חומר רקע
הכנסת
ז' באדר ב' התשע"ד
(9 במרץ 2014)
לכבוד: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הנדון: מסמך הכנה ונוסח משולב לקראת הדיון הקבוע בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 3), התשע"ד-2014
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006, פורסם ונכנס לתוקף ביום 3 בינואר 2006. החוק נחקק במטרה להגביר את הפעולות להשבת נכסים של נספי השואה הנמצאים בישראל לידי יורשיהם, באמצעות הקמת חברה שלידיה יועברו כלל הנכסים של נספי השואה הנמצאים בישראל, ואשר עליה יוטל ליזום ולבצע פעולות לאיתור נכסים, לאיתור יורשיהם, ולהשבת הנכסים ליורשים. בנוסף קובע החוק שהחברה תשתמש בנכסים שלא יימצאו להם יורשים לשם סיוע לניצולי שואה החיים בישראל הזקוקים לסיוע, ובעדיפות שניה להנצחת זכר השואה והנספים בה. בפועל החלה החברה לפעול בשנת 2007.
איתור נכסים – נכון ליום 31.12.2013 איתרה החברה נכסים בשווי כולל של כ-מיליארד ו-700 מיליון ₪. [ביוני 2013 דיווחה החברה על נכסים בשווי מיליארד ו-650 מיליון]. בפועל בוצע הליך איתור הנכסים תוך חלוקת הארץ ל-82 איזורים גיאוגרפיים. 44 הסתמנו כנטולי פוטנציאל, 21 כבעלי פוטנציאל גבוה ו-17 כבעלי פוטנציאל בחלק מהאזור. מתוך 38 האזורים שגילו פוטנציאל – הסתיים המחקר ב-4 אזורים בלבד [יוער, כי ביוני 2013 דיווחה החברה על 21 איזורי פוטנציאל גבוה. החברה ציינה כי 12 איזורים נמצאים בתוכנית העבודה של החברה לשנת 2013 ו-9 נוספים בתכנית לשנת 2014. ביוני 2013 דיווחה החברה כי השלימה את מחקרה ב2 אזורים וכי 4 אזורים הושלמו בהיקף של 40-60%]. כיום דיווחה החברה כי היא מתעתדת החברה להתמקד ב-10 מתוך 17 האזורים בעלי הפוטנציאל. החברה איתרה בשנים 2011 ו-2012 נכסים בשווי 36 ו-19 מיליון ₪ בהתאמה.
איתור יורשים – עד כה הוגשו לחברה 10,685 בקשות השבה (ממוצע של כ-1,500 בקשות בשנה). [נכון לסוף שנת 2012 דיווחה החברה על 10,563 בקשות השבה] כמו כן, עד ליום 31.12.13 התקבלו החלטות השבה לנכסים בשווי של כ- 331 מיליון ₪. בפועל הושבו עד מועד זה נכסים בשווי של 101 מיליון ₪ לכ- 3600 יורשים, נכסים בשווי מוערך של כ- 230 מיליון ₪, מתוכם נכסים בשווי כ-200 מיליון ₪, השייכים ל- 182 נספים ממתינים לצווי ירושה. [עד סוף שנת 2012 התקבלו החלטות בסכום כולל של 242 מיליון [50 מיליון שהושבו ו-197 שהתקבלו לגביהם החלטות חלקיות]. עד היום בוצעו 1,035 חקירות לאיתור ייזום של יורשים (להבדיל מחקירות במהלך טיפול בבקשת השבה).
סיוע לניצולי שואה – על פי חוק, מטרה משנית של החברה היא סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך וכן הנצחת זכר השואה. עד ליום 31.12.13 הועברו לסיוע לניצולי שואה וכן להנצחת זכר השואה כ- 523 מיליוני ₪ ו-12 מיליון להנצחה.
תקציב החברה השוטף – תקציב החברה לשנת 2014 עומד על 19 מיליון ו-749 אלף ₪. מתוך זה כ- 8 מיליון -755 אלף לפעילויות הליבה של החברה (כמיליון ו-353 אלף ₪ לתמיכה בפעילות הליבה של החברה (אגף איתור ומידע), 7 מיליון 272 אלף לשכר פעילות הליבה ו-130 אלף לשמאויות, שיערוכים ועלות הכנת תיקי נכסים). עוד מיליון ו-167 אלף הם עלות פעילויות עקיפות של החברה - שכר הכלכלן ושחרור הנכסים. הוצאות המטה (שכר דירה, מיסים, אחזקת משרדים והשתלמויות מקצועיות) עומדות על סך מיליון ו-767 אלף. שירותי חשבונות – 591 אלף, ביטוחים 71 אלף ושכר מטה עוד 3 מיליון 759 אלף ₪. קצובת ביגוד 94 אלף ושכר דירקטוריון וועדות ציבוריות 508 אלף ₪.
בנוסף מוציאה החברה 280 אלף ₪ בשנה על דוברות וקשרי ממשל.
על חטיבת הסיוע לניצולים (אין מדובר בסיוע עצמו – אלא בעלויות התקורה לסיוע) מוציאה החברה מיליון ו-105 אלף ₪: 235 אלף ₪ דיוור + ביקורת פרוייקטים ועוד 870 אלף ₪ שכר עובדי חטיבת הסיוע. נזכיר כי החברה עצמה מעבירה סכום ניכר מהכסף דרך עמותות, שאף להן תקורה.
במסגרת דיונים לאישור תקציב החברה (נוכח בקשת החברה להעלאת הסכום שנקבע לתקציבה בחוק) עלה חשש כי לצד נכסים רבים שאיתרה החברה והעבירה לניהולה, איתור יורשיהם של הנכסים והשבתם אינם מבוצעים בקצב משביע רצון. בחלקו בשל הפניית תקציבים קטנים מדי לכך ובחלקו בשל קשיים אובייקטיביים שונים בהם נתקלים החברה והיורשים. נוכח האמור אישרה הכנסת בשנת 2012 את תיקון מס' 2 לחוק. במסגרת התיקון אושרו מספר שינויים ובין היתר נקבעו מועדים בהם תהא החברה מחויבת להתחיל בפעולות לאיתור יורשים לנכסים שנמצאים בידה, ולמתן החלטות ביחס לנכסים שלגביהם נעשתה פניה של אדם הטוען בזכות בנכס. לצד שינוי זה נקבעו גם הוראות שמטרתן הקלה עם הקשיים הבירוקרטיים בהם נתקלו החברה והיורשים בהעברת הנכסים לאחרונים. בין היתר ניתן לחברה מעמד בחוק כך שבדיקות ומסמכים שנבדקו ואומתו על ידה ישמשו כאסמכתאות למבקשי צווי ירושה. תיקון מהותי נוסף שהתקבל הוא תיקון שמבהיר כי על החברה להקצות ולהעביר סכום של 100 מיליון שקלים חדשים בכל שנה לסיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך. לבסוף נותק גם הקשר שבין התקציב השוטף של החברה ובין הנכסים שבהחזקתה.
בשנת 2013 התקיים דיון מעקב במסגרת ישיבה של הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הכספים בנושא תקציב החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה. במסגרת דיון המעקב הובהר כי עדיין קיימים חסמים להעברת נכסים לידי יורשיהם, וכי שיעור איתור היורשים ואיתור ההשבה של הנכסים אינו גבוה. בנוסף הובהר כי בניגוד לאמור בחוק, לא העבירה החברה את כל 100 מיליון השקלים שהיה עליה להעביר כדרישת החוק בשנת 2012.
על רקע האמור הגישו חה"כ מרב מיכאלי ואחרים הצעת חוק פ/19/1646 (להלן – הצעת מיכאלי), שמטרתה להעלות את סכום הסיוע המועבר לניצולי השואה הזקוקים לכך מ"לפחות 100 מיליון ש"ח" ל"לפחות 200 מיליון ₪" בשנה. עוד הוצע בהצעת מיכאלי לקבוע כי סיוע זה יינתן ברובו המכריע (80%) ישירות לחשבונות הבנק של ניצולי השואה הזקוקים לכך. זאת הן על רקע טענות רבות ביחס לאופן החלוקה של הכספים שלא נכנסו ישירות לחשבונות הבנק של הניצולים, והן נוכח האמונה כי אין לאמץ כלפי ניצולי השואה גישה פטרנליסטית המחייבת אותם לקבל את הסיוע בצורה מסוימת ובפרט, לדוגמא, בצורה של כרטיסים המשמשים באחת או שתיים מרשתות המזון. עוד הוצע כי החברה תחדל לאתר נכסים חדשים – וזאת על מנת לגרום לה לרכז את מאמצי החברה בהשבת הנכסים שכבר נמצאו ליורשיהם.
לאחר הצעת מיכאלי, הגישה הממשלה את הצעת חוק מ-836. הצעה זו מבקשת לעשות מספר רב של תיקונים – מרביתם תיקונים שמטרתם להקל על איתור היורשים (ובין היתר הותר לחברה לקבל מסמכים מאת מרשם האוכלוסין), להקל על השבת הנכסים ליורשים (ובכלל זאת הוספת סמכויות לוועדת הערר הפועלת מכוח החוק, הדומות לסמכויותיו של הרשם לענייני ירושה – בעניינים הנוגעים ליורשים מכוח חוק זה) וכן להקל על מימוש נכסים שנמצאים בידי החברה (על ידי, בין היתר, הקלה על דרישת פעולות איתור יורשים מקום בו אין מספיק מידע לצורך האיתור).
עוד הוצע לקבוע כי החברה לאיתור ולהשבה תחדל לפעול ביום 31.12.2017 וכי הנכסים שיוותרו בידיה שיש לגביהן בקשות השבה תלויות ועומדות יועברו לאפוטרופוס להמשך טיפולו, וכי יתר הנכסים יועברו לסיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך. זאת נוכח התפישה כי עיקר איתור הנכסים והיורשים יסתיים עד ליום סגירתה וכי קביעת תאריך סיום לחברה – יידחף את החברה לפעול במרץ רב יותר וביעילות רבים יותר לאיתור היורשים. הצעה זו מהווה הליך משלים לתיקון מס' 2 בו נקבע כי תקציב החברה ילך ויפחת החל משנת 2015, כהכנה לסיום פעילותה.
סעיפים נוספים בהצעה עוסקים בסיוע לניצולי השואה – בין היתר מוצע כי החברה תסייע לניצולי שואה בסכום של לפחות 135 מיליון ₪ בשנה. עוד מוצע כי החברה לא תידרש עוד להחזיק ב"קרן שמורה" בה היא נדרשת כיום להחזיק למקרה בו יאותרו יורשים לנכסים שכבר נמכרו על ידי החברה ושימשו לתקציבה או לסיוע. במקום זאת – תישא המדינה באחריות במקרים בהם יתגלו בדיעבד יורשים.
לצד שתי הצעות אלו הוגשה גם הצעתו של חה"כ אלעזר שטרן ואח', פ/19/1976 (להלן – הצעת שטרן). הצעת חה"כ שטרן מהווה שילוב מסוים של הצעות מיכאלי וההצעה הממשלתית, הגם שאינה זהה לאף אחת מן ההצעות. כך לדוגמא כוללת הצעת שטרן הצעות תיקון רבות המופיעות בנוסח דומה בהצעת החוק הממשלתית. ביחס לנושא הסיוע – מציע חה"כ שטרן להעלות את סכום הסיוע לסכום של 150 מיליון ₪ בשנה ואת אחוז הכספים המגיעים ישירות לחשבונות הבנק של הניצולים ל-70%.
הערה: מאחר שהצעת החוק הממשלתית, היא ההצעה המקיפה יותר מבין ההצעות – מובא להלן נוסח משולב של החוק עם הצעת החוק הממשלתית. ככל שניתן היה, צוינו, בצורת הערה, גם עיקרי הצעות החוק של חברי הכנסת.
חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו-2006*1 נוסח משולב עם הצעת חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (תיקון מס' 3), התשע"ד-20142:
* בעקוב אחר שינויים – הצעת החוק
* מסומן באפור – תיקונים מוצעים לנוסח שעבר קריאה ראשונה או הערות הייעוץ המשפטי.
פרק א': פרשנות
1. מטרותיו של חוק זה הן:
(1) לפעול להגברת הפעולות לאיתור נכסים הנמצאים בישראל, שיש יסוד להניח כי בעליהם נספו בשואה, ולאיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור, המנוהלים או המוחזקים על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי גורם אחר, ולהשיב נכסים אלה ליורשים ולבעלי הזכויות שאותרו;
(2) להביא לכך שנכסים כאמור בפסקה (1), אשר היורשים ובעלי הזכויות האחרים בהם לא אותרו, למרות מאמצים שנעשו לאיתורם, ישמשו למטרת סיוע לניצולי שואה וכן למטרות של הנצחת זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה, תוך מתן עדיפות למטרת סיוע לניצולי שואה.
