חומר רקע
י"א בכסלו התשע"ד
14 בנובמבר 2013
לכבוד: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה ונוסח משולב – הצ"ח הפטנטים (הארכת תקופת הגנה), התשע"ב-2012
הקדמה:
פטנט, כידוע, מעניק מונופול לבעליו, כלומר את הזכות למנוע ממתחרים לנצל את האמצאה המוגנת בפטנט. זאת, בין היתר, כדי לאפשר לממציא לקבל באמצעות שמירה על מחיר מוצר גבוה – את ההחזר להשקעתו ולעודד את המשך פיתוחן של אמצאות. בפרט נכון הדבר באמצאות רפואיות בהן עלות ייצור מוצר יחיד קטנה מאוד ביחס להשקעה הנדרשת (במחקר וניסויים) לצורך פיתוח ושיווק המוצר הראשון.
מאחר שמתן היתר שיווק של מוצר רפואי אורך לרוב זמן רב מאוד, יוצא כי לעיתים מגיע המוצר לשוק זמן רב אחרי רישום הפטנט ולעיתים אף אחרי שהפטנט כבר פג (לדוגמא בשל התארכותם של הניסויים הקליניים). משכך קיים חשש כי חברות יימנעו מלהשקיע במוצרים המחייבים השקעה ניכרת וארוכה – וכך ייצא כל הציבור נפסד.
עד לתיקון מס' 3, התשנ"ח-1998 ניתן פתרון מסוים לקושי זה על ידי הקביעה שעל מי שאינו בעל פטנט נאסר לפעול לבחינת ושיווק המוצר המתחרה בתקופת הפטנט של מוצר הבסיס. בכך ניתנה לבעל הפטנט הגנה דה פקטו לתקופה מסוימת גם לאחר תקופת הפטנט. בתיקון 3 שונה ההסדר ונקבע כי גם מי שאינו בעל הפטנט יוכל לנצל אמצאה המוגנת בפטנט, בלא רשות בעל הפטנט, לצורך השגת רישוי לשיווק. במקביל ועל מנת שלא לפגוע במוטיבציה לאמצאות בתחום הרפואה, נקבע הסדר למתן ארכה לתוקפו של הפטנט בנסיבות בהן תקופת הפטנט הצטמצמה בנסיבות שונות, כגון בשל עיכוב במתן רישיון השיווק באותה מדינה. נקבע כי צו הארכה כאמור יוגבל ל-14 שנים מיום מתן רישיון השיווק הראשון, ולכל היותר 5 שנים מתום תקופת הפטנט שהוארך. בתיקון 7, תשס"ו-2007, הובהר כי הארכת התוקף מותנית במתן ארכה גם במדינות אחרות המנויות בתוספת לחוק, וכן בכך שהארכה תסתיים לא יאוחר מפקיעת התוקף המוקדמת ביותר מבין 21 מדינות הייחוס. הרציונל במגבלות אלו היה שלא לפגוע בכושר התחרות של חברות הפועלות בישראל אל מול חברות הפועלות במדינות אחרות. זאת, בין היתר, מאחר שככלל, מדינת ישראל היא מדינה שיש בה יותר תעשייה גנרית (בפרט של תרופות) מאשר תעשייה "מקורית" של תרופות.
בהצעת החוק שלהלן מוצע לתקן את ההסדר ביחס להארכת תוקף הפטנט, וזאת בהתאם למסמך ההבנות שנחתם בין ממשלת ישראל לנציג הסחר של ארה"ב ביום 18.2.2010 בעניין היקף ההגנה על ציוד ותכשירים רפואיים: מוצע לצמצם את מספר המדינות המשמשות בסיס לחישוב תקופת ההארכה של פטנט כאמור, מ-21 מדינות (כפי שנקבע בתיקון 3 לחוק) ל-6 מדינות בלבד (ארה"ב ו-5 מדינות אירופאיות נוספות), וזאת על בסיס החישוב המשמש לצווי ההארכה למדינות אלו. בנוסף מוצע לתחום ולצמצם את המועד להחלטה בבקשות לצווי הארכה ובהתנגדות להן. בכך, כך נטען, מקווים להגביר את הוודאות ואפשרויות תכנון תקציב המדינה לתכשירים וציוד רפואי.
הצעת החוק משולבת בנוסח סעיפי החוק הרלוונטיים לתיקון:
התיקונים המוצעים מופיעים ב"עקוב אחר שינויים";
תיקוני נוסח מוצעים – מודגשים צהוב
הערות הייעוץ המשפטי לוועדה מופיעות בסוגריים מרובעים, ומודגשות אפור].
