חומר רקע
תמצית
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת הכלכלה בנושא הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים בישראל, התשע"ב–2012 (להלן: הצעת החוק) ב-24 בדצמבר 2013. במסמך תיאור הצעת החוק, בחינת המצב הקיים מול הצעת החוק ותזכיר החוק ובחינת כלים נוספים לעידוד עסקים קטנים ובינוניים.
המטרה העיקרי של הצעת החוק הינה קידום מגזר העסקים הקטנים והבינוניים (להלן המגזר), באמצעות עיגון הסמכויות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, לרבות ייעוץ לגופים ציבוריים המקיימים פעולות סיוע למגזר, הערכת השלכות רגולציה המוטלת על המגזר וייעוץ בגיבוש מדיניות ממשלתית רב-שנתית.
בהערכת מגזר העסקים הקטנים והבינוניים במדינות המפותחות על-ידי ה-OECD, צוין לחיוב בישראל מערך התמיכה ביזמים, עידוד היוזמות בקרב חברות הזנק (סטארט-אפ) והנגשת שווקים בין-לאומיים לעסקים. נקודות החולשה של ישראל היו עידוד לקוי של יזמים עסקיים לא טכנולוגיים, היעדר מתן הזדמנות נוספת לעסקים שכשלו, היעדר חקיקה מקלה לקידום עסקים קטנים ובינוניים וקיומה של ביורוקרטיה על עסקים קטנים ובינוניים ברישום העסק ורישוי העסקים.1
הצעת החוק אינה נותנת לנקודות חולשה אלו, מלבד הסדרת פעילות הסוכנות. בטבלה להלן מוצגים כלי מדיניות נוספים אשר יש בהם לעודד את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים.
תחום
כלי מדיניות
תיאור הכלי
אשראי
קרן אשראי בערבות מדינה
הרחבת הלוואות הניתנות על-ידי הקרן באמצעות הגדלת ערבויות המדינה והגמשת התנאים למתן הלוואות.
דירוג אשראי
יצירת תעודת אשראי בנקאיות לעסקים קטנים
מוסר תשלומים
הקטנת מספר ימי האשראי בהתקשרויות של הממשלה
פיתוח שוק הון חוץ-בנקאי
פיתוח כלים לתמרוץ משקיעים מוסדיים באספקת אשראי למגזר; אסדרה של איגוח הלוואות בנקאיות.
עידוד מניעת אפליה בהקצאת אשראי (CRA)
תמרוץ בנקים לספק אשראי לאוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה לשוק האשראי.
אשראי זעיר
הקמת אגודות למתן אשראי זעיר;
שימוש במרכזי טיפוח יזמות (מט"י) לדירוג סיכוני אשראי לשימוש המערכת הבנקאית.
מיסים
מס חברות דיפרנציאלי
קביעת מס חברות דיפרנציאלי לפי גודל החברה.
פטור ממע"מ
הרחבת ממעגל העסקים הפטורים מדיווח למע"מ
ארנונה
הגבלת היחס בין הארנונה על מגורים לבין ארנונה לעסקים.
רגולציה
ידידותיות לעסקים
צמצום הביורוקרטיה והפחתת עלויות בנושאים כמו אישורי בנייה, רישום רכוש, חיבור לרשת החשמל, תשלום מיסים ואכיפת חוזים.
עלות ציות לחוקי מס
פישוט הדיווחים השוטפים לרשויות המס.
מכרזים ממשלתיים
הגמשת ההליכים
הגמשת והקטנת תנאי סף למכרזים ממשלתיים;
קביעת מכסה קשיחה להשתתפות עסקים קטנים במכרזי ממשלה;
מתן עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים במכרזי ממשלה, כשם שניתנת עדיפות על סמך תבחינים אחרים;
1. תיאור הצעת החוק
1.1. עיקרי הצעת החוק
לפי דברי ההסבר להצעת החוק, מטרותיה של הצעת החוק הן קידום מגזר העסקים הקטנים והבינוניים (להלן המגזר), שיפור תנאי ההתנהלות העסקית והיזמות והגדלת התועלת הכלכלית למשק באמצעות שיפור מצב המגזר. כדי לקיים מטרות אלו, הצעת החוק מסדירה את פעילותה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה (להלן: הסוכנות) ומרחיבה את סמכויותיה. להלן תפקידיה של הסוכנות על פי הצעת החוק:
• ייעוץ לגופים ציבוריים המקיימים פעולות סיוע למגזר.
• נציבות פניות ותלונות לעסקי המגזר בעבודה מול הרשויות.
• בחינת מידת ההכבדה של הרגולציה על עסקי המגזר, והצעת דרכים לצמצומה.
• הפעלת מאגר נתונים על עסקי המגזר ועריכת מחקרים לצורך שיפור כלי המדיניות.
• העברת המלצות לשר הכלכלה בדבר תיקוני חקיקה בתחום המגזר ובדבר הצעות להחלטות ממשלה בתחום.
• ייצוג הממשלה בארגונים בין-לאומיים העוסקים בנושא העסקים הקטנים והבינוניים.
• ייעוץ וסיוע בגיבוש מדיניות ממשלתית רב-שנתית בתחום העסקים הקטנים והבינוניים.
1.2. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כיום2
הסוכנות הוקמה במשרד הכלכלה בדצמבר 2009 בתוקף החלטת ממשלה מס' 2190 (12 באוגוסט 2007) לייעול ולמיקוד הסיוע לעסקים קטנים והבינוניים. ב-3 ביולי 2011, בהחלטת הממשלה מס' 3409, הוסמכה הסוכנות לרכז את הטיפול הממשלתי בקידום מעמדם של העסקים הקטנים והבינונים, בדגש על תחומים אלו: היצע וזמינות אשראי עסקי, הגברת הנגישות למידע החיוני, מימוש פוטנציאל הפריון והחדשנות, הגברת הייצוא, ייעול תהליכים רגולטיביים והגדלת חלקתם של העסקים הקטנים והבינוניים ברכש הממשלתי. תקציב הסוכנות עומד על כ-100 מיליון ש"ח ומספר העובדים עומד על 20.3 בשנת 2012 עסקה הסוכנות בנושאים הבאים:
רגולציה ומחקר: קידום הצעת החוק הנידונה במסמך זה, קידום רפורמה ממשלתית בחוק המע"מ והכנת הצעות לגיבוש מנגנוני פנסיה ודמי, קידום שיתופי פעולה מחקריים עם ה-OECD וקידום המחקר בישראל במסגרת קול קורא למחקרים.
חונכות עסקית: הסוכנות הגישה כ-130 אלף שעות ייעוץ לכ-6,200 יזמים ועסקים זעירים וקיימה כ-250 קורסים וסדנאות לכ-5,000 משתתפים. גופי השטח של הסוכנות (מט"י - מרכזי טיפוח יזמות) סייעו לכ-9,000 דורשי עבודה ומבוגרים ללמוד כיצד להקים עסק כאשר מעל 50% מהמשתתפים דיווחו לבסוף על הקמה או תהליכים להקמה של בית עסק. נוסף על כך, הסוכנות העניקה ל-1,180 עסקים, ייעוץ בעלות של כ-14 מיליון ש"ח.
קרנות אשראי: הסוכנות פעלה בשיתוף עם משרד האוצר להרחבת הקרן למתן הלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים שהיקף האשראי בה מתוכנן לכ-4.25 מיליארד ש"ח. כמו כן, הפעילה את הקרן לעידוד השיווק בחו"ל שתמכה בפעילות שיווקית לחו"ל של כ-250 יצואנים בסך של כ-70 מיליון ש"ח בשנת 2012.
חדשנות ומדיה: הסוכנות מעודדת חדשנות בתחום העיצוב התעשייתי באמצעות פרסים, ומסייעת לעסקים בביצוע פרויקטים של עיצוב בתחומי המוצרים והאריזה. הסוכנות הפעילה תכנית פיילוט בחיפה לעידוד קידומה של מדיה דיגיטלית, בכחמישה מיליון ש"ח בשנת 2012.
התחדשות עירונית: הסוכנות מפעילה תכנית לתמיכה בשיקום שווקים ומרכזי ערים באמצעות התחדשות של עסקים קטנים קיימים ושילוב עסקים קטנים חדשים.4
1.3. השוואה בין המצב הקיים לבין תזכיר החוק והצעת החוק
בלוח 1 להלן השוואה בין המצב הקיים לבין תזכיר החוק והצעת החוק.
לוח 1 - השוואה בין המצב הקיים לבין תזכיר החוק והצעת החוק5
משתנה
המצב הקיים
תזכיר החוק6
הצעת החוק
הגדרת גודלם של העסקים הקטנים והבינוניים
החלטת ממשלה 2190 מגדירה עסקים קטנים ובינוניים כעסקים המעסיקים עד 100 עובדים או בעלי מחזור מכירות של עד 100 מיליון ש"ח בשנה. עם זאת, חלק ממשרדי הממשלה מגדירים את המגזר בדרך שונה.
עסקים קטנים ובינוניים הינם עסקים המעסיקים עד 100 עובדים או בעלי מחזור מכירות של עד 100 מיליון ש"ח בשנה. שר הכלכלה (להלן: השר) רשאי להגדיל את ההיקף.