2. בחוק זה –
...
"נכס" – מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, לרבות כספים וניירות ערך;
"נכס של נספה השואה" – נכס שמתקיים בו אחד מאלה, למעט נכס גרמני, כהגדרתו בסעיף 2(ה) לחוק נכסי גרמנים, התש"י-1950:
(1) הוא נמצא בישראל ובעל הזכויות האחרון בו, הידוע, הוא אדם שמקום שהותו האחרון הידוע היה בחבל ארץ אשר ביום י"ז באלול התרצ"ט (1 בספטמבר 1939) היה שייך למדינה מהמדינות המפורטות בתוספת הראשונה, ולא ידוע אם בעל הזכויות האמור נותר בחיים לאחר יום כ"ז בטבת התש"ו (31 בדצמבר 1945) או שידוע כי הוא נספה בתקופה שמיום י"ז באלול התרצ"ט (1 בספטמבר 1939) עד יום כ"ז בטבת התש"ו (31 בדצמבר 1945) בחבל ארץ כאמור;
(2) הוא נכס אשר רואים אותו, לפי הוראות סעיף 21 לחוק האפוטרופוס הכללי, כאילו ניתן לגביו צו ניהול, למעט נכס שהאפוטרופוס הכללי או החברה נוכחו כי לא מתקיים בו האמור בפסקאות (1) ו-(3); לעניין זה יקראו את פסקה (1) כאילו אחרי "ובעל הזכויות האחרון בו" נאמר "לפני שהוקנה לממונה על רכוש האויב לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939";
(3) הוא תמורתו של נכס שהתקיים בו האמור בפסקה (1), ובלבד שהאמור בפסקה (1) מתקיים בתמורה כאמור;
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 592 (ה"ח 707)
...
"השר" – שר המשפטים.
פרק ב': הקמת החברה, מטרותיה ותפקידיה
3. (א) לשם ביצוע מטרות חוק זה, תוקם חברה לפי הוראות חוק החברות שתפעל למטרות הציבוריות ולתפקידים המפורטים בסעיף 4, בלבד; החברה אינה רשאית לשנות את שמה או את מטרותיה ואת תפקידיה, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.
(ב) החברה אינה רשאית לחלק רווחים לבעלי מניותיה או לבצע חלוקה בדרך אחרת; לענין זה, "חלוקה" – כהגדרתה בחוק החברות.
...
4. (א) החברה תפעל ותעשה את כל הדרוש לשם מימוש מטרות חוק זה ולשם ביצוע תפקידיה כמפורט להלן:
(1) לערוך פעולות לאיתור נכסים של נספי השואה ולהעברת הנכסים שאותרו לידיה, ולנהלם בהתאם להוראות חוק זה;
(2) לערוך פעולות להשגת מידע על אודות נכסים של נספי השואה ועל אודות בעלי הזכויות האחרונים בהם, הידועים, וכן פעולות לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים כאמור;
(3) להשיב נכסים של נספי השואה או את שוויים ההוגן לזכאים להם, בהתאם להוראות חוק זה;
(4) לתת סיוע לניצולי שואה הזקוקים לכך, לרבות סיוע בתחומי הרפואה, הסיעוד, הרווחה, התמיכה הנפשית והכלכלית, ולתמוך במוסדות ובגופים שמטרתם סיוע לניצולי שואה (בחוק זה – מטרת סיוע);
(5) לתמוך במוסדות, בגופים, בפעילויות ובמיזמים, שמטרותיהם הנצחה, תיעוד, חינוך והסברה של זכר השואה, הנחלתו לדורות הבאים והנצחת זכרם של הנספים בשואה בהתאם להוראות סעיף 34(ג) (בחוק זה – מטרת הנצחה).
(ב) בביצוע תפקידיה כאמור בפסקאות (4) ו-(5) של סעיף קטן (א), תיתן החברה עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע על פני שימוש בנכסים למטרת הנצחה, ולא יינתנו סיוע או תמיכה למטרות אלה למוסד ממוסדות המדינה, לרבות רשות מקומית.
(ג) החברה תפעל למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין.
פרק ג': העברת נכסים של נספי השואה לקנין החברה או לניהולה
סימן א': העברת נכסים המנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי
5. ...
סימן ב': העברת נכסים שאינם מנוהלים לפי חוק האפוטרופוס הכללי
9. ...
(ג) החברה תערוך חקירה ותאסוף ראיות לשם איתור נכסים של נספי השואה שטרם הועברו אליה ושאינם מנוהלים בידי האפוטרופוס הכללי או בידי אדם מנהל.
(ד) עם הקמתה, תפרסם החברה בשני עיתונים יומיים בשפה העברית בעלי תפוצה רחבה בישראל, באתר האינטרנט שלה ובמקומות אחרים ככל שתמצא לנכון, הודעה שתכלול הסבר בדבר החובה החלה על מי שמחזיק או מנהל נכס של נספה השואה או נכס שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא נכס של נספה השואה, לפי הוראות סעיף קטן (א).
(ה) בפרק זה, "מחזיק" – בין שהשליטה הישירה בנכס היא בידו ובין שהשליטה הישירה בנכס היא בידי אדם המחזיק בנכס מטעמו.
...
פרק ד': איתור יורשים ובעלי זכויות בנכסים והשבה ליורשים
סימן א': איסוף מידע
17. (א) החברה תערוך חקירה לשם איסוף מידע הנוגע לנכסים של נספי השואה שהועברו לה לפי הוראות חוק זה, וכן מידע אחר העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור.
(א1) על אף האמור בסעיף 31 לחוק מרשם האוכלוסין ובכפוף לכל דין, עלה במסגרת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) צורך לעיין במסמכים שבמרשם האוכלוסין לשם איתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור באותו סעיף קטן, רשאי פקיד רישום למסור לנציג החברה, לבקשתו, מסמכים ממרשם האוכלוסין, הנדרשים לשם איתור היורשים ובעלי הזכויות כאמור ובמידה הנדרשת למילוי המטרה כאמור; לעניין זה –
"חוק מרשם האוכלוסין" – חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה–19653;
"נציג החברה" – מי שהמנהל הכללי של החברה מינהו לנציג החברה לעניין סעיף קטן זה;
"פקיד רישום" – מי שמונה לפקיד רישום לפי סעיף 4 לחוק מרשם האוכלוסין.
(ב) החברה תתחיל בעריכת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי נכס, לא יאוחר מתום שנה מיום שהועבר הנכס לידיה, לפי כללים שתחליט עליהם בהתחשב בשווי הנכס ובמידע שיש בידיה בעניינו ובעניין בעליו; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של החברה.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה לעניין הגבלת משך החקירות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של נכסים, לרבות בהתייחס לשוויים.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 592 (ה"ח 707)
17. (א) החברה תערוך חקירה לשם איסוף מידע הנוגע לנכסים של נספי השואה שהועברו לה לפי הוראות חוק זה, וכן מידע אחר העשוי לסייע באיתור היורשים ובעלי זכויות אחרים בנכסים כאמור.
(ב) החברה תתחיל בעריכת חקירה כאמור בסעיף קטן (א) לגבי נכס, לא יאוחר מתום שנה מיום שהועבר הנכס לידיה, לפי כללים שתחליט עליהם בהתחשב בשווי הנכס ובמידע שיש בידיה בעניינו ובעניין בעליו; כללים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של החברה.
(ג) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חקירות כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה לעניין הגבלת משך החקירות, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות בהתייחס לסוגים שונים של נכסים, לרבות בהתייחס לשוויים.
18. (א) החברה רשאית לדרוש מאדם למסור לה מידע, מסמכים, ידיעות והסברים המצויים ברשותו, אשר דרושים לה לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה.
(ב) אדם שנדרש למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים כאמור בסעיף קטן (א), ימסרם לחברה בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-30 ימים ממועד קבלת הדרישה.
(ג) סירב אדם לדרישת החברה לפי סעיף זה, רשאית החברה לפנות לוועדת הערר, כדי לחייבו לקיים את הדרישה.
סימן ב': תהליך מיוחד לאיתור יורשים ובעלי זכויות
...
סימן ג': פעולות נוספות לאיתור יורשים ובעלי זכויות
...
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 593 (ה"ח 707)
26. בתום המועד להגשת בקשות לפי הוראות סעיף 20(א), רשאי אדם הטוען לזכות בנכס של נספה השואה שהועבר לחברה, להגיש לחברה בקשה לקבלת הנכס לידיו לפי הוראות סימן זה; הוראות סעיפים 20(א) סיפה ו-(ב), 21, ו-22(ב) ו-(ג), יחולו על הבקשה ובדיקתה; החברה תחליט בדבר הזכויות בנכס ותמסור את החלטתה למבקש, בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה, ואם נדרש לחברה מידע נוסף, מהמבקש או ממקורות אחרים, לשם קבלת ההחלטה – בתוך חודשיים ממועד קבלת מלוא המידע האמור, ובלבד שאם נדרש מידע נוסף מהמבקש – החברה דרשה ממנו את המידע בתוך ארבעה חודשים ממועד הגשת הבקשה.
סימן ד': ועדת ערר
27. (א) תוקם ועדה בת שלושה חברים שימונו על ידי השר, שתפקידה לדון בעררים על החלטות החברה בבקשות לפי פרק זה; ואלה חברי ועדת הערר:
(1) שופט בדימוס של בית משפט מחוזי, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עורך דין הכשיר לכהן כשופט של בית משפט שלום;
(3) אדם בעל ידע ומומחיות בנושא השואה.
(ב) נוסף על האמור בסעיף קטן (א), תהיה ועדת הערר מוסמכת:
(1) לתת הצהרות מוות, לפי הוראות סעיף 30;
(2) לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים לפי הוראות סעיף 31.
(3) לתת צווים בדבר חליפיהם של נספי השואה לעניין חוק זה, לפי הוראות סעיף 31א. [נוסח ב: לקבוע בצו מי הם חליפיו של נספי השואה ואת חלקם בזכויותיו לעניין חוק זה, לפי הוראות סעיף 31א. בסימן זה – צו בדבר חליפיו של נספי השואה]
(ג) על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 26, 30
ו-31 לאותו חוק, ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "רשות מינהלית" יבוא "החברה".
28. (א) כל אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת החברה לפי סעיפים 22 ו-26, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצאה לו; הערר יוגש לפי הוראות חוק בתי דין מינהליים.
(ב) ועדת הערר רשאית להחליט שלא לדון בערר שהוגש על החלטת החברה לפי סעיף 26 אם מצאה שהעיכוב בהגשת הבקשה לאחר תום התקופה שנקבעה בסימן ב' היה בלתי מוצדק; החלטת הוועדה לפי סעיף קטן זה תהיה סופית; אין באמור בסעיף קטן זה כדי למנוע מהעורר לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים כדי להוכיח את זכויותיו בנכס.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 593 (ה"ח 707)
(א) כל אדם הרואה עצמו נפגע מהחלטת החברה לפי סעיף 22 סעיפים 22 ו-26, רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצאה לו; הערר יוגש לפי הוראות חוק בתי דין מינהליים.
29. (א) ועדת הערר תיתן את החלטתה לאחר שנתנה הזדמנות לעורר, לנציג החברה ולכל מי שהגיש בקשה לגבי אותו נכס, להשמיע את טענותיהם לפניה ולסכמן, בכתב או בעל פה, לפי בקשתם.
(ב) ועדת הערר תהיה רשאית לחייב צד אחד בערר בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, של הצד האחר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) על פני הדברים לא היה מקום להגיש את הערר או על פני הדברים לא היה מקום לדחות את הבקשה;
(2) צד בערר או בא כוחו ניהל את הערר בחוסר תום לב, בדרך קנטרנית או האריכו שלא לצורך;
(3) קיימות נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לחייב צד אחד בהוצאותיו של הצד האחר.
30. (א) ועדת הערר רשאית להצהיר על מותו של נספה השואה ויהיו לה לשם כך כל הסמכויות הנתונות לבית המשפט לעניני משפחה, לפי חוק הצהרות מוות, התשל"ח-1978; על בקשה להצהרת מוות והדיון בה יחולו, בשינויים המחויבים, ההוראות לפי החוק האמור, ואולם רשאי יושב ראש הוועדה, לקבוע דרך כלל כי הוראה מההוראות האמורות לא תחול או כי תחול בשינויים.
