חומר רקע

‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 1 רקע לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט ביום41.5.41 בתקנות החברות 4. ר קע– כללי בפני הוועדה מונחים שלושה סטים של תקנות וצו: 3. )תקנות‏החברות‏(הצבעה‏בכתב‏והודעות‏עמדה ‏,)(תיקון ‏ התשע"ד- 4132 . 4. תקנות ‏החברות‏)(הוכחת‏בעלות‏במניה‏לצורך‏הצבעה‏באסיפה‏הכללית ‏ (תיקון),‏התשע"ד- 4132 . 1. )תקנות ‏החברות ‏(הודעה ‏ומודעה ‏על ‏אסיפה ‏כללית ‏ואסיפת ‏סוג ‏בחברה ‏ציבורית ‏ (תיקון),‏ התשע"ד- 4132 . 2. צו‏ החברות‏(תיקון‏התוספת‏הראשונה‏לחוק),‏התשע"ד- 4132 . התקנות עוסקות בשלושה עניינים מרכזיים שונים (פירוט בסעיפים1-2 )במסמך זה להלן: 3. התאמת ‏התקנות ‏לקראת ‏כניסה ‏לפעולה ‏של ‏ מערכת ‏הצבעה ‏אלקטרונית ‏ שהקימה ‏רשות‏ ניירות‏ערך,‏.שתאפשר‏לבעלי‏מניות‏להצביע‏באמצעותה‏באסיפה‏הכללית‏של‏החברה 4. החלת‏חובת‏גילוי‏של‏שכר‏בכירים‏על‏חברות‏ דואליות‏וחברות‏חוץ,‏ שלא‏מדווחות‏נתון‏זה‏ כ.יום‏מכוח‏דיני‏ניירות‏ערך 1. הסדרת‏האופן‏בו‏יוכל‏בעל‏מניה‏ל ממש‏את‏זכותו‏לבקש‏מהחברה‏להוסיף‏נושא‏לסדר‏היום‏ .של‏אסיפה‏כללית תיקונים נוספים (פירוט ב סעיף5 במסמך זה)להלן: 3. .תיקון‏המועדים‏להגשת‏הודעות‏עמדה 4. ביטול‏ההגבלה‏על‏מספר‏המילים‏הכולל‏בפירוט‏הנושאים‏בכתב‏.הצבעה 1. .עדכון‏המידע‏שנדרש‏בעל‏המניות‏לפרט‏בכתב‏הצבעה 2. קביעה‏כי‏כאשר‏עולה‏להצבעה‏באסיפה‏הכללית‏נושא‏שנדרש‏בו‏אישור‏הדירקטוריון,‏יש‏ לפרסם‏את‏הזימון‏לאסיפה‏בתוך‏01‏.ימים‏לאחר‏שניתן‏אישור‏כאמור 2 .מערכת הצבעה אלקטרונית א. רקע כללי תיקון‏31‏ לחוק‏ניירות‏ערך ‏ (פורסם‏אוקטובר‏4131)‏ קובע‏כי‏תוקם ‏ מערכת‏ממוחשבת‏שתאפשר‏ למחזיקי ‏ ניירות ‏ערך ‏ שונים ‏ להצביע ‏באמצעותה ‏ באס י פות ‏כלליות. ‏ האפשרות ‏להצביע ‏עתידה‏ להינתן ‏ לבעלי ‏מניות ‏של ‏חברות ‏ציבוריות, ‏ ל מחזיקי ‏אופציות, ‏ למחזיקי ‏ תעודות ‏התחייבות‏ )(אג"חים ‏ו למחזיקי‏ יחידות‏השתתפות‏ב שותפויות‏ גז‏ונפט.‏ בתיקון‏31‏ נקבע,‏כי‏ המערכת‏תיכנס‏ לתוקף‏רק‏עם‏פרסו ‏ מן של‏תקנות ‏ שיסדירו‏את‏אופן‏השימוש‏במערכת.‏ התקנות‏המובאות‏לאישור‏ ועדת ‏החוקה ‏חוק ‏ומשפט ‏כעת ‏עוסקות ‏בהצבעה ‏של ‏בעלי ‏מניות ‏באסיפות ‏כלליות ‏של ‏חברות‏ .ציבוריות‏בלבד1 ‏ 1 המנגנון‏שיאפשר‏הצבעה‏באינטרנט‏למחזיקי‏ תעודות‏השתתפות‏בגז‏ונפט‏יובא‏אף‏הוא‏לאישור‏ ועדת‏החוקה‏וחוק‏ ומשפט ‏ במסגרת‏תיקון‏לפקודת‏השותפויות.‏התקנות‏המקבילות‏לעניין‏ הצבעה‏של‏מחזיקי‏ תעודות‏התחייבות‏יובאו‏ לאישור‏ועדת‏הכספים‏והתקנות‏לעניין‏ הצבעה‏של‏.מחזיקי‏אופציות‏יובאו‏לאישור‏ועדת‏המדע :אל חברי‏ועדת‏החוקה,‏חוק‏ומשפט‏ :מאת הייעוץ‏המשפטי‏לוועדה ‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 2 ,כיום ‏ על‏מנת‏להצביע‏באסיפה‏כללית,‏על‏ בעל ‏ה מניות‏ לפנות‏לחבר‏הבורסה‏שבאמצעותו‏הוא‏ מחזיק‏את‏המניות‏כדי‏ לקבל‏ טופס‏של‏ אישור‏בעלות,‏ ולאחר‏מכן‏עליו‏ להגיע‏פיזית‏ (או‏באמצעות‏ מיופה‏כוח)‏למשרדי‏החברה‏במועד‏ההצבעה,‏או‏ לשלוח‏כתב‏הצבעה.