חומר רקע

DOC 4,997 תווים המסמך המקורי ↗
לכבוד: חברי ועדת חוקה חוק ומשפט הנדון: הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס' 3) (מערך הגיור ובתי דין לגיור), התשע"ד-2014-שילוב נשים במערך הגיור 1. הצעת החוק שבנדון מבקשת להסדיר בחקיקה את מערך הגיור הממלכתי במדינת ישראל, שבראשו יעמוד ראש מערך הגיור. תפקידו של ראש המערך יהיה תפקיד מנהלי באופיו הכולל בין השאר, בהתאם לסעיף 6(ב) להצעת החוק, אחריות לבתי הדין לגיור, אחריות לתהליך ההכנה והלימוד לקראת הגיור, הסברה בתחום הגיור, פיקוח על תהליכי הגיור בצבא, הסדרת שרותי מילה וטבילה, רישום מתגיירים לנישואין וטיפול בהנפקת תעודת המרה. עוד בהתאם להצעת החוק, ראש המערך יתמנה על ידי הממשלה לפי המלצת ועדת איתור, מבלי שיהיה כפוף לגורם כלשהו. יודגש, כי גם אם יוחלט כי ראש מערך הגיור יהא כפוף לרב הראשי לישראל, הרי שאין הכוונה שהוא עצמו יפעיל שיקול דעת וסמכות הלכתית אלא יפעל כזרועו הארוכה של הרב הראשי המוסרת את המדיניות ההלכתית אותה מתווה הרב הראשי אל בתי הדין הפועלים ב"שטח". לפיכך מדובר, כאמור, בהגדרת תפקיד מנהלית בלבד. 2. ואולם, סעיף7(א) להצעת החוק המגדיר את תנאי הכשירות למינויו של ראש מערך הגיור קובע כי כשיר להתמנות ראש מערך הגיור מי שכשיר להתמנות כדיין או מי שכשיר להתמנות כרב עיר. הגדרות אלה במהותן מאפשרות רק לגברים גישה לתפקיד,ובכך חוסמות בפני נשים את האפשרות להגיש מועמדות ולהתמודד על תפקיד ניהולי זה. רק לאחרונה אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המבקשת לבטל את אותם התנאים בדיוק כתנאי סף למועמדותו של אדם לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים מסיבה זו. 3. אנו רואות חשיבות רבה בכהונתן של נשים במשרות ותפקידים ציבוריים שונים על כל גווניהם. חשיבות זו מתעצמת כפליים כאשר מדובר בייצוגן של נשים במוקדי השפעה מנהליים ממלכתיים דתיים כדוגמת בתי דין בהם מכהנים דיינים שהינם גברים בלבד. כך לדוגמא במאבק שהתנהל לייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים, בהרכב האסיפה הבוחרת את הרבנים הראשיים או בהצעת החוק שעתידה לידון בקרוב ותאפשר מינוי מנכ"לית לבתי הדין הרבניים, וכך גם לענייננו, במצב בו למעלה מ-70% מציבור המתגיירים הבאים בפני בתי הדין לגיור הן נשים- קיימת חשיבות גדולה לשילובן של נשים במוקד ההשפעה המנהלי של מערך הגיור. טעם זה מתחדד נוכח היות יתר בעלי התפקידים במערך הגיור – גברים בלבד. 4. זאת ועוד, לשיטתנו, מניעת האפשרות מאשה לכתחילה מלהגיש מועמדותה למשרה מנהלית בשרות המדינה, לא רק משקף תהליך בלתי ראוי ומתמשך של הדרת נשים אלא אף סותר את את רוחו והוראותיו של חוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951, את עקרונות חוק יסוד:כבוד האדם וחרותו ובראשם עיקרון השוויון ואת הנורמות הנהוגות בחברה ובמדינה דמוקרטית. תפיסה זו מצאה את ביטויה בפסיקה ענפה של בית המשפט העליון אשר שבה ואמרה את דברה בעניין בהזדמנויות רבות ושונות. משמעותן