חומר רקע
ו' שבט, תשע"ד
7 ינואר, 2014
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
נוסח משולב לדיון הקבוע ביום 15.1.14 בנושא התפלגות סיעה ומימון מפלגות
הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61) (העלאת אחוז החסימה והגברת המשילות), התשע"ג-2013 של חה"כ דוד רותם, חה"כ רוברט אילטוב, חה"כ חמד עמאר, חה"כ רונן הופמן (פ/1160; פ/1402)
חוק הכנסת, התשנד-1994
התפלגות
59. רואים התפלגות של סיעה לענין סעיף 6א לחוק–יסוד: הכנסת, אם נתקיים אחד מהתנאים האלה:
(1) ההתפלגות היא של קבוצה של שני חברי הכנסת לפחות, שהם שליש ממספר חברי הסיעה לפחות, או של קבוצה של שבעה חברי הכנסת לפחות;
הערות:
** הנוסח שעבר קריאה ראשונה הותיר על כנו את הכלל הבסיסי המתיר לשליש מחברי הסיעה להתפלג מן הטעם שיש בו איזון ראוי בין ההכרה בכך שיש שינויים במהלך הכנסת שיכולים להצדיק התפלגות, מחד גיסה, ושצריך שיבטא אותם מיעוט משמעותי באופן שיבטיח שלא תהיה התפלגות אלא לאחר שאירע משבר שאינו זניח, מאידך גיסה. בדיון ביום 9.12.13 יושב ראש הוועדה וחבר הכנסת ברלב סברו שיש להותיר את המצב על כנו; היו שסברו שיש להגדיל את הרף (חה"כ הופמן – מן הטעם שחברי הכנסת הם נציגי המפלגה והציבור וככלל יש להקשות על הפגיעה בשולחיהם) והיו שסברו שיש להנמיכו או לבטלו לחלוטין (חה"כ אורית סטרוק ודב חנין – מן הטעם שיש לתת משקל מכריע לכך שחבר הכנסת מייצג אידיאולוגיה מסוימת ולאפשר לו לתפקד בכנסת לפי מיטב מצפונו). רוח הדיון של 23.12.13 הייתה להותיר את הכלל הקיים ולפיכך הנוסח לא מציע שינוי בעניין זה.
** הצעת התיקון שעברה קריאה ראשונה ולפיה מבטלים את התיקון שעבר בכנסת ה-18 בעניין "קבוצה של שבעה חברי הכנסת לפחות" נותרה בעינה בנוסח המצ"ב – לא היו הסתייגויות מהצעה זו בדיונים.
(2) ההתפלגות היא של סיעה שהיא צירוף של מפלגות, וההתפלגות היא על פי ההשתייכות לאותן מפלגות, והיא הגישה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית בעת הגשת רשימת המועמדים שלה, נוסח של הסכם בדבר צירוף של מפלגות כאמור, בציון ההשתייכות של המועמדים;
גרסה א' [של חברי הכנסת דב חנין ואורית סטרוק]:
(3) ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד, החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת.
גרסה ב' [מחיקת פסקה (3)]:
(3) ההתפלגות היא של חבר כנסת אחד, החבר בסיעה שמספר חבריה אינו עולה על שלושה, וההתפלגות נעשית בעת שהסיעה מתמזגת עם סיעה אחרת.
הערה:
** בדיון ביום 9.12.13 הוער שהנוסח הקיים של פסקת משנה (3) טעון תיקון: שהרי אם מצב של התמזגות סיעה בסיעה אחרת מצדיק התפלגות של החלקים שאינם מסכימים למיזוג מדוע להגביל זאת לגודל מסוים של סיעה או לקבוע תנאי שרק חבר כנסת אחד יכול להתפלג? ואם, לעומת זאת, ההנחה היא שמיזוג סיעה בסיעה אחרת היא החלטה שאושרה במוסדות המפלגה, או שאינה שונה מהחלטה חשובה אחרת, מדוע לאפשר למיעוט הפחות משליש (סטייה מהכלל הרגיל) לא לציית להחלטה? ומכאן שמוצעות שתי גרסאות בעניין זה.
