חומר רקע
חוק משפחות חד-הוריות, תשנ"ב-1992*- נוסח מוצע לדיון בעניין הצעת חוק משפחות חד-הוריות (תיקון-החלפת מונח), התשע"ג-2013 (פ/77/19)
1. בחוק זה —
"הורה יחיד" – הורה בנפרד והורה יחידני;
"הורה יחידבנפרד" — תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו, ולילד הורה נוסף שיש לו אפוטרופסות עליו, ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, ובלבד שההורה הנוסף אינו בן הזוג לעניין עגינותה ; ("עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה;)
(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר;
מיום 10.3.1994
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ד מס' 1454 מיום 10.3.1994 עמ' 92 (ה"ח 2224)
החלפת הגדרת "הורה יחיד"
הנוסח הקודם:
"הורה יחיד" – תושב ישראל שאינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו, אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו.
מיום 10.3.1994
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 102 (ה"ח 2604)
"הורה יחיד" – תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות, ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה במשך שנתיים לפחות;
(3) היא עגונה – כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ה- 1968 (להלן- חוק הביטוח הלאומי);
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א) או (ב), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
(4) (3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר;
מיום 4.5.2001
תיקון מס' 3
ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 218 (ה"ח 2964)
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א) או (ב) באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;
"הורה יחידני" - תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו, ולילד אין הורה נוסף שיש לו אפוטרופסות עליו, ואשר נתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) הוא נשוי ומתקיים בו האמור באחת מפסקאות המשנה (א), (ב) או (ג), ובתנאי שאין אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו;
(א) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה שנתיים לפחות;
(ב) היא עגונה, כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995;
(ג) היא חיה בנפרד מבן זוגה, שהתה במקלט לנשים מוכות 90 ימים לפחות, מתוך תקופה של שנים עשר חודשים שתחילתה ביום הראשון לשהותה במקלט כאמור, פתחה בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעלה במסגרת הליך זה במשך שישה חודשים לפחות; ואולם אישה תהא פטורה מפתיחת הליך כאמור אם לשכת הסעד אישרה כי יש בכך כדי לסכן את חייה או את חיי ילדה;
(3) הוא עולה חדש שנמצא בארץ למעלה משנה ופחות משנתיים ובן-זוגו לא עלה לארץ ואף אינו שוהה בה, ובתנאי שאין לו בן זוג אחר;
"השר" — שר העבודה והרווחה;
"ילד" — ילד כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי שטרם מלאו לו 18 שנה; ["ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים;]
מיום 10.3.1994
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ד מס' 1454 מיום 10.3.1994 עמ' 92 (ה"ח 2224)
"ילד" – ילד כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) שטרם מלאו לו 18 שנה;
"לשכת הסעד" — כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, תשי"ח–1958;
מיום 4.5.2001
תיקון מס' 3
ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 218 (ה"ח 2964)
הוספת הגדרת "לשכת הסעד"
"מקלט לנשים מוכות" — מקום שבו שוהה אישה מוכה מחשש לחייה או לחיי ילדה, לרבות מקום כאמור שאינו נתמך בידי המדינה או רשות מקומית, לפי הפניה מראש שנתנה לשכת הסעד או לפי אישור שנתנה בדיעבד.
מיום 4.5.2001
תיקון מס' 3
ס"ח תשס"א מס' 1785 מיום 4.4.2001 עמ' 218 (ה"ח 2964)
הוספת הגדרת "מקלט לנשים מוכות"
2. הורה יחיד זכאי לקדימות בהכשרה מקצועית לפי כללים ותנאים שקבע השר בתקנות.
3. הורה יחיד זכאי לקדימות בקבלת ילדיו למעון יום; השר יקבע בתקנות כללים מיוחדים לענין התחשבות בהכנסת ההורה היחיד לענין דמי האחזקה במעון.
4. הורה יחיד, למעט הורה יחיד כאמור בפסקה (43) להגדרת הורה יחיד בנפרד וכאמור בפסקה (3) להגדרת הורה יחידני, זכאי להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצרכי דיור, בשיעורים, בתנאים ובכללים שקבע שר הבינוי והשיכון לאחר התייעצות בשר.
