חומר רקע

מעבר של ילדים ובני נוער במעברי גבול הוא נושא שיש לו חשיבות מרובה וסיכונים במספר היבטים ובהם: חטיפה בינלאומית של ילדים בידי בני משפחה, סחר בילדים וקטינים שאינם מלווים. במסמך שלהלן, שהוכן לקראת דיון הוועדה לזכויות הילד בראשות חה"כ זבולון אורלב בנושא "נהלי כניסה ויציאה של קטינים מישראל" יוצג הנושא וההתמודדות עמו באמצעות הנחיות להצגת מסמכי נסיעה ייעודיים לקטינים ("ויזת קטין") בישראל ובמדינות העולם, בתוכן: אוסטריה, אוקראינה, איסלנד, אסטוניה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוון, ליטא, לטביה, מולדבה, מקדוניה, נורבגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, קנדה, רומניה ושוויץ. המידע הנכלל במסמך זה מבוסס על תשובת שהתקבלו לפניית מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפרלמנטים בעולם באמצעות ארגון ה-ECPRD - The European Centre for Parliamentary Research and Documentation. 1. רקע ילדים ובני נוער בגילאים שונים עוברים במעברי גבול, בליווי הוריהם או אדם אחר או ללא ליווי, דרך שגרה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2009 יצאו מישראל 392,100 אזרחי ישראל עד גיל 14 ו-197,300 בני 15 עד 19, באותה שנה נכנסו לישראל כ-209,200 מבקרים עד גיל 14 ו-130,400 מבקרים נוספים בגילאי 15 עד 19.1 הסדרת המעבר של קטינים במעברי גבול בנפרד מבגירים, נדרשת בשל שלושה נושאים המעוררים קשיים ספציפיים עבור ילדים: • חטיפת ילדים בינלאומית – חטיפה של ילדים ממדינה אחת לאחרת, על פי רוב על רקע סכסוך משפטי בין בני זוג נשואים או גרושים הנוגע למשמורת או להסדרי ראייה של בני הזוג על ילדיהם. נושא זה מטופל על ידי האמנה בדבר היבטים אזרחיים של חטיפת ילדים בינלאומית (להלן: אמנת האג) מ-1980 שעוגנה בחוק הישראלי במסגרת חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991. העיקרון העומד מאחורי האמנה והחוק הוא שלשני ההורים עומדת במשותף הזכות לקבוע את מקום מגוריו של הילד, ולפיכך אין זכות לאחד מההורים להעביר את הילד למדינה אחרת ללא הסכמתו של ההורה השני. בהתאם לעיקרון זה, תכלית החוק היא להבטיח שבמקרה של ילדים שנחטפו על-ידי אחד ההורים תיקבע המשמורת רק על-ידי בית המשפט במקום המגורים הקבוע של הילד. לפיכך, בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד, אמור לדון בבקשה להחזרתו למדינה ממנה נחטף, ולמעט נסיבות חריגות, ידאג להחזרתו בהקדם האפשרי למדינה זאת.2 ילדים שהוריהם בעלי אזרחויות שונות מצויים בסיכון לחטיפה בינלאומית בעת סכסוך בין הוריהם וחטיפות מסוג זה מתרחשות בישראל בתדירות גבוהה יחסית. לפי נתוני הרשות המרכזית לטיפול בחטיפות ילדים על פי אמנת האג במשרד המשפטים בשנת 2009 טיפלה הרשות ב-47 מקרים של חטיפת ילדים מישראל ואליה, בתוכם 26 מקרים של ילדים שנחטפו מישראל ו-21 מקרים של ילדים שנחטפו לישראל.3 ראוי לציין כי האמנה מטפלת במקרים