חומר רקע
פ ו ר ו ם ה ו צ א ה ל פ ו ע ל
יו"ר הפורום: מ"מ: סגן:
עו"ד ליאור שפירא עו"ד ריאד אבו אסעד עו"ד גיא גולדפרב
עו"ד כאמל באסם עו"ד שחר זמלר
עו"ד יוסף ויצמן עו"ד איהאב חטיב
עו"ד סלים חמיס עו"ד רועי טוני
עו"ד עמנואל מגלד
עו"ד בני סבן
עו"ד בלפור קויתי
עו"ד חנה קומט
עו"ד אורי שרם
ת"א, י' ניסן תשע"ד
10 אפריל 2014
5235/14
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת - בדואר ובדוא"ל -
ירושלים
מכובדי,
הנדון: חלופות לפקודת המאסר
הוראת השעה לעניין הקפאת פקודות המאסר בחוק ההוצאה לפועל אמורה לפוג ביום 16.5.14.
נוכח סיומה של הוראת השעה צפוי להתקיים דיון בוועדת חוקה ביום 7.5.14 בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014, שעניינה ביטול פקודת המאסר תוך בחינת חלופות אפשריות.
ככל שמגמת המחוקק להפוך את הוראת השעה להסדר קבוע, נבקש להציע חלופות אפשריות לייעול ולהגברת האכיפה, על מנת שהגביה והאכיפה בדרכים החוקיות לא יהפכו להיות 'חסרות שיניים', דבר שעלול להוביל לקטסטרופה כלכלית וליצירת גן עדן לחייבים, והגרוע מכל – לצמיחת מנגנוני גביה חלופיים על ידי גורמים עבריינים.
נבקש, כי לקראת הדיון הקרוב בוועדת חוקה יועבר מסמך זה לעיונם של חברי הוועדה ויפורסם כחומר רקע באתר האינטרנט של הוועדה.
החלופות הן פרי הצעותיהם של חברי פורום ההוצאה לפועל, שנרתמו להעביר את התייחסותם המלומדת, והן מביאות לידי ביטוי את ניסיונם המעשי בתחום הגביה וההוצל"פ. החלופות מתחלקות לשתי קבוצות:
האחת, הרחבת מקורות המידע של הזוכים על מצבם הכספי של החייבים.
השניה, הטלת הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם.
הרחבת מקורות המידע של הזוכים על מצבם הכספי של החייבים
1. קבלת מידע מקיף ורחב, ככל שיאופשר, אודות החייב מרשות המיסים על אגפיה השונים:
אגף מס הכנסה ומע"מ (בין היתר, העברה לזוכים של העתקים מדו"חות מס של חייבים עצמאיים וחברות חייבות וכן למסור תלושי שכר של חייבים).
אגף מיסוי מקרקעין (בין היתר, מסירת מידע על עסקאות נדל"ן שעושים חייבים לרבות דיווח על העברות ללא תמורה).
המידע מביטוח לאומי לא עדכני ולא מהווה כלי יעיל באיתור הכנסות של חייבים. המידע שיש בידי רשות המסים (מס הכנסה, מע"מ) הוא מקיף ומעודכן בהרבה.
יחד עם זאת, האפשרות לקבל מידע מרשות המסים חסומה כיום לחלוטין. ככל הנראה בשל התנגדות משרד האוצר, בטענה שאם יגולה מידע אודות חייבים, יתרום הדבר להעלמת מסים.
ניתן להציע שתי אפשרויות לפי סדר העדיפות הבא:
עדיפות ראשונה: מידע מלא אודות כספיו של החייב, הכנסותיו, דוחו"ת מע"מ ומס הכנסה וכו'.
עדיפות שניה: קבלת מידע של פרטי עסקו של החייב (אם הוא עצמאי) ו/או אודות מקום/מקומות עבודתו הנוכחיים.
2. שיתוף במידע בין מערכת האכיפה לבין אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי.
מדובר בשיתוף פעולה בין רשויות מקבילות וחופפות במשרד המשפטים באופן שימנע נקיטת הליכים בהוצל"פ נגד מי שניתן נגדו צו כינוס בפש"ר. השיתוף יתבצע כך שמספרי תעודות הזהות של החייבים בהוצל"פ יוצלבו אוטומטית עם מספרי הזהות של חייבים בפש"ר, שמספריהם של אלה יוצלבו אוטומטית עם מספרי תעודות זהות של יורשים ונהנים על פי צוואות.