המעשית של הדברים היא, שראוי להחיל עקרונות יסוד אלו גם בהצעת החוק העוסקת במערך הגיור, על ידי מתן אפשרות - חוקית - לנשים להתמודד על משרת ראש מערך הגיור אל מול גברים שיבקשו להתמודד על תפקיד זה. 5. חיזוק לעמדתנו זו ניתן למצוא בדברים שאמר במליאת הכנסת סגן השר לשרותי דת, הרב אלי בן-דהן במסגרת תשובה לשאילתה בנושא "שינוי תנאי המכרז לראשות מערך הגיור תוך כדי התהליך" מיום 11.12.13: בתשובה לשאלת ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "...נראה לך הגיוני שראש מערך הגיור יהיה טכנוקרט?" השיב סגן השר הרב אלי בן-דהן: "ראש מערך הגיור-מעולם לא היה תנאי של כשירות לרב עיר,ומה לעשות שבאמת תפקיד ראש מערך הגיור הוא תפקיד מנהלי. מי שנושא באחריות ההלכתית לגיור הוא נשיא בית הדין הרבני הגדול, לא ראש מערך הגיור, שתפקידו רק להביא ולקשר בין נשיא בית הדין הרבני הגדול לבין דייני מערך הגיור ועובדי מערך הגיור. תודה" ומיד נשאל ע"י ח"כ ד"ר עליזה לביא: "אדוני, האם גם אשה יכולה להיות בתפקיד הזה?" ושוב משיב סגן השר הרב אלי בן-דהן: "ודאי שכן. גבירתי, אני אמרתי את דעתי לא מהיום ולא מאתמול, שגם מנהל בתי הדין הרבניים יכול להיות אשה. כן, זאת עמדתי. אני לא חוזר ממנה. אמרתי אותה לא היום ולא אתמול."ובהמשך: "תביאו מועמדים טובים, וקדימה". כל שנותר לנו הוא לאמץ את דבריו אלו של סגן השר הרב אלי בן דהן שנאמרו על ידו לפני יותר משנה בהם טען את אותם הדברים בדיוק שאנו מעלות במסמך זה, וקוראות להביאם לידי ביטוי בפועל! לפיכך, יש להוסיף בסיפא של סעיף 7 (א) להצעת החוק המגדיר את תנאי הכשירות למינויו של ראש מערך הגיור את המילים: "או שהוא בעל מומחיות וידע בתחום הגיור, או עוסק בתחום מעל חמש שנים", ובכך לפתוח את האפשרות לאיוש משרת ראש מערך הגיור גם בפני נשים העוסקות בתחום והינן בעלות מומחיות וידע בגיור. 6. באותו האופן, יש להבטיח כי גם בוועדת האיתור השונות- הן זו שתפקידה להמליץ על מינוי ראש מערך הגיור (לפי סעיף 7(ב) להצעת החוק) והן זו שתפקידה להמליץ על מינוי דיין גיור (לפי סעיף 9 להצעת החוק) לפחות מחצית מחברי כל וועדה תהינה נשים, בדומה לתיקון החקיקה שנעשה לאחרונה לגבי חברותן של נשים בוועדה למינוי דיינים. לפיכך, גם בעניין זה יש להוסיף בסיפא של סעיף 7 (ב) להצעת החוק לאחר המילים "לפי המלצת ועדה לאיתור ראש מערך הגיור" את המילים: "ובלבד שלפחות מחצית מחברי הועדה תהיינה נשים". וכן יש להוסיף בסיפא של סעיף 9 להצעת החוק לאחר המילים "לפי המלצת ועדה לאיתור דייני גיור" את המילים: "ובלבד שלפחות מחצית מחברי הועדה תהיינה נשים". 7. לסיכום ולאור כל האמור, אנו משוכנעות כי כל הגופים המעורבים בקידומה של הצעת החוק החשובה הזו, יפעלו בהתאם למחויבותם החוקית, החברתית והמוסרית במטרה לאפשר לנשים להתמודד באופן שוויוני על תפקיד ראש מערך הגיור ולכהן כחברות בוועדות האיתור השונות. בברכה, עו"ד ציפורת שימל עו"ד עדי בלוטנר עו"ד בת שבע שרמן-שני יועצת משפטית ראש תחום חקיקה אמונה מרכז רקמן