מיום 10.3.1994
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ד מס' 1454 מיום 10.3.1994 עמ' 92 (ה"ח 2224)
4. הורה יחיד למעט הורה יחיד כאמור בפסקה (4) להגדרת הורה יחיד זכאי להלוואה מוגדלת מאת המדינה או מטעמה לצרכי דיור, בשיעורים, בתנאים ובכללים שקבע שר הבינוי והשיכון לאחר התייעצות בשר.
5. לבית-הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה הנובעת מחוק זה.
6. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא יתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) וסעיפים 3 ו-4 יותקנו בהסכמת שר האוצר.
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) וסעיפים 2, 3 ו-4 טעונות אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
חוק הבטחת הכנסה
פרק א': פרשנות
1. בחוק זה –
"אישור השתתפות" – (פקעה)מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010
הוראת שעה תשס"ד-2004
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)
הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)
הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009
ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)
הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009
ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)
הוספת הגדרת "אישור השתתפות"
הנוסח:
"אישור השתתפות" – אישור השתתפות שמתכנן יעדים תעסוקתי מסר למוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף 45 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה;
"אלמנה" - לרבות מי שמשתלמת לה קיצבת שאירים או תלויים לפי חוק הביטוח;
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
הוספת הגדרת "אלמנה"
"בני זוג" - לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
הוספת הגדרת "בני זוג"
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
"בני זוג" - לרבות איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו, אם מתקיים בהם אחד מאלה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו;
(1) האשה היא אם לילד, שהאיש אינו אביו;
(2) משתלמת או השתלמה לאחד מהם, בהתאם לחוק הביטוח, תוספת תלויים בעד משנהו.
"גיל הפרישה" – כהגדרתו בחוק הביטוח;
מיום 1.4.2004
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)
הוספת הגדרת "גיל הפרישה"
"גימלה" - גימלה חדשית להבטחת הכנסה המשולמת לפי חוק זה;
"הורה יחיד" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992; ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה.
מיום 24.3.1992
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח 2090)
הוספת הגדרת "הורה יחיד"
מיום 1.7.1998
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2675)
"הורה יחיד" – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992; ואולם על המונח "ילד" תחול ההגדרה שבחוק זה.
פרק ב': זכאות
2. (א) תושב ישראל שמלאו לו 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
מיום 1.8.1994
תיקון מס' 8
ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח 2259)
(א) תושב ישראל שמלאו לו שמונה עשרה שנים עשרים שנה זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
(א) תושב ישראל שמלאו לו עשרים שנה 25 שנים זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה:
(1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה:
(א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה –
"מוסד", "סם" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח;
"צו מבחן" – כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין;
(ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים – קצין מבחן כאמור;
(ג) לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה – המרכז האמור;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
(1) אין לו הכושר לעבוד ולהתפרנס כדי מחייתו, או שאינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות ובלבד שהקביעה כי הוא אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי תיעשה בידי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) כמפורט בהן, ותהיה לתקופה שלא תעלה על התקופה שקבע השר לענין זה:
(א) לגבי מי שמטופל במוסד או נמצא בתהליך גמילה מסם לפי צו מבחן של בית המשפט – מרכז לאבחון מתמכרים לסמים שאישר השר או המוסד האמור; לענין זה –
"מוסד", "סם" – כהגדרתם בסעיף 1 בחוק הפיקוח;
"צו מבחן" – כמשמעותו בסימן ז' של פרק ו' בחוק העונשין;
(ב) לגבי מי שמצוי בפיקוחו של קצין מבחן לפי חוק המעצרים – קצין מבחן כאמור;
(ג) לגבי מי ששוהה במרכז לטיפול באלכוהוליסטים המצוי בפיקוח משרד העבודה והרווחה – המרכז האמור;
(2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);
מיום 1.6.1998
תיקון מס' 11
ס"ח תשנ"ח מס' 1646 מיום 15.1.1998 עמ' 99 (ה"ח 2608)
