חומר רקע
סימוכין: 02971913
(מס' פנימי 487131)
נספח מס' מ-787/א'
הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013
בחר פריט.
הצעת חוק בחר פריט. נדונה בכנסת בחר פריט. בקריאה הראשונה ביום __________ (לחץ כאן להזנת תאריך.), והועברה לבחר פריט..
בחר פריט.
בחר פריט.
בחר פריט.
בחר פריט.
הצעת החוק בחר פריט. מוגשת בחר פריט.– בחר פריט. הסתייגויות – לקריאה השנייה ולקריאה השלישית ביום __________ (לחץ כאן להזנת תאריך.).
להצעת החוק בחר פריט. בקשות רשות דיבור.
בחר פריט.
הצעת חוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית
נספח מס' מ-787/א'
חוק שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013
פרק א': הגדרות
הגדרות
סעיף זה אושר בוועדה ביום 31.12.13 והוגשה בקשה לדיון מחדש
1.
בחוק זה –
"אזור" – כהגדרתו בתוספת לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז–20071;
"גוף מפעיל" – גוף שהרשות אישרה לעניין הפעלת משרתים בשירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות, לפי הוראות סעיף 9;
"הוועדה" – ועדה מוועדות הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין חוק זה;
"חוק שירות ביטחון" – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–19862;
"המנהל" – המנהל הכללי של הרשות שמונה לפי סעיף 14(ג);
"משרת בשירות לאומי-אזרחי" – מי שמשרת בשירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות לפי חוק זה;
"הרשות" – הרשות לשירות לאומי-אזרחי שהוקמה לפי סעיף 14;
"רשות ציבורית" –
(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהן ויחידות הסמך שלהן;
(2) לשכת נשיא המדינה;
(3) הכנסת;
(4) בתי המשפט, בתי דין, לשכות ההוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין;
(5) רשות מקומית;
(6) המוסד לביטוח לאומי;
(7) גוף אחר, ובלבד שמתקיימים בו כל אלה:
(א) הוא ממלא תפקיד ציבורי;
(ב) הוא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיפים 9(1) עד (7) או 9(9) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]3;
(ג) עיקר פעילותו בתחומי השירות האזרחי כמשמעותם בסעיף 2(ב);
"שירות לאומי-אזרחי–ביטחוני" – שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר, במערך הכבאות ברשות הארצית לכבאות וההצלה, ברשות להגנה על עדים, או ביחידות סמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה או בגופי החקירה של המשרד להגנת הסביבה;
"שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות" – שירות לאומי-אזרחי למיועדים לשירות ביטחון שהופנו אליו על ידי פוקד למי שנדחה שירותו הצבאי בהתאם לסעיף 26ד לחוק שירות ביטחון;
"שירות עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל" – עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לישראל, סיוע למעוניינים לעלות לישראל, או שלמי שחלק ממשפחתו עלתה לישראל, סיוע במצבי חירום, הסברה ישראלית בחו"ל
"השר" – שר הכלכלה שר שקבעה הממשלה.
פרק ב': עקרונות השירות ה לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות
הפנייה מסגרת הלשירות ה לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות
2.
מיועד לשירות ביטחון שהופנה על ידי פוקד לשירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות ונתן את הסכמתו לכך, בהתאם להוראות סעיף 26ד(ג) לחוק שירות ביטחון, יופנה על ידי הרשות לשרת שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות בגוף מפעיל.
סעיף 2א - יופץ באופן נפרד.
אופן ביצוע השירות
סעיף זה אושר בוועדה ביום 31.12.13
3.
(א) שירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות יבוצע אצל גוף מפעיל בלבד, בהסכמת המשרת בשירות האזרחי והגוף המפעיל, ועל פי הפניה של הרשות.
(א1) גוף מפעיל לא יציב משרת בשירות אזרחי בתפקיד של עובד ולא יציבו כממלא מקום של עובד.
(א2) המשרת בשירות לאומי-אזרחי יסייע לעובדי הגוף המפעיל ולא ימלא את מקומם או את תפקידם, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע ממשרת בשירות לאומי-אזרחי לקבל מטלות וסמכויות הנתונות דרך כלל לעובדי הגוף המפעיל, לשם סיוע להם במילוי תפקידם.