עסקים קטנים ובינוניים הינם עסקים המעסיקים עד 100 עובדים או בעלי מחזור מכירות של עד 100 מיליון ש"ח בשנה. השר בהתייעצות עם שר האוצר רשאי לשנות את ההגדרות בהתאם למאפייני בתי העסק, גודלם ותחומי פעולתם.
קבלת מידע
גופי ממשלה יכולים להעביר לסוכנות נתונים.
הסוכנות רשאית לדרוש מרשות ציבורית אחרת מידע ומסמכים הדרושים לסוכנות לצורך ביצוע תפקידה, תחת סייגים שונים.
הסוכנות רשאית לדרוש מרשויות ציבוריות מידע ומסמכים הדרושים לצורך ביצוע תפקידה, תחת סייגים שונים. לא יימסר לסוכנות מידע שאינו מצטבר ושניתן לזהות למי הוא נוגע, במישרין או בעקיפין.
ייעוץ לגופי ממשלה
גופי ממשלה יכולים לבחור להתייעץ עם הסוכנות בנוגע לנושאים העתידים להשפיע על המגזר.
פעילות משרדים אשר עתידה לסייע למגזר טעונה התייעצות עם הסוכנות, 60 יום טרם תחילת הפעילות.
גוף ממשלתי אשר סבור כי פעילות חדשה הינה בעלת השפעה מהותית על המגזר, יפנה לסוכנות לחוות דעת. אם הסוכנות לא מסרה את עמדתה תוך 21 ימים, יראה עצמו הגוף כפטור מהתייעצות. הרשות לניירות ערך פטורה מסעיף זה.
נציבות תלונות
כיום עסקים קטנים ובינוניים יכולים לפנות לנציב תלונות הציבור.
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תשמש כנציבות פניות לעסקים קטנים ובינוניים. מצאה הסוכנות כי פעילות של הרשות שהתקבלה כלפיה פנייה מכבידה על המגזר, רשאית להמליץ על שינוי האסדרה.
הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים תשמש כנציבות פניות לעסקים במגזר. מצאה הסוכנות כי פעילות של הרשות שהתקבלה כלפיה פנייה מכבידה על המגזר, רשאית להמליץ על שינוי האסדרה. הרשות לניירות ערך פטורה מסעיף זה.
גוף לטיפול בעסקים קטנים ובינוניים
הסוכנות מרכזת היום את פעילות הממשלה בנושא.
הסוכנות תהיה הגוף שמרכז את הפעילות על פי חוק.
הסוכנות תהיה הגוף שמרכז את הפעילות על פי חוק.
בחינת אסדרה קיימת
הסוכנות לעסקים קטנים יכולה להתייחס לאסדרה קיימת, אך אין ברשותה בהכרח את המידע הנחוץ.
על הסוכנות לעסקים קטנים לבחון את מידת ההכבדה של האסדרה המגזר ולהמליץ לממשלה על אפשרויות להקלה בהכבדה.
על הסוכנות לעסקים קטנים לבחון את מידת ההכבדה של האסדרה על המגזר ולהמליץ לממשלה על אפשרויות להקלה בהכבדה. הרשות לניירות ערך פטורה מסעיף זה.
בחינת אסדרה מוצעת (RIA)
הסוכנות יכולה לפעול לקידום זכיותיהם של העסקים במגזר, אך אין ברשותה בהכרח את המידע הנחוץ.
הסוכנות תגיש חוות דעת בעניין הצעות להחלטת ממשלה והצעות לחקיקה. על היועץ המשפטי להיוועץ בסוכנות במקרה ולהצעה השפעה על המגזר. בנוסף רשאי בית המשפט לתת לסוכנות להשמיע את דברה בהליך אזרחי פלוני אשר קשור במגזר.
הסוכנות תפעל לקידום זכיותיהם של העסקים במגזר באמצעות חוות דעת בהצעות להחלטות ממשלה והצעות לתיקוני חקיקה. סבר גוף האחראי להסדרה כי האסדרה צפויה להשפיע על המגזר, יודיע על כך לסוכנות והיא תהיה רשאית להגיש חוות דעת לגורם האמור. הסוכנות תמסור את חוות דעתה תוך 21 ימים או עד למועד הדיון בממשלה או בוועדת הכנסת. הרשות לניירות ערך והרשויות המקומיות פטורים מהוראה זו.
מההשוואה בלוח עולה כי הצעת החוק בעיקרה מעגנת את הסוכנות בחוק. עוד עולה מהלוח כי תזכיר החוק ביקש להקנות לסוכנות סמכויות רחבות יותר מאשר מפורט בהצעת החוק. כך לדוגמא, בתזכיר לסוכנות זמן רב יותר להגיב לפניות המשרדים (60 יום במקום 21 ימים). בנוסף הצעת החוק מחריגה את הרשות לניירות ערך ואת הרשויות המקומיות מחלק מהסעיפים, כאשר בתזכיר החוק גופים אלו אינם מוחרגים.
1.4. ניתוח הצעת החוק
הצעת החוק בעיקרה מבקשת לעגן את הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בחוק. על פי הצעת החוק רשויות אחרות חייבות להתייעץ עם הסוכנות, אך אין עליהן חובה לקבל את המלצותיה או את הסכמתה. הרחבת הסמכות, ובעיקר חיוב גופי הממשלה בקבלת המלצות הסוכנות, או לסירוגין הנמקה במקרה ואין הם מקבלים המלצות אלו, עשויה לחזק את הסוכנות.
נושא נוסף הינו החרגת הרשויות המקומיות מפנייה לסוכנות במקרה ומתוכננת אסדרה אשר לה השפעה על העסקים הקטנים. חלק משמעותי מנטל האסדרה על העסקים הקטנים והבינוניים מקורו ברשויות המקומיות, ועל-כן החרגתן מקטינה את יכולת ההשפעה של הסוכנות על קידום מגזר העסקים הקטנים והבינוניים.
הצעת החוק אינה מציעה צעדים אופרטיביים נוספים לעידוד עסקים קטנים ובינוניים מעבר להסדרת הסוכנות כפי שרומז שמה של ההצעה. בסעיפים הבאים נפרט צעדים אפשריים כאלו.
1.5. סיוע לעסקים קטנים בארה"ב ובאיחוד האירופאי
במדינות מפותחות רבות ממשלות מעודדות את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, בראש ובראשונה באמצעות סוכנות ממשלתית המייחדת את פעילותה לריכוז המדיניות בתחום העסקים הקטנים והבינוניים.
בארה"ב הוקמה סוכנות עצמאית לעסקים קטנים (Small Business Administration – SBA) כבר בשנת 1953, והיא כפופה ישירות לנשיא.7 הרשות הוקמה כדי לעודד את היוזמה הפרטית, לצמצם היווצרות של מונופולים ולהגביר את הדינמיות והתחרותיות בכלכלה. על-פי תפיסת הרשות, על הממשלה לתמוך בעסקים קטנים בכלים שונים, לרבות מתן אשראי ועידוד מתן אשראי, ייעוץ לעסקים אלו והגנה עליהם והקצאת שיעור מהמכרזים הממשלתיים לרכישת מוצרים ושירותים ממגזר זה. התפקידים העיקריים של ה-SBA הם איסוף מידע סטטיסטי על מגזר העסקים הקטנים והבינוניים למען מקבלי ההחלטות; עריכת סדנאות למנהלים במגזר וייעוץ שוטף לשיפור הניהול של עסקים אלו; עידוד יצוא של עסקים קטנים; סיוע באשראי באופן ישיר ובאמצעות עידוד מוסדות פיננסיים.
באיחוד האירופי ננקטו בשנים האחרונות צעדים לעידוד מגזר זה בדרכים שונות. בחודש יוני 2008 אומץ חוק העסקים הקטנים (Small Business Act – SBA), שמטרתו העיקרית היא יצירת מסגרת משותפת לעידוד מגזר העסקים הקטנים והבינוניים ויישום עקרון Think small first.8 האיחוד האירופי יוצק בהדרגה תוכן להוראות החוק, ובין היתר נקבעו צעדי מדיניות לקיום בקרה שוטפת על מצב המגזר, כפי שמפורט בלוח 2 להלן.
לוח 2 – עקרונות בחוק העסקים הקטנים של האיחוד האירופי (SBA)9
העיקרון
פירוט
עידוד היזמות
יצירת תנאים המעודדים יזמות ושגשוג של יזמים ועסקים משפחתיים על-ידי שינוי האווירה החברתית-תרבותית והקלות ביורוקרטיות.
דוגמאות ליישום: תוכניות חינוך והעשרה לציבור בנוגע לעסקים קטנים; קביעת מעמד מיוחד ליזמים לרבות הקלות מס.
מדדים להצלחת היישום: שיעור האזרחים המביעים רצון להיות עצמאים; שיעור הסטודנטים שהשתתפו בפעילויות חינוכיות המקדמות יזמות; שיעור יזמות בקרב נשים.
מתן הזדמנות שנייה
הנהגת יחס מקל כלפי יזם שנכשל, כדי שיוכל להצליח בפעם הבאה. קיצור תהליכי פשיטת רגל לשנה אחת או פחות (ללא מקרים של הונאות).
