חומר רקע
י"ט בטבת התשע"ד
22 בדצמבר 2013
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות חוק חופש המידע (אגרות) (תיקון), התשע"ד-2013
חופש המידע – כללי
זכות הציבור לדעת היא זכות בעלת חשיבות מרכזית בשיטתנו המשפטית, זכות הנגזרת ממהותו של המשטר הדמוקרטי, ומהווה תנאי הכרחי למנהל תקין וערובה מרכזית מפני שרירות שלטונית. עוד קודם לחקיקת חוק חופש המידע, הודגשה בפסיקת בית המשפט העליון חשיבותה הרבה של זכות הציבור לדעת ולקבל מידע מרשויות השלטון. בפסיקה ובספרות המשפטית מדובר על 4 תכליות שונות העומדות ביסוד ההכרה בזכות היסוד של הציבור לדעת1:
א. פיקוח ובקרה: הצורך במתן מידע מלא לציבור, הוא כדי שזה יוכל לדעת אודות הפעילות של רשויות המדינה השונות, לגבש עמדה בקשר אליה, לבקר ולפקח עליה ובמקרה הצורך אף לפעול לשינויה.
ב. בעלות-נאמנות: ההכרה בכך שהרשות השלטונית והמנהל הציבורי הם נאמני הציבור, ואין להם אינטרס משל עצמם. המידע שבידיהם הינו מידע השייך לציבור.
ג. השתתפות: השתתפות הציבור בהליך הדמוקרטי מחייבת השתתפות מיודעת ומחושבת של האזרח, ולשם כך הוא זקוק למידע הרלוונטי אודות פעילות הרשויות.
ד. חופש ביטוי: לשם הגשמה של חופש הביטוי נדרש כי לפרט תהיה גישה למידע כבסיס ליכולתו לגבש עמדה אישית משלו.
זכות היסוד של הציבור קיבלה משנה תוקף עם חקיקתו של חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן – "החוק" או "חוק חופש המידע") הקובע, בס' 1 לחוק, את העיקרון בדבר זכות הציבור לקבל מידע מרשות ציבורית. סעיף זה מעניק לאזרח זכות קנויה לקבל מידע בעל אופי ציבורי מ"הרשות הציבורית". בס' 2 לחוק, ישנה רשימה סגורה של גופים המוגדרים כ"רשות ציבורית" שעליה חלות הוראות החוק. מנגד, ס' 14 לחוק מונה רשימה של גופים, שעל אף שבהגדרתם הם "רשות ציבורית", הוראות החוק לא יחולו עליהם. מרבית הגופים המוחרגים הם כאלה שפעילותם היא בתחום הביטחון או יחסי החוץ של מדינת ישראל, כגון: מערך המודיעין של צה"ל, השב"כ, המוסד, הוועדה לאנרגיה אטומית ועוד.
החוק מאפשר לרשות ציבורית, שלא למסור מידע למבקש, מטעמים מנהליים-טכניים מסוימים הקבועים בחוק (ס' 8 לחוק). כמו כן, קובע החוק סוגים שונים של מידע, שלגביהם חל על הרשות איסור מוחלט למסור אותם (ס' 9(א) לחוק):
• מידע שבגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בביטחון הציבור או בביטחונו או בשלומו של אדם;
• מידע בנושאים ששר הביטחון, מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה, קבע אותם בצו, באישור הוועדה המשותפת;
• מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות;
• מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין.
בנוסף, סעיף 9(ב) קובע רשימה של סוגי מידע שלגביו יש לרשות שיקול דעת להחליט האם לגלות אותו, אם לאו. כך, למשל, הרשות רשאית שלא למסור מידע שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה (ס' 9(ב)(1)) לחוק); מידע על אודות מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב (ס' 9(ב)(3) לחוק); מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות (ס' 9(ב)(3) לחוק); מידע בדבר דיונים פנימיים, חוות דעת, טיוטות, עצות או המלצות שניתנו לצורך קבלת החלטה (ס' 9(ב)(4) לחוק), וסוגי מידע נוספים. יוער, כי הנטייה הברורה של בתי המשפט היא לפרש חריגים אלו באופן דווקני ומצומצם ביותר, ובמרבית המקרים לחייב את הרשות במסירת המידע.
