חומר רקע
הכנסת
א' באדר ב' התשע"ב
3 במארס 2014
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה – הצ"ח מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה (תיקון – חיסיון חוות דעת מומחה), התשע"ג-2013
תכליתה של הצעת חוק זו היא להגן על נפגעי עבירת מין מעיון של אדם אחר, ובפרט של עבריין המין, בחוות הדעת שעניינה מצבם הנפשי, שבוצעה על ידי מומחה בית המשפט. בכך, מקווה, להסיר את אחד החסמים המונעים מנפגעי עבירה להשתמש בזכויותיהם על פי חוק זה.
רקע כללי – חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה
כללי: שלושה חוקים קובעים מגבלות על עברייני מין, לאחר הרשעתם או סיום ריצוי עונשם: חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001; חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, תשס"ה-2004 (להלן – חוק המגבלות) – שתיקונו מתבקש בהצעת החוק; וחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 (להלן – חוק ההגנה על הציבור);
מטרתו של חוק המגבלות היא למנוע נזק נפשי נוסף שעלול להיגרם לנפגע העבירה מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו על ידי הרחקתו של הפוגע. החוק מאפשר לבית המשפט להטיל על עבריין מין מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה, אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בענין, כי יש צורך בהטלת מגבלות שכן לנפגע עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו.
ודוק – במסגרת הליך זה לא נבחנת המסוכנות מהעבריין לפגיעה פיזית או מינית חוזרת בנפגע העבירה או באדם אחר. מסוכנותו המינית של עבריין מין בגיר, מטופלת במסגרת חוק ההגנה על הציבור (נושא ההגנה על הציבור מפני קטינים פוגעים מינית טרם הוסדר בחוק).
האיזונים בחוק: החוק מבקש ליצור איזון בין הרצון למנוע נזק נוסף לנפגע, ובין הרצון לאפשר לעבריין המין שסיים את ריצוי עונשו להשתקם (הן לטובת העבריין והן לטובת החברה – נוכח ההנחה כי עבריין שלא מתאפשר לו להשתקם ו"אין לו מה להפסיד" הוא עבריין מסוכן יותר). משכך נדרש חשש לנזק נפשי של ממש. בנוסף, בית המשפט צריך להביא בחשבון גם את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין בשל הטלת המגבלות, ולהטיל אותן במידה שאינה עולה על הנדרש. עוד נקבע כי הצו יינתן בכל פעם לתקופה של עד שלוש שנים. איזון נוסף אותו קובע החוק הוא כי מועד הדיון יהיה מיד לאחר גזר הדין ואם עבריין המין נידון לעונש מאסר בפועל או שבית משפט ציווה על אשפוזו – לפני שחרורו מהמאסר או מהאשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז. מנימוקים מיוחדים רשאי בית המשפט לקיים דיון בבקשה שהוגשה בתוך שלושה חודשים ממועד שחרור עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז או אם הוגשה לפני שתמו מגבלות שהוטלו על העבריין מכוח צו הפיקוח על פי חוק ההגנה (ובלבד שהמגבלות שייקבעו לא יהיו חמורות יותר). מטרת ההוראות למנוע הטלת מגבלות על עבריין מין לאחר התאקלמותו במקום מגורים או עבודה.
יישום החוק: את הבקשה למגבלות רשאים להגיש נפגע העבירה או אדם מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או תובע צבאי, לפי הענין וכן עובד סוציאלי שמונה לפי חוק. בפועל, כמעט שלא מוגשות בקשות מכוח החוק1. אחת הסיבות לכך היא שהיועמ"ש והפרקליטות אינם רואים את עצמם כמי שתפקידם לפעול לצורך יישומו של החוק (גם לגבי קטינים נפגעי גילוי עריות לדוגמא).
החוק קובע כי תקנות סדרי דין תיקבענה מכוחו. תקנות אלו טרם הוגשו לוועדה למרות חלוף כ-10 שנים מאז נחקק החוק. חשיבותן של התקנות, מעבר להסדרת ההליכים, היא בתקווה כי אלו יקלו על נפגע העבירה, ובפרט כזה שאינו מיוצג על ידי עורך דין – להתמודד עם "החסמים הפרוצדוראליים". למיטב ידיעתנו הליך הכנתן של התקנות על ידי הגורמים המקצועיים הסתיים לפני כחודשיים, והתקנות ממתינות לחתימת השרה.
הצעת החוק – חיסיון חוות הדעת של המומחה
בית המשפט המקיים דיון בבקשה על פי חוק זה רשאי למנות מומחה מטעמו (ובמימון המדינה) שיחווה דעה על מצבו של נפגע העבירה (סעיף 4). בפרט מתבקשת הערכת המומחה לנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע כתוצאה ממגורים או מעבודה של עבריין המין בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה. עוד נקבע כי נפגע עבירה שהוכנה לגביו חוו"ד כאמור, לא ייקרא להעיד בקשר אליה.
ההצעה שבנדון מבקשת להגן על הנפגע ביחס לחשיפתו במסגרת תוכן חוות הדעת האמורה, על ידי מתן סמכות לבית המשפט להורות שחוות הדעת לא תימסר לעבריין המין. במקום חוות הדעת עצמה, מוצע שבית המשפט ימסור תמצית עובדתית של חוות הדעת, אם סבר כי הדבר חיוני לעבריין לניהול ההליך.