דוגמאות ליישום: קיצור הליכי פשיטת רגל ותשלום חובות והקמת רשת ביטחון לחברות קטנות שנקלעו לקשיים.
מדדים לבדיקה: שיעור האזרחים המבקשים לתת הזדמנות שנייה לעסקים; מספר השנים הנדרש לנושים להחזרת החוב וכדומה.
הקלת נטל הרגולציה
הפחתת עומס הרגולציה והורדת עלויות רגולטוריות של המגזר. הנהגת SME TEST, שמטרתו בחינת עלויות חקיקה או החלטות ממשלתיות חדשות על עסקים קטנים ובינוניים.
דוגמאות ליישום: משלוח מכתבים מהרשויות הציבוריות באמצעים דיגיטליים; הערכת השפעת הרגולציה והחקיקה (Regulatory Impact Assessment) על עסקים קטנים ובינוניים.
מדדים לבדיקה: שיעור בעלי העסקים הקטנים הגורסים כי הרגולציה הממשלתית בתחומם פועלת לקידום מטרותיה; מספר הימים הנחוצים לעסק לעמוד בדרישות הרגולציה וכדומה.
הנגשת שירותי המגזר הציבורי
יצירת שירותי מגזר ציבורי ידידותיים יותר לעסקים קטנים ובינוניים.
דוגמאות ליישום: קידום אתרי הממשלה באינטרנט וקידום לשכות המשלבות כמה שירותים ממסדים במקום אחד (One-Stop-Shop).
מדדים לבדיקה: עלויות נלוות לפתיחת עסק; מספר הימים הנדרשים לפתיחת עסק, מספר ההליכים הנדרשים לרישום נכס; מספר סוגי המסים והאגרות הנדרשים מבית עסק וכדומה.
גישה לרכש ציבורי
הנגשת מכרזים ממשלתיים ומכרזי רכש ציבורי לבתי עסק.
דוגמאות ליישום: פיצול מכרזים למכרזים שהיקפם קטן יותר; הנגשת המידע על מכרזים.
מדדים לבדיקה: שיעור השתתפות העסקים הקטנים במכרזים ממשלתיים והיקף המכרזים.
גישה למימון
שיפור הגישה של בתי עסק למימון וקיצור ימי האשראי.
דוגמאות ליישום: תוכניות למתן אשראי זעיר; קרנות לתמיכה בעסקים קטנים; עידוד השקעות בהון סיכון; הקמת גוף לבדיקת קבילות בנושא אשראי הגבלת ימי האשראי ל-30 יום במגזר הציבורי ול-60 יום במגזר הפרטי; חיוב בתשלום קנס עבור ימי פיגור מעבר המכסה.
מדדים לבדיקה: היקפן של קרנות הון סיכון הפועלות במגזר זה, היקף הערבויות שבית העסק צריך להציג, ההפרש בשערי הריבית בין הלוואות עד 1 מיליון יורו ובין הלוואות של יותר מ-1 מיליון יורו, מספר הימים הממוצע לדחיית תשלומים; שיעור חובות אבודים בבתי עסק; מספר ימי תשלום אפקטיבי וכדומה.
עידוד חדשנות ומיומנויות עסקיות
קידום מיומנויות עסקיות וחדשנות בעסקים קטנים ובינוניים, עידוד השקעות במו"פ.
דוגמאות ליישום: תוכניות מו"פ לעסקים קטנים ובינוניים; הכשרות מקצועיות לעובדים, יצירת קשרים בין גופי מחקר לעסקים.
מדדים לבדיקה: שיעור בעלי העסקים הקטנים שרכשו או קיבלו הזמנות באמצעות האינטרנט; שיעור בעלי העסקים המפתחים "חידושים"; שיעור המועסקים בעסקים קטנים שהם בעלי השכלה גבוה; שיעור ההכשרות הניתנות לעסקים קטנים, עלות קורסי ההכשרה לעומת כלל עלויות ההעסקה וכדומה.
הפיכת אתגרים סביבתיים להזדמנויות
הפיכת האתגר הסביבתי להזדמנות לעסקים קטנים באמצעות שילובם של עסקים קטנים בתחומים של כלכלה ירוקה.
דוגמאות ליישום: הטבות מס למזהמים פחות; מימון טכנולוגיות יעילות מבחינה אנרגטית; ייעוץ בתחום האפשרויות הטמונות בכלכלה ירוקה.
מדדים לבדיקה: שיעור העסקים שבהם מערכות להתייעלות אנרגטית; שיעור העסקים שיישמו צעדים פשוטים לחיסכון אנרגטי וכדומה.
התערות בשוק העולמי
הגדלת חלקם של העסקים הקטנים ביצוא (מחוץ לגבולות האיחוד).
דוגמאות ליישום: השתתפות בירידי סחר; תמיכה כלכלית ליצואנים קטנים; ליווי תהליכי הכניסה לשוק הבין-לאומי; קידום תוכנית חניכה לעסקים שיש להם פוטנציאל ליצוא על-ידי עסקים שכבר מייצאים את מוצריהם.
מדדים לבדיקה: שיעור ההכנסות מיצוא בעסקים הקטנים; מספר הימים הדרושים ליצוא; שיעור בעלי העסקים שהשקיעו בחו"ל וכדומה.
מהפירוט בטבלה עולה כי האיחוד האירופי קבע עקרונות ישימים ומדידים לעידוד מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. לאחרונה האיחוד אף מנסה לשתף מדינות אחרות בכלים אלו, ובהן ישראל.10
2. כלים לעידוד עסקים קטנים ובינוניים
כאמור, הצעת החוק מבקשת לעגן את פעילות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים כרשות מייעצת, בעלת עצמאות חלקית. עם זאת, אין בהצעת החוק צעדים מעשיים לעידוד המגזר. להלן מספר צעדים מעשיים שניתן לקדם באמצעותם את המגזר בתחומי אשראי, מיסים, אסדרה ומכרזים ממשלתיים.
2.1. אשראי
אשראי משמש את העסקים לשני שימושים עיקריים: הון חוזר – אשראי לגישור בין תזרים הוצאות לעובדים ולספקים ובין תזרים הכנסות מלקוחות; השקעות – מימון השקעות בעסק, לרבות בתחומים ציוד, פרסום, גיוס והכשרה של עובדים חדשים, מחשוב וייעוץ מקצועי. נגישות מוגבלת לאשראי עשויה להשפיע על הישרדותם של עסקים בכלל ועל עסקים קטנים ובינוניים בפרט. מחסור בהון חוזר, שנועד לגשר בין תזרים התקבולים מהלקוחות ובין תזרים התשלומים לספקים ולעובדים, עשוי לפגוע ביכולת של העסקים לשרוד. מחסור בהשקעות עשוי להשפיע על יכולתם לצמוח ולהתפתח וכן לפגוע ברמת הפריון והתפוקה שלהם ולהקטין את סיכויי שרידותם בטווח הבינוני והארוך.
מבדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי חלקו של מגזר העסקים הקטנים בתוצר הוא כ-40%, ואילו משקלו באשראי העסקי הוא כ-10%. עוד נמצא כי הרחבת האשראי לחלק מהעסקים הקטנים עשויה להביא לגידול בתוצר, בשיעור גבוה יותר מהגידול בתוצר שייווצר עקב הרחבת האשראי לעסקים גדולים. 11
ניתן להסיק מכך כי ניתן לעודד עסקים קטנים ובינוניים על ידי הרחבת האשראי אותו הם מקבלים, או על ידי הקטנת הצורך באשראי. להלן דוגמאות לצעדים כאלו.
2.1.1. קרנות אשראי בערבות מדינה12
במדינות מפותחות הכלי העיקרי לסיוע לעסקים קטנים הוא קרנות אשראי בערבות מדינה, המופעלות על-ידי בנקים פרטיים. כלי זה נועד להקטין את הפער הפיננסי, ולתת פתרון לבעיית כשל השוק באמצעות מתן אשראי למגזר. במסגרת קרנות האשראי בערבות מדינה, הבנקים מלווים כספים לעסקים קטנים תוך מינוף הסכום אשר המדינה העמידה כערבות, ובמקרה של חדלות פירעון (דיפולט) הבנקים מפעילים את הערבות וכך הממשלה משתתפת בחלק מסיכוני האשראי. הניסיון מלמד כי פעילות קרנות אלו מגדילה את זמינות האשראי המוצע לעסקים קטנים רבים, ובהיעדרה לא היו עסקים אלו מקבלים אשראי מהבנקים או היו מקבלים אשראי שעלותו גבוהה יחסית. פעילות הקרנות גדלה במשבר העולמי האחרון, שכן משבר זה הביא למחנק אשראי מצד אחד, וליצירת "תת-ביטוח" מצד אחר – כלומר ירידה בערך הביטחונות של העסקים בהשוואה להלוואות שקיבלו עקב ירידה חדה במחירי הנכסים.