חוק מימון מפלגות, התשלג-1973
הגדרות
1. בחוק זה -...
"היום הקובע" - כל אחד מאלה, לפי הענין -
(1) היום ה-101 לפני יום הבחירות לכנסת לפי סעיף 9 לחוק-יסוד: הכנסת;
(2) בבחירות המתקיימות על פי חוק התפזרות הכנסת, כאמור בסעיף 34 לחוק-יסוד: הכנסת - היום השלישי אחרי תחילת אותו חוק;
(3) בבחירות מוקדמות המתקיימות לפי הוראות סעיפים 11(ב), 28(ו) או 29(ו) סעיפים 11(ב) או 29(ו)
לחוק-יסוד: הממשלה או לפי הוראות סעיף 36א לחוק-יסוד: הכנסת - היום השלישי אחרי היום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות;
הערה:
התאמה טכנית לתיקונים בעניין אי אמון בממשלה (אם תתקבל הגרסה של אי אמון קונסטרוקטיבי מלא)
...
תשלום הוצאות הבחירות
4. (א) סיעה שמסרה ליושב-ראש הכנסת אישור של יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית שהגישה רשימת מועמדים לכנסת הבאה, תשולם לה מיד מקדמה על חשבון המימון של הוצאות הבחירות שלה; המקדמה תהיה 60% מיחידת מימון אחת לכל חבר הכנסת שנמנה עם הסיעה ביום הגשת רשימת המועמדיםביום הקובע; לענין זה לא יובאו בחשבון חברי הכנסת שפרשו מן הסיעה קבעה ועדת הכנסת, עד היום הקובע, שחבר הכנסת פרש מסיעתו לפי סעיף 61 לחוק הכנסת, יכלול מספר חברי הכנסת של הסיעה לעניין חישוב המקדמות גם את חבר הכנסת שפרש [ואם קבעה כך לאחר היום הקובע, ייגרע מספרו ממספר חברי הכנסת של הסיעה לעניין חישוב המקדמות.]
הערות:
** מוצעים כאן שני תיקונים –
(1) תיקון המועד לעניין בדיקת גודל הסיעה לצורך תשלום מקדמות - לפי הדין הקיים, תשלום המקדמות למפלגות, שמהווה חלק הארי של תקציב הבחירות, משולם למפלגות המיוצגות על ידי סיעות לפי מספר החברים של הסיעה – החוק הקיים קובע את יום הגשת רשימות המועמדים (47 ימים לפני יום הבחירות) כיום שבו בודקים את גודל הסיעה. הסדר זה מעודד התפלגויות לקראת בחירות, ו"מסחר" בכספי המקדמות שנלקחו על ידי המתפלגים מסיעת האם. תופעה זו פוגעת קשה במפלגת האם, שכן אין למפלגה סכומים רבים נוספים כדי לנהל את תקציב הבחירות שלה.
בהצעת החוק שעברה קריאה ראשונה הוצע שהמימון השוטף של סיעת האם לא ייגרע אם ההתפלגות נעשית בזמנים מסוימים, בין היתר, לקראת סוף כהונת הכנסת. ככל שמדובר בהתפלגות שנעשית לקראת סוף כהונתה של הכנסת, ההיגיון של הצעת החוק חל גם על תשלום המקדמות שכן בתקופה זו, הפעילות הפרלמנטרית יורדת מאוד, ועיקר הפעילות של מפלגות וסיעות מתרכזת בהכנה לבחירות. לפיכך הוחלט בדיון ביום 23.12.13 להציע שאם התפלגות נעשתה אחרי היום הקובע (ר' הגדרה לעיל, בסעיף 1 לחוק, כשמדובר בבחירות במועדן 101 ימים לפני יום הבחירות), מימון המקדמות של סיעת האם לא ייפגע. יוער שלכאורה שני המועדים קרובים (100 ימים לעומת 47 ימים לפני הבחירות) אך מבחינה פוליטית יש הבדל גדול בין שני המועדים שכן ביום הגשת רשימות המועמדים יודע כל מועמד היכן הוא ממוקם ברשימה (בין שהיו בחירות מקדימות במפלגה ובין שהרשימה נקבעת בדרך אחרת) ואז המוטיבציה לאנשים שאינם ממוקמים במקום גבוה להתפלג ולקחת חלק מכספי המפלגות של סיעת האם עולה.
