חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח לדיון הקבוע ביום 20.11.13
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון) (הגברת המשילות) (פ/1160; פ/1402) – נוסחים מסכמים בעקבות הדיונים בחוקי היסוד ולפני הדיונים בחוקים הרגילים
* מספר השרים (תיקון לחוק-יסוד: הממשלה)
סעיף 5 לחוק-יסוד: הממשלה: הרכב הממשלה
5. (א) הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים.
(ב) ראש הממשלה יהיה מבין חברי הכנסת; שר אחר יכול שיהיה שלא מבין חברי הכנסת.
(ג) שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק.
(ד) אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה.
(ה) שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה.
גרסה א': הצעת יו"ר הוועדה
(ו) מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על 22, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה, או החליטה על צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות.
גרסה ב': הצעת ח"כ הופמן
(א) הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים אחרים; מספר חברי הממשלה, לרבות ראש הממשלה, לא יעלה על 19.
גרסה ג': הצעת ח"כ הופמן – תיקון לסעיף 44 (יציבות החוק)
אין לשנות את הוראות סעיף 5(א)/5(ו) אלא בחוק-יסוד שנתקבל ברוב של שבעים חברי הכנסת. [אם תבחר הוועדה בגרסה זו, עליה להחליט האם הרוב האמור מתייחס לכל שלוש הקריאות, או רק לקריאה השלישית].
* היחס בין שר לבין משרד (תיקון לחוק-יסוד: הממשלה)
גרסה א': הצעת יו"ר הוועדה – לא לתקן את הסעיף הקיים
(ג) שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק.
גרסה ב': הצעת ח"כ הופמן
(ג) שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיה שר בלי תיק.
גרסה ג': חילופית של יו"ר הוועדה:
(ג) שר יהיה ממונה על משרד, ואולם יכול שיהיו עד שני שרים בלי תיק.
* מספר סגני השרים (תיקון לחוק-יסוד: הממשלה)
סעיף 25 לחוק-יסוד: הממשלה: סגני שרים
25. (א) שר הממונה על משרד רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן שר אחד; סגן שר ייכנס לתפקידו משהודיעה הממשלה בכנסת על מינויו; לסגן שר שמונה על ידי ראש הממשלה ייקרא "סגן שר במשרד ראש הממשלה".
(ב) סגן שר יפעל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת הענינים שמסר לו.
(ג) חבר הכנסת שפרש מסיעתו לא יתמנה לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק; לענין סעיף קטן זה, "פרישה מסיעה" - כהגדרתה בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת.
(ד) מספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.
* אי אמון בממשלה (תיקון לחוק-יסוד: הממשלה + תיקון התקנון)
גרסה א':
להשאיר את הסעיף הקיים בעינו, ולקבוע בתקנון (סעיף 44(ה) לתקנון הכנסת) כי הדיונים בבקשות אי-אמון יתקיימו פעם בחודש, במקום פעם בשבוע, ובנוכחות ראש הממשלה, ואם הוגשה בקשת אי-אמון בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בשבוע שלאחר מכן:
סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה: הבעת אי אמון בממשלה
(א) הכנסת רשאית להביע אי אמון בממשלה.
(ב) הבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת, ברוב חבריה, לבקש מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת פלוני, שהסכים לכך בכתב; פרטים בעניין הגשת ההצעה והדיון בה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת; הוגשה ההצעה בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם, ולא יאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה כאמור.
(ג) החליטה הכנסת כאמור, רואים את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה; הנשיא יטיל, בתוך יומיים מקבלת ההחלטה, את התפקיד להרכיב ממשלה על חבר הכנסת שצוין בהחלטה.
(ד) לחבר הכנסת שנשיא המדינה הטיל עליו את התפקיד להרכיב ממשלה לפי סעיף זה נתונה למילוי תפקידו תקופה של 28 ימים [לחילופין – 21 ימים]; הנשיא רשאי להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים.
(ה) עברה התקופה לפי סעיף קטן (ד) וחבר הכנסת לא הודיע לנשיא המדינה שהרכיב ממשלה, או שהודיע לו לפני כן שאין בידו להרכיב ממשלה, יודיע נשיא המדינה על כך ליושב ראש הכנסת.
(ו) הודיע נשיא המדינה כאמור בסעיף קטן (ה) או שהציג חבר הכנסת ממשלה והכנסת דחתה את הבקשה להביע בה אמון לפי סעיף 13(ד), רואים את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום כהונתה, והבחירות לכנסת יתקיימו ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום הודעת הנשיא, או מיום דחיית הבקשה להביע אמון בממשלה, לפי הענין.