דיון: אין חולק שחוות דעת כאמור היא מסמך רגיש ביותר המכיל פרטים אינטימיים של הנפגע, וכי עצם מסירת חוות הדעת לפוגע, עלולה ליצור קושי נפשי לנפגע ואף עלולה להניא אותו מלהגיש את הבקשה.
יחד עם זאת, מצבו הנפשי של הנפגע הוא בלב הדיון עשויה חוות הדעת (ופרט כאשר יש מחלוקת לגבי הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע) להיות משמעותית ביותר להגנתו של העבריין בפני הבקשה להטלת המגבלות (שעיתים עלולות להגבילו מאוד).
על כן, יש לבחון האם ניתן לאזן בין האינטרסים בצורה המיטבית. איזון כאמור הוצע על ידי משרד המשפטים במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה בשניים: " 1. ייצוג - אם עבריין המין אינו מיוצג ובית המשפט שוקל להורות שחוות הדעת לא תועבר לעיונו, בית המשפט ימנה לו סניגור (סעיף 9 לחוק כבר מקנה סמכות כללית למינוי סניגור בהליכים לפי החוק). 2. העברה לסניגור – חוות הדעת כן תימסר לעיון הסניגור, אף אם בית המשפט החליט לא להעבירה לנאשם."
נראה כי ביחס לשני אלו אין מחלוקת. בפרט מאחר שמדובר במחלוקת בנושא הנזק הנפשי של הנפגע – בה על פניו אין תועלת מיוחדת במסירת המידע לעבריין המין עצמו, להבדיל מלסניגורו.
יחד עם זאת, קיימת מחלוקת בין מציעי הצעת החוק (ועמם ארגוני הסיוע) ובין משרד המשפטים והסניגוריה ביחס למסירת עותק של חוות הדעת לסניגור (להבדיל מעיונו בלבד של הסניגור בחוות הדעת). המציעים סבורים כי יש לאמץ הסדר דומה להסדר הקבוע בהוראת סעיף 191א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, הקובע, לעניין תסקיר נפגע כי זה לא יימסר לסניגורו של העבריין, אלא רק תמציתו. גישה זו מונחית, ככל הנראה, מחששם של המציעים להרתעת נפגעים מחשיפתם ואולי אף לזליגת חוות הדעת.
לעומתם סבורים במשרד המשפטים כי חוק סדר הדין הפלילי אינו המקור אליו יש להשוות, בין היתר, מאחר שתסקיר נפגע העבירה ומצבו של נפגע העבירה אינו כה מרכזי בקביעת העונש בהליך הפלילי, כפי שחוות הדעת על פי חוק המגבלות מרכזית בקביעת המגבלות.
עוד סבורים אלו כי יש חשש שעיון בחוות דעת בלבד לא יאפשר לסניגור למלא את תפקידו בצורה המיטבית – הן מאחר שהיכולת שלו להתרכז בנושא ב"עיון בלבד" מוגבלת והן נוכח הגבלת יכולתו להראות את חוות הדעת לאיש מקצוע מטעמו, ולקבל את עצתו.
נוסח הצעת החוק
[ עם הצעת הייעוץ המשפטי לניסוח הסכמות הצדדים ולאפשרויות לעניין המחלוקת]
1.
בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת הנפגע, התשס"ה–20042, בסעיף 4(ב), אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) העתק חוות דעת לפי סעיף 4(א) יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו; בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת נפגע העבירה, שלא למסור לעבריין המין את חוות הדעת או חלק ממנה. , והחליט בית המשפט שלא למסור לעבריין המין העתק כאמור, בלבד שעבריין המין קיבליעביר לו תמצית מן המידע העובדתי הכלול בחוות הדעת, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההליךככל שניתן לעשות כן, ויחולו ההוראות הבאות:."
(1)
בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2)
בית המשפט ימסור העתק מחוות הדעת לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר."/ בית המשפט יאפשר לסניגורו של עבריין המין לעיין בחוות הדעת.
סעיף 6 לחוק הגנה על הציבור:
"(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:
(1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר."
סעיף 191א(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982,
"191א. (א) העתק של תסקיר לפי סעיף 187(ב) יימסר לבעלי הדין, ובית המשפט ישמע כל טענה באשר לכתוב בו. בית המשפט רשאי להחליט, מטעמים שבטובת הנפגע, שלא למסור לנאשם את התסקיר או חלק ממנו, ובלבד שהנאשם קיבל תמצית מן המידע העובדתי הכלול בתסקיר, אם לדעת בית המשפט המידע חיוני לניהול ההגנה.
(ב) בית המשפט רשאי לבקש, ממי שערך את התסקיר, הסבר או השלמה לאמור בו; נוכח בית המשפט שיש מחלוקת על עובדות שבתסקיר, רשאי הוא להרשות לבעלי הדין להציג שאלות למי שערך את התסקיר, לשם הבהרת העובדה שבמחלוקת.
(ג) נפגע, שלגביו הוכן תסקיר לפי סעיף 187(ב), לא ייקרא להעיד בקשר אליו.
(ד) המגלה מידע מתסקיר שנערך לפי סעיף 187(ב), או המגלה מידע שהגיע אליו עקב עריכת תסקיר כאמור שלא לצורך ההליך המשפטי שבקשר אליו הוא נמסר, או בניגוד להחלטת בית המשפט לפי סעיף קטן (א), דינו - מאסר ששה חודשים."