(2) הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 127ו 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);
מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010
הוראת שעה תשס"ד-2004
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)
הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)
הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009
ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)
הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009
ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)
(2) (א) הוא רשום לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב – הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);
(ב) לגבי תושב אזור שילוב – הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;
מיום 1.8.2007
הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח 318)
(2) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב פטור – הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה);
(ב) לגבי תושב אזור שילוב למעט תושב אזור שילוב פטור – הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה ואם היקף השעות של תכניתו האישית עולה על שעה בשבוע, והוא לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;
(2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19), (23), (24) או (26) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
הוספת פסקה 2(א)
מיום 1.7.2007
תיקון מס' 30
ס"ח תשס"ז מס' 2097 מיום 7.6.2007 עמ' 330 (ה"ח 266)
(2א) מתקיים בו האמור בפסקאות (7) עד (10), (14), (16), (18), (19) או (23) (19), (23) או (24) בתוספת הראשונה, אף אם טרם מלאו לו 25 שנים, כל עוד מתקיימים בו התנאים הקבועים לגביו בתוספת האמורה, ולפי הכללים שנקבעו בה;
מיום 27.3.2012
תיקון מס' 39
ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח 421)
(3) הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
(3) הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מסכום הגימלה לפי סעיף 5(א)(1) חוק זה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 22
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 97 (ה"ח 64)
(3) הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מסכום הגימלה לפי חוק זה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
מיום 1.8.2005 עד יום 29.4.2010
הוראת שעה תשס"ד-2004
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 106 (ה"ח 64)
הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 396 (ה"ח 318)
הוראת שעה (תיקון מס' 2) תשס"ט-2009
ס"ח תשס"ט מס' 2205 מיום 29.7.2009 עמ' 290 (ה"ח 436)
הוראת שעה (תיקון מס' 3) תש"ע-2009
ס"ח תש"ע מס' 2221 מיום 31.12.2009 עמ' 300 (ה"ח 436)
(3) (א) הוא עובד לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית – הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
(ב) לגבי תושב אזור שילוב שאינו נמצא במסגרת שיקומית – הוא עובד בעבודה כאמור באותה פסקה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 29
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 53 (ה"ח 260)
(3) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית ושמתקיים לגביו האמור בסעיף 48 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה – הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
(ב) לגבי תושב אזור שילוב שאינו נמצא במסגרת שיקומית למעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) – הוא עובד בעבודה כאמור באותה פסקה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;
מיום 1.8.2007
הוראת שעה (תיקון) תשס"ז-2007
ס"ח תשס"ז מס' 2104 מיום 26.7.2007 עמ' 395 (ה"ח 318)
(3) (א) לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב, לגבי תושב אזור שילוב פטור ולגבי תושב אזור שילוב המצוי במסגרת שיקומית ושמתקיים לגביו האמור בסעיף 48 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה – הוא עובד בעבודה או נמצא בהכשרה לרבות במסגרת שיקומית בפיקוח משרד ממשלתי, המוסד לביטוח לאומי או הרשות כהגדרתה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983, שההכנסה מהן פחותה מהכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה ומתקיימים בו התנאים והמבחנים שנקבעו בתקנות;
(ב) לגבי תושב אזור שילוב למעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) – הוא עובד בעבודה לגבי תושב אזור שילוב, למעט תושב אזור שילוב פטור ולמעט תושב אזור שילוב הנמצא במסגרת שיקומית כאמור בפסקת משנה (א) – הוא עובד בעבודה, ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 41 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה ואם היקף השעות של תכניתו האישית עולה על שעה בשבוע, והוא לא ביצעה במלואה – כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;
