חומר רקע
הכנסת
30 בדצמבר 2013
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה – תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013 ותקנות חובת המכרזים (תיקון) (תיקון), התשע"ד-2013
רקע כללי
סעיף 2 לחוק חובת המכרזים, תשנ"ב-1992 (להלן – החוק) קובע כי "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עיסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, אלא על-פי מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו." סעיף 4 לחוק מסמיך את שר האוצר לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט, בין היתר, את הסכומים והנסיבות שלעניינם לא יהיה צורך במכרז. בהתאם לאמור קובעות תקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 (להלן – התקנות העיקריות) את הפטורים והתקשרויות חלופיות למכרז הפומבי (כגון "מכרז סגור" או "קבלת הצעות ממספר מציעים וכיוצא באלו) .
ביום 1.12.08 אישרה ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת את תקנות חובת המכרזים (תיקון) התשס"ט-2009. תקנות אלו הביאו לשינויים רבים לאופן בו נוהלו המכרזים עד אותו יום ("רפורמת 2009"). בין היתר, הורחבה סמכות ההתקשרויות ללא מכרז למשרדי הממשלה – הן על ידי העלאת סכומי ההתקשרות שניתן לבצע ללא מכרז, והן על ידי הסמכת ועדות פטור משרדיות (הוועדות מורכבות ממנכ"ל המשרד, חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד, בעצמם) אשר רשאיות לאשר התקשרויות נוספות ללא מכרז (ובין היתר התקשרויות בסכומים של עד 2.5 ו-4.5 מיליון ₪, בהתאם לנסיבות). לצד הרחבת חופש הפעולה של המשרדים צומצם משמעותית הצורך בפניה התכופה לוועדת הפטור המרכזית, שהייתה עמוסה באופן שלא אפשר לה לבחון כהלכה את הבקשות שהוגשו לה.
מבנה ועדות הפטור וסמכויותיהן נקבעו כהוראת שעה, שהוארכה עד ליום 31 בדצמבר 2013.
תיקון משמעותי נוסף במסגרת "רפורמת 2009" היה עדכון והוספה של סוגי ההליכים התחרותיים, שהתאפשרו בשל התקדמות המחשוב והשימוש באינטרנט בקרב ציבור המציעים הפוטנציאליים. בכך בא לידי ביטוי רצונו של משרד האוצר להקל על המשרדים את ביצועם של המכרזים ולקדם צמצום ההתקשרויות בפטור. בפועל, מדברי ההסבר שצורפו להצעת ה"מחליטים" בדיון הממשלה עולה כי לא חל שיפור משמעותי בשנים 2012-2008 בשיעור ההתקשרויות שאינן במכרז. למעשה מדברי ההסבר עולה כי בתקופה שלאחר כניסת "הרפורמה" לתוקף (בשנים 2012-2010) הגיעו התקשרויות בלא מכרז לכ-79% מכלל ההתקשרויות (לעומת 69% בשנים 2009-2008). בסך הכל התבצעו בשנים 2012-2008 26,608 התקשרויות (עם וללא מכרז). כשמתוכן התקשרויות ללא מכרז בסכום כולל של כ-73 מיליארד ₪. 78% מההתקשרויות שאינן במכרז הן עד סכום של 500,000 ₪. 45% מההתקשרויות ללא מכרז הן התקשרויות המשך להתקשרות קודמת, 26% בפטור של "ספק יחיד".
עוד תיקונים שאושרו במסגרת "רפורמת 2009" – הוגברה חובת השקיפות המוטלת על וועדות הפטור וועדת המכרזים; צומצמו עילות הפטור שלא היה בהן שימוש או הצדקה ונוספו עילות פטור חדשות שנדרשו; כן הורחבה ההגנה על זכויות עובדים המועסקים במסגרת ההתקשרות.