(ב) גוף מפעיל לא ישמש, במישרין או בעקיפין, כמקום עבודה או כמקום לימודים של מי שמשרת אצלו בשירות לאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין גוף או אדם הקשור לגוף מפעיל כאמור, כפי שקבע השר.
(ד) משרת בשירות לאומי-אזרחי לא יעבוד בשעות השירות בעבודה המזכה בשכר, ולא ילמד בשעות השירות במסגרת לימודית כלשהי לימודים כלשהם, למעט לימודי הכשרה לשירות בהתאם לסעיפים 6 ו-7.
(ה) משרת בשירות לאומי-אזרחי ימלא אחר הוראות הגוף המפעיל והוראות הרשות בכל תקופת שירותו, בכל הקשור לביצוע שירותו.
(ו)
(1) על משרת בשירות לאומי-אזרחי בגוף מפעיל שהוא רשות ציבורית יחולו הוראות הדין החל על עובד באותה רשות בכל הנוגע לסייגים בקרבת משפחה ולכללים בדבר ניגוד עניינים.
(2) על משרת בשירות אזרחי בגוף מפעיל שאינו רשות ציבורית יחולו הוראות אלה:
(א) הרשות לא תפנה מיועד לשירות ביטחון לשירות במסגרת גוף מפעיל, אם קרוב משפחה של המשרת בשירות לאומי-אזרחי עובד באותו גוף מפעיל;
(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המנהל לתת היתר להפעלת משרת בשירות לאומי-אזרחי בגוף מפעיל אם קרוב משפחה של המשרת בשירות לאומי-אזרחי עובד בגוף המפעיל, ורשאי הוא להתנות היתר כאמור בתנאים שיראה לנכון, אם שוכנע כי ניתן למנוע את ניגוד העניינים העלול להיגרם בנסיבות העניין, וכי הפעלת המשרת בשירות לאומי-אזרחי כאמור לא תפגע בטוהר המידות.
(2) נודע לגוף מפעיל על קיומה של קרבה משפחתית בין משרת בשירות לאומי-אזרחי לבין עובד הגוף המפעיל, ידווח על כך לרשות.
(ז)
(1) השירות הלאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות בעיקרו לא נועד לביצוע עבודות ניקיון למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה, אך אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב המשרתים בתורנויות שנוטלים בהן חלק גם עובדי הגוף המפעיל.
(2) ביצוע מטלות שעיקרן שירותי מזכירות ייכלל בשירות הלאומי-אזרחי לתלמידי ישיבות במקרים מיוחדים בלבד, שקיימת בהם, לדעת המנהל, תועלת ציבורית.
(3) השר רשאי לקבוע תפקידים נוספים בהם לא יבוצע השירות הלאומי-אזרחי, באישור הועדה, ובלבד שקביעת תפקידים נוספים כאמור ביחס לגופים מפעילים בשירות האזרחי-ביטחוני בלבד, תעשה לאחר התייעצות עם השר הנוגע בדבר.
(ח) השר רשאי לקבוע תנאים ומגבלות נוספים לגבי התפקידים שיבצעו המשרתים בשירות אזרחי ואולם השר לא יקבע תנאים ומגבלות כאמור שיחולו על משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני בלבד, ככל שהיא נוגעת למאפיינים הייחודיים של הגוף המפעיל, אלא בהסכמת השר הנוגע בדבר.
תקופת השירות והיקפו
סעיף זה אושר בוועדה ביום 31.12.13 והוגשה בקשה לדיון מחדש
4.
(א) משרת בשירות לאומי-אזרחי –
(1) ישרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים;
(2) המשרת בשירות לאומי-אזרחי–ביטחוני – ישרת 36 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לגבי מספר מרבי של שעות שירות ביום לפי מסלולי השירות השונים המנויים בסעיף קטן (א).
(ג) הופסק שירותו של משרת בגוף מפעיל לפני תום תקופת שירותו– ייחשב השירות ששירת עד להפסקת השירות כחלק מתקופת השירות, והוא יוכל להשלים את תקופת השירות לפי סעיף זה בגוף מפעיל אחר.
סעיפים 5 ו-5א - יופצו באופן נפרד.
הכשרה לשירות
6.