סימן ב'1: הארכת תקופת הגנה
64א. בסימן זה –
"תכשיר רפואי" – כל צורה של סמי מרפא שעברו תהליך עיבוד, לרבות תכשיר לשימוש ברפואה וטרינרית ותכשיר בעל ערך תזונתי המיועד להזרקה תוך ורידית;
"חומר" – המרכיב הפעיל בתכשיר רפואי או מלחים, אסטרים, הידרטים או צורות גבישיות של אותו המרכיב;
"היתר שיווק" – היתר לשיווק תכשיר רפואי או ציוד רפואי המוגנים על ידי פטנט ייחוס;
"הפטנט הבסיסי" – הפטנט המגן על חומר כלשהו, על תהליך לייצור חומר, על שימוש בחומר או על תכשיר רפואי המכיל חומר, או על תהליך לייצור תכשיר רפואי המכיל חומר, או על ציוד רפואי החייב ברישוי בישראל (להלן – ציוד רפואי);
"מדינה אירופית מוכרת" – מדינה מהמדינות המנויות בחלק ב' של התוספת הראשונה;
[איטליה, בריטניה, גרמניה, ספרד וצרפת]
"מדינה מוכרת" – מדינה המנויה בתוספת הראשונה; [ארה"ב + המדינות האירופאיות המוכרות]
"פטנט ייחוס" – פטנט כלשהו במדינה מוכרת המגן על החומר, על התהליך לייצור החומר או על השימוש בחומר, או על התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על התהליך לייצור התכשיר הרפואי המכיל את החומר, או על הציוד הרפואי, אשר נתבע בפטנט בסיסי במדינת ישראל, בין אם הפטנט האמור מקביל לפטנט הבסיסי ובין אם לאו;
"צו להארכת פטנט ייחוס" – צו או אישור המורה על הארכה, ביום אחד או יותר, של תוקף פטנט ייחוס ביחס לתכשיר רפואי המכיל את החומר או ביחס לציוד רפואי, המוגן על ידי פטנט הייחוס, שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא ניתן בארצות הברית של אמריקה (Patent Term Extension), ותקופת תוקפו –
(א) נקבעת [על ידי הגורם המוסמך לכך] לפי החלק של תקופת הבחינה לצורך מתן היתר השיווק הראשון בידי הרשות המוסמכת למתן היתרי שיווק [ה-FDA], שחל לאחר מתן פטנט הייחוס, בניכוי תקופות שלגביהן נקבע כי מבקש צו ההארכה לא נהג בהן בדחיפות הראויה במהלך תקופת הבחינה האמורה, ובתוספת מחצית מתקופת הניסויים הקליניים בתכשיר הרפואי או בציוד הרפואי המוגנים על ידי פטנט הייחוס;
[נועד להפריד בין ה-PTA וההארכה שניתנת למפתחי תרופות לילדים]
(ב) אינה עולה על חמש שנים והיא מסתיימת לא יאוחר מ-14 שנים ממועד קבלת היתר השיווק הראשון לגביו;
[כלומר: בארה"ב - התקופה בין מתן פטנט הייחוס לבין מתן היתר השיווק + מחצית מתקופת הניסוי הקליני. אך לא כולל תקופות בשל התנהלות איטית של מבקש צו ההארכה ולא יותר מחמש שנים]
(2) הוא ניתן במדינה אירופית מוכרת (Supplementary Protection Certificate), ותקופת תוקפו –
(א) נקבעת בהתחשב בתקופה שחלפה מיום הגשת בקשת פטנט הייחוס ועד ליום קבלת היתר השיווק הראשון, בניכוי חמש שנים;
(ב) אינה עולה על חמש שנים והיא מסתיימת לא יאוחר מ-15 שנים ממועד קבלת היתר השיווק הראשון [היתר השיווק הראשון יכול שיינתן לפני מתן הפטנט];
(3) הוא ניתן במדינה מוכרת, ונועד להאריך באופן זמני את תוקף פטנט הייחוס עד להכרעה בדבר מתן צו לפי פסקאות (1) או (2) או עד למועד מוקדם יותר שנקבע בו (להלן – צו זמני);
[יש לשים לב כי סעיף זה הוא למעשה סעיף המתאר את ה-PTE, כלומר את צווי ההארכה. זה לא הסעיף אשר קובע את משך ההארכה הניתנת בארץ, אלא רק את תנאי המינימום לתיתה. הסעיף מעט מסורבל מאחר שבמקום הפניה לסעיפים הספציפיים בדין האמריקני ובדין האירופאי מפנים ל"תוכן הסעיפים" המתארים את צווי ההארכה.
טענת פארמה, המייצגת את חברות "התעשייה המקורית" – היא כי אין סיבה לעשות כן ויתר על כן אם יהיה שינוי בהגדרת ה-PTE בארה"ב או אירופה – יבוטלו למעשה צווי ההארכה. בתשובה נמסר ממשרד המשפטים כי ההגדרה כולה היא תיאורית – מדובר ב"צילום מסך" של ההגדרות של PTE ו-SPC, ומטרתו היא לאפשר למדינת ישראל שיקול דעת האם לקבל בדין הפנימי צווי הארכה שיינתנו על בסיס שונה מן הבסיס לקבלתם היום. ההפרדה בין נסיבות תיאוריות לבין נסיבות מהותיות אינה נכונה.
התקיימות הנסיבות שבסעיף – נראה שאין דרישה לבדיקת נכונות התקיימות הפרטים (ולרוב גם אין ממש דרך לעשות כן) והתנאים המנויים בסעיף הם תיאוריים בלבד (כלומר – מגדירים מהי PTE בחו"ל). לצורך חידוד נושא זה מוצע להוסיף "על ידי הגורם המוסמך".
"רישוי" – כהגדרתו בסעיף 54א.
64ב. שוכנע הרשם, כי התקיימו התנאים המפורטים בסימן זה, יאריך בצו את תקופת תוקפו של פטנט בסיסי בהתאם להוראות סימן זה (להלן – צו הארכה); ובלבד –
(1) שהבקשה לצו הארכה הוגשה בתום לב;
(2) שהיקף ההגנה על פי צו ההארכה לא יחרוג מעבר להגנה שניתנה על ידי הפטנט הבסיסי.
64ג. (א) מבקש פטנט בסיסי, בעל פטנט בסיסי ובעל רשיון ייחודי בפטנט בסיסי או בבקשת פטנט בסיסי רשאים לבקש צו הארכה.
(ב) לענין פטנט בסיסי או בקשת פטנט בסיסי שבבעלות משותפת רשאי כל שותף לבקש צו הארכה.
[כיום יכול להגיש בקשה לצו הארכה רק מי שהוא בעל פטנט בסיסי. ברם, 90 הימים מיום רישומו של תכשיר רפואי על פי פקודת הרוקחים, עוברים לעיתים עוד טרם מתן הפטנט הבסיסי – תיקון הסעיף ימנע את הצורך להארכת המועד להגשת הבקשה לצו ההארכה].
(ג) לא הצטרפו מבקש הפטנט הבסיסי, בעל הפטנט, חלק מן השותפים או בעל רשיון ייחודי, לבקשה למתן צו הארכה, יצורפו על ידי המבקש על ידי מבקש צו ההארכה (בסימן זה – המבקש) כמשיבים.
(ד) מי שצורף כמשיב לפי סעיף זה ולא נטל חלק בהליכים לא יהיה חייב בתשלום הוצאות.