(ב) הוגשה לוועדת הערר בקשה להצהרת מוות, רשאית היא להעביר את הבקשה לבית המשפט לעניני משפחה, אם ראתה לנכון לעשות כן, לאור מורכבות הבקשה או מטעם אחר.
(ג) החליטה ועדת הערר בבקשה להצהרת מוות, שהוגשה לה בעקבות החלטת החברה לפי סעיף 22(ג), תעביר העתק מההחלטה לחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה שהוגשה לה, בהסתמך על החלטת ועדת הערר.
(ד) הצהרת מוות שניתנה בהתאם לסעיף זה, כוחה יפה לצורך מתן צו ירושה או צו קיום צוואה שישמשו לקבלת נכס לפי חוק זה, או לשם מתן החלטת החברה כאמור בסעיף 22(ג), לצרכים אלה בלבד.
31. ועדת הערר רשאית לחייב אדם למסור מידע, מסמכים, ידיעות או הסברים שהוא נדרש למסור לחברה לצורך ביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, והיא רשאית לחייבו להתייצב לפניה לשם כך, ויהיו נתונות לה לשם כך הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968.
31א.
(א) התנתה החברה את מתן החלטתה בבקשה לקבלת נכס לפי פרק זה (בסעיף זה – בקשה לקבלת נכס) בהמצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, רשאית ועדת הערר לתת צו בדבר חליפיו של נספה השואה, שישמש לעניין חוק זה כחלופה לצו ירושה או לצו קיום צוואה, והכול בהתאם להוראות לפי סעיף זה.
(ב) רשאים להגיש בקשה לוועדת הערר לקבלת צו בדבר חליפיו של נספה השואה (בסעיף זה – בקשה למתן צו), כל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן, בתנאים האמורים בהן:
(1) הטוען לזכות בנכס כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – הטוען לזכות בנכס), ובלבד שלא הגיש בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה, ואם הגיש בקשה כאמור – בקשתו נמחקה;
(2) החברה, אם בנסיבות העניין ולאחר שפנתה לכל אדם שלפי המידע שבידה עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס, אין לה יסוד סביר להניח שאדם כאמור יגיש בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה או בקשה למתן צו לגבי אותו נכס.
(ג) לבקשה למתן צו יצרף מגיש הבקשה (בסעיף זה – המבקש) כל מידע הידוע לו בנוגע לעניינים אלה, הנדרש לצורך מתן הצו:
(1) הרכב המשפחה של נספה השואה מקרבת דם ומקרבת חיתון;
(2) המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה.
(ד) הוגשה בקשה למתן צו, תפורסם הודעה על הגשת הבקשה בעיתון יומי, והמבקש ימסור הודעה על הגשת הבקשה לכל מי שלפי המידע שבידו עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס, ואם המבקש הוא הטוען לזכות בנכס – גם לחברה.
(ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ד) תכלול הזמנה להגיש לוועדת הערר התנגדות לבקשה למתן צו בתוך שבועיים מיום הפרסום בעיתון היומי או מיום מסירת ההודעה, לפי המאוחר, או בתוך תקופה ארוכה יותר שקבעה ועדת הערר.
(ו) החברה תפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה על הגשת בקשה למתן צו. [לפרוטוקול - יפורסם בנוסף גם באתר הרשם לענייני ירושה].
(ז) הוצאות הפרסום של הודעה על הגשת בקשה למתן צו, כאמור בסעיף קטן (ד), יחולו –
(1) אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי הטוען לזכות בנכס – על מבקש הצו;
(2) אם הבקשה למתן צו הוגשה בידי החברה – על הנכס שלגביו הוגשה הבקשה.
(ח) הוגשה לוועדת הערר בקשה למתן צו, תדון ועדת הערר בבקשה ותקבע מי הם חליפיו של נספה השואה ואת חלקם בזכויותיו, לעניין חוק זה, לפי דין הירושה החל על העניין, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ט) ו-(י); לצורך הקביעה כאמור תקבע ועדת הערר את הרכב המשפחה של נספה השואה ואת מועדי הפטירות במשפחה וסדרן.
(ט) ההוראות לפי חוק זה החלות לעניין הליך למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה יחולו [הערה: מדובר בהקלות בדין הירושה המקורי – הדין הישראלי, אפשרות החברה להמציא לוועדה את ממצאיה], בשינויים המחויבים, גם לעניין הליך למתן צו לפי סעיף זה; ואולם ועדת הערר לא תהיה כפופה בהליך למתן צו לפי סעיף זה, לסדרי הדין ולדיני הראיות הקבועים בדין הירושה החל על העניין או בהוראות כאמור.
(י) על אף הוראות סעיף קטן (ח), רשאית ועדת הערר להעביר בקשה למתן צו שהוגשה אליה לבית המשפט לענייני משפחה ב[מחוז] תל אביב, אם ראתה לנכון לעשות כן בשל מורכבות הבקשה או מטעם אחר.
(יא) הוגשה לוועדת הערר התנגדות לבקשה למתן צו כאמור בסעיף קטן (ה), תעביר ועדת הערר את ההכרעה במחלוקת לבית המשפט לענייני משפחה ב[מחוז]תל אביב אלא אם כן מצאה, מנימוקים שיירשמו, כי ההתנגדות אינה מעוררת מחלוקת מורכבת מבחינה עובדתית או משפטית וכי באפשרותה להכריע בה.
(יב) מצאה ועדת הערר כי התקיים האמור בסעיף קטן (יא) ובאפשרותה להכריע במחלוקת, תדון ועדת הערר ותחליט בבקשה למתן צו ובהתנגדות לבקשה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ח).
(יג) הועברו לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו לפי סעיף קטן (י) או בקשה למתן צו והתנגדות לבקשה לפי סעיף קטן (יא), ידון בית המשפט לענייני משפחה בבקשה או בהתנגדות, לפי העניין, ויחליט בהן לפי הוראות סעיף קטן (ח).
(יד) הוגשה לוועדת הערר בקשה למתן צו ומצאה ועדת הערר כי ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה או שהוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ומגיש ההתנגדות הגיש לרשם לענייני ירושה בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי אותו נספה השואה, תורה ועדת הערר על מחיקת הבקשה למתן צו.
(טו) ניתן צו בדבר חליפיו של נספה השואה, יעבירו ועדת הערר או בית המשפט לענייני משפחה שנתנו את הצו, העתק מהצו, [לצדדים ו]לחברה, כדי שזו תיתן את החלטתה בבקשה לקבלת נכס בהסתמך על הצו כאמור.
(טז) דין צו בדבר חליפיו של נספה השואה כדין החלטה כאמור בסעיף 123(ב)(2)4 לחוק המקרקעין, ולעניין הסעיף האמור יראו אותו כאילו היה צו ירושה שניתן לפי חוק זה."
סימן ה': השבה ליורשים ולבעלי הזכויות
32. החליטה החברה בבקשה שהוגשה לה לפי הוראות פרק זה, כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, יחולו הוראות אלה:
(1) היה הנכס בידי החברה – תשיב החברה את הנכס למבקש בצירוף הפירות שצמחו ממנו מיום העברתו לחברה, לרבות רווחים מפעולות השקעה של כספים לפי הוראות סעיף 40, שנזקפו לזכותו של הנכס, ובניכוי של הפסדים שנזקפו לחובתו של הנכס כתוצאה מפעולות השקעה כאמור ושל הוצאות כמשמעותן בסעיף 39, החלים על הנכס;
(2) מימשה החברה את הנכס – תשיב למבקש את תמורתו כפי שהיתה ביום המימוש, בצירוף הפירות והרווחים כאמור בפסקה (1) לענין הנכס ותמורתו, ובניכוי הפסדים והוצאות כאמור באותה פסקה.
33. (א) החברה תמסור למבקש את הנכס כנגד כתב התחייבות שייחתם בידו או בידי בא כוחו לעניין זה או בידי אחד היורשים האחרים באותו נכס שהתחייב אישית במקומו, אשר לפיו, אם יוכח כי אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו, הוא מתחייב להחזיר את הנכס או את שוויו של הנכס, או של החלק בנכס, לפי הענין, לפי ערכו המשוערך ליום התשלום בפועל אם הנכס אינו בידיו עוד, בתוך 30 ימים מהמצאת דרישה לכך מאת החברה; התחייבות אישית של יורש אחר בנכס כאמור בסעיף זה לא תעלה על 30,000 שקלים חדשים.
(ב) עם מסירת הנכס תמסור החברה למקבלו את המסמכים שבידיה הנוגעים לנכס או העתקים מהם.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה רשאית למסור למבקש נכס גם בלא כתב התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) באחת מאלה:
(1) חלקו המצטבר של היורש או של בעל הזכויות האחר בנכס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי הנכס אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; השר רשאי להגדיל, בצו, את הסכומים האמורים בפסקה זו;
(2) בנסיבות מיוחדות ולפי תנאים שקבע השר.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 593 (ה"ח 707)
33. (א) החברה תמסור למבקש את הנכס כנגד כתב התחייבות שייחתם בידו או בידי בא כוחו לעניין זה או בידי אחד היורשים האחרים באותו נכס שהתחייב אישית במקומו, אשר לפיו, אם יוכח כי אינו בעל הזכויות בנכס או בחלקו, הוא מתחייב להחזיר את הנכס או את שוויו של הנכס, או של החלק בנכס, לפי הענין, לפי ערכו המשוערך ליום התשלום בפועל אם הנכס אינו בידיו עוד, בתוך 30 ימים מהמצאת דרישה לכך מאת החברה; התחייבות אישית של יורש אחר בנכס כאמור בסעיף זה לא תעלה על 30,000 שקלים חדשים.
(ב) עם מסירת הנכס תמסור החברה למקבלו את המסמכים שבידיה הנוגעים לנכס או העתקים מהם.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה רשאית למסור למבקש נכס גם בלא כתב התחייבות כאמור בסעיף קטן (א) באחת מאלה:
(1) חלקו המצטבר של היורש או של בעל הזכויות האחר בנכס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד ששווי הנכס אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים; השר רשאי להגדיל, בצו, את הסכומים האמורים בפסקה זו;
(2) בנסיבות מיוחדות ולפי תנאים שקבע השר.
פרק ה': שימוש בנכסים שהועברו לחברה, ניהולם ומימושם
34. (א) החברה תבצע את תפקידיה, תפעיל את סמכויותיה ותעשה שימוש בנכסים שהועברו אליה בנאמנות לשם מימוש מטרותיה ומטרות החוק.
(ב) הנכסים שהועברו לחברה שאינם נכסים שמורים, ישמשו למימוש מטרות החברה ולביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, ולמימון פעילותה של החברה, ולשם כך בלבד, בכפוף להוראות פרק זה.
[התיקון מבטא את ביטול "הקרן השמורה"]
(ב1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), החברה תקצה ותעביר בכל שנה 100 135 מיליון שקלים חדשים לפחות למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ובלבד שלא תשתמש בנכסים שניתנו לגביהם החלטות בדבר זכותו של מבקש בנכס לפי סעיף 22 או 26, בנכסים שמימושם מעוכב לפי סעיף 35 או בנכסים שיש לחברה יסוד סביר להניח, על בסיס ממצאי חקירה שנערכת, שיימצאו בהם יורשים או בעלי זכויות אחרים; מצאה החברה כי אין די בנכסים שבידיה כדי להקצות ולהעביר את הסכום האמור באותה שנה – יחליט הדירקטוריון בדבר הסכום שיוקצה לסיוע, בהחלטה מנומקת שתירשם בפרוטוקול, וימסור דוח מפורט בעניין לוועדת החוקה, לוועדת הכספים של הכנסת ולשר המשפטים.