3. הוספת רשות האכיפה והגביה כגורם מוסר מידע.
כיום חל נכללים ברשימת הגורמים מוסרי המידע הנהלת בתי המשפט והמרכז לגבית קנסות בלבד. אבסורד הוא שרשות האכיפה והגביה כלל אינה מנויה בתוספת לחוק כגורם מוסר מידע. הרשות מחזיקה במידע ולעיתים גם בכסף. כך לדוגמא, הזוכה אינו יכול לקבל "חתך תיקים ארצי" ולבדוק את מצבו של החייב (מוגבל או שאינו מוגבל) טרם יחליט לפעול בעניינו על דרך השקעת משאבי זמן וכסף בתשלום אגרות, פתיחת תיק וניהול הליכי סרק.
4. מידע לגבי מקרקעין בכל סכום חוב.
קבלת מידע בנוגע למקרקעין תתאפשר על כל סכום חוב ולא רק מסכום של 10,000 ₪.
5. מסירת כל המידע העדכני מהמוסד לביטוח לאומי בדגש על מקומות עבודה של חייבים.
יש להורות למוסד לביטוח לאומי למסור דיווח עדכני על מקומות עבודה של חייבים. כיום הדיווח הוא אינו מעודכן ומידע שמתקבל היום מהמל"ל הינו מעודכן לכל היותר לשנת 2011.
במקביל, יש לקבוע חובה על מעסיק לעדכן פרטי עובד תוך 14 יום מיום תחילת עבודתו ו/או הפסקת העבודה, כאשר העובר על סעיף זה יחוייב בקנס כספי מרתיע.
כך המידע מהמוסד לביטוח לאומי יהיה מועיל ומדויק.
6. הרחבת רשימת הגורמים שמוסרים מידע על החייבים.
יש להגדיל את רשימת הגורמים המפורטים בתוספת השניה שבחוק, למסור מידע על חייבים המצוי בידם עפ"י הוראת סעיף 7ב לחוק, שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, כך שהרשימה תכלול את הגופים הבאים:
כל קרנות ההשתלמות.
רשות המיסים על אגפיה השונים:
הרשויות המקומיות (בנוגע למידע בעניין תשלומי ארנונה שמבצעים חייבים).
7. הרחבת פרטי המידע בחשבון בנק של חייב.
יש להורות על העברה ומסירת מידע בחשבון הבנק של החייב לפחות 6 חודשים אחורה בחשבון העו"ש, לרבות מסירת מידע בעניין ריכוז יתרות, הכולל פיקדונות והלוואות.
כיום המידע שמגיע אינו דף חשבון בנק מקורי (מגיע בדף 4A באותיות הפוכות) ומידע הנוגע רק לתנועות העו"ש בלבד לתקופה מאד קצרה ולא לפיקדונות החייב.
8. הטלת חובה על חברות הביטוח (ללא צורך במשלוח צו עיקול) למסור הודעה לרשות האכיפה והגביה לאחר בדיקה אם קיימים תיקים נגד המבוטח/החייב לפני ביצוע התשלום.
9. הטלת חובה על רשות המסים (ללא צורך במשלוח צו עיקול) למסור הודעה לרשות האכיפה והגביה לאחר בדיקה אם קיימים תיקים נגד הנישום/החייב לפני ביצוע התשלום .
10. קבלת כל המידע לכל זוכה בתיקי איחוד.
11. הרחבת פרטי המידע ממרשם האוכלוסין.
יתקבל מידע ממרשם האוכלוסין גם על שמות בני משפחה: הורים, אחים, בת זוג וילדים. חייב מקצועי מפקיד את משכורתו ו/או משתמש בחשבון הבנק לרוב של אשתו, ואם לא אז של ילדיו או הוריו. הטלת עיקול צד ג' על פי המידע לעיל, תגרום למצב שקרובי משפחה לא יסיעו לחייב להסתתר מרשות האכיפה והגבייה מחשש לקבלת עיקול צד ג'.
הטלת הגבלות על חייבים המשתמטים מתשלום חובותיהם
1. החמרת ההגבלה על רישיון נהיגה.