לאחר המשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008–2009, ובשל הקושי בהשגת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים החליטה הממשלה דאז על מתן אשראי למגזר זה באמצעות שלוש קרנות: קרן אשראי לעסקים קטנים; קרן אשראי לעסקים בינוניים; קרן אשראי ליצואנים. קרנות אלו סיפקו אשראי לעסקים בכל הענפים, ולא רק בענף התעשייה. את האשראי נתנו הבנקים אשר נבחרו לכך במכרז, והמדינה השתתפה בסיכון. במכרז התבקשו הבנקים להציע את שיעור המינוף של הקרן ביחס לערבות המדינה,13 כדי להביא ליצירת קרנות בהיקף גדול יותר. כלומר, על כל שקל של הממשלה, הבנקים מוסיפים סכום נוסף, תוספת הקרויה "מכפיל".
במסגרת הקרנות הבנקים הקצו את ההלוואות בתנאים בנקאיים רגילים והמדינה כיסתה חלק גדול מהסיכון שלהם. הניסיון מלמד כי שיעור ההלוואות הלא-מוחזרות בקרנות גבוה מהשיעור המקביל במערכת הבנקאית. במסגרת קרנות האשראי, הבנקים מקבלים עליהם חלק מהסיכון כדי להימנע מהקצאת הלוואות ללא נטילת סיכון של הבנק – צעד אשר עלול לגרום למצב של סיכון מוסרי (moral hazard).
כדי לייעל את פעילות הקרנות הוחלט בשנת 2012 לאחד את הקרן לעסקים קטנים ואת הקרן לעסקים בינוניים לקרן אחת.14 על-פי ההערכות, בקרנות הישנות שיעור המקרים של חדלות פירעון היה כ-5%.15 גודל הקרן עומד על כ-4.2 מיליארד ש"ח; הבטוחה של המדינה עומדת על כ-470 מיליון ש"ח והמכפיל הממוצע הוא 9 לערך. יש לציין כי חלק מהבטוחה הוא תקציבי וחלקה ערבות מדינה.16 האשראי המוחזר לקרן על-ידי העסקים משמש למתן אשראי נוסף, ועל כן על פני זמן מסגרת האשראי של הקרן גדולה יותר.
לפי נתוני משרד האוצר, כ-50% מהבקשות אינן מאושרות על-ידי הגופים המתאמים, על-פי רוב בשל כושר החזר נמוך או אי-עמידה בתנאי הקרן. בקשות שאושרו על-ידי הגופים המתאמים עוברות לוועדת אשראי. הוועדה מחליטה אם לאשר את ההלוואה, וחברים בה נציגי הבנקים, נציגי הציבור ונציג הגוף המתאם. רוב הבקשות שאושרו בבדיקת הגופים המתאמים מאושרות גם בוועדת האשראי. יש לציין כי הקרן נוסדה כדי לפתור את הקשיים בנגישותו של האשראי מהבנקים לעסקים הקטנים. אישור מחצית מהבקשות בלבד עשוי ללמד כי תנאי הקרן נוקשים מדי, ועדיין אין פתרון לעסקים קטנים רבים הזקוקים לאשראי ואינם מקבלים אותו מהבנקים אך גם אינם עומדים בתבחינים של הקרן. עם זאת, באגף החשב הכללי מציינים כי הקרנות מעניקות הלוואות, ולא מענקים, ולכן יש צורך לבחון במסלול זה את כשירות העסק להחזיר את ההלוואה. רבים מהעסקים שמקבלים את ההלוואה דרך הקרנות היו יכולים לקבל אשראי מהבנק, אך בריביות מאוד גבוהות; לדברי אגף החשב הכללי, קבלת ההלוואה דרך הקרן מפחיתה במידה ניכרת את הריבית לעסקים אלה. נוסף על כך, חלק מהעסקים המקבלים הלוואה דרך הקרן הם עסקים שספק אם היו מקבלים הלוואה מהבנק.17
בחינת פעילות הקרן בישראל בהשוואה למדינות מפותחות מעלה כי הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בישראל מציעה תנאים פחות טובים בהשוואה לקרנות הפועלות באירופה, כמפורט להלן:
• בישראל שיעורן של ערבויות המדינה לקרנות אשראי לעסקים קטנים היה כ-0.05% מהתוצר בשנת 2011, בהשוואה לממוצע של כ-0.87% ב-16 מדינות מפותחות שנבדקו;
• סכום הערבות המרבי בישראל עומד על כ-90 אלף אירו בהשוואה לממוצע של כ-1.2 מיליון אירו בממוצע ב-27 קרנות הפועלות במדינות אירופה.
• תקופת הערבות המרבית בישראל עומדת על 5 שנים בהשוואה לממוצע של 13 שנים ב-27 קרנות באירופה.
• יחס הכיסוי (היחס בין הערבות לגודל ההלוואה) בישראל עומד על 70% עד 85% בהשוואה ל-48% עד 78% ב-27 קרנות בממוצע.
2.1.2. דירוג אשראי18
עסקים קטנים מתקשים יותר מעסקים גדולים לקבל אשראי מהבנקים. לפי הספרות המקצועית מדובר בכשל שוק הנקרא א-סימטריה במידע בין הבנק לעסקים הקטנים: לבנק לא ידוע מהי היסטוריית האשראי של העסק הקטן, והוא מודד את סיכון האשראי לפי המגזר כולו, ולכן הוא עלול להציג גם לעסקים קטנים שיש להם היסטוריית אשראי טובה דרישה לביטחונות. דרישה זו יכולה למנוע קבלת אשראי או לסירוגין להביא לקביעת ריבית גבוהה ביחס לסיכון האשראי בפועל. נוסף על כך, לעתים במתן אשראי בסכומים נמוכים יחסית עלויות הבנק (בדיקת סיכון ומעקב שוטף) גבוהות יותר יחסית להיקף ההלוואה וכך למעשה אין לבנק כדאיות כלכלית לתת אשראי בסכומים קטנים. התוצאה בפועל היא דחיקת רגליהם של עסקים קטנים רבים משוק האשראי, או קביעת אשראי בריבית גבוהה יחסית עם דרישה לביטחונות גבוהים (כגון פיקדונות בנקאיים). יתר על כן, עסקים גדולים, בשונה מעסקים קטנים, יכולים לפנות לאשראי חוץ-בנקאי (בעיקר באמצעות הנפקות אג"ח), ולכן יש להם גישה נוחה יותר לאשראי ומחיר האשראי הזמין להם נמוך יותר.19
על מנת להקטין את אי-הוודאות של המלווים חוקק חוק שירות נתוני אשראי, התשס"ב–2002, המאפשר העברת מידע (ובפרט מידע חיובי) בין ספקי אשראי בדבר היסטוריית האשראי של הלווים. בבסיס החוק עמדה ההנחה כי יש לפעול לשינוי המצב הקיים, שבו כל המידע על לקוח יחיד שמור בידי ספק אשראי יחיד, על-פי רוב הבנק שבו מנוהל חשבון העו"ש של הלקוח. מצב זה היה חסם בפני תחרות ומנע מספקי אשראי אחרים להציע אשראי ללקוח (שהרי לא הכירו אותו ולא ידעו עליו דבר) – אשראי שעשוי היה להיות במחיר נמוך יותר מזה שהוא מקבל מהבנק. זאת ועוד, בשל חוסר היכולת לקבל נתונים על הלקוחות, ספקי האשראי דורשים ביטחונות מרובים גם מלקוחות אמינים שעמדו בהתחייבויותיהם הכספיות בעבר, ודרישה זו הכבידה על חיי המסחר במשק.20 ההנחה הייתה, אם כן, כי חוק שירות נתוני אשראי יגרום לעידוד התחרות בשוק האשראי הצרכני ויוביל להוזלת תעריפי האשראי ללקוחות. יש לציין כי לפי מחקר שנעשה על בסיס נתוני הבנק העולמי בעשרות מדינות בעולם, שיתוף אינפורמציית אשראי על הלווים מביא לגידול בזמינות האשראי לעסקים קטנים.21
בפועל, החוק לא הביא לתוצאות המקוות, ועדיין רוב רובו של האשראי לעסקים קטנים ניתן על-ידי הבנקים בו הם מנהלים את חשבונם. אחת הסיבות לכך היא כי עדיין יש חוסר במידע על הלקוחות. הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה בעבר בתקנות שירות נתוני אשראי (תיקון), התשס"ח–2008, שנועדו לאפשר לספקי אשראי מגוונים השגת מידע רב יותר על היסטוריית האשראי של הלווים, לרבות הקמת credit bureaus, אשר יאספו מידע על הלקוחות באופן מוסדר. לשכות שירות אלו יוכלו גם להגביר את התחרות בתוך המערכת הבנקאית, ויאפשרו לבנקים להציע אשראי למשקי בית ולעסקים קטנים שהם לקוחות של בנק אחר. הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית המליץ לקדם את הנושא על ידי ארבעה תהליכים:22 הרחבת המידע הקיים היום בלשכות האשראי; העברת מידע ללשכת אשראי לצורך גיבוש מודל סטטיסטי לדירוג אשראי; העברת מידע על לקוחות לפי דרישתם באמצעי טכנולוגי; העברת מידע על דירוג (פנימי) של לווים למלווים פוטנציאלים.