הערה: בהצעת חה"כ מיכאלי הוצע להעביר לסיוע 200 מיליון בשנה; בהצעת חה"כ שטרן הוצע להעביר לסיוע 150 מיליון ₪ בשנה. 135 מיליון השקלים המצעים בהצעה הממשלתית הם הסכום שאותו העריכה החברה שיהיו בידיה לשנה, ככל שיתקבלו תיקוני החקיקה המוצעים לעיל, לרבות התפרקות החברה בסוף שנת 2017. 135 המיליון מבוססים על הערכה של החברה כי בכ-40% מהנכסים שנמצאים בידה ושיש לגביהם מידע מספק למציאת יורשים – אכן יימצא יורש. עוד מבוססת הערכת החברה על כך שאחוז דומה של יורשים יימצאו בבקשות השבה שהוגשו ושיוגשו לחברה עד סגירתה. החברה לא לקחה בחשבון נכסים שהיא עתידה למצוא (המוערכים בשווי של כ-70 מיליון ₪). יוער, כי לצד השאלה כמה כסף קיים כיום בידי החברה, קיימת שאלה האם יש מקום לחלק את הכסף ל-4 השנים הבאות או שמא יש להעביר את הכסף בתקופה קצרה יותר – כפי שעולה לדוגמא מהצעת החוק של חה"כ מיכאלי.
(ב2) החברה תקצה ותעביר בכל שנה מחצית מהסכום האמור בסעיף קטן (ב1), לפחות, ישירות לחשבונות בנק הרשומים על שמם של ניצולי השואה הזקוקים לכך.
[הערה: בהצעת חה"כ מיכאלי הוצע להעביר ישירות לחשבונות הבנק של ניצולי השואה 80% מהסכום; בהצעת חה"כ שטרן הוצע להעביר לחשבונות הבנק 70% מהסכום.
הצעת החוק הממשלתית מעגנת למעשה את אופן החלוקה כפי שהוא מתבצע כיום. כך, על פי הצעת החברה לשנת 2014 צפויים להיות מועברים לסיוע הכספים על פי החלוקה הבאה: 53% לחשבונות הבנק, 26% באמצעות כרטיסי קניה "תו מכל הלב", ברשתות המזון מגה ושופר סל; 6% שיפוי של ביטול השתתפות עצמית בתרופות; 3% דרך עמותת עמך, 1% דרך עמותת "עזר לניצול", 2% לניידת שיפוצים, 4% לטיפולי שיניים (דרך קופות החולים, מוגבל עד 5,000 ₪ לניצול) ו-4% לתמיכה בארגוני סיוע.
חלוקה זו דומה (אם כי לא זהה) לחלוקה שהתבצעה בשנים הקודמות, ושחלקה הופסק. כך, לדוגמא, בוטל לאחר מספר שנים מימון פרוייקט של עובדות סוציאליות בבתי חולים, בעלות של כ-6 מיליון ₪. יוער, כי למיטב הבנתנו הקושי העיקרי בפרויקט היה לוודא כי התשלום אכן מגיע לסיוע לניצולי שואה. גם פרויקט הפגת הבדידות עם יד שרה (בשווי מיליון ₪ - 1% מהתקציב) הופסק לאחר שהובהר כי זה מתמצה בסופו של דבר בהתקנת לחצני מצוקה בבתי הניצולים];
יחד עם זאת נראה כי המחלוקת העיקרית ביחס לחלוקת הסיוע נוגעת ל"תו מכל הלב" – במהלך השנים קיימה הוועדה מספר ישיבות מעקב ושמעה תלונות רבות של ניצולים שמקבלים את הסיוע ביחס להענקת הסיוע דווקא באמצעות כרטיסים נטענים בהם ניתן להשתמש באחת מרשתות המזון. מרבית הטענות היו טענות מהתחום הפרקטי: חלק מהניצולים קבלו על יוקר המוצרים במקומות בהם הם יכולים לנצל את כרטיס המזון, חלק על מספר המקומות המועט בו הם יכולים לנצל את הכרטיס (ובפרט צויינו ערים שלמות שאין בהם סניפים של אותה רשת. משכך לאחרונה צורפה רשת נוספת להסדר). עוד הגיעו לוועדה פניות לפיהן ניצולי השואה נאלצים להצטרף למועדון הלקוחות של אותה רשת כדי לקבל את הכרטיס וכי לצורך כך הם נאלצים לחתום על הסכמתם לאיסוף מידע עליהם וכיוצא באלו. לצד אלו קיימים גם טיעונים אידיאולוגיים - בבסיס כרטיס המזון, להבדיל מהענקת הסכום ישירות לחשבון הבנק, ישנה עמדה כי יש לאפשר לניצולים לנצל את חלק הכסף במזון בלבד. בפרט – הכרטיסים אף הוגבלו כך שלא ניתן לצרוך בהם אלכוהול או סיגריות. עמדה זו, לדעת חלק מחברי הכנסת, היא עמדה פאטרנליסטית שאינה מכבדת בהכרח את ניצולי השואה.
(ב3) בטרם קבלת החלטת החברה על [הסכום שיוקצה ועל] אופן הקצאת הכספים כאמור בסעיף קטן (ב1), בכל שנה ולא יאוחר מ-21 ימים לפני קבלת ההחלטה כאמור, תפנה החברה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים ולמשרד לאזרחים ותיקים לשם קבלת עמדתם המשותפת בעניין; המשרדים כאמור יהיו רשאים להעביר לחברה את עמדתם המשותפת עד מועד קבלת החלטת החברה. [לדיון: הודעה על ההחלטה האמורה תועבר לועדת החוקה ולועדת הכספים של הכנסת בתוך 14 יום.]
[לדיון – האם מצריך הודעה/ אישור לוועדה המשותפת אם לא מתקבלת עמדת המשרדים? כמו כן, האם נדרש סקר שביעות רצון בקרב ניצולי השואה המקבלים סיוע לעניין אופן קבלת הסיוע?]
(ג) בתום שנתיים מיום הקמת החברה, תהיה החברה רשאית לעשות שימוש בנכסים שהועברו אליה, ושאינם נכסים שמורים, למטרת הנצחה, ובלבד שהחברה תיתן עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע; הסכום המיועד למטרת הנצחה כאמור בסעיף קטן זה לא יעלה על 4% מהסכום שהקצתה החברה באותה שנה לכלל מטרות הסיוע.
(ד) שימוש בנכסים למטרת סיוע ולמטרת הנצחה כאמור בסעיף זה ייעשה בהתאם לאמות מידה שפרסמה החברה לפי סעיף 77.
(ה) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף זה, לא ייעשה שימוש בנכסים שמורים, אלא לצורך השבת נכסים של נספי השואה או שוויים, ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בהם, לפי הוראות סעיף 32.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 593 (ה"ח 707)
(ב1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), החברה תקצה ותעביר בכל שנה 100 מיליון שקלים חדשים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ובלבד שלא תשתמש בנכסים שניתנו לגביהם החלטות בדבר זכותו של מבקש בנכס לפי סעיף 22 או 26, בנכסים שמימושם מעוכב לפי סעיף 35 או בנכסים שיש לחברה יסוד סביר להניח, על בסיס ממצאי חקירה שנערכת, שיימצאו בהם יורשים או בעלי זכויות אחרים; מצאה החברה כי אין די בנכסים שבידיה כדי להקצות ולהעביר את הסכום האמור באותה שנה – יחליט הדירקטוריון בדבר הסכום שיוקצה לסיוע, בהחלטה מנומקת שתירשם בפרוטוקול, וימסור דוח מפורט בעניין לוועדת החוקה, לוועדת הכספים של הכנסת ולשר המשפטים.
(ג) בתום שנתיים מיום הקמת החברה, תהיה החברה רשאית לעשות שימוש בנכסים שהועברו אליה, ושאינם נכסים שמורים, למטרת הנצחה, ובלבד שהחברה תיתן עדיפות לשימוש בנכסים למטרת סיוע; הסכום המיועד למטרת הנצחה כאמור בסעיף קטן זה לא יעלה על 10% משווי הנכסים שהועברו לחברה בכל שנה 4% מהסכום שהקצתה החברה באותה שנה לכלל מטרות הסיוע.
35. (א) החברה לא תהיה רשאית למכור נכס של נספה השואה שהועבר אליה, או לבצע פעולה אחרת אשר תמנע ממנה את השבתו בעין, עד תום שבע שנים מהיום שהנכס הועבר אליה (בפרק זה – תקופת עיכוב המימוש).
(ב) בסעיף זה ובסעיפים 36, 37 ו-38,"נכס" – למעט כספים וניירות ערך.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי נכסים מן הסוגים המפורטים להלן יחולו תקופות עיכוב המימוש המפורטות לצדם:
(1) נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר;
(2) נכס שנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל או על ידי חברת הימנותא בע"מ, שבע שנים לפחות לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום חמש שנים מהיום שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר;
(3) נכס שהוא נייר ערך – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שנתיים מהיום שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר.
הערה: מטרת התיקון בסעיף זה היא הקלה במימוש נכסי ניירות ערך. ההנחה היא כי הערך הסנטימנטאלי של נייר ערך דומה לערכו של כסף (ולהבדיל מנכס נדל"ן) ולכן אין תועלת מיוחדת בשמירת הנכס בעין דווא.
מימוש הנכס יאפשר הן לשמור על ערכו - במקרה של נפילת שווי המניה והן לסייע באמצעותו לניצולי שואה הזקוקים לכך. כמובן, כי ככל שיימצא בהמשך היורש, הוא יהיה זכאי לשווי הכסף.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 593 (ה"ח 707)
35. (א) החברה לא תהיה רשאית למכור נכס של נספה השואה שהועבר אליה, או לבצע פעולה אחרת אשר תמנע ממנה את השבתו בעין, עד תום שבע שנים מהיום שהנכס הועבר אליה (בפרק זה – תקופת עיכוב המימוש); ואולם נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל, לפני העברתו לחברה, תסתיים תקופת עיכוב המימוש לגביו בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר מביניהם.
(ב) בסעיף זה ובסעיפים 36, 37 ו-38,"נכס" – למעט כספים.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), לגבי נכסים מן הסוגים המפורטים להלן יחולו תקופות עיכוב המימוש המפורטות לצדם:
(1) נכס שנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי או על ידי אדם מנהל לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שבע שנים מהיום שבו נמסר לניהולו של האפוטרופוס הכללי או של האדם המנהל, לפי המאוחר;
(2) נכס שנוהל על ידי הקרן הקיימת לישראל או על ידי חברת הימנותא בע"מ, שבע שנים לפחות לפני העברתו לחברה – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום חמש שנים מהיום שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר;
(3) נכס שהוא נייר ערך – תקופת עיכוב המימוש תסתיים בתום תקופת תהליך האיתור המיוחד או בתום שנתיים מהיום שבו נמסר לניהולה של החברה, לפי המאוחר.
36. (א) בתקופת עיכוב המימוש החברה תשמור על נכס שהועבר אליה ותנהל אותו בדרך שהיא לדעתה המועילה ביותר ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בו.
(ב) לאחר תקופת עיכוב המימוש של נכס, ואם לא הושב לידי היורשים או בעלי הזכויות האחרים, ינוהלו הנכס והפירות שצמחו ממנו, לרבות פירות שצמחו בתקופת עיכוב המימוש, על ידי החברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות החוק.
37. (א) הועבר נכס לחברה, חלפה תקופת עיכוב המימוש לגביו, ובנסיבות הענין אין לחברה יסוד להניח שתוגש בקשה להשבתו ליורשים או לבעלי זכויות אחרים, ולפי המידע המצוי ברשות החברה, לאחר שביצעה את כל הפעולות הנדרשות לפי חוק זה לשם איתור יורשים או בעלי זכויות אחרים באותו נכס, אין לחברה יסוד סביר להניח כי יאותרו יורשים או בעלי זכויות כאמור, רשאית החברה לממש את הנכס והיא רשאית לעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו, לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה.
[הערה: התיקון המוצע בסעיף זה מטרתו להקל במימוש של הנכסים שהיום מוגבל מאחר שלא ניתן לדעת שלא תהיינה עוד בקשות השבה בעתיד. זאת להבדיל מהאפשרות לדעת מהם הסיכויים לאיתור יורשים, בשים לב למידע שיש (או אין) בתיק הנכס].
