חומר רקע
קידום בריאות והתפתחות הפגים
כחלק מתכניות קידום בריאות ו"התערבות מוקדמת" הנהוגות בעולם, עמותת לה"ב מעוניינת לקדם תכניות התערבות מוסדרות ומאורגנות, אשר נותנות מענה מקצועי לרצף ההתפתחותי של הפגים משלב הפגייה, שירותי הבריאות ועד מסגרות החינוך השונות.
כידוע, אוכלוסיית הפגים הינה אוכלוסייה בסיכון גבוה לפתח קשיים ניורו התפתחותיים בשנות חייהם הראשונות. מחקרים מראים כי לפגות קיימת השפעה ניכרת בשנים הראשונות על health-related quality of life (HRQoL) (תפקוד גופני, רגשי וחברתי). השפעה מתמשכת על שנות הילדות ובגרות. כיום, הספרות המקצועית מראה כי כל הפגים, כולל שבועות מאוחרים של 34-37, זקוקים להדרכה ומעקב צמוד אחר ההתפתחות.
מחקרים עדכניים מראים שהתערבות התפתחותית מוקדמת ככל שניתן ע"י הדרכה להורי הפגים, משפרת קשר הורה - ילד, מפחיתה קשיים רגשיים של הורי הפגים, משפרת תפקודי שינה/אכילה/התפתחות אצל הפגים. התערבות מוקדמת הינה מכלול התערבויות בסביבה הטבעית של הפג: הורים, בית ומסגרת חינוכית, וניתנת על ידי בעלי מקצוע מורשים כגון רופאים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים, קלינאי תקשורת, תזונאים ועוד.
תכניות "התערבות מוקדמת" משפיעות לטווח הארוך על תפקודים קוגניטיביים וחברתיים בגילאי גן ובית ספר. התכניות יעילות הן כתכניות מניעה והן כתכניות התערבות טיפולית לפג ולמשפחתו.
בעולם, הנחות התכנית הן:
1. הקניית ידע של אנשי מקצוע בתחום בריאות, הכשרות ופרקטיקה של טיפול רפואי מתאים מבחינה התפתחותית בהקשר של משפחה והקהילה (Family Centered Approach).
2. קידום תוצאות (outcome) חברתיות, התפתחותית , ובריאות של תינוקות , ילדים ובני נוער.
3. שותפויות בין המשפחות, אנשי מקצוע בתחום בריאות, ומסגרות חינוכיות.
4. הקניית ידע למשפחה, מיומנויות טיפול, והשתתפות בקידום בריאות ופעילויות למניעה קשיים התפתחותיים.
5. מענה לצרכים מיוחדים של תינוקות, ילדים ובני נוער על ידי שירותים חברתיים ורפואיים.
נושאים מרכזיים החוזרים על עצמם בתכניות בהתאם לכל שלב של התפתחות הילד :
1) תמיכת משפחה 2) התפתחות ילד 3 ) בריאות הנפש 4 ) משקל בריא 5 ) תזונה בריאה 6 ) פעילות גופנית 7 ) בריאות פה 8) קשר לקהילה ומשאבים.
לסיכום: הקמת מערך תכניות התערבות מוקדמת בישראל, יקדם רבות את אוכלוסיית הפגים ויכול למנוע בעתיד קשיים התפתחותיים המהווים נטל חברתי וכלכלי על החברה והמדינה.
מקורות מידע:
1. The International Society on Early Intervention (ISEI) http://depts.washington.edu/isei/
2. Spittle, A., Orton, J., Anderson, P., Boyd, R., & Doyle, L. W. (2012). Early developmental intervention programmes post hospital discharge to prevent motor and cognitive impairments in preterm infants. status and date: New search for studies and content updated (conclusions changed), published in, (12).
3. McGowan, J. E., Alderdice, F. A., Holmes, V. A., & Johnston, L. (2011). Early childhood development of late-preterm infants: a systematic review. Pediatrics,127(6), 1111-1124.
4. Engle, W. A., Tomashek, K. M., & Wallman, C. (2007). “Late-Preterm” Infants: A population at risk. Pediatrics, 120(6), 1390-1401.
5. Morag, I., Bart, O., Raz, R., Shayevitz, S., Simchen, M. J., Strauss, T., & Gabis, L. (2013). Developmental characteristics of late preterm infants at six and twelve months: A prospective study. Infant Behavior and Development,36(3), 451-456.
6. Arnaud, C., Daubisse-Marliac, L., White-Koning, M., Pierrat, V., Larroque, B., Grandjean, H., & Kaminski, M. (2007). Prevalence and associated factors of minor neuromotor dysfunctions at age 5 years in prematurely born children: the EPIPAGE Study. Archives of pediatrics & adolescent medicine, 161(11), 1053
7. Zwicker, J. G., & Harris, S. R. (2008). Quality of life of formerly preterm and very low birth weight infants from preschool age to adulthood: a systematic review. Pediatrics, 121(2), e366-e376.
8. Feldman, R. (2009). The development of regulatory functions from birth to 5 years: Insights from premature infants. Child Development, 80(2), 544-561.
9. Aylward, G. P. (2005). Neurodevelopmental outcomes of infants born prematurely. Journal of Developmental & Behavioral Pediatrics, 26(6), 427-440.
10. Wickremasinghe, A. C., Rogers, E. E., Johnson, B. C., Shen, A., Barkovich, A. J., & Marco, E. J. (2013). Children born prematurely have atypical Sensory Profiles. Journal of Perinatology.