תקנות חובת המכרזים (תיקון) (תיקון) התשע"ד-2013
התיקון המוצע בתקנות אלו (תקנה 1(1) המוצעת) הוא הפיכת הוראת השעה שנקבעה ביום 9.2.2009 בתקנה 45(א) לתקנות חובת המכרזים (תיקון) התשס"ט-2009 – לעניין פעולתן וסמכויותיהן של ועדות הפטור המשרדיות – להוראה קבועה. יוער, כי תקנה 45 לתקנות חובת המכרזים (תיקון) התשס"ט-2009 שינתה תקנות רבות בתקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 (ר' נוסח משולב מלא שצורף).
בתקנה 1(2) מוצע כדלקמן:
"(ב) בתקופה שמיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ט בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) יחולו על גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי התקנות העיקריות בלא תיקונן בתקנת משנה (א), למעט התיקונים שבפסקאות (3)(ג)(4), (7) ו-(8) בתקנת המשנה האמורה".
כלומר, מוצע להגדיר כי גופים ציבוריים שאינם משרדים ממשלתיים שהוראת השעה לא חלה עליהם – לא תחול עליהם גם הוראת השעה לאחר הפיכתה לקבועה. יחד עם זאת נקבע כי החרגה זו תחול רק עד ליום 1.1.15, שעד אליו יצטרך משרד האוצר להחריגן באופן מסודר ומבואר בתקנות העיקריות. להשלמת התמונה יוער, כי הוראות ספציפיות שחלו עד היום על גופים אלו ימשיכו לחול עליהן (ההגדרות שנוספו לתקנה 1 לתקנות העיקריות ותקנה 5(ג) עד (ו) לתקנות העיקריות שעניינן התקשרות עם בעל מקצוע מומחה והתקשרות עם מתכננים).
לבסוף, מוצע (בתקנה 1(3) לתקנות המוצעות) להפוך גם את הוראת סעיף 45(ג) לתקנות חובת המכרזים (תיקון) התשס"ט-2009 (שעניינה בקרה על ועדת הפטור המשרדית) להוראה קבועה במסגרת תקנה 24ה לתקנות העיקריות (התיקון מבוצע על ידי מחיקת תקנה (ג) האמורה ובמקומה הוספת תקנה 6 המוצעת לתקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013). יוער כי לשון ההוראה הקבועה המוצעת בתקנה 24ה המוצעת תואם את לשון תקנה 45(ג) שאותה מוצע להחליף.
לנוחותך, רצ"ב נוסח התקנות המעודכן, כפי שהועבר לוועדה אתמול (29.12.2013):
"תקנות חובת המכרזים (תיקון) (תיקון), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-19921, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 45
1.
בתקנה 45 לתקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ט-20092 -
(1)
בתקנת משנה (א) -
(1)
בכותרת השולים, המילים "הוראות שעה" - יימחקו;
(2)
הרישה עד המילים "יראו כאילו" - תימחק;
(3)
בכל מקום, במקום "נאמר" יבוא "יבוא".
(2)
במקום תקנת משנה (ב) יבוא:
"(ב) בתקופה שמיום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) עד יום כ"ט בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) יחולו על גוף ציבורי שאינו משרד ממשלתי התקנות העיקריות בלא תיקונן בתקנת משנה (א), למעט התיקונים שבפסקאות (3)(ג)(4), (7) ו-(8) בתקנת המשנה האמורה".
(3)
תקנת משנה (ג) - תימחק.
תקנות חובת המכרזים (תיקון) התשע"ד-2013
תיקון תקנה 1 ותקנה 6א –
מוצע לקבוע כי במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם תדחה ועדת המכרזים הצעה אם בעל זיקה למציע (ולא רק בעל שליטה) הורשעו או נקנסו על ידי מפקח עבודה – כאמור בסעיפים המוצעים. כן מוצע לקבוע כאמור גם לעניין הטלת עיצומים כספיים בשלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, על המציע או מי מבעלי הזיקה אליו, בשל יותר משש הפרות על הוראות החיקוקים המינויים בתוספת השלישית לחוק להגברת האכיפה. השינוי מעגן תיקונים לחוק עסקאות גופים ציבוריים (ר' נוסח הסעיפים הרלוונטיים בסוף המסמך) שעניינו מכרזים של גופים שהפרו דיני עבודה. יוער, כי מעיון בפסיקה הנוגעת לדיני עבודה עיצומים כספיים מוטלים בקלות רבה. אף עיצומים כספיים על שש הפרות שונות מוטלים בקלות קלה מאוד – בין היתר מאחר שדיני העבודה אינם מעודכנים דיים, וישנה מסורת של אי הקפדה על דיני עבודה.
