חומר רקע

י"ט בטבת התשע"ד 22 בדצמבר 2013 אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע"ד-2013 – נקודות לדיון סעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל – רקע סעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – "החוק") הוסף לחוק בשנת 1990, ומטרתו היתה להקל על העומס המוטל על רשם ההוצאה לפועל. בנוסחו הנוכחי, מסמיך הסעיף את שר המשפטים לקבוע, בצו, כי בקשות מסוימות יהיו רשאים גם הגורמים הבאים לדון ולהחליט בהן, בתקופה שתיקבע בצו: • מנהל לשכת ההוצאה לפועל; • סגנו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל; • מי שממלא את מקומו של מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהיעדרו; • עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עו"ד בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות, שקיבל אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל; • עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבל אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל. עוד קובע ס' 4א לחוק, כי בגדר הבקשות שניתן יהיה להסמיך את הגורמים הנ"ל לדון ולהחליט לא ייכללו הבקשות הבאות: • טענת פרעתי (ס' 19 לחוק); • חיוב נאמן שלא מילה חובה מחובותיו (ס' 25 לחוק); • חיוב צד שלישי שלא מילא חובותיו (ס' 48 לחוק); • חיוב כונס נכסים שלא מילא חובה מחובותיו (ס' 58 לחוק). הצו המוצע בהתאם לסמכות האמור בסעיף 4א לחוק, מוצע לקבוע כי האורגנים הקבועים בס' 4א לחוק, יוסמכו לדון ולהחליט במספר בקשות מצומצמות המפורטות בצו המוצע. בדברי ההסבר נטען, כי מטרת התקנת הצו היא ייעול עבודת רשם ההוצאה לפועל, כך שעניינים שניתן להעבירם לדרג המנהלי יידונו על ידי הדרג המנהלי באופן שיאפשר לרשם ההוצאה לפועל לפנות זמנו לדון בבקשות המונחות בפניו והדורשות הכרעה שיפוטית. סעיף 1 לצו – סוגי הבקשות שמוצע לאפשר את העברתן מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל (להלן – בעל סמכות), יהיו רשאים לדון ולהחליט בבקשות המפורטות להלן: הצו המוצע מפרט 4 סוגי בקשות, שלגביהן גם העובדים המנהליים בהוצאה לפועל המנויים בסעיף 4א לחוק (להלן – "בעלי סמכות") יהיו רשאים לדון ולהחליט בהן. נקודות לדיון: המציאות בשטח וצפי לעתיד – כמה אנשים יש במערכת ההוצאה לפועל שעונים על הקריטריונים המנויים בסעיף 4א לחוק? האם יש צפי מהו סדר הגודל של כמות האנשים הרלוונטיים שמנהל ההוצאה לפועל מתכוון לתת להם אישור? מדובר בבקשות הבאות: א) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתיק איחוד (1) בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתיק איחוד לצורך סגירתו או לצורך ביטול הליך נגד החייב מן התיק הפרטני, כשהטעם לסגירת התיק הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג' (סעיף 8(ג) לחוק). לפי ס' 8(ג) לחוק, זוכה רשאי לפנות אל הרשם ולבקש את הפסקתו או ביטולו של הליך. במקרה כזה אין לרשם שיקול דעת ועליו להיעתר לבקשה זו כעניין שבשגרה. מוצע לקבוע כי אם זוכה מבקש להוציא את תיקו הפרטני מתיק איחוד, כדי לסגור את התיק או כדי לבטל הליך נגד החייב, רשאי יהיה בעל סמכות לדון ולהחליט בבקשה. נקודות לדיון: (1) "או לצורך ביטול הליך נגד החייב מן התיק הפרטני" – הסעיף