‏ בנוסף,‏קיימת‏אפשרות‏של‏ הצבעה‏באמצעות‏האינטרנט,‏אך‏זאת‏רק‏במקרה‏שהחברה‏החל יטה‏לאפשר‏זאת‏באופן‏וולונטרי.‏ בהתאם‏למידע‏שנמסר‏מרשות‏ניירות‏ערך,‏נכון‏להיום‏ מעולם‏לא‏נעשה‏שימוש‏במנגנון‏ההצבעה‏ באמצעות‏האינטרנט.‏ כתב ‏ההצבעה ‏הוא ‏טופס ‏אותו ‏ממלא ‏בעל ‏המניות ‏בו ‏הוא ‏מסמן ‏את ‏אופן ‏הצבעתו ‏בכל ‏אחד‏ מהנושאים‏שעל‏סדר‏יומה ‏של‏האסיפה‏הכללית.‏נכון ‏להיו ם,‏רשימת‏הנושאים‏שניתן ‏להצביע‏ בהם ‏באמצעות ‏כתב ‏הצבעה ‏מוגבלת ‏בהתאם ‏לסעיף ‏78‏ לחוק ‏החברות. 2‏ המשותף ‏לנושאים‏ הקבועים‏שם ,‏הוא‏כי‏מדובר‏באסיפות‏כלליות‏בהן‏נדרש‏רוב‏מיוחד‏כלשהו‏או‏כינוס‏אסיפות‏סוג,‏ לפי ‏העניין ‏שעולה ‏להצבעה, ‏כך ‏שיש ‏משמעות ‏רבה ‏יותר ‏לקולות ‏המיעוט ‏בהצבעה ‏(כך ‏למשל,‏ בהצבעה‏על‏אישור‏עסקה‏עם‏בעל‏עניין‏נדרש‏רוב‏של‏בעלי‏המניות‏ שאינם‏בעלי‏ענין‏אישי‏באישור‏ העסקה ,‏ובהצבעה‏.)על‏אישור‏מיזוג‏נדרש‏לכנס‏אסיפות‏סוג‏בחברת‏היעד לעמדת ‏משרד ‏המשפטים ‏ורשות ‏ניירות ‏ערך, ‏פרוצדורת ‏ההצבעה ‏כיום ‏גוזלת ‏זמן ‏ומשאבים‏ ומהווה ‏ חסם ‏ בפני ‏בעלי ‏מניות ‏מקרב ‏הציבו ר ‏שאינם ‏משתתפים ‏בהצבעה ‏באסיפות ‏ כלליות.‏ ההנחה‏העומדת‏ביסוד‏התיקון‏ היא‏כי‏מתן‏אפשרות‏לבעלי‏המניו ת‏להצביע‏באמצעות‏המערכת‏ האלקטרונית ‏ תאפשר ‏ליותר ‏בעלי ‏מניות ‏להיות ‏מעורבים ‏ בענייני ‏החברה.‏ יש ‏לציין ‏כי ‏תופעת‏ ה"אדישות ‏הרציונלית" ‏של ‏בעלי ‏מניות ‏מקרב ‏הציבור ‏היא ‏תופע ה ‏ידועה, ‏ ו שיעור ‏ההשתתפות‏ שלהם‏ בהצבעות‏באסיפות‏הכלליות‏הוא‏נמוך.‏הסיבות‏לכך‏מגוונות,‏והתיקון‏המוצע ‏ נועד‏להסיר‏ לפחות ‏ חלק‏מהחסמים‏המונעים‏מהציבור‏למ מש‏את‏זכות‏ההצבעה‏שלו. ב. התיקון המוצע לפי ‏ התיקון‏המוצע,‏ ההצבעה‏באסיפה‏הכללית‏תפעל‏באופן‏הבא:‏ חברי‏ ה בורסה‏ שבאמצעותם‏ מחזיקים‏בעלי‏המניות‏את‏מניות‏החברה‏ יעבירו‏למערכת ‏ האלקטרונית ‏ את‏רשימת‏המצביעים‏ .)הפוטנציאלים‏(כל‏מי‏שמחזיק‏במניות‏במועד‏הקובע3‏ בשלב‏הבא,‏ המערכת‏ תשלח ‏ אישור‏לחברי‏ הבורסה‏עם‏קוד‏,אישי‏לכל‏בעל‏מניה ‏ו חבר‏הבורסה‏ י עביר‏את‏הקוד‏ האישי‏לבעלי‏המניות .‏ לאחר‏ מכן,‏בעלי‏המניות‏יוכלו‏להצביע‏במערכת‏האלקטרונית‏תוך‏שימוש‏בקוד‏האישי‏המ זהה.‏ ההצבעה ‏במערכת ‏האלקטרונית ‏אינה ‏באה ‏להחליף ‏את ‏אמצעי ‏ההצבעה ‏הקיימים ‏כיום, ‏והיא‏ .תינתן‏כאפשרות‏הצבעה‏חלופית ההצבעה‏במערכת‏האלקטרונית‏תתאפשר‏בכל‏נושא‏שיעלה‏על‏סדר‏יומה‏של‏האסיפה‏הכללית,‏ .ולא‏רק‏בנושאים‏שניתן‏להצביע‏בהם‏באמצעות‏כתב‏הצבעה‏כיום אישור‏הבעלות‏ יינתן‏באמצעות‏מערכת‏ההצבעה‏האלקטרונית,‏כך‏שנחסך‏הצורך‏להגיע‏ולקבלו‏ מחבר ‏הבורסה. ‏בעל ‏מניות ‏שירצה ‏בכך ‏יוכל ‏לבחור ‏לעשות ‏שימוש ‏במערכת ‏האלקטר ונית ‏רק‏ לצורך‏קבלת‏אישור‏בעלות .‏ ניתן‏ יהיה‏ להצביע‏ במערכת‏האלקטרונית‏ עד‏2‏ שעות‏לפני‏ כינוס‏ האסיפה .‏ זאת‏בעוד‏שכיום‏ניתן‏ להצביע‏באמצעות‏כתב‏הצבעה‏עד‏84‏.שעות‏לפני‏מועד‏האסיפה בעל‏מניות‏יכול‏לשנות‏את‏הצבעתו,‏ בין‏אם‏באמצעות‏שינוי‏ההצבעה‏במערכת‏האלקטרונית‏ובין‏ אם‏באמצעות‏הצבעה‏בדרכים‏אחרות,‏כך‏ש.