(א) משרת בשירות אזרחי יעבור הכשרה מתאימה לשירות לפי הוראות סעיף זה (להלן – הכשרה לשירות); הרשות אחראית למתן ההכשרה לשירות.
(ב) המנהל יורה על תכניות הכשרה לשירות, בתחומים שיקבע השר, ורשאי הוא להורות על המועדים שבהם תועבר ההכשרה לשירות במהלך תקופת השירות.
(ג) ימי ההכשרה לשירות ייחשבו חלק מתקופת השירות האזרחי לתלמידי ישיבות.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות ותנאים לעניין ההכשרה לשירות, ובכלל זה הוראות לגבי השכלה, הכשרה מקצועית, ניסיון ועבר פלילי של העוסקים במתן ההכשרה, וכן הוראות לעניין המיתקנים, הכיתות והציוד הדרושים למתן ההכשרה.
הכשרה מיוחדת
7.
(א) גוף מפעיל אשר מפעיל משרת בשירות אזרחי בתפקידים הדורשים הכשרה מיוחדת, אחראי לכך שהוא יעבור את ההכשרה האמורה, וזאת נוסף על ההכשרה לשירות לפי סעיף 6.
(ב) תקופת ההכשרה המיוחדת האמורה בסעיף קטן (א) תיחשב חלק מתקופת השירות, למעט במקרים מיוחדים שיורה עליהם המנהל.
(ג) לא ישרת משרת בשירות אזרחי-ביטחוני בתפקיד הדורש הפעלת סמכויות על פי דין, אלא אם ניתנה לו הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו במסגרת שירותו ואם התקיימו בו תנאי הכשירות הדרושים למתן סמכויות כאמור, והכל לפי שיקול דעתו של הגוף המפעיל.
אישור על השלמת השירות
8.
השלים משרת בשירות האזרחי את תקופת השירות בהתאם להוראות סעיף 4 ומצא המנהל, לאחר קבלת חוות דעתו של הגוף המפעיל, כי המשרת בשירות האזרחי עמד בכל תנאי השירות לפי חוק זה –
(1) ינפיק לו המנהל או מי שהוא הסמיך לכך תעודה המעידה על כך שהשלים את שירותו כאמור;
(2) תיתן לו הרשות הודעה בדבר הזכויות הנתונות למשרת בשירות האזרחי שהשלים את שירותו.
פרק ג': גוף מפעיל
אישור גוף מפעיל
9.
(א) המבקש לשמש גוף מפעיל (בסעיף זה – מבקש האישור), יגיש לרשות בקשה לאישור בהתאם להוראות שיקבע השר.
(ב) רשאים להגיש בקשה לשמש כגוף מפעיל רשות ציבורית וכן תאגיד של שבעה חברים לפחות שרוב חבריו אינם קרובי משפחה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה, שהתאגד בישראל ומקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, והקיים ופועל למטרה ציבורית, ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה4, כאילו עמד בתנאי פסקת משנה זו.
(ג) המנהל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לתת אישור גוף מפעיל למבקש האישור, אם הפעילות שיבצעו המשרתים בשירות אזרחי אצל מבקש האישור תהיה בתחומים הקבועים בסעיף 2(ב).
(ד) לעניין גוף שאינו רשות ציבורית, רשאי המנהל או מי שהו הסמיך לכך, לתת אישור גוף מפעיל למבקש האישור, רק אם התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא היה פעיל בתחום לגביו ביקש את האישור לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה;
(2) מבקש האישור התחייב כי הוא מקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו ואת הוראות הדין החלות עליו בהתאם לתחום השירות בו הוא פועל;
(3) אין במטרותיו או במעשיו של מבקש האישור אחד מאלה:
(א) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית;
(ב) תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור של אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל;
(ג) הסתה לגזענות, לאלימות או לטרור;
(2) מבקש האישור הוא אחד מאלה:
(א) רשות ציבורית;
(ב) תאגיד של שבעה חברים לפחות שרוב חבריו אינם קרובי משפחה או הקדש שמרבית נאמניו אינם קרובי משפחה, שהתאגד בישראל ומקיים את הוראות הדין התאגידי החל עליו, והקיים ופועל למטרה ציבורית, ונכסיו והכנסותיו משמשים להשגת אותה מטרה בלבד; לעניין זה יראו מי שהגיש אישור כי הוא מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה5, כאילו עמד בתנאי פסקת משנה זו;
(4) מבקש האישור אינו מפלגה, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק המפלגות, התשנ"ב–19926;
(5) מבקש האישור הצהיר כי אינו עוסק ולא יעסוק בפעילות שיש בה משום תעמולת בחירות או פעילות בעלת אופי מדיני;
(5) הפעילות שיבצעו המשרתים בשירות אזרחי אצל מבקש האישור תהיה בתחומים הקבועים בסעיף 2(ב).