גם כאשר מדובר במקרים בהם המידע המבוקש הוא כזה שהרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסור אותו כאמור בסעיף 9, אך ניתן לגלות את המידע ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות, תוך השמטת הפרטים, עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, הרשות חייבת לעשות כן (סעיף 11).
"רשות ציבורית"
ס' 2 לחוק מונה רשימה סגורה של גופים המוגדרים כ"רשות ציבורית" שעליה חלות הוראות החוק. הנפקויות המרכזיות להגדרת גוף כ"רשות ציבורית" לפי החוק, הן: החובה למנות מקרב עובדי הרשות ממונה על מסירת מידע (ס' 3 לחוק); החובה לפרסם דין וחשבון שנתי (ס' 5(א) לחוק); החובה להעמיד לעיון הציבור הנחיות מנהליות שיש להן נגיעה לציבור (ס' 6(א) לחוק); והחובה המרכזית: החובה לתת מידע לכל אזרח או תושב המבקש זאת (ס' 1 לחוק).
הגופים המוגדרים כ"רשות ציבורית" הם הגופים הבאים:
• הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
• לשכת נשיא המדינה;
• הכנסת;
• מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור;
• בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין, למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי;
• רשות מקומית;
• חברה עירונית;
• תאגיד שהוקם בחוק;
• חברות ממשלתיות וחברות בת ממשלתיות, למעט חברות שקבע שר המשפטים, באישור וועדת החוקה, חוק ומשפט;
• גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי, שהוא גוף מבוקר על ידי מבקר המדינה, שקבע שר המשפטים, באישור וועדת החוקה, חוק ומשפט (ראו להלן).
אגרות בבקשה לפי חוק חופש המידע
חוק חופש המידע מסמיך את שר המשפטים להתקין תקנות הקובעות אגרות בעד בקשה לקבלת מידע ופעולות הכרוכות באיתור המידע המבוקש ומסירתו, ונסיבות שבהן יינתן פטור מאגרה (ס' 18(א) ו-(ב) לחוק). לא תיקבע אגרה בעד בקשת מידע אודות הנחיות מנהליות או חוקי עזר שעל הרשות להעמידן לרשות הציבור, או בעד בקשה של אדם לקבל מידע אודות עצמו; ואולם, ניתן לקבוע אגרה בעד העתקת המידע או הדפסתו (ס' 18(ג) ו-(ד) לחוק). כמו כן, שר המשפטים רשאי לקבוע שמועד למסירת מידע יחל רק לאחר תשלום אגרה, וכי המידע יימסר למבקש רק לאחר תשלום אגרה (ס' 18(ו) לחוק).
מכוח ס' 18 לחוק, הותקנו תקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999 (להלן – "התקנות") שקבעו שלושה סוגים של אגרות:
• אגרת בקשה – אגרה על עצם הבקשה לקבל מידע (תקנה 1). כיום, עומד סכום האגרה על סך של 270 ₪;
• אגרת טיפול: אגרה על איתור המידע, מיונו והטיפול בו (תקנה 2). כיום, עומד סכום האגרה על סך של 54 ₪;
• אגרת הפקה: אגרה על הפקת המידע בכתב או באמצעים אחרים (תקנה 3). כיום, עומד סכום האגרה על סך של 1.37 ₪ לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, ו-5.42 ₪ לדיסקט מחשב שנמסר.
הפטור היחידי מאגרה שקבוע כיום בתקנות, הוא פטור מאגרת בקשה ומאגרת טיפול (בעד 4 שעות עבודה החל בשעה השלישית) לגבי מידע שאדם מבקש על אודות עצמו וזכויותיו.