ההצבעה‏האחרונה‏בזמן‏היא‏הקובעת 2 :הנושאים‏הם מינויים‏ופיטורים‏של‏דירקטורים;‏אישור‏פעולות‏או‏עסקאות‏עם‏בעלי‏עניין‏ובעלי‏שליטה;‏אישור‏ מיזוג;‏הסמכת‏יו"ר‏דירקטוריון‏למלא‏את‏תפקיד‏המנכ"ל‏ו להפך;‏אישור‏מדיניות‏לעניין‏תנאי‏כהונה‏והעסקה‏של‏ נושאי‏משרה‏בחברה;‏אישור‏פשרה‏או‏הסדר‏בין‏החברה‏לבין‏נושיה‏או‏בעלי‏מניותיה;‏וכן,‏כל‏נושא‏אחר‏שנקבע‏ בתקנון‏כי‏החלטות‏לגביו‏יתקבלו‏גם‏בדרך‏של‏הצבעה‏בכתב‏הצבעה ;‏ שרת‏המשפטים‏רשאית‏לקבוע‏נושאים‏נוספים‏ .בתקנות 3 בעל ‏ מניות ‏רשאי ‏להודיע ‏לחבר ‏הבורסה , ‏עד ‏השעה ‏34‏,בצהריים ‏של ‏המועד ‏הקובע ‏לבעלות ‏במניה ‏ שהוא ‏אינו‏ .מעוניין‏להיכלל‏ברשימה‏זו‏ושמו‏לא‏יועבר ‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 3 ג. נושאים לדיון (3) מועד סגירת המערכת להצבעות:‏ נכון ‏להיום, ‏ כתבי ‏ההצבעה ‏צריכים ‏להתקבל ‏במשרדי‏ החברה ‏עד ‏84‏ שעות ‏לפני ‏מועד ‏האסיפה. ‏בתקנות ‏מוצע ‏לקבוע ‏כי ‏ההצבעה ‏במערכת‏ האלקטרונית‏תתאפשר‏עד‏2‏ שעות‏לפני‏מועד‏האסיפה.‏בהקשר‏זה‏נטען‏כי‏קיצור‏פרק‏הזמן‏ מקשה‏על‏החברות‏שכן‏זהו‏פרק‏הזמן‏שבמהלכו‏נוהגות‏החברות‏לער וך‏משא‏ומתן‏עם‏ בעל י‏ המניות‏ועם‏ הגופים‏המוסדיים.‏כן‏נטען‏כי‏פרק‏זמן‏של‏2‏ שעות‏אינו‏מאפשר‏זמן‏מספיק‏ להיערכות‏לדיווח‏על‏תוצאות‏האסיפה‏הכללית‏ בין‏היתר‏מאחר ‏ש ספירת‏קולות‏המצביעים‏ כרוכה‏לעיתים‏בבירורים‏עובדתיים‏ומשפטיים‏כגון‏שאלות‏של‏סיווג‏בעל‏המניות‏כבעל‏עניין‏ .אישי‏וכדומה ‏ מנגד,‏עמדת‏הגורמים‏המקצועיים‏היא‏כי‏אין‏זכות‏קנויה‏לחברות‏לקבל‏את‏ הצבעות ‏בעלי ‏המניות ‏לפני ‏מועד ‏האסיפה, ‏שכן ‏ממילא ‏זכאים ‏אלה ‏לבוא ‏ולהצביע ‏במועד‏ האסיפה ,‏וכי‏ התכלית‏שבשמה‏הוקמה ‏ המערכת‏האלקטרונית‏תוגשם‏בצורה‏הטובה‏ביותר‏ אם‏ יתאפשר‏לבעלי‏המניות‏להצביע‏במועד‏סמוך ‏.יותר‏למועד‏האסיפה (4) פרטי ה זיהוי של בעלי המניות שיועברו לחברות:‏ נכון‏להיום,‏בטופס‏ הידני‏ של‏כתב‏ההצבעה‏ יש‏למלא‏מידע‏מזהה‏אודות‏בעל‏המניות‏הכולל:‏שם‏בעל‏המניות;‏מספר‏תעודת‏זהות;‏אם‏ אין‏לבעל‏המניות‏תעודת‏זהות‏ישראלית‏עליו‏לציין‏מספר‏דרכון‏ואת‏המדינה‏בה‏הוצא;‏א ם‏ בעל‏המניות‏הוא‏תאגיד‏עליו‏לציין‏מספר‏תאגיד‏ואת‏מדינת‏ההתאגדות.‏ הובא‏לידיעתנו‏כי‏ עלתה ‏בקשה ‏לפיה ‏ במסגרת ‏ההצבעה ‏במערכת ‏האלקטרונית, ‏יימסרו ‏לחברות ‏גם ‏פרטי‏ התקשרו ת‏עם‏בעלי‏המניות.‏ זאת‏על‏מנת‏שהחברה‏תוכל‏לנהל‏ משא‏ומתן ‏ ישיר‏מול‏בעלי‏ המניות‏ לגבי ‏ אופן ‏הצבעתם.‏משרד ‏ המשפטים‏מתנגד ‏למסירת ‏פרטי‏ההתקשרות ‏עם‏בעלי‏ המניות. ‏זאת, ‏בין ‏השאר, ‏מאחר ‏שחברה ‏שחפצה ‏בקיום ‏תקשורת ‏עם ‏בעלי ‏המניות ‏בקשר‏ לנושאים‏שעומדים‏להצבעה‏באסיפה‏הכללית‏רשאית‏לעשות‏זאת‏באמצעות‏שימוש‏בהודעות‏ עמדה‏שנשלחות‏ לכל‏בעלי‏המניות ‏ וזהו‏המנגנון‏המתאים‏לכך .‏ בדרך‏זו‏ניתן‏ לוודא‏כי‏אותו‏ .מידע‏מגיע‏לכל‏בעלי‏המניות‏באופן‏שוויוני‏ואחיד אף‏שפרטי‏המידע‏שיימסרו‏לחברה‏לא‏יקבעו‏בתקנות‏החברות‏המונחות‏כעת‏בפני‏הוועדה,‏ מן‏הראוי‏ללבן‏סוגיה‏זו‏בדיון‏ולקבל‏הבהרות‏מרשות‏ניירות‏ערך‏באשר‏לכללים‏שהיא‏עתידה‏ לקבוע‏בהקשר‏זה‏בהת אם‏לסמכות‏שניתנה‏לה‏לפי‏ סעיף‏22יא2‏ לחוק‏ניירות‏ערך.‏ 3 .