של חטיפת ילדים בין 82 המדינות שחתומות עליה בלבד. אין מידע על ילדים שנחטפו אל מדינות שאינן חתומות על האמנה או מהן, בהן לדוגמא: רוסיה. • קטינים שאינם מלווים - קטינים זרים המגיעים ללא ליווי מבוגר או מושארים ללא ליווי לאחר שנכנסו למדינה מהווים אתגר גובר והולך למדינות המפותחות. הטיפול בקטינים שאינם מלווים מתבסס על עקרון טובת הילד המנוסח באמנה הבינלאומית לזכויות הילד וקובע שעל כל מדינה החברה באמנה להגן על הילד ולדאוג לרווחתו ללא קשר למעמדו האזרחי, אופן הגעתו או הרקע שממנו הגיע. המדינות המפותחות שאליהן מגיעים קטינים שאינם מלווים עושות מאמץ ניכר על מנת לטפל בקטינים אלו בהתאם לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד תוך ניסיון למנוע מצבים מסוג זה באמצעות פעולות שונות, בהן כאלו הקשורות לבקרת גבול.4 בשנת 2010 שהו בישראל כ-200 קטינים שאינם מלווים שהגיעו לישראל כמסתננים מבקשי מקלט.5 אין נתונים אודות קטינים שאינם מלווים שאינם מבקשי מקלט. • סחר בילדים (child trafficking) ­­– המוגדר כפעולה שבה ילד מועבר על ידי אדם או קבוצה לידי אדם אחר תמורת תשלום או כל צורת גמול אחרת היא בעיה חמורה הנדונה בהרחבה בפורומים בינלאומיים שונים. היקף התופעה איננו ידוע במלואו וההערכות השונות לגביו לוקות בחסר. לפי הערכת מחלקת המדינה של ארצות הברית בשנת 2006 היו כ-800,000 קורבנות של סחר בבני-אדם בין מדינות, כמחציתם קטינים. סחר בילדים מתבצע למטרות שונות ובהן: ניצול מיני, עבדות ילדים ואימוץ.6 הפרוטוקול האופציונאלי לאמנת האו"ם לזכויות הילד בנושא סחר בילדים, זנות של ילדים ופורנוגרפיה של ילדים משנת 2000 שישראל חתומה עליו, מחייב את המדינות החברות בו לאמץ או לחזק, ליישם ולהפיץ חקיקה, הוראות מינהליות, מדיניות חברתית ותכניות למניעה של העבירות הנדונות בפרוטוקול, בהן סחר בילדים.7 ההתמודדות עם נושאים אלו מחייבת פעולות מורכבות ושונות ושיתוף פעולה בינלאומי מקיף. קביעת כללים המסדירים את המעבר של קטינים במעברי גבול היא אחד הכלים שמדינות עשויות להשתמש בהן בהקשר זה, זאת, לעיתים קרובות, במסגרת תכנית מקיפה יותר המטפלת בהיבטים שונים של תופעות אלה תוך שיתוף פעולה בין גופים שונים בתוך המדינה מחוץ לה, לרבות חברות תעופה. 2. המצב בישראל בחוק הישראלי אין הסדרה נפרדת של כניסה ויציאה של קטינים מישראל. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו קובע כי כל אדם חופשי לצאת מישראל וכל אזרח ישראלי הנמצא בחוץ לארץ זכאי להיכנס לישראל. חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 המסדיר את הכניסה והישיבה בישראל של מי שאינם אזרחי ישראל קובע כי לצורך כניסה לישראל נדרשת אשרה לפי חוק זה וכי: "לא ייכנס אדם לישראל, בין שהוא אזרח ישראלי ובין שאיננו אזרח ישראלי, אלא באחת מתחנות הגבול [...] ולאחר שהתייצב שם לפני קצין בקורת הגבולות או בקר גבולות והציג לפניו דרכון או תעודת מעבר