(4) הוא הגיע לגיל הפרישה;
מיום 1.4.2004
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)
החלפת פסקה 2(א)(4)
הנוסח הקודם:
(4) מלאו לו בגבר- ששים וחמש שנים, ובאשה- ששים שנים;
(5) היא אם או הוא הורה יחיד אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 2 שנים;
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
(5) היא אם שבהחזקתה ילד אחד שלא מלאו לו חמש שנים הנמצא עמה, או שבהחזקתה מספר ילדים הנמצאים עמה אשר לצעיר שבהם טרם מלאו עשר שנים;
מיום 24.3.1992
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח 2090)
החלפת פסקה 2(א)(5)
הנוסח הקודם:
(5) היא אם שבהחזקתה ילד אחד שלא מלאו לו חמש שנים הנמצא עמה, או שבהחזקתה מספר ילדים הנמצאים עמה אשר לצעיר שבהם טרם מלאו עשר שנים;
מיום 1.7.1998
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"ח מס' 1669 מיום 12.6.1998 עמ' 237 (ה"ח 2675)
(5) היא אם או הוא הורה יחיד אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 7 שנים;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
(5) היא אם או הוא הורה יחיד אשר לילד שבהחזקתם והנמצא עמם טרם מלאו 7 2 שנים;
(6) (נמחקה);
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
(6) היא אלמנה ואם לילד הנמצא בהחזקתה עמה ובהחזקתה;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
מחיקת פסקה 2(א)(6)
הנוסח הקודם:
(6) היא אלמנה ואם לילד הנמצא עמה ובהחזקתה;
(7) עיקר זמנו מוקדש לטיפול בבן זוגו החולה או בילדו החולה הזקוקים להשגחה תמידית, הכל לפי כללים, תנאים ומבחנים שנקבעו בתקנות;
(8) הוא עובד שירות בעבודה ציבורית לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, תשל"ז-1977;
מיום 1.7.1987 עד יום 1.7.1989
תיקון מס' 4
ס"ח תשמ"ז מס' 1212 מיום 9.4.1987 עמ' 83 (ה"ח 1766)
הוספת פסקה 2(א)(8)
(9) היא שוהה במקלט לנשים מוכות באישור לשכת הסעד או משרד הרווחה והשירותים החברתיים תקופה העולה על 30 ימים ושבחודש שקדם לשהייתה במקלט כאמור היתה זכאית לגמלה; לעניין זה, "אישור", "לשכת סעד" ו"מקלט לנשים מוכות" – כהגדרתם בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954.
מיום 27.3.2012
תיקון מס' 39
ס"ח תשע"ב מס' 2347 מיום 27.3.2012 עמ' 233 (ה"ח 421)
הוספת פסקה 2(א)(9)
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 2(ה)
3. לא יהיו זכאים לגימלה לפי חוק זה –
(1) אדם הנמצא במוסד וכל החזקתו היא על חשבון אוצר המדינה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשות מקומית או גוף אחר שנקבע בתקנות;
(2) אדם המשרת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל ואשתו;
(3) חבר בתאגיד האחראי לכלכלת חבריו;
(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט –
(א) מי שמשתלמת לו גמלה לפי פסקה (4) של סעיף 2(א);
(ב) (1) הורה יחיד, שהשתלמה לו גמלה בעד 16 חודשים לפחות מתוך 20 החודשים שקדמו לחודש שבו החל להיות תלמיד במוסד כאמור, ובלבד שהוא אינו לומד בתכנית לימודים המקנה תואר אקדמי שני או שלישי; גמלה להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה זו תשולם בעד תקופה שלא תעלה על 26 חודשים, ואולם השר רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם תשולם להורה יחיד כאמור גמלה בעד תקופה ארוכה יותר;
(2) אין בהוראות פסקת משנה (1) כדי לגרוע מהאמור בסעיף 2(א)(2) או (3), ואולם השר רשאי לקבוע הוראות וכללים למתן הקלות לעניין התנאים הקבועים לפי סעיף 2(א)(2) או (3) להורה יחיד שמתקיימות לגביו הוראות פסקת משנה (1).
מיום 1.8.2008
תיקון מס' 33
ס"ח תשס"ח מס' 2170 מיום 29.7.2008 עמ' 686 (ה"ח 225)
החלפת פסקה 3(4)
הנוסח הקודם:
(4) תלמיד הלומד במוסד שקבע השר בתקנות ובתנאים שקבע, למעט תלמיד הזכאי לגימלה המנוי בפסקה (4) של סעיף 2(א).
פרק ג': הגימלה
5. (א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:
(1) למי שהגיע לגיל הפרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה או קצבת שאירים לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ב' בחוק הביטוח – בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין, כשהם מוגדלים ב-7%;
(2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) –
(א) אם טרם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין;
(ב) אם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין;
(3) להורה יחיד – לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.
מיום 24.3.1992
תיקון מס' 7
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 148 (ה"ח 2090)
החלפת פסקה 5(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) בשיעור המוגדל- אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקאות (4) ו-(6) של סעיף 2(א).