גילוי שכר בכירים א. רקע כללי– חובות דיווח דיני ‏ניירות ‏ערך ‏הם ‏הדינים ‏המרכזיים ‏המחילים ‏חובות ‏דיווח ‏לרשות ‏ניירות ‏ערך, ‏שהיא‏ הרגולטור‏המפקח‏על‏חברות‏ציבוריות,‏ולבורסה,‏ודרכה‏לציבור‏בעלי‏המניות.‏ ח ובות‏ דיווח‏ אלה ‏ משתנות‏בהתאם‏לסוג‏החברה,‏בחלוקה‏לשלוש‏קטגוריות:‏ (3) חברות‏ציבוריות‏ ישראליות‏ שנסחרות‏בישראל‏בלבד ‏–‏ מדווחות‏דיווחים‏מפורטים‏לפי‏ חוק‏ניירות‏ערך‏והתקנות‏מכוחו ;‏ (4) חברות ‏ חוץ ‏ (שהן ‏חברות ‏שהתאגדו ‏בישראל ‏אך ‏ניירות ‏הערך ‏שלהן ‏רשומים ‏למסחר‏ בחו"ל‏בלבד)‏–‏ אינן ‏ כפופות‏לדיני‏ניירות‏ערך‏הישראלים ;‏ (1) חברות ‏דואליות ‏ (שהן ‏חברות ‏ ש ניירות ‏ הערך ‏שלה ן ‏ רשומים ‏למסחר ‏גם ‏בישראל ‏וגם‏ בחו"ל)‏–‏ בהתאם‏לדיני‏ניירות‏ערך ‏ הישראלים ,‏ ככלל,‏ חברות‏אלה‏ידווחו ‏ לפי‏הדין‏הזר ‏ שחל‏ עליהן ‏ בשל‏רישום‏ניירות‏הערך‏שלה ‏ן.בבורסה‏בחו"ל4 בתיקון‏מוצע‏לקבוע‏את‏חובת‏הדיווח‏על‏שכר‏הבכירים‏מכוח‏דיני‏החברות,‏מאחר‏שדינים‏ אלה‏חלים‏לפי‏מקום‏ההתאגדות‏–‏ על‏כל‏חברה‏שהתאגדה‏בישראל.‏באופן‏כזה‏ניתן‏להחיל‏ את‏חובת‏הדיווח‏על‏שכר‏הבכירים‏המוצעת‏כאן‏על‏חברות‏דואליות‏ו גם‏.על‏חברות‏חוץ 4 'פרק‏ה1‏ לחוק‏ניירות‏ערך ;‏ תקנות‏ניירות‏ערך‏(דוחות‏תקופתיים‏ומיידיים‏של‏תאגידי‏חוץ),‏תשס"א- 4111 . ‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 4 ב. חובות דיווח בדבר תנאי שכר בכירים ‏  חברות‏ציבוריות‏שנסחרות‏בישראל :‏מחויבות‏לדווח,,‏מכוח‏דיני‏ניירות‏ערך5‏ במסגרת‏הדוח‏ השנתי,‏ מהם ‏התגמולים ‏שניתנו ‏ל כל ‏אחד ‏מחמשת ‏בעלי ‏התגמולים ‏הגבוהים ‏ביותר ‏מבין‏ נושאי‏המשרה‏הבכירה‏ בתאגיד ‏ או‏בתאגיד‏שבשליטת ו.‏בנוסף,‏עליהן‏לדווח‏על‏התגמולים‏ שניתנו‏לכל‏אח ד‏משלושת‏נושאי‏המשרה‏הבכירה‏בעלי‏התגמולים‏הגבוהים‏ביותר‏בתאגיד‏ עצמו,‏וכן‏על‏התגמולים‏שניתנו‏לבעל‏עניין‏בתאגיד‏אם‏התגמולים‏ניתנו‏בתמורה‏לשירותים‏ .שנתן‏בעל‏העניין‏כבעל‏תפקיד‏בתאגיד‏או‏בתאגיד‏בשליטתו  חברות‏חוץ‏ודואליות :‏מרבית‏חברות‏החוץ‏והחברות‏הדואליות‏נסחר ות‏בבורסה‏בארה"ב,‏ ועל ‏כן ‏הדין ‏הזר ‏האמריקאי ‏הוא ‏הרלוונטי ‏ ביותר ‏ לעניין ‏זה. ‏הדין ‏האמריקאי ‏מחייב ‏את‏ החברות ‏ שהתאגדו ‏בארה"ב ‏ בדיווח ‏ על ‏בסיס ‏אישי ‏של ‏ שכר ‏ ‏הבכירים. ‏לצד ‏זאת, ‏הדין‏ האמריקאי‏מעניק‏פטור‏מדיווח‏ ‏ זה לחברות‏שמוגדרות‏כ-" Foreign Private Issuer "‏( FPI ),‏ וזאת‏בתנאי‏שהן‏אינן‏חייבות‏בגילוי‏לפי‏דין‏מדינת‏המקור‏שלהן‏(כאן‏–‏ ישראל).‏ לפי ‏הפרשנות ‏של ‏רשות ‏ניירות ‏ערך, ‏חברות ‏חוץ ‏וחברות ‏דואליות, ‏שנחשבות ‏כ- FPI, ‏אינן‏ חייבות‏בגילוי‏ שכר‏בכירים‏ על‏בסיס‏אישי‏ לפי‏הדין‏הישראלי‏ועל‏כן‏הן‏פטורות‏מדיווח‏על‏ שכר‏בכירים ‏ לפי‏הדין ‏ האמריקאי. לפני‏כשנה,‏הוגשה‏תביעה‏נגד‏חברת‏טבע,‏שהיא‏חברה‏דואלית‏שנסחרת‏בבורסה‏בישראל‏ ובארה"ב. ‏בתביעה ‏נטען ‏כי ‏חברות ‏דואליות ‏כמו ‏טבע ‏חייבות ‏לדווח ‏על ‏שכר ‏הבכירים.