חומר רקע
נוסח לדיון 12 במאי 2014
הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014 –
נוסח מעודכן מטעם משרד המשפטים עם הערות הייעוץ המשפטי לווועדה
תיקון סעיף 4א
1.
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-19671 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 4א(א), במקום "58 ו- 70" יבוא "ו-58".
תיקון סעיף 7
2.
בסעיף 7 לחוק העיקרי -
(1) בסעיף קטן (א1), במקום הסיפה החל במילים "או לנקוט" יבוא "לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2 או לנקוט הליכי הבאה לפי פרק ז'2, ולגבי חייב שחובו הפסוק נובע מפסק דין למזונות – גם הליכי מאסר לפי הפרק האמור";
(2) בסעיף קטן (ג), במקום המילים "או הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז'2," יבוא ", לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו'2, לא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה לפי פרק ז'2 ולגבי חייב שחובו הפסוק נובע מפסק דין למזונות לא יינקטו הליכי מאסר לפי הפרק האמור";
(3) בסעיף קטן (ו), אחרי "מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל" יבוא "או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע", ואחרי "מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל" יבוא "או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע".
תיקון סעיף 7ב
3.
בסעיף 7ב לחוק העיקרי -, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
(1) אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
"(א1א)
(1) מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א' בפרט (14) לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב אשר ביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים;
(2) מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לצורך יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו;
(3) מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה;
(4) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כך שיובטח כי לא ייחשף במסגרתו לגורם שבתוספת או לגורם מטעמו כאמור באותה פסקה, כל מידע על זהות החייב;
(5) אין ביידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה כדי להוות המצאה לפי החוק או כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7."
(2) סעיף קטן (ה) – בטל.
הוספת סעיף 7ב2
4.
אחרי סעיף 7ב1 לחוק העיקרי יבוא:
"מידע על כניסת חייב לארץ
7ב2.
סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות למרשם האוכלוסין למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל."
תיקון סעיף 7ג
5.
בסעיף 7ג לחוק העיקרי, אחרי "פרק ו'1" יבוא "רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו'2".
תיקון סעיף 8
6.
בסעיף 8(ד) לחוק העיקרי, המילה "70," - תימחק.
תיקון סעיף 66ד
7.
בסעיף 66ד(ג), המלים "שאישר רשם ההוצאה לפועל" יימחקו.
הוספת פרק ו'2
8.
אחרי סעיף 66ד לחוק העיקרי יבוא:
"פרק ו'2: מרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם
רישום חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חוב במרשם החייבים המשתמטים
66ה.
(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות על רישומו של חייב במרשם חייבים בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם (להלן – מרשם החייבים המשתמטים), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1) הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי פרק ו'1;
רישום במרשם כאמצעי אכיפה אחרון – לנוכח העובדה שמדובר בפגיעה שעלולה להיות בלתי הפיכה ובעלת השלכות ארוכות טווח, יש מקום לשקול לקבוע כי השימוש באמצעי האכיפה האמור ייעשה רק אם רשם ההוצאה לפועל השתכנע שאמצעי האכיפה האחרים אינם יעילים או אינם רלוונטיים בנסיבות העניין, ועל כן מוצדק להשתמש באמצעי אכיפה זה. זאת, בדומה להסדר שקבע המחוקק לגבי מאסר החייב בשנתיים שלאחר כניסתו לתוקף של תיקון 29. נוסח אפשרי:
"הוא שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב, וכי נוכח ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב והטלת הגבלות לפי פרק ו'1, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;"
(2) חובותיו הפסוקים של החייב עולים על 2,500 שקלים חדשים במצטבר;
גובה הסכום – בדיון הקודם עלתה בוועדה השאלה האם מוצדק לאפשר לרשום חייב במרשם החייבים המשתמטים כשסכום חובותיו המצטברים הוא 2,500 ₪ בלבד, והאם אין מקום לקבוע סכום גבוה יותר?