"(א1) החברה רשאית לממש נכס ולעשות שימוש בתמורה שהתקבלה ממכירתו לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה אף אם לא מתקיימות לגביו הוראות סעיף קטן (א), בכל אחד מאלה:
(1) מתקיימים כל אלה:
(א) המידע הקיים בידי החברה על בעל הנכס כולל, לכל היותר, את שם בעל הנכס ואת שם היישוב והמדינה שבהם היה מקום מגוריו או מקום שהותו האחרון;
(ב) בטרם העברת הנכס לחברה הוחזק הנכס בידי האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע"מ, והוא הועבר לחברה בהתאם להוראות חוק זה לאחר שאותו מחזיק מצא כי הנכס הוא נכס של נספה השואה;
(ג) חקירה שביצעה החברה בניסיון לאתר מידע נוסף [על האמור בסעיף קטן (א)] על בעל הנכס לא העלתה מידע שמאפשר זיהוי של בעל הנכס לצורך איתור יורשיו, ובלבד שלגבי נכס שהוא מקרקעין כללה החקירה כאמור את כל אלה:
(1) פנייה לאגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, לצורך איתור מסמכים שיש בהם כדי להוסיף על המידע הקיים בידי החברה לגבי בעל הנכס;
(2) פנייה לרשות המקומית שבתחומיה נמצא הנכס ולרשות המסים, לשם בדיקה אם שולמו בשל הנכס מסים או תשלומים אחרים על ידי בעל הנכס או מי מטעמו שאינו האפוטרופוס הכללי, הקרן הקיימת לישראל או חברת הימנותא בע"מ;
(3) בדיקות נוספות הנדרשות, לדעת החברה, לצורך זיהוי בעל הנכס לשם איתור יורשיו;
(2) הנכס הוא נכס מקרקעין ולא תלויה ועומדת בקשה לקבלתו לפי הוראות פרק ד', ועל פי המסמכים שבידי החברה הנכס נרכש בעבור נספה השואה הרשום בחברה כבעל הזכויות בו, לאחר מותו; מימשה החברה נכס מקרקעין לפי פסקה זו, תמשיך החברה את החקירה לפי חוק זה בניסיון לאיתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לצורך השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם בהתאם להוראות סעיף 32(2).";
הערה: גם הוראה זו מבקשת להקל עם מימושו של נכס מקרקעין שבידי החברה, ושסיכויי החברה למצוא בו יורש קטנים ביותר. כך לדוגמא, בנכס שלגביו ידוע רק כי הוא נרכש על ידי משה כהן מפולין, קטנים ביותר, ואף בלתי אפשריים הסיכויים כי יימצא אדם כזה וכי יהיה ברור שאדם זה ולא משה כהן אחר מפולין הוא זה שבבעלותו הנכס.
(ב) (1) מכירת נכס שהועבר לחברה כאמור בסעיף בסעיפים קטן קטנים (א) או (א1), טעונה אישור מוקדם של דירקטוריון החברה שיינתן ברוב של שישה חברי הדירקטוריון לפחות;
(2) אישור הדירקטוריון יינתן רק לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של החברה למכירת הנכס, לאחר שבדק כי בוצעו הפעולות הנדרשות לפי חוק זה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים באותו נכס וכן כי התמלאו התנאים המוקדמים למכירתו של הנכס לפי הוראות חוק זה והוראות כל דין אחר; אישור היועץ המשפטי יינתן בכתב בצירוף נימוקים.
(ג) בבואו לאשר מכירת נכס שהוא מיטלטלין, ישקול דירקטוריון החברה, בין השאר, את המשמעות או הערך הרגשיים או הסמליים שעשויים להיות לנכס המסוים לגבי היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, ואם סבר כי עשויים להיות לנכס משמעות או ערך כאמור, ידחה את מימושו, ככל האפשר.
(ד) מכרה החברה נכס, רשאית היא לעשות כל פעולה הנדרשת לצורך השלמת המכירה, לרבות רישום הפעולה בכל פנקס המתנהל לפי חיקוק.
37א.
(א) החליטה החברה בבקשה לקבלת נכס שהוגשה לה לפי הוראות פרק ד' [הערה: כלומר, בקשת השבה] כי יש להשיב נכס של נספה השואה למבקש, וחלף המועד להגשת ערר על החלטתה בלי שהוגש ערר או שהוגש ערר וועדת הערר החליטה כי יש להשיב את הנכס כאמור, רשאית החברה, לבקשת המבקש או בהסכמתו, לממש את הנכס ולהשיב למבקש את התמורה שקיבלה ממכירתו בהתאם להוראות סעיף 32(2).
(ב) החברה רשאית לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיאשר לה לממש נכס מקרקעין, בכל אחד מאלה:
(1) החברה איתרה אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש של בעל הנכס, ועל אף פניות החברה אל אותו אדם הוא לא הגיש לחברה, בתוך חצי שנה ממועד הפנייה הראשונה אליו, בקשה לקבלת הנכס לפי הוראות פרק ד';
(2) מתקיימים כל אלה:
(א) החברה קיבלה החלטה בבקשה לקבלת נכס לפי הוראות פרק ד' בהתאם להוראות צו ירושה, צו קיום צוואה או צו בדבר חליפיו של נספה השואה לפי סעיף 31א, ולפי החלטת החברה יותר מאדם אחד זכאי לזכויות בנכס או לחלקן, וחלף המועד להגשת ערר על החלטת החברה בלי שהוגש ערר, או שהוגש ערר על החלטת החברה וועדת הערר אישרה את ההחלטה החליטה כי יש להשיב את הנכס האמור;
(ב) חלק מן הזכאים לקבל זכויות בנכס בהתאם להחלטת החברה כאמור בפסקת משנה (א) הסכימו לממש את הנכס ולקבל את תמורתו, ואולם החברה לא הצליחה לקבל את הסכמת כלל הזכאים לזכויות בנכס למימושו.
(ג) הגישה החברה בקשה לבית המשפט לפי סעיף קטן (ב), תודיע על דבר הגשת הבקשה לכל אדם שלפי המידע שבידיה עשוי להיות יורש או בעל זכות בנכס שבקשר אליו הוגשה הבקשה.
(ד) אישר בית המשפט לחברה לממש נכס לפי סעיף קטן (ב)(1), ייתן לה הוראות גם לעניין העברת תמורת הנכס, בהתחשב, בין השאר, בזיקתו של האדם שלפי המידע שבידי החברה עשוי להיות יורש של בעל הנכס, לנכס.
(ה) אישר בית המשפט לחברה לממש נכס לפי סעיף קטן (ב)(2), תמשיך החברה את החקירה לפי חוק זה בניסיון לאיתור כלל היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכס, לצורך השבת התמורה שקיבלה ממכירתו לידיהם בהתאם להוראות סעיף 32(2) [=התמורה על הנכס].
(ו) הוראת סעיף 37(ד) תחול גם על נכס שמכרה החברה לפי סעיף זה. [כלומר, השלמת פעולת המכירה על ידי רישום]
37ב.
(א) ניתן אישור הדירקטוריון לפי סעיף 37(ב), למכירת נכס שהועבר לחברה לפי הוראות חוק זה מהאפוטרופוס הכללי לאחר שמצא כי הנכס הוא נכס של נספה השואה, חזקה כי הנכס הוא נכס של נספה השואה לעניין כל פעולה משפטית.[לעניין רישום בטאבו]
(ב) הוגשה תביעה נגד מדינת ישראל בטענה כי נרשמה בפנקסי המקרקעין העברה לאחר של נכס לפי הוראות פרק זה אף שהנכס לא היה נכס של נספה השואה, תחוב החברה בכל חיוב או חבות שתוטל על מדינת ישראל בשל כך.
38. (א) החברה לא תהיה רשאית, הן בתקופת עיכוב המימוש והן לאחריה, להשכיר נכס, להשאילו, או לעשות בו כל פעולה אחרת שתוצאתה העברת זכות החזקה והשימוש בנכס לאדם אחר, אלא לתקופה מרבית של שלוש שנים, הניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שההסכם להשכרה, להשאלה או לעשיית פעולה אחרת כאמור יאפשר לחברה לסיימן, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס או של בעלי זכויות אחרים באותו נכס לפי סעיף 22 או 26 או בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה על מימוש הנכס בהתאם לסעיף 37.
(ב) בכפוף לאמור בסיפה של סעיף 5(ב), הנכסים המנוהלים בנפרד כמשמעותם בסעיף
56, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד ולא תחול עליהם זכות עיכבון.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 594 (ה"ח 707)
(א) החברה לא תהיה רשאית, הן בתקופת עיכוב המימוש והן לאחריה, להשכיר נכס, להשאילו, או לעשות בו כל פעולה אחרת שתוצאתה העברת זכות החזקה והשימוש בנכס לאדם אחר, אלא לתקופה מרבית של שנה, הניתנת להארכה לתקופות נוספות של שנה, שיסתיימו לכל המאוחר שנה לפני תום תקופת פעילות החברה אלא לתקופה מרבית של שלוש שנים, הניתנת להארכה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שההסכם להשכרה, להשאלה או לעשיית פעולה אחרת כאמור יאפשר לחברה לסיימן, בתוך שישה חודשים מהמועד שבו נקבעה זכאותו של יורש באותו נכס או של בעלי זכויות אחרים באותו נכס לפי סעיף 22 או 26 או בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה על מימוש הנכס בהתאם לסעיף 37.
39. הוצאות שהוציאה החברה לצורך ניהולו של נכס, לרבות תשלומי החובה החלים עליו לפי כל דין ושכר החברה כאמור בסעיף 41 (בסעיף זה – הוצאות), יחולו על הנכס, ואולם רשאית החברה לגבות את ההוצאות גם מנכס אחר השייך לאותו אדם, ובנסיבות שבהן ראתה שיהיה יעיל והוגן לעשות כן – גם מנכסים אחרים שהועברו אליה. כל עוד לא שולמו לחברה ההוצאות כאמור בסעיף זה, יהיו הן שעבוד ראשון על הנכס.
40. היו בין הנכסים שהועברו לחברה, כספים, או התקבלו כספים ממימוש של נכסים אחרים של נספי השואה, והכספים לא הועברו לתקציב השוטף של החברה לפי הוראות סעיף 54, תשקיע החברה את הכספים לפי הוראות שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, או בדרך של מסירתם לידי האפוטרופוס הכללי לשם השקעה לפי הוראות סעיף 10(ג) ו-(ד) לחוק האפוטרופוס הכללי.
41. לחברה ישולם, בעד פעולותיה בקשר לנכס, שכר כמפורט להלן:
(1) בעבור נכס שהוא כספים שהושקעו כאמור בסעיף 40, שכר שנתי בשיעור חצי אחוז מערך ההשקעה;
(2) בעבור נכס שהוא מקרקעין, שני אחוזים משווי הנכס במועד השבתו או מימושו; כל עוד לא שולם השכר כאמור בפסקה זו, יהיה הוא שעבוד ראשון על הנכס.
פרק ו': החברה – הוראות שונות
סימן א': כללי
...
43. (א) כל מניות החברה יהיו, בכל עת, בבעלות המדינה בלבד, והן אינן ניתנות להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ב) המדינה כבעלת מניות תהיה רשאית להגיש תביעה נגזרת ולהתגונן בדרך של הגנה נגזרת, לפי הוראות הפרק השלישי לחלק החמישי בחוק החברות.
44. (א) מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות:
(1) חבר הוועדה הממנה כאמור בסעיף 45;
(2) חבר דירקטוריון כאמור בסעיף 51;
(3) יושב ראש דירקטוריון כאמור בסעיף 51(ו);
(4) המנהל הכללי כאמור בסעיף 52;
(5) חבר ועדת ביקורת כאמור בסעיף 57.
(ב) החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מן המשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות, לא ימונה המועמד למשרה כאמור.
...
סימן ג': הדירקטוריון, המנהל הכללי וועדת הביקורת
51. (א) הוועדה הממנה תמנה את דירקטוריון החברה שיהיה בן תשעה חברים.
(ב) שני שלישים מחברי הדירקטוריון ימונו מתוך רשימת מומלצים שיגישו לוועדה הממנה הארגונים המנויים בתוספת השניה ושתכלול עשרה מועמדים לפחות; השליש הנותר ימונה מתוך רשימת מומלצים שיגיש השר לוועדה הממנה ושתכלול חמישה מועמדים לפחות.
...
52. הדירקטוריון ימנה את המנהל הכללי בהתאם להוראות סעיפים 37(א) עד (ג) לחוק החברות הממשלתיות.
53. (א) חברי הדירקטוריון, יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של החברה יפעלו בנאמנות למימוש מטרות החברה, לביצוע תפקידיה ולקיום הוראות חוק זה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יחולו עליהם בפעולתם, נוסף על הוראות כל דין, הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות, בשינויים המחויבים.