(ה) הרשם יפרסם באינטרנט, סמוך ככל האפשר לאחר הגשת בקשה למתן צו הארכה, הודעה על הגשת הבקשה; ההודעה תכלול את שם המבקש, תאריך הבקשה ומספר הפטנט הבסיסי שלגביו התבקש צו הארכה.
64ד. לא יתן הרשם צו הארכה אלא אם כן התקיימו תנאים כל אלה:
(1) החומר, התהליך לייצורו או השימוש בו, התכשיר הרפואי המכיל את החומר או התהליך לייצורו או הציוד הרפואי, נתבע בפטנט הבסיסי והפטנט הבסיסי עומד בתוקפו;
(2) לענין תכשיר רפואי – תכשיר רפואי המכיל את החומר רשום בפנקס התכשירים הרפואיים לפי סעיף 47א לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981 (להלן – פקודת הרוקחים;
(3) הרישום כאמור בפסקה (2) הוא הרישום הראשון המאפשר שימוש בחומר בישראל למטרות רפואיות;
(4) לא ניתן צו הארכה קודם על הפטנט הבסיסי או לגבי החומר;
(5) ניתן היתר שיווק בארצות הברית של אמריקה לתכשיר רפואי כאמור בפסקה (2) המוגן בפטנט ייחוס או לציוד רפואי המוגן בפטנט ייחוס – אם הוארכה בארצות הברית של אמריקה תקופת תוקפו של פטנט הייחוס ביחס לתכשיר הרפואי או לציוד הרפואי האמור;
(6) ניתן היתר שיווק במדינה אחת או יותר מהמדינות המנויות בחלק ב' של התוספת הראשונה לתכשיר רפואי כאמור בפסקה (2) המוגן בפטנט ייחוס או לציוד רפואי המוגן בפטנט ייחוס – אם הוארכה באחת מהמדינות האמורות שבהן ניתן היתר השיווק תקופת תוקפו של פטנט הייחוס ביחס לתכשיר הרפואי או לציוד הרפואי האמור.
(5) אם ניתן היתר שיווק בארצות הברית של אמריקה – ניתן גם צו להארכת פטנט הייחוס בארצות הברית של אמריקה, וטרם פקע;
[כלומר - אם לא ניתן היתר שיווק בארה"ב עדיין ניתן לקבל צו הארכה על בסיס המסלול האירופאי, אך אם ניתן היתר – נדרשת גם הארכת הפטנט].
(6) אם ניתן היתר שיווק במדינה אירופית מוכרת – ניתן גם צו להארכת פטנט הייחוס באותה מדינה, וטרם פקע; [=אם ניתן היתר שיווק במדינה אירופאית אך לא ניתן צו הארכה – לא יינתן צו הארכה בישראל, אם לא ניתן היתר שיווק כלל – ניתן עדיין לקבל היתר לפי כלל "מדינה אחת" – בתנאי שבארה"ב כן ניתן היתר שיווק וצו הארכה.]
(7) אם ניתנו היתרי שיווק בארצות הברית של אמריקה ובמדינה אירופית מוכרת אחת לפחות – ניתנו גם צווים להארכת פטנט הייחוס בארצות הברית של אמריקה ובאותה מדינה אירופית מוכרת, וטרם פקעו.
[במקרה בו ניתנו צווי הארכה בארה"ב ובמדינה אירופאית מוכרת – לפי הפקיעה הקצרה יותר]
64ה. הוגשה בקשה לצו הארכה בדרך שנקבעה בתקנות בידי מי שזכאי להגישה, וראה הרשם כי נתקיימו לכאורה התנאים הקבועים בסימן זה, יפרסם הודעה באינטרנט על כוונתו ליתן צו הארכה ועל התקופה שבה יעמוד הצו בתוקפו.
64ה.
(א) הוגשה בקשה למתן צו הארכה בדרך שנקבעה בתקנות בידי מי שזכאי להגישה, יחל הרשם בבחינתה בתוך 60 ימים ממועד הגשתה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה למתן צו הארכה כאמור באותו סעיף קטן בטרם ניתן הפטנט הבסיסי, לא תיבחן הבקשה למתן צו הארכה לפני שניתן הפטנט הבסיסי, ויחולו הוראות אלה:
(1) בחינת בקשת הפטנט הבסיסי תחל בתוך 30 [60?] ימים ממועד הגשת הבקשה למתן צו הארכה, ותושלם מוקדם ככל האפשר, והרשם רשאי לשם כך לקצר כל מועד הקבוע בחוק זה או לפיו
[לבחינה – האם לא ראוי לאחד את כל הזמנים ל-60 ימים?];
(2) לא הוגשו רשימת אסמכתאות או רשימת פרסומים כאמור בסעיף 18 עד למועד הגשת הבקשה למתן צו הארכה, יגיש אותן המבקש יחד עם בקשתו לצו הארכה.
(ג) ראה הרשם או הובא לידיעתו כי התקיימו לכאורה התנאים הקבועים בסימן זה, יפרסם הודעה באינטרנט, בתוך 60 ימים מיום השלמת בחינת הבקשה למתן צו הארכה, על כוונתו לתת צו הארכה ועל התקופה שבה יעמוד הצו בתוקפו.
(ד) ראה הרשם או הובא לידיעתו כי לא התקיימו התנאים הקבועים בסימן זה, יפרסם הודעה באינטרנט, בתוך 60 ימים מיום השלמת בחינת הבקשה למתן צו הארכה, על דחיית הבקשה למתן צו הארכה.