גרסה ב': אי-אמון קונסטרוקטיבי "מלא":
סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה: הבעת אי אמון בממשלה
(א) הכנסת רשאית בהחלטה ברוב חבריה להביע אי אמון בממשלה.
(ב) הבעת אי אמון בממשלה תיעשה בהחלטה של הכנסת ברוב חבריה להביע אמון בממשלה אחרת לאחר שהודיעה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים כאמור בסעיף 13(ד); מאותה שעה תיכון הממשלה החדשה וייכנסו השרים לכהונתם.
(ג) פרטים בעניין הגשת ההצעה והדיון בה ייקבעו בחוק או בתקנון הכנסת; הוגשה ההצעה בידי 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון בהקדם, ולא יאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה כאמור.
* נוסח משולב לתיקונים לתקנון הכנסת – אם תתקבל הגרסה בעניין אי-אמון קונסטרוקטיבי מלא (יוער כי הנוסח המוצע משמר את הכלים הקיימים היום של בקשת הממשלה להבעת אמון, וכן של הבעת אי-אמון בסוף דיון על סעיף העומד על סדר היום, זאת לפי בקשה של חברי הכנסת ושל המציעים, על אף שהנהגים הקיימים בכנסת אינם עולים בקנה אחד עם הרעיון של אי-אמון קונסטרוקטיבי "מלא" המוצע. יוער עוד כי חלק מתיקוני התקנון ניתן לתקן גם ללא תיקון של חוק היסוד, כגון צמצום במספר הדיונים בנושא אי אמון):
הבעת אי-אמון בממשלה לפי סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה
44.
(א)
בפרק זה -
"סיום הדיון" - אחרי שהסתיימה התשובה ולפני ההצבעה, ואם הדיון הוא בהצעת חוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית - בתום הקריאה השנייה ולפני שהחלה ההצבעה בקריאה השלישית;
"סעיף העומד על סדר היום" - סעיף שמתקיימת לגביו הצבעה ושהממשלה הציעה אותו או הביעה עמדה לגביו, ולמעט הצעת חוק בדיון מוקדם והצעה לסדר היום; לעניין זה יראו את עמדת הממשלה כעמדה האחרונה שמסרה הממשלה במליאת הכנסת או שהודיעה בכתב למזכירות הכנסת לפני שהוגשה הבקשה להביע אי-אמון בממשלה, ולגבי הצעת חוק - אף אם הובעה בקריאות קודמות, לרבות בדיון מוקדם.
(ב)
(1)
סיעה או מספר סיעות רשאיות להציע הבעת אי-אמון בממשלה ואמון בממשלה אחרת (בסעיף זה – אי-אמון בממשלה), בכפוף להוראות פסקה (2); הגישו מספר סיעות הצעה אחת, יראו אותן כסיעה אחת לעניין סעיף זה.
(2)
סיעה המונה כמה חברים כמפורט להלן רשאית להגיש לכל היותר הצעות להבעת אי-אמון בממשלה בכל מושב של הכנסת, במספר כמפורט להלן, והמכסה תחול על כל הדרכים להביע אי-אמון שבסעיף קטן (ג):
(א)
פחות משבעה חברים - שלוש הצעות;
(ב)
בין שבעה לתשעה חברים - ארבע הצעות.
(3)
מזכיר הכנסת ינהל רישום של ההצעות להביע אי-אמון שהגישו הסיעות לעניין פסקה (2).
(ג)
הצעה להביע אי-אמון בממשלה יכול שתהיה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום או כהצעה בסיום הדיון בכל סעיף העומד על סדר היום; להצעה תצורף הסכמה בכתב של חבר הכנסת הודעה בכתב על קווי היסוד של מדיניותה של הממשלה המוצעת, על הרכבה ועל זהות השרים וחלוקת התפקידים ביניהם, חתומה בידי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת. שהכנסת תחליט לבקש מנשיא המדינה להטיל עליו את הרכבת הממשלה.
(ד)
בהצעה להביע אי-אמון בממשלה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום, יש לציין את עילת ההצעה; עילת ההצעה לא תשונה אלא במקרים אלה:
(1)
יושב ראש הכנסת אישר את השינוי, בנסיבות מיוחדות, לפי בקשת הסיעה המציעה;
(2)
נדונה ההצעה תידון בשבוע הראשון של כנס הכנסת, והשינוי ייעשהנעשה, לכל המאוחר, עד יום ד' האחרון בפגרה שלפני הכנס.