בני-תוקף" חוק הדרכונים, התשי"ב-1952 קובע את חובת השימוש בדרכון ישראלי ולפיה: "אזרח ישראלי יציג, בעת כניסתו לישראל ובעת יציאתו ממנה, לפני קצין ביקורת הגבולות, דרכון ישראל או תעודת מעבר ישראלית;" סעיף 3(א) לחוק מצייין כי שר הפנים רשאי להתיר צירופו של קטין שלא מלאו לו שבע עשרה שנים לדרכון או לתעודת מעבר של אחד מהוריו. נהלי רשות האוכלוסין בנושא "טיפול בכניסת ויציאת קטינים נלווים במעברי גבול" משנת 2005 נועדו למניעה מצב של השארת קטין זר בישראל. הנוהל קובע את הכללים הבאים8: בכניסה: 1. אם יש חשש כי הקטין יושאר בארץ יש להעביר את הטיפול לנציג משרד הפנים. 2. נציג משרד הפנים יערוך בירור מעמיק עם המלווה של הקטין לגבי מטרת בואם ארצה ובהתאם לממצאים תינתן החלטה בכפוף לנוהל שמספרו 6.4.00019 הפרטים יירשמו בגליון תשאול. 3. אם המלווה ו/או הקטין עמדו בהליך הטיפול של נוהל 6.4.0001 יש לציין בדרכון הן של הנלווה והן של הקטין ליד החותמת את מספר הנלווים. ביציאה 1. בעת יציאת המלווה יוודא הבקר שהקטין נמצא עמו. 2. אם הקטין לא נמצא עם המלווה יש לדווח על כך לנציג משרד הפנים ולערוך עמו בירור מקיף היכן שוהה הקטין, באחריות מי נמצא וכו'. אם קיים חשד לעבירה כלשהיא על החוק יש לפעול בהליך חוקי למניעת יציאת המלווה מן הארץ עד ליציאת הקטין. 3. אם יש חשד לפלילים נציג משרד הפנים יגיש תלונה כנגד כל הגורמים המעורבים. לדברי ראש מנהל מעברי הגבול ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים, יגאל דוכן, נוהל רשות האוכלוסין מופעל דרך שגרה במעברי הגבול. אם זאת אין בידי הרשות נתונים על הפעלתו.10 כפי שעולה מנוסח הנוהל הוא מופעל רק אם יש חשש כי הקטין צפוי להישאר בארץ וככלל קטינים הנכנסים ויוצאים מישראל אינם נדרשים לבדיקות השונות מאלו הנדרשות ממבוגרים. ב-17 בדצמבר 2007 דנה ועדת העלייה, הקליטה ותפוצות של הכנסת בראשות חה"כ מיכאל נודלמן בנושא "הבאת ילדים יהודיים מבריה"מ לשעבר, ללא משפחתם, באופן פרטי ואופן הטיפול בהם". בסיכום הדיון קראה הוועדה לשר הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות ליזום הקמת צוות בין-משרדי בהשתתפות משרדי הפנים, ביטחון הפנים, משרד החוץ ומשרד המשפטים במטרה לנסח מיידית נהלים לטיפול בילדים יהודים המגיעים לישראל ללא הורה.11 צוות זה הוקם והחל את עבודתו בינואר 2009 בראש הצוות עומד מר עמוס ארבל, מנהל אגף מרשם ומעמד, ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול וחברים בו נציגי משרד החוץ, משרד הרווחה, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים והמועצה לשלום הילד.12 ביוני 2011 הפיץ יו"ר הצוות טיוטה של נוהל לכניסה של קטינים לישראל ויציאתם ממנה להערות נציגי משרדי הממשלה השונים. הנוהל כולל הוראות מקיפות לכניסה של קטינים עד גיל 17 אזרחים ובעלי אזרחות זרה למדינת ישראל ויציאתם ממנה בהבחנה לפי גיל הקטין. ככלל הנוהל מונע מקטין זר עד גיל 14 להיכנס