חומר רקע

מיזם הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים ברישיון- מחקר הערכה. פרופסור אפרת שהם- המכללה אקדמית אשקלון ד"ר שירלי יהושע-שטרן- המכללה האקדמית אשקלון גב' רותם אפודי- ראש תחום מחקר ברשות לשיקום האסיר מכון שא"מ תוכנית הפיקוח האלקטרוני, המהווה חלופת מאסר, פועלת בשנים האחרונות במדינות מערביות רבות וזוכה שם להצלחה רבה. תוכנית השיקום בפיקוח האלקטרוני בישראל, עבור אסירים משוחררים, הינה תוכנית חדשה יחסית, אשר החלה לפעול כפיילוט ברשות לשיקום האסיר לפני כ-4 שנים. תוכנית הפיקוח האלקטרוני הפועלת במסגרת הרשות לשיקום האסיר בישראל, בדומה למדינות מערביות שונות, שמה דגש רב על השתתפות של המפוקחים במסגרות של תעסוקה וטיפול. יחד עם זאת, בשונה מחלק ממדינות אלו, מיועדת התוכנית הישראלית דווקא לאוכלוסיית אסירים משוחררים שאינה מתאימה לשחרור מוקדם ללא תנאי הפיקוח המוגברים הקיימים בתוכנית זו. במחקר הערכה מקיף שערך מכון שא"מ בשיתוף עם תחום מחקר ברשות לשיקום האסיר, בנושא מיזם הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים ברישיון נבחנו 3 שאלות עיקריות: א. בחינת הצלחת תוכנית הפיקוח האלקטרוני במדדים של מועדות והפרות תנאים בזמן הפיקוח. ב. חזרה למועדות בקרב האסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני בתקופת מעקב של ארבע שנים מתום התוכנית. ג. עמדות כלפי תוכנית הפיקוח האלקטרוני בקרב מפקחים ומפוקחים. מתוך ניתוח כלל תיקי האסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני בין השנים 2007-2009 עולה כי ניתן לאפיין את אוכלוסיית המחקר כאוכלוסיה בעלת מעורבות יחסית גבוהה בעבירות פליליות טרם כניסתם לתוכנית הפיקוח האלקטרוני. מחציתם של המשתתפים במיזם השתחררו ממתקני כליאה בעלי רמת בטחון מרבית, מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המוגדרות כאוכלוסיות ברמת סיכון גבוהה יותר לבריחה, ומאופיינים בתקופות מאסר ארוכות יותר ובבעיות שונות בהתנהגות בזמן תקופת הכליאה. מחצית מהמפוקחים במיזם הפיקוח האלקטרוני ריצו שני עונשי מאסר או יותר, כאשר כ- 40% מתוכם מוגדרים כנפגעי סמים. עוד ניתן לראות כי מעל מחציתם נאסרו בגין עבירות גוף וסמים. האסירים המשוחררים בתקופת הפיקוח האלקטרוני מתחייבים לעמוד בשורה ארוכה של תנאי פיקוח קפדניים אשר הפרתם עלולה להביא לפקיעתה של השתתפותם בתוכנית הפיקוח עד כדי שלילת שחרורם המותנה והחזרתם לכלא. על רקע מאפייני הפתיחה הקשים יחסית של אוכלוסיה זו, בולט מספרן הנמוך של הפרות תנאי הפיקוח ובמיוחד של מידת המעורבות בהתנהגות פלילית בתקופת הפיקוח האלקטרוני. ממצאי המחקר מראים כי עשרה אחוזים בלבד מקרב המפוקחים היו מעורבים בעבירות פליליות בתקופת הפיקוח האלקטרוני. על מנת לבחון האם תוכנית הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים מביאה גם לירידה בשיעורי המועדות לאחר תום התוכנית נבנתה קבוצת ביקורת מתוך כאחד עשר אלף ((10,794 אסירים שהשתחררו בשחרור מלא