(3) התקיים אחד מאלה:
(א) טרם חלפו שישה חודשים מיום שהחייב הובא לפני רשם הוצאה לפועל על פי צו הבאה לפי סעיף 69יב או בא לפניו בדרך אחרת והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום;
(ב) רואים את החייב כבעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד), והתקיימו כל אלה:
(1) חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה;
(2) נשלחה לחייב הזמנה בדואר רשום עם אישור מסירה, להתייצב לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים;
(3) בהזמנה לפי פסקה (2) צוין, כי רשם ההוצאה לפועל יורה על רישום החייב במרשם החייבים המשתמטים אלא אם כן החייב פרע את החוב או התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
(4) נעשה ניסיון ליצור קשר עם החייב באמצעות הטלפון הנייח או הנייד, ככל שישנו במערכת ההוצאה לפועל, כדי לוודא כי קיבל את האזהרה ואת ההזמנה לדיון לפי פסקה (2), וכי הוא מודע לקיום ההליכים נגדו.
(5) החייב לא פרע את החוב או לא התייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל או לדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים ולא נתן הסבר סביר לאי-התייצבותו ולא ניתנה החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל;
(ג) התקיימו התנאים המפורטים בסעיף קטן (א)(3)(ב)(1) עד (34) והחייב התייצב לפני רשם ההוצאה לפועל בדיון בעניין רישומו במרשם החייבים המשתמטים או שבא לפני רשם ההוצאה לפועל בתקופה שבין משלוח ההזמנה לדיון לבין מועד הדיון כאמור והוכח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום החוב ולא ניתן הסבר סביר לאי-התשלום.
(ב) לא יירשם במרשם החייבים המשתמטים חייב כאמור בסעיף קטן (א)(3)(א), אלא לאחר שמנהל לשכת ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה שבה צוין כי הרשם החליט לרשום את שמו במרשם כאמור וכי החלטה זו תיכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום המצאתה, אלא אם כן ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ג) ציווה רשם ההוצאה לפועל על רישומו של החייב במרשם החייבים המשתמטים (בסעיף זה – צו רישום), בדיון לפי סעיף קטן (א)(3)(א) במעמד החייב, לא יחולו הוראות סעיף קטן (ב) וצו הרישום יכנס לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.
(ד) החליט רשם ההוצאה לפועל על רישומו של חייב במרשם החייבים המשתמטים לפי סעיף קטן (א)(3)(ב), יכנס צו הרישום לתוקף שלושים ימים לפחות ממועד אישור המסירה לפי פסקת משנה (2) לאותו סעיף קטן או במועד שנקבע לדיון בעניין רישום שמו של החייב במרשם החייבים המשתמטים, לפי המאוחר, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל..
(ה) החליט רשם ההוצאה לפועל על רישומו של חייב במרשם החייבים המשתמטים לפי סעיף קטן (א)(3)(ג), יכנס צו הרישום לתוקף בתום שלושים ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן ייפרע החוב או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועלבמועד הדיון לפי אותו סעיף, אלא אם כן יקבע רשם ההוצאה לפועל אחרת.
(ו) בסעיף זה, "לשכת ההוצאה לפועל" – לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק או לשכת ההוצאה לפועל, שליד בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו של החייב.
ניהול מרשם החייבים המשתמטים
66ו.
(א) מרשם החייבים המשתמטים יכיל את שם החייב, מספר תעודת הזהות שלו ותאריך ההחלטה על רישומו במרשם כאמור.
(ב) מרשם החייבים המשתמטים יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל בדרך של שאילתה שבה יצוין מספר תעודת הזהות של האדם שלגביו מתבקש המידע וכן פרטים מזהים של מגיש השאילתה.
מטרות בקשת המידע מהמרשם והשימושים המותרים בו – ההסדר המוצע מעצב את המרשם באופן שנועד מצד אחד להשיג את המטרות השונות העומדות בבסיס המרשם, ומצד שני מבקש להגן – ככל האפשר – על פרטיות החייב. לכן, המרשם המוצע אינו נבנה כמרשם שפתוח לעיון הציבור באופן מלא, אלא כמרשם שניתן לקבל ממנו מידע רק בדרך של שאילתה ספציפית ובודדות, דבר שיש בו כדי להקטין את הפגיעה בפרטיות החייב. ואולם, ההסדר המוצע אינו מציב כל מגבלה באשר לאפשרות לבקש את המידע מהמרשם. לכאורה, על פי המוצע כל אדם שיש בידיו את מספר תעודת הזהות של אדם אחר, יוכל לפנות ולבקש מידע באשר לרישומו של אותו אדם במרשם. כך, עיתונאי שמבקש לעשות כתבת תחקיר או אדם שמסוכסך עם שכנו, יוכל לפנות למרשם בניסיון לברר מידע על אנשים שונים. בדברי ההסבר להצעת החוק נמסרו שלושה נימוקים העומדים ביסוד יצירת המרשם החייבים המשתמטים: הראשון – לאפשר למי שמעוניין להתקשר עם החייב על סיכונים אפשריים הכרוכים בהתקשרות כאמור; השני – לאפשר לזוכים לכלכל את צעדיהם באשר לניהול הליכים נגד החייב; השלישי – להרתיע את החייב ולתמרץ אותו לשלם. מתוך נימוקים אלה, העומדים בבסיס המרשם, יש צורך לגזור ולהגדיר גם את היקף השימוש האפשרי במרשם. לפי שני הנימוקים הראשונים – יש להגביל את האפשרות לבקש מידע מהמרשם רק לאנשים שעושים/עשו עסקים עם החייב או ששוקלים לעשות זאת. לפי הנימוק השלישי – ניתן אמנם לטעון כי ככל שיותר אנשים יהיו חשופים למידע התמריץ של החייב לשלם יהיה גדול יותר, אך ניתן גם לטעון כי עיקר הלחץ המופעל על החייב מרישומו במרשם כאמור, הוא החשש שאנשים יימנעו מלעשות איתו עסקים, דבר שמחזיר אותנו למסקנה הנגזרת משני הנימוקים הראשונים.