לישראל ללא ליווי של הורה או בן משפחה מקרבה ראשונה, ודורש מקטינים זרים הנכנסים לישראל ללא הוריהם "ויזת קטין", לרבות אישור הורה/אפוטרופוס, אישור על מטרת הנסיעה ועוד. אישורים אלא נדרשים להיות חתומים בידי נוטריון, עו"ד או נציג קונסולרי. בעת היציאה מישראל נדרש כל קטין להציג "ויזת קטין" מסוג זה ומאפייני הליווי שהוא נדרש להם מוגבלים לפי גילו ומעמדו האזרחי.13 3. סקירה משווה המדיניות כלפי קטינים מהגרים, בתוכם קטינים שאינם מלווים המבקשים מקלט וסחר בילדים עומדת כיום במרכז דיון בינלאומי ער. מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה באמצעות מערכת ה-ECPRD למדינות החברות בארגון בשאלה האם ישנם הסדרים ספציפיים לקטינים היוצאים מן המדינה ונכנסים אליה. 24 מדינות השיבו לפנייתנו: אוסטריה, אוקראינה, איסלנד, אסטוניה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, הולנד, הונגריה, יוון, ליטא, לטביה, מולדבה, מקדוניה, נורבגיה, ספרד, פולין, פורטוגל, פינלנד, צרפת, קנדה, רומניה, תורכיה ושוויץ. המסמך שלהלן מסתמך על התשובות שנתקבלו בתשובה לפנייתנו. בשל לוח הזמנים להכנת המסמך לא התאפשרה בחינה מעמיקה, תוך התבססות על מקורות נוספים, של התשובות שניתנו ואופן יישומן. 3.1. עיקרי הממצאים ב-14 מן המדינות שענו לפנייתנו נדרשים קטינים להציג מסמכי נסיעה ייעודייים ("ויזת קטין") במעברי גבול. בחלק מן המקרים ההנחיות הן ברמה של חקיקה, באחרות באמצעות תקנות או צווים מינהליים ובאחדות באמצעות המלצות של הרשויות ליוצאים מן המדינה והנכנסים אליה. "ויזת קטין" כוללת לרוב הסכמת הורה (אחד או שני ההורים) לנסיעת הקטין, העברת האחריות לקטין בעת הנסיעה למבוגר אחר ספציפי או אישור לנסיעת הקטין ללא מלווה והצהרת ההורה לגבי משך הנסיעה, מטרתה ויעדיה. במרבית המקרים "ויזת הקטין" כוללת חתימה של גורם מוסמך (נוטריון או נציג קונסולרי). בארבע מדינות, ההנחיות מתייחסות למעבר של קטינים בעלי אזרחות זרה בלבד ובשש מדינות למעבר של קטינים אזרחי המדינה ותושביה. בארבע מדינות ההנחיות מתייחסות גם לאזרחי המדינה וגם לקטינים בעלי אזרחות זרה. בעשר מדינות שענו לפנייתנו לא נמצאה דרישה ל"ויזת קטין" במעברי גבול, אך קיימות הנחיות בהקשרים אחרים של הגירת קטינים לרבות קטינים שאינם מלווים מבקשי מקלט, איחוד משפחות, אימוץ ועוד. כמו כן, בחלק ממדינות אלה יש התייחסות נפרדת להוצאת מסמכי נסיעה לקטינים. מידע מסוג זה לא נכלל במסמך. ממצאי הבדיקה מסוכמים בטבלה שלהלן: מדינה לא נדרשים מסמכי נסיעה ייעודיים נדרשים מסמכי נסיעה ייעודיים מקטינים אזרחי המדינה ו/או תושביה מקטינים בעלי אזרחות זרה אוסטריה   אוקראינה  אסטוניה  בריטניה  גרמניה  דנמרק  הולנד  הונגריה  יוון  ליטא  לטביה  מולדבה  מקדוניה  נורבגיה  סלובקיה  ספרד  פולין  פורטוגל   פינלנד  צרפת  קנדה   רומניה  שוויץ   תורכיה  במדינות שבהן נדרשים מסמכי נסיעה ייעודיים מקטינים במעברי