כיום, נאכפת ההגבלה על רישיון נהיגה בעת חידוש רישיון נהיגה בלבד ועל ידי משרד הרישוי בלבד. יש לפעול למימוש האפשרות לפסול רישיון נהיגה לא רק בעת חידוש אלא באופן ממשי תוך מתן התראה מראש של 30 יום (שכן זה עלול לקחת שנים עד שמועד החידוש מגיע).
בנוסף, מוצע שמשטרת ישראל תאכוף את ההגבלה, בין היתר באמצעות פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה ל- 90 יום, כמו בעבירות נהיגה.
כמו כן, יתאפשר בביצוע הליך של עיקול מטלטלין ו/או באמצעות שוטר בשכר ו/או בצו הבאה להחרים את רשיון הנהיגה של החייב ולהפקידו במשרד הרישוי.
2. אפשרות לעקל את הזכות למשיכת יתר בגובה היתרה שהחייב יכול למשוך.
תיקון חקיקה המבטל את "הלכת אלתית" (ע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בל"ל בע"מ). הלכה זו קבעה, לפני כעשרים וחמש שנים, שאם חשבון החייב נמצא ביתרת חובה, אין עיקול צד ג' תופס בכספים, הואיל והם כספי הבנק, שבוחר, מטעמיו הוא, להמשיך לממן את החייב.
מוצע לכלול בחוק ההוצאה לפועל הוראה לפיה לא תתאפשר פעילות כלשהי בחשבון בנק אשר הוטל עליו עיקול, אלא אם כן יועבר סכום העיקול לקופת לשכת ההוצאה לפועל.
3. הפעלת סקנציות פליליות נגד חייבים קשים המבזים החלטות שיפוטיות.
הפעלת סנקציות פליליות כנגד מי שמבזה פסקי דין של בתי המשפט בכלל והחלטות והוראות שניתנו "כחוק" על ידי רשמי ההוצאה לפועל בפרט. מדובר בעבירות פליליות מן הסוג של "סיכול פסק דין או הוצאה לפועל של בית משפט" (סעיף 244 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977) ו/או אי קיום "הוראה חוקית שניתנה מאת מי שמוסמך לתיתה (סעיף 287 לאותו חוק).
4. תיקון בעניין זכותו של נושה לממש נכסים משועבדים/ממושכנים.
חייבים עושים שימוש לרעה בהוראות חוק המשכון. הדוגמא הבולטת ביותר: חייב משתמש ברכב "שכור" בשיטת ה"ליסינג" כך שהוא רשום בבעלות חברת ליסינג ומשועבד לטובתה או לטובת הבנק המלווה. בא הנושה ומבקש לתפוס את הרכב ולממשו, וזוכה להתנגדות נחרצת מצד רשם ההוצאה לפועל דווקא, אשר מורה בתחילה על קבלת עמדת בעל המשכון (הבנק) ולאחר מכן קובע שאין תועלת בהליך (סעיף 9 לחוק) ושעל כן הבקשה נדחית.
יצויין, כי החוק הקיים אינו מונע בעד נושה ממימוש נכס משועבד של חייב, נהפוך הוא – החוק קובע כי נמכר נכס כזה בהליכי הוצאה לפועל, יעבור המשכון אל הכספים שנתקבלו תמורת המכר. הבעיה אינה כל כך בחוק אלא בהתנהלות רשמי ההוצאה לפועל ביישומו.
5. מתן אפשרות לקזז זכויות של חייב שהוא גם זוכה לטובת חובותיו.
זה אבסורד, כאשר חייב שאינו פורע את חובותיו בלשכת הוצאה לפועל מסויימת, מקבל סכום כסף משמעותי בתיק הוצאה לפועל שמתנהל באותה לשכה עצמה, שם הוא הזוכה. חובה על מערכת האכיפה לקשור בין שני צדדי החבל הזה, של חייב שהוא גם זוכה, ולקזז את זכויות החייב בצד אחד לטובת חובותיו בצד השני.
6. שינוי הגדרת "המצאה מלאה" בשלב מסירת האזהרה.
בשלב מסירת האזהרה - שליחת אזהרה בדואר רשום + אישור מסירה לכתובת החייב על פי מרשם האוכלוסין תיחשב המצאה מלאה (גם אם הושבה לידי הזוכה בפועל) ותאפשר נקיטת כל סוגי ההליכים, בתנאי שיצורפו אישור מרשם אוכלוסין + הספח של אישור מסירה לתיק ההוצל"פ.