לפי תקנה 7 לתקנות, סכומי האגרה מעודכנים ב-1 באוקטובר של כל שנה בהתאם לעליית המדד. לפיכך, הסכומים הנקובים בטיוטת התקנות שנמסרה לוועדה, אינם מעודכנים, שכן הם נכתבו בטרם עודכנו הסכומים ב-1 באוקטובר 2013.
מיום 1.10.1999
הודעה תש"ס-1999
ק"ת תש"ס מס' 6002 מיום 11.10.1999 עמ' 40
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1 1.01 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4 4.04 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 2.10.2000
הודעה (מס' 2) תש"ס-2000
ק"ת תש"ס מס' 6059 מיום 27.9.2000 עמ' 952
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.01 1.02 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.04 4.08 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 25.10.2001
הודעה תשס"ב-2001
ק"ת תשס"ב מס' 6129 מיום 25.10.2001 עמ' 56
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.02 1.04 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.08 4.15 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2003
הודעה תשס"ד-2003
ק"ת תשס"ד מס' 6278 מיום 22.12.2003 עמ' 89
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.04 1.09 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.15 4.36 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.1.2005
הודעה תשס"ה-2005
ק"ת תשס"ה מס' 6361 מיום 17.1.2005 עמ' 326
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.09 1.10 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.36 4.38 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2005
הודעה תשס"ו-2005
ק"ת תשס"ו מס' 6428 מיום 10.10.2005 עמ' 10
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.10 1.12 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.38 4.45 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2006
הודעה תשס"ז-2007
ק"ת תשס"ז מס' 6553 מיום 16.1.2007 עמ' 472
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.12 1.15 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.45 4.55 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2007
הודעה תשס"ח-2007
ק"ת תשס"ח מס' 6617 מיום 16.1.2007 עמ' 60
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.15 1.16 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.55 4.60 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2008
הודעה (מס' 2) תשס"ח-2008
ק"ת תשס"ח מס' 6714 מיום 25.9.2008 עמ' 1616
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.16 1.22 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.60 4.83 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2009
הודעה תש"ע-2009
ק"ת תש"ע מס' 6816 מיום 24.9.2009 עמ' 40
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.22 1.26 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.83 4.98 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2010
הודעה תשע"א-2010
ק"ת תשע"א מס' 6932 מיום 7.10.2010 עמ' 60
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.26 1.28 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 4.98 5.07 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2011
הודעה תשע"ב-2011
ק"ת תשע"ב מס' 7043 מיום 25.10.2011 עמ' 64
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.28 1.33 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 5.07 5.24 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2012
הודעה תשע"ג-2012
ק"ת תשע"ג מס' 7184 מיום 22.11.2012 עמ' 212
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.33 1.35 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 5.24 5.34 שקלים חדשים לדיסקט מחשב שנמסר.
מיום 1.10.2013
הודעה תשע"ד-2013
ק"ת תשע"ד מס' 7294 מיום 7.10.2013 עמ' 58
תקנה 1 – תיקון תקנה 1 שעניינה "אגרת בקשה"
אגרת בקשה לקבל מידע, תהיה בסכום של 101.00 20 שקלים חדשים.
מוצע להפחית את סכום אגרת הבקשה מ-101 ₪ ל-20 ₪ בלבד. בדברי ההסבר נטען, כי מטרת ההפחתה היא לעודד שימוש מוגבר בכלי של הגשת בקשה לפי חוק חופש המידע, על ידי הפיכתו של הכלי לזול, נגיד ויעיל לכל אדם.
תקנה 2 – תיקון תקנה 2 שעניינה "אגרת טיפול"
אגרה בעד איתור המידע המבוקש, מיונו, בחינת אפשרות מסירתו והכנתו לקראת מסירה והטיפול בו (להלן – אגרת טיפול), תהיה בסכום של 54.00 30 שקלים חדשים לכל שעת עבודה באיתור המידע, במיונו או בטיפול אחר בבקשה, החל בשעה השלישית הרביעית.