לנוכח האמור, נראה כי יש מקום להגדיר בצורה ברורה יותר מי רשאי לבקש מידע מהמרשם ולאלה מטרות. כך, למשל, ניתן לקבוע כי ניתן יהיה לקבל מידע מהמרשם רק לאחר הצהרה שהמידע מבוקש לצורך קבלת החלטה בדבר התקשרות עם החייב או נקיטת הליכי גבייה נגד החייב. בהמשך לכך, יש מקום להבהיר כי אדם שקיבל מידע מהמרשם יהיה רשאי לעשות במידע שימוש רק לצורך אותן המטרות שלשמן ניתן לקבל את המידע מהמרשם, ולאסור עליו לפרסם את המידע או לעשות בו שימוש אחר מזה שלשמו קיבל את המידע.
(ג) אדם שעיין במידע המפורט לגביו במרשם החייבים המשתמטים והוא סבורמצא כי פרטיו אינם נכונים, שלמים, ברורים או מעודכנים (להלן בסעיף זה - מידע שגוי), רשאי לפנות למנהל לשכת ההוצאה לפועל בבקשה לתקן את המידע או למחוק אותו; הסכים מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה, יבצע את השינויים הנדרשים בתוך תקופה שתיקבע ויודיע עליהם לכל מי שקיבל את המידע השגוי במהלך תקופה כפי שתיקבע, שקדמה לתיקון או למחיקה.
(ד) סירב מנהל לשכת ההוצאה לפועל לבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), כי מצא שלא מדובר במידע שגוי, יודיע על כך למבקש.
(ה) מנהל לשכת ההוצאה לפועל יודיע למבקש על כל שינוי ברישום לפי סעיף זה.
(ו) שר המשפטים יקבע הוראות לעניין סעיף זה ובכלל זה לעניין אופן העמדת מרשם החייבים המשתמטים לעיון באינטרנט, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו, את הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.
מחיקת חייב ממרשם החייבים המשתמטים ורישום חוזר
66ז.
(א) רישום פרטיו של החייב במרשם החייבים המשתמטים יימחק משפרע את חובו.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לבקשת חייב, להורות על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, ורשאי הוא להתנות את המחיקה כאמור במתן ערובה להנחת דעתו, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות העניין.
(ג) רשם ההוצאה לפועל יורה על מחיקת רישום פרטיו של חייב ממרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב מקיים אחר הוראות של צו תשלומים או אחר הוראות הסכם בינו לבין הזוכה לעניין פירעון החוב; נמחקו מהמרשם פרטי רישומו של חייב כאמור בסעיף קטן זה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לבקשת זוכה, לצוות כי החייב יירשם שוב במרשם החייבים המשתמטים, אם נוכח כי החייב הפסיק לקיים את הוראות צו התשלומים או ההסכם האמור (בסעיף זה- רישום חוזר); על רישום חוזר לפי סעיף קטן זה לא יחולו הוראות סעיפים 66ה(א)(3)(ב)(2) ו-66ה(ב) לעניין משלוח הזמנה לדיון ומשלוח התראה, ואולם תישלח לחייב הודעה על רישומו החוזר במרשם החייבים המשתמטים, לפי סעיף 66ו(ה)."