‏ התביעה ‏נסגרה ‏בפשרה, ‏כך ‏שאין ‏פסק ‏דין ‏סופי ‏שקובע ‏הלכה ‏בעניין ‏זה. ‏עם ‏זאת, ‏ ככל‏ שתביעה ‏זו ‏תעלה ‏ ספק ‏ב אשר ‏למצב ‏המשפטי ‏לגבי ‏חובתן ‏של ‏חברות ‏דואליות ‏ל דווח ‏על‏ ,התגמולים‏שניתנו‏לבכירים ‏ קיים ‏ חשש‏שחברות‏דואליות‏יעדיפו‏להפוך‏להיות‏חברות‏חוץ,‏ שלגביהן‏לא‏קיימת‏אי‏בהירות‏משפטית‏כאמור,‏ ‏ כדי להימנע‏ מפרסום‏שכר‏הבכירים‏על‏בסיס‏ אישי .‏ההפסד‏העיקרי‏ ממעבר‏של‏חברות‏דואליות‏לפע ול‏כחברות‏חוץ ‏ יהיה‏של‏שוק‏ההון‏ הישראלי,‏שיאבד‏כמה‏מהחברות ‏.הגדולות‏הנסחרות‏בו‏נכון‏להיום לעמדת‏גורמי‏המקצוע,‏נוכח‏חשש‏זה,‏עלה‏הצורך‏להבהיר‏את‏המצב‏המשפטי‏ולוודא‏כי‏ .חובות‏הדיווח‏של‏חברות‏דואליות‏ושל‏חברות‏חוץ‏תהיינה‏אחידות‏בהקשר‏זה ג. התיקון המוצע מוצע‏לתקן‏את‏תקנות‏(החברות‏ הודעה‏ומודעה‏על‏אסיפה‏כללית‏ואסיפת‏סוג‏בחברה‏ציבורית ),‏ התש"ס- 4111 ,‏ ולקבוע‏כי‏הודעה‏על‏אסיפה‏שנתית‏של‏ חברות‏חוץ‏וחברות‏דואליות ‏ תכלול‏תיאור‏ של‏תנאי‏כהונה‏והעסקה‏שקיבלו‏חמשת‏מקבלי‏התגמול‏הגבוה‏מבין‏נושאי‏המשרה‏בחברה.‏ נוסח‏התקנה‏המו:צעת " 4 )(ד. הודעה על אסיפה שנתית של חברה ציבורית שאינה מדווחת לפי תקנות הדוחות תכלול– (1) ,תיאור מלא ועל בסיס אישי של תנאי הכהונה וההעסקה לפי רכיבי הם השונים , שקיבלו בפועל חמשת מקבלי התגמול הגבוה ביותר מבין נושאי המשרה בחברה (להלן– נושאי המשרה), בשנה לגביה נערכו ה דוחות ה כספיים ה שנתיים ;הנדונים באסיפה (2) תנאי הכהונה וההעסקה של נושאי המשרה האמורים בפסקה (1 ) יפורטו על פי רכיביהם השונים, בהתאם להכרה בהם בדוחות הכספיים השנתיים האמורים ; בפירוט תהיה הפרדה בין רכיבי התגמול השונים ; ואולם רשאית החברה להפנות לדי ווחים שלה לפי דין המדינה שבה רשומות .מניותיה למסחר אשר נכללים בהם הנתונים האמורים באותה מתכונת" 5 תקנה‏43‏ לתקנות‏ניירות‏ערך‏(דוחות‏תקופתיים‏ומיידים),‏תש"ל- 3081 . ‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 5 אופן ‏הפרסום ‏של ‏המידע ‏לציבור ‏בעלי ‏המניות ‏של ‏החברות ‏הדואליות ‏וחברות ‏החוץ ‏ייעשה‏ :בהתאם‏להוראה‏הבאה " 2 )(ד. הודעה על אסיפה כללית תפורסם על ידי חברה שאינה מדווחת לפי תקנות הדוחות גם באופן בו מפרסמת החברה דיווחים לבעלי מניותיה לפי דין מדינת החוץ; ואולם, אם נכללו בדיווחיה לפי דין מדינת החוץ הפרטים הנדרשים לפי תקנה4 , בשינויים המחויבים, לא תהיה חייבת בפרסום לפי תקנת משנה זו." ד. נושאים לדיון (3) פרסום שכר הבכירים בחברות דואליות ובחברות חוץ לציבור : ‏ הטענה ‏המרכזית ‏נגד‏ התיקון‏המוצע‏היא‏כי‏דרישת‏הגילוי‏של‏שכר‏הבכירים‏ על‏בסיס‏אישי ‏ כאמור‏ עלולה‏ להדיר ‏את ‏רגליהן ‏של ‏חברות ‏גדולות ‏מהבורסה ‏בישראל, ‏דבר ‏שיפגע ‏ב שוק ‏ההון‏ הישראלי.‏מנגד,‏ ישנה‏חשיבות‏רבה‏בפרסום‏שכר‏הבכירים,‏ולא‏בכדי‏חובת‏דיווח‏כזו‏ חלה‏ גם‏ על‏חברות‏ ציבוריות‏ישראליות‏ שנסחרות‏בבורסה‏בישראל‏ ב לבד,‏ו גם‏ על‏ חברות‏ אמריקאיות‏שנסחרות‏בבורסה‏בארה"ב .‏ מדובר‏במידע‏חיוני‏ש מהווה‏אחד‏המרכיבים‏ שעל‏פיהם‏מעריכים‏בעלי‏ מניות‏את ‏ החברה‏ואת‏כדאיות‏הש קעתם‏בה.‏כך‏למשל,‏כאשר‏ בעלי ‏המניות ‏נדרשים ‏ להצביע ‏באסיפה ‏כללית ‏האם ‏לאשר ‏המשך ‏כהונה ‏של ‏דירקטור‏ מסוים,‏ברור‏כי‏יהיה‏זה‏מידע‏חיוני‏עבורם‏לדעת‏אם‏אותו‏דירקטור‏משך‏סכומי‏עתק‏ מהחברה‏בשנה‏שבה‏החברה‏היתה‏בהפסדים‏או‏אישר‏חבילת‏תגמול‏כזו‏לנושא‏משרה‏ אחר.