(2) התייחסות לפורשים כשנבדק גודל הסיעה לצורך תשלום מקדמות - החוק היום (בנוסח לא ברור) קובע כי לצורך המקדמות ייגרעו ממספר החברים של הסיעה חברי הכנסת שפרשו ממנה. יש לשער שקביעה זו נועדה כדי לא לעודד סיעות להכריז על פורשים לקראת בחירות ולפגוע בחברי כנסת בצורה קשה (הן מבחינת הזכות לבחור ולהיבחר ור' סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, הן מבחינת תפקידים ברשות המבצעת ור' סעיפים 6(ה) ו-25(ג) לחוק יסוד: הממשלה, והן מבחינת הזכאות למימון). לכאורה אם חבר הכנסת "בגד" בסיעתו, והדבר אושר בפרוצדורה מסודרת, עם זכות ערעור לבית משפט (לפי פרק י' לחוק הכנסת), אין סיבה לפגוע בסיעה לעניין המקדמות. ואולם בסיטואציה אחת יש טעם ברעיון שמובע היום בחוק – והיא הכרזה על אדם כפורש בעת שכולם מתכוננים לבחירות. הדעת נותנת שאם חבר הכנסת פגע בסיעתו במהלך הקדנציה, צריך היה בזמן הנכון להכריז על פרישתו (כך קובע גם סעיף 61(א) לחוק הכנסת שלפיו ועדת הכנסת צריכה להכריז על הפרישה "בישיבה שבסמוך לאחר הפרישה"), ואילו בתקופת בחירות, הכנסת אינה פעילה והכרזה לא תועיל לתפקוד הסיעה בכנסת אלא רק תפגע, בין היתר, בזכות להיבחר של חבר הכנסת. יובהר כי עצם התמודדותו של חבר כנסת במסגרת רשימה שהגישה מפלגה אחרת אינה עילה להכרזה עליו כפורש גם לפי הדין היום. לכן מוצע, לאחר הדיון מיום 23.12.13, לצמצם את הרעיון שמובע היום בחוק רק לעניין הכרזות על פרישה מסיעה בתקופת הבחירות. כלומר – אם הסיעה הכריזה על אדם כפורש במהלך כהונת הכנסת (לפני "היום הקובע") – לא ייגרע אותו אדם ממספר חברי הכנסת שלה לצורך קבלת המקדמות, ואולם אם הכריזה עליו כפורש אחרי "היום הקובע" – כן ייגרע (יוער שסיטואציה אחרונה זו נדירה שכן רק במקרים נדירים ראוי לאשר הכרזה על פרישה בתקופת הבחירות).
(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), סיעה המונה פחות מחמישה חברי כנסת, רשאית לבקש מקדמה על חשבון המימון של הוצאות הבחירות שלה בשיעור של 60% מחמש יחידות מימון, ובלבד שהפקידה בידי יושב ראש הכנסת כתב ערבות בנקאית עצמאית, להנחת דעתו, על ההפרש שבין סכום המקדמה לפי סעיף קטן זה לבין סכום המקדמה המגיע לה לפי סעיף קטן (א); תוקפו של כתב הערבות הבנקאית יהיה לפחות עד תום שישה חודשים אחרי יום הבחירות; בכתב הערבות תיכלל התחייבות הבנק לשלם לאוצר המדינה את סכום הערבות, כולו או מקצתו, על פי דרישת יושב ראש הכנסת.