(ב) הדירקטוריון ידווח בכתב לשר, לוועדת הכספים של הכנסת, ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), אחת לשנה ולא יאוחר משישה חודשים לאחר תום שנת הכספים, אחת לחצי שנה על פעולותיה של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי סעיף 4, ויגיש להם, במועד האמור, דין וחשבון כספי על פעולותיה של החברה בשנת הכספים שחלפהבחצי השנה שחלפה, לרבות בעניינים אלה:
(1) השבת נכסים - מצבת הנכסים שלגביהם קבעה החברה את זיקתו של מבקש לנכס אך הנכס טרם הושב לו, מספרם ושוויים, והסיבות העיקריות שבשלהן לא הושבו נכסים כאמור;
(2) פעולות למימוש נכסים לפי הוראות סעיף 37, ובפרט –
(א) מצבת הנכסים שלגביהם החלה חקירה לאיתור יורשים ונכסים שלגביהם טרם החלה החקירה, מספרם ושוויים;
(ב) נכסים שלגביהם החקירה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים הסתיימה בלא שאותרו יורשים ובהמלצה למימוש, מספרם ושוויים;
(ג) חמשת הנכסים שלגביהם חלף פרק הזמן הארוך ביותר מאז החלה החקירה לאיתור יורש [והזמן שחלף], וחמשת הנכסים שלגביהם חלף פרק הזמן הארוך ביותר מאז אושר מימושם לפי סעיף 37 והם טרם מומשו [והזמן שחלף];
(2א) פעולות לאיתור יורשים – מצבת הנכסים במספר ובשווי שבידי החברה שבהם טרם אותר יורש, בחלוקה לסוגי הנכסים, ושווי הנכס הנמוך ביותר בכל סוג – שבו החלה החברה חקירה לאיתור יורשים, למעט פרסום; מספר שעות העובד הממוצעות לאיתור יורשים בנכסים באותו שווי, ב-10 הנכסים האחרונים שאותרו בהם יורשים בנכסים מאותו שווי;
(3) פעולות השקעה לפי הוראות סעיף 40;
(4) הסכום שהוקצה והסכום שהועבר למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ופירוט אופן הסיוע, [וכן המלצת משרד הרווחה והמשרד לאזרחים ותיקים, ואם לא התקבלה המלצתם – את תגובת החברה להמלצות] וכן הסכום שהועבר למטרת הנצחה, אם הועבר ואופן ההנצחה.
(5) פעולות לאיתור נכסים – מספר האיזורים הגיאוגרפיים שבהם השלימה החברה חקירת עומק ומספר האזורים שטרם הושלמה בהם החקירה ומצב החקירות בהם.
(ג) החברה תמציא לשר, לוועדת הכספים של הכנסת או לוועדת החוקה, לפי דרישתם, כל מסמך או מידע נוסף שימצאו לנכון לדרוש, להבהרת פרטים שצוינו או שהיה צריך לציין בדוח שהוגש לפי סעיף קטן (ב).
(ד) החברה תפרסם את הדין וחשבון שהוגש כאמור בסעיף קטן (ב), באתר האינטרנט שלה.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 594 (ה"ח 707)
(ב) הדירקטוריון ידווח בכתב לשר, לוועדת הכספים של הכנסת, ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בחוק זה – ועדת החוקה), אחת לשנה ולא יאוחר משישה חודשים לאחר תום שנת הכספים, על פעולותיה של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה לפי סעיף 4, ויגיש להם, במועד האמור, דין וחשבון כספי על פעולותיה של החברה בשנת הכספים שחלפה, לרבות פעולות למימוש נכסים לפי הוראות סעיף 37 ופעולות השקעה לפי הוראות סעיף 40. לרבות בעניינים אלה:
(1) מצבת הנכסים שלגביהם קבעה החברה את זיקתו של מבקש לנכס אך הנכס טרם הושב לו, מספרם ושוויים, והסיבות העיקריות שבשלהן לא הושבו נכסים כאמור;
(2) פעולות למימוש נכסים לפי הוראות סעיף 37, ובפרט –
(א) מצבת הנכסים שלגביהם החלה חקירה לאיתור יורשים ונכסים שלגביהם טרם החלה החקירה, מספרם ושוויים;
(ב) נכסים שלגביהם החקירה לאיתור היורשים ובעלי הזכויות האחרים בנכסים הסתיימה בלא שאותרו יורשים ובהמלצה למימוש, מספרם ושוויים;
(ג) חמשת הנכסים שלגביהם חלף פרק הזמן הארוך ביותר מאז החלה החקירה לאיתור יורש, וחמשת הנכסים שלגביהם חלף פרק הזמן הארוך ביותר מאז אושר מימושם לפי סעיף 37 והם טרם מומשו;
(3) פעולות השקעה לפי הוראות סעיף 40;
(4) הסכום שהוקצה והסכום שהועבר למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, ופירוט אופן הסיוע, וכן הסכום שהועבר למטרת הנצחה, אם הועבר ואופן ההנצחה.
(ג) החברה תמציא לשר, לוועדת הכספים של הכנסת או לוועדת החוקה, לפי דרישתם, כל מסמך או מידע נוסף שימצאו לנכון לדרוש, להבהרת פרטים שצוינו או שהיה צריך לציין בדוח שהוגש לפי סעיף קטן (ב).
(ד) החברה תפרסם את הדין וחשבון שהוגש כאמור בסעיף קטן (ב), באתר האינטרנט שלה.
54. (א) הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה.
(ב) (1) הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה שיוקצה לפעילותה השוטפת (בפרק זה – התקציב השוטף), באישור הוועדה הממנה, ובלבד שהסכום שיוקצה לתקציב השוטף מהנכסים של נספי השואה לא יעלה –
(א) בשנה הראשונה לפעילות החברה – על שני אחוזים משווי הנכסים הצפויים להיות מועברים לידי החברה באותה שנה;
(ב) החל מהשנה השניה לפעילות החברה ועד שנת הכספים 2014 – על שני אחוזים משווי הנכסים המצויים בידי החברה בסוף שנת התקציב הקודמת;
(ג) בשנת הכספים 2015 – על 80 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמדד הידוע ביום 1 בינואר 2011 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה);
(ד) בשנת הכספים 2016 – על 65 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(ה) משנת הכספים 2017 ואילך – על 50 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(2) החל מהשנה השניה לפעילות החברה, יקבע הדירקטוריון את התקציב השוטף, בהתחשב, בין השאר, בניסיון שהצטבר לענין הוצאות החברה ופעילות החברה בשנים הקודמות ובשים לב לתפקידיה של החברה ולמשימות העומדות לפניה ביתרת תקופת פעילותה, במגמה להתאים את התקציב לפעילות הנדרשת לשם מימוש מטרות החברה;
(3) בתקציב השוטף ייקבע סעיף נפרד לענין מימון תפקידי החברה לאיתור ולהשבה כאמור בסעיף 4(1) עד (3);
(4) לא ישולמו תשלומים כלשהם לנושי החברה, לרבות במסגרת הסדר או פשרה לפי הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, אלא מהתקציב השוטף.
(ג) נוכח הדירקטוריון כי אין די בתקציב השוטף שאושר כאמור בסעיף קטן (ב)(1), כדי להבטיח את תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה, רשאי הוא –
(1) לפנות לוועדה משותפת של ועדת החוקה וועדת הכספים של הכנסת, בראשות יושב ראש ועדת החוקה (בסעיף זה – הוועדה המשותפת), בבקשה שתקבע בצו שיעור גבוה מהשיעור המרבי הקבוע בסעיף קטן (ב)(1); הוועדה המשותפת לא תאשר את העלאת השיעור, אלא לאחר שנתנה לממשלה הזדמנות נאותה להשמיע את עמדתה;
(2) לפנות לוועדה הממנה בבקשה שתאשר לחברה להוסיף לתקציב השוטף נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שיעמדו לרשותה, מעבר לתקציב השוטף שאושר;
(3) לפנות לממשלה, באמצעות השר, בבקשה כי יוקצה לחברה תקציב, מתקציב המדינה, מעבר לתקציב השוטף שאושר.
(ד) נוכח שר האוצר כי השיעור המרבי הקבוע בסעיף קטן (ב)(1) גבוה מהנדרש, בנסיבות הענין, לצורך תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה, רשאי הוא, בצו, באישור הוועדה המשותפת לקבוע שיעור נמוך מהשיעור האמור, ובלבד שיהיה בו כדי להבטיח את תפקודה התקין של החברה למימוש מטרותיה ולביצוע תפקידיה.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 595 (ה"ח 707)
(ב) (1) הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה שיוקצה לפעילותה השוטפת (בפרק זה – התקציב השוטף), באישור הוועדה הממנה, ובלבד שהסכום שיוקצה לתקציב השוטף מהנכסים של נספי השואה לא יעלה –
(א) בשנה הראשונה לפעילות החברה – על שני אחוזים משווי הנכסים הצפויים להיות מועברים לידי החברה באותה שנה;
(ב) החל מהשנה השניה לפעילות החברה ועד שנת הכספים 2014 – על שני אחוזים משווי הנכסים המצויים בידי החברה בסוף שנת התקציב הקודמת;
(ג) בשנת הכספים 2015 – על 80 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמדד הידוע ביום 1 בינואר 2011 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה);
(ד) בשנת הכספים 2016 – על 65 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(ה) משנת הכספים 2017 ואילך – על 50 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(2) החל מהשנה השניה לפעילות החברה, יקבע הדירקטוריון את התקציב השוטף, בהתחשב, בין השאר, בניסיון שהצטבר לענין הוצאות החברה ופעילות החברה בשנים הקודמות ובשים לב לתפקידיה של החברה ולמשימות העומדות לפניה ביתרת תקופת פעילותה, במגמה להתאים את התקציב לפעילות הנדרשת לשם מימוש מטרות החברה;
מיום 17.1.2013
תיקון מס' 1
ס"ח תשע"ב מס' 2368 מיום 17.7.2012 עמ' 508 (ה"ח 582)
(ב) (1) הדירקטוריון יקבע את התקציב השנתי של החברה שיוקצה לפעילותה השוטפת (בפרק זה – התקציב השוטף), באישור הוועדה הממנה, ובלבד שהסכום שיוקצה לתקציב השוטף מהנכסים של נספי השואה לא יעלה –
(א) בשנה הראשונה לפעילות החברה – על שני אחוזים משווי הנכסים הצפויים להיות מועברים לידי החברה באותה שנה;
(ב) החל מהשנה השניה לפעילות החברה ועד שנת הכספים 2014 – על שני אחוזים משווי הנכסים המצויים בידי החברה בסוף שנת התקציב הקודמת;
(ג) בשנת הכספים 2015 – על 80 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מהמדד הידוע ביום 1 בינואר 2011 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה);
(ד) בשנת הכספים 2016 – על 65 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(ה) משנת הכספים 2017 ואילך – על 50 אחוזים מהתקציב השוטף שאושר לשנת 2011, בצירוף הפרשי הצמדה;
(2) החל מהשנה השניה לפעילות החברה, יקבע הדירקטוריון את התקציב השוטף, בהתחשב, בין השאר, בניסיון שהצטבר לענין הוצאות החברה ופעילות החברה בשנים הקודמות ובשים לב לתפקידיה של החברה ולמשימות העומדות לפניה ביתרת תקופת פעילותה, במגמה להתאים את התקציב לפעילות הנדרשת לשם מימוש מטרות החברה;
(3) בתקציב השוטף ייקבע סעיף נפרד לענין מימון תפקידי החברה לאיתור ולהשבה כאמור בסעיף 4(1) עד (3);
(4) לא ישולמו תשלומים כלשהם לנושי החברה, לרבות במסגרת הסדר או פשרה לפי סעיף 350 הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות, אלא מהתקציב השוטף.
55. (א) מקורות המימון של התקציב השוטף של החברה בשנתיים הראשונות לפעילות החברה יהיו:
(1) נכסים של נספי השואה שהועברו לידי החברה בסכום שלא יעלה על האמור בסעיף 54(ב)(1);
(2) נכסים שאינם נכסים של נספי השואה שהועמדו לרשותה, באישור הוועדה הממנה, לפי סעיף 54(ג)(2);
(3) תקציב משלים שיוקצה מתקציב המדינה לפי סעיף קטן (ב).
(ב) פחת הסכום המהווה שני אחוזים משווי הנכסים כמפורט בסעיף קטן (א)(1) מ-12 מיליון שקלים חדשים בשנה, יוקצה מתקציב המדינה תקציב שישלים את הסכום האמור ל-12 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – תקציב משלים).