גבול, אופי ההנחיות והאוכלוסייה שעליהן הן חלות מגוון. בחלק קטן מן המדינות קטינים אינם מורשים להיכנס למדינה או לצאת ממנה ללא מלווה מבוגר שהוא אחד מהוריהם או אדם שמונה על ידי הוריהם באופן מפורש לצורך כך, ברומניה, ובמולדובה הדבר אמור לגבי קטינים אזרחי המדינה המבקשים לצאת ממנה ובפורטוגל לגבי קטינים זרים המבקשים להיכנס למדינה. מרבית המדינות שבהן נדרשים מסמכי נסיעה ייעודיים מחייבות "ויזת קטין" הכוללת הסכמת הורה, פרטי התקשרות עמו ופרטים אודות הנסיעה כאשר קטין נכנס אל המדינה או יוצא ממנה לבדו או בליווי אדם שאיננו אחד מהוריו. מדינות אחדות בהן: אוקריאנה וקנדה מחייבות קטין היוצא מן המדינה שלא בליווי שני הוריו, להציג את הסכמת ההורה השני לנסיעה. אישור מסוג זה נדרש בלטביה רק כאשר הקטין יוצא מן המדינה בליווי הורה שאיננו אזרח המדינה. באף אחת מן המדינות לא צויינה אבחנה לפי גיל הקטין. ראוי לציין כי חברות תעופה רבות קבעו נהלים בעניין קטינים הנוסעים ללא ליווי מבוגר. נהלים אלה אינם נשענים על הסדרה חוקית כלשהי ומשתנים בהתאם לחברת התעופה, גיל הקטין ומרחק הנסיעה.14 ארגון חברות התעופה הבינלאומי (IATA) כלל במדריך הארגון לשירותי נוסעים המלצה לטיפול בקטינים שאינם מלווים. הארגון מטיל את האחריות על ילד עד גיל 12 הנוסע ללא ליווי על חברת התעופה שבה נוסע הקטין, כאשר לפי בקשת ההורים ניתן להרחיב אחריות זאת לקטינים בכל גיל. מומלץ כי קטין הנוסע ללא ליווי מבוגר יישא תווית המזהה אותו ככזה, ימולא בעבורו טופס הכולל את פרטיו, פרטי האדם המביא אותו למטוס ואוסף אותו והסכמת ההורה לנסיעה ומסמכי הנסיעה שלו יוחזקו על ידי צוות המטוס.15 3.2. האיחוד האירופי ומדינות נוספות החברות ב"אמנת שנגן"16 הסדרי הכניסה והיציאה של אזרחים ובעלי אזרחות זרה במרבית מדינות אירופה מוסדרים באמצעות "קוד גבולות שנגן" המנוסח בתקנות האיחוד האירופי17 מ-2006 הקובעות כללים המסדירים את התנועה של אנשים במעברי גבול. 18 הקוד כולל הוראות ספציפיות באשר למעבר של קטינים במעברי "שנגן" כלומר בכניסה אל אחת מן המדינות החברות באמנה ממדינה שאיננה חתומה עליה או ביציאה ממנה. לפי התקנות על קטינים לעמוד באותן בדיקות כמו בוגרים אך על בקרי הגבול להקדיש תשומת לב מיוחדת לקטינים, בין אם הם נוסעים לבדם או עם מלווה. במקרה של קטין הנוסע עם מלווה על בקר הגבול לבדוק האם המלווה של הקטין הוא בעל אפוטרופסות עליו, זאת במיוחד במקרים שבהם הקטין מלווה על ידי מבוגר אחד בלבד ויש בסיס חמור לחשד שייתכן והוצא באופן בלתי חוקי מחסותו של המבוגר האחראי עליו. במקרה זה על בקר הגבול לערוך חקירה נוספת לצורך גילוי כל חוסר עקביות או סתירות במידע שנמסר. במקרה של קטין הנוסע לבדו, על בקר הגבול לוודא, על ידי בדיקות מקיפות במסמכי הנסיעה של הקטין ומסמכים נלווים, שהקטין איננו יוצא מטריטוריית שנגן בניגוד לרצונו של בעל החסות ההורית. התקנות אינן קובעות באופן מדוייק את