ב-18 בנובמבר 2013, דנה ועדת הכלכלה על דרוג אשראי של לקוחות הבנקים. בדיון זה הועלו מספר בעיות בשיתוף אינפורמציה זו כמו אבטחת הפרטיות, שימוש בנתונים מעבר לנותני האשראי ופגיעה באוכלוסיות חלשות.23
2.1.3. מוסר תשלומים24
כאמור, עסקים זקוקים לאשראי לשני צרכים: הון חוזר והשקעות. אשראי להון חוזר הינו האשראי המשמש לגישור בין תזרים הוצאות לעובדים וספקים ובין תזרים הכנסות מלקוחות. הלקוחות העסקיים בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, מעבירים את התשלום על הסחורה לאחר תקופה הנקראת ימי אשראי (או "שוטף +"). בישראל מספר ימי האשראי בהסכמה25 בחודש מאי 2013 עמד על 91 ימים, זאת בהשוואה לכ-52 ימים בממוצע באירופה, כלומר פער של 42 ימי אשראי.26 המספר הגבוה יחסית של ימי האשראי בישראל, מגדיל את סכום האשראי ואת משך הזמן של האשראי לו בית העסק זקוק, העשוי להוביל להוצאות מימון גבוהות יותר של בית העסק.
אחד מהקניינים הגדולים במשק הינה ממשלת ישראל והגופים הנספחים לה, אשר רוכשים מדי שנה בעשרות מיליארדי ש"ח מוצרים ושירותים מהמגזר הפרטי בכלל ומעסקים קטנים ובינוניים בפרט. מדינת ישראל, כשאר השחקנים בשוק הפרטי, נהנית מימי אשראי הניתן לה על ידי הספקים השונים. על פי התאחדות התעשיינים, משך ימי האשראי בעסקאות עם גופים ציבוריים מגיע בחלק מהמקרים לשוטף + 120 ימים ולעיתים אף יותר.27 הקטנת מספר ימי האשראי מקניין מרכזי כמו מדינת ישראל יכולה להביא לשיפור הסביבה העסקית עמה מתמודדים העסקים הקטנים ולהקטנת הצורך באשראי. כמו כן, הקטנת ימי האשראי של קניין מרכזי כמו מדינת ישראל יכולה להשפיע על צמצום מספר ימי האשראי במשק כולו.
דוגמא לצמצום ימי האשראי הממשלתיים ניתן למצוא באיחוד האירופי אשר במסגרת דירקטיבה 2011/7/EU קבע כי מדינות האיחוד יצמצמו את ימי האשראי של המגזר הציבורי. עוד קובעת הדירקטיבה כי:28
• רשויות ציבוריות צריכות לשלם לספקים ולנותני שירותים תוך 30 ימים, ובמקרים חריגים תוך 60 ימים.
• גופים פרטיים צריכים לשלם על מוצרים או שירותים תוך 60 ימים או על פי חוזה, כל עוד החוזה סביר.
• ארגונים זכאים לקבל ריבית פיגורים על פיגור בתשלום (כלומר עבור הימים מעבר לימי האשראי בהסכמה).
בישראל, במהלך השנים האחרונות, נעשו מספר מהלכי חקיקה לקיצור ימי האשראי הממשלתי. כך הוגשה הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ב-2012 לכנסת ה-18 של חה"כ פניה קירשנבאום, אמנון כהן, דוד רותם ואחרים. במהלך הכנסת ה-19 הוגשה הצעת חוק הגבלת אשראי ספקים למוסדות המדינה, התשע"ד -2013 על ידי חה"כ רוברט איליטוב והצעת חוק הגבלת אשראי למקבלי שירות מאמנים, התשע"ד-2013, שהוגשה על ידי חה"כ: תמר זנדברג, מירי רגב, זהבה גלאון ואחרים.
2.1.4. רגולציה על הלימות הון
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אחראי בראש ובראשונה על יציבות הבנקים, ובין היתר הוא משתמש בכלי של יחס הלימות ההון, שלפיו על הבנקים לדאוג שבהון שלהם תהיה "כרית ביטחון" בשיעור מסוים על כל אשראי שהם מספקים ללקוחות. השיעור נקבע לפי מידת סיכוני האשראי, ומתבסס על כללי ועדת באזל.29 המפקח על הבנקים אימץ בתחילת שנת 2010 את כללי באזל II, שלפיהם מדידת סיכוני האשראי נעשית באופן פרטני ומדויק יותר. לדברי המפקח על הבנקים,30 אימוץ כללי באזל II נועד להגדיל את זמינות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולהקטין את עלותו, שכן:
• משקל הסיכון של החשיפה לעסקים קטנים ירד מ-100% (לפי כללי באזל I) ל-75%, ועל כן ייתכן שהכדאיות של הבנקים במתן אשראי למגזר זה תגדל.
• הרחבת סוגי הערבויות והביטחונות הנדרשים מהעסקים, שנקבעה אף היא בכללי באזל II עשויה להביא להגדלת זמינות האשראי ולהקטנת עלות גיוס האשראי.
בדיקת יתרת האשראי הבנקאי לעסקים קטנים מלמדת כי בשנים 2009–2012 גדל האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בכ-14.5 מיליארד ש"ח, והאשראי לעסקים גדולים קטן בכ-16.9 מיליארד ש"ח.31
נוסף על כך, הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית32 המליץ על יישום צעדים לעסקים קטנים לרבות הקלת הליכי פירעון אשראי בנקאי והתערבות בעלויות של שירותים בנקאיים הניתנים לעסקים קטנים (מ-1 בינואר 2013 בוטלה עמלת דמי ניהול חשבון לעסק קטן; מ-1 באוגוסט 2013 הוחל התעריפון הקמעונאי על עסקים עם מחזור פעילות של עד 5 מיליון ש"ח – לעומת החלתו על מחזור פעילות של 1 מיליון ש"ח עד אז ).
עם זאת, אפשר להעמיק את השימוש בשיעורי הלימות הון דיפרנציאליים לשם שיפור זמינות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, כמפורט להלן. לדוגמה, בשנתיים האחרונות השתמש המפקח על הבנקים בדרישות הלימות ההון כדי למתן את הביקושים הגבוהים למשכנתאות במינוף גבוה. ב-14 במרס 2012 פרסם המפקח על הבנקים טיוטת הנחיות להגדלת יחס הון–ליבה מזערי במערכת הבנקאית במסגרת אימוץ כללי באזל III. לפי ההנחיות, על הבנקים לעמוד ביחס הון–ליבה מזערי של 9% עד לתחילת שנת 2015 (לעומת דרישה של 7.5% כיום), ועל שני הבנקים הגדולים לעמוד ביחס הון–ליבה מזערי של 10% עד לתחילת שנת 2017.33 בהנחיות אלו מממש המפקח על הבנקים דרישות הלימות הון דיפרנציאליות לפי גודל הבנקים, שמשמעותן הקטנת הכדאיות הכלכלית של צמיחת האשראי בבנקים הגדולים. באופן דומה אפשר להשתמש בשיעורי הלימות הון דיפרנציאליים כדי לגרום לכך שהלימות ההון הנדרשת מעסקים קטנים תהיה נמוכה יותר, וכך תגדל זמינות האשראי ויקטנו מרווחי הריבית למגזר העסקים הקטנים.
יש לציין כי בדיוני ועדת באזל, הוצע כי כללי באזל III יכללו סיכון אשראי לעסקים קטנים לפי משקל של 50%, ולא לפי משקל של 75% – השיעור הנהוג כיום. בחודש מאי 2012 החליט הפרלמנט האירופי על הפחתת משקל סיכון האשראי לעסקים קטנים ל-50% בתנאים מסוימים (Karas report). ההצעה נמצאת עדיין בדיונים במוסדות האירופיים.34
2.1.5. פיתוח שוק הון חוץ-בנקאי לעסקים קטנים35
שוק הון חוץ-בנקאי מפותח יותר עשוי להגדיל את מקורות המימון של המגזר הקמעונאי (עסקים קטנים ומשקי הבית), להקטין את תלותם של עסקים אלו באשראי הבנקאי ולהפחית את הדומיננטיות של הבנקים בשוק האשראי. בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר יישום רפורמת בכר, התפתח שוק ההון החוץ-בנקאי בישראל במידה ניכרת. מאות חברות גייסו הון מהגופים המוסדיים לצורך השקעות, והדבר תרם לצמיחה המהירה במשק בשנים האחרונות. אולם למגזר הקמעונאי יש גישה מועטה יחסית לשוק ההון החוץ-בנקאי, ועדיין חסרים כלים למתן אשראי חוץ-בנקאי למשקי בית ולעסקים קטנים. יש כמה דרכים לפיתוח שוק אשראי חוץ-בנקאי למגזר העסקים הקטנים והבינוניים:
תמרוץ המשקיעים המוסדיים: ניתן לפתח כלים לתמרוץ המשקיעים המוסדיים לספק אשראי למגזר, תוך הגדלת התחרות הקיימת מול הבנקים. יש לציין כי במגזר העסקים הגדולים קיימת תחרות בין הבנקים למשקיעים המוסדיים, ואכן הנגישות גבוהה יותר והמחירים נמוכים יותר.