(ה) השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לאישור גוף מפעיל, לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ושמירת טובת המשרתים בשירות האזרחי וכן אמות מידה למילוי תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, בסוגו, בתחום שירותו ובהוראות הדין החלות על גוף מפעיל כאמור ביחס לתחומי השירות בהם הוא פועל ובתחום פעילותו, ובכלל זה בעניינים אלה:
.
(1) היחס בין היקף הפעילות בתחומי השירות כאמור בסעיף 2(ב) לבין כלל הפעילות הציבורית של הגוף המפעיל;
(2) מספר המועסקים בגוף המפעיל, מספר הפעילים בו ומספר מקבלי השירות ממנו;
(3) גובה שכרם של נושאי משרה בגוף המפעיל, בהתחשב במאפיינים שונים של אותו גוף, לרבות המחזור הכספי שלו והיקף מקבלי השירות ממנו;
(4) תקופת תוקפו של אישור גוף מפעיל;
(5) מספר המשרתים בשירות אזרחי שגוף מפעיל רשאי להפעיל.
(ו)
המנהל רשאי לתת אישור לגוף מפעיל, לפי סעיף זה לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, והוא רשאי להאריך את תוקפו של האישור לתקופות נוספות, ובלבד שלא יוארך תוקפו של האישור לאחר יום ח' בתמוז התש"פ (30 ביוני 2020).
בכפוף למה שיוחלט לגבי סעיף 27 שיופץ בנפרד
תנאים נוספים לפעילות גוף מפעיל
10.
(א) מצא המנהל, בכל עת, כי יש צורך להורות על תנאים נוספים לפעילותו של גוף מפעיל לשם הבטחת ביצוע השירות באופן מיטבי ולשם הבטחת טובת המשרתים בשירות אזרחי, רשאי הוא להתנות תנאים כאמור ולהורות על קיומם במהלך תקופת תוקפו של האישור, כולה או חלקה, וכן רשאי הוא, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי נסיבות, לגרוע מאותם תנאים או לשנותם.
(ב) לעניין גוף מפעיל בשירות אזרחי-ביטחוני, לא יקבע המנהל תנאים כאמור בסעיף קטן (א) ככל שהם נוגעים למאפיינים הייחודיים של אותו גוף, אלא לאחר שנועץ בראש הגוף המפעיל.
חובות גוף מפעיל
12.
(א) גוף מפעיל יפעיל את המשרתים בשירות אזרחי אצלו וימלא את חובותיו כלפיהם, לפי הוראות חוק זה ובהתאם להסכם שייחתם בינו לבין הרשות, כפי שייקבע בתקנות; ההסכם יכלול, בין היתר, הוראות לעניין רישום נוכחות של המשרתים; השר רשאי לקבוע, באישור הוועדה הוראות נוספות לעניין ההסכם שיחתם עם הגוף המפעיל; ואולם, הוראות מיוחדות לעניין הסכם עם גוף מפעיל בשירות אזרחי-ביטחוני לא ייקבעו אלא בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר.,
(א1) גוף מפעיל רשאי לקבוע בהסכם שיחתם בינו לבין המשרת בשירות אזרחי הוראות נוספות לעניין תנאי השירות שיחולו על משרת בשירות אזרחי באותו גוף מפעיל, ובלב שאין בהן לגרוע מהוראות סעיף קטן (א).
(ב) גוף מפעיל יודיע למנהל, בכתב, על כל שינוי שחל בפרט מהפרטים שמסר לפי סעיף 9, בתוך 30 ימים מהיום שנודע לו על השינוי, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.
ביטול או התליה של אישור גוף מפעיל
13.