המסמכים שעל הקטין לשאת עליו, אינן מבחינות בין מי שהוא אזרח מדינה החתומה על האמנה לאזרחי מדינה שלישית ולא קובעות כללים שונים בהתאם לגיל הקטין. חלק מן המדינות החתומות על האמנה, פרסמו המלצות ספציפיות הנוגעות למסמכי נסיעה ייעודים לקטינים בעקבות סעיפים אלה, מדינות אחרות, בתוכן אסטוניה19, איסלנד20, גרמניה21, דנמרק22, הולנד23, הונגריה24, נורבגיה25, ספרד26, פולין27 ופינלד28 אינן נוהגות כך. להלן נפרט לגבי מדינות האיחוד האירופי המטילות מגבלות נוספות על מעבר קטינים במעברי גבול: אוסטריה - מומלץ כי קטינים הנוסעים בגפם, או עם מלווה שאינו אחד מהוריהם, יישאו יחד עם מסמכי הנסיעה שלהם אישור כתוב כי ההורה או אפוטרופוס אחר אישר לקטין לנסוע לבד או עם אדם אחר שימלא את מקום ההורה. על האישור לכלול פרטי התקשרות של ההורה, מידע על מקום השהייה של הקטין ופרטי התקשרות עמו. במקרה של אישור בקשה לאשרת כניסה עבור קטין על הקונסול האוסטרי במדינה שבה מוגשת הבקשה לוודא כי: מגיש הבקשה בשם הקטין הוא הורה או אפוטרופוס חוקי אחר; קיימת הסכמה של הורה או אפוטרופוס חוקי אחר ללא קשר לגיל ההגעה לבגרות במדינה שבה מוגשת הבקשה; הקטין לא הוצא באופן בלתי חוקי מחזקתם של הוריו, אם יש חשד למצב זה על הקונסול לנקוט את כל הצעדים הנדרשים למניעת חטיפה או הוצאה בלתי חוקית של קטין מחזקת הוריו. כן נדרש הקונסול לוודא כי אין בסיס לחשד לסחר בילדים או התעללות בילדים ומטרת הנסיעה איננה הגירה בלתי חוקית למדינות האיחוד האירופי.29 בריטניה - כאשר קטין בעל אזרחות זרה מבקש להיכנס לבריטניה כמבקר עליו להציג, בין השאר, את פרטיהם של הוריו או אפוטרופוס חוקי אחר ואישור בכתב כי הם מסכימים לסידורי הנסיעה, הקבלה והשהייה שלו במדינה. כאשר קטין מגיע ממדינה שבריטניה דורשת מאזרחיה אשרת כניסה למדינה, על אשרת הכניסה לציין במפורש שהקטין נוסע ללא ליווי או לזהות את האדם המלווה אותו. במקרה זה אישור הכניסה לא יהיה בתוקף אלא אם אדם ספציפי זה מלווה את הקטין בפועל. כללים אחרים תקפים לגבי קטינים המבקשים להתגורר ביחד עם הוריהם שהם תושבים קבועים או זמניים של בריטניה וקטינים שאינם מלווים המבקשים מקלט במדינה.30 יוון - במקרה של קטין הנוסע ללא ליווי על שירותי בקרת הדרכונים להבטיח כי הוא נוסע בהתאם לחוק באמצעות בדיקה מקיפה של מסמכי הנסיעה שלו. בין השאר, מחוייבים שירותי בקרת הדרכונים לוודא כי בידי הקטין מצויה הסכמת הורה לכך שהקטין עוזב את מולדתו ואף ליצור קשר טלפוני עם ההורה במקרים בהם מתעורר חשד. השוטרים המבצעים את בקרת הדרכונים מתודרכים באופן מיוחד על הנהלים הקשורים בקטינים שאינם מלווים ובחלק מנמלי התעופה ישנם אזורים מיוחדים לצורך קבלה ותשאול של קטינים שאינם מלווים. המשטרה נוקטת את מירב האמצעים על מנת לברר את זהותם ואזרחותם של קטינים שאינם מלווים ומשתפת פעולה עם השירותים הקונסולריים על מנת לאתר במהירות האפשרית את משפחתו של הקטין. כן ממונה