בעל שליטה, בהתאם לסעיף 6א, הוא "כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981". על פי חוק הבנקאות שליטה היא: "היכולת – בין לבד ובין יחד עם אחרים – לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; מבלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיימת בו אחת מאלה: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה, או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;"
לעומתו, "בעל זיקה, כהגדרתו בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים" כמוצע להלן, הוא כל אחד מאלה:
"(1) חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2) אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:
(א) בעל השליטה בו;
(ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
(ג) מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3) אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.
"6א. (א) בלי לגרוע מכלליות האמור בתקנות אלה במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם תדחה ועדת המכרזים הצעה בהתקיים אחד מאלה:
(1) המציע או מי מבעלי הזיקה אליו מבעלי השליטה בו הורשע בשלוש השנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז בשל הפרת דיני העבודה;
(2) המציע או מי מבעלי הזיקה אליו מבעלי השליטה בו נקנסו על ידי מפקח עבודה שמונה לפי סעיף 5 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, בשנה שקדמה למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז ביותר משני קנסות בשל הפרת דיני העבודה; לעניין תקנת משנה זו, "בעל שליטה" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981. לענין תקנת משנה זו, "בעל זיקה" – כהגדרתו בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים.
(3) בשלוש שנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, על המציע ו מי מבעלי הזיקה אליו הוטלו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות על הוראות החיקוקים המנויים בתוספת השלישית לחוק להגברת האכיפה; לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף 2ב(ב)(3) לחוק עסקאות גופים ציבוריים.
(ב) על אף הוראות תקנת משנה (א), רשאית ועדת מכרזים להחליט מטעמים מיוחדים שיירשמו שלא לדחות הצעה במכרז אף אם התקיים לגביה אחד התנאים כאמור; בהחלטה כאמור רשאית הוועדה להתחשב, בין השאר, בהתנהלותו של המציע, בדרך כלל, בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים וכן ביחס שבין היקף פעילות המציע שבשלה הורשע או נקנס בשל הפרת דיני העבודה לבין היקף פעילותו הכולל."
• תיקון תקנה 3(ב)(1) – הרחבת סמכות ועדת המכרזים (לא ועדת הפטור) לאישור התקשרות המשך עד לסכום של 150,000 ₪ במקרה שבו ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או פניה תחרותית. המטרה, על פי דברי ההסבר של משרד האוצר הייתה לעודד שימוש בכלים התחרותיים השונים.
"3. (ב) התקשרות המשך בתנאים זהים לתנאי ההתקשרות הראשונה או מיטיבים עם המזמין, בנסיבות שבהן השמירה על האחידות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות:
(1) באישור ועדת המכרזים אם התקיימו בה כל אלה:
(א) היא נעשית במהלך תקופת ההתקשרות הראשונה או סמוך לאחריה;
(ב) היא התקשרות המשך בלא עלות נוספת, או אם שוויין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך שנעשו לאותה התקשרות ראשונה לרבות התקשרות ההמשך הנוכחית, אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים ואם ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, שווין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך כאמור אינו עולה על 150,000 ₪ שקלים חדשים; "
• תיקון תקנה 6 (א) –
• לעניין תקנה 6(א)(3) - מניעת פסילתו של מכרז שהמציע בו לא צרף תצהיר שהוא תנאי סף (לדוגמא תצהיר על העדר הרשעות) ובלבד שהתנאים הנדרשים אכן התקיימו במציע במועד האחרון להגשת המכרז – מטרת התיקון היא למנוע מעניין טכני (אי צירוף תצהיר בשל השמטה) מלפסול מציע.
• לעניין תקנה 6(א)(4) – קביעה כי תנאי להשתתפות במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר של בעל הזיקה למציע ולא רק של בעל השליטה, בדבר קיום החובות וכו'. לעניין ההגדרה "בעל זיקה" – ר' תקנה 6א שלעיל.