(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד), ראה הרשם או הובא לידיעתו כי התקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 64ד, כי ניתן היתר שיווק בארצות הברית של אמריקה או במדינה אירופית מוכרת אחת לפחות, או בשתיהן, וכי טרם ניתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור בפסקאות (5), (6) או (7) שבסעיף 64ד, לפי העניין, יחולו הוראות אלה:
(1) בתוך 60 ימים מיום שראה הרשם כי התקיימו התנאים כאמור וכי טרם ניתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור, יפרסם הרשם באינטרנט הודעה על כוונתו לתת צו הארכה ועל התקופה שבה יעמוד הצו בתוקפו, בכפוף לכך שיינתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור במהלך תקופת תוקף הפטנט הבסיסי;
(2) ניתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור או שנדחתה באופן סופי בקשה לתתם, יודיע על כך המבקש לרשם בתוך 90 ימים מיום שניתנו הצווים או מיום שנדחתה באופן סופי הבקשה לתתם, לפי העניין;
(3) נוכח הרשם כי ניתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור, לפני תום תקופת הפטנט הבסיסי, יפרסם באינטרנט, בתוך 60 ימים, הודעה לפי סעיף קטן (ג) (בסימן זה – הודעה משלימה), וזאת אף אם הודעת המבקש בדבר נתינת הצווים כאמור בפסקה (2) נמסרה לרשם לאחר תום תקופת הפטנט הבסיסי ובלבד שנמסרה בתוך 90 הימים הקצובים למסירתה כאמור באותה פסקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם כבר פורסמה לגבי הפטנט הבסיסי הודעה משלימה, והיא טרם פקעה לפי סעיף 64י(3);
(4) ראה הרשם או הובא לידיעתו כי לא ניתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור, לפני תום תקופת הפטנט הבסיסי, או שהמבקש לא הודיע לו שניתנו צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור בפסקה (2), לא יינתן צו הארכה והרשם יפרסם באינטרנט הודעה, בתוך 60 ימים מתום תקופת הפטנט הבסיסי או מתום התקופה שנקצבה למבקש לפי פסקה (2), לפי המאוחר, על ביטול הכוונה לתת צו הארכה לפי פסקה (1).
(ו) בהודעה של הרשם על כוונתו לתת צו הארכה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ה)(1) או (3), יציין הרשם את התקופה שבה יעמוד הצו בתוקפו לפי הוראות סעיף 64ט(א), על בסיס המידע שהיה מצוי לפניו במועד השלמת הבחינה של הבקשה למתן צו ההארכה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ה)(1) או (3), אם היה, לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 64ט ו-64י [=תקופת צו ההארכה והגבלת תוקף הצו]."
64ו. כל אדם רשאי להתנגד בפני הרשם למתן צו הארכה או לענין תקופת תוקפו של צו הארכה; ההתנגדות תהא במסירת הודעה לרשם, תוך שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי הוראות סעיף 64ה. הוראות סעיף 64ה(ג) או (ה)(1) או (3), לפי העניין.
64ז. (א) כל סיבה שלפיה מוסמך הרשם שלא לתת צו הארכה או לשנות את תקופת תוקפו של צו הארכה כפי שהתבקש בבקשה למתן הצו, היא עילת התנגדות למתן הצו או לתקופת תוקפו, לפי הענין.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עילת ההתנגדות למתן הצו או לתקופת תוקפו שפורסמו בהודעה משלימה של הרשם כאמור בסעיף 64ה(ה)(3) [ההחלטה לגבי (5), (6) או (7)] תהיה רק ביחס לקיומם של צווים להארכת פטנט ייחוס כאמור בסעיף 64ה(ה), ולא עילה שהיה ניתן להעלותה במסגרת התנגדות להודעה על כוונה לתת צו הארכה לפי סעיף 64ה(ה)(1)
64ח. (א) הרשם יתן צו הארכה אם לא הוגשה התנגדות עד תום המועד הקבוע להגשתה, ואם הוגשה התנגדות – בהתאם להוראות אלה:
(1) הוגשה התנגדות לענין מתן צו הארכה – ייתן הרשם צו הארכה אם ההתנגדות בוטלה או נדחתה סופית על ידי הרשם או על ידי בית המשפט;
(2) הוגשה התנגדות לענין תקופת תוקפו של צו הארכה – ייתן הרשם צו הארכה לאחר קבלת החלטה סופית בהתנגדות על ידי הרשם או על ידי בית המשפט.
(ב) צו ההארכה ייכנס לתוקפו ביום הפרסום כאמור בסעיף 64ה בתום תקופת הפטנט הבסיסי לפי סעיף 52.
(ג) צו ההארכה יירשם בפנקס.
(ד) נתן הרשם צו הארכה, יהיה בעל הפטנט הבסיסי זכאי למנוע, במשך תקופת תוקפו של צו ההארכה, מכל אדם לשווק או לייצר לצורכי שיווק, ללא רשותו, את הציוד הרפואי או תכשיר רפואי המכיל את החומר, ככל שהחומר, התהליך לייצורו, השימוש בו, התכשיר הרפואי או התהליך לייצורו נתבע בתביעות הפטנט הבסיסי.
(ה) הופר צו הארכה בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) (להלן – הפרת צו הארכה), יהיה בעל הפטנט הבסיסי או בעל רשיון ייחודי זכאי לכל הסעדים הקבועים בסעיף 183, והוראות פרק י"א יחולו על הפרת צו הארכה, בשינויים המחויבים, לפי הענין.
(ו) פרט לזכויות המפורטות בסעיף זה, לא יקנה צו ההארכה כל זכות שהיא.
64ט. (א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הקצרה מבין תקופות ההארכה שניתנו לפטנט ייחוס מכוח צו להארכת פטנט ייחוס, למעט צו זמני במדינות המוכרות. ואולם בתקופות ההארכה האמורות לא ייכללו תקופות שאינן מנויות בפסקאות (1)(א) ו–(2)(א) להגדרה "צו להארכת פטנט ייחוס".
(ב) התבקש רישוי רק בישראל, יעמוד צו ההארכה בתוקפו, למשך תקופה השווה לתקופה שמיום הגשת הבקשה לרישוי ועד הרישוי; ובלבד שהגשת הבקשה והטיפול בה מטעם המבקש נעשו בתום לב ובדחיפות ראויה.