‏ מוצע‏לקיים‏די.ון‏בסוגיה‏זו‏בוועדה ‏ (4) חובת הדיווח המוצעת מול חובת הדיווח מכוח דיני ניירות ערך :‏יש‏לשים‏לב‏להבדלים‏ הקיימים ‏בין ‏חובת ‏הדיווח ‏הכללית ‏שתוטל ‏מכוח ‏הסעיף ‏המוצע ‏ על ‏חברות ‏דואליות‏ וחברות ‏חוץ ‏ לבין ‏חובת ‏הדיווח ‏המפורטת ‏שמוטלת ‏על ‏חברות ‏ציבוריות ‏שנסחרות‏ ב בורסה‏בישראל ‏ מכוח ‏.דיני‏ניירות‏ערך ‏ בין‏היתר,‏חובת‏הדיווח‏המוצעת‏כאן‏חלה‏על‏ "נושאי ‏משרה" ‏לפי ‏חוק ‏החברות6‏ בעוד ‏שחובת ‏הדיווח ‏לפי ‏דיני ‏ניירות ‏ערך ‏חלה ‏על‏ ;"נושאי‏משרה‏בכירה"‏לפי‏חוק‏ניירות‏ערך7‏ חובת‏הדיווח‏לפי‏דיני‏ניירות‏ערך‏חלה‏גם‏ על‏נושאי‏משרה‏בכירה‏בחברות‏בנות,‏ואילו‏חובת‏הדיווח‏המוצעת‏חלה‏על‏נושאי‏משרה‏ בחברה‏בלבד;‏החובה‏המוטלת‏על‏חברות‏ציבוריות‏מכוח‏דיני‏ניירות‏ערך‏כוללת‏דרישה‏ מפורטת ‏של ‏רכיבי ‏התגמול ‏שיש ‏לדווח ‏עליהם8‏ בעוד ‏שהדרישה ‏ בתקנה ‏המוצע ת ‏היא‏ ;כללית ‏יותר ‏ עוד ‏יש ‏לציין, ‏כי ‏הדיווח ‏ על ‏שכר ‏הבכירים ‏ מכוח ‏דיני ‏ניירות ‏ערך ‏ נעשה‏ במסגרת‏הדוח‏השנתי‏של‏החברה,‏בעוד‏שבתיקון ‏ הנוכחי ‏ מוצע‏לקבוע‏כי‏הדיווח ‏ על‏שכר‏ הבכירים ‏בחברות ‏הדואליות ‏ובחברות ‏חוץ ‏ יימסר ‏בהודעה ‏על ‏האסיפה ‏השנתית ‏של‏ החברה.‏מוצע‏לקבל‏הסבר‏מגורמי ‏ המקצוע‏באשר‏להבדלים‏אלה.‏ 6 סעיף‏3‏ לחוק‏החברות:‏""נושא‏משרה""‏–‏,מנהל‏כללי ‏ מנה ל‏עסקים‏ראשי,‏משנה‏למנהל‏כללי,‏סגן‏מנהל‏כללי,‏כל‏ ממלא‏ תפקיד‏כאמור‏בחברה‏אף‏אם‏תוארו‏שונה,‏ו כן‏ דירקטור,‏או‏מנ ‏ הל הכפוף‏במישרין‏למנהל‏הכללי".‏זאת‏בעוד‏ ."שחובת‏הדיווח‏לפי‏דיני‏ניירות‏ערך‏חלה‏על‏"נושאי‏משרה‏בכירה 7 סעיף‏18 "(ד)‏לחוק‏ניירות‏ערך:‏ נושא‏משרה,‏כהגדרתו‏בחוק‏החברות,‏וכן‏יושב‏ראש‏דירקטוריון,‏דירקטור‏חליף,‏ יחיד‏שמונה‏לפי‏סעיף‏412‏ לחוק‏החברות‏מטעם‏תאגיד‏המכהן‏כדירקטור,‏חשב,‏מבקר‏פנימי,‏מורשה‏חתימה‏עצמאי,‏ וכל‏ממלא‏תפקיד‏כאמור‏גם‏אם‏תואר‏משרתו‏שונה,‏וכן‏נושא‏משרה‏בכירה‏בתאגיד‏בשליטת‏התאגיד,‏אשר‏יש‏לו‏ השפעה‏מהותית‏על‏התאגיד‏וכל‏יחיד‏המועסק‏בתאגיד‏בתפקיד‏אחר,‏המח זיק‏חמישה‏אחוזים‏או‏יותר‏מן‏הערך‏ הנקוב‏של‏הון‏המניות‏המוצא‏או‏מכוח‏ההצבעה". 8 תקנה‏43‏ לתקנות‏ניירות‏ערך‏(דוחות‏תקופתיים‏ומיידים),‏תש"ל- 3081:‏"בדוח‏יפורטו‏התגמולים‏שניתנו,‏בשנת‏ הדיווח,‏כפי‏שהוכרו‏בדוחות‏הכספיים‏לשנת‏הדיווח,‏בשל‏כל‏אלה‏כמפורט‏בחלקים‏ב'‏ו-ג'‏:בתוספת‏השישית (3) כל‏אחד‏מחמשת‏בעלי‏התגמולים‏הגבוהים‏ביותר‏מבין‏נושאי‏המשרה‏הבכירה‏בתאגיד‏או‏בתאגיד‏שבשליטתו,‏ אם‏התגמולים‏ניתנו‏לו‏בקשר‏עם‏כהונתו‏בתאגיד‏או‏בתאגיד‏שבשליטתו,‏בין‏אם‏התגמולים‏ניתנו‏על ‏ידי‏ התאגיד‏ובין‏אם‏ניתנו‏על‏ידי‏אחר;‏כיהן‏אדם‏כנושא‏משרה‏בכיר ה‏ביותר‏מתאגיד‏אחד‏מהתאגידים‏האמורים,‏ ייבחנו‏תגמוליו‏במצטבר;‏ (4) כל‏אחד‏משלושת‏נושאי‏המשרה‏הבכירה‏בעלי‏התגמולים‏הגבוהים‏ביותר‏בתאגיד‏שהתגמולים‏ניתנו‏לו‏בקשר‏ (עם‏כהונתו‏בתאגיד‏עצמו,‏אם‏לא‏נמנה‏בפסקה‏3 ;)‏ (1) (כל‏בעל‏עניין‏בתאגיד,‏שאינו‏נמנה‏בפסקאות‏3 ()‏או‏4),‏למעט ‏ חברה-בת‏של‏התאגיד,‏אם‏התגמולים‏ניתנו‏לו‏על‏ ידי‏התאגיד‏או‏על‏ידי‏תאגיד‏שבשליטתו‏בקשר‏עם‏שירותים‏שנתן‏כבעל‏תפקיד‏בתאגיד‏או‏בתאגיד‏בשליטתו,‏ בין‏אם‏מתקיימים‏יחסי‏עובד- "מעביד‏ובין‏אם‏לאו,‏ואף‏אם‏בעל‏העניין‏אינו‏נושא‏משרה‏בכירה. ‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 6 1 .