נציג לקטין. במקרה של קטין המלווה על ידי מבוגר על בקרת הגבול לוודא כי המלווה של הקטין הוא בעל האחריות ההורית עליו.31 ליטא - קטינים אזרחי ליטא המבקשים לצאת מגבולות המדינה יידרשו להציג הסכמת הורה לנסיעתם. אם הם נוסעים עם הורה אחד לפחות, אישור זה לא יידרש.32 לטביה - צו ממשלתי משנת 2010 קבע את הנהלים לפיהם קטינים חוצים את גבולות המדינה. בהתאם לצו זה: קטין בעל אזרחות זרה נבדק ככל אדם בעל אזרחות זרה המבקש להיכנס אל המדינה ולצאת ממנה. קטין בעל אזרחות לטבית היוצא מן המדינה לבדו יידרש להציג הסכמת אחד ההורים מאושרת על ידי נוטריון . קטין היוצא מן המדינה עם מלווה שאיננו הורה נדרש להציג את הסכמת אחד ההורים לנסיעה עם מלווה זה. במקרה ולקטין יש אפוטרופוס שאינו הורה עליו להציג את אישור בית משפט להעברת המשמורת על הקטין. הורה היוצא מן המדינה יחד עם קטין בעל אזרחות יידרש להציג מסמכים המעידים כי הקטין הוא ילדו. אם ההורה איננו בעל אזרחות לטבית עליו להציג, בנוסף לכך, הסכמה של ההורה השני ליציאת הקטין מלטביה. במקרים שבהם ההורה הוא בעל המשמורת היחידי על הקטין עליו להציג אישור רלוונטי (תעודת פטירה של ההורה השני, צו בית משפט, תעודת לידה של הקטין שבה לא מופיע הורה נוסף וכד').33 סלובקיה - לצורך יציאה של קטין אזרח סלובקיה מן המדינה יש צורך בהסכמת שני ההורים או באישור בית משפט אם ההורים גרושים ואחד מהם מסרב לכך. אזרח סלובקיה מעל גיל חמש מחוייב לשאת מסמכי נסיעה משלו. ילדים צעירים מגיל חמש יכולים להירשם בדרכון ההורה. 34 פורטוגל – הכללים הנהוגים בפורטוגל בעניין זה מבחינים בין קטינים אזרחי המדינה ותושביה לבין קטינים בעלי אזרחות זרה. קטינים אזרחי פורטוגל ותושביה נדרשים להסכמת אחד ההורים או האפוטרופוס בעת עזיבת המדינה ללא ליווי הורה או אפוטרופוס אחר. על ההסכמה להינתן בכתב ובחתימת ההורה ולהצביע במפורש על המלווה של הקטין. כאשר ההורים אינם נשואים, נדרשת חתימת ההורה בעל המשמורת על הקטין, לצד אישור על היותו בעל המשמורת. באשר לקטינים זרים, על הרשויות העוסקות בכך לסרב כניסה לקטינים זרים שאינם מלווים בהורה או באפוטרופוס אחר או כאשר אין איש במדינה שקיבל מן ההורה או האפוטרופוס אחריות על הקטין לזמן שהותו במדינה. אין לאפשר לקטין כניסה למדינה כאשר כניסתו למדינה של מלווהו סורבה. אם סורבה כניסתו של קטין לשטח המדינה יש לסרב גם לכניסתו של המלווה. קטינים זרים יכולים לעזוב את המדינה בליווי הורה, אפוטרופוס או אדם המחזיק בהסכמת ההורה/אפוטרופוס לעניין זה.35 צרפת - קטינים בעלי אזרחות זרה הנכנסים לצרפת ללא הוריהם נדרשים להציג את הסכמת הוריהם לנסיעה.36 רומניה - קטינים אזרחי רומניה מורשים לעזוב את המדינה עם מלווה מבוגר בלבד. הקטין יכול להיות מלווה על ידי: שני הוריו, אחד ההורים המציג אישור בית משפט לכך שהוא המשמורן היחיד על הילד, כל מבוגר המציג הסכמת שני ההורים או הורה שהוא משמורן יחיד לצד אישור