(א) המנהל רשאי לבטל אישור גוף מפעיל או להתלותו, לאחר שנתן לגוף המפעיל הזדמנות להביא לפניו את טענותיו, אם מצא שהתקיים אחד מאלה:
(1) הגוף המפעיל הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;
(2) חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן האישור לפי סעיף 9;
(3) הופר תנאי מהתנאים הנוספים שהורה עליהם המנהל לפי סעיף 10;
(4) נמצא כי הגוף המפעיל פיטר עובד מעובדיו והפעיל במקומו משרת בשירות אזרחי, בניגוד להוראות סעיף 3(ג);
(5) האישור ניתן על בסיס מידע כוזב או שגוי.
(ב) המנהל לא יבטל אישור ולא יתלה אותו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), אלא לאחר שדרש מהגוף המפעיל לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים, כאמור באותו סעיף קטן, באופן ובתוך התקופה שהורה עליהם, והגוף המפעיל לא עשה כן; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו במקרה שבו לא ניתן לקיים את התנאי או ההוראה שהופרו או שחדלו להתקיים.
(ג) גוף מפעיל שבכוונתו להפסיק את פעילותו יודיע על כך למנהל בהקדם האפשרי.
פרסום רשימת הגופים המפעילים
14.
המנהל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, אחת לשנה במהלך חודש דצמבר, את רשימת הגופים המפעילים, את תחום הפעילות של כל גוף מפעיל ואת מספר המשרתים בשירות אזרחי שהוא מפעיל.
פרק ד': הרשות לשירות אזרחי וסמכויות פיקוח
הרשות לשירות אזרחי
הכרעה בענין יחידת הסמך
15. (
(א) מוקמת בזה במשרדו של השר, הרשות לשירות אזרחי, אשר תהיה אחראית על הפעלת השירות האזרחי על פי הוראות חוק זה. 7
(ב) הרשות תפעל בהתאם להחלטות השר ובמסגרת מדיניות הממשלה, והכול לפי הוראות חוק זה.
(ג) הממשלה תמנה, לפי הצעת השר, מנהל לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות.
(ד) המנהל יהיה עובד המדינה ויהיה כפוף במישרין לשר.
(ה) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות ובפיקוחו.
הסמכת מפקחים
16.
(א) השר רשאי להסמיך מפקחים, מבין עובדי הרשות, בסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ובלבד שלא יוסמך מפקח אלא אם כן התקיימו לגביו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך לא יאוחר משלושה חודשים מפנייתו של השר אליה מיום קבלת פרטי המשרת בשירות אזרחי, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר.
(ב) שמות המפקחים שהוסמכו לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות.
(ג) מפקח מוסמך להפעיל את הסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, גם באזור.
סמכויות פיקוח
17. (
(א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות לעניין אופי השירות האזרחי לתלמידי ישיבות ואיכותו, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה –
(1) לדרוש מבעל תפקיד או עובד בגוף מפעיל וממשרת בשירות אזרחי, למסור לו כל ידיעה או מסמך הדרושים לו לצורך ביצוע תפקידו;
(2) להיכנס למשרדי כל גוף מפעיל ולמקומות שבהם יש לו יסוד סביר להניח שמשרתים בו משרתים בשירות אזרחי, ולעיין בכל מסמך הדרוש לו לצורך ביצוע תפקידו; ואולם אם המשרדים האמורים משמשים למגורים, לא ייכנס אליהם המפקח אלא במועד סביר שתואם עם מנהל המקום, ובהעדר מנהל כאמור – עם כל דיירי המקום, או על פי צו של בית משפט.
(ב) בסעיף זה, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–19958.
(ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–19819.
(ה) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שני אלה: וכשיש בידו תעודה החתומה בידי המנהל המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) וכשיש בידו תעודה החתומה בידי המנהל המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
תחולת סמכויות הפיקוח על המדינה
18.
מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה.
תחולת סמכויות הפיקוח על מערכת הביטחון
18א.
(א) על אף האמור בסעיף 18, יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון בהתאם להוראות סעיף זה.
(ב) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו כלפי מערכת הביטחון אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך.
(ג) קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי מערכת הביטחון, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
(1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה;
(2) מתרחשת במקום פעילות עוינת;
(3) מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל;
קבע קצין מוסמך או קצין בכיר כאמור, יודיע על כך לעובד הרשות כפי שייקבע בנוהל, וייקבע מועד חדש לכניסתו של המפקח, מוקדם ככל האפשר לאחר שחלפה העילה שמנעה את כניסתו.