הוספת נושאים לסדר היום א. רקע כללי לפי‏חוק‏החברות,‏ באס י.פה‏כללית‏יתקבלו‏החלטות‏בנושאים‏שפורטו‏בסדר‏היום‏בלבד9‏ סעיף‏ 22(ב)‏לחוק‏החברות‏קובע‏כי‏בעל‏מניה,‏אחד‏או‏יותר,‏שלו‏אחוז‏אחד‏ל פ חות ‏ מזכויות ‏ ההצ ב עה‏ באסיפה‏הכללית,‏רשאי‏לבקש‏ מהדירקטוריון‏לכלול‏נושא‏בסדר‏היום‏של‏אסיפה‏כללית‏שתתכנס‏ בעתיד,‏ובלבד‏שהנושא‏מתאים‏להיות‏נדון‏באסיפה‏כללי ת .‏עוד‏נקבע‏בחוק,‏כי‏שר ת‏ המש פ טים‏ רשאי ת‏ לקבוע‏הוראות‏לעניין‏סעיף‏22(ב)‏האמור,‏לרבות‏המועד‏להגשת‏בקשת‏בעל‏המניה‏לכלול‏ .נושא‏על‏סדר‏היום ‏ עד‏כה,‏הנושא‏לא‏הו סדר‏בתקנות.‏ ב. התיקון המוצע מוצע‏ להוסיף‏את‏תקנות‏3א‏עד‏3ד‏לתקנות‏החברות‏(הודעה‏ומודעה‏על‏אסיפה‏כללית‏ואסיפת‏ סוג‏בחברה‏ציבורית),‏התש"ס- 4111,‏שיקבעו ‏ את‏המנגנון‏שיאפשר‏לבעל‏מניה‏להוסיף‏נושא‏לסדר‏ יום‏האסיפה‏הכללית,‏בהתאם‏לסעיף‏22 .(ב)‏לחוק‏החברות ‏ התיקון‏המוצע קו ‏ ‏ צב מסגרת‏זמנים‏להגשת‏בקשה‏של‏בעל‏מניות‏לכלול‏נושא‏בסדר‏היום‏של‏ האסיפה‏–‏ בעל‏המניות‏יוכל‏להגיש‏בקשה‏ לכלול‏נושא‏בסדר‏היום‏של‏האסיפה‏הכללית ‏ עד‏8‏ ימים‏לאחר‏זימון‏האסיפה‏הכללית ‏ לגבי‏אסיפה‏כללית‏שעל‏סדר‏יומה‏נושאים‏מסוימים ‏ שיש‏ ;חשיבות‏מיוחדת‏בהצבעה‏של‏בעלי‏מניות‏המיעוט‏בהם10‏ ועד‏1‏ ימים‏לאחר‏זימון‏האסיפה‏לגבי‏ אסיפה‏אחרת .‏ ,בנוסף ‏ נקבע ‏מנגנון ‏שמאפשר ‏לחברה ‏ לפרסם ‏הודעה ‏מקדימה ‏על ‏כוונתה ‏לכנס ‏אסיפה ‏כללית ‏ שיתוארו‏בה‏ הנושאים‏הצפויים‏לעמוד‏על‏סדר‏היום‏של‏האסיפה‏הכללית .‏ההודעה‏המקדימה‏ תפורסם‏43‏ ימים‏לפחות‏לפני‏הזימון‏לאסיפה‏הכללית,‏ויינתן‏פרק‏זמן‏של‏32‏ ימים‏לבעלי‏המניות‏ לבקש‏להוסיף‏נושא‏לסדר‏היום‏של‏האסיפה‏העתידית.‏מנגנון‏זה‏של‏הודעה‏מקדימה‏מאפשר‏ לבעלי‏מניות ‏לבקש‏להוסיף‏נושאים‏לסדר ‏היום‏של‏האסיפה, ‏מבלי‏שהדבר‏יחייב‏את‏החברה‏ לפרסם‏פעמיים‏ זימון‏לאסיפה.‏ 5 .תיקונים נוספים בנוסף‏לנושאים‏המרכזיים‏שבהם‏עוסק‏התיקון,‏מוצעים‏בו‏עוד‏מספר‏תיקונים‏ בנושאים‏שונים. א. קביעה כי כאשר עולה להצבעה באסיפה הכללית נושא שנדרש בו אישור הדירקטוריון, יש לפרסם את הזימון לאסיפה בתוך09 ימים לאחר שניתן ה אישור :‏תיקון‏תקנה‏4‏ לתקנות‏ החברות‏(הודעה‏ומודעה‏על‏אסיפה‏כללית‏ואסיפת‏סוג‏בחברה‏ציבורית),‏התש"ס- 4111.‏  כיום ,‏אין‏מגבלה‏משפטית‏על‏פרק‏הזמן‏שיכול‏לחלוף‏בין‏מועד‏אישור‏החלטה‏בדירקטוריון‏ לבין‏אישורה‏באסיפה‏הכללית.‏  בתיקון‏מוצע ‏ לקבוע ‏ כי‏כאשר‏עולה‏לאישור‏האסיפה‏נושא‏שטעון‏אישור‏דירקטוריון‏לפני‏ אישור‏האסיפה,‏פרק‏הזמן‏בין‏אישור‏הדירקטוריון‏לבין‏זימון‏האסיפה‏לא‏יעלה‏על‏01‏ ימים.‏  מטרת ‏התיקון ‏ לוודא ‏כי ‏המידע ‏שעל ‏בסיסו ‏מצביעים ‏בעלי ‏המניות ‏באסיפה ‏הכללית ‏הוא‏ מעודכן‏וכי‏האישור‏שנתן‏הדירקטוריון‏לה.