התקנה המוצעת כוללת שלושה תיקונים:
א) מה כוללת אגרת הטיפול – בגין ספיקות באשר למה כוללת אגרת הטיפול, מוצע להבהיר כי האגרה משתלמת גם עבור הזמן שמשקיעה הרשות הציבורית בבחינת בקשת המידע לגופה, וכן בעריכת המידע והכנתו לקראת מסירה, כאשר הכנה זו נדרשת.
ב) סכום אגרת הטיפול – מוצע להפחית את סכום אגרת הטיפול מ-54 ₪ ל-30 ₪ בלבד.
ג) שעות טיפול בחינם – מוצע להוסיף שעת טיפול בחינם, כך שאגרת הטיפול תיגבה רק לאחר שלוש שעות הטיפול הראשונות, ולא לאחר שעתיים כפי שהמצב כיום. כל זאת כדי להוזיל את עלות הטיפול הכוללת בבקשה ולעודד את השימוש בחוק.
תקנה 3 – תיקון תקנה 3 שעניינה "אגרת הפקה"
(א) אגרת הפקה של מידע בכתב, תהיה בסכום של 1.37 0.20 שקל חדש לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, או 5.42 2.5 שקלים חדשים לדיסקט לתקליטור מחשב שנמסר.
(ב) היה המידע מוקלט, מוסרט, או מצולם או מאוחסן על גבי מדיה דיגיטלית נתיקה - יישא המבקש, בעלות ההפקה או ההעתקה הממשיות של המידע.
מוצע להוזיל את אגרות ההפקה כך שאלו תשקפנה את העלויות הממשיות שהרשות נושאת בהן בגין הפקת המידע. מוצע כי אגרת הפקת מידע בכתב תופחת מ-1.37 ₪ ל-0.20 ₪ לכל עמוד צילום או עמוד פלט מחשב שהופק, וכי האגרה עבור מסירת מידע על גבי תקליטור תופחת מ-5.42 ₪ ל-2.5 ש"ח בלבד. בדברי ההסבר נטען כי הסכומים החדשים מבטאים את העלות הריאלית של הפקת המידע ונקבעו לאחר התייעצות עם משרד האוצר.
בנוסף, נוכח ההתפתחות המתמדת בצורות אחסון המידע הדיגיטליות, מוצע להסדיר גם מסירת מידע במדיה דיגיטלית נתיקה אחרת, שאינה תקליטור, ולקבוע כי גם במקרה זה אגרת ההפקה תשקף את העלות הריאלית בה נושאת הרשות.
תקנה 4 – הוספת תקנה 3א שעניינה "הוזלת עלויות הפקה"
רשות ציבורית תמסור למבקש את המידע באמצעי המוזיל במידה המרבית את עלויות ההפקה, זולת אם יש בכך הכבדה בלתי סבירה על עבודת הרשות או שהמבקש הביע התנגדותו למסירת המידע בדרך זו.
מוצע לקבוע כי הרשות הציבורית תמסור למבקש את המידע באמצעי המוזיל במידה המרבית את עלויות ההפקה, אלא אם יש בכך כדי להכביד הכבדה בלתי סבירה על עבודת הרשות, או שהמבקש הביע את התנגדותו למסירת המידע בדרך הזולה יותר.
תקנה 5 – תיקון תקנה 4 שעניינה "התחייבות לשאת בתשלום האגרות
(א) המגיש בקשה לקבלת מידע (להלן - המבקש), ישלם אגרת בקשה, ויתחייב לשאת באגרת טיפול ובאגרת הפקה, עד לסכום שלא יעלה על 270.00 150 שקלים חדשים.