בית משפט מתאים. על ההסכמה לכלול פרטים על ארץ היעד, משך השהיה, פרטי זיהוי של המלווה וכד'. יוצאי דופן לכלל זה הם יציאה של הקטין מן המדינה לצורך לימודים, השתתפות בתחרות רשמית או קבלת טיפול רפואי שבלעדיו חייו ובריאותו של הקטין מצויים בסכנה.37 שוויץ - מומלץ כי קטינים הנוסעים לבדם או בליווי מלווה שאיננו אחד מהוריהם יישאו מכתב הסכמה של הורה או אפוטרופוס. על המכתב לכלול את פרטי ההורה או האפוטרופוס ומוצע לצרף אליו העתק של הדרכון או תעודת הזהות שלו.38 3.3. נהלי מדינות שאינן חברות האיחוד האירופי אוקראינה - אזרחי המדינה מתחת לגיל 16 מורשים לעזוב את המדינה רק עם הוריהם או בהסכמת ההורים כאשר הם נוסעים לבדם או עם אדם אחר מלבד הוריהם. על הסכמת ההורה להיות מאושרת בידי נוטריון. כאשר הקטין נוסע עם אחד ההורים נדרשת הסכמת ההורה השני, אלא אם ההורה השני נפטר או איננו בעל זכות הורית על הקטין. במקרה זה יש להגיש מסמכים רלוונטיים דוגמת תעודת פטירה או צו בית משפט. כללים אלה תקפים בעת היציאה של קטין מן המדינה בלבד. אזרחי המדינה מעל גיל 16 מורשים לעזוב את המדינה ללא הגבלה.39 מולדובה - קטינים יכולים להיכנס ולצאת מן המדינה רק בליווי אחד ההורים או בליווי אדם אחר הממונה על ידי אחד ההורים באמצעות הצהרה חתומה על ידי נוטריון שבה מצויינים מטרת הנסיעה, משך הנסיעה ויעדי הנסיעה. קטינים עד גיל 16 רשומים בדרכון הוריהם, בצירוף תמונת הקטין.40 מקדוניה - חוק הזרים (Law on Foreigners) של הרפובליקה של מקדוניה קובע כי קטינים זרים הנכנסים למדינה ללא הוריהם נדרשים להציג הסכמת הורה או אפוטרופוס לצורך כניסה ולשהות במדינה. הסכמה זאת תהיה חתומה על ידי גורם מתאים במולדתו של הקטין או על ידי קונסול מקדוניה במדינה זאת.41 קנדה - קטינים אזרחי קנדה, הנוסעים לבדם, עם מלווה שאיננו הורה או עם הורה אחד, נדרשים לשאת לצד מסמכי הנסיעה שלהם, מכתב הסכמה הכולל את מלוא המידע על הקטין, הוריו או האפוטרופוס שלו, הסדרי הנסיעה שלו והאדם המלווה אותו. על המכתב להיות חתום בידי נוטריון או גורם בעל סמכות דומה. קטינים בעלי אזרחות זרה המבקשים להיכנס לקנדה נדרשים לעמוד בתנאים הדומים לאלו של מבוגרים ולספק מידע על עצמם ועל מטרות נסיעתם לבקרי הגבול. על הורים גרושים להציג מסמכים המעידים על המשמורת על הקטין ומומלץ כי יישאו אישור המעיד על הסכמת ההורה השני להוציא את הקטין ממולדתו. על ההסכמה לכלול את שם ההורה ופרטי התקשרות עמו. כאשר קטין זר נוסע עם מלווה שאיננו הורה או אפוטרופוס על המלווה להציג הסכמה בכתב של הורה או אפוטרופס המטיל עליו את האחריות לקטין. על האישור לכלול את שם ההורים ואת דרכי ההתקשרות עמם. קיימות הוראות מיוחדות הנוגעים לקטינים שאינם מלווים, פליטים ומבקשי מקלט.42 תורכיה - החוק הנוגע לדרכונים בתורכיה קובע כי קטינים אזרחי תורכיה רשומים בדרכון ההורה ויכולים לנסוע עמו בלבד. דרכון לקטין יוצא לפי בקשת ההורה ובאישורו.43