תיקונים קודמים לסעיף זה:
מיום 26.2.1998
תיקון מס' 3
ס"ח תשנ"ח מס' 1656 מיום 26.2.1998 עמ' 140 (ה"ח 2651, ה"ח 2664)
הוספת סעיף 64ט
מיום 13.6.2002
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ב מס' 1849 מיום 13.6.2002 עמ' 424 (ה"ח 2877)
(א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הניתנת לפטנט המגן על החומר, על התכשיר הרפואי המכיל את החומר או על הציוד הרפואי, הנתבע בפטנט הבסיסי, במדינת איגוד במדינה חברה, המאפשרת פעולות לצורך השגת רישוי בתקופת הפטנט.
מיום 3.1.2006
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ו מס' 2048 מיום 3.1.2006 עמ' 196 (ה"ח 187)
(א) צו הארכה יעמוד בתוקפו, בכפוף להוראות סעיף 64י, למשך תקופה השווה לתקופת ההארכה הניתנת לפטנט המגן על החומר, על התכשיר הרפואי המכיל את החומר או על הציוד הרפואי, הנתבע בפטנט הבסיסי, במדינה חברה, המאפשרת פעולות לצורך השגת רישוי בתקופת הפטנט לתקופת ההארכה הקצרה מבין תקופות ההארכה שניתנו לפטנט ייחוס במדינות המוכרות.
64י. על אף הוראות סעיף 64ט –
(1) תקופת תוקפו של צו הארכה לא תעלה על 5 שנים מעבר לתקופה הנקובה בסעיף 52 [=20+5];
(2) התקופה הכוללת של תקופת הפטנט ותקופת ההארכה במצורף, על החומר, על התהליך לייצורו, על השימוש בו או על תכשיר רפואי המכיל אותו, על התהליך לייצורו או על הציוד הרפואי, על פי הפטנט הבסיסי ועל פי צו ההארכה ביחד תסתיים לא יאוחר מ-14 שנים ממועד מתן היתר השיווק הראשון באחת מהמדינות המוכרות מהמועד המוקדם ביותר שבו התקבל רישוי באחת מהמדינות המוכרות לגבי התכשיר הרפואי המכיל את החומר או הציוד הרפואי, לפי הענין;.
(3) צו ההארכה יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו פגה, באחת מהמדינות המוכרות תקופת ההארכה של פטנט ייחוס.
(3) תוקפם של צו הארכה, או הודעה על כוונה לתת צו הארכה לפי סעיף 64ה(ג) או (ה)(3), יפוג לא יאוחר מן המועד הראשון שבו, באחת מהמדינות המוכרות שניתן בה היתר שיווק, פקע תוקפו של צו להארכת פטנט ייחוס או בוטל פטנט ייחוס כלשהו; לעניין זה, "פקיעה" – לרבות בעקבות קיצור, ביטול או מחיקת צו להארכת פטנט ייחוס או ביטול פטנט ייחוס, ולמעט החלפה של צו זמני בצו שאינו צו זמני.
64יא. הרשם רשאי, לפי בקשת כל אדם שאינו בעל הפטנט הבסיסי או בעל רשיון ייחודי, לבטל צו הארכה או לשנות את תקופת תוקפו, אם מצא כי קיימת עילה שעל פיה ניתן להתנגד למתן צו הארכה או להתנגד לענין תקופת תוקפו; דיני ההתיישנות לא יחולו על בקשת ביטול לפי סעיף זה.
64יא1. (א) הוגשה בקשה לביטול צו הארכה או לשינוי תקופת תוקפו בזמן שתלוי ועומד בבית המשפט הליך בשל הפרת צו הארכה, לא ידון בה הרשם אלא ברשות בית המשפט; ניתנה הרשות, יחליט הרשם בבקשה לאחר שנתן לכל בעלי הדין באותו הליך הזדמנות להשמיע לפניו את טענותיהם.
(ב) נפתחו הליכים בבית משפט בשל הפרת צו הארכה, לאחר שהוגשה לרשם בקשה לביטול צו הארכה או לשינוי תקופת תוקפו, יוסיף הרשם לדון בבקשה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לענין זה.
64יב. צו הארכה יפקע או הודעה על כוונה לתת צו הארכה, יפקעו בכל אחד מאלה:
(1) ביום סיום התקופה כאמור בסעיף 64ט, בכפוף להוראות סעיף 64י;
(2) אם בעל הפטנט הבסיסי לא שילם אגרה לפי סעיף 64יג – ביום תום המועד לתשלום האגרה כאמור;
(3) אם בוטל רישומו של התכשיר הרפואי הכולל את החומר – ביום ביטול הרישום;
(4) אם בוטל הפטנט הבסיסי, או תוקן כך שהחומר, תהליך הייצור, השימוש בחומר, התכשיר הרפואי המכיל את החומר או התהליך לייצורו, כולם ביחד, או שהציוד הרפואי, אינם מוגנים עוד על פי הפטנט – מיום שנכנס לתוקף הביטול או התיקון.
64יג. (א) בעל פטנט בסיסי ישלם אגרות לענין צו ההארכה (להלן – אגרות צו הארכה), במועדים ובשיעורים שייקבעו בתקנות; לא שולמה האגרה, יפקע הצו במועד שנקבע לתשלום האגרה.
(ב) על אגרות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 57 עד 64, כשהמונח "צו הארכה" יבוא במקום "הפטנט" והמונח "אגרות צו הארכה" יבוא במקום "אגרת חידוש".
64יד. (בוטל). [זכות ערעור על החלטת הרשם – הסעיף בוטל בתיקון 2006, כיום ערעור לפי סעיפים 174 עד 177]
64טו. (א) בקשה למתן צו הארכה תוגש בדרך שנקבעה, לאחר תשלום אגרה, לא יאוחר מ-90 ימים מיום רישום התכשיר הרפואי לפי פקודת הרוקחים. [בין אם ניתן פטנט ובין אם לא]
(א1) נמצא חסר או פגם בבקשה למתן צו הארכה, יודיע על כך הרשם למבקש, והמבקש ישלים את החסר או יתקן את הפגם בתוך חודשיים מיום ההודעה; לא השלים המבקש את החסר או לא תיקן את הפגם, בתוך התקופה האמורה, ידחה הרשם את הבקשה למתן צו הארכה [לתשומת הלב - לפי סעיף 164 (א2) ניתן יהיה להאריך את המועד פעם אחת בלבד].