6. (א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן;
(3) קיומם של כל האישורים והתצהירים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976(בתקנות אלה – חוק עסקאות גופים ציבוריים);
(4) במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעל השליטה בו ושל בעלי הזיקה אליו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה,
"בעל שליטה" – כהגדרתו בתקנה 6א(א)(2);
"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
מיום 19.8.1993
תק' תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5540 מיום 19.8.1993 עמ' 1066
6. (א) השתתפות במרכז במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
מיום 1.6.2009
תק' תשס"ט-2009
ק"ת תשס"ט מס' 6750 מיום 9.2.2009 עמ' 449
(א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן;
(3) המצאת כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות ותשלום חובות מס) חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976;
(4) במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה, "תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
מיום 31.8.2012
תק' תשע"ב-2012
ק"ת תשע"ב מס' 7149 מיום 1.8.2012 עמ' 1547
(א) השתתפות במכרז תהיה מותנית בתנאים הבאים:
(1) רישום בכל מירשם המתנהל על פי דין הצריך לענין נושא ההתקשרות וכן קיומם של הרשיונות הנדרשים על פי דין;
(2) אם קיים לענין נושא ההתקשרות תקן ישראלי רשמי כמשמעותו בחוק התקנים, תשי"ג-1953 - עמידה בדרישות התקן;
(3) המצאת קיומם של כל האישורים הנדרשים לפי חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976;
(4) במכרז לרכישת עבודה או שירותים עתירי כוח אדם – המצאת תצהיר בכתב של המציע ושל בעלי השליטה בו, בדבר קיום חובותיו של המציע בעניין שמירת זכויות עובדים, לפי דיני העבודה, צווי ההרחבה וההסכמים הקיבוציים החלים על המציע כמעסיק לצורך אספקת העבודה או השירותים; לענין זה,
"בעל שליטה" – כהגדרתו בתקנה 6א(א)(2);
"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
• תיקון תקנה 10א – בדומה לתיקון המוצע לתקנה 3, מוצע להרחיב גם את סמכות ועדת המכרזים להתקשרות בעקבות מכרז סגור או פניה תחרותית לקבלת הצעות – לסכום של 300,000 ₪, באישור ועדת הפטור המשרדית.
"10א. (א) (1) המנהל הכללי של המשרד, חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד, ישמשו חברי ועדת פטור משרדית;
(2) לעניין יחידת סמך תהיה ועדת הפטור המשרדית מורכבת מבעלי התפקידים ביחידת הסמך כאמור בפסקה (1), זולת אם החליט השר של אותו משרד כי ועדת הפטור המשרדית תשמש גם ועדת הפטור של יחידת הסמך, דרך כלל או לעניינים שהורה;
(3) לעניין המשטרה ושירות בתי הסוהר, רשאי השר לביטחון הפנים, ולעניין משמר בתי המשפט רשאי שר המשפטים, להורות כי בראש ועדת הפטור המשרדית יעמוד בעל תפקיד קבוע בדרגת ניצב או דרגה מקבילה לו שיסמיך המפקח הכללי, נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין; הורה השר לביטחון הפנים או שר המשפטים לפי העניין כאמור, יינתן אישור המפקח הכללי, נציב שירות בתי הסוהר או מנהל בתי המשפט, לפי העניין, לפי תקנה 3(20), להחלטות של ועדת הפטור המשרדית, המאשרות החלטות של ועדת המכרזים המשרדית, לפי התקנה האמורה;
(4) לעניין משרד האוצר; תשמש ועדת הפטור גם כוועדת הפטור המשרדית זולת אם המנהל הכללי של המשרד מינה ועדת אחרת לעניין זה, שהרכבה דומה לזו של ועדת הפטור.