חובת דיווח – יש מקום להוסיף חובות דיווח לכנסת על השימוש באמצעי האכיפה של מרשם החייבים המשתמטים, כדי לאפשר לכנסת לבחון עד כמה השימוש באמצעי אכיפה זה יעיל. בהקשר זה מוצע לבחון, בין היתר, את הפרטים הבאים: כמה בקשות לרישום חייב במרשם החייבים המשתמטים הוגשו וכמה מתוכם אושרו; פרטיהם של כמה חייבים נמחקו ממרשם החייבים המשתמטים; משך הזמן הממוצע שחלף בין הרישום לבין המחיקה; ככל שהדבר אפשרי, האם המחיקה נעשתה בשל פירעון החוב או מנימוקים אחרים; היקף הגבייה בתיקים בהם נרשם החייב במרשם החייבים המשתמטים אל מול היקף הגבייה בתיקים בהם לא נרשם החייב במרשם האמור.
תיקון סעיף 69ו
9.
בסעיף 69ו לחוק העיקרי, המילים "או צווי מאסר" – יימחקו.
ביטול סעיף 70
10. d
סעיף 70 לחוק העיקרי - בטל.
תיקון סעיף 71
11.
בסעיף 71 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), המילים "או מאסר" – יימחקו.
תיקון סעיף 74
12.
בסעיף 74(ב) לחוק העיקרי, במקום "7א, 69ג עד 69יג ו-70" יבוא "7א ו-69ג, עד 69יג".
תיקון סעיף 74יג
13.
בסעיף 74יג לחוק העיקרי, המילים "לרבות מאסרו של החייב" - יימחקו.
תיקון סעיף 80
14.
בסעיף 80 לחוק העיקרי, בכל מקום, במקום "69יב(א), 70(א) ו-74(א)" יבוא "69יב(א) ו-74(א)".
ערעור על החלטת הרשם לרשום חייב במרשם – ס' 80(ב) לחוק קובע כי, ככלל, צווים והחלטות של רשם ההוצאה לפועל ניתנים לערעור ברשות שופט של בית משפט השלום, ואולם יש סוגי החלטות של הרשם שהערעור עליהן הוא בזכות. כך, למשל, נקבע כי החלטות לפי ס' 66א(1) ו-(2), קרי: הטלת מגבלות לגבי דרכונו של החייב או עיכוב יציאה מהארץ של החייב, ניתנות לערעור בזכות. לנוכח הפוגעניות שיש ברישום פרטיו של חייב במרשם החייבים המשתמטים, חוסר ההפיכות של צעד מעין זה וההשלכות האפשריות שלו לטווח ארוך, נראה כי מוצדק לאפשר ערעור בזכות על החלטת רשם לרשום את פרטי החייב במרשם.
הוספת סעיף 81ב2
15.
אחרי סעיף 81ב1 יבוא:
חובת סודיות
81ב2
מי שהגיע אליו מידע על חייב או זוכה לפי חוק זה לא יעשה בו כל שימוש ולא יגלה אותו לאחר, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה או על פי צו של בית משפט.
תיקון התוספת השנייה
16.
בתוספת השנייה לחוק העיקרי, בחלק א', אחרי פרט 21 יבוא:
"22.
מערכת ההוצאה לפועל
מספר תיק הוצאה לפועל שפתח החייב כזוכה."
תיקון התוספת השלישית
17.
בתוספת השלישית לחוק העיקרי, בפרט 3, אחרי "רשויות מקומיות" יבוא "לרבות באמצעות גוף המספק לרשות המקומית שירותי ניהול מידע".
תיקון פקודת פשיטת הרגל
18.
בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, סעיף 180 – בטל.
תיקון חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29)
19.
בחוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29), התשס"ט-20082, סעיף 57 – בטל.
ביטול מאסר חייבים גם מפקודת המסים (גביה) – הנימוקים המצדיקים את ביטול האפשרות לעשות במאסר שימוש כאמצעי לגביית חובות בחוב אזרחי רגיל, מצדיקים – לפחות באותה מידה, אם לא למעלה מכך – ביטול אפשרות זו גם מסעיף 10 לפקודת המסים (גביה), מקום שמדובר בחוב שהאזרח חייב לרשות שלטונית.
תחילה
20.
תחילתם של סעיפים 7, 7ב, 7ב2, 7ג, 66ד(ג) והתוספת השלישית לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 2 עד 5, 7 ו-17 לחוק זה, בתום שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), ואולם, שר המשפטים רשאי לקבוע בצו מועד אחר לתחילתם של הסעיפים האמורים שהוא לפני יום התחילה.