חלטה‏רלוונטי‏ועדכני ב. תיקון המועדים להגשת הודעות עמדה : ‏ תיקון ‏ תקנה ‏2‏ לתקנות ‏ החברות ‏(הצבעה ‏בכתב‏ )והודעות ‏עמדה , ‏התשס"ו- 4113. ‏ הודעת ‏עמדה ‏היא ‏מסמך ‏בו ‏ניתן ‏להביע ‏עמדה ‏ביחס‏ 9 סעי ף‏22 .(ג)‏לחוק‏החברות 10 מדוב ר‏באסיפה‏כללית‏שעולים‏בה‏לדיון‏נושאים‏שכבר‏כיום‏ניתן‏להצביע‏בהם‏באמצעות‏כתב‏הצבעה,‏כלומר,‏ נושאים‏שההצבעה‏בהם‏נותנת‏משקל‏ל קולות ‏.המיעוט ‏‏י"ג‏ אייר ‏ תשע"‏ ד ‏‏‏31‏ מאי ‏4132 7 לנושאים‏שעולים‏על‏סדר‏היום‏בא סיפה‏ כללית ‏ על‏מנת‏לשכנע‏את‏בעלי‏המניות‏לגבי‏אופן‏ הצבעתם .‏הודעת‏עמדה‏יכולה‏להיות‏מטעם‏ הדירקטוריון‏או‏.מטעם‏בעל‏מניות11‏  כיום ‏ המועד‏להגשת‏הודעות‏עמדה‏מטעם‏בעלי‏מניות‏הוא‏31‏ ימים‏לאחר‏המועד‏הקובע.‏ המועד‏הקובע‏באסיפות‏שבהן‏ניתן‏להצביע‏באמצעות‏כתב‏הצבעה‏הוא‏בין‏21ל‏- 47‏ ימים‏לפני‏ .מועד‏כינוס‏האסיפה12‏ יוצא,‏כי‏ניתן‏להג יש‏הודעות‏עמדה‏בין‏11ל‏- 37‏ ימים‏לפני‏האסיפה.‏ החברה ‏רשאית ‏להגיב ‏להודעת ‏עמדה ‏לא ‏יאוחר ‏מ-3‏ ימים ‏לאחר ‏המועד ‏האחרון ‏למשלוח‏ .הודעות‏עמדה‏מטעם‏בעלי‏המניות  בתיקון ‏ מוצע ‏ לקבוע‏כי‏ניתן‏יהיה‏להגיש ‏ הודעות‏עמדה‏עד‏31‏ ימים‏לפני‏האסיפה‏הכללית.‏ החברה‏תהיה‏רשאית‏להגיב‏להודעות‏העמדה‏עד‏3‏ ימים‏לפני‏מועד‏האסיפה.‏  משמעות‏התיקון ‏ היא‏מתן‏זמן‏רב‏יותר‏לבעל‏המניו ת‏לשלוח‏הודעות‏עמדה,‏וזאת‏במטרה‏ לעודד‏ את‏ השתתפות ם‏ באסיפות‏הכלליות‏ו לקיים ‏ דיון‏באמצעות‏מנגנון‏הודעות‏הע מדה.‏ ג. עדכון המידע ש נדרש בעל המניות לפרט בכתב הצבעה :‏תיקון‏ נוסח‏כתב‏ההצבעה‏בתוספת‏ לתקנות‏)החברות‏(הצבעה‏בכתב‏והודעות‏עמדה ,‏התשס"ו- 4113.‏  בכתב ‏ההצבעה ‏ מפורטים ‏הפרטים ‏שבעל ‏מניה ‏נדרש ‏להצהיר ‏עליהם ‏כאשר ‏הוא ‏מצביע‏ בנושאים‏מסוימים.‏ ההצהרה‏היא‏לגבי ‏ זיקות‏שונות‏שיש‏לו‏ לחברה‏או‏לנושא‏ההצבעה.‏  כעת‏מוצע ‏ לעדכן‏את‏הזיקות‏שבעל‏המניות‏ נדרש‏ להצהיר‏עליהן‏בעת‏ההצבעה,‏בהת אם‏לסוג‏ ההצבעה.‏למשל,‏בהצבעה‏ על‏מינוי‏דירקטור‏חיצוני,‏ המצביע‏ יידרש‏להצהיר‏האם‏הוא‏בעל‏ שליטה,‏בעל‏עניין,‏בעל‏עניין‏אישי‏באישור‏המינוי,‏נושא‏משר.ה‏בכירה‏או‏משקיע‏מוסדי ‏  התיקון ‏נועד ‏ לוודא ‏כי ‏החברה ‏ תקבל ‏ מבעלי ‏המניות ‏את ‏מלוא ‏המידע ‏הדרוש ‏לה ‏על ‏מנת‏ .לעמוד‏בחובות‏דיווח‏שונות‏שמטילה‏עליה‏רשות‏ניירות‏ערך ‏  לדיון ‏–‏ מוצע ‏ לקבל ‏הסבר ‏מרשות ‏ניירות ‏ערך ‏באשר ‏לדרישות ‏החדשות ‏שנוספו ‏ולצורך‏ .במידע ד. ביטול ההגבלה על מספר המילים הכולל בפירוט הנושאים בכתב הצבעה : ‏תיקון ‏תקנות‏ 8 ()(א1) ‏ו-7(א) ‏לתקנות ‏)החברות ‏(הצבעה ‏בכתב ‏והודעות ‏עמדה , ‏התשס"ו- 4113. ‏התקנות‏ מגבילות‏את‏מספר‏המילים‏שהחברה‏יכולה‏לכלול‏בתיאור‏הנושאים‏שעל‏סדר‏היום.‏  כיום התקנות‏קובעות‏כי‏הודעת‏עמדה‏תכלול‏לא‏יותר‏מ- 311‏ מלים‏לכל‏נושא‏שעל‏סדר‏היום,‏ ולא‏יותר‏מ- 3,311‏ מילים‏בסך‏‏הכל.‏  בתיקון‏מוצע ‏ לבטל‏את‏המגבלה‏הכוללת‏של‏3,311‏ מילים‏ולהשאיר‏רק‏את‏המגבלה‏של‏311‏ .מילים‏לכל‏נושא 11 סעיף‏77‏.לחוק‏החברות 12 תקנה‏1‏ לתקנות‏החברות‏(הצבעה‏בכתב‏והודעות‏עמדה),‏התשס"ו- 4113 .