איגוח הלוואות בנקאיות: אפשר ליצור רגולציה שתאפשר לבנקים לבצע איגוח של חלק מההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, קרי למכור אותן כאיגרות-חוב נושאות תשואה למשקיעים מוסדיים. כך תיווצר השקעה של המשקיעים המוסדיים במגזר (כיום הם מתקשים לעשות זאת) ולבנקים תהיה יכולת להגדיל את האשראי הניתן למגזר. יש לתכנן רגולציה כזאת בקפידה, כדי שלבנקים יהיה תמריץ כלכלי לערוך בדיקה מקיפה של הלווים ולמניעת סיכון מוסרי (לדוגמה, באמצעות החובה להותיר חלק מכל הלוואה בודדת בידי הבנק).
בורסה לעסקים קטנים: במדינות מפותחות רבות קיימת בורסה לעסקים קטנים ולחברות טכנולוגיה צעירות נוסף על הבורסה המרכזית, המשמשת בעיקר עסקים גדולים. הרגולציה בבורסה כזאת היא גמישה יותר, ומאפשרת לעסקים קטנים לגייס הון ואג"ח בעלויות נמוכות יותר.
2.1.6. עידוד מניעת אפליה בהקצאת אשראי36
בכמה מדינות ננקטת מדיניות שנועדה לעודד בנקים לספק אשראי למגזרים בעלי זמינות נמוכה לאשראי, כמו משקי בית ועסקים קטנים. מדיניות זו נעשתה באמצעות Community Reinvestment Act, חוק אשר מעודד בנקים לתת הלוואות לעסקים קטנים ולהגדיל את נגישות השירותים הבנקאיים לשכבות החלשות. חוקי CRA קיימים בארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה דרום אפריקה, ברזיל, הודו ומדינות נוספות. החוק נועד לעודד את הבנקים לקבל פיקדונות ממגזר או מתושבי אזור מסוים, ועל בסיס הפיקדונות הללו לתת אשראי למגזר או לתושבי אזור אחר. העידוד נעשה באמצעות מתן דירוג CRA על-ידי הבנק המרכזי, אשר משמש לאחר מכן למתן הקלות רגולטוריות לבנק בתחומים שונים. מאז נחקק החוק בארה"ב בשנת 1977 נותבו הלוואות בשווי של טריליוני דולר ללקוחות שקודם לכן הייתה להם זמינות מועטה לאשראי. הממצאים לאורך השנים מעידים כי מתן האשראי לא פגע ברווחיות הבנקים.37
2.1.7. אשראי זעיר
בשנות ה-80 של המאה הקודמת הוקם בנק Grameen על-ידי מוחמד יונוס (Muhammad Yunus) בבנגלדש, אשר עסק בחלוקת אשראי בסכומים קטנים ללווים זעירים. בתוך כמה שנים שירת הבנק מיליוני לווים, במיוחד נשים באזורים כפריים, אפשר להם לקיים יזמות זעירה בקהילה, והביא לשיפור ניכר של מצבם הפיננסי. הצלחת המודל הביאה להתפשטותו במדינות רבות אחרות בעולם, שכן למוסדות בנקאיים רגילים אין כדאיות לספק אשראי בסכומים קטנים ללווים זעירים. מודל זה אפשר קבלת אשראי על-ידי לווים בעלי נגישות נמוכה לאשראי בנקאי.38 מוחמד יונוס ובנק Grameen זכו בפרס נובל לשלום בשנת 2006, בעקבות הצלחתם ליצור צמיחה כלכלית וחברתית מלמטה.39
קרן קורת מפעילה, בשיתוף עם משרד הכלכלה, קרן למתן אשראי זעיר עד לסכום של 30,000 ש"ח לעסקים זעירים.40 עם זאת, סכומי ההלוואות אינם גדולים, בשל חסמים בהקמת מוסדות פיננסיים למתן אשראי זעיר (ראו דרישות בנק ישראל למתן רישיון תאגיד בנקאי לבנק הדואר בסעיף 5.6 לעיל). ניתן להסיר חלק מהחסמים בדרכים אלו:
• תיקון החוק,41 כך שתוסדר הקמתן של אגודות אשראי למתן אשראי זעיר. יש לציין כי הצוות להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית המליץ על הקמת אגודות אשראי. הפיקוח על הבנקים פועל לאפיון אגודות האשראי ולהתאמת הליכי הרישוי והפיקוח כפי שנדרש;42
• שימוש במרכזי טיפוח יזמות (מט"י) הפועלים במסגרת משרד הכלכלה לשם דירוג סיכוני אשראי לשימוש המערכת הבנקאית.
2.2. מיסים
2.2.1. מס חברות דיפרנציאלי43
מס חברות הוא מס ישיר הנגבה מההכנסה החייבת של החברות. בישראל מונהג מס חברות קבוע בגובה 26.5%, כאשר חלק מהחברות נהנות מהטבת מס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959, (להלן: החוק לעידוד השקעות). כיום החברות שנהנות מהטבות מס הינן חברות בעלות מפעלים מאושרים שנקבעים בין השאר על סמך ייצוא ואזור גיאוגרפי.
לפי ניתוח של מינהל הכנסות המדינה יש ריכוזיות בהטבות המס, ורובן מגיעות לחברות גדולות יחסית. כך, שיעור מס חברות האפקטיבי שהן משלמות נמוך במידה ניכרת משיעור המס הסטטוטורי. לדוגמה, שיעור המס הממוצע של העשירון העליון של חברות שקיבלו הטבות מס בגין החוק לעידוד השקעות היה 7.9% בשנת 2008, לעומת 4.9% בשנת 2009 ו-4.8.5% בשנת 2010.44
בחלק מהמדינות המפותחות45 מונהג שיעור מס חברות דיפרנציאלי לפי גודל החברה (רמת הרווח השנתית או מחזור העסקים), כלומר שיעור מס גבוה לחברות גדולות ושיעור מס נמוך לחברות קטנות ובינוניות.
כיום עומדת על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס חברות דיפרנציאלי), התשע"ג–2013 של חברי הכנסת זהבה גלאון, אילן גילאון, ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג המבקשת לקבוע שתי מדרגות למס חברות. רווח נקי לפני מס של עד 1.2 מיליון ש"ח בשנה ימוסה במס חברות בשיעור של 20% ורווח מעבר בשיעור של 30%. הצעה חוק דומה בשם הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס חברות דיפרנציאלי), התשע"ג–2012 של חברי הכנסת זהבה גלאון ויצחק וקנין, הוגשה בכנסת הקודמת.
2.2.2. מע"מ על בסיס מזומן ודיווח דו חודשי
בישראל נהוגות שתי שיטות דיווח חשבונאיות לרשויות המס, דיווח על בסיס מצטבר ודיווח על בסיס מזומן. דיווח על בסיס מצטבר הינו דיווח בו נקבעת חבות המס מיד עם התגבשות העסקה ללא קשר למועד התשלום בפועל. לעומת זאת דיווח על בסיס מזומן קובע כי חבות המס נקבעת רק במועד התשלום.
בשיטת דיווח על פי בסיס מצטבר נוצר מצב בו בעל העסק משלם מע"מ לפני התשלום. כלומר, בית העסק מעביר לרשויות המס את חובת המס עוד לפני שקיבל את התשלומים, כך שעליו לממן מכיסו את ימי ההפרש בין תשלום המס לבין קבלת הכסף. במשק הישראלי הבעיה חריפה במיוחד בשל מספר ימי האשראי הגבוה יחסית (ראו סעיף 2.1.2 לעיל על מוסר תשלומים).