(א2) רשימת מועמדים רשאית לבקש מקדמה על חשבון מימון הוצאות הבחירות שלה בשיעור של 60% מחמש יחידות מימון, ובלבד שמסרה ליושב ראש הכנסת אישור של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית על הגשת רשימת מועמדים לכנסת הבאה, הפקידה כתב ערבות בנקאית כאמור בסעיף קטן (א1), וכן קיימה את התנאים המפורטים בסעיף 6(א).
(ב) זכתה סיעה בבחירות לכנסת הנכנסת במנדט אחד לפחות, ישולם לה מן הסכום המגיע לה לפי סעיף 3(א) -
(1) 85% - מיד לאחר פרסום תוצאות הבחירות;
(2) 15% - מיד לאחר שמבקר המדינה הגיש ליושב-ראש הכנסת דין-וחשבון חיובי לפי סעיף 10(ב).
(ג) מקדמה שסיעה קיבלה לפי סעיף קטן (א) תנוכה מן התשלומים לפי סעיף קטן (ב); היתה המקדמה גדולה מן הסכום המגיע לסיעה למימון הוצאות הבחירות, תנוכה היתרה מן הסכום הראשון או מן הסכומים הראשונים המגיעים לה למימון הוצאותיה השוטפות.
(ג1) היתה המקדמה ששולמה לפי סעיפים קטנים (א1) ו-(א2) גדולה מן הסכום המגיע לסיעה או לרשימת המועמדים לפי סעיף קטן (ב)(1), יורה יושב ראש הכנסת על מימוש הערבות הבנקאית, כולה או חלקה, עד להפרש שבין סכום המקדמה ששולמה לבין הסכום המגיע כאמור.
(ד) סיעה תהיה זכאית להחזר הוצאות מימון של הוצאות בחירות שנשאה בהן.
(ה) לענין סעיף זה, "הוצאות מימון" - הוצאות מימון ששולמו למוסד כספי בקשר לאשראי שניתן לסיעה לצרכי הוצאות בחירות שנשאה בהן הסיעה החל מ–15 ימים אחרי היום הקובע, ובלבד שלא יוחזרו הוצאות מימון לגבי אשראי שעלה על סכום מימון הוצאות בחירות שהסיעה זכאית לו לפי סעיף 3 ושטרם שולם לה על-פי סעיפים קטנים (א) או (ב).
שינויים בהרכב הסיעות
13. (א) התפלגה סיעה בכנסת או התמזגו סיעות בכנסת על-פי האמור בסעיפים 59 ו–60 לחוק הכנסת יחושב מימון ההוצאות השוטפות של החלקים שהתפלגו בהתאם למספר החברים החדש, החל בחודש שלאחר שועדת הכנסת אישרה את השינוי.
(ב) בכל מקרה אחר לא יהיו חברי הכנסת שפרשו מסיעה זכאים למימון הוצאות שוטפות, ומימון ההוצאות של הסיעה שממנה פרשו לא ישתנה.
(ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על התפלגות סיעה בכנסת לפי הוראות סעיף 59(1) או (3) לחוק הכנסת שנעשתה בשלושת החודשים הראשונים בשנתיים הראשונות שלאחר תחילת כהונת הכנסת או ביום הקובע ואילך, ויחולו לענין זה הוראות סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוגשה ההודעה על ההתפלגות לועדת הכנסת, לפי הוראות סעיף 60 לחוק הכנסת, על ידי רוב חברי הסיעה או בהסכמתם.