מיום 1.8.1994
תיקון מס' 8
ס"ח תשנ"ד מס' 1475 מיום 28.7.1994 עמ' 256 (ה"ח 2259)
(2) בשיעור המוגדל –
(א) לפי הפרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(4) של סעיף 2(א);
(ב) לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(6) של סעיף 2(א) או אם הוא הורה יחיד;
(ג) לפי פרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין, אם לזכאי לגימלה מלאו 46 שנים;
(3) למקבלי קיצבת זיקנה או קיצבת שאירים לפי חוק הביטוח, הזכאים לגימלה גם לפי חוק זה, יוגדל שיעור הגימלה הנקוב בתוספת 7%.
מיום 1.6.1995
תיקון מס' 10
ס"ח תשנ"ה מס' 1526 מיום 9.6.1995 עמ' 326 (ה"ח 2367)
החלפת פסקה 5(א)(2)
הנוסח הקודם:
(2) בשיעור המוגדל –
(א) לפי הפרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(4) של סעיף 2(א);
(ב) לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי הענין – אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקה
(6) של סעיף 2(א) או אם הוא הורה יחיד;
(ג) לפי פרטים 1 עד 6 לתוספת, לפי הענין, אם לזכאי לגימלה מלאו 46 שנים;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
החלפת סעיף 5(א)
הנוסח הקודם:
(א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:
(1) בשיעור הרגיל- אם הזכאי לגימלה הוא אחד המנויים בפסקאות (1), (2), (3), (5) ו-(7) של סעיף 2(א);
(2) בשיעור המוגדל – לפי הפרטים 7 או 8 לתוספת, לפי הענין, אם הזכאי לגימלה הוא אחד מאלה:
(א) מנוי בפסקה (6) של סעיף 2(א);
(ב) הורה יחיד;
(ג) הורה, שיש עמו ילד שטרם מלאו לו 18 שנים, אם אותו הורה זכאי לגימלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר;
(2א) בשיעור המוגדל- לפי הפרטים 1 עד6 לתוספת, לפי הענין, אם לזכאי לגימלה מלאו 46 שנים.
(3) למקבלי קיצבת זיקנה או קיצבת שאירים לפי חוק הביטוח, הזכאים לגימלה גם לפי חוק זה, יוגדל שיעור הגימלה הנקוב בתוספת 7%.
מיום 1.4.2004
תיקון מס' 21
ס"ח תשס"ד מס' 1919 מיום 18.1.2004 עמ' 55 (ה"ח 64)
(א) הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה תהיה בסכומים המחושבים לפי התוספת השניה, בהתאם להרכב משפחתו, כדלקמן:
(1) למי שמלאו לו 65- בגבר, או 60 – באישה למי שהגיע לגיל פרישה, למי שמשתלמת לו קצבת זקנה או קצבת שאירים, לפי חוק הביטוח, ולמי שמשתלמת לו קצבת תלויים לפי סימן ח' בפרק ה' בחוק הביטוח- בשיעורים הנקובים בטור א' בתוספת השניה, לפי הענין, כשהם מוגדלים ב-7%;
(2) למי שלא משתלמת לו קצבה כאמור בפסקה (1) –
(א) אם טרם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ב' בתוספת השניה, לפי הענין;
(ב) אם מלאו לו 55 שנים – בשיעורים הנקובים בטור ג' בתוספת השניה, לפי הענין;
(3) להורה יחיד – לפי הפרטים 7 או 8 בתוספת השניה, לפי הענין.
(ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
(ב) הגימלה לזכאי שיש לו הכנסה תהיה בסכום השווה להפרש שבין הגימלה, שהיה זכאי לה לפי סעיף קטן (א) סעיפים קטנים (א) או (ה) לולא ההכנסה, לבין ההכנסה.
(ג) (בוטל).
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
(ג) זכאי ששולמה לו גימלה בשיעור הרגיל במשך עשרים וארבעה חדשים, תשולם לו גימלה בשיעור המוגדל החל בחודש העשרים וחמישה; הוראה זו לא תחול על יחיד שאין עמו ילד, והוא גר עם הוריו במסגרת משק בית משותף, אלא אם מלאו לו, בגבר – ששים וחמש שנים, ובאשה- ששים שנים.