עד שנת 2009 היתה אפשרות של דיווח על בסיס מזומן בעיקר לבעלי מקצועות חופשיים שאינם מחזיקים במלאי משמעותי. בשנת 2009 בהוראת שעה שלאחר מכן נכנסה כתיקון קבוע לחוק (יוני 2011, תיקון 41) נקבע כי עסקים נותני שירותים עם מחזור עסקים של עד 15 מיליון ש"ח רשאים לדווח על בסיס מזומן. באפריל 2012 נחקק תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף המרחיב את האפשרות לדווח מע"מ על בסיס מזומן וקובע כי יצרנים עם מחזור עסקים של עד 1.95 מיליון ש"ח יוכלו לדווח מע"מ על בסיס מזומן (סעיף 29(1ב) לחוק מס ערך מוסף, וסעיף 2(ד) לתוספת א' להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות)). התיקון שנקבע הינו תיקון זמני.46 תיקון זה הורחב ב-13 במאי 2013, עד לסוף שנת 2014.47
נושא נוסף בהקלות מס לעסקים קטנים ובינוניים הינו דו"ח מע"מ תקופתי על בסיס דו-חודשי. דו"ח מע"מ הינו דו"ח בו בעל העסק מדווח ומשלם לשלטונות המס את המע"מ אותו עליו לשלם. בישראל נהוגות שני שיטות דיווח, האחת דיווח חודשי והשנייה דיווח דו-חודשי. דיווח דו-חודשי פשוט יותר (הוא מבוצע שש פעמים בשנה במקום שתיים עשרה פעמים) וטמונה בו הקלה לבעלי העסקים בשל התשלום המאוחר למע"מ. בשנת 2009, בהתאם להוראת שעה יכלו בעלי עסקים עם מחזור של עד 1.5 מיליון ש"ח להגיש דו"ח דו-חודשי. גם תיקון זה הורחב ב-13 במאי 2013, עד לסוף שנת 2014.48
על אף הצעדים להקלה על העסקים הקטנים והבינוניים בנוגע לדיווח על בסיס מזומן גורמים שונים קוראים להרחבת צעדים אלו. יש הקוראים להסדיר את הוראות השעה בנוגע לדיווח על בסיס מזומן ליצרנים עם מחזור עסקים של עד 1.95 ולהוראת השעה בנוגע לדיווח דו חודשי כתיקונים קבועים בחוק.49 התאחדות התעשיינים קראה להרחיב את תחולת התקנות גם על יצרנים בעלי מחזור של עד 15 מיליון ש"ח הסובלים מקשיי מימון בדומה לתקנות על נותני שירותים.50
2.2.3. פטור ממע"מ51
בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 מוגדרים שני סוגי עוסקים: עוסק מורשה ועוסק פטור. ההבחנה הבסיסית בין שני סוגי העוסקים היא על פי מחזור עסקאות: עסקים בעלי מחזור עסקאות שנתי הגבוה מ-77,993 ש"ח יסווגו אוטומטית כעוסק מורשה. עסקים בעלי מחזור עסקאות נמוך מ-77,993 ש"ח, שאינם בענפים מסוימים (אדריכלים, טוענים רבניים, טכנאים, רופאים ועוד), יכולים לבקש להירשם כעוסקים פטורים. עוסק פטור, בשונה מעוסק מורשה, פטור מהתנהלות מול מע"מ, כלומר אינו משלם מע"מ ואינו מזוכה על החלק במע"מ בסכום ששילם לספק. בשנת 2014 צפויה תקרת הפטור לעלות למחזור של 100,000 ש"ח בשנה.52
לעסקים קטנים שתי עלויות בנושא מע"מ, האחת היא תשלום המע"מ עצמו והשנייה העלות לציות לחוקי מס (ראו סעיף 2.3.2 ציות לחוקי מס). מכיוון שעלות ציות גבוהה ככול שהעסק קטן יותר יחסית למחזור, ומכיוון שגם לרשות המיסים ישנה עלות בגביית מע"מ, ייתכן וגביית מס מעסקים זעירים עם מחזור נמוך הינה בעלת כדאיות כלכלית נמוכה. העלאת רף המחזור לעסקים פטורים עשויה להביא לעידודם, וזאת עם עלות כלכלית נמוכה יחסית למשק.
בתרשים 1 להלן מוצגת תקרת המחזור לעסקים פטורים בישראל וב-14 מדינות אירופאיות.
תרשים 1 - תקרת המחזור לעסקים פטורים, מדינות אירופאיות נבחרות וישראל (2012, באלפי אירו)53
מהנתונים בתרשים עולה שתקרת המחזור הממוצעת לעסקים פטורים עומדת ב-14 מדינות אירופאיות על 23.6 אלפי אירו, בהשוואה ל-16.1 אלפי אירו בישראל. בין המדינות קיימת שונות גבוהה, כאשר בבריטניה התקרה לעסק פטור עומדת על מחזור של 81.8 אלף אירו ובבלגיה התקרה עומדת על 5.6 אלף אירו. בחלק ממדינות אירופה (הולנד, שוודיה, ספרד)54 אין פטור לעסקים קטנים.
2.2.4. ארנונה
אחד מהגורמים שמשפיעים על פתיחת בתי עסק חדשים ועל הישרדותם הינו גובה המיסים העירוניים. בלוח 3 להלן מוצגים נתונים על גביית ארנונה ממוצעת למ"ר לפי ייעוד.
לוח 3 – גביית ארנונה ממוצעת לפי ייעוד (למ"ר בש"ח, 2011)55
שם יישוב
ארנונה למגורים
ארנונה לעסקים
ארנונה לתעשייה ולמלאכה
יחס ארנונה עסקים - מגורים
יחס ארנונה תעשייה - מגורים
ירושלים
66.5
298.5
93.1
4.5
1.4
רמת גן
56.0
269.6
135.4
4.8
2.4
תל אביב -יפו
42.1
223.9
104.2
5.3
2.5
פתח תקווה
54.5
226.5
135.6
4.2
2.5
באר שבע
36.5
207.8
59.8
5.7
1.6
ראשון לציון
52.5
205.0
111.0
3.9
2.1
נתניה
51.9
139.9
112.0
2.7
2.2
אשדוד
36.0
138.6
79.2
3.9
2.2
רחובות
53.3
122.8
110.3
2.3
2.1
חיפה
58.1
75.8
33.9
1.3
0.6
אום אל-פחם
30.9
60.6
60.7
2.0
2.0
ממוצע ארצי
43.7
151.9
74.6
3.5
1.7
מהנתונים בלוח עולה שבתי עסק, מפעלים ובתי מלאכה משלמים ארנונה גבוהה יותר מהארנונה למגורים. בערים הגדולות ההכנסה ממ"ר ארנונה לעסקים נעה בין פי 1.3 לפי 5.7 יותר מהכנסה למ"ר ארנונה למגורים. הארנונה למפעלים ובתי מלאכה גם היא גבוהה יותר כמעט בכל הערים (למעט חיפה) ומגיעה עד לפי 2.5. בממוצע ארצי (הכולל את כל הרשויות המקומית) הארנונה לבתי עסק גבוהה פי 3.5 מארנונה למגורים והארנונה לתעשייה ובתי מלאכה גבוהה פי 1.7 מארנונה למגורים.
הגבלת היחס בין הארנונה על מגורים לבין ארנונה לבתי עסק ולתעשייה ולמלאכה יכולה להביא להפחתת עומס המיסים מהעסקים הקטנים. יש לציין כי על אף גובה הארנונה לבתי עסק ועל אף השפעתן הרחבה של הרשויות המקומיות על עסקים קטנים, הרשויות המקומיות הוחרגו, כאמור לעיל, מחלק מסעיפי הצעת החוק.
2.3. רגולציה
2.3.1. ידידותיות לעסקים
הבנק העולמי מדרג מדי שנה את מדינות העולם לפי מדד Doing Business, המשקף את מידת הידידותיות של המדינה לעסקים. בראש המדד העולמי לשנת 2013 עומדות מדינות מפותחות, ובהן סינגפור, ניו-זילנד, ארה"ב, דנמרק, נורבגיה, בריטניה, קוריאה, ואוסטרליה. ישראל מדורגת במקום ה-35 בין 189 המדינות שדורגו. בלוח4 להלן מוצג מיקומה של ישראל בתחומים נבחרים.
לוח 4 – מיקום ישראל בתחומים השונים במדד הידידותיות לעסקים (2013)56
קריטריון
דירוג עולמי
נימוקים לדירוג
רישום רכוש
151
רישום רכוש דורש 6 פרוצדורות שונות; רישום רכוש לוקח 81 ימים; עלות רישום רכוש עומדת על 7.3% מההכנסה השנתית הממוצעת לנפש.
התמודדות עם אישורי בניה
140
קבלת אישור בנייה דורשת 17 פרוצדורות שונות; קבלת אישור בנייה לוקחת 210 ימים; עלות קבלת אישור בנייה עומדת על 86.3% מההכנסה השנתית הממוצעת לנפש.
חיבור לרשת החשמל
103
חיבור לרשת החשמל דורש 6 פרוצדורות שונות; חיבור לרשת החשמל לוקח 132 ימים; עלות החיבור לרשת החשמל עומדת על 13.8% מההכנסה השנתית הממוצעת לנפש.
תשלום מיסים
93
על עסקים לשלם 33 פעמים מיסים בשנה, הזמן המוקדש לציות לדרישות המס עומד על 265 שעות (כ-29.5 ימי עבודה של 9 שעות), שיעור המס מהרווחים עומד בממוצע על כ-29.9%.
אכיפת חוזים
93
אכיפת חוזה דורשת 35 פרוצדורות; אכיפת חוזה דורשת 890 ימים; עלות אכיפת החוזה עומדת על 25.3% מהסכום שנתבע.
הקמת עסק
35
הקמת עסק דורשת השלמת 5 פרוצדורות שונות; הקמת עסק לוקחת 14 ימים; עלות האסדרה להקמת בית עסק עומדת על 4.1% מההכנסה השנתית הממוצעת לנפש; הקמת בית עסק אינה דורשת הון מזערי.
חדלות פירעון
35
משך הזמן להחזר החוב באופן חלקי או באופן מלא במקרה של חדלות פירעון עומד על שנתיים; עלות התהליך עומדת על 23% מסך החוב; בתהליך חדלות פירעון בממוצע מצליח התובע להחזיר 60.6 אג' על כל שקל חוב.
ייצוא / ייבוא
10
ייצוא דורש מילוי 4 מסמכים; הזמן שלוקח לקבל אישור ייצוא עומד על 10 ימים; עלות למכולה לייצוא עומדת על 620 דולר; ייבוא דורש מילוי 4 מסמכים; הזמן שלוקח לקבל אישור ייבוא עומד על 10 ימים; עלות למכולה לייבוא עומדת על 565 דולר.
מהנתונים בלוח עולה כי ישראל מדורגת במקום טוב יחסית בייצוא ובייבוא, בהקמת עסק ובתחומי תהליכי חדלון פירעון, במקומות נמוכים בתחומי אכיפת חוזים וחיבור לרשת החשמל ובמקומות נמוכים מאוד בתחומי אישורי בנייה ורישום רכוש.