7. הטלת הגבלה על החייב מהחזקה או חידוש של רישיון הרכב.
יש להטיל הגבלה על החייב מהחזקה או חידוש של רישיון הרכב ולא רק מהחזקה או חידוש של רישיון הנהיגה כפי שקיים כיום, וזאת הואיל וחידוש רישיון הנהיגה הינו פעם בשבע שנים כאשר רישיון הרכב מתחדש כל שנה.
8. הטלת איסור על חייב להיות מיופה כוח בחשבון בנק של אחר.
יש להטיל על חייב שהתקיימו לגביו התנאים כאמור בסעיף 66ב לחוק איסור על קבלת יפוי כח בחשבון בנק של אחר.
9. לכפות על החייב להגיש דו"ח הכנסות והוצאות כל 3 חודשים כדי לעמוד על מצבו הכלכלי.
10. איסור על חייב בעל זכויות במקרקעין לקבל היתר בניה אם רובץ עיקול על המקרקעין, שהוטל במסגרת תיק הוצל"פ, אלא אם כן ניתן היתר ע"י רשם ההוצל"פ.
11. איסור שימוש ברכב שהוטל עליו עיקול.
ניתן לעדכן פקודת התעבורה שנסיעה ברכב מעוקל מהווה עבירה שדינה קנס אלא אם כן ניתן היתר ע"י רשם ההוצל"פ .
12. חידוש פרוייקט אביבים - החזרת הקישור של משרדי עו"ד למשרד הפנים, כפי שקיים היום ובקרוב צפוי להיפסק.
13. ביצוע עיקולים על מלוא החוב כפי שנהוג בתיק מזונות.
14. קיצור זמן ההמתנה לקבלת הגבלות ומידע ממועד ההמצאה המלאה.
כיום הטלת הגבלות מכוח סעיף 66 אפשרית רק לאחר 6 חודשים מיום המצאה מלאה בתיק, כאשר קבלת מידע היא רק לאחר 45 ימים. מוצע לתקן את החוק, כך שכבר בחלוף 30 ימים ניתן יהיה לנקוט כל הליך מבצעי שב"כ הזוכה מוצא לנכון בדומה להטלת עיקול בנק או כל הליך אחר בתיק ההוצל"פ.
אפשרות אחרת: קיצור תקופת ההמתנה להטלת הגבלות במחצית (3 חודשים), כאשר מדובר בחייב בעל יכולת המשתמט מחובותיו וכאשר החוב הוא מעל ל- 2,500 ₪ (אפשרות נוספת: 5,000 ₪). בסכום נמוך יותר, ניתן יהיה להטילן לאחר 6 חודשים.
15. מתן הקלות בהוצאה של צווי עיכוב יציאה מן הארץ.
לא תבוטל ההגבלה על דרכון ו/או צו עיכוב יציאה מן הארץ אלא לאחר שניתן צו תשלומים על פי שאלון והחייב נתן ערובה או עירבון לעמידה בצו התשלומים שהושת עליו.
במקרה של תיק איחוד - עירבון ערבים לכך שהחייב ימשיך לשלם את צו התשלומים 18 חודשים מיום שחזר ארצה.
16. יצירת מרשם של חייבים קשים בדומה למרשם חייבים מוגבלים לצרכי הרתעה.
17. הקמת מרשם "מוסר התשלומים".
בהסתמך על הניסיון בארה"ב (מדינת פלורידה) מוצע להקים מערכת בה נרשם מוסר התשלומים של כל אדם (קרי, תשלום חובותיו במועד ובצורה מלאה), וכמובן, רישום יתרות חובותיו. כל זוכה יכול לרשום הערה על החייב מיידית וללא צורך בגורם שיפוטי כלשהו על זכותו לכל סכום אותו נדרש החייב לשלם, כאשר רישום זה מטיל באופן אוטומטי עיקולים שברישום על כל נכסי החייב לרבות כלי התחבורה ונכסי המקרקעין שברשותו, כך שביום בו החייב ירצה למכור את אותו נכס, אוטומטית יועבר החוב או חלקו בתוספת ריבית לאותו הנושה. מרשם כזה, שיהיה פתוח וזמין לכל, והמידע בו יפורסם ברבים ויהיה זמין לכל אדם ללא צורך במתווכים, יוכל לשמש סנקציה ממשית וכלי חזק לגביית חובות.