(ב) היה לממונה יסוד סביר להניח, עם הגשת בקשה למידע, או בכל שלב משלבי הטיפול בה, כי הטיפול יהיה בהיקף שיחייב תשלום אגרת טיפול ואגרת הפקה בסכום כולל העולה על 270.00 150 שקלים חדשים, יודיע הממונה למבקש על הסכומים המשוערים של אגרת הטיפול ואגרת ההפקה, ורשאי הוא לדרוש מן המבקש להפקיד את הסכום המשוער או חלק ממנו, או להמציא ערובות להבטחת תשלום הסכום במלואו.
(ג) הודיע הממונה למבקש כאמור בתקנת משנה (ב), לא ימשיך הממונה בטיפול בבקשה עד שיודיע המבקש על הסכמתו לשאת בעלות המשוערת, והפקיד את הסכומים או המציא את הערובות, לפי הנדרש.
סכום ההתחייבות מבטא את נכונותו של מבקש מידע לשאת בתשלום אגרת טיפול והפקה, מעבר לשעות הטיפול הראשונות בחינם, אם יידרש לכך. ההנחה המקובלת היא כי היקף הטיפול במרבית הבקשות לא יחייב גביית סכומים נוספים מעבר לסכום ההתחייבות. כיום, הסכום הוא 270 ₪, ובדברי ההסבר נטען כי הוא מגלם בקירוב עלות של עד חמש שעות טיפול נוספות ועלויות הפקה מינימאליות. לאור ההפחתה הצפויה בסכום אגרת הטיפול ל-30 ₪ בלבד, מוצע להתאים את סכום ההתחייבות ולהעמידו על 150 ₪ בלבד. סכום זה מבטא אף הוא התחייבות לשלם עבור חמש שעות טיפול נוספות ועבור עלויות הפקה מינימאליות.
תקנה 6 – תיקון תקנה 6 שעניינה "פטור"
(א) מידע שאדם מבקש על אודות עצמו וזכויותיו, פטור מאגרת בקשה, וכן מאגרת טיפול בעד 4 שעות עבודה החל בשעה השלישית הרביעית.
(ב) מידע שמבקש נציג של עמותה רשומה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, או חברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, שהציג אישור ניהול תקין מאת הרשם המוסמך על פי דין, ופועלת לקידום מטרה ציבורית, וכן מידע שמבקש אדם הדרוש לו לצורך מחקר אקדמי, פטורים מאגרת בקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות העבודה הראשונות, החל בשעה הרביעית;
לעניין תקנת משנה זאת, "מטרה ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה.
(ג) הודיע המבקש כי אין ביכולתו לשלם את האגרה והציג אישור על קבלת גמלה, פטור מאגרת בקשה ומאגרת טיפול בעד 4 שעות העבודה הראשונות, החל בשעה הרביעית.
בתקנת משנה זו, "גמלה" – אחת מאלה:
(1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
(2) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
(3) תגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 או לפי סעיף 4ד לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954;
(4) תשלום לפי סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ובני משפחותיהם, התשנ"ב- 1992;
(5) קיצבה חודשית מלאה לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995, שניתנת לנכה הזכאי אשר דרגת אי כושר השתכרותו היא בשיעור 75 אחוזים ומעלה.
(ד) רשות ציבורית לא תגבה אגרת הפקה אם סכוה אינו עולה על 10 שקלים חדשים.
ס"ק (א) – אגרת טיפול בבקשת מידע של אדם על עצמו
כיום קובעות התקנות שמידע שאדם מבקש אודות עצמו פטור מאגרת בקשה וכן מאגרת טיפול בגין 6 שעות הטיפול הראשונות, שכן הפטור חל על 4 שעות הטיפול הראשונות המתחילות להיספר בשעת הטיפול השלישית.
בהמשך לתיקון המוצע לתקנה 2, ולפיו תתווסף שעת טיפול חינם לכל מבקש, יש להתאים את הפטור למבקש מידע אודות עצמו וזכויותיו, כך שגם הפטור לו הוא זכאי יוארך בשעה נוספת. לכן, מוצע לקבוע כי הפטור הקיים כיום בגין 4 שעות הטיפול הראשונות יחל להיספר משעת הטיפול הרביעית. בסך הכל, ייהנה מבקש זה מפטור מאגרת טיפול בגין 7 שעות הטיפול הראשונות.