(ד) מסירת ידיעה או מסמך, כולם או חלקם, למפקח, תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני.
(ה) השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על תנאים לשימוש בסמכויות כלפי מערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו; השר, בהסכמת השר הממונה, יורה על נוהל ראשון לפי סעיף קטן זה, בתוך 180 ימים מיום תחילתו של חוק זה; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על שינוי של הנוהל.
(ו) בסעיף זה –
"התאמה ביטחונית" – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–200210;
"מערכת הביטחון" – משרד הביטחון, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
"קצין בכיר" ו"קצין מוסמך" – כהגדרתם בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011;
"השר הממונה" – שר הביטחון, ראש הממשלה, או השר לביטחון הפנים, לפי העניין.
(ב) השר, בהסכמת השר הממונה, יורה בנוהל על תנאים לשימוש בסמכויות לפי סעיף 16 כלפי מערכת הביטחון, בשים לב לטעמים של ביטחון המדינה, שלום הציבור וביטחונו; השר, בהסכמת השר הממונה, יורה על נוהל ראשון לפי סעיף קטן זה, בתוך 180 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו גם על שינוי של הנוהל האמור באותו סעיף קטן.
(ד) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), מפקח לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף 16 כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–200211.
(ה) בסעיף זה –
"מערכת הביטחון" – כל אחד מאלה:
(1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומערך הכבאות וההצלה הארצי;
(4) הרשות להגנה על עדים;
"השר הממונה" – כמפורט להלן, לפי העניין:
(1) לעניין הגופים המנויים בפסקה (1) להגדרה "מערכת הביטחון" – שר הביטחון;
(2) לעניין הגופים המנויים בפסקה (2) להגדרה "מערכת הביטחון" – ראש הממשלה;
(3) לעניין הגופים המנויים בפסקאות (3) ו-(4) להגדרה "מערכת הביטחון" – השר לביטחון הפנים.
הפסקת שירות
19.
(א) לא מילא משרת בשירות אזרחי אחר ההוראות לפי חוק זה או אחר הוראות הגוף המפעיל הנוגעות לשירותו, רשאי המנהל, לאחר שקיבל את חוות דעתו של הגוף המפעיל, להפסיק את שירותו של המשרת בשירות אזרחי או שלא להעניק לו אישור על השלמת שירותו כאמור בסעיף 8, ובלבד שהתקיימו כל התנאים שלהלן:
(1) המשרת בשירות אזרחי זומן לשימוע לבחינת הפסקת שירותו או אי-מתן אישור על השלמת השירות כאמור;
(2) הנימוקים להפסקת השירות או לאי–מתן האישור הועברו למשרת בשירות אזרחי שבעה ימים לפחות לפני מועד השימוע שנקבע כאמור בפסקה (1).
(ב) הופסק שירותו האזרחי של משרת בשירות אזרחי כאמור בסעיף קטן (א), או לא היה באפשרותה של הרשות למצוא גוף מפעיל עבור מיועד לשירות ביטחון שהופנה אליה –
(1) יודיע על כך המנהל לפוקד כאמור בסעיף 2(א), לא יאוחר משבעה ימים מיום הפסקת השירות;
(2) יחולו עליו הוראות סעיף 26ה(ב) לחוק שירות ביטחון.
פרק ה': הוראות שונות
מניעת פגיעה במעמדה של אישה כתוצאה משילובם של משרתים בשירות אזרחי
תלוי בסעיף המקביל בחוק שירות ביטחון
20.
לא ייפגע מעמדה, כבודה או שילובה של אישה, בשל שירותם של משרתים בשירות אזרחי לפי חוק זה.
דיווח
21.
שר הכלכלה השר ימסור, אחת לשנה, דיווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לגבי השנה שחלפה, בעניינים אלה:
(1) מספר המשרתים בשירות אזרחי ותחומי עיסוקם;
(2) סדרי הפיקוח על מילוי חובת השירות האזרחי;
(3) נתונים השוואתיים לשנים קודמות;
(4) השפעת יישומן של הוראות חוק זה בדבר שילוב משרתים בשירות אזרחי בפעילות גופים מפעילים, בכל הנוגע למעמדן, לכבודן ולשילובן של נשים; דיווח כאמור בפסקה זו יימסר גם לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.