(ב) הרשם ייתן החלטה בענין מתן צו הארכה ותקופת תוקפו לא יאוחר מתום תקופת הפטנט הבסיסי, והוא רשאי לשם כך לקצר כל מועד הקבוע בסימן זה או לפיו.
(ב) הרשם ישלים את בחינת הבקשה למתן צו הארכה, בתוך 60 ימים מהמועד לתחילת הבחינה כאמור בסעיף 64ה(א) או מהמועד שבו השלים המבקש את החסר או תיקן את הפגם כאמור בסעיף קטן (א1), לפי המאוחר.
(ג) הרשם ייתן את החלטתו בהתנגדות לעניין מתן צו הארכה או לעניין תקופת תוקפו – בתוך שנה מיום הגשת ההתנגדות.
(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף 64ה(ה), ועל אף האמור בסעיף 64ד(1), הרשם ישלים את בחינת הבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), ואם הוגשה התנגדות – ייתן את החלטתו לפי סעיף קטן (ג), ככל הניתן, לא יאוחר מתום תקופת הפטנט הבסיסי, והוא רשאי לשם כך לקצר כל מועד הקבוע בסימן זה או לפיו.
[התוספת המסומנת נועדה למנוע לאקונה בין דרישת קיומו של פטנט בסיסי לצורך מתן צו הארכה ובין המצב בו לעיתים נמשכים הליכי ההתנגדות תקופה ארוכה מתקופת התוקף של הפטנט. במקרה כזה, מוצע, כי לא יינתן צו זמני, אך כאשר יינתן צו הארכה הוא יינתן רטרוקטיבית למועד סיום הפטנט הבסיסי]
64טז. הרשם יפרסם באינטרנט הודעה בדבר –
(1) הגשת בקשה למתן צו הארכה, כאמור בסעיף 64ג(ה);
(1א) כוונה ליתן צו הארכה והתקופה שבה יעמוד הצו בתוקף, כאמור בסעיף 64ה;
(2) מתן צו הארכה ותקופת תוקפו;
(2א) ביטול צו הארכה או שינוי תקופת תוקפו;
(3) פקיעת צו הארכה או הודעה על כוונה ליתן צו הארכה;
(4) הארכת מועד להגשת בקשה למתן צו הארכה. [יבוטל אם יתקבל תיקון סעיף 164).
(5) הודעה על דחיית בקשה לצו הארכה או על ביטול ההודעה על כוונה ליתן צו הארכה.
64יז. שר המשפטים, באישור ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את התוספת הראשונה, ובלבד שלא יוסיף מדינה שאינה מאפשרת את הארכת תקופת ההגנה של פטנט.
פרק י': הרשות והרשם
156. תוקם רשות שתיקרא רשות הפטנטים ושתבצע באמצעות הרשם, הבוחנים ויתר עובדיה את הפעולות שיוחדו לה בחוק זה, וגם –
(1) תתן ידיעות לקהל בענין פטנטים שניתנו;
(2) תקיים ספריה ושירות פרסום בענין פטנטים;
(3) תקיים את הקשר עם הארגונים הבין-לאומיים המטפלים בהגנה על הקנין התעשייתי;
(4) תקיים קשר עם מוסדות, בישראל או מחוץ לישראל, ובלבד שלא ייחתם חוזה עם מוסד כאמור אלא לפי הוראות כל דין, ושבחוזה לפי סעיף 18 נכלל גם סעיף בנוסח שאישר הרשם בדבר שמירה בסוד של כל בקשת פטנט ואי גילוי ידיעה.
157. (א) בראש הרשות יעמוד רשם הפטנטים שיתמנה על ידי שר המשפטים.
(ב) הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.
(ג) במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק.
158. (א) שר המשפטים רשאי למנות סגן רשם.
(ב) סגן רשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.
(ג) סגן רשם רשאי למלא כל תפקיד המוטל על הרשם לפי חוק זה, למעט תפקידים וסמכויות לפי סעיף 109 ולפי פרק ז'; סגן הרשם ימלא את תפקידיו לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידיו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ד) כל פעולה שנעשתה כדין על ידי סגן רשם דינה, לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה על ידי הרשם.
159. הרשם ישתמש בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה ולאחר שנתן הזדמנות לכל אדם העלול, לדעתו של הרשם, להיפגע מהחלטתו, להשמיע את טענותיו בפניו.
160. החלטה של הרשם תהיה בכתב ותימסר בדרך שנקבעה לכל מי שהיה צד להליכים שבהם ניתנה ההחלטה.
161. מותר להשיג על כל החלטה או פעולה של בוחן ולדרוש שהדבר יובא לפני הרשם.
162. (א) בכל הליך על ריב המובא לפני הרשם לפי חוק זה יתן הרשם לצדדים הזדמנות להגיש ראיותיהם ולהביא טענותיהם בכתב ובעל פה, בדרך, בצורה, במועדים ובאופן שנקבעו.
(ב) הרשם רשאי לצוות על תשלום הוצאות סבירות ולהורות מי מבעלי הדין ישלם את ההוצאות וכיצד ישולמו.
(ג) צו לפי סעיף קטן (ב) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין של בית משפט.
163. (א) בכפוף לכל הוראה שבחוק זה או בתקנות על פיו, תינתן העדות בפני הרשם בתצהיר שבכתב, והרשם יתיר לחקור את המצהיר חקירה שכנגד אם נתבקש לעשות כך ולא ראה טעם סביר שלא להרשות זאת.
(ב) בגביית עדות שבעל-פה, יהיו לרשם כל הסמכויות של בית משפט לענין השבעתם של עדים, קבלת הצהרה מהם וכפיית עדים להופיע בפניו ולענינים אחרים הקשורים בכך ובמסירת העדות.