ס"ק (ב) – פטור לעמותות, חברות לתועלת הציבור ומחקר אקדמי
מוצע לקבוע פטור למידע שמבקש נציג עמותה רשומה או חברה לתועלת הציבור, שהציגו אישור ניהול תקין מאת הרשם המוסמך על פי דין, הפועלות לקידום מטרה ציבורית כהגדרתה בס' 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה. הגדרה זו כוללת מנעד רחב של מטרות ציבוריות ובהן חינוך, בריאות, הגנה על זכויות האזרח בישראל, שמירה על איכות הסביבה ופעילות למען טוהר המידות במנהל הציבורי ומנהל תקיו. הפטור נועד לעודד ארגונים אלו להגיש בקשות לפי חוק חופש המידע.
ס"ק (ג) – פטור בגין מצב כלכלי
מוצע לקבוע פטור משתלום אגרת בשה לאדם שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לשלם את אגרת הבקשה, ויציג אישור על קבלת אחת מהגמלאות המפורטות בסעיף.
ס"ק (ד) – אי גביית אגרת הפקה
מוצע לקבוע כי רשות ציבורית לא תגבה את אגרת ההפקה, אם סכומה נמוך מ-10 ₪. המטרה היא להימנע ממצבים בהם עלות גביית האגרה על ידי הרשות הציבורית תעלה על גובה האגרה עצמו.
תקנה 7 – הוספת תקנה 6א שעניינה "חריגה מהמועדים הקבועים בחוק"
רשות ציבורית שלא טיפלה בבקשה לקבלת מידע לפי מועדים הקבועים בחוק, לרבות אם לא האריכה את המועדים לפי סעיף 7 לחוק, לא תגבה אגרות טיפול והפקה.
במטרה לעודד רשויות ציבוריות לטפל בבקשות חופש המידע על פי המועדים הקבועים בחוק, מוצע לקבוע שרשות שלא טיפלה בבקשה בהתאם למועדים הקבועים בחוק או לא האריכה את המועדים בהתאם להוראות ס' 7 לחוק, לא תוכל לגבות את אגרת הטיפול וההפקה.
תקנה 8 – הוספת תקנה 7א שעניינה "דרך תשלום האגרות"
(א) רשות ציבורית תפרסם במשרדי הרשות ובאתר האינטרנט שלה, אם יש כזה, את דרכי תשלום האגרות.
(ב) הרשות תאפשר לשלם אגרת בקשה במועד הגשת הבקשה או לפניו.
מוצע לחייב רשויות ציבוריות לפרסם את דרך תשלום אגרות חופש המידע באמצעי נגיש לציבור הרחב, אם באתר האינטרנט של הרשות שיש לה אתר כזה, או במשרדיה של הרשות. זאת, כדי לאפשר למבקש לדעת כיצד עליו לשלם את האגרות המתחייבות ולשלם את אגרת הבקשה עם הגשתה. כך תוכל הרשות להתחיל לטפל בבקשה באופן מיידי ללא עיכובים נוספים שמקורם במשלוח ספח לתשלום אגרת הבקשה רק לאחר קבלתה ברשות.
תקנה 9 – תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יחולו על בקשות לקבלת מידע שהוגשו ביום התחילה או לאחריו.
מוצע לקבוע הוראת תחילה ולפיה הוראות התיקון יחולו רק על בקשות לקבלת מידע שהוגשו לאחר כניסתו של התיקון לתוקף. זאת, כדי למנוע אי בהירות בכל הנוגע לגביית אגרות בקשר לבקשות שכבר הוגשו ומצויות בטיפולן של רשויות ציבוריות. כן מוצע לקבוע, כי התקנות ייכנסו לתוקפן שישים ימים לאחר פרסומן כדי לאפשר לרשויות הציבוריות זמן היערכות מספק לשינויים הצפויים.