* תיקון סעיף קטן זה אפשרי גם אם חוק היסוד לא מתוקן
(ה)
(1)
הצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום עד לנעילת ישיבת הכנסת ביום האחרון בשבוע של ישיבות הכנסת, לרבות ביום ישיבה בתקופת הפגרה, תוגש בכתב למזכיר הכנסת ביום שבו מתקיימת ישיבת הכנסת, לרבות בתקופת הפגרה, עד לנעילת הישיבה;
ההצעה תידון, בנוכחות ראש הממשלה, ביום ב' הראשון בחודש שלאחר הגשתה, שבו מתקיימת ישיבת כנסת רגילה בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר השבוע שבו הוגשה, ותדחה דיון בכל סעיף אחר, בכפוף לאמור בסעיף 20(ג); הצעה שהוגשה לאחר המועד האמור, יראו אותה כאילו הוגשה בשבוע שלאחר מכן. אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
(א) הוגשה ההצעה בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, יתקיים הדיון עם פתיחת ישיבת הכנסת במועד שיקבע יושב ראש הכנסת בכל ימי ישיבות הכנסת, שלא יהיה מאוחר משבוע מיום הגשת ההצעה, לרבות בתקופת הפגרה;
(ב) לבקשת הממשלה, יתקיים הדיון במועד קרוב יותר מהאמור ברישה שיקבע יושב ראש הכנסת בכל ימי ישיבות הכנסת, אך לא בתקופת הפגרה;
(ג) שוכנע יושב ראש הכנסת כי נבצר מראש הממשלה להשתתף בדיון, בשל היעדרות מהארץ, מחלה, או בשל סיבה דומה אחרת, רשאי יושב ראש הכנסת לתאם עמו מועד קרוב אחר, ואולם אם הוגשה ההצעה בצירוף חתימותיהם של 61 חברי הכנסת, יתקיים הדיון במועד האמור ברישה גם שלא בנוכחות ראש הממשלה;
(ד) הסכימו הסיעות שהגישו את ההצעה שהדיון יתקיים במועד קרוב אחר לאחר היום האמור ברישה, או שהדיון יתקיים שלא בנוכחות ראש הממשלה, רשאי יושב ראש הכנסת לתאם עם ראש הממשלה מועד קרוב אחר לדיון או לקיים את הדיון שלא בנוכחותו, לפי העניין;
(ה) הוגשה הצעה בחודש האחרון שלפני פגרת הכנסת, ולא התקיים דיון בהצעה, יתקיים הדיון ביום ב' הראשון של כנס הכנסת שלאחר הפגרה.
(2)
הצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום, תובא להצבעה בישיבת הכנסת הרגילה הראשונה בתקופת כנס הכנסת בשבוע שלאחר השבוע שבו הוגשהכאמור בפסקה (1), ואולם, אם ביקשה זאת הממשלה מיד - תתקיים ההצבעה בו ביום, בסיום הדיון באותו סעיף; לעניין סעיף זה תיוצג הממשלה על ידי אחד מאלה, בסדר זה: ראש הממשלה, השר שדיבר בשם הממשלה לגבי הסעיף שעל סדר היום, השר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, שר אחר, ובלבד שהם נוכחים באולם המליאה.
(ו)
דחיית הצבעה בשל הצעה להביע אי-אמון בממשלה בסעיף העומד על סדר היום, תיעשה פעם אחת בלבד לעניין אותו סעיף.
(ז)
בהצעה להביע אי-אמון בממשלה בסיום דיון בסעיף העומד על סדר היום, תתקיים הצבעה אחת בלבד, והיא תהיה הן על הסעיף העומד על סדר היום והן לעניין הבעת האי-אמון; ואולם, הוצעו מספר הצעות להביע אי-אמון בממשלה כאמור, והוצע בהן כי הרכבת הממשלה תוטל על חברי כנסת שונים, תתקיים ההצבעה רק על הצעתה של הסיעה הגדולה מבין הסיעות המציעות; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, תינתן לחבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת הזדמנות להציג את הממשלה המוצעת ואת קווי היסוד שלה במסגרת זמן שלא תעלה על 15 דקות. .
(ח)
(1)
היתה ההצעה להביע אי-אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בעניין שבו לא נדרש רוב של חברי הכנסת, והממשלה הודיעה כי היא מתנגדת לו, וזכתה ההצעה לרוב של המשתתפים בהצבעה אך לא לרוב של חברי הכנסת, תתקבל ההצעה לעניין אותו סעיף ותידחה הצעת האי-אמון.