הערה:
נוסח זה משקף את הנוסח שעבר קריאה ראשונה ולפיו התפלגויות בתחילת כנסת ובסופה לא יזכו את המתפלגים בחלק יחסי של המימון השוטף והוא ייוותר בידי סיעת האם. יצוין שסעיף זה אינו עוסק במפלגות ש"רצות" ביחד בבחירות והודיעו מראש שהן מפלגות נפרדות אלא רק בהתפלגות מסיעת אם גרעינית. התקופה המוצעת מורכבת מאלה:
(1) השבה של הדין שקדם לתיקון שנעשה בכנסת הקודמת לעניין השנתיים הראשונות לכהונת הכנסת – שנקבע בשל ההנחה שעד אז (בתחילת כהונת כנסת) אין משברים המצדיקים עידוד התפלגויות של המחוקק בצורת הסדר המאפשר לקיחת כספים מסיעת האם;
(2) הצעה חדשה לעניין סוף כהונת הכנסת, שאז, בדומה למוצע לעניין המקדמות, אין פעילות של ממש בכנסת אלא התכוננות לבחירות, ואין מקום לעודד התפלגויות ולקיחת כספים ממפלגת האם.
(ד) (1) חלק שהתפלג מסיעה ישתתף בהחזר חובות המפלגה שאותה סיעה ייצגה בכנסת, באופן יחסי לגובה מימון ההוצאות השוטפות שבשל ההתפלגות נגרע מהסיעה שממנה התפלג; החזר החוב יהיה מתוך ההוצאות השוטפות שלהן החלק שהתפלג זכאי עד לסיום כהונתה של אותה הכנסת, למעט 5% מיחידת מימון אחת כאמור בסעיף 3(ג) סיפה; פסקה זו תחול גם אם החלק שהתפלג התמזג עם סיעה אחרת בכנסת.
(2) חובת ההשתתפות של חלק, כאמור בפסקה (1), תחל בתקופה שתחילתה ביום שבו זכאי למימון הוצאות שוטפות ותסתיים ביום סיום כהונתה של אותה הכנסת.
(3) רואה החשבון של הסיעה שממנה התפלג חלק, שמונה לפי סעיף 5א, יקבע, בהקדם האפשרי, את חובות המפלגה לענין סעיף קטן זה, וימסור על כך הודעה ליושב ראש הכנסת ולבא כוחו של החלק שהתפלג.
(4) רואה החשבון של הסיעה שממנה התפלג חלק יאפשר לבא כוח החלק שהתפלג או מי מטעמו לעיין במסמכים שנוגעים לחובות המפלגה; היתה מחלוקת בנוגע לסכום חובות המפלגה - תבוא המחלוקת להכרעת יושב ראש הכנסת, שיכריע בענין בתוך 30 ימים.
(5) לענין סעיף קטן זה, "חובות המפלגה" - ההפרש שבין הוצאותיה לבין הכנסותיה, בתקופה שבה החלק שהתפלג או חלק ממנו, היה חלק מהסיעה, וכן לצורך הבחירות לכנסת שאליה נבחר חלק כאמור; ואולם לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציאה מפלגה לשם רכישת זכויות בנכסים הנשארים בידיה לאחר ההתפלגות.
דיווח על סיעה שקיבלה מקדמה ולא זכתה במנדט
13ג. (א) סיעה שקיבלה מקדמה למימון הוצאות בחירות לפי סעיף 4(א) ולא זכתה בבחירות במנדט, ימשיכו לחול עליה הוראות חוק זה לצורך ביקורת חשבונותיה לתקופת הבחירות לפי סעיף 10.
(ב) לא היה דין וחשבון של מבקר המדינה לפי סעיף 10(ב), על סיעה כאמור בסעיף קטן (א), חיובי - יהיו מי שהיו נציגיה של הסיעה אחראים ביחד ולחוד להחזיר לאוצר המדינה 15% מהמקדמה שהסיעה קיבלה.
(ג) סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי חבר הכנסת היוצאת שקיבל מקדמה לפי סעיף 16(3) ושרשימת המועמדים שבראשה עמד לא זכתה בבחירות במנדט.