18. תיקון פקודת בזיון בית המשפט, באופן שתחול גם על צווים של רשם ההוצאה לפועל, שיוסמך לתת סעד עפ"י הפקודה.
19. הגבלת ההגנה על דירת מגורים.
20. החלשת מעמדו העדיף של חוב המזונות.
המצב המשפטי לפיו חוב מזונות זוכה לדין קדימה הוא מייאש מצד אחד, ומכשיר יעיל להברחת נכסים מאידך. מוצע כי חוב מזונות יזכה לעדיפות יחסית כגון: סכום מזונות לחודשיים או שלושה יזכה לעדיפות והיתרה תחולק בהתאם להוראות החוק.
21. איחוד תיקים וצו תשלומים.
לכל תיק איחוד ימונה ממונה - זוכה שעוקב אחרי צו התשלומים וכו'. כיום לא ממנים ממונים ותיק איחוד מתנהל בצורה מייאשת.
החוק יתוקן כך שחייב יגיש אחת ל- 120 יום שאלון מלא לממונה על תיק האיחוד.
תשלום מינימום בתיק איחוד יעלה מסך של 150 ₪ ל- 500 ₪.
היה לחייב נכס מקרקעין ולא צירף נסח טאבו לבקשתו לאיחוד תיקים או צו תשלומים, לא תתקבל בקשתו במזכירות ההוצל"פ.
במסגרת איחוד תיקים יאפשר רשם ההוצל"פ לזוכים להגיש בקשות לקבלת מידע מביטוח לאומי + מינהל מקרקעי ישראל + עיקולי חב' ביטוח ללא צורך לנמק הבקשה. קבלת מידע זה לא פוגעת בחייב, להבדיל מעיקול בנק או משכורת או עיקול מיטלטלין, אלא מאפשרת פיקוח ובקרה על החייב.
ההזמנה לחקירת יכולת בתיק האיחוד תישלח לכתובת החייב בתיק האיחוד ע"י לשכת ההוצאה לפועל.
לא התייצב החייב לחקירת יכולת, תישלח לו הודעה בדואר רשום + אישור מסירה ע"י הזוכה שהתייצב לחקירת היכולת, לפיה על החייב לשלם לזוכה שהתייצב לחקירת היכולת את סכום ההוצאות שהושת עליו לאלתר.
בתשובתו על החייב לתת הסבר בתצהיר, מדוע לא התייצב לחקירה היכולת. לא נתן הסבר משכנע או לא הגיב או לא שילם הוצאות - יפוזר תיק האיחוד.
החלטות הרשמים לפיה על החייב להמציא שאלון 30 ימים לפני חקירת היכולת לא נאכפת. לפיכך מוצע, כי אם החייב לא המציא שאלון לידי הזוכה שביקש את חקירת היכולת 45 ימים לפני חקירת היכולת או לממונה (במידה שיש), רשאי הזוכה לפנות לרשם בבקשה לביטול חקירת היכולת ולהעלות את צו התשלומים לסכום המינהלי של התיק הגבוה ביותר (להלן: "צו מינהלי"). לא שילם החייב את הצו המינהלי - יפוזר תיק האיחוד.
נודה לשילובן של החלופות המוצעות או חלקן בהצעת החוק הנ"ל.
ב ב ר כ ה,
ליאור שפירא, עו"ד
יו"ר הפורום וסגן ראש הלשכה
העתקים:
עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עוה"ד.
מר דוד מדיוני – מנהל רשות האכיפה והגביה.
מזכירות ועדת חוקה, חוק ומשפט.
עו"ד סורין גנות, יו"ר צוות מאסרים בהוצל"פ, פורום הוצל"פ (לשכת עוה"ד).
עו"ד גיל סלומון – מנכ"ל לשכת עוה"ד.
עו"ד אלי נקר, סמנכ"ל לשכת עוה"ד.
עו"ד שמעון לפיד – ממונה בכיר, לשכת עוה"ד.
עו"ד רועי כהן – ממונה קשרי שלטון וממשל, לשכת עוה"ד.