-
היכרות עם
לקוחות, ספקים ומתחרים ;מינוף המאפשר מימוש פרויקטים גדולים עתירי חזון וממון;
העמקת
שיתופי הפעולה הנובעים
.מגיבוש קבוצות מחקר לצורך הגשת פרויקטים
8. אתגרים במיצוי התועלות מתוכניות המסגרת20
על פי
ראי
ונות שנער
כו
בקרב חברות ישראליות רוב החברות דיווחו כי קבלת המענק דרשה
.התעסקות בירוקרטית מרובה שהיוותה לעיתים מחסום בתהליך הגשת הבקשות למענק
עוד עלה מן ה
ראיונות
כי ישנה מודעות מזערית בלבד
ל תוכנית בקרב חברות ישראליות, ונראה כי
לישראל פוטנציאל רב למימוש במסגר .ת התוכנית
,בקרב האקדמיה עלה מן הראיונות כי הבירוקרטיה בתהליך הגשת הבקשה ובמהלך המחקר
מסורבלת וקשה ומהווה אתגר לא פשוט עבור הממסד האקדמי. נטען כי ישנם חוקרים המעדיפים
שלא לפנות לתוכנית המסגרת כלל עקב התהליך המורכב בקבלת המענק ותהליך הדיווחים שוטפים
על המח .קר, הגוזלים זמן רב
מתשובת נציג המועצה להשכלה גבוהה לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי יש צורך
בש יפור המודעות של חוקרים ישראלים למגוון התוכניות המופעלות במסגרת תוכנית המסגרת כדי
להגדיל את מידת ההשתתפות של האקדמיה בהן. לצורך העניין המועצה להשכלה גבו הה עוסקת
.במיפוי הנקודות הדורשות התערבות וחיזוק ובעתיד תנקוט בצעדים אופרטיביים לשיפור המצב21
לצד התועלות שצוינו לעיל בריבוי המשתתפים והיכולות השונות במחקרים מרובי משתתפים יש
לציין כי קיימת מורכבות
הכרוכה
ב תיאום
ב
פרויקט
ים
/רחבי היקף עם מספר רב של מדינות
שו.תפים
לטענת נציבת המחקר האירופית,
דווקא צמצום ההיבטים הבירוקרטיים בתוכנית המסגרת ופישוט
תהליך הגשת הבקשות למענקים, לצד קיטון במקורות תקציביים אחרים במדינות אירופאיות
שונות,
צפוי לגרור עלייה בביקוש למענקי תוכנית המסגרת ובהתאמה שיעורי זכייה נמוכים יותר
20
,קבוצת פארטו
"בחינת השפעת תוכניות המסגרת של האיחוד ,"האירופי אוגוסט0240
, מחקר שבוצע עבור לשכת המדען
.הראשי במשרד הכלכלה
21
,אמיר גת, ממונה תחום תקצוב אוניברסיטאות וקרנות מחקר, המועצה להשכלה גבוהה, דוא"ל6
בפברואר0241
.
0
במענק
ים. בעוד שיעור הזכייה הממוצע בתוכנית המסגרת השביעית עמד על כ-
00%
משערת הנציבה
כי בתוכנית המסגרת השמינית
הוא צפוי לרדת לכ-
45%
.
22
היבטים נוספים שעלולים לגרור שיעורי הגשה גבוהים יותר בתוכנית הורייזן
0202
הם קולות
קוראים כלליים יותר, שמשאירים יותר אפשרות להתאי
ם אליהם תחומי מחקר שונים,
וכן הארכת
זמני ההגשה לקולות הקוראים הראשונים מכ
שלושה-ארבעה
.חודשים לכשישה חודשים
1.
תוכנית
הורייזן
2929
23
תוכנית
הורייזן
0202
"מורכבת משלושה מסלולים עיקריים: "מצוינות במדע"; "מנהיגות תעשייתית
."ו"אתגרי החברה
""מצוינות במדע
הוא מסלול
שמטרתו גיוס, עידוד וטיפוח של חוקרים מצטיינים
בתקציב כולל של
כ-
28.1
מיליארד
אירו.