(2)
היתה ההצעה להביע אי-אמון בממשלה בסיום הדיון כאמור בפסקה (1), וזכתה לרוב של חברי הכנסת, יתקבלו הן ההצעה שעמדה לדיון והן הצעת האי-אמון, והממשלה החדשה תיכון.
(3)
היתה ההצעה להביע אי-אמון בממשלה בסיום הדיון בסעיף העומד על סדר היום בנושא שהביאה הממשלה או שהממשלה הודיעה כי היא תומכת בו, יחולו הוראות פסקאות (1) ו-(2), בשינויים המחויבים.
(ט)
וזה סדר הדיון בהצעה להביע אי-אמון בממשלה שהוגשה בדרך של הצעת סעיף לסדר היום:
(1)
הסיעה שהגישה את ההצעה תנמק אותה במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות, ורשאי חבר הכנסת המיועד לעמוד בראש הממשלה המוצעת להציג את הממשלה המוצעת ואת קווי היסוד שלה במסגרת אותו הזמן; צורפו להצעה חתימותיהם של 61 חברי הכנסת לפחות, תעמוד מסגרת הזמן על X;
(2)
הוגשו כמה הצעות להביע אי-אמון בממשלה, ינמקו הסיעות את הצעותיהן לפי סדר גודלן החל בסיעה הגדולה ולא לפי סדר הגשת ההצעות, כל אחת במסגרת זמן שלא תעלה על עשר דקות, ויחולו הוראות פסקת משנה (1) בשינויים המחוייבים;
(3)
הממשלה תציג את תשובתה להצעה, ואם הוגשו מספר הצעות, תציג את תשובתה לאחר כל אחת מהן, אלא אם כן עסקו בנושא אחד; תשובת הממשלה תוצג בידי אחד השרים, ואולם בנסיבות מיוחדות יכול שתוצג בידי סגן שר, אם יושב ראש הכנסת אישר זאת מראש, ובלבד שעילת ההצעה היא בענייני המשרד שבו סגן השר מכהן;
(4)
אחרי תשובת הממשלה יתקיים דיון סיעתי בהצעה, ואם הוגשו מספר הצעות יתקיים דיון סיעתי משולב; סיעה שחבר מטעמה נימק את ההצעה לא תשתתף בדיון הסיעתי, אלא אם כן הדיון הסיעתי משולב עם הצעה נוספת להבעת אי-אמון בממשלה או עם נושא אחר;
(5)
לאחר הדיון תצביע הכנסת על ההצעה; הוגשו מספר הצעות להביע אי-אמון בממשלה, תתקיים ההצבעה לפי סדר גודלן של הסיעות החל בסיעה הגדולה, ואולם, התקבלה הצעה ברוב של חברי הכנסת, לא תצביע הכנסת על שאר ההצעות והממשלה החדשה תיכון.
(6)
ראש הממשלה ישתתף בכל מהלך הדיון ויהיה רשאי להציג את עמדתו; הוראות סעיף 31 לא יחולו על דיון לפי סעיף זה.
* התקופה לקבלת חוק תקציב אחרי כינון ממשלה חדשה (תיקון לחוק-יסוד: הכנסת)
גרסה א': הצעת יו"ר הוועדה
סעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת: התפזרות בשל אי קבלת חוק תקציב
36א. (א) לא נתקבל חוק התקציב בתוך שלושה חודשים מיום תחילתה של שנת הכספים, יראו ביום שאחרי סיום התקופה האמורה (להלן - היום הקובע) כאילו החליטה הכנסת על התפזרותה לפני גמר תקופת כהונתה, וייערכו בחירות מוקדמות ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום הקובע, אלא אם כן החליטה הכנסת ברוב חבריה, בתוך חמישה ימים מהיום הקובע, בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זיכרון, על קיום הבחירות במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר מ-100 ימים מהיום הקובע.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיף 30 לחוק-יסוד: הממשלה, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 45 ימים 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר.
גרסה ב': הצעת ח"כ הופמן
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), פתח נשיא המדינה בהליכים להרכבת ממשלה חדשה לפי סעיף 30 לחוק-יסוד: הממשלה, או התקבל חוק על התפזרות הכנסת, או התקיימו בחירות לכנסת, אחרי המועד להגשת הצעת התקציב לפי סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה, ולפני תום שלושת החודשים שמיום תחילת שנת הכספים, יהיה היום הקובע כאמור בסעיף קטן (א), שלושה חודשים מיום תחילת שנת הכספים או 45 ימים 100 ימים מיום כינון הממשלה, לפי המאוחר; ואם הניחה הממשלה את הצעת חוק התקציב על שולחן הכנסת לפני היום ה-55 מאז כינונה, יהיה היום הקובע 45 ימים מהיום שבו הניחה הממשלה את ההצעה.
