חומר רקע
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חבר הכנסת מטעם ועדת הכלכלה של הכנסת:
סימוכין: 03478713
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס'.... ) (הוראות לעניין רישיון להפעלת מונית),
התשע"ד–2013*
תיקון סעיף 13א
1.
בפקודת התעבורה1, בסעיף 13א –
(1) בכותרת השוליים, המילה "חובת" – תימחק;
(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב)
(1) ברישיון רכב המשמש כמונית יירשמו גם פרטי הרישיון להפעלת המונית, כפי שיקבע השר.
(2) לא יירשם שינוי בבעלות ברכב המשמש כמונית אלא בהסכמת בעל הרישיון להפעלת המונית שנרשם ברישיון הרכב לפי פסקה (1).
תיקון סעיף 14ד
2.
בסעיף 14ד(ג) לפקודה, בסופו יבוא: "על אף האמור, היה הרישיון להפעלת מונית רשום כאמור בסעיף 13א(ב), ברישיון רכב של רכב שאיננו רשום על שם בעל הרישיון להפעלת מונית, לא יתיר המפקח על התעבורה את העברת הרישיון כאמור ללא הסכמת בעל הרכב הרשום."
דברי הסבר
לפי פקודת התעבורה (להלן – הפקודה), חל איסור להפעיל מונית ללא רישיון להפעלתה. המעוניין להפעיל מונית יכול לעשות כן באחת מהדרכים האלה: לקבל רישיון להפעלת מונית ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן – משרד התחבורה), לרכוש רישיון שהונפק כבר מבעל רישיון להפעלת מונית, או להתקשר עמו בחוזה, לפיו הוא יקבל ממנו את הזכות להפעיל את המונית.
על פי דרישת משרד התחבורה, המפעיל מונית, והרישיון להפעלתה איננו בבעלותו, מחויב לרשום את המונית שהוא מפעיל על שם בעל הרישיון להפעלת המונית. יוצא אפוא, שהמונית רשומה, בכל מקרה, על שמו של בעל הרישיון להפעלת המונית גם אם הוא אינו הבעלים של המונית. המקור לכך הוא בפרשנות רחבה של איסור הפעלת מונית בלא רישיון להפעלת מונית (סעיף 13א לפקודה), שלפיה חייבת להיות זהות בין בעל הרישיון להפעלת מונית ובין בעליו הרשום של הרכב המשמש כמונית.
לפי סעיף 27ב לפקודה, ובשל חובת רישום המונית על שמו של בעל הרישיון להפעלתה, האחריות לכל שימוש במונית מוטלת על בעל הרישיון להפעלת מונית וכל שחרור מאחריות זו כרוך בטרדה ובהוצאות לכל הצדדים. כך, בהתאם להוראות הפקודה, אם בוצעה עבירה ברכב וזהות הנהג אינה ידועה, האחריות לעבירה מוטלת על בעל הרכב הרשום כל עוד לא הוכח למי נמסרה החזקה ברכב. דהיינו, בעל הרישיון להפעלת המונית, שכאמור אינו המפעיל בפועל, נושא באחריות לפעולה של מפעיל המונית, עד שיוכח אחרת בדרך הקבועה בפקודה. כתוצאה מכך, גורמי האכיפה נדרשים תדיר להסב תיקי תעבורה מבעל הרישיון להפעלת מונית למפעיל המונית. כך גם לפי הדינים המסדירים כבישי אגרה: חשבונות בשל הנסיעה בכבישים אלו נשלחים לבעל הרישיון להפעלת מונית ולא למפעיל. מנגד, עיקולים בשל חובות של בעל הרישיון להפעלת מונית נרשמים על המונית גם אם היא איננה בבעלות בעל הרישיון ועל הצדדים לפעול להסרתם. כמו כן, המפעיל אינו יכול לרכוש את הרכב בהחכר (ליסינג), ויקשה עליו להשתמש בו כבטוחה לחובותיו, שכן כאמור הרכב אינו רשום על שמו.
מטרת הצעת החוק היא להגביר את הוודאות באשר לזהות מפעיל המונית ולהבחנה בינו ובין בעל הרישיון להפעלתה ולנתק את הזיקה שבין בעל הרישיון להפעלת המונית לבין מי שנרשם כבעל הרכב במרשם. לשם כך, מוצע להסמיך את שר התחבורה והבטיחות בדרכים להתקין תקנות לעניין הפרטים שיירשמו ברישיון רכב של מונית, כאשר בעל הרכב אינו בעל הרישיון להפעלת המונית.
עוד מוצע לקבוע, כי כל עוד קיימים ביניהם יחסים חוזיים, שינוי בעלות ברכב המשמש מונית ושינוי בעלות ברישיון להפעלת מונית יהיו חייבים בהסכמת הצד השני לחוזה, קרי, שינוי בבעלות ברכב ייעשה בהסכמת בעל הרישיון להפעלת מונית, ושינוי בבעלות ברישיון להפעלת מונית, ייעשה בהסכמת בעל הרכב. הדבר ייצור סימטריה בין שני הצדדים: בעל הרכב המפעיל את המונית, ובעל הרישיון להפעלת המונית.
יצוין כי התערבות, באמצעות חקיקה, ביחסים חוזיים בין צדדים, נדרשת בשל פרקטיקה שהתגבשה לאורך עשרות שנים, לפיה הרכב מחויב כיום להירשם על שם בעל הרישיון להפעלת מונית.
בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בהחלת ההוראות המוצעות גם על רכב שנרשם כמונית לפני תחילתו של התיקון המוצע.
יוזם: חבר הכנסת יריב לוין