באמצעות כלים שונים בהם: תקציבי מועצת המחקר האירופי(ERC)
;
;טכנולוגיות חדשות ומתפתחות; תוכנית מארי קירי לניידות חוקרים ותוכנית לתשתיות מחקר
"מנהיגות תעשיית
ית "
הוא מסלול שנועד לבצע השקעות אסטרטגיות בטכנולוגיות מפתח, לעודד
השקעות במחקר וחדשנות ולסייע לחברות קטנות ובינוניות
בתקציב כולל של
יותר מ-
57
מיליארד
.אירו
המסלול עוסק( בתחומים אלה: טכנולוגיות המידעICT); ננוטכנולוגיה; חומרים ;
ביוטכנולוגיה; חלל; סיכונים פיננסיים; חדשנות בארגו נים קטנים ובינוניים
(SMEs)
;
"אתגרי החברה " הוא מסלול שמטרתו לעודד פריצות דרך באמצעות שיתופי פעולה
רב-תחומיים
כולל מדעי החברה והרוח בתקציב כולל של כ-
69
מיליארד אירו.
התחומים בהם פועל מסלול זה
כוללים: בריאות; מזון; אנרגיה נקייה ובטוחה (קלינטק); תחבורה; שינו ;יי אקלים; ביטחון לאומי
חברות חדשניות(Innovative Societies)
.
בנוסף, קיימים במסגרת
הורייזן
0202
:שלושה מסלולי תמיכה נוספים
""יוזמת החדשנות בתרופות
(Innovative Medicines Initiative)
תוכנית שמטרתה ליצור שיתופי
פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי כדי לקדם פיתוח מ היר של תרופות חדשות ויעילות ולצמצם את
;תופעות הלוואי שלהן ולהגדיל את נגישותן לחולים
""שמיים נקיים
(CleanSky)
תוכנית מו"פ בתחומי האווירונאוטיקה במטרה לפתח טכנולוגיות
סביבתיות בתחומי התעופה דוגמת ייעול אנרגטי של מטוסים ;פיתוח
;מנועים חסכוניים וכדומה
תאי דלק ומימן
(FCH-JU)
תכנית תמיכה במו"פ בתחומי טכנולוגיות ההנעה מבוססת תאי דלק
.ומימן
22 "Horizon 2020 Set for Heavy Oversubscription", Research Europe, Laura Greenhalgh, January 9, 2014,
retrieved: February 4, 2014.
23
המידע על פי אתרISERD
:"הורייז ן0202
"
- תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי"
;
-
Horizon 2020
Questions and Answers
:. כניסה1
בפברואר0241
.
4
1.5
. סוגיות נוספות
כפי שפורסם בכלי התקשורת בהרחבה, השתתפותה של ישראל בתוכנית המסגרת החדשה-
הורייזן0202
.הושגה רק לאחר משא ומתן ממושך המשא ומתן כלל בין השאר הכרעה של הנהלת תוכנית המסגרת
לאסור קבלת מענקי התוכנית
על חוקרים או מוסדות המצויים מחוץ ל
תחומי
.הקו הירוק
על פי פרסום של
נציבות האיחוד ה
אירופ
י
בנושא, חברות וארגונים המנהלים פעילות גם מחוץ לתחומי הקו הירוק יוכלו
לקבל מענקים כל עוד התקציב.לא יועבר לפעילות המנוהלת שם24
על פי הפרסום של
נציבות האיחוד
האירופי
,בנושא
ההנחיות
על איסור
מימון מחוץ לתחומי הקו הירוק יופיע
ו
בנספח(appendix)
להסכם
.ובנוסף לו תצרף ישראל נספח משלה המציין כי היא איננה מכירה בהנחיות החדשות
לדברי סגנית המדען
" ,הראשי במשרד הכלכלה, לידיה לזנס לשכת המדען הראשי והאוצר הגיעו לסיכום לשיפוי החברות מעבר
.לקו הירוק
מסגרת השיפוי תפעל במסגרת הוראת מנכ"ל ובימים אלו נמצאת בטיפול מול הלשכה
.המשפטית"
25
באשר ליצירת מנגנוני מימון חליפיים עבור מוסדות מחקר וחוקרים המצויים מחוץ לתחומי
הקו הירוק, ציין נציג המועצה להשכלה גבוהה כי"בימים א
לה
מתקיימים מגעים בין משרד האוצר, ות"ת
."ומוסדות המחקר הרלוונטיים במטרה לסכם מנגנון מימון חלופי26
24 European Commission, Community Research and Development Information Service, "Israel will take part in
Horizon 2020", December 2, 2013, retrieved: February 4, 2014.
25
,לידיה לזנס, סגנית המדען הראשי במשרד הכלכלה, דוא"ל0
בפברואר0241
.
26
אמיר גת, ממונה תחום תקצוב אוני ,ברסיטאות וקרנות מחקר, המועצה להשכלה גבוהה, דוא"ל6
בפברואר0241
.