(ב) החלטה של ועדת מכרזים בנוגע להתקשרות אשר שווייה עולה על 150,000 שקלים חדשים ואם ההתקשרות תיעשה בעקבות מכרז סגור או בעקבות פניה תחרותית לקבלת הצעות, ששויה עולה על 300,000 שקלים חדשים, טעונה את אישור ועדת הפטור המשרדית, זולת אם היא טעונה את אישור החשב הכללי או את אישור ועדת הפטור, אם היא אחת מאלה:
(1) החלטה על מתן פטור ממכרז;
(2) החלטה כי התקשרות תיעשה בדרך של מכרז ממוכן מהיר, כאשר שווי ההתקשרות עולה על 400,000 שקלים חדשים;
(3) החלטה כי התקשרות תיעשה בדרך של מכרז סגור."
• הוספת תקנה 24ה – תקנה 24ה המוצעת לתקנות העיקריות (ר' הנוסח המלא בתקנות המוצעות המצוטטות בהמשך) מטרתה לעגן את תקנה 45(ג) להוראת השעה שעניינה "בקרה על ועדת פטור משרדית". זאת נוכח הביזור של ועדות הפטור למשרדים.
• הוראת שעה (תקנה 6 המוצעת) – על פי הוראת השעה המוצעת תהיה ועדת מכרזים משרדית רשאית לערוך מכרז סגור להתקשרות ששוויה אינו עולה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שקיים מספר מצומצם של ספקים מתאימים לגבי אותה התקשרות (כלומר, אין צורך בוועדת הפטור המשרדית). הוראת שעה זו באה להקל על המשרדים אשר "קיבלו" במסגרת הרפורמה סוגיי מכרזים נוספים ובהם המכרז המקוון, אשר בפועל – מטעמיי תקציב וטעמים אחרים – לא יושמו עדיין. במצב זה נותרו ועדות המכרזים המשרדיות בלא כלים מספיקים. לפיכך מתבקשת הוראת השעה – תוך הנחה או תקווה כי בשנתיים הללו תושלם השמת המכרזים המקוונים.
• מוצע כי תקנות אלו ייכנסו לתוקפן בתוך 30 יום, למעט תקנה 6 אשר מעגנת בהוראה קבועה את הבקרה על ועדות הפטור המשרדיות שפועלות כבר עתה וימשיכו לפעול כסדרן.
לנוחותך, רצ"ב נוסח התקנות המעודכן, כפי שהועבר לוועדה אתמול (29.12.2013):
תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשע"ד-2013
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-19923, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 1
1.
בתקנה 1 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-19934 (להלן – התקנות העיקריות)-
(1) אחרי ההגדרה "ועדה לבחינת התקשרויות" יבוא:
""חוק להגדרת האכיפה" - חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-52011";
(2) בהגדרה "עבודה או שירותי עתירי כוח אדם", במקום "שירותי שמירה, אבטחה וניקיון" יבוא "שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה".
תיקון תקנה 3
2.
בתקנה 3(4)(ב)(1)(ב) לתקנות העיקריות, אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ואם ההתקשרות הראשונה נעשתה בעקבות מכרז או בעקבות פנייה תחרותית לקבלת הצעות, שווין המצטבר של כל התקשרויות ההמשך כאמור אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים".
תיקון תקנה 6
3.
בתקנה 6(א) לתקנות העיקריות –
(1)
בפסקה (3), אחרי "האישורים" יבוא "והתצהירים" ובסופה יבוא "(בתקנות אלה – חוק עסקאות גופים ציבוריים)".
(2)
בפסקה (4), במקום "בעלי השליטה בו" יבוא "בעלי הזיקה אליו" ובמקום ""בעל שליטה"" יבוא ""בעל זיקה"".
תיקון תקנה 6א
4.
בתקנה 6א לתקנות –
(1)
בתקנת משנה (א) -
(א)
בפסקה (1), במקום "מבעלי השליטה בו" יבוא "מבעלי הזיקה אליו";
(ב)
בפסקה (2), במקום "בעלי השליטה בו" יבוא "בעלי הזיקה אליו" ובמקום הסיפה יבוא:
"לענין תקנת משנה זו, "בעל זיקה" – כהגדרתו בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים."