164. (א) הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד הקבוע לפי חוק זה לעשייתו של דבר ברשות או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים 18(ב)(3) לעניין הגשת מסמכים על ידי אדם שאינו המבקש, 30, 56, 57, 61, 64ה(ה)(2) [הודעת מבקש על מתן או סירוב של צווים להארכת פטנט ייחוס בתוך 90 ימים מיום שניתנו הצווים או מיום שנדחתה], 64ו, 64יג, 64טו(א) [הגשת הבקשה הראשונה לצו ארכה תוך 90 יום מקבלת היתר שיווק לפי פק' הרוקחים], 73(ג) ו-170(ג), אולם לענין סעיף 10 [דין קדימה]–
(1) לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בו בסעיף קטן (א)(1) אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען;
(2) לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בו בסעיף קטן (א)(2) אלא כל עוד לא קובלה הבקשה ואם שוכנע שנעשתה טעות בתום לב.
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יאריך הרשם את המועד הקבוע בסעיף 64טו אלא אם כן שוכנע כי במועד בו היה על מבקש צו הארכה להגיש את הבקשה למתן צו הארכה, לא ניתן היה לעשות כן, בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען.
(א2) הרשם רשאי להאריך את המועד הקבוע בסעיף 64טו(א1) [מועדים בתוך הבחינה עצמה – בין הבוחן למבקש], פעם אחת בלבד.
(ב) הרשם רשאי להתנות את הארכת המועד בתנאים שימצא לנכון.
(ג) בקשה להארכת מועד ניתן להגיש בין בתוך המועד ובין לאחריו.
(ד) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) והוראות כל חוק אחר, כשהיום האחרון של התקופה הקבועה בסעיף 10(א)(1) חל ביום שאינו יום עבודה תסתיים התקופה ביום העבודה הראשון שלאחר מכן; הוראה זו אינה גורעת מסמכות ההארכה מעבר למועד שנקבע לפי סעיף 10(א)(1).
165. (א) הרשם וכל עובד אחר ברשות, וכן כל אדם אחר שנמסרה לו ידיעה מכוח הסעיפים 18(א)(5), 95, 96, 100, 101 או 109, ישמרו בסוד כל בקשת פטנט וכל פרט אודותיה כל עוד לא פורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26, לפי המוקדם, והוא כשאין הוראה אחרת בחוק זה.
(א1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על –
(1) פרטים שפורסמו לפי סעיף 16;
(2) דבר סירוב הרשם לפי סעיף 21;
(3) דבר ביטול הבקשה בידי המבקש, לפי סעיף 21ב.
(ב) לא יגלה אדם כל ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע חוק זה ואשר אינה פתוחה לעיון הציבור, זולת אם הדבר דרוש למילוי הוראות חוק זה או לשם הגשת תביעה פלילית לפיו.
166. (א) ברשות ינוהל פנקס הפטנטים ויירשמו בו הדברים הקבועים בחוק זה ופרטים נוספים שנקבעו או שהרשם ימצא לנכון לרשמם.
(ב) מסר אדם לרשות בהליך לפי חוק זה את מענו יהא זה מען למסירת הודעות ומסמכים, לכל ענין לפי חוק זה.
166א. (א) בקשות והודעות לפי סעיפים 16, 26, 58, 60, 64ג, 64ה, 64טז, 66, 73, 124, 170, יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, שיהיה נגיש לכלל הציבור בלא תשלום; הפרסום באתר האינטרנט ייעשה באופן שיבטיח את אמינות המידע המתפרסם כאמור, את זמינותו, את יכולת האחזור שלו והפקת פלט ממנו.
(ב) לשם אבטחת הבקשות וההודעות המתפרסמות באתר האינטרנט של הרשות, תעשה הרשות שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב.
(ג) עותק של הבקשות וההודעות, כאמור בסעיף קטן (א), יישמר ויועמד לעיון הציבור על גבי נייר או על גבי חומר אחר, במקומות אלה:
(1) גנזך המדינה;
(2) הספרייה הלאומית;
(3) ספריית הכנסת;
(4) ספריית משרד המשפטים;
(5) משרדי הרשות.
167. כל המסמכים שבידי הרשות הנוגעים לבחינת בקשת פטנט על ידי הרשות או לתקפו של פטנט או לזכויות בו או לכל ענין אחר שיש בו להשפיע על תקפו של פטנט או על זכויות בו – למעט התכתבות פנימית בין עובדי הרשות בינם לבין עצמם ומסמכים אחרים שלגביהם נקבעו בתקנות הוראות אחרות – יישמרו הרשות שבע שנים לפחות מיום שפקע תקפו של הפטנט.
168. (א) הפנקס והמסמכים שיש לשמרם לפי סעיף 167 יהיו פתוחים לעיון הקהל; אולם מסמכים הנוגעים לבקשת פטנט שעדיין לא פורסמה לגביה הודעה לפי סעיף 16א או לפי סעיף 26, לפי המוקדם, לא יהיו פתוחים לעיון.
(ב) כל אדם יהא זכאי לקבל נסח מאושר בחותם הרשות מכל דבר שבפנקס או מהמסמכים הפתוחים לעיון לפי סעיף זה אם ביקש זאת בדרך שנקבעה ואם שילם את האגרה שנקבעה.
169. (א) מי שהועברו לו זכויות בפטנט או באמצאה שהוגשה עליה בקשת פטנט, רשאי לבקש מהרשם לרשמו כבעל אותן זכויות, ואם הוכחה ההעברה להנחת דעתו של הרשם ושולמה האגרה שנקבעה – תירשם העברת הזכויות בפנקס או בתיק הבקשה.
(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע דרכים למסירת פסקי דין שבהם נקבעה העברת זכויות בפטנט או באמצאה שעליה הוגשה בקשה לפטנט; קבע כך ונמסר לרשם פסק דין בדרך האמורה, ירשום הרשם את ההעברה שנקבעה בפסק הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א).
170. (א) לפי בקשת אדם מעונין, שתוגש בדרך ובצורה שנקבעו, רשאי הרשם לתקן את הרשום בפנקס וכל מסמך שהוציא הוא או שהוגש לרשות, אם לדעתו אין הפנקס או המסמך משקפים את העובדות, והוא כשלא נקבעה דרך אחרת בחוק זה לעשיית התיקון.