הקטנת מספר הפרוצדורות, קיצור זמן השלמת התהליכים והורדת עלויות האסדרה, במיוחד בנושאים כמו אישורי בנייה, חיבור לרשת החשמל, רישום רכוש, תשלום מיסים ואכיפת חוזים יכולה להביא לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, ללא עלות משמעותית יחסית מצד המדינה (כמו הורדת מיסים לדוגמה).
2.3.2. עלות ציות לחוקי המס
על עסקים מוטלות הוצאות שונות מעבר לתשלום המס עצמו על מנת לעמוד בחוקי המס. ניתן לחלק עלויות אלו לעלויות ישירות הכוללות הוצאה לניהול ספרים, הגשת דו"חות, העסקת כוח אדם ועוד, ולעלויות בשל הזמן הניהולי המוקדש להיענות לדרישות חוקי המס. מנתוני מדד Doing Business (ראו לוח 4) עולה כי על עסקים לשלם 33 פעמים מיסים בשנה והזמן המוקדש לציות לדרישות מס, עומד על 265 שעות.
עלות הציות לחוקי המס בישראל הוערכה בעבר בישראל בכ-8% מהתמ"ג, כאשר עסקים עם מחזור של עד 10 מיליון ש"ח מימנו כ-81% מהוצאה זו.57 עלות הציות לחוקי מס בעסקים של עד מיליון ש"ח עמדה על כ-20% מהמחזור ובעסקים של בין מיליון ל-10 מיליון ש"ח על כ-9% מהמחזור. בעסקים עם מחזור מעל 10 מיליון ש"ח ההוצאה לציות עמדה על כ-1% בלבד. כלומר, מהמחקר עולה כי ככול שעסק קטן יותר כך עלות הציות שלו, ביחס למחזור, גבוהה יותר וכי העלות המושתת על עסקים קטנים ובינוניים גבוהה מאוד ביחס למחזור.58
להלן מספר דוגמאות כיצד ניתן להקטין את עלויות הציות לחוקי המס:59
• הרחבת מעגל העסקים הפטורים (ראו סעיף 2.2.3.)
• דיווח פשוט לרשויות המס בטופס אחד או במספר טפסים ידידותיים לממלא.
• יישום שיטת Flat Rate, הנהוגה בין השאר בבריטניה, לפיה עסקים קטנים ובינוניים יכולים לבחור במסלול בו תשלומי המע"מ ייקבעו על פי המחזור, ולא לפי הערך המוסף.60
2.4. מכרזים ממשלתיים61
רכישות הממשלה מבוססות על חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992. לעריכת מכרזים פומביים לשם התקשרויות עם ספקים חיצוניים יש כמה מטרות:
• הפקת תועלת מרבית ברכישות הממשלה במונחי איכות, מחיר ושירות.
• הגדלת השקיפות והפיקוח הציבורי על כספי הציבור.
• שיפור אימון הציבור בתקינות הרכישות וההתקשרויות העסקיות של הממשלה וצמצום יכולתם של פקידי הממשלה לנהוג שלא כחוק.
מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר (להלן החשכ"ל) אחראי לתכנון וליישום המדיניות הממשלתית בנושא הרכישות, ובכלל זה כללי המכרזים ומתן עדיפות לנושאים שונים על-פי מדיניות הממשלה. רוב המכרזים נערכים על-ידי משרדי הממשלה בפיקוח של מינהל הרכש, ומיעוטם – ישירות במינהל הרכש באופן מרוכז. אין בידי מינהל הרכש נתונים מדויקים על היקף המכרזים בשנה, כל שכן על התחלקות הספקים הזוכים לפי משתנים כגון גודל העסק והמקום שבו הוא פועל.
חסמים רבים עומדים בפני עסקים קטנים ובינוניים מפני השתתפות במכרזי הממשלה. בעולם המפותח יש שתי דרכים עקרוניות להגדיל את משקל המגזר במכרזים ממשלתיים:
• מתן העדפה מתקנת לעסקים קטנים ובינוניים בהשתתפות במכרזי הממשלה.
• שיפור יכולתם של עסקים קטנים ובינוניים להתמודד במכרזי הממשלה על-ידי צמצום החסמים.
לנוכח ההכרה בחשיבות עידודם של עסקים קטנים ובינוניים לכלל החברה ובקיומם של חסמי כניסה למגזר זה, הקימו באוגוסט 2005 מנכ"ל משרד התמ"ת והחשכ"ל במשרד האוצר "ועדה לבחינת חסמים של עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי" (להלן: הוועדה). הוועדה המליצה בין היתר להסיר חסמי נגישות למידע וחסמי כניסה להשתתפות במכרזים העומדים בפני עסקים קטנים.
במהלך שנת 2008 תוקן חוק חובת מכרזים כך שתנאי הסף להגשת הצעה למכרז נמוכים יותר וכך הוקטנו חסמי הכניסה העומדים בפני מציעים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים. עוד קבע התיקון כי דרישות החורגות מהסכום המרבי מחייבות נימוק מיוחד. במקביל פורסמה הוראת תכ"ם (תקנות, כספים ומשק) 1.4.3 הקובעת כללים למועדי תשלום בהתקשרות עם ספקים, זאת בכדי לצמצם את ימי האשראי (ראו מוסר תשלומים, סעיף 2.1.2.). במהלך 2011 עודכנה הוראת תכ"ם 7.7.1 "ערבות מכרז וערבות ביצוע" בעניין קביעת מנגנון להפחתת ערבות, על מנת להקל על השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזים. בסוף 2009 פורסמה הוראת תכ"ם זמנית 7.12.7 "שילוב עסקים קטנים ובינוניים ברכש הממשלתי" אשר הנחתה את עבודת וועדות המכרזים לעניין בחינת האפשרות לשילובם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ממשלתיים. במהלך 2013, לאחר עבודת מטה משותפת עם הסוכנות לעסקים קטנים, פורסמה הוראת תכ"ם 7.12.7 קבועה, הקובעת בין היתר חובת התייחסות בפרוטוקול ועדות המכרזים לצעדים שננקטו לבחינת שילובם של עסקים קטנים ובינוניים במכרז, וקובעת כי הסוכנות רשאית לפנות לוועדות המכרזים בנושא יישום הוראה זו.62
למרות צעדים ממשלתיים אלו מספר העסקים הקטנים והבינוניים שניגשו למכרזים ממשלתיים נמוך יחסית ועומד על 26% מכלל העסקים הקטנים והבינוניים בלבד.63 ניתן להגדיל את הנגישות של העסקים הקטנים והבינוניים למכרזים על ידי הרחבת פעולות שכבר נעשות היום במסגרת המלצות הועדה:
• הגמשת והקטנת תנאי סף למכרזים ממשלתיים.
• פיצול מכרזים גדולים על מנת להגדיל את מספר המשתתפים והקטנת גודלם הנדרש.
• הגברת הוודאות בהיקף ההתקשרות על ידי הוספת אומדן של ההיקף הצפוי.
• צמצום מספר ימי האשראי הממשלתיים.
• הקטנת עלויות מסמכי המכרזים ועידוד שימוש במסמכי מכרז סטנדרטים על מנת להקטין את עלות הלמידה.
לסירוגין, ניתן להגדיל את הנגישות של העסקים הקטנים והבינוניים למכרזים על ידי כלים אקטיביים שלא נכללו בהמלצות הועדה בשל חילוקי דעות: 64
• קביעת מכסה קשיחה: קביעת מכסה של השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזי הממשלה.
• אופציה למכסה: בדיקה בכל מכרז רכש אם יש אפשרות לקבוע מכסה להתקשרות עם עסקים קטנים ובינוניים.
• יצירת מכרז משנה המשכי: המכרז הראשוני יכסה 80% מכלל ההתקשרות, ועל יתר 20% יצא מכרז נוסף עבור עסקים קטנים במחיר של הזוכה במכרז הראשי.
• מתן עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים: מתן עדיפות לעסקים קטנים ובינוניים במכרזים, כשם שניתנת עדיפות על סמך קריטריונים אחרים (לדוגמה, משרד הביטחון נותן עדיפות לרכישה מספקים הפועלים באזורי עדיפות לאומית).
• קביעת יעד למדיניות פנים-ממשלתית לשיעור ההשתתפות של עסקים קטנים ברכש הממשלה: משרדי ממשלה שיעמדו ביעד שייקבע לרכישות מעסקים קטנים ובינוניים יקבלו תמריץ, ותופעל סנקציה נגד משרדים שלא יעמדו ביעד הרכישה.
• מתן אפשרות להתאגדות לא פורמלית של עסקים: לעסקים קטנים אין יתרונות לגודל. מתן אפשרות לכמה ספקים קטנים להתאגד בהסכם לשם השתתפות במכרז יגדיל את סיכוייהם לזכות במכרז.
• משוב אפקטיבי למציעים שלא זכו במכרז, על מנת שהעסקים שלא זכו במכרז יבינו מדוע נכשלו במכרז, וכך יוכלו ללמוד כיצד לשפר את סיכוייהם בעתיד.