גרסה ג': אגף התקציבים במשרד האוצר מבקש לדון גם ברעיון של הותרת התקופה של 45 ימים (לממשלה ולכנסת גם יחד) לאישור תקציב, לפי הדין היום, תוך שקילת מנגנון של הארכת התקופה במקרה הצורך במהלך דיוני התקציב.
* השלמת ההוראה שבחוק-יסוד: הכנסת – חלוקת הזמנים בין הממשלה לכנסת (תיקון לחוק-יסוד: משק המדינה)
סעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה: תקציב המדינה
3. (א) (1) תקציב המדינה ייקבע בחוק.
(2) התקציב יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
(ב) (1) . הממשלה תניח על שולחן הכנסת את הצעת חוק התקציב במועד שקבעה ועדת הכספים של הכנסת אך לא יאוחר מששים ימים לפני תחילת שנת הכספים; הוגשה הצעת חוק התקציב בתקופה כאמור בסעיף 36א(ב) לחוק-יסוד: הכנסת, תניח הממשלה את הצעת החוק על שולחן הכנסת לא יאוחר מ-45 ימים לפני היום הקובע כאמור באותו סעיף.
(2) הצעת חוק התקציב תהיה מפורטת.
(3) הצעת התקציב המפורטת של משרד הבטחון לא תונח על שולחן הכנסת אלא על שולחן ועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת החוץ והבטחון של הכנסת.
(4) להצעת חוק התקציב יצורף אומדן המקורות למימונו.
(ג) במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף.
(ד) נראה לממשלה כי חוק התקציב לא יתקבל לפני תחילת שנת הכספים, רשאית היא להגיש הצעת חוק תקציב ביניים.
(ה) שר האוצר יגיש לכנסת מדי שנה דין וחשבון על ביצוע תקציב המדינה; פרטים ייקבעו בחוק.
* הוצאות הממשלה בתקופה שלא נתקבל חוק התקציב (תיקון לחוק-יסוד: משק המדינה)
סעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה
אי קבלת חוק התקציב
3ב. (א) לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, רשאית הממשלה להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב) כספים לפי סעיף קטן (א) ייועדו קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות; ביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם לרבות כאלו שנכללו באמצעות שינויים תקציביים.
(ג) אין לשנות סעיף זה אלא ברוב חברי הכנסת.
* כללים להוצאות הממשלה בתקופה שלא נתקבל חוק התקציב (תיקון לחוק יסודות התקציב)
גרסה א': הצעת יו"ר הוועדה להוספת סעיף בחוק יסודות התקציב :
15א. הוצאות בתקופה בה לא נתקבל חוק התקציב
הממשלה, לפי הצעת שר האוצר שתוגש לה לאחר התייעצות עם שר המשפטים, תקבל החלטה על כללים בעניין הוצאות הממשלה בתקופה שלא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, כאמור בסעיף 3ב לחוק-יסוד: משק המדינה, לרבות בעניין הוצאות על שירותים חיוניים ועל פעולות אחרות כאמור באותו סעיף; בכללים ייקבעו עניינים שיובאו לידיעת שר או הממשלה או לאישור הממשלה; [התקבלה החלטה שלא להוציא כספים על שירותים חיוניים או על פעולות משמעותיות, או החלטה משמעותית בעניין פעולות אחרות בסטייה מהותית מחוק התקציב הקודם [לרבות שינוייו], יובא הנושא לידיעת/לאישור הממשלה;]
[כללים ראשונים יובאו לאישור הממשלה עד יום ____________]
גרסה ב':
לקבוע בחוק את הכללים המפורטים להוצאות בתקופה זו
גרסה ג': לפי רעיון שהעלה היועץ המשפטי של משרד האוצר (לא להתייחס לכללי ניהול התקציב והחלטות ועדת החריגים, אלא רק לשקיפות מיוחדת בתקופה זו):
שר האוצר / החשב הכללי יפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר את הסכומים שהוציאה הממשלה כל חודש בתקופה שלא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים כאמור בסעיף 3ב לחוק-יסוד משק המדינה, ויפרט את הכספים שהוציאה לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות, להפעלת שירותים חיוניים, ולפעולות אחרות, וכן יפרסם כל החלטה בעניינים כאמור שהתקבלה לפי הנחיות החשב הכללי.