הערה:
התאמה טכנית לתיקון המוצע בסעיף 16(3)
סיעות חדשות
16. חברי הכנסת שנבחרו מרשימת מועמדים שהוגשה על ידי מפלגה שלא היתה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת - יהיו, מיום כינוס הכנסת החדשה, סיעה לענין חוק זה (להלן - סיעה חדשה), והוראותיו יחולו עליה בשינויים הבאים:
(1) 85% מן הסכום למימון הוצאות הבחירות ישולם לסיעה החדשה מיד לאחר שקיימה את התנאים המפורטים בסעיף 6(א)(1) עד (3), והתשלומים למימון הוצאותיה השוטפות - החל בחודש שבו קיימה אותם תנאים;
(2) תנאים קודמים לתשלום היתרה של 15% מהוצאות הבחירות הם:
(א) הסיעה החדשה לא הוציאה בתקופת הבחירות הוצאות בחירות בסכום העולה במחצית על יחידת מימון אחת לכל מנדט שזכתה בו באותן בחירות, או בסכום העולה ביותר ממחצית על שלוש יחידות מימון, לפי הגבוה יותר;
(ב) הסיעה החדשה לא קיבלה בתקופת הבחירות תרומות בניגוד לסעיף 8;
(ג) מבקר המדינה אישר ליושב-ראש הכנסת, על סמך ביקורת חשבונותיה של הסיעה החדשה, שלא חרגה מן ההגבלות האמורות בפיסקאות משנה (א) ו-(ב);
(3) רשימת מועמדים המוגשת על ידי מפלגה שאינה מיוצגת על ידי סיעה בכנסת היוצאת, והעומד בראשה ובא כוחה הוא חבר הכנסת היוצאת שאינו חבר סיעה בה, רשאית לקבל מקדמה למימון הוצאות הבחירות של הרשימה, על פי סעיפים 4(א) ו-(א1), בסכום המגיע לסיעה בעלת חבר אחד, בתנאי שהרשימה אושרה כדין ונתמלאו לגביה התנאים האמורים בסעיף 6(א);
הערה:
** ההוראה הקיימת מפלה לטובה חבר כנסת שפרש מסיעתו ומקים סיעה חדשה לקראת הבחירות, לעומת סיעה חדשה אחרת. בנוסח שעבר קריאה ראשונה מוצע לבטל את ההפליה הזו והצעה זו מוצדקת מכמה טעמים. ההנחה שעמדה בבסיס התיקון המקורי כאילו אדם מוכר יש לו סיכוי טוב יותר להיבחר לכנסת הבאה, ולכן מוצדק לממן אותו ביתר, לא הוכחה בשנים שבהן נעשה שימוש בסעיף זה. מכאן שמדובר בהוראה שפוגעת בשוויון ללא הצדקה. ההוראה מנוגדת לרציונל של חוקים שונים (שפורטו לעיל) שעניינם סנקציות על פורשים ולא עידודם באמצעות מימון ממלכתי. ההוראה גם פוגעת באוצר המדינה שכן יחידת המימון ניתנת ללא ערבות בנקאית והניסיון הראה שמעולם לא נבחר לכנסת מי שקיבל מימון לפי הוראה זו כך שהכספים אינם מגובים והמקדמות שמשולמות לפי סעיף זה אינן מוחזרות, בניגוד לדין לגבי מתמודדים חדשים.
(4) סעיף 9 יחול על סיעה חדשה החל ביום הגשת רשימת המועמדים שלה.