(ג) החל מיום הקמת החברה יועברו לחברה מקדמות מתקציב המדינה, על חשבון התקציב המשלים ועל חשבון נכסים של נספי השואה שעל האפוטרופוס הכללי להעביר לחברה לפי הוראות סעיף 5(א), בסכום כולל של 12 מיליון שקלים חדשים, לטובת התקציב השוטף של השנה הראשונה לפעילות החברה.
56. (א) נכסים כמפורט להלן שלפחות מחציתם, על פי שוויים, הם כספים, יישמרו וינוהלו בנפרד, לצורך תשלום ליורשים ולבעלי זכויות אחרים בנכסים של נספי השואה (בחוק זה – הנכסים השמורים):
(1) עד תום חמש שנים מיום הקמת החברה – נכסים ששוויים הכולל הוא עשרים אחוזים משווי כלל הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה (בסעיף קטן זה – שווי כלל הנכסים);
(2) מתום חמש שנים מיום הקמת החברה עד תום עשר שנים מיום הקמתה – עשרה אחוזים משווי כלל הנכסים, ובלבד ששוויים לא יעלה על עשרים אחוזים משווי הנכסים הנמצאים בידי החברה באותה עת;
(3) מתום עשר שנים מיום הקמת החברה עד תום תקופת פעילותה – חמישה אחוזים משווי כלל הנכסים, ובלבד ששוויים לא יעלה על עשרים אחוזים משווי הנכסים הנמצאים בידי החברה באותה עת.
(ב) יתרת הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, אשר אינם נכסים שמורים ואינם מהווים חלק מהתקציב השוטף, לרבות הסכומים שיוקצו למטרת סיוע ולמטרת הנצחה, ינוהלו בנפרד מהתקציב השוטף ומהנכסים השמורים.
הערה: הצעה זו מבטלת למעשה את הקרן השמורה.
...
סימן ד': פירוק החברה
60. (א) החברה תפעל לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה במשך תקופה של חמש עשרה שנים עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) (בחוק זה – תקופת פעילות החברה); בתום תקופת פעילות החברה, תפעל החברה לפירוקה לפי הוראות סעיף 61, אלא אם כן הוחלט על פירוקה במועד מוקדם יותר.
(ב) שלושה חודשים לפני תום תקופת פעילות החברה, לפחות, תמסור החברה הודעה בכתב על כך שתקופת פעילותה עומדת להסתיים, לשר ולרשות.
61. החברה תפורק באחת מדרכים אלה בלבד:
(1) פירוק בידי בית משפט לפי הוראות סעיף 62;
(2) פירוק מרצון לפי הוראות סעיף 63.
62. (א) החברה תפורק בידי בית משפט לפי הוראות פרק י"ב לפקודת החברות, ובלבד שלא תוגש בקשה לפירוק כאמור על ידי החברה אלא באישור הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק החברה ועל כל הגשת בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, תימסר הודעה ליועץ המשפטי לממשלה.
(ב) נוסף על העילות לפירוק הקבועות בסעיף 257 לפקודת החברות, רשאים אלה להגיש בקשה לפירוק החברה, כאמור בסעיף קטן (א), כמפורט להלן:
(1) היועץ המשפטי לממשלה או החברה – בעילה שתמה תקופת פעילות החברה; לענין זה לא תידרש החברה לקבל החלטה מיוחדת כאמור בסעיף 257(1) לפקודת החברות ולא יידרש אישור הממשלה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) היועץ המשפטי לממשלה – אם סבר כי פעולות החברה מתנהלות בניגוד לחוק, למטרותיה או לתקנונה, ובלבד שניתנה לחברה התראה, בכתב, לתקן את המעוות והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת ההתראה;
(3) הממשלה – אם התקבלה החלטת ממשלה כי מטרות החברה מומשו או כי הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, שאינם נכסים שמורים, ואין לפניה בקשות תלויות ועומדות להשבת נכס של נספה השואה, שנדרשת בהן הכרעה של החברה;
(4) הממשלה – אם התקבלה החלטת ממשלה כי מימוש מטרות החברה אינו אפשרי.
(ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק החברה לפי סעיפים קטנים (א), (ב)(2) או (ב)(4), לא יורה בית המשפט על הפירוק, אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות הענין לא ניתן להביא לפעולה תקינה של החברה או למימוש מטרותיה.
63. (א) החברה יכולה, באישור הממשלה, להתפרק מרצון באחת מאלה –
(1) הושלם מימוש כל הנכסים שהועברו לחברה לשם מימוש מטרותיה וביצוע תפקידיה לפי הוראות חוק זה, שאינם נכסים שמורים;
(2) תמה תקופת פעילות החברה, ובלבד שלפני שקיבלה החלטה בדבר אישור הפירוק, קיבלה הממשלה תצהיר שעשו הדירקטורים או רובם, בישיבתם, ולפיו הם בדקו היטב את מצב עסקי החברה ובאו לכלל דעה שיש בידה לשלם את חובותיה במלואם בתוך 12 חודשים לאחר תחילת פירוקה, ואם מדובר בפירוק לפי פסקה (1) – גם כי מומשו כל הנכסים של נספי השואה כאמור.
(ב) נוסף על האמור בסעיפים 262 ו-341 לפקודת החברות, מקום שהחברה מתפרקת מרצון, רשאי בית המשפט, בכל שלב, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, להורות כי הפירוק יהיה בידי בית משפט, אם מצא כי קיים ענין ציבורי בפיקוח בית המשפט על הליכי הפירוק של החברה.
64. (א) הנכסים השמורים ויתרת הנכסים שאינם מהווים חלק מהתקציב השוטף של החברה המנוהלים בנפרד לפי סעיף 56(ב) (בסעיף זה – הנכסים המנוהלים בנפרד), לא יהוו חלק מנכסי החברה העומדים לחלוקה בפירוק.5
(ב) (1) הנכסים השמורים, כולם או חלקם, בסכום או בשווי שיקבע בית המשפט כמספיק בנסיבות הענין, יועברו עם פירוק החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה של חמש שנים, לצורך השבה ליורשים או לבעלי זכויות אחרים; עם תום חמש שנים תועבר יתרת הנכסים, על פי הוראת בית המשפט, לגוף כאמור בסעיף קטן (ג);
(2) בית המשפט רשאי, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע שהנכסים יועברו לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה ארוכה מחמש שנים אם סבר שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.
[כלומר – הנושים יוכלו להיפרע רק מנכסי החברה השוטפים ולא מנכסים המיועדים ליורשיהם של נספי השואה]
(ב)
(1) הנכסים המנוהלים בנפרד שתלויה ועומדת בקשה לקבלתם לפי הוראות פרק ד', יועברו עם פירוק החברה לניהול האפוטרופוס הכללי לתקופה של תשע שנים חמש שנים ויחולו עליהם ההוראות לפי חוק האפוטרופוס הכללי כאילו היו נכסים עזובים שהוגשו לגביהם בקשות שחרור לפי אותו חוק; האפוטרופוס הכללי רשאי, לצורך הפעלת סמכויותיו לפי חוק האפוטרופוס הכללי בקשר לנכסים שהועברו לניהולו לפי פסקה זו, להשלים כל פעולה שנעשתה בידי החברה לשם איתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכסים כאמור והשבת הנכסים לידיהם.
הערה: תשומת הלב כי הנכסים המועברים לאפוטרופוס הם רק אלו שאין לגביהם בקשת השבה תלויה ועומדת.
(2) האפוטרופוס הכללי ייזום הליך של חקירה ובדיקה ויפעל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס שהועבר לניהולו לפי פסקה (1) במטרה להשיב את הנכס לבעלי הזכויות בו, ובכלל זה יבצע את כל הפעולות המנויות להלן בתוך שנתיים מיום העברת הנכס לניהולו:
(א) יפרסם אחת לחצי שנה בשני עיתונים יומיים נפוצים, כמשמעותם בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, הודעה הכוללת את פרטי הנכס, ובכלל זה את סוג הנכס ושמו של בעל הזכויות האחרון בנכס.
(ב) יבצע את כל הפעולות המנויות בתוספת הרביעית לחוק העיקרי לגבי הנכס, אלא אם כן מצא לגבי פעולה מסוימת כי הפעולה בוצעה בעבר בידי החברה או שאין בה כדי לתרום לאיתור בעלי הזכויות בנכס או שאין הצדקה לביצוע הפעולה מנימוקים אחרים, בהתחשב בין היתר בעלויות קבלת המידע ובשוויו של הנכס.
(3) האפוטרופוס הכללי רשאי, לצורך הפעלת סמכויותיו לפי חוק האפוטרופוס הכללי בקשר לנכסים שהועברו לניהולו לפי פסקה זו, להשלים כל פעולה שנעשתה בידי החברה לשם איתור היורשים או בעלי הזכויות האחרים בנכסים כאמור והשבת הנכסים לידיהם.
(24) דחה האפוטרופוס הכללי בקשה לשחרור שהוגשה לגבי נכס שהועבר אליו בהתאם להוראות פסקה (1), יועבר הנכס, ואם היה הנכס מקרקעין – תועבר התמורה שתתקבל ממכירתו, בקיזוז ההוצאות שהוצאו בשל הנכס בתקופת ניהולו למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך, אף אם טרם חלפה התקופה האמורה בפסקה (1), ובלבד שטרם המכירה בוצעו לגבי אותו נכס הפעולות לפי סעיף 15(ג1) או (ג2) לחוק האפוטרופוס הכללי, בשינויים המחויבים ולפי העניין. ביצע האפוטרופוס הכללי את כל הפעולות המנויות בפסקה (2) לשם איתור בעלי הזכויות בנכס.
(3) נכסים שהועברו לאפוטרופוס הכללי לפי פסקה (1) אשר נותרו בניהול האפוטרופוס הכללי בתום התקופה האמורה באותה פסקה, יועברו למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך.
(ג) (1) הנכסים כאמור בסעיף קטן (א) שנותרו לאחר הפחתת הסכום שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ב), יועברו עם פירוק החברה, על פי הוראת בית המשפט, לגוף אחד או יותר, הפועל למטרת סיוע או למטרת הנצחה;
(2) בית המשפט רשאי להעביר את הנכסים כאמור בסעיף זה גם לגוף אחר שלמטרותיו זיקה למטרת סיוע או למטרת הנצחה, אם מצא שהדבר מוצדק, בין השאר, נוכח מקורות ההכנסה העומדים לרשות גופים הפועלים למטרת סיוע ולמטרת הנצחה.
"(ג) הנכסים המנוהלים בנפרד שהוראות סעיף קטן (ב)(1) אינן חלות עליהם יוקנו לחברה עם פירוקה, והמפרק יפעל למימושם ולחלוקת התמורה שתתקבל ממכירתם למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך; נעשה פירוק החברה בדרך של פירוק מרצון, יפנה המפרק לבית המשפט בבקשה מיוחדת לקבלת אישור להעברת הכספים למטרה כאמור בהתאם לכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (ג1).
(ג1) שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, שר הרווחה והשירותים החברתיים והשר לאזרחים ותיקים, יקבע כללים לעניין העברת הנכסים למטרת סיוע לניצולי השואה הזקוקים לכך לפי סעיפים קטנים (ב)(42) ו-(35) ו-(ג)."; ואולם, לא ישמשו הנכסים לתשלום גמלה או קצבה שמגיעה בדין לניצולי השואה או לתשלום עבור מענק אחר שניתנו לניצולי השואה קודם לכן.
[הערה: האם אכן נדרשים ארבעה שרים? האם לא די בהתייעצות עם המשרדים האחרים, ולהבדיל – מדוע לא אישור הוועדה המשותפת כדי לייצג גם את עמדת הכנסת, כגוף המפקח]
(ד) בית המשפט לא יורה על הארכת התקופה כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או על העברת נכסים לגוף כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר שנתן הזדמנות לגורמים הנוגעים בדבר ולארגונים המנויים בתוספת השניה להשמיע את דברם.
64א.
הוכיח אדם לאחר תום תקופת פעילות החברה, כי הוא יורש או בעל זכויות אחר בנכס של נספה השואה שנוהל בידי החברה, יהיה אותו אדם זכאי לקבל מהמדינה את שוויו של הנכס כפי שהיה ביום שבו הועבר על ידי החברה לאחר, ואם מומש הנכס בידי החברה – את התמורה שהתקבלה ממכירתו, והכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19616, ובקיזוז ההוצאות שהוצאו בשל הנכס בתקופת ניהולו."
סימן ה': שונות
65. (א) על החברה יחולו הוראות סעיפים מחוק החברות הממשלתיות כמפורט בתוספת השלישית.