(ג)
אחרי פסקה (2) יבוא:
"(3) בשלוש שנים שקדמו למועד האחרון להגשת ההצעות במכרז, על המציע או מי מבעלי הזיקה אליו הוטלו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות על הוראות החיקוקים המינויים בתוספת השלישית לחוק להגברת האכיפה; לעניין פסקה זו יחולו הוראות סעיף 2ב(ב)(3) לחוק עסקאות גופים ציבוריים.".
(2)
בתקנת משנה (ב), בכל מקום, אחרי "המציע" יבוא "או בעל הזיקה אליו" ובמקום "או נקנס בשל הפרת דיני העבודה לבין היקף פעילותו הכולל" יבוא "נקנס או הוטל עליו עיצום כספי כאמור בתקנת משנה (א) לבין פעילותו הכולל של המציע".
תיקון תקנה 10א
5.
בתקנה 10א(ב) לתקנות העיקריות -
(1)
ברישה, אחרי "שקלים חדשים" יבוא "ואם ההתקשרות תיעשה בעקבות מכרז סגור או בעקבות פניה תחרותית לקבלת הצעות, ששוויה עולה על 300,000 שקלים חדשים";
(2)
פסקת משנה (3) – תימחק.
הוספת תקנה 24ה
6.
אחרי תקנה 24ד לתקנות העיקריות יבוא:
"בקרה על ועדת פטור משרדית
24ה
(א)
החשב הכללי רשאי לתת התראה לוועדת פטור משרדית על פגמים שנפלו לדעתו בהתנהלותה או בהחלטותיה.
(ב)
סבר החשב הכללי כי על אף ההתראה חזרה ועדת הפטור המשרדית על התנהלות פגומה כאמור, יביא את העניין לדיון לפני ועדה שחבריה הם: המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, המנהל הכללי של משרד האוצר והחשב הכללי (בתקנה זו – ועדת הבקרה).
(ג)
ראתה ועדת הבקרה כי נפל פגם בהתנהלות ועדת הפטור המשרדית, רשאית היא להגביל את סכומי ההתקשרות שוועדת הפטור המשרדית רשאית לאשר, והתקשרות של אותו משרד מעל סכומים אלה תאושר בידי ועדת הפטור או בידי החשב הכללי, לפי העניין; ראתה ועדת הבקרה כי נפל פגם בהתנהלות ועדת הפטור המשרדית המצדיק את ביטול סמכויותיה, רשאית היא לבטל את סמכויותיה, והתקשרות של אותו משרד תאושר בידי ועדת הפטור או החשב הכללי, לפי העניין."
הוראת שעה
7.
לתקופה של שנתיים מיום פרסומן של תקנות אלה, תהיה ועדת מכרזים משרדית רשאית לערוך מכרז סגור להתקשרות ששוויה אינו עולה על 400,000 שקלים חדשים, ובלבד שקיים מספר מצומצם של ספקים מתאימים לגבי אותה התקשרות ויראו את כל הספקים כאמור כרשימת המציעים למכרז סגור ותחול תקנה 16(ד) ו-(ה) בשינויים המחויבים.
תחילה
8.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, למעט תקנה 6 שתחילתה ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014).
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
חוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976
2ב. (א) בסעיף זה –
"אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"בעל זיקה" – כל אחד מאלה:
(1) חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2) אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:
(א) בעל השליטה בו;
(ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
(ג) מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3) אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.
"גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;
"הורשע", בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);
"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
"מועד ההתקשרות" –
(1) לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
(2) לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;
"עבירה" – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום, ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק [ר' להלן];
"שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(ב) (1) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
(2) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:
(א) כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
(ב) כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה;
(3) לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.
(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.
(2) הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:
(א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לפי הענין;
(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;
(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
(3) חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, הם:
(א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.
(4) חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת ושל משרד מבקר המדינה הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1) התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;
(2) מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.
(ד) שר האוצר רשאי לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.
מיום 22.10.2002
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 497 (ה"ח 3109)
הוספת סעיף 2ב
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 145 (ה"ח 64)
תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי
2ב. (א) בסעיף זה –
"אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"בעל זיקה" – כל אחד מאלה:
(1) חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2) אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:
(א) בעל השליטה בו;
(ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
(ג) מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3) אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.
"גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;
"הורשע" – הורשע בפסק דין חלוט, בעבירה לפי חוק שכר מינימום, שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);
"הורשע", בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);
"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
"מועד ההתקשרות" –
(1) לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
(2) לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;
"עבירה" – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום;
"שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(ב) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיים אחד מאלה:
(1) הספק ובעל זיקה אליו לא הורשעו בעבירה לפי חוק שכר מינימום;
(2) הספק או בעל הזיקה אליו הורשע בעבירה אחת לפי חוק שכר מינימום, אך במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה;
(3) הספק או בעל זיקה אליו הורשע בשתי עבירות או יותר לפי חוק שכר מינימום, אך במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.
עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה.
(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.
(2) הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:
(א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום, לפי הענין;
(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות לבין היקף פעילותו הכולל;
(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
(3) חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, הם:
(א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.
(4) חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת ושל משרד מבקר המדינה הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על התקשרות כאמור בתקנה 3 (1) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1) התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;
(2) מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.
(ד) שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.
מיום 19.6.2012
תיקון מס' 8
ס"ח תשע"ב מס' 2326 מיום 19.12.2011 עמ' 74 (ה"ח 363)
ת"ט תשע"ב-2012
ס"ח תשע"ב מס' 2362 מיום 4.6.2012 עמ' 451
תשלום שכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין קיום דיני העבודה – תנאי לעסקה עם גוף ציבורי
2ב. (א) בסעיף זה –
"אמצעי שליטה", "החזקה" ו"שליטה" – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;
"בעל זיקה" – כל אחד מאלה:
(1) חבר בני אדם שנשלט על ידי הספק;
(2) אם הספק הוא חבר בני אדם, אחד מאלה:
(א) בעל השליטה בו;
(ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי הענין, דומה במהותו להרכב כאמור של הספק, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של הספק;
(ג) מי שאחראי מטעם הספק על תשלום שכר העבודה;
(3) אם הספק הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט בספק.
"גוף ציבורי" – כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "גוף ציבורי" שבסעיף 1;
"הורשע", בעבירה – הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);
"חוק עובדים זרים" – חוק עובדים זרים (איסוק העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;
"חוק שכר מינימום" – חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987;
"מועד ההתקשרות" –
(1) לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז – המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
(2) לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז – המועד שבו הוגשה לגוף הציבורי ההצעה ולפיה נערכה ההתקשרות בעסקה; ואם לא הוגשה הצעה כאמור – מועד ההתקשרות בעסקה;
"עבירה" – עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום, ולעניין עסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, גם עבירה על הוראות החיקוקים המנויות בתוספת השלישית לאותו חוק;
"שליטה מהותית" – החזקה של שלושה רבעים או יותר בסוג מסוים של אמצעי שליטה בחבר בני האדם;
"תצהיר בכתב" – כמשמעותו בסימן א' לפרק ב' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(ב) (1) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה למכירת נכס או למתן שירות, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
(2) לא יתקשר גוף ציבורי עם ספק בעסקה לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לגוף הציבורי, אלא אם כן נוכח מי שמייצג את הגוף הציבורי באותה עסקה, על פי תצהיר בכתב מאת אותו ספק, כי התקיימו כל אלה:
(א) כי עד מועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות – כי במועד ההתקשרות חלפו שלוש שנים לפחות ממועד ההרשעה האחרונה;
(ב) כי בשלוש השנים שקדמו למועד ההתקשרות לא הוטלו על הספק או על בעל זיקה אליו עיצומים כספיים בשל יותר משש הפרות המהוות עבירה;
(3) לעניין פסקה (2)(ב), יראו מספר הפרות שבשלהן הוטל עיצום כספי כהפרה אחת, אם ניתן אישור מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה כי ההפרות בוצעו כלפי עובד אחד בתקופה אחת שעל בסיסה משתלם לו שכר.