בעקבות דיון 23.12.13 – נוסח מוצע לעניין מימון צוות פרלמנטרי של סיעות יחיד:
בעקבות התיקון בעניין אפשרות להתפלגות (גם של חברי כנסת בודדים) בעת התמזגות סיעות, עלה הנושא של סיעות יחיד והצורך שלא לעודד מצב של רסיסי סיעות באמצעות מימון. בנוסף, מימון צוות פרלמנטרי מיוחד כולו למשכורת לאדם שמסייע לסיעה (מנהל, דובר, יועץ משפטי וכו') ולא לשום שירות אחר שמקבלת הסיעה בכנסת, ועלתה הסברה כי חבר כנסת בודד יכול להיעזר בעוזריו הפרלמנטריים ואין צורך לממן בנוסף לכך עובדים נוספים של סיעת יחיד שנוצרה כתוצאה מהתפלגות. אותו הרעיון תקף גם במקרים שרוב חברי הסיעה הם שרים וסגני שרים ונותר רק חבר כנסת בודד בכנסת.
מימון תשלומים לצוות הפרלמנטרי
3א. (א) הסכום השנתי הכולל המיועד למימון התשלומים לצוות הפרלמנטרי כאמור בסעיף
2(א)(3) לא יעלה על 6 מיליון שקלים חדשים, שישולמו מתקציב הכנסת; יושב ראש הכנסת יקבע כללים לחלוקת הסכום בין הסיעות, בהתחשב, בין השאר, בגודלן ובלבד שהסיעה מונה שני חברי הכנסת לפחות, שאינם שרים או סגני שרים.
(ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יהיה צמוד למדד, ויחולו לגביו הוראות סעיף 1ג(ב)(1) ו-(2), בשינויים המחויבים.
בעקבות דיון 23.12.13 – נוסח מוצע לעניין חלוקה או שלילה של יחידת המימון הנוספת במצב של התפלגות מסיעת אם:
בדיון מ-23.12.13 העירו חברי כנסת שאין הצדקה לתוספת יחידת מימון שוטף מעבר לחישוב שסיעה מקבלת לפי גודלה, ובפרט שחוק מימון מפלגות הוא יחסי לפי גודל סיעות, דבר שלא מתקיים בתוספת יחידת המימון שלפי סעיף 3(ג)
גרסה א' - של יו"ר הועדה וחה"כ הופמן
חישוב המימון
3. (א) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה חדשה כמשמעותה בסעיף 16, יהיה לפי יחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
(ב) המימון של הוצאות הבחירות של סיעה יהיה לפי מספר יחידות מימון שנתקבל ממספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת היוצאת בתוספת מספר המנדטים שבהם זכתה הסיעה בכנסת הנכנסת מחולק בשתיים, בתוספת סכום השווה ליחידת מימון אחת.
(ג) המימון החודשי של ההוצאות השוטפות לסיעה יהיה בסכום של 5% מיחידת מימון אחת לכל מנדט שבו זכתה הסיעה בבחירות לכנסת, בתוספת סכום של 5% מיחידת מימון אחת.
לחילופין:
ניתן לקבוע, במקום ההצעה שלעיל, שבמקרה של התפלגות בזמן "המותר" (בין שנתיים לכהונת הכנסת עד היום הקובע) תתחלק התוספת האמורה בסעיף 3(ג) הנ"ל באופן יחסי בין החלקים המתפלגים. הצעה זו מתאימה לרציונל של אי עידוד התפלגויות וכן גם לרציונל של חלוקת הכספים השוטפים בין החלקים המתפלגים אם ההתפלגות נעשתה בזמן "מותר".
שינויים בהרכב הסיעות
13. (א) התפלגה סיעה בכנסת או התמזגו סיעות בכנסת על-פי האמור בסעיפים 59(1) או (3) ו–60 לחוק הכנסת יחושב מימון ההוצאות השוטפות של החלקים שהתפלגו בהתאם למספר החברים החדש, החל בחודש שלאחר שועדת הכנסת אישרה את השינוי; הסכום של 5% מיחידת מימון אחת1 כאמור בסעיף 3(ג) יחולק בין הסיעות בהתאם למספר החברים החדש של כל סיעה, החל בחודש שלאחר שועדת הכנסת אישרה את השינוי.