ביצוע ותקנות
22.
השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
תיקון חוק פיצויי פיטורים
23.
בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג–196312, בסעיף 11(ג), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) הוא החל לשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות כהגדרתו בחוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013, ובלבד ששירת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות שישה חודשים לפחות;".
תיקון חוק קליטת חיילים משוחררים
24.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד–199413 –
(1) בסעיף 1 –
(א) בהגדרה "שירות אזרחי", בסופה יבוא "או שירות אזרחי לתלמידי ישיבות כהגדרתו בחוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013";
(ב) אחרי ההגדרה "שירות אזרחי", יבוא:
""שירות אזרחי במסלול אזרחי–ביטחוני" – שירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013;
"שירות אזרחי במסלול ביניים" – שירות אזרחי בהיקף של 30 שעות שבועיות בממוצע;";
(ג) בהגדרה "חייל משוחרר", בסופה יבוא "וכל חודש של שירות אזרחי במסלול ביניים כשלושת רבעי חודש שירות";
(ד) בהגדרה "שירות אחר", בסופה יבוא "או שירות אזרחי במסלול ביניים";
(2) בסעיף 9(א), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) בעד כל חודש של שירות אזרחי במסלול ביניים – 306 שקלים חדשים.";
(3) בסעיף 10(א), אחרי פסקה (4) יבוא:
"(5) בעד כל חודש של שירות אזרחי במסלול ביניים – 194 שקלים חדשים."
תיקון חוק הביטוח הלאומי
25.
בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–199514 –
(1) בסעיף 1 –
(א) אחרי ההגדרה "מתנדב בשירות לאומי" יבוא:
""משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות" – מי שמשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות;";
(ב) אחרי ההגדרה "שיעור הפיצוי" יבוא:
""שירות אזרחי לתלמידי ישיבות" – כהגדרתו בחוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג–2013;";
(2) בסעיף 158, בהגדרה "מבוטח", בפסקה (3), אחרי "מי ששירת" יבוא "בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות או", במקום "מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון" יבוא "מ-24 חודשים" ובמקום "מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור" יבוא "מ-24 החודשים האמורים";
(3) בסעיף 160(ה), אחרי "בשירות לאומי" יבוא "או משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות";
(3א) בסעיף 163, בסופו יבוא:
"(ה) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות כמובטל, במהלך תקופת השירות.";
(4) בסעיף 238, בהגדרה "ילד", בפסקה (3)(ב), אחרי פסקת משנה (2) יבוא:
"(3) משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות;";
(5) בסעיף 287, בסופו יבוא:
"(11) משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות.";
(6) בסעיף 348(ה), אחרי "מתנדב בשירות לאומי" יבוא "משרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות".
סעיף 25א ו-25ב - יופצו באופן נפרד.
תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
25ג.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 44 יבוא:
"45. שירות אזרחי – החלטה של הרשות לשירות אזרחי לפי חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ד–2014".
הוראות מעבר
26.
(א) מינהלת השירות האזרחי–לאומי שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס' 2295 מיום ה' באלול התשס"ז (19 באוגוסט 2007), יראו אותה כרשות שהוקמה לפי סעיף 14 לחוק זה.
(ב) ראש מינהלת השירות האזרחי–לאומי שכיהן ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1761 מיום כ"ד בסיוון התש"ע (6 ביוני 2010), יראו אותו כמי שמונה למנהל לפי סעיף 14(ג) לחוק זה.
(ב1) עובדי מינהלת השירות האזרחי-לאומי שכיהנו ערב יום התחילה, יראו אותם כעובדי הרשות, ואלה מהם שהיו עובדי המדינה ערב יום התחילה יהיו עובדי המדינה גם לאחר יום התחילה.
(ג) על אף האמור בסעיף 9, מפעיל שהפעיל מופנים לשירות בשירות אזרחי ערב יום התחילה בהתאם להוראות לפי חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב–200215 (להלן – חוק דחיית שירות), יראו אותו כגוף שאושר לפי הסעיף האמור עד תום שנתיים מיום התחילה.