(ב) הרשם יפרסם באינטרנט הודעה על בקשת תיקון לפי סעיף זה; אולם אם הוגשה הבקשה לתיקון בקשת פטנט או לתיקון מסמך הנוגע לה, לא יפרסם הודעה על הבקשה אלא לאחר הפרסום של קיבול בקשת הפטנט לפי סעיף 26.
(ג) כל אדם רשאי להגיש התנגדות לבקשת התיקון תוך שלושה חודשים מיום פרסום בקשת התיקון לפי סעיף קטן (ב).
(ד) סדרי הדין בהתנגדות לפי סעיף זה יהיו כסדרי הדין בהתנגדות לפי סעיף 30.
171. הרשם רשאי, אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובצורה שנקבעה, לתקן טעות סופר שנפלה בפנקס או במסמך שהוציא הוא או הרשות.
172. הרשם רשאי לתקן תיקון לפי הסעיפים 170 ו-171 גם מיזמתו הוא, לאחר שנתן לכל אדם, העלול לדעתו להיפגע מהתיקון, הזדמנות להשמיע את טענותיו.
172א. (א) השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני) למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות חוק זה, למעט לפי סעיף 109 ופרק ז', ובלבד שלענין קביעה או החלטה בדבר כשירות פטנט לרישום או אי כשירות פטנט לרישום, לרבות בדרך של התנגדות, לא יוטל תפקיד שיפוטי על פוסק בקנין רוחני אלא לאחר שהבקשה לרישום פטנט נבחנה בידי בוחן; לענין זה, העובדה כי הבקשה לפטנט מתייחסת לפטנט הרשום או שהוגשה לגביו בקשה לרישום פטנט במדינה שמחוץ לישראל, לא תהווה אסמכתא מספקת לבחינת הבקשה.
(ב) פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות חוק זה ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בחוק זה.
(ג) כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין חוק זה, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.
173. (א) כל מסמך או שטר שהועברו בהם פטנט או אמצאה שהוגשה עליה בקשה לפטנט או טובת הנאה באמצאה כאמור או בפטנט, לא יתקבל בבית משפט כראיה לזכות קנין באמצאה, בפטנט או בטובת הנאה בהם, אלא אם נרשמו לפי סעיף 169 או אם ראה בית המשפט טעם לעשות כן.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) יתקבלו מסמכים כאמור לראיה בכל דיון בדבר תיקון הפנקס על פי סעיף 170.
174. (א) מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה של הרשם אשר סיימה את הדיון בהליך שנערך בפניו לפי חוק זה, לרבות החלטה שלא לשמעו לפי סעיף 159, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט תוך המועד שנקבע.
(ב) מי שרואה את עצמו נפגע על ידי החלטה אחרת של הרשם לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט, לאחר שניתנה לו רשות לכך מאת בית המשפט או מאת הרשם.
לענין סעיף זה, "החלטה אחרת" – כל החלטה אחרת שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפני הרשם.
175. כל אדם זולת המערער שהיה בעל דין בהליכים לפני הרשם יהיה המשיב בערעור; לא היה בעל דין אחר, יהיה הרשם המשיב.
176. ערעור על החלטת הרשם המסרב לקיבול בקשת פטנט לפני הפרסום לפי סעיף 16א או 26, לפי המוקדם, יהא נדון בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער.
177. בית המשפט הדן בערעור רשאי לגבות ראיות, בין ראיות שכבר נגבו על ידי הרשם ובין אחרות, והוא רשאי לדרוש שראיות אלה יובאו בתצהיר או בדרך אחרת שיראה; הובאו ראיות בתצהיר, יחול סעיף 163(א) בשינויים המחוייבים.
...
התוספת הראשונה
(לענין סעיפים 64א, 64ד ו-64יז)
(סעיף 64א – ההגדרות "מדינה מוכרת" ו"מדינה אירופית מוכרת")
חלק א'
1. אוסטרליה 4. יפן
2. ארצות הברית של אמריקה 5. נורבגיה
3. איסלנד 6. שוויץ
חלק ב'
1. אוסטריה 9. יון
2. איטליה 10. לוקסמבורג
3. אירלנד 11. ספרד
4. בלגיה 12. פורטוגל
5. בריטניה 13. פינלנד
6. גרמניה 14. צרפת
7. דנמרק 15. שבדיה
8. הולנד
התוספת השניה
(סעיף 142)
1. הנדסה 4. ביולוגיה
2. כימיה 5. רוקחות
3. פיסיקה 6. מדעי המחשב
לוי אשכול יעקב ש' שפירא
ראש הממשלה שר המשפטים
שניאור זלמן שזר
נשיא המדינה
תחולה
הוראות חוק זה יחולו על בקשות למתן צו הארכה התלויות ועומדות לפני הרשם ביום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), ועל בקשות למתן צו הארכה שהוגשו לרשם מיום התחילה ואילך, ואולם על בקשות למתן צו הארכה התלויות ועומדות לפני הרשם ביום התחילה יחולו הוראות סעיף 64טו כנוסחו ערב יום התחילה. בנוסף יחולו ההוראות הבאות: הרשם ישלים את בחינת הבקשה למתן צו הארכה בתוך שלוש שנים מיום התחילה או מיום מתן הפטנט הבסיסי, לפי המאוחר; הרשם יתן את החלטתו בהתנגדות לעניין מתן צו הארכה או לעניין תוקפו – בתוך שנתיים מיום הגשת ההתנגדות.
[החלק הראשון - תחול החובה להתחיל את הבחינה של צווי הארכה חדשים תוך 60 יום, אך כל ההגבלות במהלך הבחינה על בקשות תלויות ועומדות (על הרשם ועל המבקש) לא יחולו] מוצע להוסיף את החלק המסומן – בכך מובטח כי לא יוזנחו בקשות לצווי הארכה שלא חלות עליהן מגבלות הזמנים.