מיום 1.1.2002
תיקון מס' 17
ס"ח תשס"ב מס' 1831 מיום 17.2.2002 עמ' 152 (ה"ח 3043, ה"ח 3065, ה"ח 3072)
ביטול סעיף 2(ג)
הנוסח הקודם:
(ג) זכאי ששולמה לו גימלה במשך עשרים וארבעה חדשים, תשולם לו גימלה בשיעור המוגדל החל בחודש העשרים וחמישה; הוראה זו לא תחול על יחיד שאין עמו ילד, והוא גר עם הוריו במסגרת משק בית משותף, אלא אם מלאו לו, בגבר- ששים וחמש שנים, ובאשה- ששים שנים.
(ד) לענין סעיף זה יראו בהורה יחיד גם הורה, שיש עמו ילד, אם אותו הורה זכאי לגמלה בנפרד מבן זוגו מכוח התקנות לפי סעיף 4(ב) לענין בני זוג החיים בנפרד, שאינם מכלכלים זה את זה או שאחד מהם נמצא במעצר או במאסר.
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
הוספת סעיף 5(ד)
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
החלפת סעיף 5(ד)
הנוסח הקודם:
(ד) קיבל עולה תמיכה כספית לצרכי מחיה מהסכונות היהודית לארץ-ישראל או מהמשרד לקליטת עליה, במשך שנים עשר חדשים לפחות מתוך עשרים וארבעה חדשים שמיום עלייתו ארצה, והוא זכאי לגימלה, תשולם לו הגימלה בשיעור המוגדל, ובלבד שהגיש את תביעתו לגימלה תוך 36 חדשים מיום עלייתו.
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1), (5) ו-(25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;
(2) השר רשאי לקבוע את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב);
(3) השר, שר המשפטים ושר האוצר כאחד יקבעו את שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה לפי סעיף 2(ה), ובלבד שהשיעור כאמור לא יפחת מ-50% ולא יעלה על 80%, משיעור הגמלה שהיתה משתלמת לאותו זכאי לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אילו הוראות סעיף קטן (א) היו חלות לגביו.
מיום 7.7.1987
תיקון מס' 5
ס"ח תשמ"ז מס' 1219 מיום 7.7.1987 עמ' 136 (ה"ח 1731)
(ד) (ה) השר רשאי לקבוע בתקנות את שיעור הגימלה שתשולם למי שזכאי לגימלה מכוח סעיפים 2(ג) או 4(ב).
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 18
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 165 (ה"ח 4)
החלפת סעיף 5(ה)
הנוסח הקודם:
(ה) השר רשאי לקבוע בתקנות את שיעור הגימלה שתשולם למי שזכאי לגימלה מכוח סעיפים 2(ג) או
4(ב).
מיום 1.4.2010
תיקון מס' 35
ס"ח תש"ע מס' 2235 מיום 22.3.2010 עמ' 437 (ה"ח 407)
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1) שיעור הגמלה שתשולם למי שזכאי לגמלה כאמור בפסקאות (1) ו-(5) (1), (5) ו-(25) בתוספת הראשונה, יהיה כמפורט באותן פסקאות;
(ו) מי שנפסקו לזכותו מזונות והוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב- 1972, בשל כך שלא התמלאו בחייב התנאים המפורטים באותו סעיף או בשל כך שהוא אינו זוכה כהגדרתו בחוק המזונות, לא יופחת שיעור הגמלה אשר לו הוא זכאי רק בשל כך שנפסקו לזכותו מזונות; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו בסעיפים 6 או 9 או לפיהן לגבי מי שהמזונות שנפסקו לזכותו, או חלקם, משתלמים לו בפועל.
** תיקונים גם בתוספת השניה, שלישית ורביעית
חוק הביטוח הלאומי
מיום 1.1.1997
תיקון מס' 12
ס"ח תשנ"ז מס' 1607 מיום 7.1.1997, עמ' 35 (ה"ח 2556)
החלפת סעיף 43
הנוסח הקודם:
43. (א) על אף הוראות סעיף 42(א)(1), מבוטחת כאמור בסעיף 40(א)(1) שילדה מחוץ לישראל תהא זכאית, במקום אשפוז בקשר ללידה, למענק אשפוז בסכום השווה לסכום מענק האשפוז כפי שהיה ערב תחילתו של חוק ביטוח בריאות; סכום המענק יעודכן מזמן לזמן בשיעור העליה של מחיר יום אשפוז שיאשרו שר הבריאות ושר האוצר.