(ד) מי שהחל לשרת לפני יום התחילה בשירות אזרחי לפי חוק דחיית שירות או בשירות אזרחי משמר בהתאם להחלטת הממשלה מס' 5275 מיום כ"ה בכסלו התשע"ג (9 בדצמבר 2012), יחולו לגבי שירותו ההוראות לפי חוק דחיית שירות שחלו על שירות אזרחי לפי אותו חוק ערב פקיעתו.
(ה) מי שהחל לשרת בשירות אזרחי לתלמידי ישיבות שאינו שירות אזרחי–בטחוני, בתקופה שמיום התחילה עד יום ב' בתמוז התשע"ד (30 יוני 2014), יחולו עליו הוראות חוק זה, בשינויים אלה:
(1) במקום תקופת השירות והיקף השירות כאמור בסעיף 4(א)(1), הוא ישרת 40 שעות שבועיות בממוצע למשך שנה או 20 שעות שבועיות בממוצע למשך שנתיים;
(2) במקום דמי כלכלה לפי סעיף 5(ב), ישולמו לו דמי כלכלה בהתאם להוראות תקנות דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם (שירות אזרחי), התשס"ז–200716 כנוסחן ערב פקיעתו של חוק דחיית שירות.
סעיף 26א ו-27 - יופצו באופן נפרד.
תוספת
(סעיף 5(ג))
תנאי השירות של משרת בשירות אזרחי
1.
(א) משרת בשירות אזרחי המשרת חמישה ימים בשבוע, זכאי ל–22 ימי חופשה / 16 ימי חופשה – הצעת ח"כ שקד / 15 ימי חופשה – הצעת ח"כ שטרן לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות, ומשרת בשירות אזרחי המשרת פחות מחמישה ימים בשבוע, זכאי לימי חופשה בהיקף יחסי למספר ימי השירות השבועיים שלו.
(ב) משרת בשירות אזרחי המשרת שישה ימים בשבוע, זכאי ל–26 ימי חופשה לכל שנת שירות / 20 או 21 ימי שירות – הצעת ח"כ שקד / 20 ימי חופשה – הצעת ח"כ שטרן,שייחשבו חלק מהשירות.
(ג) מועדי החופשה ייקבעו בידי הגוף המפעיל; בקביעתו כאמור יתחשב הגוף המפעיל, ככל הניתן, ברצון המשרת בשירות אזרחי.
2.
(א) בלי לגרוע מן האמור בפרט 1, משרת בשירות אזרחי זכאי לתשעה ימי חופשה בחגים, שיכללו את מועדי ישראל כמשמעותם בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח–194817, ואת יום העצמאות.
(ב) משרת בשירות אזרחי זכאי לזכויות כפי שהיו ניתנות לו אילו היה עובד, לעניין היעדרות בתשלום מתעסוקה ביום בחירות לפי סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת18, וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לפי סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג–196319.
3.
(א) משרת בשירות אזרחי זכאי להיעדר מהשירות עקב מחלה, על פי אישור רפואי, עד 20 ימים בשנת שירות.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), המנהל או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לאשר למשרת בשירות אזרחי להיעדר מהשירות עקב מחלה, מעבר ל–20 הימים האמורים בפרט משנה (א) אם מצא כי יש הצדקה מיוחדת לכך, ובלבד שתקופת ההיעדרות הכוללת לא תעלה על 90 ימים; בבואו לאשר היעדרות נוספת כאמור, רשאי המנהל לדרוש חוות דעת רפואית נוספת או להיוועץ ברופא מטעמו ולהתחשב במשך ההיעדרות ביחס למשך השירות בפועל.
4.
(א) משרת בשירות אזרחי יהיה זכאי להפסקה בת חצי שעה במהלך יום שירות.
(ב) משרת בשירות אזרחי יהיה זכאי להפסקה בת 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו.
(ג) בגוף מפעיל הפועל במשמרות, משרת בשירות אזרחי לא ישרת בלילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות; לעניין זה, "שירות בלילה" – שירות ששתי שעות ממנו, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22:00 ל-06:00.
5.
משרת בשירות אזרחי לא יופעל במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–195120, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית.
6.
ההוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל–197021, יחולו, בשינויים המחויבים, על כל הגופים המפעילים, בנוגע למשרתים בשירות אזרחי.
7.
משרת בשירות אזרחי יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד–195422.
***************************************************************************************