המוצע מתייחס לשני מקרים: המקרה הראשון – החייב נמצא באיחוד תיקים, ואחד מהזוכים מבקש להוציא את התיק הפרטני שלו מכלל תיקי האיחוד במטרה לסגור את התיק. המקרה השני – לזוכה יש מספר חייבים ואחד החייבים נמצא במצב של איחוד תיקים, והזוכה מבקש לסגור את התיק כנגד אותו חייב שנמצא במצב של איחוד תיקים. הניסוח המוצע מעט מסורבל ולא משקף בצורה ברורה את שני המקרים הנ"ל, ועל כן מוצע הניסוח הבא: בקשת זוכה להוצאת תיק פרטני מתוך תיק איחוד לצורך סגירתו או בקשת זוכה בתיק פרטני להוציא מהתיק חייב המצוי באיחוד תיקים, לפי סעיף 8(ג) לחוק, והכל כשהטעם לבקשה הוא ויתור על החוב על ידי הזוכה או שהחוב נפרע בידי צד ג'. (2) הערת ניסוח: "(סעיף 8(ג) לחוק)" – אין מקום לרשום את סעיף החוק הרלוונטי בסוגריים, אלא להפנות אליו בצורה ישירה. למשל: "בקשת זוכה לפי סעיף 8(ג) לחוק להוצאת תיק פרטני...". הערה זו נכונה גם ביחס ליתר הסעיפים שלהלן. ב) חילוט ערבון כספי חילוט עירבון כספי שהפקיד חייב ששוחרר לפי צו הבאה ולא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי התייצבותו תוך שבעה ימים, והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל; המציא החייב הסבר לאי התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר חילוט העירבון לרשם ההוצאה לפועל (סעיף 69יב(ה) לחוק). ס' 69יב(ד) לחוק קובע, כי כאשר רשם הוצאה לפועל מוציא לחייב צו הבאה, הוא רשאי להורות בצו על שחרור החייב בערובה, להבטחת התייצבותו תוך 24 שעות. ס' 69יב(ה) לחוק קובע, כי אם שוחרר החייב בערבון כספי ולא התייצב כפי שהבטיח, רשאי הרשם להורות על חילוט העירבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל. מוצע לקבוע כי אם החייב לא התייצב כפי שהבטיח ולא סיפק הסבר לאי התייצבותו תוך שבעה ימים, ההחלטה על חילוט העירבון והעברתו לחשבון תיק ההוצאה לפועל תוכל להיעשות על ידי בעל סמכות. ואולם, אם המציא החייב הסבר לאי התייצבותו, תועבר ההחלטה בדבר העירבון לרשם ההוצאה לפועל. בדברי ההסבר נטען כי מדובר בפעולה טכנית, ולכן מוצע שבעל סמכות יוסמך לעשותה. ג) זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק זקיפת כספים העולים על גובה החוב הפסוק של זוכה או זוכים, לפי העניין, לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב (סעיף 76(א2) לחוק), ובלבד שאין בפעולה זו כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין. ס' 76(א) לחוק קובע, כי אם הגישו זוכים אחדים כמה בקשות לביצוע פסק דין אחד או פסקי דין אחדים נגד חייב אחד, ייזקפו הכספים שהתקבלו בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט הליך שבעקבותיו התקבלו הכספים. ס' 76(א2) לחוק קובע, כי אם התקבלו כספים שעולים על גובה החוב הפסוק של הזוכה שנקט הליכים, רשם ההוצאה לפועל רשאי לזקוף את היתרה לחשבון החוב של זוכים אחרים של החייב, בשיעור יחסי לגובה חובותיהם הפסוקים. מוצע לקבוע כי את הפעולה האמורה של זקיפת הכספים לחשבון החוב של הזוכים האחרים של החייב, יוכל לעשות גם בעל סמכות, ובלבד שלא יהיה בפעולה זו כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר. בדברי ההסבר לצו נטען כי מדובר בפעולה טכנית, ולכן מוצע שבעל סמכות יוסמך לעשותה. נקודות לדיון: הערת ניסוח: "ובלבד שאין בפעולה זו כדי לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין" – ס' 76(ג) לחוק קובע כי אין בהוראות ס' 76 כדי "לגרוע מזכות קדימה או מעדיפותו של זוכה או נושה על פי כל דין אחר". משכך, הסיטואציה שבה עוסק ס' 76(א2) – שאליו מפנה הסעיף המוצע – היא כזאת שבה החלוקה הראשונית של הכספים כבר נעשתה על ידי הרשם תוך התחשבות בזכויות הקדימה השונות ובעדיפויות השונות שיש לנושים, וכעת נותרו כספים מעבר לחוב הפסוק של אחד מהזוכים, שאותם יש לזקוף בצורה יחסית ליתר החובות שנותרו. דהיינו: מדובר בסיטואציה שכבר לא שייך לדבר בה על זכויות קדימה או עדיפות של זוכה אחד על פני זוכה אחר. הסיפה של הסעיף יוצרת את הרושם כאילו זקיפת הכספים צריכה להיעשות מבלי לפגוע בזכויות קדימה ועדיפויות נושים, כאשר מדובר בסיטואציה שזכויות ועדיפויות כאמור כלל אינן רלוונטיות. לנוכח העובדה שמדובר במשפט שאינו מדויק ויש בו כדי להטעות, מוצע להשמיט משפט זה. ד) עיכוב הליכים והעברת התנגדות לבית המשפט המוסמך עיכוב הליכים והעברת התנגדות לביצוע תובענה או שטר שהוגשו במועד לבית המשפט המוסמך (סעיפים 81א(ג) ו-81א1(ד)(2) לחוק), ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית. ס' 81א(א) לחוק קובע, כי שטר חליפין, שטר חוב ושיק ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט. ס' 81א(ג) קובע, כי אם החייב הגיש התנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את העניין לבית המשפט. כמו כן, ס' 81א1(א) לחוק קובע, כי תביעה על סכום קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליו ראיה בכתב, וכן תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק, שאינם עולים על 50,000 ₪, ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט. ס' 81א1(ד)(2) לחוק קובע, כי אם הגיש חייב התנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את ביצוע הבקשה ויעביר את העניין לבית המשפט. מוצע לקבוע כי פעולה של עיכוב הליכים והעברת התנגדות כאמור לבית המשפט המוסמך, תוכל להיעשות גם על ידי בעל סמכות, ובלבד שלא הועלתה טענת סמכות מקומית. בדברי ההסבר נטען כי מדובר בפעולה טכנית, ולכן מוצע שבעל סמכות יוסמך לעשותה. סעיף 2 לצו – מתן החלטה בעל סמכות ידון בבקשה למתן החלטה בתוך 14 ימים מיום שהועברה אליו. מוצע לקבוע כי בעל סמכות ידון בבקשה למתן החלטה בתוך 14 ימים מיום שהועברה אליו. נקודות לדיון: מדוע נדרשים 14 ימים? – ככל ש-4 סוגי הפעולות שנמנו לעיל הם אמנם הליכים מינהליים-טכניים, שאינם דורשים שיקול דעת של ממש, מדוע בעל סמכות זקוק לפרק זמן של שבועיים כדי לקבל החלטה? גם אם יש צורך במרווח ביטחון מסוים, אין סיבה שהדבר ייקח יותר מ-7 ימים. סעיף 3 לצו – העברה להחלטת רשם בעל סמכות הנתקל בקושי במתן החלטה בעניינים המפורטים בסעיף 1 או הסבור מכל סיבה אחרת כי יש להעביר את הדיון בבקשה שלפניו לרשם ההוצאה לפועל, יוכל לעשות כן ללא מתן טעם לכך. מוצע לקבוע כי בעל סמכות שנתקל בקושי במתן החלטה בעניינים המפורטים בסעיף 1, או שהוא סבור מכל סיבה אחרת שיש להעביר את הדיון לרשם – יוכל לעשות כן ללא מתן טעם לכך. סעיף 4 – תחילה תחילתו של צו זה 30 ימים מיום פרסומו. מוצע לקבוע כי תחילתו של הצו המוצע תהיה 30 ימים מיום פרסומו.