(ב) תוקן חוק החברות הממשלתיות לאחר יום התחילה, רשאי השר, בצו, לפי החלטת הממשלה ובאישור ועדת החוקה, לשנות את התוספת השלישית לצורך החלת תיקון כאמור על החברה, בשינויים המחויבים.
(ג) השר האחראי לעניני החברה כמשמעותו בסעיף 6(3) לחוק החברות הממשלתיות יהיה השר.
(ד) הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות יחולו על החברה כאילו היתה חברה ציבורית; אין באמור כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות כאמור בסעיף 53.בשינויים אלה:
(1) סעיף 272(א) לחוק החברות יחול גם על התקשרות עם נושא משרה שאינו דירקטור באשר לתנאי כהונתו והעסקתו;7 [הערה: המשמעות היא עסקה חריגה זקוקה לאישור ועדת הביקורת ואישור הדירקטוריון]
(2) הוראות סעיפים 272(ג) ו-(ג1),8 273(ב)9, 275(ג1)10 ו-27911 לחוק החברות לא יחולו על החברה; [נטרול ועדת התגמול, לא צריכה להיות כי ועדת התגמול באה להגביל את השכר של מאחר שהשכר נקבע ממילא לפי רשות החברות הממשלתיות]
(3) בכל מקום שבו נדרש אישור ועדת התגמול יראו כאילו נדרש אישור ועדת הביקורת.";
(ה) אין באמור בסעיף קטן (ד) כדי לגרוע מתחולת הוראות סעיפים 10 ו-13 לחוק הנאמנות כאמור בסעיף 53.12
...
פרק ח': הוראות שונות
...
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 595 (ה"ח 707)
68ג. על הליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, יחולו ההוראות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה, אם אין הוראה אחרת בעניין לפי חוק זה:
(1) על אף האמור בסעיף 67א(א) לחוק הירושה, בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה שהוגשה לרשם לענייני ירושה, לא תועבר לבית המשפט גם אם התקיימו הנסיבות כאמור בפסקאות (3), (4) או (7) שבאותו סעיף, ואולם אם התקיימו הנסיבות שבפסקאות (3) או (4) שבאותו סעיף ומבקש הצו ביקש כי הדיון בבקשה יועבר לבית המשפט – תועבר הבקשה לבית המשפט; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות פסקה (8) שבסעיף האמור;
(2) בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה תוגש לרשם לענייני ירושה במחוז תל אביב; השר רשאי, בצו, לקבוע כי בקשות כאמור יוגשו לרשם גם במחוז אחר; לעניין זה, "מחוז" – מחוז בהתאם לאזורי פעולתם של הרשמים לענייני ירושה שקבע השר לפי סעיף 65א(ד) לחוק הירושה.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 595 (ה"ח 707)
הוספת סעיף 68ג
68ד. ...
(ב) (1) בסעיף קטן זה, "הודעה על ממצאים" – הודעה בכתב על ממצאי החברה בכל הנוגע להרכב המשפחה של הנספה מקרבת דם ומקרבת חיתון, המועדים וסדר הפטירה של בני משפחת הנספה, או כל מידע אחר בקשר לאותם עניינים שאותר על ידי החברה או שהחברה מצאה כי לא ניתן לאתרו;
(2) בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לגבי נכס של נספה השואה לפי חוק זה, תהיה החברה רשאית להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי העניין, הודעה על ממצאים, לאחר שערכה את הפעולות לאיתור יורשי הנספה המפורטות בסעיפים 17 עד 25 ובתוספת הרביעית;
(3) הודעה על ממצאים תפרט את הפעולות שנעשו ואת הממצאים שאליהם הגיעה החברה; השר רשאי לקבוע כללים לעניין אופן הגשת ההודעה ודרך פירוט הממצאים האמורים בה;
(4) הגישה החברה הודעה על ממצאים יראו אותה כראיה לכאורה לנכונותם של הממצאים המפורטים בה;
(5) על אף האמור בפסקה (2), החברה רשאית להימנע מבדיקה באחד או יותר מן המאגרים המפורטים בפרטים 5 עד 8 לתוספת הרביעית, ובלבד שתציין בהודעה על הממצאים כי על פי הממצאים שאספה, אין בבדיקה כאמור כדי לתרום להליך איתור הממצאים או שאין הצדקה לבדיקה כאמור מנימוקים מיוחדים אחרים שתפרט בהודעה, ובכלל זה, בהתחשב בעלויות קבלת המידע, שוויו של הנכס וגילו של המבקש;
(6) השר רשאי, בצו, להוסיף לתוספת הרביעית פעולות נוספות שיקבע, או – באישור ועדת החוקה – לגרוע ממנה.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 596 (ה"ח 707)
הוספת סעיף 68ד
...
74. (א) העברת נכסים של נספי השואה לחברה, השבת נכסים ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בהם ומימוש נכסים של נספי השואה בידי החברה לפי הוראות חוק זה, יהיו פטורים מכל אגרה, מס, היטל, או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי כל דין בשל ההעברה או ההשבה כאמור.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מימשה החברה נכס מקרקעין בפטור כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר מכן אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס והחברה החליטה להשיב את תמורתו של הנכס כאמור בסעיף 22 או 26 (בסעיף קטן זה – התמורה), יחולו הוראות אלה:
(1) יראו את התמורה כאילו ניתנה בעד מכירת זכות במקרקעין בידי היורש או בידי בעל הזכויות האחר בנכס, והוא יחויב במס לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין);
(2) על אף האמור בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, המנהל כהגדרתו בחוק האמור (בסעיף קטן זה – המנהל) יתקן את השומה שהוצאה לחברה לפי סעיף 78 לחוק האמור;
(3) החברה תשיב את תמורתו של הנכס ליורש או לבעל זכויות אחר בנכס, בניכוי המס החל לפי השומה כאמור בפסקה (2), ובלבד שהיורש או בעל זכויות אחר בנכס יציג אישור על שומה כאמור.
"(א2) במימוש נכסים של נספי השואה לפי הוראות חוק זה על ידי החברה יופטרו הנכסים מחובות מס הרכוש, ככל שחלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961; על אף האמור, אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס לאחר מימוש כאמור, והחברה החליטה להשיב את תמורתו של הנכס כאמור בסעיף 22 או 26, יבוטל הפטור כאמור ויחולו הוראות סעיף (א1) בשינויים המחויבים גם לעניין מס רכוש.
(א3) הוראות סעיף קטן סעיפים קטנים (א1)(1) עד (3) ו-(א2) סיפא יחולו גם לגבי תמורתו של נכס שהחברה מימשה בהתאם להוראות סעיף 37א(א) או (ב).
(ב) הוראת כל חיקוק האוסרת רישום לגבי נכס בפנקס המתנהל על פי דין, כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית לגבי אותו נכס, לא תחול על רישום בעקבות העברת נכסים לחברה או השבתם כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) החברה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פיקדון או לתת ערובה או בטוחה בכל הליך משפטי שהיא צד לו.
(ד) לעניין סעיף זה, "נכס של נספה השואה" – לרבות מקרקעין שהחברה רשומה בפנקסי המקרקעין כבעליהם, ובלבד שנרשמה כאמור לפני יום י"א בתמוז התשע"ב (1 ביולי 2012).
...
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 597 (ה"ח 707)
74. (א) העברת נכסים של נספי השואה לחברה והשבת השבת נכסים ליורשים או לבעלי זכויות אחרים בהם ומימוש נכסים של נספי השואה בידי החברה לפי הוראות חוק זה, תהיה פטורה יהיו פטורים מכל אגרה, מס, היטל, או תשלום חובה אחר שיש לשלמו לפי כל דין בשל ההעברה או ההשבה כאמור.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מימשה החברה נכס מקרקעין בפטור כאמור באותו סעיף קטן, ולאחר מכן אותר יורש או בעל זכויות אחר בנכס והחברה החליטה להשיב את תמורתו של הנכס כאמור בסעיף 22 או 26 (בסעיף קטן זה – התמורה), יחולו הוראות אלה:
(1) יראו את התמורה כאילו ניתנה בעד מכירת זכות במקרקעין בידי היורש או בידי בעל הזכויות האחר בנכס, והוא יחויב במס לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (בסעיף זה – חוק מיסוי מקרקעין);
(2) על אף האמור בסעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין, המנהל כהגדרתו בחוק האמור (בסעיף קטן זה – המנהל) יתקן את השומה שהוצאה לחברה לפי סעיף 78 לחוק האמור;
(3) החברה תשיב את תמורתו של הנכס ליורש או לבעל זכויות אחר בנכס, בניכוי המס החל לפי השומה כאמור בפסקה (2), ובלבד שהיורש או בעל זכויות אחר בנכס יציג אישור על שומה כאמור.
(ב) הוראת כל חיקוק האוסרת רישום לגבי נכס בפנקס המתנהל על פי דין, כל עוד לא הוכח ששולמו המסים, הארנונות, ההיטלים ותשלומי החובה האחרים המגיעים למדינה או לרשות מקומית לגבי אותו נכס, לא תחול על רישום בעקבות העברת נכסים לחברה או השבתם כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) החברה לא תהיה חייבת לשלם אגרה, להפקיד פיקדון או לתת ערובה או בטוחה בכל הליך משפטי שהיא צד לו.
79. (א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה.
(ב) השר רשאי –
(1) לאחר התייעצות עם הוועדה הממנה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו של חוק זה, לרבות לענין עיון במסמכים הנוגעים לנכסים שהועברו לחברה;
(1א) להתקין תקנות לעניין מסירה והמצאה של הודעות לפי חוק זה;
(2) להתקין תקנות לענין סדרי דין להגשת עררים לוועדת הערר;
(3) לאחר התייעצות עם הוועדה הממנה ובאישור ועדת החוקה, להאריך, בצו, כל מועד שנקבע בחוק זה לעשיית פעולה כלשהי, למעט מועד תום תקופת פעילותה של החברה לפי סעיף 60;
(4) באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע שיעור מתוך הנכסים של נספי השואה שהועברו לחברה, שבו יהיה על החברה להשתמש, במהלך שנה, לצורך ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף 4(4), אם חלפו שבע שנים לפחות מיום הקמת החברה והוא שוכנע כי בהתחשב בתקופה שנותרה לפעילותה, היא אינה פועלת במהירות הראויה לשם ביצוע תפקידיה כאמור בסעיף 4(4), ובלבד שפנה לחברה בדרישה להגדיל את שיעור הנכסים שבהם נעשה שימוש כאמור והיא לא עשתה כן בתוך זמן סביר לאחר קבלת הפניה, ויכול שיקבע שיעור שונה לשנה מסוימת או לשנים מסוימות;
(5) לקבוע הוראות לענין יורש נעדר בהליכים למתן צו ירושה או צו קיום צוואה לצורך קבלת נכס של נספה השואה לפי חוק זה.
...
תוספת ראשונה (סעיף 1)
פסקה (1) להגדרה "נכס של נספה השואה"
אוסטריה, איטליה, אסטוניה, בלגיה, ברית המועצות, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוגוסלביה, יוון, לוב, לוקסמבורג, לטביה, ליטא, נורווגיה, סלובקיה, פולין, צ'כיה, צרפת, רומניה, תוניסיה.
תוספת שניה (סעיף 16)
ארגונים של ניצולי שואה
1. עמותת פורום הארגונים להשבת רכוש של נפגעי השואה.
תוספת שלישית (סעיף 65)
תחולת סעיפים מחוק החברות הממשלתיות
....
תוספת רביעית (סעיף 68ד(ב))
רשימת פעולות לאיתור יורשים
1. בדיקה במאגר המידע של יד ושם;
2. בדיקה במאגר המידע של בית התפוצות;
3. פנייה לרשויות המדינה שעשוי להיות להן מידע שיכול לסייע באיתורם של בעלי הזכויות בנכס;
4. בדיקה באתר לגנאולוגיה יהודית www.jewishgen.org;
5. בדיקה באתר למחקר גנאולוגי כללי www.ancestry.com;
6. בדיקה במאגר מוזאון השואה בוושינגטון www.ushmm.org;
7. בדיקה במאגר המידע של שירות האיתור הבין-לאומי (ITS-Arolsen), בגרמניה;
8. בדיקה בארכיון מרשם האוכלוסין של עיר המוצא של בעל הזכויות בנכס.
מיום 2.8.2012
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ב מס' 2374 מיום 2.8.2012 עמ' 597 (ה"ח 707)
הוספת תוספת רביעית