(ב1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (3) או אחת הועדות לבחינת התקשרויות כאמור בפסקה (4), לפי הענין.
(2) הועדה לבחינת התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:
(א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום או בכל הקשור לשמירת זכויות עובדים בעסקאות לקבלת שירות כהגדרתו בסעיף 2 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011, לפי הענין;
(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה לבין היקף פעילותו הכולל;
(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק או הוטלו עליו עיצומים כספיים בשל הפרות המהוות עבירה – מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
(3) חברי הועדה לבחינת התקשרויות, למען לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, הכנסת ומשרד מבקר המדינה, הם:
(א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון – היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.
(4) חברי הועדות לבחינת התקשרויות לענין עסקאות של לשכת נשיא המדינה, של הכנסת ושל משרד מבקר המדינה הם, בכל אחד מהם, לפי הענין, החשב או סגנו, והוא יהיה היושב ראש, היועץ המשפטי או נציגו ומנהל מחלקת הרכש או נציגו.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1) התקשרות ששווייה אינו עולה על הסכום המרבי של התקשרות שמשרד ממשרדי הממשלה רשאי להתקשר בה בדרך של מכרז סגור, לפי הוראות תקנון כספים ומשק, כהגדרתו בתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993, אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנון האמור אינו חל עליו;
(2) מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.
(ד) שר האוצר רשאי לקבוע את נוסח התצהיר כאמור בסעיף קטן (ב), ורשאי הוא לקבוע מסמך אחר שיימסר לגוף הציבורי במקום או נוסף על התצהיר.
3. (א) עבר גוף ציבורי על הוראות סעיפים 2 או 2ב, יאשם בעבירה אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל, חשב או פקיד אחראי בו, וכל מי שייצג את הגוף הציבורי בעסקה, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת קיום הוראות הסעיף האמור.
(ב) מי שעבר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), דינו – קנס.
התוספת השלישית לחוק להגברת האכיפה בדיני עבודה
(סעיפים 16, 25, 32, 36 ו-51(ב))
(1) מתן חופשה שנתית לפי פרק שני לחוק חופשה שנתית;
(2) תשלום דמי חופשה לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק חופשה שנתית;
(3) תשלום פדיון חופשה לפי סעיף 13 לחוק חופשה שנתית;
(4) איסור העבדה בשעות נוספות שאינה מותרת או בלא היתר לפי סעיף 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(5) איסור העבדה בשעות נוספות או במנוחה השבועית שלא בהתאם להוראות היתר שניתן לפי הפרק הרביעי לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(6) איסור העבדה במנוחה השבועית בלא היתר, לפי סעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(7) תשלום גמול שעות נוספות לפי סעיף 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(8) תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית לפי סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה;
(9) איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה הקבועות בסעיף 20 לחוק עבודת הנוער;
(10) איסור העבדת נער במנוחה השבועית לפי סעיף 21 לחוק עבודת הנוער;
(11) איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר לפי סעיף 24 לחוק עבודת הנוער;
(12) איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר לפי סעיף 25 לחוק עבודת הנוער;
(13) איסור ניכוי סכומים משכרו של עובד לפי סעיף 25 לחוק הגנת השכר – כשניכוי הסכומים היה ביוזמת מזמין השירות או לפי הוראותיו;
(14) העברת סכומים שנוכו, לפי סעיף 25א לחוק הגנת השכר;
(15) איסור הלנת שכר לפי סעיף 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר;
(16) תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום;
(17) תשלום שכר מינימום לפי הסכם קיבוצי כללי ענפי שהורחב בצו הרחבה, לפי סעיף 33יד(ב) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;
(18) תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה;
(19) תשלומים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני שירות בתחומי השמירה והניקיון בגופים ציבוריים, התשע"ג-2013, בנושאים המנויים בפרטים 1, 3, 4, 5 ו-7 שבתוספת לחוק האמור.
מיום 6.8.2013
תיקון מס' 3
ס"ח תשע"ג מס' 2406 מיום 6.8.2013 עמ' 201 (ה"ח 781)
הוספת פרט (19)