בשנתיים שקדמו לתחילת הפעלתה של תוכנית הפיקוח האלקטרוני ונמצאו כלא מתאימים לשחרור מוקדם. חרף העובדה כי השוואת נתוניהם הסוציו-לגאליים של האסירים המשוחררים בשתי הקבוצות הראתה כי הרקע הפלילי של קבוצת הביקורת קשה יותר מזה של קבוצת הניסוי, לוחות החיים בהן נעזר המחקר מצביעים בירור כי במהלך 4 השנים שלאחר סיום תוכנית הפיקוח האלקטרוני, ישנה רמה נמוכה יותר של חזרה למאסר דווקא בקרב האסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני. בעוד שבקרב קבוצת הביקורת 42% מהאסירים המשוחררים חזרו למאסר, בקרב קבוצת הניסוי בתום 4 שנות מעקב חזרו רק % 15 למאסר. שני משתנים נמצאו כקשורים בסיכון לחזרה למאסר בקרב האסירים שהשתתפו בתוכנית; גיל ומספר מאסרים קודם. כאשר משקללים את כלל גורמי הסיכון עולה כי לאסירים המשוחררים בקבוצת הביקורת יש סיכון גבוה פי שלוש לחזרה למאסר בהשוואה לאסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני. מניתוח השאלונים שהועברו לאסירים בתוכנית הפיקוח האלקטרוני עולה כי רוב האסירים המשוחררים מבטאים, לפחות באופן הצהרתי, רמה גבוהה של ציפיות חיוביות לעתיד מחד ותחושה של שותפות במעגלי החברה הרחבים כפי שבאה לידי ביטוי בשכיחותן היחסית הגבוהה של התפיסות הנורמטיביות בקרב אוכלוסיית המפוקחים.אסירים אלו מציינים כי ההשתלבות בתעסוקה עוזרת להם להרגיש שפתחו דף חדש והם מרגישים כמעט כמו כולם. עוד מספרים האסירים בתוכנית, כי יש להם קשר טוב עם המטפל, הם מרגישים שיש להם למי לפנות, ויש מי שמטפל בעניינם. מתוך ניתוח הראיונות בקרב המפקחים של הרשות לשיקום האסיר וחברי ועדות השחרורים האחראים על מתן השחרור המוקדם ברישיון, באמצעות תוכנת האטלס, בולטות העמימות וחוסר הוודאות באשר למטרותיו הארגוניות והטיפוליות של המיזם, ומכך שלא ברורים גם היעדים אותם מבקש המיזם להשיג. סוגיה חשובה נוספת עוסקת בקשיים עימם נתקלים המפקחים בהפעלת המיזם – הן קשיים הנובעים מכשלים טכניים, והן קשיים ארגוניים, הנובעים ברובם מהעדר תקציב ייעודי ומעומס תפקידים רב. ממצאי המחקר ניתנים להסבר על ידי שליוב של תיאוריית הפיקוח החברתי ותיאוריית השליטה העצמית המקבלות ביטוי במאפייניה הייחודיים של תכנית הפיקוח האלקטרוני בישראל, הכוללת בבסיסה את שיטת הטיפול הסמכותי לצד שילוב בתעסוקה רציפה ותוכניות של טיפול אישי וקבוצתי המביאים לחיזוק ההתנהגות הפרו-חברתית לא רק בתקופת הפיקוח עצמה אלא גם בשנים שלאחריה. למחקר זה חשיבות יישומית רבת ערך-בישראל, טרם התקבלה חקיקה המסדירה את השימוש בפיקוח אלקטרוני כחלופה ענישתית בהליך הפלילי ותוכניות הפיקוח האלקטרוני בקרב אסורים או עצורים פועלות על פי הוראת שעה. זאת ועוד, רובם של המשתתפים בתוכנית הפיקוח האלקטרוני הם עצירים (90%) ולא אסירים משוחררים. ממצאיו החיוביים של מחקר זה מחזקים את הצורך לעגן בחקיקה את השימוש בפיקוח אלקטרוני כחלופה ראויה לאסירים משוחררים שלא ניתן לשחררם בשחרור מוקדם לתוכניות הפיקוח המסורתיות הפועלות בקהילה.