(ב) תשלום בשל אשפוז מבוטחת כאמור בסעיף 40(א)(2), יהיה בגובה המענק האמור בסעיף קטן (א) והוא יועבר על ידי משרד הבריאות לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, כפי שיקבע שר הבריאות לפי סעיף 16(ג) לחוק ביטוח בריאות.
44. (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה –
(1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
(2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;
לענין זה, "משפחה" – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.
סימן ג': מענק לימודים
74. (א) בסעיף זה -
"הורה יחיד" - כמשמעותו בחוק משפחות חד- הוריות, תשנ"ב-1992;
"שנת לימודים" - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה.
(ב) (1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעורים המפורטים בפסקה 2, לכל אחד מאלה, לפי הענין:
(א) הורה יחיד, בעד כל אחד מילדיו;
(ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;
(ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;
(ד) מי שבמשמורתו ילד נטוש כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;
(ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד;
חוקים נוספים
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006
1. בפרק זה –
"אדם עם מוגבלות" – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
"הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992;
2. (א) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי-ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב) (1) לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
(ב) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2) הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
חוק משק החשמל
תוספת לפי סעיף 31א "תשלומים מופחתים"
(5) צרכן הזכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, או לתשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, להורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992, שעמו ובהחזקתו שלושה ילדים לפחות;
חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), תשנ"ג-1993
1. עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 16 שנים, זכאי לזקוף בשל מחלת ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, ימי היעדרות במספר ובתנאים אם התקיים אחד מאלה:
(א) בן זוגו הוא עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, או שבן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שעסק במשלח ידו בימי היעדרות העובד – עד 8 ימים בשנה;
(ב) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד, או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד – עד 16 ימים בשנה;
בחוק זה, "הורה יחיד" – כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992.
1א. (א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.
(ב) בחישוב מספר ימי ההיעדרות לפי סעיף זה, יבואו בחשבון ימי ההיעדרות שזקף העובד לפי סעיף 1.
מיום 10.4.1997
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ז מס' 1621 מיום 10.4.1997 עמ' 130 (ה"ח 2588)
הוספת סעיף 1א
מיום 1.8.2002
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 489 (ה"ח 3108)
(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.
מיום 24.9.2007
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ז מס' 2101 מיום 26.6.2007 עמ' 369 (ה"ח 136)
(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 30 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.
מיום 15.7.2009
תיקון מס' 9
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 243 (ה"ח 436)
(א) עובד שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 30 ימים 90 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד; היה בן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור או שהעובד הוא הורה יחיד או שהילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, זכאי העובד לזקוף עד 60 ימים 110 ימים בשנה של היעדרות, בשל המחלה הממארת של ילדו, כאמור.
1ב. (א) עובד שהוא הורה של אדם עם מוגבלות, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 15 ימים בשנה של היעדרות על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד, לצורך מתן סיוע אישי שמחייב היעדרות כאמור, לאדם עם המוגבלות; ואם התקיים בו אחד מאלה, זכאי העובד לזקוף בשנה עד 15 ימים נוספים של היעדרות כאמור, ובלבד שלא היה אדם אחר שניצל את זכותו לזקיפת ימים נוספים לצורך מתן סיוע אישי לאותו אדם עם מוגבלות:
(1) בן זוגו הוא עובד, ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור;
(2) בן זוגו הוא עובד עצמאי שלא נעדר מעסקו או שלא חדל מעיסוק במשלח ידו לצורך מתן סיוע אישי;
(3) הוא הורה יחיד;
(4) האדם עם המוגבלות נמצא בהחזקתו הבלעדית.
חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) –
49ו. (א) על אף האמור בהוראות הקודמות של פרק זה לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה –
(1) אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו ארבע שנים, וכשנותן המתנה הוא הורה – שלוש שנים, מיום שנעשה בעלה;
(2) אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה – שלוש שנים, וכשנותן המתנה הוא הורהו, אם איננו נשוי – שנתיים, ואם הוא נשוי או אם הוא הורה יחיד כהגדרתו בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 – שנה אחת.